פורים בנובל אנרג'י : זאב בעור של כבש / ליאור וגמן

חברת נובל אנרג'י מעלה קמפיין מיצוב תדמיתי-הסברתי תחת הסלוגן "נובל אנרג'י – מביאים אנרגיות טובות לישראל". הקמפיין יעלה הערב (ד'), ויכלול טלוויזיה, עיתונות, וקמפיין שילוט ארצי באמצעות משרד הפרסום דרורי-שלומי (מערכת טלנירי | 16/3/11)

 

וכעת נשאלת השאלה:

מדוע חברה זרה שאינה מוכרת לציבור הישראלי, ומתקמצנת על כל השקעה, מחליטה לזרוק עשרות מיליונים על קמפיין תדמיתי בישראל?

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שחברת נובל אנרג'י מחזיקה בידיה בין 60 ל-70 אחוזים מהגז הישראלי, ומתכננת לייצא את רובו.

גז המצוי במים הטריטוריאליים והכלכליים של מדינת ישראל. שלנו.

בשנת 2002 כשאריק שרון פעל להגדרת חוזים שיבטיחו שהגז יסופק למשק האנרגייה הישראלי ושרווחיו יופנו לציבור הישראלי, הוא נתקל בחומה בצורה שהציב השלטון האמריקאי ודיק צ'ייני.

גם בשנת 2008, כשניסה יעקב נאמן לעשות מהלך דומה, הוא נבלם והושתק על ידי האמריקאים.

גם שר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ סופג מסע לחצים מהממשל האמריקאי, הכולל איומים בהסרת השקעות מישראל ודירדורה למשבר כלכלי, אם לא נכנע בפניהם וניתן את הגז ללא תנאים.

אפילו ששינסקי וחברי כנסת ישראל מעידים כי הם חשופים למסע לחצים ואיומים מטעם לוביסטים ועורכי דין של נובל אנרג'י.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שהמכון הגיאולוגי של ארצות הברית מציין כי מאגר הגז מול חופי ישראל הוא אחד הגדולים והאיכותיים ביותר בעולם כיום.

המכון מעריך את שווי הגז בכ-500 מיליארד דולר, ונובל אנרג'י מעריכה אותו בכ-700 מיליארד דולר.

לשם השוואה, הרווחים שהפיקה ערב הסעודית מאז גילוי הנפט ועד ימינו עומדים על 700 מיליארד דולר.

זאת ועוד, אם נחלק 700 מיליארד דולר לשני מיליון משקי בית בישראל, תקבל כל משפחה מיליון וחצי שקל!

טכנית, חוקית, ומנדטורית, אתם מיליונרים.

מזל טוב.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שנובל אנרג'י הסתמכה בחיפושיה על תסקירים גיאולוגיים אוויריים שנעשו על חשבון משלם המיסים הישראלי והאמריקאי, מכספי ציבור.

בהמשך, היא לא סיכנה את כספה שלה, אלא פנתה לציבור המשקיעים, והם מימנו את קידוחי הניסיון.

לאחר שהשתמשה בציבור המשקיעים, היא נתנה הוראות לחברות ההשקעות ולרשות לניירות ערך להסתיר מידע מהמשקיעים הקטנים ולמסור להם מידע כוזב על מנת שיצמצמו את אחזקותיהם הדלות ממילא במניות הגז.

ולסיום, היא השתמשה במשקיעים הקטנים כמגן אנושי בפני התביעות הציבוריות לריבונות על הגז, וטענה כי העלאת התמלוגים משמעה פגיעה במשקיעים הקטנים, שזהו שקר כיוון שאת התמלוגים מקובל להעלות על חשבון השותף הכללי שזו נובל אנרג'י ולא על חשבון השותפים המשניים, שאלו הם המשקיעים הקטנים, הזכאים לתשואה שהובטחה להם.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שבימים אלה עוברות בוועדות התכנון, תוכניות לבניית מתקן קבלת גז מיובא, מערבית למזח פריקת הפחם בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה.

נראה כי זהו מהלך שמובילה נובל אנרג'י כדי להכשיר את השרץ לקבלה, הנזלה ועיבוד של הגז המצוי בשדות הישראליים.

תוכניות אלו עברו באופן לא חוקי, ללא תהליך שיתוף ציבור, ללא תיאום עם הרשויות המקומיות, ללא הכנת תוכניות מגירה ממשלתיות או פרטיות למקרי חירום (תקלה, רעידת אדמה, פעילות חבלנית עויינת), ללא אישורים של משרדי הממשלה השונים, ותוך צנזורה תקשורתית של כל המהלך.

המתקן ימוקם 2.5 קילומטר מהחוף, בעוד טווח הבטיחות המינימאלי הינו 6.7 קילומטר, ובמקרה של תקלה ייספו 100,000 תושבים ותושבת תחנת הכוח המרכזית של ישראל המספקת חשמל ליותר ממחצית תושבי ישראל.

נובל אנרג'י לא מהססת לסכן את ישראל במלחמות עם מצריים ולבנון על שדות הגז שלה, ואף רותמת את צבא ההגנה לישראל ואת חיל הים שלנו להגנה על שדות הגז שהיא שדדה מאיתנו.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שנובל אנרג'י דחפה את איתן ששינסקי לנהל את וועדת הבדיקה הממשלתית לקביעת תמלוגי הגז.

איתן ששינסקי הוא למעשה עובד של נובל אנרג'י כיוון שהוא דירקטור בחברת ההשקעות "אופק פסגות" המושקעת בעיקר בקידוחי הגז, ואמונה על שליטה במשקיעים הקטנים מטעם השותף הכללי – נובל אנרג'י.

החלטת הוועדה, אגב, הייתה לבטל את כל משטר התמלוגים והמיסים, ולהחיל משטר מיסוי רפה בעוד 8 – 15 שנים.

ישראל ממוקמת אי שם בתחתית הטבלה של בעלות ותמלוגים על משאבי טבע לאומיים.

לשם השוואה, מצריים המקיימת קשרי מסחר עם חברות קידוח בשטחה, מעניקה להן עשרים אחוז מהרווחים, ושומרת שמונים אחוז למדינה.

גם "פורום פעולה אזרחית", הגוף שמוצג בתקשורת כמייצג את הציבור בקרב על רווחי הגז, הוקם ומנוהל בפועל על ידי רון ורבר, בעלה של אפי ורבר, מנהלת קשרי המשקיעים בבנק הפועלים, שבבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה ואופק פסגות. ורבר היא גם ממנהלי "לשכת מסחר ותעשיה ישראל אמריקה", שם היא מכהנת כדירקטורית תחת המנכ"לית נינה אדמוני – דירקטורית בקבוצת דלק של תשובה.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שישראל כלל לא זקוקה לשירותייה של חברת נובל אנרג'י ויכולה לשכור בכספי ציבור שירותי קידוח, לספק את הגז למשק האנרגייה הישראלי ולהנזיל אותו לדלק למשק התעבורה הישראלי, בכך למנוע זיהום רב וגם לספק חשמל חינם לאזרחים, למכור אותו לעולם ולהבטיח לאזרחי ישראל עלייה משמעותית ברמת החיים: צימצום שעות העבודה השבועיות, עלייה ברמת שירותי הרווחה, הסעד, הבריאות, והחינוך, שיינתנו בחינם ולכולם על ידי המדינה.

 

יכול להיות שזה קשור לעובדה שנובל אנרג'י לא רוצה שתילחמו על האדמה שלכם, על הכסף שלכם, על הריבונות שלכם, על העצמאות שלכם.

בכל הנוגע לכיבוש אדמות ואוצרות טבע, היא יודעת שצבא של יחצנים לטיפול בילידים, זול ונקי יותר מצבא של חיילים.

והיא רוצה שתיזרמו עם השוד הגדול בהיסטורייה.

היא רוצה שתחשבו חיובי תוך כדי שאתם מרימים ידיים בכניעה.

היא רוצה שתיכנסו לוויב של צייתנות, דיכוי, עוני ודלות.

היא רוצה שיהיו אנרגיות טובות תוך כדי שאתם מוותרים ומובלים כצאן בחזרה אל הגלות. גולים בארצכם שלכם.

 

וכעת נשאלת השאלה:

יש מרדכי יהודי בקהל?

 

 

מידע נוסף / ארכיון כתבות / אסמכתאות / יצירת קשר / הצטרפות לפעילות:

 

http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%A8/170537472959079

 

 

הזמנה לכנס המאבק על רווחי הגז בתל אביב

פעילי התנועה מתל אביב והסביבה מוזמנים להגיע ולהשפיע

—

לדף האירוע בפייסבוק.
לקריאה נוספת בעניין תמלוגי הגז ועמדת התנועה הירוקה כאן בבלוג

תמלוגי הגז – היכן קולה של התנועה הירוקה? אורי אפלבוים

תמלוגי הגז – היכן קולה של התנועה הירוקה?

זה זמן רב אני מחכה לנייר עמדה מסודר, או סתם הבעת עמדה ברורה של הנהגת התנועה בנוגע לחלוקת הרווחים מתגליות הגז. עד שיגיע הנייר הזה, אנסה לפרט כאן את דעתי לגבי מה צריכה להיות עמדתנו.

התנועה הירוקה היא נציבת הדורות הבאים של הפוליטיקה הישראלית. זה מקור כוחה, זוהי ה"שמש" שלה (בהמשך לדיון על "הדרך הביתה"…)

ככזו, היא מוכרחה לאתגר את המלצות ועדת ששינסקי, ואת המניעים והיעדים שהנחו אותה בהגעה למסקנותיה.

קראתי בעיון רב את דו"ח הביניים של הועדה כמו גם את הדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שנמסר ליחימוביץ ושאמה. משני המסמכים עולה תמונה ברורה וזהה, כאילו שני האינטרסים היחידים בטיפול באוצר הגז הם: 1) מירוב הרווח למדינה על השימוש במשאבים ו 2) מיצוי מהיר ככל הניתן של הפוטנציאל (כלומר- עידוד משקיעים לגילוי והפקה של הגז).

שני היעדים הללו מתעלמים מהעובדה הברורה שמאגרי הגז האלה שייכים גם לילדינו ולילדיהם. כלומר, חייב להיות יעד שלישי והוא מירוב התועלת לדורות הבאים. כמו תמיד, במידה מסויימת, יעד זה ונגזרותיו מתנגשים עם הנגזרות של שני היעדים הקודמים (אשר מתנגשים ביניהם). על החלטות המדינה לשקלל את שלושת היעדים גם יחד.

דרך אגב, עלי לציין שבכתב המינוי שקיבלה הועדה לא מצויינים שני היעדים הללו, כלומר יכולה היתה הועדה לומר שהמלצותיה נועדו, בין השאר לדאוג לתועלת מקסימלית גם לדורות הבאים. בפועל התייחסה הועדה ליעדים 1 ו 2, כאמור.

כיצד אמורה ההסתכלות על הדורות הבאים להשפיע על ההחלטות של המדינה לגבי התמלוגים?

ההתייחסות לגז הטבעי מושפעת בראש ובראשונה מהיותו משאב מתכלה. גם הכמות העצומה שנתגלתה באגן המזרחי של הים התיכון היא סופית. כמו כן, המשאב הוא בבעלות המדינה, כלומר בבעלות כלל אזרחיה, בעבר, בהווה ובעתיד. מובן לכל בר דעת היום, שכלכלה ברת קיימא חייבת להיות מבוססת על אנרגיות מתחדשות ולא רק על אנרגיות ממקורות מתכלים. כל ההנחות הללו משפיעות, לדעתי, על המסקנות במספר אופנים.

ככלל, הכיוון הנגזר מיעדים ברי קיימא הם גילוי וחיפוש מואצים (תוך התחשבות בנזקים סביבתיים) לעומת הפקה מדודה ומרוסנת.

המסמך של מרכז המחקר מסתיים בתיאור של היתרונות והחסרונות בהגדלת חלקה של המדינה ברווחים. מתוך ששת החסרונות הנמנים שם, לפחות ארבעה הופכים ליתרונות כשמתבוננים בהם בעיניים של תכנון בר קיימא.

הנה ה"חסרונות" כפי שמתוארים במסמך:

א.

• שוק הגז בישראל הוא ראשוני ויש בו שני ספקים בלבד. הגדלת התמלוגים או המס עשויה להתגלגל בחלקה על הלקוחות (בעיקר חברות לייצור חשמל ומפעלי תעשייה) ועל כלל הציבור בישראל;

"גלגול" הרווחים על הצרכן אינו בהכרח שלילי, אם מבוצע במידה נכונה, שכן הוא מהווה הבטחה להמשך התייעלות אנרגטית וחסכון. מכיון שהגז הוא משאב מתכלה, יהיה גרוע מאד אם חברות ייצור החשמל בישראל "יתמכרו" לגז שהינו זול בצורה משמעותית מהדלקים המסופקים כיום. תהליך כזה יעכב פיתוח של אנרגיות ממקורות מתחדשים שהוא קריטי לפיתוח בר קיימא. דרך אגב, גם בהיבט השוויון בחלוקה בין האזרחים היום, הסעיף הזה אינו חסרון. כלל הציבור אינו צורך אנרגיה באופן שווה, אולם זכותו ליהנות מהמשאבים באופן שווה. לכן ראוי שכל אזרח יקבל את חלקו ברווחים באופן שווה, וכל מי שעושה שימוש בגז ישלם על פי צריכתו. מי שצורך יותר- ישלם יותר.

ב.

• כאשר חלק הממשלה קטן יחסית הדבר עשוי להביא להשקעות רבות יותר, וייתכן שעדיף שיעור נמוך של חלק המדינה בהכנסות גבוהות משיעור גבוה של חלק המדינה בהכנסות נמוכות;

כוונת הסעיף הזה לומר, שייתכן ועדיף מצב שבו המדינה תקבל רק חלק קטן מהרווחים, וכתוצאה מכך היזמים יפיקו הרבה מאוד גז וימכרו אותו בקלות, וכך הסך הכולל של הכנסות המדינה יעלה. או בקיצור- המדינה מוכרת המון, ובזול, וכך מרוויחה (לכאורה) יותר. השיקול הזה היה עשוי להיות נכון למשאב שאינו מתכלה, אבל מתוך ראייה של תכנון בר קיימא מובן שעדיף למדינה שיעור גבוה מהכנסות נמוכות, ולא להיפך. (למכור מעט ולהרוויח הרבה, שכן הסחורה הולכת ומתכלה). מהטבלה המוצגת במסמך המחקר ניתן לראות למשל, שבבריטניה מופקים בכל שנה יותר מחמישית מכמות הגז שבעתודותיה, כלומר בקצב הזה יתכלו אוצורות הגז שלה בתוך חמש שנים. נכון, כרגע בריטניה מרוויחה מזה המון כסף, אבל מה אחר כך? מסקנה: הפקה מרוסנת היא אינטרס חשוב ביותר של המדינה.

ג.

• הגדלת התמלוגים על הפקה מקומית של גז טבעי עשויה להקטין את הכדאיות הכלכלית של יצרנים מקומיים קיימים ועתידיים בתחרות עם ספקים זרים (כיום חברת EMG);

גם בהיבט התחרות צריך להסתכל על הפקה מרוסנת כיתרון. בהיותו משאב מתכלה, מובטח כי לאורך זמן ערך הגז רק ילך ויעלה ולכן אין שום בעיה לקנות כרגע את הגז בזול ממצרים אם הם רוצים למכור מהר, ולהשאר עם עתודות גדולות שערכן רק יעלה. מבחינה גיאו- פוליטית מובן שצריך לתמרץ חיפוש וגילוי של מאגרים ועתודות, אבל בהחלט לא לעודד הפקה מהירה מדי.

(EMG היא החברה המצרית שמספקת גז לחברת החשמל בישראל כיום)

ד.

• המעבר לשימוש בגז טבעי מביא לחיסכון ניכר למשק ולהקטנת זיהום האוויר. הגדלת התמלוגים או המס עלולה לעכב את התהליך הזה ולהקטין את הפירות הכלכליים והסביבתיים למשק.

לגבי הפירות הסביבתיים, התנועה הירוקה צריכה להיות הראשונה שתבהיר שמחיר זול מדי של דלק מתכלה הוא לא טוב לסביבה. נכון ששימוש בגז מקטין את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה לעומת שימוש בנפט/פחם, אולם כבר היום מחיר הגז שמוכרת EMG זול בהרבה ממחירי הפחם והנפט כך שהמשק עובר במהירות לשימוש בגז. לכן, מחיר זול עוד יותר לא ישנה את התהליך, ולעומת זאת יעכב תהליכי ייעול וחיסכון במשק האנרגיה, כמו גם פיתוח אנרגיות ממקורות מתחדשים.

אז אלה ה"חסרונות" שמצא המסמך בהגדלת חלק המדינה ברווחים.

וזה עודהמסמך של מרכז המחקר הבלתי תלוי של הכנסת. איפה נציב הדורות הבאים כשצריך אותו? מה תחליט הממשלה, שלא נבחרת על ידי הדורות הבאים…?

לסיכום, התנועה הירוקה צריכה להעלות למודעות את הנושא של תכנון בר קיימא של משק האנרגיה. יש לקרוא להעלאה מהותית של התמלוגים, או המס הייעודי,  גם במחיר של העלאת התעריף ללקוח. דבר זה ישמש גם כמנגנון למימוש הבעלות של האזרחים על הגז, ובנוסף כמנגנון לריסון ההפקה ולמניעת האטה בייעול האנרגטי של המשק.

במקביל, יש לתמרץ את החיפושים עצמם בכדי שעתודות הגז שבבעלותינו יהיו ברורות וזמינות.

לאחר מכן יש לקרוא להקמת קרן רווחים בדומה לנעשה בנורווגיה, קיומה של קרן כזו ימנע את ה"מחלה ההולנדית" ויאפשר חלוקה צודקת של הרווחים לאורך הדורות.

זו הזדמנות פז של התנועה הירוקה להוביל מאבק אמיתי שמייצג, לדעתי, את כל מה שאנחנו מאמינים בו. אפשר לארגן כנסים מקומיים של התנועה שיסבירו לאזרחים בהצגה ברורה את ההמלצות של הועדה ואת השלכותיהן מרחיקות הלכת. אפשר להציג עמדה ברורה זו לועדה שתערוך בקרוב סבב נוסף של פגישות עם הציבור. מסר כמתואר בפוסט הוא שונה מהשיח שמובילה "פעולה אזרחית", ומשלים אותו. מוכרחים קודם לכן לקבל עמדה ברורה ומפורטת של התנועה.

בינתיים, אנא כנסו לאתר שיתוף הציבור של הממשלה שמפרסם את הדו"חות והגיבו שם. חשוב מאד להשמיע גם שם את קולנו כי לטייקונים יש אנשים שיעשו זאת בתשלום.

שבוע טוב

אורי.

0544754664

—

מערכת הבלוג: לרשימת הבלוגים שתומכים במאבק על התמלוגים באתר עבודה שחורה

שספינסקי – האותיות הקטנות / ליאור וגמן

"ההיטל יחול רק על הפקת הגז. המשמעות היא כי עלויות הקמת מתקני הנזלה לייצור LNG (גז טבעי נוזלי) לא ייחשבו כהוצאות בהטלת המס."

"ההיטל לא יבוא לידי ביטוי בשנות ההפקה הראשונות – במאגר בהיקף בינוני-גדול הוא יפעל רק לאחר 8… שנות הפקה ובמאגרים קטנים לאחר 15 שנה."

"כעת, יקבלו חברות הגז את ההזדמנות להגיע לשימוע ולהציג את עמדתן. בסוף דצמבר אמורה הוועדה להגיש את טיוטת הדו"ח הסופי לאישור בוועדות הכנסת הרלוונטיות."

"בישראל חברות קיבלו ניכוי אזילה על משאב טבע שאותו קיבלו חינם. אף אחד לא נתן שום נימוק ואין שום מדינה שנותנת ניכוי אזילה על משאב שניתן ללא תמורה."

"עשינו כאילו המשקיעים השקיעו הרבה יותר ממה שהם השקיעו בפועל. אנחנו מעלים את ההוצאות ב-50%. צריך גם לשים לב לכך שמדינת ישראל משתתפת ב-40% בסיכון גם כיום, ובעבר השתתפה אף יותר."

"אם יתברר במהלך שמיעת עמדות הציבור כי קיימת בעיה מימונית בעקבות המלצות הוועדה, בשנים הראשונות להפקה מהמאגרים הנמצאים בשלבי פיתוח, הוועדה תמליץ על פתרונות פיסקאליים כדי לפתור בעיה זו."

המיתוס: "חברות הגז השקיעו מיליונים בחיפושים".
האמת היא שהם לא השקיעו אף לא שקל אחד!
מפתיע כמה שזה ישמע, חברות הגז השקיעו 10 מיליון שקל בחיפושים, אותם הם גייסו מציבור המשקיעים. לעומת זאת, המדינה השקיעה 600 מיליון שקל בחיפושי גז ונפט בכל שנותייה מהקופה הציבורית ואף ביצעה את התסקיר הימי בו התגלו ממצאי הגז הפנטסטיים המדוברים. ושוב, צריך לשים לב לכך שמדינת ישראל משתתפת ב-40% בסיכון.

נשאר על רצפת חדר הוועדה:
קצת נשכח.. אהממ.. נדקח לקרן זווית העניין הזה.. עם ה.. נו.. איך קוראים לזה?.. אממ.. אהה.. כן..
העובדה שהבעלות על הגז הישראלי נמצאת בכלל בידיים זרות של חברת נובל אנרג'י, המחזיקה ב-62% משדות ומרווחי הגז, וידועה בעולם כמפעילת שוחד אלימה ביותר. בישראל לדוגמא, היא הפעילה את דיק צ'ייני ב-2002 נגד וועדת הבדיקה שהקים אריאל שרון לעידכון חוק הנפט והגז, וב-2008 הצרה את צעדיו של יעקב נאמן להגדרת המים הכלכליים של ישראל, ולאחרונה התרחשה תקרית דיפלומטית בין שר האוצר שטייניץ לשגריר האמריקאי בתוספת איומים של הפרלמנט של אובמה למשיכת השקעות מישראל אם תעמוד ישראל על ריבונותה על הגז ותילחם על עצמאותה. עלינו להניח כי בעלת הגז הישראלי, חברת נובל אנרג'י, אינה נכללת בהוראות הוועדה היות והיא חברה רב לאומית המנהלת חוזים ייחודיים מול המדינה, ומגבה אותם בשוחד כדי להפחית למינימום ואף לבטל את המיסוי על רווחייה.

אז, בואו נראה אם הבנו נכון..
כמה מאפיונרים מאמריקה השתלטו על הגז הישראלי באיומים, כלומר גם קיבלו אותו בחינם וללא כל מכרז וגם השיגו זאת על ידי שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותם.. ועכשיו הם מצפים שנשב כמו ילדים, או שמא עלינו לומר, כמו ילידים, טובים, ונצפה בהם מצפים את מטוסי הסילון של ניניהם בזהב 24 קראט, בעוד אנחנו נאנקים תחת עול המשכנתא, שכר הלימוד, וקיצוצי הרווחה והבריאות??

בל נשכח כי חלוקה של רווחי הגז לציבור הישראלי תניב מיליון וחצי שקל למשק בית:
http://www.facebook.com/pages/my-rwzh-lhywt-mylywnr/170537472959079

מקורות:
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101107_1197136
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101110_014754
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101110_31