ארכיון

Posts Tagged ‘שטחים פתוחים’

נייר עמדה: דיור בר השגה, לעיון הציבור (טיוטה)

אחרי שבליל אמש דרשנו שינוי, הזמן לנצל את היום כדי לדון בפתרונות הרצויים. מצורף באתר התנועה נוסח לנייר עמדה בנושא דיור בר השגה – פתוח לעיונכם ולהערות.

מודעות פרסומת

שומרים על השטחים הפתוחים בישראל

מאת: יובל ספיר

חולות חמרה – צילום: יובל ספיר

"נלבישך שלמת בטון ומלט"… זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה. תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת נעלמו הטבע והשטחים הפתוחים בישראל תחת בינוי, חקלאות ותשתיות למיניהן. מדינת ישראל כיום היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ומאופיינת בירידה דרמטית בכמות השטחים הפתוחים. השטחים הפתוחים מהווים את ליבו של המאבק על שמירת הטבע בישראל היום, והתנועה הירוקה שמה למטרה לפעול למען שמירה עליהם. עם הגידול באוכלוסיה והתפרקות המדינה מנכסיה התכנוניים (כדוגמת הרפורמה המוצעת בועדות התכנון), עולות בחריפות שאלות כמו מדוע יש להגן על השטחים הפתוחים, מהו ערכם האמיתי עבור המדינה, מה עושה התנועה הירוקה בנושא זה?

שטחים פתוחים הם האזורים שמכילים מערכת אקולוגית טבעית או טבעית למחצה. יש הגורסים שגם מערכות אקולוגיות המנוהלות בידי אדם (כמו יער קק"ל או חקלאות) עונים להגדרה ולתפקוד של שטחים פתוחים. השטחים הפתוחים בישראל חיוניים הן לטבע והן לאזרחי ישראל במספר היבטים. ראשית, השטחים הפתוחים מספקים שירותים אקולוגיים לאדם, כמו קליטת מי נגר לאקוויפרים, הקטנת סכנת שיטפונות, קליטת 2CO ופליטת חמצן, שרותי האבקה לחקלאות, קליטת זיהום אויר ועוד. שנית, השטחים הפתוחים מהווים מרחבי נופש ובילוי לתושבי המדינה, בעיקר לאלו שחיים באזורים הצפופים שבין גדרה לחדרה. השטחים הפתוחים חיוניים לרווחתם ולבריאות נפשם של תושבי ישראל. שלישית, השטחים הפתוחים מכילים את הזהות ההתרבותית והלאומית, המעוגנת בנופיה הייחודיים של הארץ. לבסוף, וחשוב, השטחים הפתוחים הם המקלט של המגוון הביולוגי הטבעי, או מספקים חיבורים בין אזורים טבעיים ושמורות טבע. השטחים הפתוחים מהווים מסדרון בו יכולים להשמר קשרים בין אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים ומהווים הגנה וחייץ בין ההפרעות האנושיות ושטחי הטבע.

התנועה הירוקה שמה לה למטרה להגן על השטחים הפתוחים כחלק מהסתכלות מורכבת על הסביבה הטבעית והאנושית. מעבר לחיזוק מעמדם של השטחים הפתוחים והגנה עליהם, דוגלת התנועה הירוקה בפיתוח של מערכות עירוניות קיימות, כדי לאפשר חיים בני-קיימא בבניה רוויה עירונית (בנייה שבה יש יותר מיחידת דיור אחת על השטח), ולשחרר את הלחצים לבניה בשטחים הפתוחים. מאבקים על שימור השטחים הפתוחים צריכים להיות משולבים במאמץ לחיזוק איכות החיים בתוך העיר, תוך הבטחת המבנה העירוני האיכותי, הרווית הבינוי ושמירה על אזורי חיץ ירוקים. התנועה הירוקה גם מתנגדת להקמת יישובים חדשים, שגורמים לקיטוע של השטחים הפתוחים ופגיעתם חמורה הרבה יותר מבנייה בצמוד ליישובים קיימים.

התנועה הירוקה יזמה והשתתפה במספר מאבקים בהם השטחים הפתוחים היו במוקד הענין. המפורסם שבמאבקים היה זה שהוביל לעתירה כנגד מינויו של רמטכ"ל שבחסות מעמדו השתלט על שטחים פתוחים בסמוך לביתו. התנועה הירוקה ראתה במינוי כזה איום משמעותי על עתיד הטבע והשטחים הפתוחים, בהתחשב בעובדה שהצבא שולט בכ-80% מהשטחים הפתוחים בישראל (שטחי אימונים ובסיסי צבא) ואינו נתון לפיקוח ועדות התכנון. התנועה טענה שאדם כמו יואב גלנט אינו האדם המתאים לניהול משאבי השטחים הפתוחים של ישראל. לשמחתנו, בית המשפט העליון קיבל את העמדה הזאת ולתפקיד מונה אדם אחר.

מאבקים אחרים בהם התנועה הירוקה שותפה היו המאבק כנגד הקמת שדה תעופה בינ"ל בשדות עמק יזרעאל, נסיון למנוע פגיעה בנחל יתלה על ידי הקמת מסילת רכבת לירושלים, מאבק נגד הקמת מסוף גז בחוף דור, ושותפות במאבק נגד הרפורמה בחוק התכנון והבניה ובמנהל מקרקעי ישראל. בימים אלו מתנהלים שני מאבקים חשובים להם התנועה הירוקה שותפה: מאבק נגד כריית פוספטים בשדה בריר ליד ערד, ומאבק נגד כריית חול בערבה, ליד סמר.

רבים מחברי התנועה הירוקה הם פעילים סביבתיים שעובדים ברמה המקומית לשמור על השטחים הפתוחים. התנועה הירוקה מובילה מהלך לפעילות סביבתית מוניציפאלית, ותומכת במהלכים סביבתיים מקומיים. בעיר רחובות התארגנה יוזמה שמוביליה הם חברי התנועה הירוקה,לשמירה על השטחים הפתוחים שסביב העיר. הועד הציבורי נקרא "מרחבי רחובות" והפעילות מיועדת לשכנע את העיריה וגורמי התכנון להשאיר ללא בינוי את האזור שממזרח לעיר. זהו אזור של פסיפס חקלאי וטבעי שגודלו כעשרה קמ"ר. זהו השטח הפתוח האחרון בגודל כזה שנשאר בין תל אביב לרחובות, וייחודו הוא בגודלו ורציפותו. באזור הוכרזו שתי שמורות טבע (שמורת שיטה מלבינה ישרש ושמורת בריכת רחובות), שרידי מורשת ותרבות, דוגמת מגדל שמירה מימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, וחקלאות מראשית ימי הציונות. מזרח רחובות מהווה עורף אקולוגי, נופי ותרבותי של העיר רחובות ושל יישובי הסביבה (רמלה, מועצה אזורית גזר ונס ציונה). פעילות ועד מרחבי רחובות משלבת עבודה מקצועית עם פעילות ציבורית. בימים אלו הושלם סקר טבע ונוף מקיף ומעמיק על כל השטח, סקר שממפה את השטחים האיכותיים יותר מבחינה נופית ואקולוגית, ומציע המלצות לשימור הטבע, הנוף והמורשת של רחובות. הסקר הוא הבסיס לתכנון של האזור כשטח פתוח איכותי לרווחת התושבים, ולמען הדורות הבאים. במישור הציבורי, ועד מרחבי רחובות מארגנים ארוע ציבורי בחול המועד פסח (יום ראשון, 24 באפריל) בגבעות מזרח רחובות. במסגרת הארוע יערך גם הפיקניק השנתי של התנועה הירוקה. עוד סיבה להגיע..

* ד"ר יובל ספיר הוא אקולוג ובוטנאי, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, חבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה וממובילי ועד "מרחבי רחובות" למען השטחים הפתוחים סביב רחובות.


עמרי שפר קורא למען שטחים ירוקים בחיפה

בחיפה שטחים פתוחים רבים בנחלים המבתרים אותה לאורכה ולרוחבה.

מבחינה תכנונית – זהו מכשול,

מבחינה סביבתית – זוהי הזדמנות פז, ייחודית לעיר חיפה:

לגור בעיר אך לחיות בטבע!

עם קצת השקעה, והרבה אכפתיות, יחד נהפוך שטחים פתוחים בלתי מנוצלים לפינות חן ירוקות – מוקדים לבילוי עם המשפחה והחברים, מקומות מפגש לתנועות הנוער, ומפלט זמין וקרוב מהמולת העיר.

באופן …מעשי, הפעילות מתמקדת עתה בשני נחלים אשר מחוברים יחד ע"י שביל מסומן (באדום) – נחל זיו ונחל רמז: מידע כאן

בימים אלה עוסקות קבוצות שונות – תנועות נוער, כיתות, ואחרות – בפריצה מחדש של השביל, ניקיון האזור, והקמת פינות מנוחה ותצפית.

רוצים לעזור? מעוניינים להצטרף לקבוצת עבודה? מעוניינים להביא קבוצה קיימת לנחלים?

אנא ידעו אותי ונתאם מועד ומקום. אתם תספקו את כוח האדם ומצב הרוח הטוב – ואני את כלי העבודה והמסגרת.

אתם מוזמנים ליצור עמי קשר בכל עת ובכל עניין:

עמרי שפר, רכז נחלים בחברה להגנת הטבע בחיפה

omrishaffer@gmail.com

0509132325

תגובת פעילי התנועה הירוקה לסרטון "הרפורמה במקרקעי ישראל יוצאת לדרך"

אוקטובר 18, 2010 3 תגובות

הקבלנים מסבירים למה הרפורמה היא הרבה יותר טובה ממה שהילדה החמודה בכלל חשבה

אביב לביא על התשדיר הציני. קריאה חובה

מגישים בג"צ בפרשת גלנט

ספטמבר 9, 2010 3 תגובות

התנועה הירוקה חרטה על דגלה ערכים רבים, ביניהם טוהר מידות, חלוקת משאבים צודקת, והגנה על שטחים פתוחים, כשהמטרה היא להנחיל ערכים אלו בחברה שלנו המצויה במשבר עמוק. אין כמו המקרה של בחירת הרמטכ"ל על מנת להראות עד כמה עמוק המשבר בחברה. מדד השחיתות העולמי (CPI) שפורסם לאחרונה דירג את ישראל במקום ה 32. למעט ספרד ופורטוגל אין עוד מדינה מערבית שדורגה כל כך נמוך. על מנת להגיע לטוהר, ליציבות, ולאיזונים הנחוצים בכל דמוקרטיה כפי שבאים לידי ביטוי במדינות כמו ניו זילנד ודנמרק (נמצאות בראש הטבלה) נצטרך לעבוד קשה. הבג"ץ שהתנועה הירוקה תגיש בקרוב נגד יואב גלנט הוא צעד נכון בכיוון. הרמטכ"ל, מעבר לדוגמה האישית שהוא אמור להראות, אחראי באופן ישיר על שטחים פתוחים עצומים ואם הרפורמה בקרקעות תעבור, יכולת הנזק שלו תגדל לאין שעור.

על יואב גלנט מוטלות 3 פרשיות שעד היום הוא לא נוכה מהם. הפרשה החמורה מכולם היא פרשת השטח החקלאי של ה 35 דונם. הפרשה חמורה כי מעורבים בה מוסדות מדינה שגם הם פשעו. יואב גלנט קיבל לפנים משורת הדין את השטח החקלאי של 35 דונם ממנהל מקרקעי ישראל. את השטח הוא קיבל ללא תשלום (!), ללא חוזה, וללא מכרז. השטח כלל לא כלול בתוך השטח החוקי של המושב בו הוא גר, עמיקם. תושב אחר של עמיקם שאיבד את אותו שטח נשפט על כך! בבג"ץ שהוגש על ידי תושבי עמיקם ב 2007 שיקר יואב גלנט כשטען שהמגרש ניתן לו על ידי המושב. המושב כאמור לא יכול לתת שטח שאינו שלו. על מנת לגבות את יואב גלנט מנהל מקרקעי ישראל הגיש תצהיר שקרי שבו טען שהדבר נעשה במסגרת חוזה שבין המנהל לאגודה החקלאית של המושב. דבר שלא היה ולא נברא. התושבים נאלצו למשוך את העתירה בלחץ של בג"ץ כשברקע השקרים הללו וכן טענה משונה מאוד של בג"ץ שהתושבים לא היו צריכים לפנות לתקשורת. בתור אחד שעמד פעם כבר בבג"ץ, בניסיון להגן על קידוחי מים של תושבים ערבים מפני זיהום מכביש חוצה ישראל, ונאמר לו על ידי השופט ברק שכדאי למשוך את העתירה, אני יודע שכשאומרים לך למשוך את העתירה אתה עושה את זה כי הם החליטו כבר מבלי להקשיב לך.

הפרשיה השנייה של יואב גלנט היא הפלישה ל 28 דונם נוספים. לאחר שהוא קיבל שלא כדין את ה 35 דונם, פלש גלנט ל 28 דונם נוספים ונטע בהם עצי זית.  בבית משפט הוא היתמם וטען שזה נעשה בטעות ובתום לב. איך נוטעים מאות עצים ופורשים אלפי מטרים של קווי השקיה בטעות? רק כאשר הנושא עמד לפני דיון בבית משפט הוא עקר את העצים. אם כי עד היום לא פינה מהשטח את הקווי השקיה.

הפרשיה השלישית קשורה כבר בשטח ציבורי פתוח. יואב גלנט בנה את ביתו על שטח של 7 דונם בעמיקם. אבל ככל הנראה זה לא הספיק לו והוא השתלט על שטח של כמה דונמים נוספים בסמוך לביתו, שטח שעל פי המפות הוא שטח ציבורי פתוח. בשטח זה הוא בנה טרסות, נטע עצים, התקין עמודי תאורה וסלל שני דרכי עפר ומגרש חניה גדול מוקף בחומת אבנים. למרות מחאות השכנים עד היום לא פינה יואב גלנט את השטח. ביקרתי בשטח ביום שישי האחרון ואכן לא פינה. הוא אמנם הפסיק בלחץ בית משפט להשתמש בכבישים שהוא סלל, אך בית המשפט לפני למעלה משנה תבע ממנו לפנות את השטח ולהחזיר את המצב לקדמותו. יואב גלנט לא ציית לבית משפט עד היום.

התנועה הירוקה פנתה בעקבות ארועים אלו לשלושה גופי שלטון: ליועץ המשפטי לממשלה, לועדת טירקל למינויים בכירים, ולמבקר המדינה. את דעתו של מבקר המדינה עדיין לא שמענו. היועץ המשפטי לממשלה הציג את הנתונים שכתובים למעלה לועדת טירקל ואת הפלישה לשטח הציבורי הפתוח הוא טען שלא הספיק: "לא עלה בידי עורך חוות הדעת לבדוק את העובדות על תום". ועדת טירקל לא ניסתה לבדוק את העובדות עד תום והסתפקה בעדותו של יואב גלנט שמדובר על "ברוב מהומה על לא מהומה". בשל כך נאלצת התנועה הירוקה להגיש עתירה לבג"ץ כנגד שני גופים אלו, אך לא לפני שנמצה את ההליכים.

אורי שיינס

יו"ר מועצת המומחים, התנועה הירוקה

————————————————————————

אנו קוראים לחברי התנועה ולציבור לתרום ככל הניתן על מנת לממן את העתירה. עלות העתירה היא 20,000 ₪. שימו לב אסור לתנועה על פי חוק לאסוף תרומות לפעילותה שלמעלה מ 1000ש"ח לכל בית אב.

ניתן לתרום בכרטיס אשראי ב

https://www.litrom.com/galant

בנוסף ניתן לשלוח המחאה בדואר בציון תרומה על המעטפה לכתובת:

עבור התנועה הירוקה

ת.ד. 558 תל אביב 61004

%d בלוגרים אהבו את זה: