ארכיון

Posts Tagged ‘ישראל כץ’

"רפורמה ציבורית" לרכבת ישראל – כיוון שונה למאבק בהפרטת הרכבת

מאת עדן בר-לב

לדעתי, המאבק בהפרטת הרכבת הוא צודק בהחלט. מדובר בשירות ציבורי שנפל קורבן לחוליי המגזר הציבורי בישראל (למשל – מינויים פוליטיים, נפוטיזם ועוד), לייבוש מכוון מכיוון ממשלת ישראל ומשרד האוצר, להעסקה קבלנית ולניסיון הפרטה תוך שיסוי הציבור בוועד העובדים. מאידך, המאבק מתמקד בהפרטת הרכבת ובתמיכה בוועד העובדים (בעיקר בעניין הניסיון להוציא את תחזוקת הקרונות לחברת בומברדייה). המיקוד הזה מעורר חוסר-הזדהות עד כדי אנטגוניזם בציבור, כי הוא חש על בשרו את הבעיות של הרכבת (גם כשבעיות אלה הן תוצאה של הייבוש המכוון או באחריות בומברדייה – שאליה מתכוונים להוציא את תחזוקת הקרונות). במצב זה יש תחושה שצריך איזושהי רפורמה שתעלה את רמת השירות של "רכבת-ישראל". דפוס הפעולה של המפריטים בישראל הוא של יצירת זיקה בתודעה הציבורית בין מצב קשה של שירות ציבורי לבין רפורמה שכוללת הפרטה כפתרון רצוי – והציבור עד כה "בלע את הלוקש". לפי מה שראיתי עד כה – ההתנגדות להפרטת הרכבת זוכה ל"כתף קרה" מצד הציבור כי המחאה נגד הפרטת הרכבת נתפסת כמכשול לתפקוד התקין של הרכבת, ולא משנה כמה משתדלים להסביר את המניפולציה של ייבוש הרכבת ושל השיסוי בוועד.
לפיכך אני מציע כיוון שונה במקצת: איסוף ההצעות לשיפורים ושינויים שעולות מצידנו כבדרך-אגב כמענה לבעיות ברכבת – ולהרכיב מהן רפורמה אלטרנטיבית – להלן "רפורמה ציבורית".

"רפורמה" – כי רכבת ישראל כן צריכה איזשהו שינוי.

"ציבורית" – כי הרכבת תישאר ציבורית ולא תופרט – גם לא בחלקים.

להלן עיקרי הרפורמה:

  1. הנהלת הרכבת תוחלף בהנהלה מקצועית כאשר יעדיה יהיו: שיפור השירות ותיקון נזקי הייבוש מהעבר. זאת בנוסף לשדרוג של מערך הרכבות כך שיהווה מרכיב של מערכת תחבורה בת-קיימא, ושייתן מענה לביקוש הגובר לשירותי הרכבת בישראל. להנהלה צריכה להיות יכולת ונכונות לנהל גופים שיש בהם עבודה מאורגנת (לעומת ההנהלה הנוכחית שרואה את העובדים ככפופים בהיררכיה כמו-צבאית וש"אין להם מילה" בניהול החברה).
  2. עובדי הרכבת יועסקו בהעסקה ישירה ללא כל פגיעה ביכולת ההתאגדות, אך עם שינויים מתבקשים בהסכמים הקיבוציים כדי לאפשר עמידה ביעדים שצוינו לעיל.

כמובן,הקוראים מוזמנים להציע עיקרים נוספים לרפורמה המוצעת.

היתרון של הצעת רפורמה בהקשר של המאבק על רכבת ישראל הוא ניתוק הקישור המוטעה בתודעה הציבורית בין שיפור השירות ברכבת לבין הפרטה ודיכוי העבודה המאורגנת, וזה, כמובן, בנוסף ליתרון המובן מאליו של שיפור בשירות ושדרוג מערך הרכבות בישראל.

%d בלוגרים אהבו את זה: