ארכיון

Posts Tagged ‘הפלרה’

מפסיקים את הרעלת מי השתיה שלנו

מאת מור סגמון

לא בכל יום אנו זוכים לראות מדענים, פוליטיקאים ופעילים משלבים ידיים יחדיו כדי לעשות מהפכה. בימים אלו זה קורה בישראל.

למה מהפכה? כי מאז שהחלו להוסיף לרשת המים שלנו את החומצה הפלואורוסיליצית ושאר מתכות רעילות הנלכדות בארובותיהם של מפעלי דשנים וחומרים כימיים בע"מ של האחים עופר בשנת 1982, לא הגענו כל כך קרוב לסגירת הברז הזה כפי שהגענו עתה. ולא שלא ניסינו. 15 שנות מאבק, לרבות מבחן בג"צ, ועדה מקצועית בראשות הפרופ' אבנר עדין, שתי החלטות ועדת הבריאות של הכנסת וארבעת-אלפים תומכים בפייסבוק. ומה קיבלנו בתמורה? תקנה של משרד הבריאות המחייבת כל ישוב עם 5,000 תושבים ומעלה להוסיף קוקטייל רעלים זה, או כפי שמכנים זאת במשרד הבריאות: "הפלרת מי השתיה".

לפני כשבועיים זה קרה. הלחץ הציבורי על חברי הכנסת רכש למאבק תומך נלהב: סגן יו"ר הכנסת, חה"כ מג'לי והבה. בפעולה מתוזמרת, העלה והבה לסדר היום בכנסת את הנושא וביחד ניסחנו הצעה לתיקון חוק בריאות העם, שתאסור הוספת חומרים אלו לרשת המים. אם יצלח, תצטרף ישראל לשבדיה והולנד שכבר אסרו את ה "הפלרה" בחוק, ול 98% ממדינות העולם שהפסיקו, או שמעולם לא החלו, פרקטיקה זו. במסע לגיוס תמיכת חברי הכנסת לתמוך בחוק זה פרסמנו את העצומה הציבורית אשר תהווה מכשיר חשוב בהפעלת לחץ על נציגנו בכנסת.

אם ספרו של העיתונאי החוקר עטור הפרסים, כריס ברייסון, "הונאת הפלואוריד" (תורגם לעברית בהוצאת "פוקוס") לא היה מתועד בצורה טובה כל כך, קל היה לבטל את סיפור תחילת ה "הפלרה" כקונספירציה של מחבקי עצים. אבל סקירתו היסודית את ההיסטוריה העגומה של הכשרת השרץ על ידי התעשיות והממשל האמריקאי בתקופה שבה היו צריכים לייצר נשק רב ופצצות אטום כדי להחריב את הירושימה ונגסאקי לא מותירה מקום לספק: מדובר באחת הקונספירציות החמורות בהיסטוריה הלא מועדדת של המשטר הדמוקרטי בארה"ב, אשר את מחירה הכבד משלמים עדין מיליוני אנשים ברחבי העולם.

לא קל לפרופסור או ד"ר לקום נגד המדיניות המוצהרת של רשויות הבריאות, אך לא פחות מ 3,700 מומחים, בהם מאות רופאים ומדענים, הצטרפו למטה המאבק העולמי נגד ההפלרה, אותו מוביל פרופ' פול קונט. מומחים אלו מצביעים על חוסר התועלת בהפחתת עששת בשיניים, האמתלה הרשמית ל "הפלרה", בצד הנזקים הכבדים הנגרמים, בהם פגיעה בשיניים, בעצמות, ביכולות קוגניטיביות והתנהגותיות, בתפקוד בלוטת התריס ובלוטת האיצטרובל ובתרומה למגפת הסרטן.

מדי שנה רוכש משרד הבריאות כ 6,500 טון של קוקטייל ה "הפלרה" ומוסיף אותם לרשת המים. בדרך לפטור את ילדי מדינת ישראל מעששת בשיניים (מה שלא קרה במילא), חודרים למעלה מ 95% מחומרים אלו לסביבה שלנו, בין השאר כמים מושבים לחקלאות, ומזהמים את מקורות המזון והשתיה שלנו ואת שאר מארג החיים בו אנו, ובעלי חיים אחרים, חיים.

התנועה הירוקה אימצה החלטה להתנגד להפלרת מי השתיה ואנו מקווים שלפנינו הקרב האחרון במלחמה על הזכות למים נקיים מרעלים שלא לצורך ועל הזכות של כל אדם לבחור באיזו תרופה הוא ישתמש ומתי.

אם טרם עשית זאת, אנא הוספ/י חתימתך לעצומה הקוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעה לתיקון החוק לפיו תיאסר ההפלרה בישראל, וקרא/י לתומכים נוספים להוסיף את חתימתם גם כן.

דבר המערכת:

הועידה של התנועה הירוקה תתקיים ביום שישי ה-1 ביולי בסמינר הקיבוצים בתל-אביב, משעה 9 בבוקר ועד שעות הצהריים. אנחנו מריצים עכשיו סקר כדי לקבוע מה יהיו נושאי הוועידה. בסקר מופיע גם עניין ההפלרה. למרות שנושא ההפלרה מקבל הרבה עניין כאן בבלוג. עניין ההפלרה לא ממריא בסקר. אני קורה לכל הפעילים בעניין ההפלרה להצביע וחשוב מזה גם להתפקד לתנועה ולהגיע לועידה. אם נגבש  קבוצה גדולה של מתפקדים הרוצים לעסוק בנושא נצליח להביא פעילות חזקה שתקבל את מלוא תשומת הלב של התנועה ומשאביה. זה הכול תלוי בכם. התנועה הירוקה ידועה בכך שלפעיליה יש את הכוח החזק ביותר מכל מוסדותיה וידוע בדמוקרטיה האיכותית של זאת.

מיכאל קורודבה – עורך בלוג הפעילים

פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה

לאחרונה נרשמה עליה ברמת הדיון הציבורי בארץ סביב נושא הפלרת מי השתיה שלנו, בעקבות תשומת הלב שמפגין חה"כ וסגן יו"ר הכנסת מגלי והבה לקולות שלנו, הציבור, הקורא להפסיק את פרקטיקת הפלרת מי השתיה בישראל.
נזדמנה לנו שעת כושר ועלינו לנצלה.
ביום שני אשא דברים בשם הציבור והתנועה הירוקה בועדת העבודה, הבריאות והרווחה בכנסת. אנא עזרו לנו להרחיב את השורות ולספר ליותר אנשים בציבור על ההפלרה, משמעותה ומדוע חייבים להפסיק לאלתר את החובה בחוק להכניס למי השתיה והמזון שלנו קוקטייל חומרים רעילים אלו.

תודה!
מור סגמון

אני מצרף את הטקסט שאני מקווה לומר מחר בישיבה בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה בדיון על ההפלרה.
גם אם לא אוכל לומר הכל, המסמך מהווה "כתב אישום" מקיף ויסודי שיכול לשמש אותנו בנושא.

ועדת העבודה, הבריאות והרווחה, דיון בנושא הפלרת מי השתיה, 30/05/2011

מור סגמון

תודה לכבוד יו"ר הוועדה. תודה לחה"כ וסגן יו"ר הכנסת, מגלי והבה, על ששמע את קולנו והביא בפני ועדה זו את קריאתנו.

שמי מור סגמון, אב לשלושה ילדים, נציג התנועה הירוקה וחבר בצוות המוביל את המאבק להפסקת הפלרת מי השתיה בישראל.

שרים, חברי כנסת, נציגי ארגונים והציבור כולו, צהריים טובים.

אני נושא דברים כאן היום בשמם של אלפי אזרחים מודאגים שהרימו קול צעקה נגד הפלרת מי השתיה לפי חוק בישראל, בשמם של עשרות אלפים נוספים שטרם הצטרפו לשורות אך מבקשים בליבם גם הם להפסיק את הפלרת מי השתיה בישראל, בשמם של מיליוני האזרחים שטרם זכו להיחשף למשמעויות ההפלרה ולכן לא יכולים, עדין, לשבת כאן איתנו ובשם התנועה הירוקה, שעמדתה הנחרצת, על חברי מועצת המומחים שלה הבאים משדרות האקדמיה בארץ, כי יש להפסיק לאלתר להוסיף את קוקטייל ההפלרה למי השתיה שלנו לפי חוק.

התמיכה המקצועית לקריאה להפסקת הפלרת מי השתיה

באתר האינטרנט של הכימאי פרופ' פול קונט, המרכז את המאבק העולמי להפסקת הפלרת מי השתיה, חתומים עד היום 3,700 אנשי מקצוע על קריאה מנומקת להפסקת פרקטיקת ההפלרה באותן מדינות שעדין מפלירות. בקבוצה זו, כ 460 פרופסורים, 400 רופאים, 300 רופאי שיניים, 650 אחיות, 80 רוקחים, 80 עורכי דין, 150 מטפלים ברפואה נטורופטית ועוד. בין החתומים על קריאה זו:

  • המדען השבדי ארויד קארלסון, זוכה פרס נובל בקטגוריה פיזיולוגיה או רפואה על גילוי תפקיד הדופמין במוח, אשר שיכנע, יחד עם אחרים, את ממשלת שבדיה לאסור בחוק את הפלרת מי השתיה
  • הנשיא המכהן וששת הנשיאים הקודמים של האקדמיה הבינלאומית לרפואת הפה וטוקסיקולוגיה
  • הרופאה הפרופסור ויויאן הווארד, מי שהיתה נשיאת אגודת הרופאים הבינלאומית למען הסביבה
  • שלושה מדענים מהסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA)
  • שלושה חברים במועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC) שהיו שותפים לכתיבת הדו"ח המונומנטלי בנושא הפלרה בשנת 2006
  • מועצת המנהלים של האקדמיה האמריקנית לרפואה סביבתית
  • הרופאה אינגריד אקרמן, נשיאת אגודת הרופאים למען הסביבה בשבדיה
  • הפרופ' לביולוגיה אבולוציונית ראול מונטנגרו מארגנטינה, נשיא המוסד להגנת הסביבה, חברה במעמד של יועץ באו"ם

בין החתומים גם עשרה מישראל, בהם:

  • הפרופ' להידרו-כימיה דרור אבישר, אוניברסיטת ת"א
  • הפרופ' אמריטוס בכימיה, אמיליה אייזנר, אוניברסיטת ת"א
  • דר' דניאל מישורי, אוניברסיטת ת"א

קריאתם של אלפי מומחים אלו מובאת היום בפניכם, על נימוקיה המבוססים על מסמכים רשמיים של מוסדות בריאות והמדע המעודכן הקיים היום.

הפלרה – ההתחלה

העיתונאי החוקר עטור הפרסים, כריסטופר ברייסון, מספר לנו בספרו "הונאת הפלואוריד", איך הכל החל.

בין שתי מלחמות עולם, הקונצנזוס המדעי גרס שפלואוריד הינו בין החומרים הרעילים ביותר שיש, הואיל ועדויות מדעיות המראות זאת קיימות משנת 1918, בעיקר מחקרים שחשפו שהפלואוריד אחראי לתאונות עבודה רבות. במיוחד בולטת הסקירה המדעית של סגן הממונה על הבריאות בקופנהאגן בשנות ה 30, קאי אלי רוהולם, "רעילות הפלואוריד". במסמך זה משנת 1937 ובו 364 עמודים, סקר רוהולם את נזקי הפלואוריד הידועים והפנה ל 893 מאמרים מדעיים על פלואוריד. בין מסקנותיו: המלצה לאסור על נוכחות פלואוריד ב "תרופות פלא".

הפלואוריד, בהיותו יסוד כימי חזק ביותר, הפך להיות יסוד נפוץ בתעשיה ונמצא במוצרים ותהליכים רבים אשר סביבנו היום: גז הפריאון, ציפוי הטפלון, דשנים זרחניים, דלק עם אוקטן גבוה, קוטלי חרקים, ועוד. הפלואור משמש בהפקת פלדה ואלומיניום מעופרות האדמה, בהעשרת אורניום ובהכנת גז עצבים. אה, וגם בהפלרת מי השתיה שלנו.

זריקת העידוד שנתנה מלחמת העולם השניה לתעשיה האמריקנית, ובפרט לתעשיה הבטחונית, חשפה את הציבור והסביבה לסכנות הפלואוריד, שהפך מאז למזהם המזיק ביותר הנפלט מארובות בתי החרושת. אדי הפלואוריד פגעו בחי ובצומח אשר בסביבתם, ובכלל זה בריכוזי אוכלוסיה. בנקודת זמן מסויימת בתקופת המלחמה הקרה, היה הפלואוריד מושא לתביעות נזיקין הגדול ביותר נגד התעשייה, יותר מ 20 מזהמים אחרים גם יחד.

בשנות השלושים, "אבי יחסי הציבור" של התעשיה אדוארד ברניז, שהיה מפורסם עד היום בשל תכסיסיו לשכנע נשים לעשן סיגריות, הציע הברקה שתכשיר את הפלואוריד כחומר לגיטימי.

ראשי התעשיינים הקימו שדולות ומכוני מחקר שקידמו חומרים תעשייתיים מזיקים, כדוגמת סיבי האסבסט, כחומרים שאינם מסוכנים. מכון "מלון" והקרן להגיינה תעשייתית, החלו לפרסם מחקרים שמראים לכאורה את תרומת הפלואוריד להפחתת העששת בשיניים. רשימת העמיתים של קרן זו כללה רבים מהשמות היותר ידועים בתעשייה, כולל: ג'והנס-מנוויל, ווסטינגהאוס, מונסנטו, פלדת ארה"ב, קרבייד, אלקואה ודופון. את מכון "מלון" למחקר תעשייתי הקים אנדרו מלון, מחזיק המניות העיקרי של ענק תעשיית האלומיניום "אלקואה". מכון מלון תמך בתעשייה בתביעות שהוגשו נגדה בעניין הפלואוריד. ג'רלד קוקס ממכון מלון, היה הראשון להציע בשנת 1939 להוסיף פלואוריד למי השתיה. קוקס קיבל חיזוק מפעילותו של שר האוצר בשנות העשרים, אנדרו מלון, ממייסדי תעשיית "אלקואה" ומבעלי המניות הראשיים שלה, שפעל לתמיכת רשויות הבריאות (שהיו אז מחלקה במשרד האוצר) במחקר על כתמי שיניים. מחקר זה, למרות הביקורת שספג על איכותו המדעית, אישר שפלואור הקיים באופן טבעי במים אחראי לכתמי השיניים. הצעתו של קוקס להוסיף פלואוריד למי השתיה הגיעה בתזמון היסטורי: על סף מלחמת העולם השניה. מטוסי אלומיניום ופלדות לשיריון יהיו גורליים במלחמה הצפויה. ארובות בתי החרושת פלטו עשן קודר ורעיל וקוקס הציע להוסיף פלואוריד למי השתיה.

הוספת פלואוריד למי השתיה היתה תעודת הביטוח הטובה ביותר עבור התעשיה מפני תביעות נזיקין על נזקי הפלואוריד, שעתה קיבלו גושפנקא רשמית של חומר התורם לבריאות מחד, ומקורו התעשייתי איננו היחיד ולכן אינו יכול לשאת באחריות לנזקים מאידך.

מה מוסיפים לנו למים?

במשרד הבריאות היו רוצים שתאמינו שהחומר המוסף למים הינו פלואור הנכרה ממחצבים טבעיים, הדומה לפלואור הנמצא באופן טבעי במים, ומועבר באופן סטרילי למי השתיה. זה באמת מה שרוב הציבור חושב שמוסיפים לו למים, ולכן הדיון הציבורי מוסט לעבר השאלה השנויה במחלוקת סביב תרומת הפלואוריד להפחתת עששת בשיניים, ולא מתעסק כלל עם השאלה מה באמת מוסיפים לנו למים ומהן תופעות הלוואי הבריאותיות של זה.

לפניכם מסמך של חברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ" מקבוצת "כי"ל דשנים", ספק החומר למשרד הבריאות עד לאחרונה, עת החליט להפסיק לספק זאת בשל הדיון הציבורי ההולך וגובר ולאור החשש לתדמיתו. המסמך מציג תוצאות מעבדה המפרטות מה מכיל הקוקטייל, שהינו הפסולת התעשייתית של המפעל, הנקרא "חומצה פלואורוסיליצית" לטיפול במי השתיה. בין המרכיבים:

  • חומצה פלואורוסיליצית
  • תחמוצת זרחן
  • ארסן            מהחומרים הרעילים ביותר שיש ומסרטן ידוע
  • קדמיום
  • כרום
  • כספית                   חומר הידוע כפוגע במערכת העצבים
  • ניקל
  • עופרת
  • אנטימון

כל החומרים האלה, אשר נמצאו בבדיקת המעבדה של החברה המספקת פסולת תעשייתית זו, מופיעים בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

המסמך מפנה למרכז הסיוע הארצי לטיפול ברעלים במקרה של פגיעה, כמובן.

האם התיר הממונה (המשרד להגנת הסביבה) למשרד הבריאות הוספת חומרים אלו למי השתיה שלנו?

בחוות הדעת של דר' אלי שטרן על האפקטים הרדיולוגיים בהפעלת מכרה הפוספאטים בנגב הוא מפרט מהם האיזוטופים הרדיואקטיביים הקיימים באבן הפוספט המשמשת בתעשיה ממנה רוכשים את קוקטייל ההפלרה. מדובר באיזוטופים רדיואקטיבים האסורים להוספה למים בשום רמה שהיא: פולוניום 210 – היסוד הרעיל ביותר על כדור הארץ, קטלני במינון של 10 פמטוגרם, עופרת 210, אורניום ורדיום. מומחים שונים, בהם פרופ' ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוענים שבמסנני הארובות שתפקידם ללכוד את החומצה הפלואורוסיליצית להפלרה חייבות להימצא גם שאריות חומרים רדיואקטיביים אלו.

האם הציג עד היום משרד הבריאות בפני הציבור תוצאות בדיקת מעבדה מקיפה המודדת נוכחות של כל המתכות הרעילות האלו ושאריות חומרים רדיואקטיביים בקצה הברז של האזרח, לאחר מוקד הוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים?

ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך. בכל שנה מוסיפים למערכת המים הארצית יותר מ 6,500 טון של מוצר זה. מעל 95% מהמים המופלרים מגיעים לסביבה, לחקלאות (כמי קולחין) ולים. אנו נחשפים לכמויות גדולות מאד של חומרים אלו באמצעות מי השתיה והמזון שלנו.

איך נדע האם אנו צורכים מעט מדי או יותר מדי מתרופת הפלואוריד?

האקדמיה הלאומית למדעי הרפואה בארה"ב (NASIM) קבעה מינון נאות של פלואוריד מכל המקורות של 0.05 מיליגרם לכל ק"ג משקל ביום. מינון זה אמור להיות נמוך מספיק כדי לא לגרום לתופעות לוואי שליליות מעודף פלואוריד.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין שהמאזן בין כמות הפלואוריד הנצרכת לבין כמות הפלואוריד המופרשת מהגוף יכול להיות חיובי או שלילי כתלות במקור הפלואוריד ובגיל.

ריכוז הפלואוריד המותר במי השתיה גבוה פי 250 מריכוזו בחלב אם (0.004 חלקיקים למיליון) (טבלה 2-6, NRC, 2006). כלומר, גם אם היו מוסיפים למי השתיה את היסוד הטבעי, פלואור, עדין היינו מוסיפים מנות יתר גדולות בהרבה בהשוואה לנוסחה אותה מצא הטבע כמתאימה ביותר עבור התינוק.

תרופת הפלואוריד מטרתה, לשיטת משרד הבריאות, הפחתת העששת בקרב הציבור. מתן התרופה נעשה אמנם באופן גורף לכלל הציבור, אך התועלת מהשימוש בתרופה, או חוסר התועלת מאי שימוש בתרופה, נוגעים לכל אדם ואדם ללא כל השלכות אפידמיולוגיות על הזולת. הטענה של טיפול תרופתי לפרט למען שמירה על בריאות הכלל, כדוגמת מחלות זיהומיות מדבקות, איננה רלוונטית, ואנו נותרים עם הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות להסכמה מדעת וסירוב לקבל טיפול תרופתי, עקרונות אשר הונחלו לעולם לאחר מלחמת העולם השניה בניסוח "קוד נירנברג", ללא כל סיבה ציבורית בעלת משקל אשר תצדיק זאת.

האם אתם מכירים עוד תרופה המוזרמת לציבור דרך מי השתיה והמזון ללא בקרה על מינון הצריכה האישית, ללא התאמה אישית של התרופה למצבו ולאורח חייו של מקבל התרופה וללא ידיעתו והסכמתו של המטופל לפי הנדרש בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996?

במענה לשאילתות ושימועים של חברי הקונגרס בשנים 1999-2000, סוכנויות פדראליות בארה"ב הודו שחומרי ההפלרה המגיעים מהתעשיה מעולם לא נבדקו לרעילות ולא קיבלו את אישור מינהל המזון והתרופות (FDA) לבליעה ע"י האדם (Fox, 1999; Hazan, 2000; Plaisier, 2000; Thurnau, 2000)

האם עלינו לכפות בחוק בישראל הוספה של חומרים שלא נבדקו לרעילות ולא אושרו לשימוש בארה"ב?

השלכות הפלרת מי השתיה

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן אמר כי תהליך הפלרת המים בישראל החל לפני שנים רבות לאחר 65 שנות ניסיון בעולם ואין כל הוכחה מדעית על סכנה בריאותית הקשורה בהפלרת מי השתייה.

אינג' איתן גברון, מהנדס ההפלרה הראשי במשרד הבריאות, הסתמך בשנת 2007 על מאמר משנת 1991 ובמכתבו טען שלא קיימת עדות בספרות המדעית על קיומן של תופעות בריאות שליליות.

לאחר עשרות שנות הפלרה במדינות מסויימות, יש בידנו מידע מדעי, סטטיסטי והודעות רשמיות של מוסדות בריאות וסביבה אודות השלכות ההפלרה.

  1. בשנת 2006, פירסם פאנל מכובד של מדענים מטעם המועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC), דו"ח מונומנטלי בן 500 עמודים הסוקר את רעילות הפלואוריד. מסקנת מחברי הדו"ח היתה שסף המטרה של המינון הנחשב בטוח של פלואוריד ע"י הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA), 4 חלקיקים למיליון, הינו גבוה מדי ויש להורידו. למרות 60 שנות הפלרה, הצביע הדו"ח על שאלות מחקר בסיסיות שטרם נבדקו. מחברי הדו"ח סקרו מחקרים רבים אשר הראו קשר סטטיסטי מובהק בין הפלואוריד לבין שורה של תופעות לוואי, בהם: סיכון מוגבר לשברים בעצמות, פגיעה בפעילות של בלוטת התריס, ירידה במנת המשכל IQ (23 מחקרים רק על הירידה ב IQ), דלקות פרקים, פלואורוסיס וככל הנראה, סרטן העצם.
  2. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) דיווח בשנת 2005 ש 32% מהאמריקאים סובלים מפלואורוסיס, כתמים וריקועים על אימייל השיניים, תופעת לוואי בלתי הפיכה ידועה של עודף פלואוריד.
  3. ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין אף הוא שצריכה עודפת של פלואור גורמת לתופעות לוואי, במיוחד שברים בעצמות ופלואורוסיס של השלד.
  4. פרסומו של מחקר מבוקר מאוניברסיטת הארווארד במאי 2006 אשר מצא סיכון מוגבר של פי 5 עד פי 7 לסרטן העצם בקרב גברים צעירים אשר נחשפו למים מופלרים בשנותיהם ה 6, 7, 8 (Bassin et al, 2006).

ורק בישראל – אין עדויות מדעיות לנזקים בריאותיים…

נציין עוד, שכל המחקרים על בטיחות הפלואוריד שנערכו עד היום בדקו את חומר הסודיום-פלואוריד המשמש בתרופות, ולא את החומצה הפלואורוסיליצית מהמקור התעשייתי המשמשת בפועל להפלרת מי השתיה.

בהיעדר הכרה ע"י משרד הבריאות לנזקים אלו, אשר בוודאות ייגרמו לחלק מהציבור בשל ההפלרה גם בישראל, איך ידע פלוני כי חלה בעקבות שתית מים מופלרים במשך שנים? את מי יחזיק אחראי לנזק שנגרם לו?

בהתחשב בשונות הגדולה מאד בצריכת מים בין אנשים שונים, חשיפה לפלואוריד ממקורות רבים נוספים (מזון, תרופות, אויר מזוהם), ההצטברות שלו ברקמות העצם ורקמות אחרות וקשת הרגישויות של בני אדם לחומרים רעילים כלשהם, לא ניתן לקבוע רמת בטיחות כלשהי לפלואוריד עבור תופעות לוואי רבים, במיוחד להפחתה בפעילות בלוטת התריס.

האם הפלרת המים תורמת לבריאות השיניים?

מדיניות בריאות הציבור תמיד שואפת לאזן בין התועלת לכלל הציבור לבין המחיר הכלכלי והבריאותי שהחברה ופרטים מסויימים יאלצו לשלם. ראינו את חוסר הבקרה על המינון, את הרכב החומרים הרעילים ואת ההשלכות הבריאותיות השליליות של פרקטיקת ההפלרה. בואו נבחן האם ניתן לקבוע שהיא מביאה תועלת, ואם כן, באיזו מידה?

  1. ארגון הבריאות העולמי קבע את מדד ה DMFT למדידה והשוואה של בריאות השיניים בין מדינות. המדד הזה משקלל את כמות השיניים החסרות, הרקובות ומכילות סתימות בממוצע בגיל 12. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים שהירידה במדד ה DMFT התרחשה במקביל החל משנות השישים ועד לשנות ה 2000 במדינות מפלירות ובמדינות שאינן מפלירות (ראה תרשים).
  2. נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מראים שבין השנים 1967 ל 1992, למרות עליה מתונה ביותר בשיעור האוכלוסיה השותה מים מופלרים חלה דווקא ירידה דרמטית במדד ה DMFT (ראה תרשים).

נתונים אלו לא נעלמו מעיניהם של חוקרים רבים:

  1. מחקר משנת 2007, BMJ: "למרות השונות בשיעור העששת בין מדינות, חלה ירידה משמעותית במהלך שלושת העשורים האחרונים והרמות הארציות של עששת הן עכשיו נמוכות באופן אוניברסלי. מגמה זו נצפתה ללא קשר לריכוז הפלואור במים או השימוש במלח מופלר, וכנראה משקפת עליה בשימוש במשחת שיניים עם פלואוריד וגורמים נוספים, לרבות, ככל הנראה, היבטים הקשורים עם תזונה" (Cheng et al, 2007)
  2. מחקר משנת 2007: "במרבית המדינות האירופאיות, בהן הפלרת מים בקהילה מעולם לא אומצה, דווחה ירידה משמעותית בשיעורי העששת בעשורים האחרונים בשיעור של למעלה מ 75%" (Pizzo et al., 2007)
  3. מחקר משנת 2005: "נתוני ארגון הבריאות העולמי אינם תומכים [בהשערה] שהפלרת מי השתיה היא הסיבה לירידה בעששת בקרב בני 12 כפי שנצפתה בעשורים האחרונים" (Neurath, 2005)
  4. מחקר משנת 2009, JADA: "שיעורי החורים בשיניים בקרב ילדים דומים, בין אם המים מופלרים, ובין אם לאו" (Kumar, from the NY State Health Department, 2009)

קיימים מחקרים רבים נוספים כאלו המצביעים על אותה המסקנה: לפרקטיקת הפלרת מי השתיה אין קשר לירידה בשיעורי העששת.

  1. בישראל, בשנת 2004, השנתון הסטטיסטי המפורסם ע"י הלמ"ס קבע שאין שום תועלת מהוספת פלואוריד למי השתיה: "אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי"

מה קבעו מוסדות הבריאות נגד הפלרה?

  1. האגודה האמריקנית לרפואת שיניים שינתה את מדיניותה בנובמבר 2006 והמליצה שמים מופלרים לא ישמשו להכנת תחליפי חלב לתינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה. האם לא מגיע גם לתינוקות בישראל הגנה מפני ההשפעות השליליות של ההפלרה? רק בשל הקושי ליישם המלצה זו בקרב כל שכבות האוכלוסיה יש לחדול מהוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים.
  2. בשנים 1999 ו 2001, הסכימו במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) שהתרומה העיקרית של פלואוריד להפחתת עששת הינה בשימוש טופיקלי (חיצוני) ולא סיסטמי (ע"י בליעה לתוך הגוף).
  3. בשנת 2000, פורסמה הסקירה השיטתית הראשונה של הפלרה ב "York Review" הממומן ע"י ממשלת אנגליה, אשר מצא שאף לא אחד מהמחקרים הטוענים שהפלרה מורידה עששת בשיניים זכה לסטאטוס A – "איכות גבוהה, לא סביר שהיתה הטיה". (McDonagh et al, 2000). במילים אחרות, ממשלת אנגליה מצאה שאין ולו מחקר איכותי אחד המצביע על התועלת בהפלרה!
  4. ממשלות שבדיה והולנד אסרו בחוק הפלרת מי השתיה. לא נמנעו מהמלצה על הפלרה, לא נמנעו מהפלרה – אסרו בחוק

הפלרה בעולם

  • שלוש מדינות מחייבות הפלרה לפי חוק: אירלנד, אוסטרליה וישראל
  • שלוש מדינות באירופה מפלירות: כ 70% מאירלנד, כ 10% בבריטניה וכ 10% בספרד. כל השאר, 98% ממדינות אירופה – לא מפלירות. מדינות סקנדינביה מתגאות בזה שהן "לא מוסיפות חומרים רעילים למי השתיה"
  • בסינגפור 100% מפלירים
  • מרבית מדינות ארה"ב מפלירות, כ 67% מהתושבים
  • 45% מתושבי קנדה מפלירים, כ 50% מתושבי ניו-זילנד מפלירים
  • בדרום אפריקה היה ניסיון חקיקה מחייבת הפלרה בשנת 2002 אשר נכשל בשל התנגדות חברות מים, רשויות מקומיות והציבור
  • בסין הופסקה בשנת 1983 ההפלרה באזורים מועטים בהם החלה ופלואורוסיס בשלד מעודף פלואוריד מהווה בעיה לאומית. ההפלרה אסורה בסין
  • בהונג קונג מפלירים ברמה נמוכה של 0.5 מיליגרם לליטר
  • פחות מ 1% מאזרחי יפן מפלירים את מי השתיה שלהם
  • בברזיל ובצ'ילה כ 70% מהתושבים מפלירים
  • בצ'כוסלובקיה הופסקה ההפלרה בשנות התשעים ובהודו לא מפלירים כלל

המאבק העולמי להפסקת ההפלרה

בימים אלו אנו עדים להחרפת המאבק נגד הפלרה בעולם במישור המשפטי

  • ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך, לרבות ייצור מזון, ייבוא ומסחר במוצרי שתיה ומזון וכו'
  • בית המשפט האוסטרלי פסק החודש שחקיקה המחייבת הפלרה איננה יכולה לעמוד בפני עצמה אלא חייבת להתיישב עם חקיקה קיימת ולא לסתור אותה. פסיקה זו מחייבת מעתה, למשל, תסקיר סביבתי המראה שחוקי ההגנה על הסביבה מפני חומרים רעילים אינם מופרים ע"י ההפלרה
  • מאמץ בינלאומי חסר תקדים של מומחים מתחומי המדע, רפואה, אתיקה ומשפט הניבו את המסמך האולטימטיבי בנושא הפלרה, שהוגש החודש למחלקת הבריאות ושירותים חברתיים בארה"ב (HHS)  ע"י עו"ד גיימס רוברט דיל. המסמך מהווה כתב אישום מקיף ומתועד היטב המצביע על השחיתות אשר מאחורי פרקטיקת ההפלרה אשר הובילה להסתרת מידע, הצגה מעוותת של מידע רפואי וביצוע הפשע של הפלרת מי השתיה בארה"ב ובמדינות אחרות עימן נרקמו קשרים ושיתופי פעולה בנושא (ישראל אינה מוזכרת). המסמך מהווה את יריית הפתיחה לקראת תביעה ייצוגית נגד הפלרה בארה"ב

הפלרה בישראל

  • ההפלרה בישראל החלה בשנות השמונים, לאחר לחץ של משרד הבריאות על משרד הפנים
  • בשנת 2001 חוקקה הכנסת חוק המחייב כל רשות שבה יותר מ 5,000 תושבים להפליר את מי השתיה שלה
  • ועדת עדין המליצה בשנת 2003 למשרד הבריאות לבטל את חובת ההפלרה בישראל בחוק. ההמלצה לא התקבלה
  • בשנת 2002 בג"צ נדרש לסוגיה ובחר שלא להתערב בשיקולים המקצועיים של משרד הבריאות, אך הניח ש "עם הפעלת התכנית יפעיל משרד הבריאות מנגנון מסודר למעקב אחר תוצאות ההפלרה ומאגר נתונים פתוח לציבור" (בג"צ 4529/02). עד היום מנגנון אין ומאגר אין ופתוח לציבור אין
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת ביוני 2006 הורתה הועדה למשרד הבריאות להקפיא את המצב ולא לקדם הפלרה בישובים חדשים. משרד הבריאות הורה לחברת "מקורות" בכתב להתעלם מהוראה זו
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת במרץ 2007 אימצה הועדה את מסקנות ועדת עדין לביטול ההפלרה בישובים המונים מעל 5,000 תושבים. החלטה לא בוצעה
  • לאחר הוספת הפלואורידים למי השתיה, לפני השבתם כמי קולחין לחקלאות, יש להוריד את רמת הרעלים. לפי ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור עבור התאחדות התעשיינים בישראל בשנת 1997, עלות זו מסתכמת ב 51 ש"ח למ"ק במקרה הטוב. זאת, בהשוואה לכ 1.7 ש"ח למ"ק עבור תהליך טיהור שפכים ביתיים – עלות של פי שלושים! אם נרצה לטהר את 450 מלמ"ק המים מהפלואורידים מדי שנה, נידרש לתקציב של כ 23 מיליארד ש"ח בשנה.
  • בשל העלות הגבוהה ויתרו על הפחתת הפלואורידים לפני השבתם לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם שבנוסף להפלרת מי השתיה, מפלירה בקוקטייל הרעלים גם את האדמה שלה.
  • בכנסת הקודמת, הכנסת ה 17, תמכו בהפסקת ההפלרה: ח"כ מלכיאור, דב חנין, אבשלום וילן, משה גפני, משה שרוני, איתן כבל, זבולון אורלב ושר הפנים, מאיר שטרית. ח"כ אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה) גם כן הציג עמדה מסתייגת וקיים דיונים שלא הושלמו
  • ראוי לציין לחיוב את יוזמתו של סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן לממן טיפולי שיניים לילדים כחלק מסל התרופות, תכנית שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדצמבר 2009. תכנית זו, מבטיחה שירותי בריאות השן לכל שכבות האוכלוסיה באופן שיווני ושומטת את השטיח מתחת לנימוק העיקרי בדבר הצורך להוסיף פלואוריד למי השתיה על מנת לוודא שגם אוכלוסיות חלשות תיהננה מבריאות שיניים נאותה

לסיכום

  1. פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב מפני תביעות נזיקין בשל פסולת הפלואוריד הנפלטת מבתי החרושת שלהם
  2. לא נמצא ולו מחקר מדעי אחד באיכות וללא ניגודי אינטרסים שיתמוך בהשערה שהפלרת מי השתיה תורמת לירידה בעששת
  3. נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים
  4. ישנה הסכמה רשמית מפי רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וארגון הבריאות העולמי על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לחלק מהציבור בשל הפלרת מי השתיה
  5. מתן תרופה אישית באמצעים ציבוריים מעלה שאלות משפטיות וחוקתיות באשר לזכויות האדם, זכויות הפרט, זכויות החולה ואחריות נזיקית
  6. התועלת האפשרית של הפלואוריד לבריאות השיניים מתקבלת משימוש חיצוני, על גבי השיניים, ולא באמצעות בליעת החומר לתוך הגוף
  7. למי השתיה ולכל שרשרת המזון שלנו מחדירים פסולת תעשייתית, קוקטייל רעלים המכיל חומרים רעילים בהגדרתם בחוק, וכנראה גם חומרים רדיואקטיביים, ללא כל היתר
  8. לתהליך ההפלרה עלויות ישירות גבוהות ביותר של מיליארדי ש"ח, החל ברכישת החומר, הפצתו לרשויות, סילוקו לפני השבת מי הקולחין, ועוד. האם לא יותר זול להבטיח משחת שיניים לכל ילד?
  9. בניגוד להמלצת בג"ץ, משרד הבריאות לא ניהל מעקב מסודר ומאגר מידע פתוח לציבור ומתנהל בחוסר שקיפות בוטה לאורך כל התהליך: מהסכמי הרכש של הפסולת התעשייתית, הרכבה, הרכב המים המופלרים למתכות מסוכנות, נתוני תחלואה בעששת לאורך השנים, ועוד
  10. משרד הבריאות מתעלם באופן שיטתי גם מהמלצות הועדה המכובדת הזו, מגדיל לעשות ומורה לחברת "מקורות" להתעלם מהוראות הועדה
  11. משרד הבריאות מספר לציבור שאין שום נזקים הקשורים עם ההפלרה, בניגוד למידע המדעי ולעמדה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות בארה"ב
  12. מרבית המדינות בעולם אינן מפלירות. חלקן הפסיקו הפלרה. חלקן הגדילו לעשות ואסרו בחוק הפלרת מי שתיה
  13. ישראל משיבה כ 70% ממי השתיה לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם המפלירה בקוקטייל הרעלים גם את מקורות המזון והסביבה
  14. קיימות אסטרטגיות ראויות לשיפור בריאות השיניים בקרב האוכלוסיה ואנו מברכים על יוזמת סגן השר הרב יעקב ליצמן על תכניתו לספק טיפולי שיניים לכל ילדי ישראל
  15. אלפי מומחים מכל העולם משלבים ידיים כדי להפסיק את ההפלרה במדינות בהן עדין מפלירים. את קולם הבאנו היום בפניכם
  16. הדיון הציבורי סביב נושא ההפלרה בעולם עובר בימים אלו לזירה המשפטית

כבוד יו"ר הועדה, שרים וחברי כנסת נכבדים,

נדרשו כשבעים שנה להפוך את עישון הסיגריות בתודעה הציבורית מתרופה התורמת לתהליך העיכול לחומר מסרטן וכן לקנוס את האחראיים להונאה המתמשכת, במודע, של הציבור בנושא.

לאחר שישים וחמש שנות הפלרה, נראה שאנו עומדים בפתחו של השלב האחרון במאבק העולמי לקריעת המסכה מעל פשע ההפלרה, אשר מצא דרך לזהם את הציבור והסביבה באופן גורף בפסולת תעשייתית מסרטנת באמתלה של תרופה.

אנו קוראים לכם היום לשים קץ לאבסורד הגלום בחוק חובת ההפלרה בישראל ולאסור בחוק את העשרת מי השתיה והמזון שלנו בפסולת תעשייתית רעילה זו, שרק נזק בצידה, ללא שום תועלת.

תודה רבה

 

%d בלוגרים אהבו את זה: