ארכיון

Posts Tagged ‘מחאה חברתית’

התנועה הירוקה – ממדינה בהקמה למדינה בת-קיימא

 כתב:  עדן בר לב

1. מדוע לשנות את המיתוג הנוכחי של התנועה הירוקה?

המיתוג "התנועה הירוקה – אנשים שעושים" אולי היה נכון למציאות שלפני קיץ 2011, אבל  במציאות של אחרי קיץ 2011  יש לא מעט "אנשים שעושים" בכל מיני התארגנויות. לכן “אנשים שעושים” אינו מייחד את התנועה הירוקה, אלא משדר לציבור תמונה של קבוצה פעלתנית של פעילים סביבתיים, ולא יותר. להבנתי – זה ממש לא מסר נכון בשביל מפלגה שמכוונת גבוה בהרבה מ"סתם" מפלגת נישה סביבתית.

2. יתרונות ההצעה: “ממדינה בהקמה למדינה בת-קיימא”

  • ממלכתיות

ישראל הסקטוריאלית והעושה לביתה שכחה את הממלכתיות, זו שמתקשרת לראיה הרחבה של מייסדי המדינה. האזכור של המדינה פעמיים מחזיר את הממלכתיות לזירה הפוליטית ומשייך אותה לתנועה הירוקה. לא עוד "סתם" מפלגת נישה, אלא תנועה פוליטית שמציעה גישה של ראיה ממלכתית רחבה.

  • הקשר היסטורי

"מדינה בהקמה" מקשר את התנועה הירוקה לעברה של מדינת ישראל. לא עוד מפלגה "תלושה" מההיסטוריה של ישראל, אלא מפלגה שמתכתבת עם העבר של מדינת ישראל. בנוסף יש כאן אבחון של הבעיה הרחבה של מדינת ישראל: המדינה עדיין תקועה בשלב ההקמה.

חזון

לפנינו תנועה עם חזון מה ואיך המדינה תהיה בעתיד. לפי חזונה של התנועה הירוקה, מדינת ישראל תהיה "מדינה בת-קיימא". זה אומר שני דברים: האחד – עצם זה שיש לנו חזון! השני – סוף-סוף תפיסת העולם של התנועה הירוקה באה לידי ביטוי קרוב מאוד לשם שלה, מה שמסביר חד-משמעית מהו החזון של התנועה הירוקה.  עוד יתרון הוא שהביטוי "מדינה בת-קיימא" משדר גם ביטחון בעתידנו, כלומר ש“אנחנו כאן כדי להישאר". קיומנו כמדינה אינו זמני ואנחנו לא יושבים על המזוודות.

תמונה: יגאל שתיים

מודעות פרסומת

המחאה חוזרת. והפעם, התנועה הירוקה בחזית !

התרגיל המסריח של מופז, פותח לתנועה הירוקה הזדמנות פז להתייצב כאופציה היחידה לאנשי המרכז. מספר רב של קולות קדימה בבחירות האחרונות הגיעו מאנשים שהצביעו בצורה אסטרטגית שהוכיחה את עצמה כשגויה פעמיים. פעם אחת כאשר מפלגת קדימה, למרות היותה המפלגה הגדולה ביותר, לא הצליחה להרכיב ממשלה ובפעם השנייה בתרגילו של מופז שהוכיח כי קדימה אינה מפלגה אידיאולוגית אלא אסופה של אופורטוניסטים שהתעלמה קליל מציבור שבחר בה כדי להיות  אלטרנטיבה למפלגת הליכוד בראשות נתניהו.

צוות המטה והשטח לקח על עצמו משימה להבהיר לציבור הרחב, שאת תמיכת אנשי המרכז צריכה לקבל מעתה התנועה הירוקה. הצטרפו אל צוות השטח במגוון פעילויות קרובות להעלות את נראות התנועה במקומות אסטרטגיים המתאמים כמובן לערכי המפלגה

אני מקווה ששמתם לב לעובדה שלאחרונה התנועה הירוקה נקלטת יותר ויותר בעדשות המצלמה המתעדת את הפגנות המחאה. ברור לנו בצוות השטח שיש משמעות רבה לכמות הפעילים ואיכות הפעילות בכל מה שנוגע למחאה על יוקר המחיה. בגלל שהתנועה הירוקה נתפסת למי שאינו מכיר, כמפלגת נישה עם אג'נדה סביבתית בלבד, צריכים אנחנו לעבוד ביעילות רבה בהפצת מסריה החברתיים ,התוכנית הכלכלית המעולה, ומיתוג התנועה ומנהיגיה כאופציה הטובה ביותר לייצג את אנשי המחאה. אנשי המחאה החברתית מדברים שוב ושוב על הקמת מפלגות חברתית  וגם הצטרפות למפלגות קיימות. אנחנו צריכים להעביר את המסר לאנשי המחאה כי יש מפלגה חברתית בישראל, קוראים לה התנועה הירוקה, והיא  פתוחה לכלל הציבור להתפקד, להשפיע ואפילו לרוץ להנהגת המפלגה

מחר הוא יום מחאה בין לאומי. בישראל הפגנות יהיו פזורות בכל הארץ. מבאר שבע ועד קריית שמונה. אנחנו הולכים להתרכז במיוחד בתל אביב שם כרגיל יהיה מספר רב יותר של אנשים ותקשורת. אני קורא לכל חברי התנועה להגיע לאירוע המחאה בשעה20:30 בכיכר רבין בחולצות התנועה ושלטים רלוונטים. צוות השטח יפרוס כמה שעות לפני. אנחנו זקוקים למתנדבים לניהול האירוע, הכנת שלטים ותליה של פלריגים. במהלך האירוע אנחנו נערוך "חוג בית" עם נציגים של ההנהגה אשר ידברו על הקשר שבין המחאה החברתית לסביבתית ועל הפתרונות שהתנועה הירוקה מציעה. בבקשה צרו איתי קשר ישירות לטלפון אם אתם יכולים לעזור. אירוע הפייסובק של התנועה  אירוע הפייסבוק הכללי  אתר האירוע הכללי

ביום חמישי שלאחר מכן. נחזור לכיכר בתל אביב. תחילה נציג את התנועה כחוג בית לכול המעוניין לשמוע על התנועה הירוקה ולאר מכן נמשיך לדיון פנימי. נפיק לקחים מהתרחשויות האחרונות ונחשוב על ההמשך. נסיים בקבוצות דיון קטנות לגיבוש האסטרטגיה של המפלגה בשנה הקרובה. בואו עם חברים חדשים והפיצו את האירוע. אירוע הפייסבוק

יום לפני זה, ברביעי. התנועה הירוקה לוקחת חלק בשבוע הפוליטי של אונ' תל אביב. התנועה הירוקה תשתתף בפאנל שיפורסם בקרוב. מי שמעוניין לקבל עדכונים שישלח לי מייל. אנחנו זקוקים למתנדבים בדוכן ההתפקדות לעורך כל היום. צרו איתי קשר במייל או בטלפון.

חברים, צריכים לדחוף רק עוד קצת עד שנעבור את מחסום התודעה. זה הולך ומתקרב. אפשר לראות זאת בפעילות, בתקשורת בעבודה מול גופים מתחרים. ברגע שנפרוץ את המחסום האחרון הכל יתגלגל. בואו לדחוף את כדור השלג.

מיכאל קורודבה – רכז השטח של מפלגת התנועה הירוקה

michael@yeruka.org.il

0524685854

שינוי אישי או שינוי פוליטי?

פברואר 28, 2012 2 תגובות

תרגמה מאנגלית וערכה: אסתי הורן

אחד מהפרסומים רבים שאספתי בפארק זוקוטי היה המאמר האנרכיסטי של דריק ג'נסן "שכח ממקלחות קצרות יותר – למה שינוי אישי לא שווה לשינוי פוליטי." אז לא קיבלתי את טענתו כי לשינוי במרחב האישי יש השפעה זניחה על המרחב הציבורי, אבל הייתי צריך את מה שלכריס הדג'ס היה לומר על ליברלים שמדברים על הצרכים והאינטרסים של העניים מבלי שאף פעם פגשו עניים, כדי שאבין למה.

השינוי האישי חיוני למען שינוי פוליטי. שינוי פוליטי מחייב תשוקה, אותנטיות ויכולת להזדהות.  בנאלי כמו שזה נראה, למידה לקנות פחות היא בדיוק מה שמעורר אותנו לאופייה הלא מקיים של החברה הצרכנית שלנו. למידה לאכול טוב יותר, להכין את מזוננו בעצמנו, לדעת מה אנחנו מכניסים לפה, היא שמאפשרת לנו להבין את החשיבות של קידום שוויון זכויות לתזונה נכונה. דווקא דרך טיפול באחר אנו מבינים את קוצר ידה של החברה שלנו בטיפול בנזקקים.

אם כל מה שאנחנו עושים הוא להתרכז ברעיונות, בתיאוריות גדולות ובתנועות פוליטיות המוניות כדי לגרום שינוי, אנחנו לא צפויים להגיע רחוק. אנחנו צריכים לקשר רעיונות אלה לשינוי מעשי בשטח. רק כאשר מספיק אנשים מפסיקים להאמין ששינוי הוא בלתי אפשרי, שינוי מתחיל להתרחש. רק כאשר אנשים מרגישים ששינוי ישפיע עליהם ברמה האישית, הם ישקיעו את ההון הנפשי הנדרש.  איך נוכל לשכנע אחרים לגרום לשינוי אם לא עשינו אותו בעצמנו?  מי יאמין כאשר אנחנו מדברים על תיאוריה חלולה?

למרות שהאביב הערבי עוסק יותר בחירויות האזרח והגדרה עצמית, והמחאה במקומות האחרים עוסקת יותר בהשלכות של דיכוי כלכלי, מה שהצית מחאות אלה ואפשר להן לגדול הוא שינוי אישי, דוגמא אישית שאפשרה להמוני אנשים להבין כי הם חולקים את אותה מצוקה. אחת הסיבות מדוע תנועת המחאה לא הפכה עדיין לתנועה המונית בארצות הברית, היא שרוב האנשים שנאבקים עדיין מתביישים להודות בכך, עדיין מאמינים כי איכשהו, באורח פלא, הם יגשימו את החלום האמריקאי.

כמו אחרים אני מאמין כי נקודת המפנה בתוניס, קהיר, תל אביב, דמשק, אתונה, מדריד וליסבון, הגיעה כאשר אנשים כבר לא הרגישו שהם היחידים הנאבקים נגד המערכת. איבוד הבושה בחוסר היכולת לשמור על הפארסה לפיה הכל בסדר, שלמרות המצב הכלכלי הקשה אתה שומר את הראש מעל המים, שלמרות שאתה צריך לשחד כדי להמשיך- אתה מסתדר, שלמרות שהשכן שלך נגרר מהמקום על ידי המשטרה החשאית באמצע הלילה הם לא יבואו אליך.  זהו הדלק לשינוי מהפכני בממשלות- הצורה בה כה רבים מאיתנו חושבים על הדרך בה העולם שלנו צריך להיראות.  זו ההבנה ברמה האישית, כי המצב הקיים כבר פשוט לא יכול להמשיך. לראות את חבריך ושכניך נאבקים, לראות אותם מוחים, מתריסים נגד הכוח, זה מה שיניע אותך להצטרף לניסיון לעצב את העולם שלנו מחדש.

כיבוש רוטשילד, כיבוש וול סטריט

אוקטובר 16, 2011 תגובה אחת

מאת: ברם ספירו; תרגום מאנגלית: סוזן קודש

 

בקיץ החולף הבטתי בקנאה במתחולל בישראל, על ישראלים שעשו מעשה והחזירו לידיהם את הזכות לעצב את פניה של החברה שלהם. זמן קצר קודם לכן עברתי לניו יורק והייתי מבלה שעות על גבי שעות בצפייה בווידאו הזורם מהארץ. לא פעם עמדו לי דמעות בעיניים לנוכח מספר האנשים האדיר שחלקו עימי רעיונות וערכים נשגבים. מה שהרשים אותי במיוחד היה השינוי שהתחולל בשיח עצמו. פתאום שמענו אנשים מדברים על איך אנחנו יכולים להתקיים בצוותא ולא על איך אני מתקדם בחיים.

 

לפני שבועיים פתח גרעין קטן במחאה בוול סטריט בניו יורק. הם קוראים לעצמם "כיבוש וול סטריט (אתר occupywallst.org). מה שהתחיל מקומץ בני אדם הפך פתאום למאהל של אלפים באחד הפארקים במנהטן. שוב ישנם אנשים שמדברים על איך הם רוצים שהחברה שלנו תיראה, מה לדעתם דורש שינוי, למה אנחנו כבר לא יכולים יותר להמשיך בדרך שנהגנו בה עד כה. ושוב, עצם האקט של השיח הוא הדבר המרשים ביותר בכל הסיפור הזה. מה שהם רוצים להשיג הוא ברור – סוף למדיניות המושתתת על כלכלת השוק החפשי ולדיקטטורה התאגידית של הפוליטיקה שלנו.

 

מה שהרבה פחות ברור הוא איך משיגים את המטרה. שאלה זו היא הנושא של אין-ספור וויכוחים ודיונים סוערים ולוהטים. וזהו גם היופי של תנועת המחאה של הקיץ: אותם דיונים מסמנים שינוי בדרך בה אנו מסתכלים על הבעיות שלנו. ניסינו לעבוד דרך הצינורות המקובלים על מנת לחולל את השינוי המיוחל והגענו למסקנה שכל מי שמגיע לשררה מאוהב בביה"ס לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו – בין אם זה נתניהו, בוש, ליבני או אובמה. נראה שהגיע הזמן לנסות משהו אחר.

 

אף אחד אינו יודע בדיוק מהו המשהו האחר הזה. המדיה כאן, בדיוק כמו בארץ בקיץ האחרון, מתעקשת לקבל רשימה סדורה של דרישות ואיזשהו רמז למתי המחאה תסתיים. אולם לא תיתכן רשימה סדורה כיוון מה שמתבקש הוא שינוי בדרך בה אנחנו מתנהגים ולא רק שינוי במדיניות זו או אחרת.

 

לשמרנים לקח 40 שנה לפורר את מדינת הרווחה, להסיר פיקוח שלטוני מהתעשייה הכלכלית, ולבסס את החברה הצרכנית. המחאה הזאת לא תצליח לשנות כל זה תוך מספר חודשים. מה שהיא כן תצליח לעשות זה להזכיר לכולנו שקביעת אופיה של החברה שלנו היא משימה אשר מוטלת עלינו. אנחנו אפשרנו את תאוות הבצע התאגידית, את ההפרטה רבתי של שירותים ציבוריים ומוצרים, את ניקובו של כל מה שיקר לנו בתג מחיר. ואנחנו נחליט לשים לזה סוף. זאת האחריות שלנו.

%d בלוגרים אהבו את זה: