ארכיון

Posts Tagged ‘עוז פרייר’

התנועה הירוקה בשביל ישראל- שביל הפוספטים

יוני 4, 2011 כתיבת תגובה
מי שרוצה להצטרף לפרויקט- פרטים בתחתי הפוסט.
הפוסט הקודם הסתיים בנחל מדור.
היום שאחרי נחל מדור הוקדש לטיפוס על הר הכרבולת שליד המכתש הגדול. מקובל לומר שזה היום הקשה ביותר בשביל, ובאמת יצא לי לפגוש באותו יום שני איתני טבע- ההר והרוח.
להשכמה דאג הגשם שהוציא את דרי חניון נחל עפרן-אני וקבוצת בנות שהצטרפתי אליה- מהשק"שים.
במהלך היום הזדמן לי לטייל עם קבוצה של חברים שהיו ביחד בחוגי הסיור של קק"ל. (ומתוכם שניים הצביעו לירוקה)
מאובנים במעלה עפרן- המאובנים נשארו בנחל כי לא לוקחים מזכרות מהדומם

לאחר עלייה תלולה על ההר נפגשנו עם איתן הטבע  השני- סערה שהמתירה גשם  בתוך המכתש, ושלחה רוחות אל הפסגה וחשמל סטטי שגרם למקלות ההליכה שלנו לזמזם. השחיקה של הרוח והמים ותזוזת הלוחות הטקטוניים עיצבו את הנוף המדברי לאורך מליוני שנים.
סערה על הר כרבולת

בסוף היום הגענו לאיתן השלישי- מפעל הפוספטים אורון.במפעל אורון עבד סבא שלי,ומאחד הסיירותניקים שמעתי שהשפכים התעשייתים שהוא מזרים לנחל צין מעניקים לו גוון צהוב זרחני.
מפעלי הפוספטים והמחצבים השונים בנגב מצד אחד חשובים מאוד למשק ולכלכלה וקשה לראות חברה מודרנית מסתדרת בלי להסתמך על התוצרים(הלא מתחדשים כמובן) שלהם, ומצד שני גורמים נזק סביבתי אדיר, ועל כך בהמשך.
בינתיים נהננו מהחניון שהמפעל העמיד לטובת המטיילים.
למחרת המשכתי לירוחם, ערב יום השואה.
ירוחם
אזור התעשייה

ורדים ופסולת

התמקמתי בכפר הסטודנטים איילים-  איילים היא עמותה אשר מעודדת התיישבות של סטודנטים במקומות בארץ שיכולים להיעזר בקצת אנרגיה צעירה.
הסטודנטים בירוחם מסייעים לתלמידים בעיר, מקיימים חוגים ועוד.
מירוחם המשכתי למצד תמר ומשם לדימונה- שגם בה ישנתי בכפר הסטודנטים של איילים.
כשהייתי בדימונה שלחתי שאלה בפייסבוק- "איך אתם רואים את דימונה בעוד עשר שנים"
קצת אחרי זה נתקלתי בציטוט הבא של דוד פסיג:
"

" בעיריות מתכננים לעשרים שנה קדימה. זו בדיחה, זה לא רציני. תוחלת החיים הממוצעת של אנשים שנולדים היום תהיה 100 שנה – אין שום טעם לתכנן לטווח כל כך קצר. '". 

מדימונה לקחתי טרמפ למפעל רותם-  ומשם ניסיתי לתפוס טרמפ לבאר אפעה, בסופו של דבר הלכתי כמעט את כל הדרך ברגל
מימיני בריכות חמצון ענקיות, משמאל מפעלי כימיקלים ענקיים, ועל הכביש משאיות ענק- לכל אחד הריח שלו.
מבאר אפעה המשכתי לערד דרך נחל קינה.
בנחל קינה עבר שביל ישראל הישן, במסלול יפה שעובר דרך גב קינה וחירבת עוזה, ומסתיים ליד שדה בריר. המסלול הוסט לנחל כנפן המענין פחות, ככל הנראה בשל הכוונה לבנות מכרה פוספטים בשדה.
ליד חירבת עוזה הצטרפה אלי שרית עוקד מהנהגת התנועה.
בסרטון הסבר של שרית על שדה בריר- למרבה הצער רעש של רוח מפריע לשמוע את הנאמר בסרטון- אשמח אם מישהו שיודע לערוך סאונד ינסה לתקן את זה.
אני נמצא כרגע אצל שי לוי בנתניה, יו"ר המזכירות של התנועה.
מחר יום ו' אני ממשיך לכיוון חדרה
ביום שני אגיע לפגישה החודשית של סניף טבעון ועמק יזרעאל של התנועה הירוקה.
פירוט על המשך המסלול יתעדכן בטוויטר http://twitter.com/#!/HayerukaBashvil
מודעות פרסומת

התנועה הירוקה בשביל ישראל- המשך – (הפוסט השלישי).

מאי 27, 2011 3 תגובות
קוראים יקרים שלום,
באיחור ניכר מגיע הפוסט הבא בסדרת התנועה הירוקה בשביל ישראל- הפוסט מסתיים בכרבולת, אבל הוא נכתב בירושלים ממנה אני עושה את דרכי לכיוון תל אביב.
הקטע הקודם בטיול שסיפרתי עליו הסתיים במצפה רמון, שם לקחתי הפסקה מהשביל לחג הפסח.
כעבור שבוע חזרתי למצפה, בגלל שלא רציתי לטייל לבד החלטתי להמתין על השביל בקרבת העיר בתקוה לפגוש עוד מטיילים.
אחרי כמה שעות בלי לראות אף מטייל חזרתי לעיר וישבתי לנוח במרכז, שם מצא אותי שלו והזמין אותי לביתו לארוחת צהריים.
שלו, תלמיד במסלול ישיבת הסדר סיים לא מזמן את פרק השירות הצבאי והוא לומד בישיבה גבוהה בירושלים, לכבוד החג, הוא חזר הביתה למצפה.
לאחר הארוחה דיברנו קצת ושאלתי אותו מה הוא דעתו על הרעיון של קיימות והאם חשוב לקדם את הנושא בישראל.
אני אנסה להעביר כאן מהזכרון את רוח הדברים:
חשוב במיוחד לשמור על הטבע בארץ ישראל בגלל שהיא המקור לעולם, ולכן היא צריכה להתחבר למקור הטבעי.
מצד שני, את ההתפתחות האנושית והילודה אין סיבה להגביל, כי העולם נברא כך שיוכל לתמוך באנושות למלוא הפוטנציאל שלה.
מה שמפריע במיוחד הוא זיהום- לדוגמה סיגריות, שמקלקל את הטבע, ואיבוד הקשר עם המקור הטבעי- לדוגמה פייסבוק- כאשר אנשים חיים דרך הפייסבוק ושוכחים את הבסיס שמתחתיו.
יצירה היא דבר חיובי, בגלל שהיא מחברת את החומר הטבעי למהות האלוהית דרך הנשמה של האדם, אבל מצד שני לא צריך לאבד את הקשר לטבע.
דוגמה ליצירה חיובית היא המצה של פסח שהיא יצירה מוגבלת- מצה שהיא מצד אחד מעובדת, ומצד שני אינה תופחת והופכת ללחם שהוא דבר חדש לגמרי, וניתן לזהות בה את המצב הטבעי של הקמח ממנו היא התחילה.
עד כאן שלו-
אפשר להתחבר או להתנגד לדברים שהוא אומר, אבל אני חושב שיש כאן דוגמה לכך שגם לזרמים המיינסטרימיים ביהדות יש שפה אקולוגית, שאפשר ללמוד אותה וליצור בכך דיאלוג סביב נושאים סביבתיים גם בין אנשים שלא מסכימים על הנושא הדתי.

ממצפה המשכתי צפונה דרך בקעת צין היפיפה וכעבור יומיים הגעתי לשדה בוקר.
במדרשה בשדה בוקר ראיתי בצורה מרוכזת הרבה רעיונות שהיו מפוזרים בקיבוצי הערבה- בשדה בוקר נמצא התיכון לחינוך סביבתי, המדרשה בה לומדים סטודנטים, מכינה קדם צבאית, וכן בית ספר יסודי, מרכז סדנאות חינוך של צה"ל ובטח שכחתי כמה דברים.
הרעיונות מיושמים במקום- חדר השביליסטים שם נמצא בתוך חדר בננה אקולוגי בתוך הפנימייה, וקיים במקום מרכז הטפלת מים. 
אני חושב שאפשר בעיקר ללמוד מכך על החשיבות הגדולה של חינוך לימוד ומחקר בהפיכת הארץ שלנו ליותר ירוקה.
שם גם פגשתי את עופר ממגמה ירוקה, אותו ראיתי לראשונה בהפגנה בכנסת נגד הכרייה בחולות סמ"ר.
משדה בוקר עשיתי את דרכי לכיוון הכרבולת של המכתש הגדול, דרך נחל מדור.
בנחל מדור נגלה מולי מחזה- עשרות קבוצות לקחו עיצבו מאבני הצור שבסביבה גרפיטי על השביל.
אני לא יודע מה דעתן של אבני הצור על זה, אבל מיחזרתי כמה כתובות שנמחקו לתוצאה הבאה:
[תמונה- התנועה הירוקה אבן צור]
אהרונוסונית פקטורובסקי

להצטרפות לטיול הצעת עזרה, הארות, הערות בקשות וטענות:
ozfraier ב gmail.com
0545307161
בפרקים הבאים:

התנועה הירוקה בשביל ישראל- פוסט פתיחה חלק ב'

בפוסט הקודם סיפרתי קצת על החוויות שלי מהשביל.
עכשיו אני מתכוון לדבר קצת על המטרות של הפרויקט ועל התוכניות לעתיד.
תנועות פוליטיות ומי שחבר בהם נוטות לפעמים לדבר גבוהה גבוהה על כל מני רעיונות ולהתנתק מהמציאות. התנועה הירוקה אומרת שהיא לא מפלגת נישה. שרעיון הקיימות נוגע לכל תושבי הארץ.
דרך המסע בשביל ישראל אני רוצה לנסות לבחון עד כמה האמירות האלה נכונות.
בנוסף- אני רוצה להפוך את האמירות האלה לנכונות, ע"י למידה מהמקומות שאני מגיע אליהם,
וע"י יצירת קשר בין פעילי התנועה לאנשים שאני פוגש לאורך השביל, ע"י בירור מה אנחנו יכולים לקבל ומה אנחנו יכולים לתת.
הליכה בשביל ישראל לא מתחשבת בנוחות כסף או מעגלים חברתיים היא מתחשבת בעיקר בגאורגרפיה- וזה משהו אובייקטיבי שמשותף לכולם. ולדעתי זאת דרך טובה מאוד עבור תנועה פוליטית להתחבר לציבור בארץ.

דרושים שותפים להליכה מדימונה לערד! ללא שותף ההליכה במסלול הזה לא תתקיים.
כמו כן, במקטע שלפני ערד נעבור בנחל קינה במסלול של שביל ישראל הישן שהוסט בשל תכנון המפעל בשדה בריר- בואו להשתתף בצעידה עם ד"ר שרית עוקד, ולראות את המצב בשטח.

להלן תכנון הימים הבאים:
מחר אני יוצא ממצפה רמון לחניון גבי חווה(26 ק"מ)
מחניון חוה לשדה בוקר(27 ק"מ)
משדה בוקר לנחל מדור(17 ק"מ)
מנחל מדור לאורון(18 ק"מ- מסלול קשה במיוחד)
מאורון לירוחם(כ-15 ק"מ,סטיה מהשביל)
מירוחם לעין ירקעם(כ15-20 ק"מ)
מעין ירקעם למכתש הקטן(13 ק"מ)
מהמכתש הקטן למצד תמר(22 ק"מ)
ממצד תמר לדימונה (כ-15 ק"מ)
מדימונה לערד בשביל ישראל הישן דרך שדה בריר(המסלול עדיין בתכנון)

התנועה הירוקה בשביל ישראל- פוסט פתיחה- חלק א'.

שלום לקוראי הבלוג,
הפוסט הזה מגיע באיחור בעצם,
כבר לפני שבועיים יצאתי מאילת למסע שלי בשביל ישראל כשאני מנסה להתניע את פרויקט "התנועה הירוקה בשביל ישראל".
יצאתי מהר ובלי הרבה תכנון כדי להספיק לעבור את הדרום לפני שהוא יתחמם,
והחסרון היה שטיילתי לבד או עם אנשים שלא קשורים לתנועה, ועברתי יחסית ברפרוף על מקומות חשובים לתנועה הסביבתית כמו אילת,עמק ססגון וקיבוצי הערבה.
ובכל זאת – רשמים:

בדרך לאילת יצא לי לחשוב על העיר הזאת- שמקורות הפרנסה שלה הם הנמל מצד אחד, והתיירות והשונית מצד שני. התיירות כל כך תלויה במגוון המינים במפרץ שהקונפליקט של פיתוח בר קיימא באילת בולט מעין כמוהו גם לי ההדיוט.

ושוב, כצופה מהצד נראה לי שהשקעה בחינוך ובמחקר של אוצר הטבע שבמפרץ, והפיכת אילת לעיר ירוקה, יכולות להיות אפילו יותר רווחיות מהרדיפה אחר עוד מלונות ענק, קזינו ונסיונות להשיג כסף בקלות ובמהירות. אשמח אם מישהו שמכיר את אילת ירצה להגיב.

מאילת הלכתי לטייל בהרי אילת השוממים מאדם והגעתי לבאר אורה.
מצד אחד- יישוב קהילתי הבנוי בבנייה מדברית, מצד שני , פרבר שכדי להשיג בו אוכל צריך ליסוע לאילת.
אבל מי אני שאתלונן- גם אני מגיע מפרבר, כשאני אעבור לגור לבד כבר לא יהיה לי כסף לביח צמוד קרקע, אבל אולי הבעיה היא בתכנון שמחייב את מי שגר בבית קומות בעיר לוותר על החלום של גינה, ומחייב אותנו ליסוע מרחקים ארוכים כדי לעבוד, לבלות ולהשיג מזון.

מבאר אורה המשכתי לתימנע הצטרפתי לקבוצה של שלושה קיבוצניקים והלכנו לחפש קיצור דרך לפארק במכרות הנטושים של תימנע. קיצרנו את הדרך במעגלים כמה שעות בדרכים שנפסקו באמצע הסלילה ובסוף חזרנו לשביל. מלמעלה ראינו את המכרות החדשים שנפתחו מחדש כשמחיר הנחושת עלה.
האם המכרות ייסגרו שוב כשהמחיר ירד או שהמחיר ימשיך לעלות?
ואיך מחליטים על פתיחת וסגירת מכרה? השביל מעלה שאלות..

בינתיים רוב המטיילים שפגשתי לא הכירו את התנועה הירוקה, חלק חשבו שמדובר בעלה ירוק- מזל שאני לובש את החולצה.
בסופו של יום עברתי בקצרה על תימנע והלכתי לישון באליפז. במשרד הקבלה של האירוח שם מצאתי דף של מטה המאבק למען עמק ססגון עם מסלולים לטיול בעמק, לקחתי חצי מסלול וצילמתי כמה תמונות, ממהר להמשיך את השביל לפני שיתחמם.


—-

למחרת הגעתי לשחרות. בצהריים לא היה אף אחד ברחוב, אבל צילמתי כמה תמונות מהיישוב הבנוי בבנייה אקולוגית מדברית.
משחרות סטיתי מהשביל לקטורה, ליד הקיבוץ נפרשת חווה סולארית גדולה. החווה הראשונה בארץ שייכת לחברת ערבה פאוור בבעלות סימנס, קיבוץ קטורה ומשקיעים מארה"ב. החברה מתכננת לבנות חוות סולאריות בקיבוצים נוספים בערבה.

בכניסה לקיבוץ מפעל גדול לאצות מהן מפיקים מוצרי קוסמטיקה.
בקיבוץ ביקרתי במכון הערבה לחקר הסביבה,שמעתי מססיל מהנהלת המכון על מה שקורה בו-[לשלוח לססיל לפני הפרסום או לוותר על הקטע]
המכון חוקר את הסביבה בערבה, עורך ניסויים בהפקת אנרגיה סולארית, וחוקר את האקלים. במכון לומדים גם סטודנטים מירדן ומהרשות הפלסטינית במחקרים משותפים סביב נושא המים- עדות לכך שבעיות סביבתיות חוצות גבולות.

בקמפוס פגשתי את מיכל בוקצין- פעילת התנועה. מיכל הציגה לי מחקר בו היא משתתפת על ביודייג'סטר- טכנולוגיה להפקת גז מתאן לבישול מפסולת מן החי. הביודייג'סטר נמצא בשימוש באפריקה ואצל בדואים החיים במערות ליד סוסיא.
מקטורה המשכתי לקיבוץ לוטן.
הנה הסבר של מעיין מלוטן על שכונת הפרמקלצ'ר הנסיונית של הקיבוץ.

ביישובים רבים בערבה נעשה שימוש במים מליחים כאשר אין צורך במים לשתיה.
אני מתרשם שהיישובים בערבה הם חלוצים בהפיכת הקיימות מרעיון למציאות בשטח.
אבל למה רק בקטן ובערבה? כדי שהקיימות תהיה שווה משהו, הכרחי שהיא תהיה בקנה מידה גדול ובכל מקום. יש המון חשיבה מקיימת בשטח והמשימה של התנועה הירוקה היא להביא אותה למעלה לכנסת ולממשלה.
המשך בחלק ב'.

*הגעתי למצפה רמון ואני אמשיך במסע החל מיום שישי- תיתכן פעילות נוספת במצפה רמון.

המקטע הבא- ממצפה רמון לחניון נחל חווה
בהמשך צפוי- סיור בשביל ישראל שהוסט משדה בריר בערד
למי שיש רעיונות לפעילות,רוצה לסייע או להצטרף לצעוד עם התנועה הירוקה בשביל ישראל לפנות בהקדם. למעיין קרייצמן
עוז פרייר- 0545307161 ozfraier שטרודל gmail.com

%d בלוגרים אהבו את זה: