ארכיון

Posts Tagged ‘פוספטים’

התנועה הירוקה בשביל ישראל- שביל הפוספטים

יוני 4, 2011 כתיבת תגובה
מי שרוצה להצטרף לפרויקט- פרטים בתחתי הפוסט.
הפוסט הקודם הסתיים בנחל מדור.
היום שאחרי נחל מדור הוקדש לטיפוס על הר הכרבולת שליד המכתש הגדול. מקובל לומר שזה היום הקשה ביותר בשביל, ובאמת יצא לי לפגוש באותו יום שני איתני טבע- ההר והרוח.
להשכמה דאג הגשם שהוציא את דרי חניון נחל עפרן-אני וקבוצת בנות שהצטרפתי אליה- מהשק"שים.
במהלך היום הזדמן לי לטייל עם קבוצה של חברים שהיו ביחד בחוגי הסיור של קק"ל. (ומתוכם שניים הצביעו לירוקה)
מאובנים במעלה עפרן- המאובנים נשארו בנחל כי לא לוקחים מזכרות מהדומם

לאחר עלייה תלולה על ההר נפגשנו עם איתן הטבע  השני- סערה שהמתירה גשם  בתוך המכתש, ושלחה רוחות אל הפסגה וחשמל סטטי שגרם למקלות ההליכה שלנו לזמזם. השחיקה של הרוח והמים ותזוזת הלוחות הטקטוניים עיצבו את הנוף המדברי לאורך מליוני שנים.
סערה על הר כרבולת

בסוף היום הגענו לאיתן השלישי- מפעל הפוספטים אורון.במפעל אורון עבד סבא שלי,ומאחד הסיירותניקים שמעתי שהשפכים התעשייתים שהוא מזרים לנחל צין מעניקים לו גוון צהוב זרחני.
מפעלי הפוספטים והמחצבים השונים בנגב מצד אחד חשובים מאוד למשק ולכלכלה וקשה לראות חברה מודרנית מסתדרת בלי להסתמך על התוצרים(הלא מתחדשים כמובן) שלהם, ומצד שני גורמים נזק סביבתי אדיר, ועל כך בהמשך.
בינתיים נהננו מהחניון שהמפעל העמיד לטובת המטיילים.
למחרת המשכתי לירוחם, ערב יום השואה.
ירוחם
אזור התעשייה

ורדים ופסולת

התמקמתי בכפר הסטודנטים איילים-  איילים היא עמותה אשר מעודדת התיישבות של סטודנטים במקומות בארץ שיכולים להיעזר בקצת אנרגיה צעירה.
הסטודנטים בירוחם מסייעים לתלמידים בעיר, מקיימים חוגים ועוד.
מירוחם המשכתי למצד תמר ומשם לדימונה- שגם בה ישנתי בכפר הסטודנטים של איילים.
כשהייתי בדימונה שלחתי שאלה בפייסבוק- "איך אתם רואים את דימונה בעוד עשר שנים"
קצת אחרי זה נתקלתי בציטוט הבא של דוד פסיג:
"

" בעיריות מתכננים לעשרים שנה קדימה. זו בדיחה, זה לא רציני. תוחלת החיים הממוצעת של אנשים שנולדים היום תהיה 100 שנה – אין שום טעם לתכנן לטווח כל כך קצר. '". 

מדימונה לקחתי טרמפ למפעל רותם-  ומשם ניסיתי לתפוס טרמפ לבאר אפעה, בסופו של דבר הלכתי כמעט את כל הדרך ברגל
מימיני בריכות חמצון ענקיות, משמאל מפעלי כימיקלים ענקיים, ועל הכביש משאיות ענק- לכל אחד הריח שלו.
מבאר אפעה המשכתי לערד דרך נחל קינה.
בנחל קינה עבר שביל ישראל הישן, במסלול יפה שעובר דרך גב קינה וחירבת עוזה, ומסתיים ליד שדה בריר. המסלול הוסט לנחל כנפן המענין פחות, ככל הנראה בשל הכוונה לבנות מכרה פוספטים בשדה.
ליד חירבת עוזה הצטרפה אלי שרית עוקד מהנהגת התנועה.
בסרטון הסבר של שרית על שדה בריר- למרבה הצער רעש של רוח מפריע לשמוע את הנאמר בסרטון- אשמח אם מישהו שיודע לערוך סאונד ינסה לתקן את זה.
אני נמצא כרגע אצל שי לוי בנתניה, יו"ר המזכירות של התנועה.
מחר יום ו' אני ממשיך לכיוון חדרה
ביום שני אגיע לפגישה החודשית של סניף טבעון ועמק יזרעאל של התנועה הירוקה.
פירוט על המשך המסלול יתעדכן בטוויטר http://twitter.com/#!/HayerukaBashvil
מודעות פרסומת

כתבו אל ראש הממשלה בעניין מכרה הפוספטים שדה בריר בערד

התקבל במייל הירוק מחברינו בערד

שלום רב

ביום שישי האחרון התפרסמה כתבת תחקיר של ערוץ 10 על התערבותו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו לטובת הקמת המכרה בערד.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=773123, מדקה 22:30 עד 39:38

לאור מה שנחשף בכתבה, איננו יכולים להישאר אדישים.

אם ערד חשובה לכם, תפנו בבקשה ללשכת ראש הממשלה בטופס המצורף

ותבקשו ממנו לבטל את התוכנית להקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר.

המכרה לא יועיל לערד, לא יוסיף מקומות פרנסה, יפגע באתרי מורשת וטבע כגון נחל קינה וחורבת עוזה, יפגע בפיתוח ערד כעיר תיירות, ויזהם את האויר הנקי שלנו באבק רדיואקטיבי.

 

תבקשו ממנו לעצור את הבדיקה המחודשת, איננו זקוקים לה.

מומחי משרד הבריאות כבר קבעו- המכרה מסוכן לבריאות!

ראש הממשלה לא יוכל להישאר אדיש אם יגיעו אליו אלפי מכתבים.

אנא שמרו על שפה אדיבה, ללא קללות וללא נאצות.

כמו כן העבירו את המסר לכל מכריכם

בברכה

מטה המאבק

 

רוצים לחיות בלי מכרות

תושבים נגד מכרה הפוספטים שדה בריר בערד

http://nobarir.com

 

האיום על ערד, עדיין קיים- דר' שרית עוקד

ערד נמצאת בסכנה. חברת רותם אמפרט מעוניינת להקים מכרה פוספטים פתוח בקרבת העיר ערד, הישובים הבדואיים כסייפה ואל-פורעה ובסיס נבטים.

מומחי משרד הבריאות קבעו כי הקמת והפעלת המכרה תגרום לעליה שנתית בתמותה של שבעה אנשים בעיר ערד (ועוד מספר בלתי ידוע בישובי הבדואים ובבסיס נבטים) ולעליה בתחלואה של ילדים וקשישים. היא אף תסכן את שלומם של תושבי האיזור ושל החיילים המתאמנים בו.

המכרה עדיין לא קם ולכן נדרש לחץ ציבורי למנוע את הקמתו.

הרצון להקים את המכרה אינו חדש. בשנות השמונים ערך המכון הגיאולוגי – בשיתוף עם חברת הפוספטים, אז חברה ממשלתית – סקר לאיתור פוספטים.  בסקר נמצא, כי בקעת ערד, בין העיר ערד לתל ערד, עשירה בפוספט שנמצא בעומק לא רב מתחת לפני השטח.  עובדה זו והקרבה למפעלי העיבוד במישור רותם עושים את כריית הפוספט כאן לַמשתלמת ולַריווחית לחברה, יותר משדות אחרים.

כבר אז ניסתה חברת הפוספטים לקדם תוכנית לכרייה בכל הצד המערבי של ערד, משני צידי כביש 31, ונתקלה בהתנגדות חריפה של תושבי ערד ובראשם ראש המועצה המקומית דאז מר בייגה שוחט.

בעקבות ההתנגדות הוקמה ועדת רהב (ועדה בין-משרדית בראשות המשנה למנכ"ל בנק ישראל) שבחנה את העניין על כל השלכותיו, והציגה את מסקנותיה בשנת 1985.  במסקנות נכתב שלא תהיה כרייה מצפון לכביש (חברת הפוספטים ויתרה על השטח), שייערך סקר השפעה מעמיק ושתהיה כרייה ניסיונית למשך שנה בכדי לבדוק את ההשלכות הצפויות מהקמת המכרה.

בשנות ה-80 וה-90 הופרטה חברת הפוספטים הממשלתית, כיום היא "רותם-אַמְפֶרְט", חלק מקבוצת כימיקלים לישראל' בשליטת האחים עופר. בשנת 1998 החליטה רותם- אַמְפֶרְט לקדם את הקמת מכרה הפוספטים ליד ערד בהתאם למסקנות ועדת רהב (13 שנים לאחר שפורסמו).

חברת רותם אמפרט, שאין לה זכויות בקרקע הגישה את הבקשה לוועדה לתכנון ובנייה, (תחשבו שאני אבקש להקים בית אצלכם במגרש, או להוסיף מרפסת אצלכם בדירה – האם איזו שהיא וועדה תתייחס לזה בכלל?). החברה קיבלה אישורים שונים ממשרדי ממשלה לקדם את התוכנית רק כי היא ביקשה, וללא קשר למינהל תקין או לצורת התנהלות המקובלת במקרים כאלה, אך למה להיכנס לזוטות.  מינהל מקרקעי ישראל אף הקצה להם את הקרקע ללא מכרז (תחשבו על הדרך לקבלת מגרש של חצי דונם לבית ממנהל מקרקעי ישראל בהשוואה לשלושה עשר אלף הדונמים של "שדה-בריר").

חלק מהתכנית הוא תסקיר השפעה על הסביבה, התסקיר הזה הוא מקיף ורחב היקף, אך סובל ממספר חוסרים בסיסיים.

נערכו שני דיונים במליאת מועצת העיר בתפקידה כוועדה המקומית לתכנון ובניה.  בשתי הפעמים, בראשות ראש עיריית ערד מוטי בריל ובראשות ראש עיריית ערד גדעון ברלב החליטה העיר שלא להסכים למכרה, לדחות את התכנית.  במילים אחרות, פעמיים, נשאלה העיר ופעמיים החליטה העירייה שהמכרה מיותר, ושהעיר מתנגדת למכרה בשטחה.

לבקשת הועדה המחוזית, נדרש משרד הבריאות לקבוע את עמדתו, ורופאים, מומחי משרד הבריאות קבעו בצורה חד משמעית כי המכרה מסוכן לבריאותנו ולחיינו.

המכרה המתוכנן פוגע בזכות שלנו לחיים. האם לתושבי ערד, לתושבי כסייפה, לתושבי אל פורעה ולחיילי בסיס חיל האוויר נבטים אין זכות לחיות?

בראשית דצמבר, אם רותם לא תקבל דחייה נוספת, התוכנית אמורה לעלות לדיון בוועדה המחוזית, לדיון בהפקדת התכנית להתנגדויות הציבור וכל מי שרואה עצמו נפגע.

עמדת המשרד להגנת הסביבה – כידוע לנו – (בהתאם לועדת רהב) היא של תמיכה במסקנה ההיא של כרייה ניסיונית למשך שנה.

האם זה בכדי לבחון כמה אנשים ימותו במהלך השנה, כמה תינוקות יגיעו לחדרי מיון כתוצאה מהכרייה, כמה קשישים יפסיקו לנשום?….

אולי זה היה נכון בשנת 1985, אבל בשנת 1990 חתמה מדינת ישראל על אמנת הלסינקי, ולפיה יש ועדה מיוחדת לעריכת ניסויים בבני אדם, זו איננה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום.

אנא עיזרו לנו להעביר את רוע הגזרה. רוצים לחיות בלי מכרות

ניתן לפנות אלינו בכל שאלה http://www.nobarir.com/

%d בלוגרים אהבו את זה: