ארכיון

Posts Tagged ‘יו"ר משותף’

בעד ונגד יו"ר משותף גבר ואישה

בכדי לאפשר קיום בחירות בעקבות התפטרות ההנהגה יש צורך לאשר שינויים בחוקת המפלגה, אשר כותביה לא צפו אירוע זה מראש. כחלק מהתיקון מוצע גם כי בראשות ההנהגה ייבחרו יו"ר משותף – גבר ואשה.

הצעה לתיקון התקנון

פורסם באתר

הוראת שעה – יו"ר משותף

2. סעיף 41 לתקנון – יימחק, ובמקומו יבוא הסעיף הבא:
"41. א. על אף האמור בתקנון, בבחירות אשר ייערכו ביום 21.1.2011, ככל שיהיו לפחות גבר אחד ולפחות אישה אחת אשר יתמודדו על תפקיד היו"ר, תבחר הוועידה שני יושבי ראש למפלגה – אישה וגבר.
ב. נבחרו לתנועה שני יושבי ראש – הרי שבכל מקום בתקנון זה ובנהלי המפלגה בהם נכתב יו"ר – הכוונה לשני יושבי הראש; כל סמכות המסורה בתקנון ליו"ר המפלגה, נתונה לכל אחד מהם; כל אחד מיושבי הראש ישמש כממלא מקום של משנהו; וההנהגה תקבע בתוך 30 יום ממעוד הבחירות כללים להכרעה במקרה של מחלוקת בין יושבי הראש, ותפרסם כללים אלה באתר האינטרנט של המפלגה.
ג. המנגנון ייבחן על ידי הגופים המוסמכים בתנועה, לרבות ההנהגה, המזכירות ומועצת המומחים. במועד שלא יאוחר ממועד הבחירות הבאות להנהגה, תובא להכרעת הוועידה השאלה האם לאמץ את מנגנון היו"ר המשותף באופן קבוע, או לבטלו."

אנחנו מביאים כאן דעות משני הצדדים בכדי לעורר דיון כאן בבלוג. הפוסט יפורסם גם במתכונת אנגלית בבלוג דוברי האנגלית. ראשית נפרסם את דבריו של ערן בן ימיני אשר הביא את רעיון היו"ר המשותף מביקור נציגי התנועה הירוקה אצל המפלגה הירוקה הגרמנית לפני מספר חודשים. לאחר מכן הפעילה מעיין קרייצמן מצוות האינטרנט תסביר את התנגדותה. אנא הצביע בסקר והסבירו בתגובות. בקרוב גם נערוך אירוע דיון מיוחד אותו נפרסם כאן בתגובות ופוסט חדש.

בעד – ערן בן ימיני

במהלך הקמתה של מפלגת התנועה הירוקה עשיתי מאמצים רבים לצרף נשים להנהגת המפלגה ולתפקידים מובילים. עשיתי זאת מתוך הבנה כי העדר נשים במפה הפוליטית הישראלית משפיע על הסגנון והתכנים של השיח הפוליטי. כמו כן עשיתי זאת מתוך אמונה כי יש לתפיסה הסביבתית  זהות לעמדות פמיניסטיות ובמיוחד ביחס לכח וכוחניות. המשימה לא הייתה פשוטה. אמנם נשים רבות נענו לאתגר והובילו את המהלכים המשמעותיים ביותר במפלגה, אך נשים רבות עוד יותר חששו לפסוע פנימה גם כאשר הזדהו באופן מוחלט עם ערכי המפלגה. הסיבות לכך רבות:

הפוליטיקה נתפסת כעיסוק גברי וכוחני בו לנשים אין מקום; מחויבות למשפחה; אי אמונה ביכולת העצמית (את זה שמעתי מפעילה סביבתית ותיקה מצליחה מאוד בעלת תואר שלישי); נשים רבות העדיפו לתמוך באחרים ולא להיות בחזית.

ההפסד הוא קודם כל של הפוליטיקה הישראלית בכלל ושל התנועה הירוקה בפרט. היום פועלת מפלגת התנועה הירוקה ב 50% מהיכולות והכישורים שלה, לא עוסקת בתחומים רבים אשר יכלו לעלות על סדר היום של המפלגה ושל הציבור ומייצרת פחות דמויות חדשות כמודל לחיקוי.

לתנועה הירוקה יש הזדמנות פז במהלך שכזה, להוביל מהפיכה ביחס הנשים לפוליטיקה וביחס הנשים למשרות בעלות מוטת השפעה. מהלך שכזה עשוי ליצור העצמה אמיתית שאיננה באה על חשבון גברים או אוכלוסיות אחרות. יושבת ראש משותפת תהווה תוספת כח אמיתית וסמלית לתנועה הירוקה.

אף אחת לא אוהבת לחשוב כי השיגה את מקומה בזכות שריון ולא בזכות כישורים, פעמים רבות דווקא נשים מצליחות וחזקות מתנגדות לשריונים מסיבות מובנות. אך מניסיון וממחקרים בכל העולם, אין כל דרך אחרת לשנות את המספרים ולהגדיל את הנוכחות הנשית במפלגה אלא בתיקון מציאות מעוותת באמצעות שינוי חוקת המפלגה.

נגד – מעיין קרייצמן

הצורך לערב נשים בעמדות הנהגה בחברה שלנו בכללה ובמיוחד בפוליטיקה הוא ברור ומוחלט. בישראל משיעורי ההשתפות נשים בפוליטיקה מהנמוכים בקרב המדינות המפותחות, עם יחס מזערי של 23 חברות כנסת במושב הנוכחי. ההשפעה השלילית של שליטה גברית בדמוקרטיה ובממשל הן נגזרת הרסנית של ההשפעות השליליות של חסור השוויון בחברה שלנו בכללותה – השפעות הפוגעות בכולנו, גברים ונשים כאחד. עד אשר חוסר שוויון בסיסי זה יטופל, ונשים וגברים יאחדו את עוצמתם וישתפו פעולה בצורה מלאה, לא יהיה שלמים מאמצינו ושאיפותינו, טובי כוונות ככל שיהיו, לבנות חברה טובה יותר, אחראית ירוקה ורבת גוונים. לכן, נדרשות פעולה אקטיבית לשבירת המעגל הזה ונקיטת גישה מאוזנת ובריאה יותר.

שינוי תמיד מתחיל בלב, ומתרחב החוצה אל המעגלים הקרובים. אני חושבת שרוב החברים בתנועה הירוקה מרגישים מעומק ליבים את הצורך לקדם שיוויון – אצלם, במשפחותיהם, בחיים האישיים ובסביבות העבודה, במגרש הפוליטי שלהם, ופוליטיקה ובחברה הישראלית. כתנועה פוליטית יש לנו את האחריות להתמודד בצורה אקטיבית עם חוסר שווויון בסביבה הפוליטית שלנו. בדרך זו נוביל באמצעות דוגמא בפעילות הציבורית שלנו ובעשייתנו בממשלה.

מסיבה זו אני מברכת על העומד מאחורי ההצעה לשנות את תקנון התנועה הירוקה כדי להושיב יחדיו אישה וגבר בתפקיד יושב הראש. אולם, למרות הכוונות הטובות, איני משוכנעת שהצעד עצמו מחזיק מים. עבור מפלגה פוליטית המחפשת להיבחר למוסדות השלטון, יש צורך לפעול בצורה טקטית לצד הפעילות האידיאולוגית. לטעמי, הצעה זאת גובה מחיר טקטי על המפלגה, ועונה בצורה בלתי מספקת על הרצון האידיאולוגי לקידום שוויון מגדרי.

אנו צריכים לשקול ברצינות את המשמעות הפנים מפלגתית והחיצונית של הושבת שני מנהיגים במקום אחד. למנהיגות כפולה בראש המפלגה יכולה להיות השפעה כפולה: חיובית ושלילית. בצד החיובי, שני אנשים בראש המפלגה יכולים לחלק את העבודה ביניהם ולהגביר את הפעילות והתפוקה של ההנהגה. הנהגה כפולה יכולה גם להקטין את קבלת ההחלטות מבוססות מניעים אישיים ולהביא את המפלגה לקבלת החלטות מבוססת קונצנזוס. בצד השלילי, צמד מנהיגים שאינם מתפקדים יחדיו יכולה להפוך לאסון ולהשפיע בצורה שלילית על כל ליבת המפלגה.

כלפי חוץ, ההשפעה יותר ברורה. כאשר אנו מתקשרים החוצה, חשוב מאוד שיהיה לנו מסר ברור, ודמות מוכרת שתעביר אותו. דמות זו היא מנהיגת המפלגה, ולא ניתן להפחית בחשיבותה לכך. ארגון מלמטה הוא קריטי להצלחה פוליטית (בייחוד עבור מפלגה הדוגלת בדמוקרטיה, אקטיביזם וקיימות), אך כך גם דמות המנהיג: אדם אחד המגלם את הערכים והחזון של המפלגה ויכול להביא אותם אל הציבור דרך המדיה. מנהיגות כפולה תבלבל ותטשטש את תדמית המפלגה בקמפיינים. בחירה באחד משתי הדמויות הנבחרות כדי להוביל את המפלגה בתקשרות היא מנוגדת לרעיון של הנהגה כפולה. אחרי הכל, תפקיד היו"ר הוא פוליטי וציבורי, ולא פנימי וניהולי. שני מנהיגים, כשאחד מהם עשוי למלא תפקיד משני זה מגוחך.

בהינתן ההשפעות הלא ברורות על פנים המפלגה בעוד שההשפעות החיצוניות הן כנראה שליליות, אני לא ממהרת לתמוך בשינוי המוצע מסיבות פרקטיות. בנוסף, אני חושבת שהצעה זאת אינה תתרום ישירות לשבירת הגבולות הסיסטמטיים הקיימים עבור נשים המנסות להגיע לתפקיד הנהגה במפלגה. כדי להדגים זאת, אסתייע באנלוגיה:

אקולוגים וביולוגים של שימור יודעים שכאשר פונים לטפל בבעיית שימור, הפתרון הטוב ביותר להגנה ולקידום האוכלוסייה הטבעית אינה בהכרח הפעולה האינטואיטיבית או הפשוטה. הכרחי לבחון את כל אורך החיים ההיסטורי של האוכלוסיה כדי לקבוע באיזה שלב האיום התרחש. לדוגמא, הגנה על אוכלוסיית הצבים הבוגרת מציד ומהפרעה של אנשים על החופים יכולה לסייע מעט מאוד להגדלת מספר הפרטים אם השלב הבעייתי בסיפור ההיסטורי שלהם הוא הרעלת הביצים בגלל זיהום או פגיעה כתוצאה מדיג בים.

מחקרים מראים כי כאשר נשים נכנסות למירוץ פוליטי, הן בעלות אותו סיכוי או אף סיכוי סביר יותר לנצח מתמודדים גברים (בהתבסס על מידע מקנדה). אבל, פשוט יש פחות נשים מתמודדות, וקיימת סבירות גבוהה יותר שנשים יעזבו את הפוליטיקה מסיבות שנוות בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה. לכן, המיקוד שלנו צריך להיות בקידום ההתמודדות של נשים לכל התפקידים הפוליטיים, ולגרום להם להישאר, ולא להבטיח להם מקום בראש המפלגה תמיד. הבטחת תפקיד לגבר אחד ולאישה אחת יכולה ליצור חוסר תחרותיות משמעותי (בעיקר מצד האישה), ולהביא למינוי מתמודדים שהם פחות מוכשרים או מחוייבים לתפקיד מאשר אם הם היו נדרשים  להתמודד במירוץ תחרותי. המירוץ הכפול להנהגה הוא לכן פחות דמוקרטי, ואינו נדרש מאחר ונשים אינן נמצאות בעמדת נחיתות במירוצים פוליטיים מול הגברים.

אני רוצה להציע גישה שונה לפיה נשים מגוייסות ומעודדות להשתתף בבחירות תחרותיות, לא רק להנהגת המפלגה אלא גם לרשימה לכנסת. אם מנהיגות משותפת תיקבע, ועדיין לא תהיה אישה המעוניינת בתפקיד, מה השגנו בכך ? אנו חייבים להפסיק לראות בנשים רק כ"תומכות" או "שותפות" בפוליטיקה ובהנהגה, ולהבין כי בהינתן התנאים המתאימים, נשים הן מנהיגות מצויינות בזכות עצמן, המסוגלות להשתתף ולזכות בבחירות תחרותיות  שהן חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה. הדמוקרטיה שלנו תשרת אותנו טוב יותר אם ייסגר הפער של חוסר הייצוג, אבל אנחנו צריכים למצוא את הדרך המתאימה כדי שזה יקרה.

ועכשיו אתם – בעד או נגד ?

%d בלוגרים אהבו את זה: