ארכיון

Posts Tagged ‘ציונות ירוקה’

חוזרים לדרך, ממשיכים במסע

התעוררות

ברור לכולם שהיה כשל גדול בכל איבר של המפלגה. הראש (ההנהגה) לא הנהיג ולא חבש את כובע המפלגה, הגוף (המזכירות) לא הזרים את הדם לאיברים הנכונים. הפה (צוות הדוברות) לא היה קיים, המוח (צוות המומחים) עבד על מינימום. והכי גרוע  הידיים (הפעילים ) נרדמו או הלכו לשחק עם צעצועים חדשים (השמאל הלאומי) או צעצועים ישנים ובלויים (מרצ וחד"ש) . אבל הגרעין עדיין כאן, הגרעין הקשה שמאמין בהמשך קיום התנועה והאמין גם יום לפני הבחירות כי לא מדובר בטרנד שיהיה מגניב להראות שייכות עליו אלא תנועה אמיתית עם סיפור שחייבים לספר. הסיפור שמסביר איך לתקן את המדינה. איך לשדרג אותה. להביא את פירותיה לכל העם. פירותיה הלא מרוססים. שנקטפו ע"י עובד לא מנוצל.

הקפה ( עם החרובים האורגניים בצד )

חתרנו לקיום הועידה כדי להעיר את הגוף הזה. ממש רגע אחרי שהוא נרדם. אולי זה נראה כאילו לקח לנו זמן. אבל לא נכון הדבר, לא לגמרי לפחות. קשרים בחול, משלחות, גיוס כספים לעמותות, חידוש צוות הרשת, היה קצת פעילות שטח ונייר עמדה בנוגע להפלרה. קרו כמה דברים טובים. במרכז הגוף, בלב, בגרעין החזק. זה לא מספיק כדי להזרים דם לכל הגוף. היינו צריכם את הועידה כמו אויר לנשמה  אבל בכל זאת לא מרימים ועידה בחופזה. עשינו זאת על הצד הטוב ביותר אפשרי עם הגוף הרדום שלנו. אבל הגענו לוועידה עם הקפה. ויצאנו מהועידה רעננים ומכנים לבאות. אכן קפה חזק, ליבי בייקין קוראים לתבלין הזה שקבלנו שם בסוף. אם היה מישהו שעוד ישן בהצבעה ולא ברח מיד אחרי ולפני ההצבעה השניה לבחירות קיבל את המכה המצלצלת שלו מליבי. אם לא תתעררו עכשיו בקרוב לא יהיה סיבה. אני שמח לראות שהמון התעוררו. לא יודע אם זה מהקפה או מההכרזה על כך שאיננו חפצים להיות בצד המפה הפוליטית עם השמאל הקיצוני. אני מרגיש שזה שילוב של שניהם אבל דגש חזק על העוגן שזרקנו במרכז המפה.

מסמנים את הדרך על המפה

שמאל מדיני היה עד לפני נאום בר אילן הצד של אלו שתמכו בפתרון שתי המדינות. אם קדימה בעד אז היא היית כבר בשמאל עוד לפני שביבי צרף את הליכוד לשם בעצמו. אני אישית לא חושב שמחר בבוקר אנשי ימין יצטרפו בהמוניהם אבל בטוח שנחזיר כמה ציונים שברחו. על הגלישה של המפלגה לכיוון השמאל הקיצוני שמענו בועידה הראשונה אחרי הבחירות בנאום השמאלנים המפורסם של צבי דביר שנעלם לו עם מותו של הבלוג הישן שלנו. ועל עניין החזרת המפלגה למרכז כבר החלנו לדבר בוועידה השניה של המפלגה אחרי הבחירות. היה נסיון לדון בקבוצות על העניין המדיני שם וכבר שם הצד המתנגד הביא את הטיעון כאילו אנחנו מנסים לחשוב על קולות ולא על האמת הפנימית שלנו. פופוליסטי, להטעות אנשים,תרגיל טקטי. זה גם בדיוק מה שנאמר ע"י ערן בחוג הבית כאשר כל צד הציג את דרכו. כעסתי נורא על העניין הזה. אנשים מריחים זיוף הוא אמר לנו. הם לא יקנו זאת. לא מדובר במסכה או זויף. זאת הדרך שבה אנחנו מאמינים. אני רוצה שלום אך לא מוכן לוותר על זהותי הציונית ולא מוכן לספוג מהצד הפלסטיני כל דבר ללא תגובה. זהוי עמדתי האמיתית ולא אסטרטגיה אלקטורלית. ולאחר ההצבעה מסתבר שגם רוב המפלגה מרגיש כך. התנועה הירוקה מקומה באזור קדימה והעבודה. פה אחד נאמר כי לא ישבו עם ליברמן בקואלציה. רוב מוחלט סירב לשיתוף פעולה עם חד"ש. לא ימין קיצוני ולא שמאל קיצוני. לי זה נראה מרכז מדיני.

זה לא אומר כלום כמובן לגבי החברתי, באתר עבודה שחורה נהנו מאוד לסלף את דברי ההחלטה בטענה כי התנועה בחרה בדרך שאינה סוציאל-דמוקרטית. ספין קוראים לזה בפוליטיקה של המשופשפים. הרגיז אותי עד מאוד לגלות זאת. במיוחד בגלל תמיכתי בהצעתו של צבי עוד מהתחלת השיחות בינינו והקמת קבוצת הפייסבוק שם רצינו לרכז את העניין. בועידה לא הזכרנו כלל את הנושא הזה כי הוא לא הועלה לדיון. אף אחד לא דרש לרגע לשנות את האופי הסוציאל דמוקרטי של התנועה ולהפך זכור לי שמספר מתמודדים הזכירו בעמדתם כי הסוציאל-דמוקרטיה היא דרך התנועה. לכל הרוחות אפילו צבי אמר זאת בנייר ההצעה שלו. אני מתעצבן בקלות, סליחה, אתם צריכים לראות כיצד הם השפיעו עליי בטוקבקים כאשר ניסית להוכיח להם שאין הדבר נכון. אני צריך להזכיר לעצמי שכנראה הדבר מסמן שיש כאלה בסוציאל-דמוקרטיה שפוחדים מהתנועה הירוקה ומתכוננים כבר עכשיו לבחירות. נו מילא. האמת תמיד מנצחת, במיוחד שיש לה קבלות, ומסמכים רשמיים ברשת.

חזרנו לדרך

זהו, רשמית בחרנו את הדרך. זאת לפי דעתי אותה הדרך שבה החלה המפלגה ברשיתה אך הייתה הרגשה כללית אצל הפעילים כי היו כאלה שכיוונו את המפלגה לכיוון אחר. אני לא עמדתי שעות בגשם כדי להכניס מפלגה שתדבר כל היום על הסיכסוך הישראלי פלסטנאי במילים של כיבוש ותעלם מאחורי הצל הלא ציוני של חנין בהפגנות. אני רוצה שמישהו ילחם בשבילי על איכות החיים, צדק חברתי ויקבל את כל הגיבוי מהעם. אני רוצה להיות שותף לעליתה של המפלגה הראשונה בכנסת שיהיה לה סדר יום סביבתי חברתי ורק אחר כך תחתור לשלום. מכל ניסיונות השלום של המפלגות השמאליות נשאר רק השינאה של הימין ובלי יותר מידי הישגים חברתיים. שלי יחימוביץ נראת בודדה בכנסת וגם מה עצוב, במפלגת הפועלים הישראלית.

אני מאוד שמח בבחירתה של ועידת התנועה הירוקה. ואני שמח לשמוע את אלון טל משתמש במילה ציונים שהוא מדבר עלינו. לא צריך לפחד מהמילה הזו, ציונות איננה גזענות, לא הציונות שלי לפחות. לכן כנראה צריכים אנחנו גם להגדיר את המילה ציונות לפי השקפתנו הירוקה והחברתית. הציונות איבדה את רוב משמעותה כאשר הוקמה המדינה, כך לפחות בהגדרתה בוויקפדיה. בנית בית לאומי לעם היהודי. אולם הסיבות הגדולות לעליה והציונות הייתה כהגנה על העם היהודי כנגד האנטישמיות לצד כיסופים לציון של הספרים. עד אשר שלום עולמי ירד עלינו נצטרך להמשיך ולשמור על עמנו וכאשר שלום עולמי אם יגיע יוכל כל אדם לחיות בכל מקום אשר יחפוץ בארץ ישראל. עד אז אנחנו צריכים לשמור על האדמה, הנחלים, האויר והאנשים. אחרת שיגיע שלום כבר לא יהיה מה לחפש בארץ חרבה שכוחות השוק החופשי קרעו אותה לגזרים בעזרת הקלות לתאגדים ועבדים מיובאים.

ממשיכים במסע

אני רוצה שנאסוף כאן את הלקחים. ביחד, הדבר החשוב ביותר שעומד לפנינו היום הן הבחירות. כנראה שעוד חודשיים. אני חושב שכדאי לפנות לעוד אנשים מחוץ למפלגה, אנשים שאולי ירצו להתמודד לבחירות להנהגה ולהכניס רוח שונה למפרשים. אני אישית רציתי מאוד להכניס להנהגה אנשי חברה מהפריפריה כאלה עם פה גדול ורקורד של עשיה. נזכיר לכם שמדובר ב-9 מקומות. יש לנו אחלה אנשי עשיה בהנהגה עכשיו אבל רובם לא יכולים לחבוש את כובע המפלגה ברוב זמנם.

אנא נסו להתעלם משגיאות הכתיב והתחביר. נכתב בשעת לילה מאוחרת ע"י עבדכם הנאמן אך הדיסלקט בעוד העוזרת הלשונית, בת זוגתי שירי, ישנה לה בנחת וחולמת שאני לומד למבחן. ששש…

מודעות פרסומת

הקלפים החזקים של התנועה הירוקה – וחזון אפשרי לעתיד הציונות

אוקטובר 19, 2010 18 תגובות

מאת: עדן בר-לב

לאחר זמן רב שאני עוקב אחרי פעילות התנועה הירוקה, התפקדתי לתנועה והגעתי לכנס התנועה הירוקה (15.10). מצאתי תנועה של אנשים שעושים. אבל למרות זאת, רבים מהנוכחים בכנס ואני ביניהם הבינו שמשהו חסר בתנועה כדי שזו תהיה תנועה פוליטית השואפת לחולל שינוי משמעותי במדינה וליצור פוליטיקה חדשה שתתמודד עם האתגרים של המאה ה-21, ולא "עוד" ארגון ירוק שקולו ייבלע ב"רעש" שעושים ארגוני חברה וסביבה אחרים (כולל תנועות פוליטיות אחרות).

לדעתי החוסרים הם בעיקר הצד הרעיוני-אידאולוגי של התנועה. למעשה, לתנועה הירוקה ישנם נכסים לא פחות משמעותיים מהאנשים שעושים, אך הפוטנציאל שבהם אינו מנוצל. אם להיות יותר מדוייק, לתנועה הירוקה יש שני "קלפים" משמעותיים מאוד שלא רק מבדילים אותה משאר הארגונים הסביבתיים והחברתיים, אלא מכל הממסד הפוליטי הנוכחי, ושימוש מושכל בהם ייתן לתנועה הירוקה יתרון חד-משמעי על כל המפלגות, לא פחות.

קלף ה"אס" (ace): תפישת העולם של הקיימות (sustainability).

קיימות אינה עוד אופנה ניו-אייג'ית חולפת, אידאולוגיה הזויה או חיבוק עצים לשמו – אלא תפישת עולם כוללת שבנוסף למשמעות הסביבתית יש לה השלכות משמעותיות על הכלכלה, החברה והמדינה.בקיימות יש מן הסוציאליזם, אך קיימות אינה סוציאליזם. בקיימות יש גם משהו מן הקפיטליזם וכלכלת השוק, אך קיימות אינה קפיטליזם. לקיימות יש הרבה מן המשותף לסוציאל-דמוקרטיה, אך קיימות אינה סוציאל-דמוקרטיה (כפי שהיטיב להבהיר האזרח דרור). לא הרבה תנועות במציאות של היום יכולות להתגאות בתפישת עולם כזו.

אבל – ישנן עוד מפלגות שמתהדרות בקיימות כחלק מסדר היום שלהן.

למשל ח"כ דב חנין מקדם את תפיסת ה"אדום-ירוק" בנוסח שלו (שילוב של קיימות עם סוציאליזם ודמוקרטיה), אך כמו שותפיו לדרך ולמפלגה – הוא מעדיף את העמדה ה"לעומתית" כלפי הציונות (א-ציונות, פוסט-ציונות, אנטי-ציונות, מה שזה לא יהיה) במקום להיכנס לעובי הקורה ולהציע ציונות עדכנית שתהיה רלבנטית ובת-קיימא. כדאי לזכור גם שמדובר כאן בסוציאליזם של ממש.

גם מרץ גילתה לאחרונה את הקיימות, אך גם פה המוביל הוא מישהו מסויים – ח"כ ניצן הורוביץ שהוא בכלל הגיע בתור סוג של שחקן חיזוק (זוכרים את “התנועה החדשה”?).

אמנם מרץ, שהד.נ.א הרעיוני (?) שלה מורכב מסלט של שלוש גישות שונות (ר”ץ, מפ”ם, שינוי) אכן היתה ידועה בפעילותה בסוגיות חברתיות ואזרחיות – אך בממשלות רבין (השניה) וברק השיגו הישגים שלא היו בני-קיימא או הישגים נקודתיים, העלו את השלום לראש סדר העדיפויות, ומאחורי הקלעים פקידי האוצר המשיכו במסע ההשתלטות על המשק ויישום האידאולוגיה הנאו-ליברלית (מהלך שהחל, להזכירכם, ב-1985 ב"תוכנית לייצוב המשק”). התוצאה: תהליך השלום נכשל, ונשארנו עם נזקי המדיניות הנאו-ליברלית שבוצעה בעוד מרץ יושבת בממשלה. למיטב ידיעתי אין במרץ הכרה בחלקם באחריות לכך.

והיום? בתל-אביב (מוקד כח חשוב של תנועה זו) – המשיכה מרץ בהרגלה ו"קפצה" לקואליציות עם ראש העירייה רון חולדאי ושוב – העדיפה הישגים נקודתיים "מבפנים" תוך ויתורים מרחיקי לכת על העקרונות כפי שהובטחו לבוחרים.

לתנועה הירוקה, לעומת כל הנ"ל, יש פוטנציאל להציע משהו שאין לאף תנועה פוליטית אחרת בישראל – חזון של ציונות רעננה, עדכנית ורלוונטית שנובע משילוב עקרונות הציונות עם תפיסת הקיימות.

קלף הג'וקר: הציונות הירוקה.

התנועה הירוקה היא תנועה ציונית.לדאבוננו, אנשים וגופים שונים משתמשים בציונות כדי להצדיק עמדות פוליטיות על גבול הלאומנות ולפעמים גם מעבר לו.

יש לי בשורות לאותם אנשים וגופים: אמנם עקרונות הציונות נשארו תקפים – אבל הרובד הרעיוני שמעל עקרונות אלה התאים למדינה בהקמה ולא נתן מענה למדינה שצריכה להתבגר ולהפוך למדינה דמוקרטית ומסודרת (למשל – אידאל ההתיישבות ושלמת הבטון מול איזון עם הטבע או טיפול בתרבות הצריכה שהחלה לתפוס תאוצה עוד בשנות השישים). בכך הציונות למעשה איבדה רלוונטיות עוד הרבה לפני מלחמת ששת הימים (רבים חושבים בטעות שמלחמות ששת הימים ויום-הכיפורים היו נקודות המפנה אבל אני חולק עליהם – על כך בפעם אחרת).

מכאן החלה ההתדרדרות וההתפרקות מהערכים שנמשכת עד לימים אלה ממש.

לשילוב של תפיסת הקיימות עם עקרונות הציונות יש פוטנציאל לחידוש הציונות במטרה להבטיח מדינה בת-קיימא יהודית ודמוקרטית לדור הזה ולדורות הבאים.

לאור המצב של הכלכלה הגלובלית ופשיטת הרגל של המחשבה הכלכלית שהיתה מקובלת במאה השנים האחרונות – יתכן ותוכנה של הציונות הירוקה יעורר עניין גם מסביב לעולם – במיוחד בקרב אלה שמחפשים מוצא ממצב הביש של הכלכלה הגלובלית.כך אולי נחזור להיות "אור לגויים".

בעוד שעל הקיימות דובר ונכתב לא מעט, לא ידוע לי על ניסיון רציני להציע את הציונות הירוקה כגישה, כתפיסת-עולם וכחזון (למעט קבוצה של חברי התנועה הירוקה בשם “ציונות ירוקה” בפייסבוק).

על כן הצעתי היא שבמקביל לפעילות השוטפת של התנועה הירוקה תתקיים פעילות רעיונית במטרה להגדיר את הציונות הירוקה על מנת שבעתיד יותר רחוק נוכל לבוא לציבור עם חזון זה ולכוון את העשייה של האנשים שעושים כך שזו תוביל להגשמתו. אפשר להתחיל מהקבוצה בפייסבוק ופוסטים נוספים בנושא.

נ.ב.: לאחרונה נודע לי שגם "אם תרצו" גילו את הציונות הירוקה – בתור תחרות לעיצוב כרזות. הצעתי היא שנתחיל מהחזון ולא מהכרזות 🙂

:קטגוריותהדרך תגיות: ,
%d בלוגרים אהבו את זה: