שאלות ותשובות בפרשת גלנט

ש. מדוע התערבה התנועה הירוקה במינוי הרמטכ"ל על ידי פניה לבג"ץ?

ת. "ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאן ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת." – מתוך חזון התנועה הירוקה. התנועה הירוקה הוקמה בין השאר כדי להלחם בשחיתות, כדי לשמור על שלטון החוק וכדי להגן על השטחים הפתוחים ועל נחלת הכלל. אלו הנושאים שעמדו במרכזה של פרשת גלנט.

ש. גלנט הוא גיבור ישראל ושר הביטחון החליט שהוא המתאים ביותר להיות רמטכ"ל. מדוע אתם פוגעים בביטחון ישראל על ידי טירפוד מינויו?

ת. התנועה הירוקה עתרה נגד הליך המינוי של גלנט. צורת המינוי על ידי שר הביטחון מוכיחה היום שהמינוי נבע ממניעים זרים שאינם קשורים לביטחון המדינה ולהיפך עשויים לפגוע בביטחון המדינה. רמטכ"ל חייב להיות דמות בטחונית וערכית על מנת לתפקד באופן מיטבי. גלנט כשל בחלק השני של המשוואה.

ש. מה הקשר בין פרשת גלנט לשמירה על הטבע ועל איכות הסביבה?

ת. בחלק גדול מהמאבקים לשמירת השטחים הפתוחים בארץ, כולל שמורות טבע וחופי ים שמשרתים את כלל הציבור, אנו נתקלים בשחיתות שלטונית שמוכרת את אדמות המדינה למקורבים לשלטון. גלנט קיבל שטח שהוגדר על ידי רשות הטבע והגנים כעשיר בערכי טבע מוגנים בזמן שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה שרון. יתרה מזו, אם היחס של גלנט לשטחים פתוחים ורכוש הכלל הוא כה מזלזל כפי שבא לידי ביטוי בפרשה, מה היה קורה אם היה מתמנה לרמטכ"ל שאחראי על מאות אלפי דונמים של שטחים פתוחים?

ש. מי מימן את הבג"ץ?

ת. לתנועה הירוקה יש משאבים מצומצמים מאוד מאחר והיא פועלת על פי החוק שמגביל את התרומה מכל משק בית לעד 1000ש"ח לשנה. לכן נאלצנו לפנות לציבור בבקשה לתרומה. את העתירה לבג"ץ מימנו חברי התנועה הירוקה ואנשים חיצוניים ששלטון החוק יקר להם.

ש. מה פתאום נטפלתם ליואב גלנט, כולם במושב שלו חורגים ופולשים לשטחים לא להם.

ת. במושב עמיקם יש אחוז ניכר של אזרחים שומרי חוק. המעשים של יואב גלנט והיקפם חורגים לא רק ביחס לתושבים שומרי החוק אלא גם ביחס לאלו ששומרים פחות על החוק. שורת הפרשיות של יואב גלנט חמורה במיוחד לאור זאת שהוא ככל הנראה ניצל את מעמדו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, ולאור זאת שהוא ביקש להנהיג את הצבא שאנחנו נוהגים לכנותו הצבא המוסרי ביותר בעולם.

ש. מה פתאום נזכרתם ברגע האחרון?

ת. התנועה הירוקה פנתה לועדת טירקל, למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה כבר באוגוסט 2010 ולא נענתה על ידי אף אחד מהגורמים הללו. התנועה פנתה לכל שרי הממשלה ורק השר מיכאל איתן נענה. אם הגורמים היו מטפלים בפרשה בזמן הייתה נחסכת ליואב גלנט ולעם ישראל עוגמת נפש. העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי התנועה הירוקה בחודש ספטמבר 2010 אולם הדיון בבג"צ נדחה שוב ושוב ונערך לבסוף רק ב-10 בינואר, כ-5 שבועות לפני מועד המינוי המתוכנן.

ש. האם התנועה הירוקה מתכוונת להמשיך לטפל בנושאים דומים?

ת. התנועה הירוקה תמשיך לטפל בנושאים דומים ברמה המקומית בכל מקום שיהיה לה בו סניף פעיל. ברמה הארצית, התנועה הירוקה בהחלט תמשיך לעמוד עם האצבע על הדופק ותבדוק כל חשד לשחיתות שלטונית ככל שתוכל. כאשר התנועה הירוקה תכנס לכנסת היא תפעל ביתר שאת בתחומים אלו. על מנת לטפל בנושאים נוספים ולקדם את ערכי שמירת החוק בישראל, אנו זקוקים למתנדבים ולתרומות. אנא פנו אלינו ועיזרו ככל שתוכלו.

תגובתה הרשמית של התנועה הירוקה לביטול מיונו של יואב גלאט לרמטכ"ל

התנועה הירוקה: "הוצב רף מוסרי גבוה לתפקידים ביטחוניים בכירים. חבל שנדרשה התערבות בג"צ והתמשכות הליכים עד לדקה ה-91"

 

בהמשך להודעת ראש הממשלה ושר הביטחון על ביטול מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל, מסר פרופ' אלון טל, יו"ר מפלגת התנועה הירוקה, כי "אנו מברכים על היום החשוב לשלטון החוק שבו הוצב רף מוסרי גבוה לתפקידים ביטחוניים בכירים. יחד עם זאת, המידע על התנהלותו של גלנט התפרסם במהלך השנים האחרונות בתחקיריו של העיתונאי קלמן ליבסקינד וכן הוגשו לא מעט תלונות בנושא לגורמים ברשויות השונות. אנו מצרים על כך, שלמרות כל המידע, נדרשה עתירה לבג"צ והתמשכות הליכים של ארבעה וחצי חודשים, שהביאה את מדינת ישראל לכך שבתקופה רגישה מבחינה ביטחונית נוצר חוסר יציבות בצה"ל ומעמד תפקיד הרטמכ"ל נפגע."

עורכי הדין נדב אפלבאום וזיו גלסברג, המייצגים את התנועה הירוקה, הוסיפו, כי "העתירה שהוגשה מטעם התנועה הירוקה אילצה את ממשלת ישראל לקבל את ההחלטה הנכונה הן מן הבחינה הערכית והן מן הבחינה המשפטית. לא יעלה על הדעת, כי מינוי רמטכ"ל יתבצע ללא בדיקה יסודית ומהותית של המועמד. אנו מצרים על העובדה שהגענו לישורת האחרונה מבלי שהליך זה בוצע. הכשלים העיקריים של הגופים המעורבים, הן ועדת טירקל והן הממשלה, הם שהביאו למצב שבו אנו נזקקים לממלא-מקום רמטכ"ל שנכנס לתפקידו שבועיים בלבד טרם המועד המיועד להחלפת הרמטכ"ל. תקוותנו היא בכך יסתיימו כשלי הממשלה במינוי פרטני וכי לקחי הפרשה יהדהדו גם בעתיד לעניין שמירה על סדרי השלטון והמשפט בישראל."

רקע

עתירת התנועה הירוקה הוגשה בספטמבר 2010, ימים אחרי החלטת הממשלה למנותאת האלוף גלנט לרמטכ"ל. העתירה התמקדה בעבודתה של הוועדה המייעצת למינויים מיוחדים (ועדת טירקל) ובתהליך בחינתה את מועמדותו של גלנט לרמטכ"ל. על פי העתירה, הוועדה לא בחנה לעומק את "שלוש פרשות הקרקעות" של גלנט, והכשירה את המינוי בהליך מזורז. כזכור, אף שהוועדה הזמינה מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנושא פרשות אלה, היא סיימה בפועל את עבודתה לפני שקיבלה את חוות הדעת. יתרה מכך, חוות הדעת המליצה באופן מפורש לזמן את גלנט לצורך עימות עם ממצאי הבדיקה של היועץ המשפטי. אולם ועדת טירקל, שבדיקתה נמשכה שבוע בלבד, מתוכם שלב ראיונות שנמשך יומיים, קיבלה את חוות הדעת בתום היום השני לראיונות וטרם כתיבת המלצתה. למרות ההמלצה, הוועדה בחרה שלא לזמן את גלנט שוב, בטענה כי באותו מועד תם שלב הראיונות בעבודתה ומכיוון שגלנט הבטיח כי מדובר "במהומה רבה על לא מאומה".

בקשות מפלגת התנועה הירוקה במסגרת העתירה, הן מתן צווים לביטול מינויו של גלנט, להשלמת הבדיקה בוועדת טירקל בצורה מקיפה וממצה, ולקיום דיון מחודש בממשלה בנוגע למועמדותו של גלנט. כמו כן, בית המשפט התבקש לקבוע, כי "פעולותיו הפסולות של גלנט בקשר לקרקעות מהווה פגם ערכי משמעותי וחמור אשר בגינו לא ניתן למנות את גלנט לראש המטה הכללי של צה"ל". (בגצ 6770/10)

 

מגישים בג"צ בפרשת גלנט

התנועה הירוקה חרטה על דגלה ערכים רבים, ביניהם טוהר מידות, חלוקת משאבים צודקת, והגנה על שטחים פתוחים, כשהמטרה היא להנחיל ערכים אלו בחברה שלנו המצויה במשבר עמוק. אין כמו המקרה של בחירת הרמטכ"ל על מנת להראות עד כמה עמוק המשבר בחברה. מדד השחיתות העולמי (CPI) שפורסם לאחרונה דירג את ישראל במקום ה 32. למעט ספרד ופורטוגל אין עוד מדינה מערבית שדורגה כל כך נמוך. על מנת להגיע לטוהר, ליציבות, ולאיזונים הנחוצים בכל דמוקרטיה כפי שבאים לידי ביטוי במדינות כמו ניו זילנד ודנמרק (נמצאות בראש הטבלה) נצטרך לעבוד קשה. הבג"ץ שהתנועה הירוקה תגיש בקרוב נגד יואב גלנט הוא צעד נכון בכיוון. הרמטכ"ל, מעבר לדוגמה האישית שהוא אמור להראות, אחראי באופן ישיר על שטחים פתוחים עצומים ואם הרפורמה בקרקעות תעבור, יכולת הנזק שלו תגדל לאין שעור.

על יואב גלנט מוטלות 3 פרשיות שעד היום הוא לא נוכה מהם. הפרשה החמורה מכולם היא פרשת השטח החקלאי של ה 35 דונם. הפרשה חמורה כי מעורבים בה מוסדות מדינה שגם הם פשעו. יואב גלנט קיבל לפנים משורת הדין את השטח החקלאי של 35 דונם ממנהל מקרקעי ישראל. את השטח הוא קיבל ללא תשלום (!), ללא חוזה, וללא מכרז. השטח כלל לא כלול בתוך השטח החוקי של המושב בו הוא גר, עמיקם. תושב אחר של עמיקם שאיבד את אותו שטח נשפט על כך! בבג"ץ שהוגש על ידי תושבי עמיקם ב 2007 שיקר יואב גלנט כשטען שהמגרש ניתן לו על ידי המושב. המושב כאמור לא יכול לתת שטח שאינו שלו. על מנת לגבות את יואב גלנט מנהל מקרקעי ישראל הגיש תצהיר שקרי שבו טען שהדבר נעשה במסגרת חוזה שבין המנהל לאגודה החקלאית של המושב. דבר שלא היה ולא נברא. התושבים נאלצו למשוך את העתירה בלחץ של בג"ץ כשברקע השקרים הללו וכן טענה משונה מאוד של בג"ץ שהתושבים לא היו צריכים לפנות לתקשורת. בתור אחד שעמד פעם כבר בבג"ץ, בניסיון להגן על קידוחי מים של תושבים ערבים מפני זיהום מכביש חוצה ישראל, ונאמר לו על ידי השופט ברק שכדאי למשוך את העתירה, אני יודע שכשאומרים לך למשוך את העתירה אתה עושה את זה כי הם החליטו כבר מבלי להקשיב לך.

הפרשיה השנייה של יואב גלנט היא הפלישה ל 28 דונם נוספים. לאחר שהוא קיבל שלא כדין את ה 35 דונם, פלש גלנט ל 28 דונם נוספים ונטע בהם עצי זית.  בבית משפט הוא היתמם וטען שזה נעשה בטעות ובתום לב. איך נוטעים מאות עצים ופורשים אלפי מטרים של קווי השקיה בטעות? רק כאשר הנושא עמד לפני דיון בבית משפט הוא עקר את העצים. אם כי עד היום לא פינה מהשטח את הקווי השקיה.

הפרשיה השלישית קשורה כבר בשטח ציבורי פתוח. יואב גלנט בנה את ביתו על שטח של 7 דונם בעמיקם. אבל ככל הנראה זה לא הספיק לו והוא השתלט על שטח של כמה דונמים נוספים בסמוך לביתו, שטח שעל פי המפות הוא שטח ציבורי פתוח. בשטח זה הוא בנה טרסות, נטע עצים, התקין עמודי תאורה וסלל שני דרכי עפר ומגרש חניה גדול מוקף בחומת אבנים. למרות מחאות השכנים עד היום לא פינה יואב גלנט את השטח. ביקרתי בשטח ביום שישי האחרון ואכן לא פינה. הוא אמנם הפסיק בלחץ בית משפט להשתמש בכבישים שהוא סלל, אך בית המשפט לפני למעלה משנה תבע ממנו לפנות את השטח ולהחזיר את המצב לקדמותו. יואב גלנט לא ציית לבית משפט עד היום.

התנועה הירוקה פנתה בעקבות ארועים אלו לשלושה גופי שלטון: ליועץ המשפטי לממשלה, לועדת טירקל למינויים בכירים, ולמבקר המדינה. את דעתו של מבקר המדינה עדיין לא שמענו. היועץ המשפטי לממשלה הציג את הנתונים שכתובים למעלה לועדת טירקל ואת הפלישה לשטח הציבורי הפתוח הוא טען שלא הספיק: "לא עלה בידי עורך חוות הדעת לבדוק את העובדות על תום". ועדת טירקל לא ניסתה לבדוק את העובדות עד תום והסתפקה בעדותו של יואב גלנט שמדובר על "ברוב מהומה על לא מהומה". בשל כך נאלצת התנועה הירוקה להגיש עתירה לבג"ץ כנגד שני גופים אלו, אך לא לפני שנמצה את ההליכים.

אורי שיינס

יו"ר מועצת המומחים, התנועה הירוקה

————————————————————————

אנו קוראים לחברי התנועה ולציבור לתרום ככל הניתן על מנת לממן את העתירה. עלות העתירה היא 20,000 ₪. שימו לב אסור לתנועה על פי חוק לאסוף תרומות לפעילותה שלמעלה מ 1000ש"ח לכל בית אב.

ניתן לתרום בכרטיס אשראי ב

https://www.litrom.com/galant

בנוסף ניתן לשלוח המחאה בדואר בציון תרומה על המעטפה לכתובת:

עבור התנועה הירוקה

ת.ד. 558 תל אביב 61004