הקמת צוות מתנדבים ייעודי "צוות הקמת טורבינות רוח קהילתיות"

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – הקמת טורבינת רוח קהילתית – נכתב ע"י חנן עינב-לוי

רקע:

   הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות פועל בחודשים האחרונים למצוא אתרים להקמת טורבינת רוח שתמומן ע"י תושבים מקומיים ואחרים דרך הצטרפותם אל הקואופרטיב והקמת הטורבינה בהון המשותף שיווצר.

   לאחר שקיבלנו את האישור לגייס חברים לפני כחודש (אושר התשקיף שלנו ע"י הרשות לניירות ערך שאחראית על מכירת מניות מכל סוג בישראל) אנחנו העלינו מהלך בקצב העבודה.

   הצוות בשכר בקואופרטיב עוסק בחודשים הקרובים בגיוס חברים ופרסום הקואופרטיב, ובמציאת וקידום פרויקטים שכבר קיימים (מעבודה קודמת בשנה וחצי האחרונות) בתחום ההתייעלות האנרגטית.

   את נושא אנרגיית הרוח אני מרכז ומקדם, זהו נושא הקרוב לליבי מיום הקמת הקואופרטיב ובו אני עוסק גם ללא קשר לקואופרטיב (מחקר לדוקטורט וייעוץ בתחום טכנולוגיות טורבינות הרוח, ואנליזת פוטנציאל ייצור חשמל מהרוח במקומות שונים).

   מכיוון שאני עושה זאת בהתנדבות וזמני מחולק בין מספר דברים (אני מתפקד כרגע גם כיו"ר זמני של הועד מנהל של הקואופרטיב) אני לא מצליח לעקוב אחר כל הפונים וכתוצאה מכך אני לא מקדם מספר פרויקטים שיכולים להיות מתאימים.

   לשם תיקון המצב, הצעתי שיוקם צוות מתנדבים של הקואופרטיב שירכז ויקדם את מציאת האתרים, מדידת הרוח והשגת האישורים ושיתוף הפעולה של התושבים והמועצה לשם הקמת טורבינת רוח קהילתית.

 

 

מצב נוכחי:

   עד היום נעשו מספר קשרים באזורים בהם יש פוטנציאל רוח
(ראו מפת רוח מוערכת בקישור הזה):

1. רמת הגולן
2. מג'דל שמס
3. מושב שעל
4. נאות גולן
5. גליל
6. שטח חקלאי ליד יודפת
7. גילון
8. פוריה
9. ערד
10. אילת

   בנוסף ישנו חבר קואופרטיב שכבר התנדב לקחת על עצמו את אזור חיפה ולברר אם יש אפשרות באזורים מדרום לאוניברסיטת חיפה שהמדידות הקיימות מראות שיש להן פוטנציאל מספיק טוב.

   באילת רפי תירוש לקח על עצמו להוביל את הפרויקט. אין לנו עדיין שטח מתאים אך אנו בקשר עם גוף ייחודי הקיים באזור, "מנהלת אילת אילות לאנרגיות מתחדשות" שמעונין לעזור לנו להגשים את שאיפתנו להקים טורבינת רוח קהילתית בפתחת אילת, אזור הידוע ומדוד כברוך ברוחות.

   המקום הראשון בו יש לנו קרקע הוא אזור משגב, היכן שאנו בשלבים של חתימת חוזה ראשוני לפני התחלת קידום הפרויקט מבחינה סטטוטורית עם בעל קרקע מהיישוב סכנין.

מטלות:

   המטרה בהקמת צוות המתנדבים היא למצוא מתנדב אחד לפחות עבור כל אזור גיאוגרפי, שירכז את השלבים השונים של העבודה.

   חלק מהשלבים כוללים שימוש בחומר הסברתי, שחלקו עדיין לא כתוב (הבסיס מופיע באתר כבר יותר משנה, ולאחר כתיבתו הוא הפך במהירה לעמוד הפופולארי ביותר באתר וגם כיום אנחנו מקבלים תגובות מאנשים שהם מבקרים באתרים של חברות שמקימות טורבינות רוח וקוראים כל מיני מאמרים שטחיים וכללים, אבל רק אצלנו יש חומר רחב ומעמיק בנושא). לכן אחד מתפקידי המתנדבים יהיה לעזור לכתוב את החומר על סמך מקורות שאני אספק.

חלק מהחומר הפרסומי שקיים כרגע נמצא בקישורים הבאים:

1. מסמך רקע כללי מרמת פוטנציאל אנרגיית הרוח בעולם עד לפרטי הטכנולוגיה שנמצא באתר הקואופרטיב
2. פוטנציאל הרוח בישראל
3. אנרגיית רוח קהילתית – מהי, התעריף בישראל לטורבינות רוח בגדלים שונים ומספרים כלכליים אופיניים עבור טורבינת רוח קהילתית אופיינית – Endurance E3120
4. ברושורה של טורבינת רוח קהילתית אופיינית
5. רעש מטורבינת רוח קהילתית אופיינית
6. תמונות מהתקנת טורבינה קהילתית אופיינית
7. גדלי טורבינות רוח ביחס למבנים שונים (קטן-קהילתי, וגדול)

בנוסף ישנם 3 פוסטרים בגודל A1 שהכנתי (עם חומר שחופף את החומר שנמצא במסמכים למעלה), ומצגת הכרות עם רעיון הקמת טורבינת רוח קהילתית (נמצא כרגע בפוסט הזה).

שלבי ייזום של פרויקט רוח קהילתי (ובכלל) כוללים:

1. איתור מפת רוח ראשונית, ונתוני רוח אחרים הקיימים.
2. העלאת רשימת אתרים פוטנציאליים
3. מציאת אנשי קשר אפשריים באתרים אלה (בשלב ראשון פנייה לחברי קואופרטיב קיימים ואנשי קשר שלהם)

עבור כל אתר שימצא:

1. ייזום פגישה – הסבר על ייצור חשמל מהרוח ואפשרות הקמה משותפת במודל הקואופרטיב
2. חתימת חוזה מול בעל הקרקע
3. ברור השלבים הדרושים להקמת מונה חשמל
4. ברור דרישות המועצה לשם הקמת עמוד מדידה ולשם הקמת טורבינת הרוח
5. במידה וסעיפים 6 ו-7 נראים אפשריים – הקמת עמוד מדידה בגובה 15 מטר עם שני מדי רוח, מד כיוון ומד טמפרטורה למשך שנה.
6. במהלך השנה – קידום סעיפים 6-7 עד קבלת כל האישורים
7. במידה והמדידות יוצאות מוצלחות – פתיחה בקמפיין גיוס כסף לפרויקט, במהלכו יערכו חוגי בית והרצאות
8. גיוס כסף
9. הזמנת טורבינת הרוח
10. התקנת טורבינת הרוח

   כל המעונין לקחת חלק במטלות אלה (חבר קואופרטיב או לא) אנא צור קשר איתי hanan@ecoop.org.ilאו עם ענבל ישראל inbal@ecoop.org.il.

   אנו נערוך מפגש ראשון של הצוות ההתנדבותי ב-10.11 ב-19:00 בערב במשרדי הקואופרטיב ברחוב ההגנה 37 בתל אביב (משרדי עמותת התנועה הירוקה).

אירוע השקת הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות

צדק חברתי במשק האנרגיה?

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות יוצא לדרך

יום שלישי 27/9 18:30, האב, דרך מנחם בגין 55, תל אביב

הקיץ עבר והקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות קיבל את ברכת הדרך של הרשות לניירות ערך לגייס חברים חדשים. מדובר בצעד תקדימי בישראל שמאפשר לקואופרטיב לחזור לדרך המלך. הקואופרטיב הוא מיזם עיסקי-חברתי הפועל לקדם את משק האנרגיה ברוח של פיתוח בר קיימא. המטרה היא למנף את הכוח של הציבור על ידי השקעה בפרוייקטים בעלי ערך כלכלי וחברתי. קיים דגש על מבנה שיוויוני, שקיפות בפעילות ויעילות כלכלית. המקור להון הקואופרטיב הוא החברים שבוחרים להשקיע ולהשפיע. עוד פרטים ניתן למצוא באתר: www.ecoop.org.il.

אנחנו שמחים להזמין אותכם לערב חגיגי לציין את המשך הדרך של הקואופרטיב.

 

תוכנית הערב:

18:30 התכנסות

19:00 דברי ברכה

–         ערן בן-ימיני, התנועה הירוקה

–         נמרוד רוזנבלום, משרד עורכי דין ERM

–         נציג רשם האגודות

19:30 הרמת כוסית 

 

האירוע יתקיים בהאב, החממה ליזמים חברתיים, אחד משיתופי הפעולה המרכזיים של הקואופרטיב. במשפט קצר ניתן לומר כי הוא פועל ליצירת מרחב של חדשנות חברתית המקבץ בתוכו אנשים שרוצים לעשות שינוי ומוכנים לקחת סיכון אישי לשם כך – המרחב בהאב מקל את יצירת השינוי ומפיג את הבדידות.

בבקשה הרשמו לאירוע כדי שנוכל לאמוד את מספר המשתתפים ולהתכונן בהתאם. להרשמה לחצו כאן

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות יוצא לדרך

חברים יקרים. אנחנו שמחים לבשר לכם כי אחרי שנתיים של עבודה קשה מול הרשות לניירות ערך, עורכי דין ורואי חשבון הצלחנו להפוך את חזון הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות למציאות. למי שלא מכיר, הקואופרטיב הוא בעצם אגודה שיתופית שמטרתה היא קידום תחום האנרגיה המתחדשת ושימור האנרגיה בארץ, בעזרת הוכחה כי ההשקעה בתחומים אלה יכולים להניב תשואה יפה. רבים מפעילי התנועה הירוקה שותפים להקמת הקואופרטיב והיו בעצם חלק ניכר מחבריו הראשוניים. השבוע, לאחר שהגשנו את תשקיף הקואופרטיב קבלנו את האישור הסופי מהרשות לניירות ערך למכור מניות חברים בעזרת פניה לכלל הציבור. המכירה מתחילה היום (8.9.11 ) ע"פ החוק. במהלך חצי השנה הקרובה הקואופרטיב יוכל למכור אלף מניות חברים ולצרף את מחזיקיהם לאגודה השיתופית ול – 98 החברים אשר כבר זכו לקחת חלק בסבב הגיוס הראשון.

הגיע הזמן להחזיר את שוק האנרגיה מהטייקון לאזרח. להביא את ההחלטה כיצד ליצור אנרגיה למי שנושם את הזיהום. הגיע הזמן לצעוד לעבר מדיניות אנרגתית סביבתית. הגיע הזמן להוכיח כי ניתן לעשות כסף גם מאנרגיה ירוקה ולא חייבים לזהם כדי לצבור הון. זה הזמן להצטרף לקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות.

רוני סיגולי מנכ"ל הוקואפרטיב מתארח בערוץ 23

חנן עינב לוי- פעיל התנועה הירוקה וממקימי הקואופרטיב מסבר על אנרגית רוח והקואופרטיב לאנרגיות

ההודעה הרשמית :

הצטרפו אלינו במהפכה החברתית-כלכלית במשק האנרגיה, היו חברים במיזם החדש המשלב עקרונות ברי קיימא בעולם העסקי בדרך לעולם יעיל יותר אנרגטית המתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשים

"היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" (מהטמה גנדי)

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות הינו מיזם עסקי חברתי שנוסד במטרה לקדם פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית בישראל. חברי הקואופרטיב מגיעים מכל שדרות הציבור ורובם ככולם שותפים לתפיסת עולם סביבתית-חברתית בת קיימא. עם הקמת הקואופרטיב באוקטובר 2009 הצטרפו אליו 90 חברים, והוא החל את פעילותו בהשקת פרויקט פיילוט בתחום התייעלות אנרגטית. הפרויקט הוכח כמוצלח הן מהבחינה הסביבתית הן מהבחינה הכלכלית, ולאחרונה התחלנו פרויקטים נוספים בתחום ההתייעלות. ברחבי העולם, בתחום הפעילות הסביבתית בכלל והאנרגיות המתחדשות בפרט, מקובל לעבוד במודל של התארגנויות קהילתיות, המאפשר לכלל התושבים להשתתף בהשקעה הכספית ולא רק לבעלי הון מעטים או לגופים גדולים. מודל פעילות זה מקבל משנה תוקף בישראל לאור ההתעוררות החברתית ששוטפת את המדינה בימים אלו. כיום קיים צורך לעבור משימוש בדלקים מזהמים לאנרגיה נקייה מהווה אתגר רציני בארץ, הן למוסדות השלטון והן לגופים הפרטיים, ובמקביל, בעיית הריכוזיות פוגעת בשוויון החברתי. מודל הפעילות הקהילתי עונה על שני צרכים אלו.
באוגוסט 2011 השלמנו ופרסמנו תשקיף לרשות ניירות ערך, על מנת שנוכל להמשיך במימוש המודל שעיקרו גיוס כסף מציבור החברים לקידום פרויקטים סביבתיים-כלכליים. הקואופרטיב הינו האגודה השיתופית הראשונה בישראל שבחרה בדרך של גיוס הון מהציבור הרחב, ובכך פרץ את הדרך להתארגנויות קהילתיות נוספות, שכעת יוכלו להקטין את תלותן בפילנטרופיה או במקורות מימון חיצוניים. חובת התשקיף מבטיחה גם שקיפות מקסימלית ואמצעי בקרה ופיקוח נאותים על התנהלותנו הכספית, שאותם אנו מקבלים בשמחה. אנו קוראים לכם להצטרף ולהיות חלק ממיזם זה, ובכך לתרום לפתרון משבר האנרגיה, לפעול כקהילה שוויונית המקדמת ערכים חברתיים ולקבל בעתיד תשואות מפרויקטים רווחיים. ההצטרפות מתבצעת באמצעות רכישת מניה בערך נוכחי של 1,000 שקל (ניתן לקנות עד 10 מניות). זכות ההצבעה היא שווה בין כל החברים כחלק מתפיסת העולם של הקואופרטיב. היעד שלנו הוא לגייס 3,500 חברים עד שנת 2015 , לבצע פרוייקטים נוספים בתחום ההתייעלות האנרגטית וטורבינות רוח וכן לחלק תשואה מרווחים לחברים. כבר כעת ישנם כמה פרויקטים הממתינים למימון וליישום. לשם כך אנחנו פועלים לגייס חברים למימוש הפרוייקטים וכל חבר חשוב. צוות הקואופרטיב ישמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה. ניתן לקרוא פרטים נוספים עלינו ועל הפעילות בפרופיל הקואופרטיב באתר ולהצטרפות ניתן להיכנס לקישור הבא: הצטרפות באתר
info@ecoop.org.il : דוא"ל לשאלות וברורים

http://www.ecoop.org.il : אתר

במידה ואתם רוצים לארגן אירוע בו נציג הקואופרטיב יסביר על הנושא והצטרפות פנו למיכאל

מיכאל קורודבה 0524685854 או כאן בבלוג

רוני סגולי 0546466264

קדם לוי 0574858140
קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות- אגודה שיתופית בע"מ

( פוסט זה יתעדכן בהמשך בפרטי האירועים. חיזרו לבקר אותו אם ברצונכם לפגוש אותנו )
אירוע ההשקה יתקיים ב-27/9 ולקראתו נקיים עוד מספר מפגשים:
ב-7/9 נבקר במאהל האקולוגי בעין כרם, ירושלים,
ב-18/9 נציג את הקואופרטיב בבאר שבע
ב 25/9 נציג את הקואופרטיב בפרדס חנה

רוצים להוסיף עוד אירוע/ חוג באיזור שלכם צרו איתנו קשר כאן

מפגש חברים – חשמל ירוק מאנרגית רוח

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות מזמין את חברי התנועה הירוקה להצטרף לקמפיין לקידום טורבינות רוח בישראל
יש יעדי ממשלה, יש יזמים אבל אין אישורים
למה זה תקוע? בירוקרטיה איטית

מדינת ישראל קבעה יעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: 10% מסך כל יצור החשמל ב-2020. משימה לא פשוטה, אך אין ויכוח לגבי חשיבותה. בכל הנוגע להקטנת פליטות גזי חממה והתמודדות עם זיהום הנוצר ביצור חשמל בתחנות כוח פחמיות ישראל צריכה לפעול בהקדם ליישום תוכניות להתייעלות אנרגטית ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים. כאשר בוחנים את המצב ברחבי העולם רואים כי יותר חשמל מיוצר בעזרת טורבינות רוח מאשר במתקנים של אנרגיה סולרית. גם בארץ יש פוטנציאל גדול לניצול של אנרגית רוח – ובכדאיות כלכלית גדולה יותר מסולרי. על כך מעידה הסדרת התעריף ליצור חשמל בטורבינות קטנות (עד 50 קילו-ואט) בדומה לפנלים סולריים: התעריף נמוך יותר בגלל שהכדאיות גבוה יותר. אבל, הרגולציה עובדת לאט ועדיין אין אפשרות לקבל אישורים להקמה של טורבינות חדשות. על כן יוצא הקואופרטיב בקמפיין ציבורי להפעלתל לחץ על משרד הפנים לדאוג לסיום מהיר של הליכי הרגולציה. 

אנחנו מזמינים אתכם למפגש בנושא טורבינות רוח, להעלות שאלות ולהבין איך אתם יכולים לעזור לקדם אנרגיות מתחדשות בישראל.

חנן עינב-לוי בימי הקמפיין לבחירות

ביום שלישי 31.5.11 בשעה 18:30 עד 21:00 במרכז השל,  נחלת בנימין 85  תל אביב  

 

 

 

לו"ז:
18:30 התכנסות
19:00 טורבינות רוח – יתרונות ואתגרים, חנן עינב-לוי, הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות
19:20 טורבינות רוח בראיה ירוקה, אימרי כהן, גרינפיס
19:35 שאלות ותשובות כלליות 
20:00 ניסיון מהשטח – מחסומי הרגלוציה, ארז אלה, חברת גרינגו
20:20 הצגת הקמפיין הציבורי של הקואופרטיב ודיון פתוח.

 

הסיוט הגרעיני היפני השני והשלכותיו על מדינת ישראל – פרופ' אלון טל

פורסם  היום ( 17/3/11 ) ב"הארץ"

במשך שנים הקהילה הסביבתית מעלה את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות הראויה של  האדם לכדור הארץ.  גם בישראל העיקרון הועלה בהקשרים שונים, החל מכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לעתים יש הגזמה ביישום עיקרון הזהירות המונעת – אבל לפעמים יש יהירות ופזיזות שמובילות לטעויות אקולוגיות נוראיות. החדשות המחרידות מיפן מביאות איתן מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה.   בתחום האנרגיה, בו מדיניות ישראל מתנדנדת בין שאננות לרשלנות, יהירותו של משרד התשתיות בכל הקשור לאנרגיה גרעינית בישראל עתידית – כדבר "בלתי נמנע" – חייבת להיבדק מחדש.

בשנות החמישים פקד אסון אקולוגי את יפן כאשר תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו ועיר שלמה סבלה מהשפעות בריאותיות קשות כתוצאה מחשיפת יתר לכספית – לרבות דור של תינוקות בעלי מומים. מאז משמשת יפן מופת לשמירה על הסביבה. ביפן החוקים הסביבתיים כל כך נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפנים שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפן.   עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה הומיחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפנית הגיעה להטמנה; הדבר נובע מתרבות של אחריות סביבתית.  ודווקא שם – לא בצ'רנוביל ולא מדינה מתפתחת אחרת, המהנדסים היפנים המוכשרים עומדים חסרי אונים מול הפיצוצים בכורים ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של   ההתכה, שיביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה משמעותית.  מאות האלפים שכבר פונו מבתיהם, מסמנים את עוצמת הפגיעה הפוטנציאלית והאסון שבינתיים נמנעת.  חייבים לזכור, שזה יכול היה להיות הרבה הרבה יותר קטלני.

מה נוכל ללמוד מן האירועים האחרונים ביפן, מדינה שהיא פי 15 גדולה מממדי ארצנו ובעלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מן המנהל הסביבתי המקומי?

חרף כל החלטות ממשלות ישראל  לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית והצהרות הנשיא פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי.  פחות מאחוז מן החשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים.  בזמן שמדינות כמו דנמרק מזמן הגיעו ל-25%, מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי.  מבלי להכריע בשאלות של מיקום החוות הסולאריות העתידיות בנגב– מאות אלפי הגגות עומדים ריקים, שטחים חקלאים פגועים אינם מנוצלים – וחברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל.  אצלנו, אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה, מסתכמת כשולית ביותר, בהשוואה למאמציהן של מדינות אחרות, המגלות אחריות גלובאלית רצינית בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח אודותיה.  כל אחד מאתנו מהווה חלק מן הבעיה הזאת.  תרבות הצריכה שלנו, הנוחיות של כולנו הודות למערכות מיזוג האוויר ולמוצרי חשמל לא הולכות להשתנות בקרוב.  אבל ישנם דברים המשנים תפיסות עולם, ודומה כי הצונאמי צריך לשמש אירוע שכזה.  אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ש"בסופו של דבר – אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות". כל זאת, אפילו מבלי להזכיר את הסכנות האורבות בהטמנת פסולת גרעינית. ברור כי במדינת ישראל הבלתי יציבה – הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סיסמית, נדרש חזון בטוח יותר – חזון "זהיר" יותר.

מפלגת התנועה הירוקה מגבשת את תוכנית הכלכלית הירוקה שלה – חזון המחר.  אין סיבה שלא נתעשת.  כמו שאנו מובילים בטכנולוגיות מים, היי-טק, ביו-טק – מדיניות שתציב עצמאות אנרגטית אמיתית, המבוססת על אנרגיית השמש, עשויה להביא אותנו למקום טוב יותר, על-ידי יישום מיידי של הלקחים הקשים מהימים האחרונים ביפן.