באיזה ירוק אתה בוחר ?

אחרי הבחירות יהיה טוב – עניין של מספרים

בספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מבקשים תושבי כוכב מרוחק לבנות מחשב רב עוצמה שיגלה את משמעות היקום. לאחר אלפי שנות עבודה נאספים הצאצאים של בוני המחשב כדי לקבל את התשובה הנכספת, שהיא: 42. התושבים ממהרים לחקור את המחשב לגבי מה השתבש בדרך, והוא מצידו מבהיר להם: התשובה הנכונה היא אכן 42, אך השאלה ששאלתם לא הייתה נכונה. כדי לברר מהי השאלה הנכונה ידרשו עוד אלפי שנים. הגיע הזמן שגם אנחנו, בישראל 2013, נשאל את השאלות הנכונות לגבי איכות חיינו.

שאלה: מה מצבנו הלאומי?

תשובה לשאלה החשובה מה מצבנו הלאומי אנחנו מקבלים בכל ראיון של ראש הממשלה או שר האוצר, או מי משליחיהם. הוא מציג לנו את התל"ג  שיראה שהמשק צומח והכלכלה נמצאת במצב מצוין ביחס למצב הגרוע באירופה.

כל מסיבת עיתונאים כבר כתובה מראש: "הכל היה נגדנו, אבל המדיניות שניהלנו התבררה שוב כנכונה.  למרות המשבר באירופה, למרות ההשפעה השלילית על הבורסה של הזכיה של אובמה בבחירות, למרות ספרד ויוון, למרות המחאה, למרות הכל, התל"ג עולה – אנחנו בצמיחה חסרת תקדים ביחס לעולם".

גם התשובות לשאלות העיתונאים כבר מוכנות. האבטלה עלתה? זה זניח, בקרוב הצמיחה תחלחל לכולם. יוקר המחיה עלה? אנחנו בתקופה קשה וחייבים לשנס מותניים. העיקר שיש צמיחה. כרטיס אוטובוס הפך למעמסה על השכבות הנמוכות? זה אשמת אירן הגורמת לעליית מחירי הנפט. כשהעולם יהיה לצידנו, גם מחירי הנפט ירדו.

ה"כלכלה" האישית עומדת במקום

התל"ג הוא מספר שנועד לכלכלנים. הוא מצביע על עליה בפעילות הכלכלית. אבל הקשר שלו לאיכות החיים ולרווחה של תושבי המדינה חלש. הוא אינו מודד האם תושבים חולים יותר. כך, אם יוקם מפעל מזהם במפרץ חיפה, הפעילות הכלכלית תצמח כתוצאה מהמכירות שהמפעל יביא, והמדד יעלה. אבל הפגיעה בבריאות התושבים באזור לא תופיע בשום גרף במסיבת העיתונאים. אפילו יותר אבסורדי מכך: ייתכן שבריאות התושבים המתדרדת אף תוסיף לתל"ג – הרי אנשים חולים יבזבזו יותר על תרופות, יותר ימי אשפוז יירשמו בבתי החולים, והרופאים יעבדו שעות נוספות – כל אלה באים לידי ביטוי בתל"ג בצורה אחת: עליה.

ולמרות זאת התל"ג הוא הדרך העיקרית בה המדינה מציגה צמיחה באיכות החיים. דוח העוני, דוח האלימות, דוח מצב בית החולים – כולם משניים.

לשאול את השאלה הנכונה

התל"ג הוא כלי מיושן למדידת רווחה במדינה וכמעט אינו מספק מידע שרלוונטי לאנשים החיים במדינה. צריך להחליף להחליף אותו במדד, כמו זה שהציגה מפלגת התנועה הירוקה, שיכלול נתונים הרלוונטים לחיינו – כגון רמת הבריאות של האוכלוסיה, רמות זיהום, צפיפות, תאונות דרכים, הזמן אותו מבלים בדרכים מיליוני אנשים, שיוויון בהכנסות ועוד. באמצעות מדד משולב כזה נוכל באמת לבוא בדין וחשבון עם הממשלה המכהנת, ולא באמצעות מספר ריק מתוכן.

כי מספרים הם כלי נהדר – ואפשר להציג אותם ולפרש אותם בכל צורה. זה יכול להיות המספר 42 או כל מספר אחר, הוא יכול לעלות או לרדת, אבל הוא לא ישקף דבר עבור האנשים שמבלים בפקקים או למי שחולה או עומד לחלות בסרטן. נקווה כולנו שאחרי הבחירות האלה, יהיה נציג ירוק בכנסת שיפעל כדי שנקבל תמונת מצב אמיתית ונפעל לפיה, ולא ממשלה שתפעל כדי ליצור תמונת מצב לפי רצונה.

רק ציפי לבני יכולה לפוצץ את הבועה הירוקה ולהכניס אותה למיינסטרים

נכון, ציפי לבני לא ירוקה. היא גם לא מתחזה או מתיימרת. למרות היותה צמחונית אידיאולגית מגיל צעיר היא לא באמת מבינה על מה כל המהומה. היא גם לא חברתית. אני אישית לא שמעתי אותה מתיימרת להיות חברתית. אני חושב שזה פחות מעניין אותה. ככה זה נשמע לפחות מדבריה. מה שבנפשה כרגע בוער זה הנושא המדיני-בטחוני ולכן היא יצרה את יצור הכלאיים הזה שנקראה "התנועה". היא הביאה את פרץ כדי לעסוק בתחום החברתי ואת התנועה הירוקה כדי להוביל את התחום הסביבתי. כל החבורה ביחד יוצרת מצע חדש שלא מבוסס על נו ליברל אלא על משהו חדש שיותר מזכיר את הדמוקרטים של אובמה.

נכון, זה עדיין רחוק מהקיימות של התנועה הירוקה אבל בכל זאת הזיווג הזה יכניס את הנושאים של התנועה הירוקה לסדר היום הלאומי. לראשונה בישראל, מפלגה גדולה עם מתמודדת לראשות הממשלה, מציעה מצע סביבתי אמתי ונושאים שבם התעסקו בישראל רק בבועה הקטנה של אנשי הארגונים הירוקים. יש לנו כאן הזדמנות פז לפוצץ את הבועה הקטנה לשנו ולהביא את הרעיונות שלנו, את החזון שלנו, ואת התשוקה שלנו להמונים. אותם המונים שלא שמעו על פרמקלצר, לא על מגמה ירוקה, לא על שיא תפוקת הנפט לא על אדם טבע ודין ואפילו לא על אלון טל וערן בן ימיני. אני רק רוצה להזכיר לקוראים שביומיים לפני הבחירות הקודמות עברנו את אחוז החסימה בסקרים אך מאחר ולא פרסמו אותם הסקרים ע"י התקשורת, המנדט וחצי שהיינו צריכים פחד לאבד את הקול ועבר לציפי שהייתה עם קדימה ממש ביום הבחירות. זה אומר שכמו שהיו 30 אלף איש שתמכו בתנועה הירוקה מימ"ד באש ובמים, היו גם יותר שרצו לתמוך אך ביבי מפחיד אותם יותר. מעבר לכך היום גם הרבה יותר שהיו מצביעים אם מחנה השמאל-מרכז לא היה בסכנה קיומית. יש לי תחושה שהפעם החשש הוא חזק יותר.

אז בואו נפוץ את הבועה ונוציא את המסרים שלנו להמונים. עזרו לנו להפיץ את המסר. יש עסקת חבילה שכוללת סביבה, חברה ותקווה לשלום. בדיוק כמו שכתוב על הדגל שלנו. כן, יש גם את אבי המאגר הביומטרי ( שאגב הצלחנו כבר לשכנע את ציפי ועוד מספר נציגי להתנגד לו ) ויש עוד כמה צפרדעים שצריך לבלוע אבל בסופו של יום אנחנו מקדמים כאן את נושאי הסביבה וגם אם לא נכנס לכנסת למרות שיש סיכוי טוב, נצליח למנף את הנושאים בעזרת הסיעה המורחבת וחברי הכנסת שכבר התחלנו לעבוד מולם בנושאים רבים.

אנחנו צריכים פעילים לחודש הקרוב בכל רחבי הארץ בשלל פעילויות וזמנים. מלאו את הטופס או צרו איתי קשר בטלפון  0524685854 או בתגובות למטה. הכל יעשה תחת הדגל של התנועה הירוקה. עם הסמלים של התנועה הירוקה והאגנדה של התנועה הירוקה. למען הסביבה והחברה ולמען האזרח שמחכה לדריסת הרגל שלנו. הפעם נכנס עם נציג, בבחירות המוניציפליות נכבוש את הארץ ובבחירות הבאות כבר נכנס לבד ונהפוך למפלגה גדולה וחזקה.

אני אסיים בציטוט של תשובת לבני לשאלה שנשאלה במסיבת העיתונאים בהשקת המצע הסביבתי של "התנועה". : " סוף סוף יש לידי במפלגה מישהו שמבין ויכול לענות בנושאים האלה" ענתה והעביר את זכות הדיבור לאלון טל לענות. תמצית כל האיחוד והסיבה. לבני לא ירוקה אבל התנועה הירוקה שם בשביל לעשות את העבודה .

יותר ירוק או יותר ארוך? התלבטויות, ליקוק פצעים וכמה מסקנות

אחרי הפוסט הקודם, אני מוריד את הכובע של חבר בית הדין ושם את… לא, בלי כובע היום.

אני מגיע לירוקה מהשמאל, ומחשיבה מדעית. אני חושב שפרגמטיות איננה מילה גסה, אם הפרגמה שאליה אתה חותר היא נכונה. אני מאושר מזה שיש לי מפלגה שלפחות במצע שלה ובפי רוב פעיליה אני מוצא תאימות להשקפת עולמי, אם זה לגבי חירויות אישיות, חירות המידע והבחירה, ואם זה תכנון לטווח ארוך (קיימות) והסתכלות עובדתית על המציאות. אני מאושר מהרעיון של "מועצת מומחים", ומתמיה אותי שלאף מפלגה אחרת אין מוסד שכזה. גוף אקדמאים ואנשי מקצוע שיוכלו לגבות את הפעילים בעובדות ומחקר.

כל זה כהקדמה למה שאכתוב פה בהמשך: למה לא אצביע ללבני למרות שאלון טל ברשימה, ולמה לא אפסיק לפעול למען הירוקה בעוד שהיא רצה עם לבני.

מבולבלים? גם אני הייתי. ראשית לתשובה הקלה – למה לא אצביע ללבני. עד כמה שאני מוכן לכרות אוזן לפרגמטיות ולקבל הסברים משכנעים, הרשימה של לבני מרגיזה אותי. לבני בזבזה את ההון הפוליטי שלה כשנותרה בראש האופוזיציה בלי לנצל את זה למען העם, כשהיתה יכולה להרכיב לבדה קואליציה חילונית רחבה ויעילה. היום בערב ציפי לבני תציג, ביחד עם אלון טל, את החלק החברתי-סביבתי של המצע שלה ואת המיתוג המעניין של הקמפיין המשותף והוא כולל מילים יפות על הפרטות לידי העם במקום לידי האוליגרכיה, אבל אני לא יכול לשכוח לה שתחת ביבי וגם באופוזיציה לו, היא לא פעלה בכיוון. אני לא יכול לשכוח לה שהתמהמהה עד הרגע האחרון להקים מפלגה, ואז שעתיים אחרי זה עלתה על מטוס והשאירה את רמון להרכיב בשבילה את המפלגה משאריות של קדימה והעבודה ב"ועדה מסדרת", ולקח שתי טיוטות עד שנפטרו מלא מעט מושחתים. מפריע לי גם הקמפיין שלה "נגד ביבי" כשהיא כבר מזמן לא מנהיגה את אחת משתי המפלגות הגדולות. לפי הדמיון הגראפי בין הקמפיין שלה ושל העבודה, אפשר לחשוב ששלי וציפי מריצות ביחד את שלי מול ביבי. אני גם לא מסוגל לתת קול למפלגה שבה יושב אבי המאגר הביומטרי (או לפחות האב המאמץ הבלתי נלאה) שמטפח את אחד מאסונותינו הגדולים ממקום מושבו באופוזיציה ללא מתנגדים כמעט. יש לי עוד הרבה להגיד נגד "התנועה", אבל כאן הוא בלוג הירוקה, ואני חושב שהצלחתי כבר להעביר לכם את עמדתי בפירוט יתר.

אבל אני כן בעד ריצה איתה לכנסת. כן, אני מסכים שזה נעשה בצורה קצת עקומה, ביום צפוף של סערת רגשות, עזיבות, חזרות וכמעט התפרקות, אבל יש שתי סיבות עיקריות שהשרץ הזה ראוי להכשרה: הראשונה היא שכלכלית ומורלית, הירוקה לא היתה שורדת ללא הריצה המשותפת הזו, והשניה היא שההסכם עם "התנועה" משחק מאוד לטובת חזוננו, אפילו אם אלון טל לא יכנס לכנסת. יותר פרטים מזה תצטרכו לשמוע הערב במסיבת העיתונאים, ביקשו שלא נפרט עד אז בפומבי. אני לא ממהר לסמוך על פוליטיקאים משופשפים כמו רמון ושטרית, אבל יש ברשימה הזו גם מצנע ופרץ ושמות נוספים שגורמים לי לחשוב שיש מי שיהיה מעונין לשמור לנו על האג'נדה. לפחות אני מעיז לשחרר טיפה פסימיות ולתת לאופטימיות מקום. כאמור, הרבה אני לא יכול לפרט, קראו את פרטי הסכם הרשימה המשותפת כשיפורסם יותר מאוחר, ונמשיך לדון בזה כאן.

כוך ירושלמי, פעילים ירושלמים, דיון שקט ועמוק מהלב על הדרך, איך הגענו לכאן ולאיפה ממשיכים.

חשוב לי להדגיש שמקימי הירוקה לא איבדו את הבסיס הרעיוני והאידאולוגי. גם הסגנון לשמחתי לא השתנה. כן, יש ביננו עכשיו חברים חדשים, שחקנים פוליטיים הרבה יותר משופשפים, ובעיני רבים מהותיקים משופשפים מדי; אבל זכרו שגם אם הבחירות המקדמיות לא היו הכי יפות, מדובר בכ"ז במשרתי ציבור עם רקורד מוכח. הירוק שלנו ושלהם מבחינת מדיניות ציבורית אולי בגוון טיפה שונה, אבל עד שלא יוכח אחרת הוא עדיין ירוק. אני מאוד מקווה שלא נראה יותר לעולם בירוקה פריימריז עם חמישה טון "לכאורה" על כל צעד ושעל, לכאורה קולות מוזמנים, לכאורה התפקדויות קנויות, לכאורה ולכאורה (אבל אני גם חושב שזה נאיבי לקוות לזה). עכשיו יש לנו רשימה וכשאנחנו לא בפריימריז הא/נשים האלו פועלים למען מטרות משותפות. הועידה תחליט ברבות הימים מה יש לעשות כדי שזה לא יישנה, ושההנהגה לא תילקח בפוטש. אני יודע שהלב של המקימים עדיין במקום הנכון ולו בגלל שהתגובות שלהם לסחף האירועים היו הרבה יותר אנושיות ומעוררות הזדהות מאשר הקור המשפטני שראיתי כחבר בית הדין מצד נשואות הקובלנות. אחרי שהשתבללו לכמה ימים, יצאו חברי ההנהגה לסבב מפגשים עם פעילים כדי לשמוע ולהשמיע, לפייס ולבנות חזרה את האמון. הייתי במפגש שכזה בירושלים, במרתף מוזר של בית קפה בנחלאות, כל כך ירושלמי ומדויק למצב הרוח. בלי שום חימום, האויר היה קר אבל האנשים חמים. גם רגשות שליליים ופגועים קיבלו את הזמן והמקום, כמעט אף אחד לא התפרץ, ערעורים על דעות התקבלו בפתיחות והקשבה, ואז הדלקנו נרות ורשות הדיבור עברה לרחלי ואלון. יפעת ביטלה ברגע האחרון, ומצד אחד היה לי חבל שלא נשמע את הצד שלה ולו בשם האיזון, מצד שני היה ברור לכולם שהאווירה היתה הרבה יותר מתוחה ולא פתוחה אם היא היתה מופיעה, אז אני מאוד שמח שיצא לי להיות במפגש בהרכבו הזה. יהיו עוד מפגשים כאלו בצפון ובמרכז, אני מאוד ממליץ לכם להגיע ולדבר ולשמוע, זה עשה לי טוב, ועכשיו צריך להניח את זה בצד לכמה שבועות ולהתרכז בקמפיין.

גם אני הייתי כמו רבים בהלם בשבוע שלפני. מסיבות משפחתיות לא הייתי ביום שישי בסמינר הקיבוצים ולכן ערימת הקובלנות שנחתה לפני ביום שני הפתיעה אותי מאוד לרעה. מישיבה של שעתיים זה התארך ל"מילואים" של יומיים וחצי שכמעט ועלו לי במקום העבודה, את פסק הדין הגשנו ביום רביעי בחמש וחצי תוך כדי שאנחנו יודעים שנעשים נסיונות גישור ופישור, שלוש שעות אח"כ נספרו עוד מעטפות והתהפכו התוצאות, היתה ועידה קצרה (שאני לא אהבתי את דרך ניהולה לגמרי, אבל זה נושא נפרד). החלטנו לא לרוץ עם לבני, למחרת רצו שמועות על התפטרות חברי הנהגה, אח"כ נשמע שזה רק עזיבת הרשימה אבל לא ההנהגה, אלון כבר רצה לעזוב אבל חזר לדבר עם לבני על הצעה טובה מהראשונה (שוב, פרטים במסיבת העיתונאים!) ובדרך היה סקר קטן ומוזר בדואל, רוב האקשן נדחס בשתי יממות בקושי. כאדם שסובל/נהנה מהפרעת קשב וריכוז אני רגיל לטלטלות רגשיות ואימפולסיביות, אבל זה היה שבוע קשה, מפתיע, לעיתים קרובות פוגע ולא קל לאף אחד. אבל אני מאוד מקווה שאפשר להגיד עכשיו, כשעבר טיפה זמן, שאפשר להסתכל בעיניים יותר פראקטיות ולדבר על העתיד.

כלפי פנים – מה שעבר בפריימריז לא יעבור בשקט. ראיות לוקטו, תצהירים נכתבו והוגשו כמה וכמה תלונות למשטרה (זה לא סוד, זה נאמר בועידה בגלוי). נצטרך לדון בשינויים בתקנון ולהיות טיפה פחות נאיביים, ואם הועידה תראה לנכון שיש לעשות משהו יותר דראסטי, אנחנו נעלה את האפשרויות האלו להצבעה בפברואר, אחרי הבחירות. אם יחליטו שכדי לנשום בבית יש להכריז על הוצאת עיזים, ניקוי אורוות וכהנה דימויים מושביים, עוד נגיע לזה. כרגע מתרכזים בהכנסה של אלון טל לכנסת כדי שיוכל לממש את חזוננו. אתם אגב מוזמנים לעזור לאורי שיינס בהקמת צוות "מאה הימים הראשונים" ולעזור לאלון טל להניח כמה הצעות חוק כבדות וחשובות כבר בהתחלת מושב הכנסת, אם במו ידיו כח"כ, או כשותף חיצוני ל"התנועה".

כלפי חוץ – אני מקווה וחושב שלא נפגעה תדמיתנו, ומותג "הירוקה" עוד לא אבד כמו שכמה טרולי מקלדת בפייסבוק מיהרו לרמוז. אני חושב שיש לנו סיכוי להשפיע לטובה על הרשימה של לבני אם ההבטחות שוות יותר מחתימה של נייר, אבל במקרה הרע ניסינו להיות פרגמטיים ולא הצלחנו בסיבוב הזה. לא צריך לקחת את זה יותר קשה ממה שזה באמת – נסיון כן והכי קרוב לריאלי של אלון טל להכניס את הירוקה לכנסת בהנתן מצבינו האלקטוראלי והכלכלי. אם אתם רוצים לתת לעצמכם תירוצים למה אפשר לסתום את האף ולהצביע ללבני, אתם יכולים לחשוב על זה כך – לבני ושטרית ממילא בפנים, הקולות שיכניסו אותם לא צפים. הקולות שלכם, הבלתי מחליטים, קובעים יותר לגבי המקומות 9-13, אז למדו את עמדותיהם ותראו אם מתאים לכם.

אני, כאמור, מגיע מראיה כלכלית-חברתית הרבה יותר שמאלית. עד הריצה העצמאית הבאה שלנו אני כנראה אחזור כמו שמו"צניק טוב ירושלים להצביע למה שפעם היתה מפ"ם, ואולי דרך הסכם העודפים אעזור בעקיפין להכניס את אלון לכנסת, אבל אני גם מאוד אשמח אם אצליח להכניס אליה את תמי זנדברג (מס' 5 במרצ וחברת מועצת עיריית תל אביב, מהגוד גאייז).

בקיצור, אני יודע שלרבים כמוני, כל רשימה בבחירות הקרובות היא לא אופטימלית. בכל אחת מהרשימות מסתתרת צפרדע שצריך לבלוע. אני רק מבקש שתשבו עם דף ועט ואולי אתר הכנסת הפתוחה, תכינו טבלאות בעד ונגד ותבחרו את הצפרדע שאתם מוכנים לבלוע. אני מקווה שתבחרו את הצפרדע הכי ירוקה בשבילכם 🙂

(אני מתנצל אם השימוש במשלים העושים שימוש בתמונות מנטליות של התעללות בדו-חיים ואכילתם פגעה במישהו, לא נפגעו כל צפרדעים אמיתיות במהלך הכנת הפוסט)

אז יותר ירוק או יותר ארוך? לדעתי חשיבה ירוקה היא חשיבה ארוכה. אלון טל בחר בחירה נכונה למפלגה ולמטרותיה בטווח הארוך, אפילו אם בטווח הקצר אנשים מתרעמים. זו תגובה רגשית מוצדקת, ויש מה לתקן, אבל לדעתי לא נכון להכריז על נטישה או צעדים חד כיווניים אחרים. בואו נלמד מהטעויות, נשתקם ונשתפר. זה לא הרג אותנו, אז בואו נבחר שזה יחשל אותנו. במילה אחת – קיימות. ואגיד זאת שוב כי שווה להפנים – לחשוב ירוק זה גם לחשוב ארוך.

(וואו, 1400 מילים. הפוסט הבא על בחירות אלקטרוניות, אני אנסה להיות יותר תמציתי :-))

פסק הדין של בית הדין של התנועה הירוקה, 5 בדצמבר, 2012

לרגע אני כותב כאן כחבר בית הדין של התנועה ולא כפעיל. לפני שתציצו במסמך, הערה אישית שלי: זה לא סוד שהליך הפריימריז שלנו לא היה לרוחם של רבים, והוגשו קובלנות בסופו ולכן גם תוצאות סופיות פורסמו באיחור ולאחר מכן עודכנו כאשר השתנה דירוג הנבחרות בהן. מאחורי הקלעים היו נסיונות גישור, חלק מהקובלנות נמשכו וחלקן אף הוגשו מחדש. מועמדים הגיעו להופיע מול בית הדין הקטן שלנו מצוידים בעורך דין ומשפטנית, והיו לא מעט רכילויות, האשמות וכל מיני הפתעות לא נעימות שהתבררו לאורך היומיים+ שישבנו בדין. בלחץ הזמנים שבין הפריימריז המאוחרים לבין תאריך הגשת הרשימות לא היה לצערינו זמן להפעלת מוסד הביקורת של התנועה, כולל חקירות מפורטות יותר. הכרענו בלב כבד על בסיס עדויות בכתב ובעל פה בלבד, ומספר טפסי התפקדות שהוגשו לנו כראיה אחת (אבל עם לא מעט בעיות).

אני אישית מאוד הוטרדתי ממה שנחשפנו אליו, וכאב לי על מקימי המפלגה על השבועות הקשים שעברו, וחבל היה לי שלמרות השאיפה לשקיפות ודמוקרטיה, כשרק התחילו לזלוג סיפורים ושמועות, לא הופעל מנגנון הביקורת.

כידוע לכם, אנחנו עכשיו בתקופה רגישה. מתחילים היום דרך חדשה עם "התנועה" ופרסום פסק הדין חושף אולי קצת יותר ממה שהיינו רוצים שידעו על מה שקורה אצלנו, אבל מצד שני – שוב בשם אותה השקיפות הדמוקרטית – חברי בית הדין רואים זאת כחובה שפסק הדין יפורסם. מהתכתבויות פה בבלוג ושיחות אישיות, אני מבין שאפילו לא כל חברי ההנהגה קיבלו עותק. חיכיתי שיפורסם פסק הדין באתר התנועה, קיבלתי גם הבטחה מאלון טל שיפורסם הפרוטוכול המלא של הועידה מאותו יום רביעי בערב, 3 שעות אחרי שהגשנו את פסק הדין. לצערי שני הפוסטים האלו לא הופיעו שם, אז עד שיתוקן הענין, אני מפרסם את פסק הדין פה. בשביל זה יש לנו דמורטיה שטוחה ובלוג פעילים בלתי תלוי.

הנה לינק לעיון בפסק הדין או הורדתו כקובץ או את תעדיפו, אני גם מצרף אותו פה מוטמע בגוף הפוסט:

גילוי נאות – העותק שהוגש להנהגה היה מסמך וורד בפורמט קנייני, המסמך שלפניכם עבר לאחר חתימתו תרגום לפורמט מסמך פתוח ונמחקו ממנו תעודות הזהות של הקובלים כדי להגן על פרטיותם. מלבד זאת, לא נערך אף פרט אחר בטקסט.

טיוטת נייר עמדה על המאגר הביומטרי – צבי דביר

התבקשתי לנסח נייר עמדה על המאגר הביומטרי. טיוטת נייר העמדה מצורפת כאן לשם קבלת הערות החברים.

תקציר: תעודות הזהות של אזרחי ישראל הן מחדל מתמשך של שנים. די במדפסת ביתית ומכשיר למינציה כדי לזייף תעודת זהות ישראלית. בשנת 1995, החל משרד הפנים לבחון את החלפת תעודות הנייר בתעודות זהות חכמות, שיהיה קשה עד בלתי-אפשרי לזייפן. בשנת 2007 הוחלט לכרוך את הנפקת התעודות החכמות עם הקמת מאגר ביומטרי של כלל אזרחי המדינה. החלטה אומללה זאת הביאה לעצירת המהלכים להנפקת תעודות זהות חכמות, ולעיכוב נוסף בהנפקת תעודות זהות חכמות לאזרחי המדינה. הקמת המאגר הביומטרי, תפגע אנושות ובאופן בלתי-הפיך בפרטיות האזרחים ובביטחונם. אין צורך במאגר לשם הנפקת תעודות זהות חכמות, וכריכת שני הנושאים יחדיו מנעה דיון אמיתי בנחיצותו של המאגר. לכן, התנועה הירוקה מתנגדת למאגר הביומטרי, ותצביע נגד הקמתו.

נייר העמדה המלא: https://hayeruka.files.wordpress.com/2012/12/biometric-stand.pdf

להיות או לחדול. מאת ברוך אורן

עד כמה שזה נשמע דרמטי, הערב נחליט ביחד על קבורתה של התנועה הירוקה. ככה לפחות זה נראה מרחוק.

יש לנו כמה החלטות אמיצות על השולחן, אבל אין בהנהגה שלנו אפילו לא אמיץה אחתד שתוציא את הערמונים מהאש. אז אנחנו באים לעשות את זה מהצד.

על השולחן הערב מונחת ההתאבדות הפוליטית של התנועה הירוקה. כן לרוץ עם לבני או לא – ובכן, זהו ניסוח השאלה על דרך הספין. השאלה האמיתית היא האם יש לנו את הכח להציג אלטרנטיבה שפויה למה שקורה בביצה הפוליטית. אלטרנטיבה של דמוקרטיה ירוקה, חדשנית,ישירה, מהפכנית, ירוק עם חברתי, משהו אחר, חדש. זו השאלה המעניינת היחידה.

האופציה היחידה היא להחליט היום לשנות את הזהות של המפלגה. במקום להיות עוד אחת מ-3 מפלגות שמדברות ירוק מחוץ לכנסת, להפוך להיות המפלגה הראשונה שמדברת על ירוק, חברתי, ישיר.

מה הזהות שלנו היום? ראו את תוצאות הפריימריז. אין ממש תוצאות מיום שישי. אולי התוצאה היחידה מהפריימריז ביום שישי היא שראינו כולנו שגם עם פריימריז של 1000 איש אנחנו לא מסוגלים להתמודד באופן שמציג דוגמא לדמוקרטיה ירוקה חדשנית שקופה וישירה.

צירפתי הצעת החלטה בנושא. בתקנון של המפלגה, אפשרי להוסיף נושא לסדר היום אם רבע מהנוכחים יסכימו לצרף אותו לסדר היום. אני מבקש את תמיכתכם בנושא המתואר ובהחלטה הבאה:

"התנועה הירוקה תפעיל תוך 30 יום מערכת לדיון והצבעה דרך האינטרנט בין חברי המפלגה. הנהגת המפלגה והמוסדות בה, יהיו מחוייבים להעלות כל נושא שנידון בהם, באופן מיידי, למערכת הדיון וההצבעה. החלטות ההנהגה והמוסדות יתקבלו בהתאם לקיים בתקנון המפלגה, תוך היוועצות בתוצאות ההצבעה ובדיונים שהתקיימו במערכת ההצבעה האינטרנטית."

עוד הערה קטנה על לבני.
לבני לא משנה שום דבר. לבני לא פראיירית, והיא לא תשכב על גדר התיל בשבילנו. היא רוצה אותנו כי אנחנו יכולים להביא לה קולות. ואם אין לנו אמונה ביכולת להביא מנדטים – היא גם לא צריכה אותנו, ובגלל זה גם לא ראינו עדיין הסכם. היא תמרח אותנו עד הדקה ה90.

בוחרים לרוץ עם ליבני – או מתחייבים להביא לפחות 30 קולות (כתבה מיה ש.)

הערב הזה יוחלט אם התנועה הירוקה תרוץ עם ציפי ליבני או לא (זאת אומרת, אם ההצעה תהיה בתוקף עד הערב, עם ציפי ושלי לא יחברו, אם קיפי מרחוב סומסום לא יכריז על מועמדותו וכו' וכו').

אני לא מגדולי המעורבים בתנועה הירוקה כיום אבל רציתי לחלוק איתכם את דעתי. אני מדברת כמישהי שהיתה פעילה בבחירות הקודמות לכנסת, ודיי נשחקה.

בפעם שעברה, רציתי נורא שניכנס. השקעתי הרבה שעות והרבה קשרים כדי שזה יקרה. התנדבתי במטה ועשיתי טלפונים. שוחחתי עם אנשים ברחוב כדי לנסות לשכנע אותם להצביע לתנועה. חילקתי סטיקרים. כתבתי טוקבקים. הייתי מעורבת בנסיון לנסח נייר עמדה בנושא זכויות בעלי חיים ולשכנע את מגזר פעילי בעלי החיים להצביע לנו. עמדתי מחוץ לקלפי חצי יום, שוחחתי עם אנשים דקה לפני שהם נכנסו. גררתי לפחות 20 איש סביבי  (משפחה וחברים ומכרים) שהצביעו לתנועה.

פשוט האמנתי עמוקות בתנועה הירוקה ורציתי שכולם יראו למה זו המפלגה הכי טובה בסביבה. אז וויתרתי על שעות עבודה ושעות שינה וסיכנתי כמה חברויות… והיו הרבה פעילים שהשקיעו עוד הרבה הרבה הרבה יותר ממני. יותר שעות, יותר מעורבות רגשית, יותר קשרים, הרבה יותר כסף. וכולנו, כמובן, בהתנדבות.

ובכל זאת לא נכנסנו.

אני רוצה שנהיה בפנים. אני רוצה שאדם טוב כמו אלון טל יוכל להילחם עבור הסביבה מתוך הכנסת. ואני רוצה שבבחירות הבאות אוכל להציג לחברים שלי קבלות על עשייה פרלמנטרית של התנועה הירוקה.

וזאת הסיבה שאני חושבת שצריך לרוץ עם ליבני.

יותר מדוייק, לסתום את האף ולרוץ עם ליבני, ולנסות לא להיחנק עם שטרית, עם מניפולציות מימון בחירות, ועם עוד הרבה דברים מסריחים שיקרו בהמשך. כן, גם לי יש בעיות קשות עם זה. אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה. זו נראה לי האופציה האחראית להצבעה מבחינתי, כמי שלא תשקיע הפעם הרבה שעות, מעורבות רגשית, קשרים או כסף. לדעתי זו תמימות וחוסר אחריות להחליט לא לרוץ איתה, ואז לשבת לשלב ידיים ולהאמין שהפעם הציבור יצביע בשבילנו כך פתאום.

אני פונה לכל אחד ואחת מכם שלא רוצה לרוץ עם ליבני – אם פסלתם דרך בטוחה לכנסת, אנא התנהגו באחריות וספקו אלטרנטיבה. לדעתי כל אחד מהמתנגדים לחבירה צריך לקחת על עצמו לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים, ולנסות להגיע לעוד 30  איש אחרים בכל דרך אפשרית, בשיחות רחוב, מחוץ לקלפי, בטוקבקים – כמו שאני ורבים אחרים עשו בפעם שעברה. זה יעבוד – אם יהיו 1500 פעילים שיעשו את זה (אפילו 1000 לא יספיקו).

אם התנגדתם לריצה עם ליבני ואתם לא מתכוונים לפעול במרץ כדי לקדם את ריצתה של התנועה הירוקה לתוך הכנסת, לדעתי אתם מחבלים במו ידיכם בשרידות של המפלגה הזו. כי הקולות לא יגיעו מהחלל הריק.  כי יש גבול כמה מפלגה קטנה בלי משאבים יכולה לנסות לרוץ כל פעם מחדש בלי להיכנס.

לסיכום – לרוץ עם ליבני ולסתום את האף, או להתחייב לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים.  הבחירה בידכם.

ועוד הערה לסיום – אני לא אגיע היום בערב, אבל התקזזתי עם מישהו שהתכוון  להצביע נגד החבירה.  לדעתי זה פתרון טוב למי שגר רחוק ולא יכול להגיע. תודה לאופק על הרעיון.

מיה

ירוק עולה

מאת דוד אלכסנדר

מתמודד בפרימריס 2012

 

תפיסת העולם הירוקה היא נכונה ופופולרית, אבל לא מספיקה בכדי להבאי אנשים בהמוניהם לקלפי. הנושאים הירוקים עדיין נראים לרוב הציבור כנושא משני שלא שווה לבזבז עליו את הקול. אפשר להבין אותם. הם מקבלים יכולת השפעה פעם בארבע שנים בלבד והצבעה לתנועה הירוקה נראת כויתור על נושאים אחרים, כמו ביטחון וכלכלה.

 

המפה הפוליטית כיום מורכבת מגושים גדולים ועושה רושם כי המערכת הפוליטית רוצה לקבע מצב זה ואף להקצינו. זה שנים שהחלום הוורוד של נתניהו הוא ליצר משטר נשיאותי עם שתיים שלוש מפלגות גדולות, כמו בארה"ב. בבחירות הבאות, לאחר חקיקה אשר תעלה את אחוז החסימה ואולי תשנה את שיטת המשטר, ייתכן ולא יהיה מקום למפלגה קטנה כמו שלנו.

 

זה עכשיו או לעולם לא!

 

ההרגשה אצל הבוחרים היא שזה אותם אנשים ושאין למי להצביע, אך באין אלטרנטיבה אחרת הם יצביעו שוב לגושים הגדולים עטורי הכוכבים או שידירו רגליהם מן הקלפי. באופק אין מפלגת "גמלאים" אשר תרכז אליה את הצבעות המחאה. עלינו להיות מפלגה זו!

 

יתכן שהמילה "מהפכה" מרתיעה חלקים מאיתנו, אך אנו תנועה מהפכנית לכל דבר ועניין. אנו תומכים בפתרונות רדיקלים לאתגרי ההווה: אנרגיה חלופית, כלכלה בת-קיימא ומאבק מול תעשיה מזהמת וחסרת מוסר, הם כולם רעיונות מהפכניים ביחס למצב הקיים. לפני שאנו מסתערים על אותם מטרות, עלינו קודם כל להכיר את עצמנו ולהבין מה אנחנו. אחרי שנעשה זאת, נוכל להביט סביב ולראות שבעצם אנו לא לבד.

 

בשנים האחרונות החל להווצר מסביבנו גל מחאה אשר מורכב מאנשים שגם כן מאסו מהמצב הקיים. מעגלים אלו אולי לא בדיוק "ירוקים", אבל חולקים איתנו את ההבנה שהמערכות הכלכליות, החברתיות ובמיוחד הפוליטיות, לא עובדות ויש לשנותן מהיסוד. מהפכנים – כמונו.

 

על התנועה הירוקה לחבק לקרבה כוחות מהפכניים אלו. כוחות המסוגלים להעיר את השטח, להטות את כף המאזניים ולהפוך אותנו ממפלגה שמתפללת לעבור את אחוז החסימה, לכוח פוליטי איתן. כוח עם זרוע פרלמנטרית בלתי מתפשרת וזרוע מחאתית בועטת.

 

קולות המחאה הולכים להם בעיקר לגוש העבודה-מרץ, אבל עדיין ישנם רבים שיושבים על הגדר. עלינו להציג אלטרנטיבה בפניהם. אלטרנטיבה שתפנה למרכז המפה הפוליטית ותראה כי הצבעה לתנועה הירוקה היא לא זריקת פתק ההצבעה לפח.

 

אני בעצמי מהפכן לא קטן. אמנם לא סביר שתפגשו אותי בהפגנה מתעמת עם שוטרים, אך זה שנים שאני מקדם את רעיונות הדמוקרטיה הישירה בדרכים שונות. דמוקרטיה ישירה היא מהפכה רבתי בצורת השלטון ונותנת כוח אדיר בידי הציבור. כוח להחליט על כל נושא ולכפות אותו על רשויות השלטון. אין ספק שרעיונות אלו תופסים תאוצה בימינו ולראיה שהתנועה הירוקה עצמה מפנימה אותם וכמעט כל המתמודדים בבחירות הפנימיות הקרבות אומרים "בטח, אני תמיד הייתי דמוקרט ישיר".

 

אני מתמודד על מקום ברשימה לכנסת מתוך רצון לקדם שלושה פרויקטים:

 

• קידום חקיקה ירוקה, פיראטית וישירה.

• התנהלות עצמית בדמוקרטיה ישירה והכנסתה למוסדות התנועה והכנסת.

• שימוש בדמוקרטיה ישירה בשביל להגדיל את גודלה וכוחה של התנועה הירוקה.

 

מקווה לזכות באמונכם,

דוד אלכסנדר

לפרטים נוספים אודותי כנסו לאתר הבית שלי

 

פריימריסטים! עלו לבמה!

הרגע קיבלנו את הניוזלטר שמספר שהבחירות המקדימות נידחו בשבוע. רק אתמול הגעתי לחפור באתר האם של המפלגה כדי לקרוא קצת על הפנים הפחות מוכרות של ה(א)נשים שרצים השנה לרשימה. לצערי גיליתי שלא כולם אפילו טרחו להציג את עצמם ואת עמדותיהם בפירוט. כולם נראים נחמדים ובעלי רצון טוב, אל תבינו לא נכון, אבל כיוון שאין לנו "דיבייט" נשיאותי, אני חושב שיש מקום לבקש לשאול כמה שאלות את הרצים, והבלוג הזה הוא בהחלט מקום מתאים.

אז קוראים ופעילים, רכזו כאן למטה את שאלותיכם, ומועמדים, הרגישו חופשי לנדב מידע מראש ולענות בדיעבד, ובואו נקים פה רב שיח שיעזור לנו להכיר את המועמדים ולהבין את מי אנחנו מצעידים.

אני אפצח בשאלה ראשונה, ואני מפנה אותה לחברינו החדשים שמכהנים היום במועצות המקומיות והעיריות השונות עוד מימיהם ב"ירוקים" – אני קורא את הרזומה שלכם, ונראה שעשיתם חייל ברמה המקומית, אני מתאר לי שאתם מכירים את המועצה המקומית ועסקניה טוב, ואולי תוכלו להועיל בהרבה בתפקידיכם כיום מאשר בכנסת. במובנים רבים, ענין הקשרים האישיים וההיכרות העמוקה עם הקהילה המקומית שווים לעין ערוך במקומות האלו, ואתם נמצאים במקום מצוין להיות כוח מסייע ומשתף פעולה עם הרשימה לכנסת. אז שאלתי היא למעשה האם נרוויח יותר מיכולותיכם ברשימה לכנסת או במועצות המקומיות, עם הרקורד המוכח והקשרים החשובים שיצרתם? עד כמה שהבנתי מגעת, מדובר בצורות עבודה שונות, יכולת השפעה שונה, ואני לא בטוח שלחבר מועצה יש בדברים מסוימים יותר כוח מלחבר כנסת, ולכן אני שואל מה לדעתכם צריך לעמוד ברשימת השיקולים שלנו כשאנחנו מצביעים לכם בפריימריז ונאלצים להחליט אם אולי לוותר על השפעתכם המקומית? אני חושב שהנכס הכי גדול שאתם מביאים לתנועה הירוקה הוא דווקא הגיבוי המקומי הרחב לנציגים בכנסת, שלא יצטרכו לפעול לבדם בריק אפילו יום אחד מרגע שיכנסו לבית הנבחרים.

(כן, יצא ארוך, מתנצל, אבל זו נקודה חשובה 🙂 )