ארכיון

Posts Tagged ‘מפלגות’

הצבעה מוסרית

מאת: ברם ספירו; תרגום מאנגלית: סוזן קודש; עריכה לשונית: אסתי הורן. פרוסם במקור בבלוג האנגלית של פעילי התנועה הירוקה

נושא שחוזר ועולה במחאה החברתית של "כיבוש וול סטריט" (Occupy Wall Street), הוא שכל השיטה הייצוגית שבוייה בידי תאגידי הענק של ארה"ב. שתי המפלגות גם יחד תמכו תמיכה נלהבת בדה-רגולטציה ובפרצות בחוקי המיסוי, המטות את המשחק לטובת האינטרסים של העשירים על פני אלה של העניים. באופן שיטתי הן התנגדו נמרצות לפיקוח ולחוקים סביבתיים, כאשר היו לאלה השלכות על ה"ביג ביזנס". מדיניות זו היא כמובן תוצאה של ההשפעה הפוליטית של לוביסטים, המייצגים את האחוז העשיר האחד של האוכלוסייה, על שתי המפלגות. לא יהיה נכון לומר שתנועת ה-OWS היא א-פוליטית, אולם היא הגיעה למסקנה שאין טעם לתמוך באף אחד משני המחנות הגדולים, כיוון ששתי המפלגות נחלו כשלון מוחץ בייצוג האינטרסים של 99% מהאנשים- וזאת ביודעין ובכוונה תחילה.

בישראל, בדומה לכך, אף אחת מהמפלגות הגדולות אינה מייצגת את האינטרסים ההפוכים. הליכוד, קדימה, העבודה, ש"ס, ישראל ביתנו – כולן הלכו שולל אחר אותם שקרים ניאו-ליברליים. להוציא את העובדה שכל אחת מהמפלגות גם עסוקה באג'נדה המגזרית הצרה שלה, כולן שותפות מרצון בחגיגת ההפרטה. אף מפלגה גדולה אחת טרם עשתה את המאמץ לעמוד בפרץ נגד הלוביסטים של התאגידים, של יזמי הנדל"ן, ושל קבלני העבודה. זה מזמן פופולארי להתנגד למדיניות בסוגיות הללו, אולם התנגדות של ממש עוד לא היתה. אותה רטוריקה נבובה ממוחזרת בכל עונת בחירות, ומוחזרת מיד למדף אחרי ספירת אחרון הקולות. כל מפלגה מתחבאת מאחורי העמדות השונות (מעט) לגבי הפלסטינאים, בשעה שהן מתנערות מהאחריות לשאת את קולן באופן אמיתי למען האזרחים, בהתנהלותה של המדינה.

ציניות דומה מופעלת בשעה שמנסים לשדל אותנו להתמיד באותם דפוסי הצבעה שהביאו אותנו לשום-מקום, באומרן לנו להצביע עבור הרע במיעוטו. "אני יודע/ת ש[השחילו לכאן שם של פוליטיקאי כלשהו] לא משהו, אבל אם לא תצביעו עבורו/עבורה אז [השחילו לכאן שם של פוליטיקאי אחר] ייכנס/תיכנס לשלטון ואז המצב יהיה עוד יותר גרוע".

כפי שטען לא מזמן קריס הדג'ס: "הדרג הפוליטי שלנו ומשרתיו הנאמנים בתקשורת טוענים, שאם נסרב לשתף פעולה, שאם נעיז לדרוך מחוץ למפלגה הדמוקרטית, אם נמרוד, אנחנו נגרום להרעת המצב. המשחק הזה של קבלת הרע במיעוטו מאפשר את התהליך הנמשך של שחיקת הצדק והביזה בידי התאגידים." והתוצאה – שום דבר אף פעם לא משתנה לטובה. אותם פוליטיקאים כושלים נשארים בשלטון, וגרוע מכך- המצביע מאבד את אמונו בדמוקרטיה כאמצעי לייצג את ענייניו בצורה הוגנת.

הציניות הזאת, והאדישות של הבוחר, דומות לסרטן ממאיר בדמוקרטיה כשיטה. ככל שאנשים ירגישו פחות מעורבים בתהליך הדמוקרטי, כך הם יצביעו פחות; ככל שהם ימעיטו להצביע, הם יאפשרו לבעלי האינטרסים לקדם את האג'נדה הצרה והאנוכית שלהם. כל אותה עת עוד ועוד אנשים שוכחים שהם חלק מחברה שיש בה אחריות הדדית, וחובה לדאוג לטובת הזולת. הציניות הזאת מאפשרת לנו לשכוח שהחברה שלנו חייבת לשקף את הערכים שלנו. כאשר החברה כבר אינה עושה זאת – הכשלון הוא שלנו. הטענה של חוסר עניין או רצון להשתתף אינה פוטרת אותנו מחובתנו.

אקט ההצבעה תמיד חייב להיות אקט מוסרי ולא טקטי. יותר מכל דבר אחר, מה שהביא אותי להצביע עבור מפלגת "התנועה הירוקה", להתפקד ולשלם דמי חבר, הוא העובדה שמפלגה זו תואמת את השקפת עולמי יותר מכל מפלגה אחרת. כפי שאמרתי כבר בעבר, התנועה הסביבתית היא הסוציאליזם החדש. לא פחות חשוב, יש במפלגת "התנועה הירוקה" מוסדות דמוקרטיים חזקים ופעילים. אסור לך לתת לעובדה ש"התנועה הירוקה" לא נבחרה לכנסת בבחירות הקודמות, ולסיכויי המפלגה להיבחר בעתיד, להשפיע על החלטתך לתמוך בה. לא משנה בעד איזו מפלגה תצביע – עשה זאת כי אתה מצביע עבור העקרונות והמדיניות שהיא מייצגת, ולא בגלל שאתה מצביע נגד המפלגה האחרת.

יש להצביע עבור מי שאתו אתה יכול להזדהות, לא עבור מי שאתה רגיל להצביע עבורו. עליך להצביע עבור הטוב בעיניך. אסור שהצבעה תהיה רפלקסיבית, ללא מחשבה. הדמוקרטיה אמורה להיות תרגיל מוסרי מתמשך המאפשר לנו לחיות בצוותא, ולא משחק סכום אפס בו קבוצה אחת מתקדמת כשקבוצה אחרת נדפקת.

המטה הסוציאל דמוקרטי וחוג יסו"ד מזמינים לדיון: בונים סוציאל-דמוקרטיה

מפלגה אחת, שתיים או שלוש? ארגוני עובדים, קהילות שיתופיות או חינוך?
מהם הדרכים לשינוי סוציאל דמוקרטי בישראל אחרי המפצים, התמורות והשברים שחווינו כולנו בשנים האחרונות
וכיצד נעבוד יחד, וננצח את חוסר האונים הפוליטי?

31 January · 17:30 – 20:30

סמינר הקיבוצים אולם 42

דרך נמיר 149
Tel Aviv-Yafo, Israel

מנחה: שי כהן, יו"ר המכללה החברתית-כלכלית וחבר הנהגת כוח לעובדים
דברי פתיחה: אורי יזהר- המטה הסוציאל דמוקרטי

דוברים:
חברי הכנסת עמיר פרץ ואילן גילאון
פרופ' דני גוטוויין- יסו"ד
אסתי קירמאיר- מזכירת מחוז ירושלים של מפלגת העבודה ויו"ר המשמרת הצעירה במחוז
ערן בן ימיני-מייסד התנועה הירוקה
שרון קטרון- יו"ר ארגון סגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה
ונציג/ת תנועות הבוגרים של תנועות הנוער

נשמור זמן משמעותי לדיון פתוח למשתתפים

 

%d בלוגרים אהבו את זה: