ארכיון
יותר ירוק או יותר ארוך? התלבטויות, ליקוק פצעים וכמה מסקנות
אחרי הפוסט הקודם, אני מוריד את הכובע של חבר בית הדין ושם את… לא, בלי כובע היום.
אני מגיע לירוקה מהשמאל, ומחשיבה מדעית. אני חושב שפרגמטיות איננה מילה גסה, אם הפרגמה שאליה אתה חותר היא נכונה. אני מאושר מזה שיש לי מפלגה שלפחות במצע שלה ובפי רוב פעיליה אני מוצא תאימות להשקפת עולמי, אם זה לגבי חירויות אישיות, חירות המידע והבחירה, ואם זה תכנון לטווח ארוך (קיימות) והסתכלות עובדתית על המציאות. אני מאושר מהרעיון של "מועצת מומחים", ומתמיה אותי שלאף מפלגה אחרת אין מוסד שכזה. גוף אקדמאים ואנשי מקצוע שיוכלו לגבות את הפעילים בעובדות ומחקר.
כל זה כהקדמה למה שאכתוב פה בהמשך: למה לא אצביע ללבני למרות שאלון טל ברשימה, ולמה לא אפסיק לפעול למען הירוקה בעוד שהיא רצה עם לבני.
מבולבלים? גם אני הייתי. ראשית לתשובה הקלה – למה לא אצביע ללבני. עד כמה שאני מוכן לכרות אוזן לפרגמטיות ולקבל הסברים משכנעים, הרשימה של לבני מרגיזה אותי. לבני בזבזה את ההון הפוליטי שלה כשנותרה בראש האופוזיציה בלי לנצל את זה למען העם, כשהיתה יכולה להרכיב לבדה קואליציה חילונית רחבה ויעילה. היום בערב ציפי לבני תציג, ביחד עם אלון טל, את החלק החברתי-סביבתי של המצע שלה ואת המיתוג המעניין של הקמפיין המשותף והוא כולל מילים יפות על הפרטות לידי העם במקום לידי האוליגרכיה, אבל אני לא יכול לשכוח לה שתחת ביבי וגם באופוזיציה לו, היא לא פעלה בכיוון. אני לא יכול לשכוח לה שהתמהמהה עד הרגע האחרון להקים מפלגה, ואז שעתיים אחרי זה עלתה על מטוס והשאירה את רמון להרכיב בשבילה את המפלגה משאריות של קדימה והעבודה ב"ועדה מסדרת", ולקח שתי טיוטות עד שנפטרו מלא מעט מושחתים. מפריע לי גם הקמפיין שלה "נגד ביבי" כשהיא כבר מזמן לא מנהיגה את אחת משתי המפלגות הגדולות. לפי הדמיון הגראפי בין הקמפיין שלה ושל העבודה, אפשר לחשוב ששלי וציפי מריצות ביחד את שלי מול ביבי. אני גם לא מסוגל לתת קול למפלגה שבה יושב אבי המאגר הביומטרי (או לפחות האב המאמץ הבלתי נלאה) שמטפח את אחד מאסונותינו הגדולים ממקום מושבו באופוזיציה ללא מתנגדים כמעט. יש לי עוד הרבה להגיד נגד "התנועה", אבל כאן הוא בלוג הירוקה, ואני חושב שהצלחתי כבר להעביר לכם את עמדתי בפירוט יתר.
אבל אני כן בעד ריצה איתה לכנסת. כן, אני מסכים שזה נעשה בצורה קצת עקומה, ביום צפוף של סערת רגשות, עזיבות, חזרות וכמעט התפרקות, אבל יש שתי סיבות עיקריות שהשרץ הזה ראוי להכשרה: הראשונה היא שכלכלית ומורלית, הירוקה לא היתה שורדת ללא הריצה המשותפת הזו, והשניה היא שההסכם עם "התנועה" משחק מאוד לטובת חזוננו, אפילו אם אלון טל לא יכנס לכנסת. יותר פרטים מזה תצטרכו לשמוע הערב במסיבת העיתונאים, ביקשו שלא נפרט עד אז בפומבי. אני לא ממהר לסמוך על פוליטיקאים משופשפים כמו רמון ושטרית, אבל יש ברשימה הזו גם מצנע ופרץ ושמות נוספים שגורמים לי לחשוב שיש מי שיהיה מעונין לשמור לנו על האג'נדה. לפחות אני מעיז לשחרר טיפה פסימיות ולתת לאופטימיות מקום. כאמור, הרבה אני לא יכול לפרט, קראו את פרטי הסכם הרשימה המשותפת כשיפורסם יותר מאוחר, ונמשיך לדון בזה כאן.
חשוב לי להדגיש שמקימי הירוקה לא איבדו את הבסיס הרעיוני והאידאולוגי. גם הסגנון לשמחתי לא השתנה. כן, יש ביננו עכשיו חברים חדשים, שחקנים פוליטיים הרבה יותר משופשפים, ובעיני רבים מהותיקים משופשפים מדי; אבל זכרו שגם אם הבחירות המקדמיות לא היו הכי יפות, מדובר בכ"ז במשרתי ציבור עם רקורד מוכח. הירוק שלנו ושלהם מבחינת מדיניות ציבורית אולי בגוון טיפה שונה, אבל עד שלא יוכח אחרת הוא עדיין ירוק. אני מאוד מקווה שלא נראה יותר לעולם בירוקה פריימריז עם חמישה טון "לכאורה" על כל צעד ושעל, לכאורה קולות מוזמנים, לכאורה התפקדויות קנויות, לכאורה ולכאורה (אבל אני גם חושב שזה נאיבי לקוות לזה). עכשיו יש לנו רשימה וכשאנחנו לא בפריימריז הא/נשים האלו פועלים למען מטרות משותפות. הועידה תחליט ברבות הימים מה יש לעשות כדי שזה לא יישנה, ושההנהגה לא תילקח בפוטש. אני יודע שהלב של המקימים עדיין במקום הנכון ולו בגלל שהתגובות שלהם לסחף האירועים היו הרבה יותר אנושיות ומעוררות הזדהות מאשר הקור המשפטני שראיתי כחבר בית הדין מצד נשואות הקובלנות. אחרי שהשתבללו לכמה ימים, יצאו חברי ההנהגה לסבב מפגשים עם פעילים כדי לשמוע ולהשמיע, לפייס ולבנות חזרה את האמון. הייתי במפגש שכזה בירושלים, במרתף מוזר של בית קפה בנחלאות, כל כך ירושלמי ומדויק למצב הרוח. בלי שום חימום, האויר היה קר אבל האנשים חמים. גם רגשות שליליים ופגועים קיבלו את הזמן והמקום, כמעט אף אחד לא התפרץ, ערעורים על דעות התקבלו בפתיחות והקשבה, ואז הדלקנו נרות ורשות הדיבור עברה לרחלי ואלון. יפעת ביטלה ברגע האחרון, ומצד אחד היה לי חבל שלא נשמע את הצד שלה ולו בשם האיזון, מצד שני היה ברור לכולם שהאווירה היתה הרבה יותר מתוחה ולא פתוחה אם היא היתה מופיעה, אז אני מאוד שמח שיצא לי להיות במפגש בהרכבו הזה. יהיו עוד מפגשים כאלו בצפון ובמרכז, אני מאוד ממליץ לכם להגיע ולדבר ולשמוע, זה עשה לי טוב, ועכשיו צריך להניח את זה בצד לכמה שבועות ולהתרכז בקמפיין.
גם אני הייתי כמו רבים בהלם בשבוע שלפני. מסיבות משפחתיות לא הייתי ביום שישי בסמינר הקיבוצים ולכן ערימת הקובלנות שנחתה לפני ביום שני הפתיעה אותי מאוד לרעה. מישיבה של שעתיים זה התארך ל"מילואים" של יומיים וחצי שכמעט ועלו לי במקום העבודה, את פסק הדין הגשנו ביום רביעי בחמש וחצי תוך כדי שאנחנו יודעים שנעשים נסיונות גישור ופישור, שלוש שעות אח"כ נספרו עוד מעטפות והתהפכו התוצאות, היתה ועידה קצרה (שאני לא אהבתי את דרך ניהולה לגמרי, אבל זה נושא נפרד). החלטנו לא לרוץ עם לבני, למחרת רצו שמועות על התפטרות חברי הנהגה, אח"כ נשמע שזה רק עזיבת הרשימה אבל לא ההנהגה, אלון כבר רצה לעזוב אבל חזר לדבר עם לבני על הצעה טובה מהראשונה (שוב, פרטים במסיבת העיתונאים!) ובדרך היה סקר קטן ומוזר בדואל, רוב האקשן נדחס בשתי יממות בקושי. כאדם שסובל/נהנה מהפרעת קשב וריכוז אני רגיל לטלטלות רגשיות ואימפולסיביות, אבל זה היה שבוע קשה, מפתיע, לעיתים קרובות פוגע ולא קל לאף אחד. אבל אני מאוד מקווה שאפשר להגיד עכשיו, כשעבר טיפה זמן, שאפשר להסתכל בעיניים יותר פראקטיות ולדבר על העתיד.
כלפי פנים – מה שעבר בפריימריז לא יעבור בשקט. ראיות לוקטו, תצהירים נכתבו והוגשו כמה וכמה תלונות למשטרה (זה לא סוד, זה נאמר בועידה בגלוי). נצטרך לדון בשינויים בתקנון ולהיות טיפה פחות נאיביים, ואם הועידה תראה לנכון שיש לעשות משהו יותר דראסטי, אנחנו נעלה את האפשרויות האלו להצבעה בפברואר, אחרי הבחירות. אם יחליטו שכדי לנשום בבית יש להכריז על הוצאת עיזים, ניקוי אורוות וכהנה דימויים מושביים, עוד נגיע לזה. כרגע מתרכזים בהכנסה של אלון טל לכנסת כדי שיוכל לממש את חזוננו. אתם אגב מוזמנים לעזור לאורי שיינס בהקמת צוות "מאה הימים הראשונים" ולעזור לאלון טל להניח כמה הצעות חוק כבדות וחשובות כבר בהתחלת מושב הכנסת, אם במו ידיו כח"כ, או כשותף חיצוני ל"התנועה".
כלפי חוץ – אני מקווה וחושב שלא נפגעה תדמיתנו, ומותג "הירוקה" עוד לא אבד כמו שכמה טרולי מקלדת בפייסבוק מיהרו לרמוז. אני חושב שיש לנו סיכוי להשפיע לטובה על הרשימה של לבני אם ההבטחות שוות יותר מחתימה של נייר, אבל במקרה הרע ניסינו להיות פרגמטיים ולא הצלחנו בסיבוב הזה. לא צריך לקחת את זה יותר קשה ממה שזה באמת – נסיון כן והכי קרוב לריאלי של אלון טל להכניס את הירוקה לכנסת בהנתן מצבינו האלקטוראלי והכלכלי. אם אתם רוצים לתת לעצמכם תירוצים למה אפשר לסתום את האף ולהצביע ללבני, אתם יכולים לחשוב על זה כך – לבני ושטרית ממילא בפנים, הקולות שיכניסו אותם לא צפים. הקולות שלכם, הבלתי מחליטים, קובעים יותר לגבי המקומות 9-13, אז למדו את עמדותיהם ותראו אם מתאים לכם.
אני, כאמור, מגיע מראיה כלכלית-חברתית הרבה יותר שמאלית. עד הריצה העצמאית הבאה שלנו אני כנראה אחזור כמו שמו"צניק טוב ירושלים להצביע למה שפעם היתה מפ"ם, ואולי דרך הסכם העודפים אעזור בעקיפין להכניס את אלון לכנסת, אבל אני גם מאוד אשמח אם אצליח להכניס אליה את תמי זנדברג (מס' 5 במרצ וחברת מועצת עיריית תל אביב, מהגוד גאייז).
בקיצור, אני יודע שלרבים כמוני, כל רשימה בבחירות הקרובות היא לא אופטימלית. בכל אחת מהרשימות מסתתרת צפרדע שצריך לבלוע. אני רק מבקש שתשבו עם דף ועט ואולי אתר הכנסת הפתוחה, תכינו טבלאות בעד ונגד ותבחרו את הצפרדע שאתם מוכנים לבלוע. אני מקווה שתבחרו את הצפרדע הכי ירוקה בשבילכם 🙂
(אני מתנצל אם השימוש במשלים העושים שימוש בתמונות מנטליות של התעללות בדו-חיים ואכילתם פגעה במישהו, לא נפגעו כל צפרדעים אמיתיות במהלך הכנת הפוסט)
אז יותר ירוק או יותר ארוך? לדעתי חשיבה ירוקה היא חשיבה ארוכה. אלון טל בחר בחירה נכונה למפלגה ולמטרותיה בטווח הארוך, אפילו אם בטווח הקצר אנשים מתרעמים. זו תגובה רגשית מוצדקת, ויש מה לתקן, אבל לדעתי לא נכון להכריז על נטישה או צעדים חד כיווניים אחרים. בואו נלמד מהטעויות, נשתקם ונשתפר. זה לא הרג אותנו, אז בואו נבחר שזה יחשל אותנו. במילה אחת – קיימות. ואגיד זאת שוב כי שווה להפנים – לחשוב ירוק זה גם לחשוב ארוך.
(וואו, 1400 מילים. הפוסט הבא על בחירות אלקטרוניות, אני אנסה להיות יותר תמציתי :-))
לראשונה בישראל: גבר ואשה נבחרו יחדיו בראשות מפלגה
התנועה הירוקה שינתה את תקנון המפלגה בדומה למפלגת הירוקים בגרמניה
ועידת מפלגת התנועה הירוקה בחרה היום (שישי) את יושבי הראש המשותפים שלה, פרופ' אלון טל ורחלי תדהר-קנר, וכן שבעה חברי הנהגה נוספים. ועידת התנועה הירוקה, המורכבת ממאות חברי המפלגה, החליטה, לראשונה בישראל, על מודל חדשני ושוויוני של יו"ר אישה ויו"ר גבר משותפים, כנהוג במפלגת הירוקים בגרמניה. ההצעה אושרה בתחילת הוועידה ולאחריה נערכו הצבעות לשיבוץ חברי ההנהגה.
פרופ' אלון טל ורחלי תדהר-קנר, היו"רים המשותפים, מסרו, כי: "זהו יום היסטורי בישראל. המודל של שני יושבי ראש הוכיח את עצמו במפלגת הירוקים בגרמניה כמנוף לעידוד השתתפות שווה של נשים בפוליטיקה. החלטת הוועידה היום מהווה ביטוי נוסף לצביון הייחודי של מפלגת התנועה הירוקה. בכנסת היום מכהנות כ-18% נשים בלבד, לעומת מדינות כדוגמת שווייץ ופינלנד, בהן נשים כבר מהוות רוב בקרב נבחרי הציבור בפרלמנט המקומי. למפלגת התנועה הירוקה, בדומה לכל המפלגות הירוקות בעולם, דגלים נוספים מעבר לדגל הסביבתי, ובהם הדגל של צדק חברתי ושוויון הזדמנויות. במדינת ישראל, בה נשים מרוויחות כ-64% מן המשכורות המקבילות של גברים, נראה שצריך כוח פוליטי שלא רק מדבר על העצמת נשים, אלא גם עושה."
שבעת חברי ההנהגה הנוספים שנבחרו מתוך שמונה עשר מועמדים ומועמדות, הם ערן בן ימיני, אבי דאבוש, יעל כהן-פארן, אחמד עמראני, נח עפרון, שגית פורת ואורלי רונן.
—
התנועה הירוקה הובילה באחרונה את ההתנגדות להליך המינוי של האלוף גלנט לרמטכ"ל בשל פרשות ההשתלטות על קרקעות במושב עמיקם. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה המליץ על ביטול מינויו, מחק בג"ץ את העתירה שהגישה התנועה הירוקה בספטמבר 2010.
לפרטים נוספים:
רחלי תדהר- קנר, יו"ר משותפת של התנועה הירוקה, 054-2068609 , rachelitc@gmail.com
פרופ' אלון טל, יו"ר משותף של התנועה הירוקה- 052-8795754 alontal@bgu.ac.il
מסר חשוב מפרופ' אלון טל
שלום רב,
עם מועמדים מעולים וחזון ברור וחדשני לעתיד מדינת ישראל , התנועה הירוקה יצרה עניין רב בבחירות של 2009. למרות מבצע "עופרת יצוקה" וזרם של דיסאינפורמציה ממפלגות יריבות, התוצאות היו טובות, והצלחנו לקבל מספיק קולות לנציג אחד בכנסת. למרבה הצער, אחוז החסימה מחייב שניים. תמיד אמרנו שהקמת מפלגה ירוקה בישראל היא בבחינת מרתון, ולא ספרינט, והמשכנו לעבוד. אנו מנצלים את הזמן שבין הבחירות ללמוד לקחים ולהתארגן לקראת ההמשך.
הדמוקרטיה הישראלית זקוקה לחזון חדש. המוסדות הפוליטיים הישנים נמצאים בצניחה. מבחינה כספית, למפלגת העבודה ולמרצ חובות כל כך כבדים שפשיטת רגל היא בהחלט אפשרות. אבל לא רק הקופה ריקה. המסר של המפלגות כבר איננו מהדהד בקרב הציבור בישראל. בד בבד, מפלגת קדימה נשארה גוף גדול ואמורפי, המאופיין על ידי ריבים פנימיים, שחיתות, הרשעות– ובעיקר, העדר אג'נדה קוהרנטית לחברה הישראלית. התנועה הירוקה מהווה אלטרנטיבה. יש כאן חלון הזדמנות נדיר ואני מזמין אתכם לנטול חלק פעיל בעשייה. יש לכם את הכוח להשפיע.
באירופה היום, מפלגות ירוקות מקבלות בקביעות תמיכה של עד 20% מקולות הציבור. נקודת ההתחלה של המפלגות הירוקות היא אקולוגית – אבל אג'נדה ירוקה איננה מסתפקת בכך. דגלים נוספים של צדק חברתי, שלום, דמוקרטיה שיתופית ומנהל תקין מהווים נדבך מרכזי במסרה ירוק המודרני. גם בישראל, ברור שהאתגרים האקולוגיים הם עצומים: ים המלח נעלם ומערכות אקולוגיות רבות קורסות. זיהום כרוני של אויר ומים מסכן את בריאותנו ולמרות משבר האקלים, אין לישראל אסטרטגיה לאומית לאנרגיה מתחדשת. אך בסופו של דבר, ההתדרדרות של משאבי טבע בישראל מהווה סימפטום של דינמיקה רחבה יותר שבאה לידי ביטוי בשחיקת "נחלת הכלל".
בהדרגה, הרשת החברתית של המדינה מתפוררת. אחד מתוך ארבעה אזרחים חי מתחת לקו העוני ואחד מתוך שלושה עובדים מקבל שכר מינימום. מצבם של ערביי ישראל הוא גרוע במיוחד: תמותת התינוקות כפולה בהשוואה למגזר היהודי ושיעור מסיימי הבגרות הינו חצי בלבד. חוסר השוויון איננו נמצא לאורך גבולות אתניים בלבד. נשים ממשיכות להרוויח 65% משכר גברים. בזמן שמדינת ישראל התעשרה, הערבות ההדדית והמחויבות הקולקטיבית, שאפיינה את ישראל מאז הקמתה נמצאות בנסיגה. הפרטה מוגזמת וקוצר ראייה במדיניות הציבורית מוסיפים לניכור ואזרחים רבים פשוט מתנתקים. כניעה לקיצוניות חרדית מביאה לדינמיקות מטורפות של קווי אוטובוס טאליבניים — שבהם נשים חייבות לשבת מאחור, להגברת החנק האורתודקסי על חופש המצפון, ולהנצחת ההשתמטות של מגזר שלם. העויינות והקיטוב בחברה גדלים. בעיות אלו הן תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית כושלת. אנו מצפים ליותר.
מטרתנו בתנועה הירוקה היא להפוך את ישראל למקום בריא יותר, שמחזיר לציבור הישראלי ערכים של קהילה, חמלה וטובת הכלל. זה לא יקרה ללא שינוי פוליטי, וזה לא יקרה בן לילה. העובדה שהבחירות אינן באופק מהווה עבורנו יתרון. אנו חייבים לנצל את הזמן כדי להתארגן ולהקים את התשתית הארגונית ואת בסיס החברים שיאפשרו לנו להיות חלק מקואליציה חדשה שתביא לשינוי המגמות הקיימות.
כיו"ר הזמני של המפלגה, התחלתי מיד במשא ומתן עם קבוצה של כ-40 חברי מועצות מוניציפאליות בעשרים ערים ברחבי הארץ. חשוב לזכור, שבישראל ישנם סגני ראשי-ערים עם שייכות פוליטית ירוקה בערים כגון חיפה, ירושלים, תל-אביב ומודיעין. הפעם, כל הכוחות הירוקים חייבים לעבוד ביחד. אני שמח שהיום "הירוקים של חיפה" הם חלק אינטגרלי של הנהגת המפלגה ואנו משתדלים לסייע למאמציהם החיוניים בהתמודדות עם המשבר הבריאותי הפוקד את העיר. אנו מצפים להגיע להסכם רחב בחודש הקרוב שיאחד סוף סוף את השורות הירוקות וירחיב את נוכחות המפלגה בשלטון המקומי. אין כל צורך לחכות לבחירות לצורך פעילות בחזית המקומית.
במישור הארצי, מאז הבחירות הפעילים שלנו הובילו מאבקים רבים – החל מהתנגדות לרפורמה בתכנון ובהפרטת הקרקעות ועד לקידום הסדר לחלוקה הוגנת של תמלוגי הגז. לא בכדי פיתחנו את הסיסמה: "התנועה הירוקה – אנשים שעושים". בהנהגת המפלגה, נדהמנו לגלות שהאלוף יואב גלנט התמנה לתפקיד הרמטכ"ל ללא כל התייחסות להשתלטות שלו על עשרות דונמים של קרקע ציבורית, ולתביעות לסילוק ידו מהם. זוהי סוגיה שממנה עמותות רגילות נאלצו להתחמק. כמפלגה פוליטית סברנו שאנו חייבים להתמודד עם סוגיה זו. העתירה שלנו לבג"צ עיצבה את השיח הציבורי בנושא זה, יחד עם טוהר המידות של צה"ל, והבנייה הבלתי חוקית בשטח הפתוח בכלל.
אך הדגש העיקרי שלנו היום הוא ההכנות לקראת הבחירות הבאות – ברמה הארצית והמקומית. אני מזמין אתכם להיכנס לאתר האינטרנט שלנו, לעיין במצע המפלגה, בניירות העמדה הרבים ובדיווחים על העשייה הגוברת. שם תראו שהתפיסה של התנועה הירוקה היא פרספקטיבה ציונית רחבה שגולשת מעבר לנישה האקולוגית. בנושא של "שלום ובטחון", עמדותינו נ פרגמטיות ומשקפות את דעת 80% מהציבור התומך ב"שתי מדינות לשני עמים", מבלי להתעלם מקיומם של איומים ביטחוניים אקוטיים. אנחנו מאמינים גם שהסכם שלום צריך לקדם בטחון אנרגטי והרמוניה סביבתית גם יחד.
אז מה צריך לעשות? ראשית אנו פונים אל אותם 30 אלף אזרחים אשר הצביעו לנו בבחירות האחרונות ואל הגרעין הקשה של חברי המפלגה ופעיליה. ביום ו' ה- 11 בפברואר תתקיימנה בחירות להנהגה החדשה של המפלגה בסמינר הקיבוצים ברמת אביב. הנהגה זו תוביל את המפלגה עד לבחירות הבאות. בחירות אלה מהוות הזדמנות להכיר את המפלגה הצעירה ואת מנהיגיה מקרוב ולהשפיע על הכיוון שלה.
חשוב לכם? זה הזמן לעשות משהו. תשקלו להתפקד או לפחות לתרום למפלגת התנועה הירוקה. זה פשוט וזה לא יקר – 100 ₪ דמי חבר בלבד. הכנסו לאתר www.yeruka.org.il ותוך דקה – במקום תסכול בדבר המערכת הפוליטית הנוכחית, תוכלו להיות חלק מהפתרון. אשמח לענות על כל שאלה.
בברכה,
פרופ' אלון טל
יו"ר זמני, מפלגת התנועה הירוקה
פורום מודיעין לסביבה וקיימות קהילתית
התנועה הירוקה חוזרת למשחק / צבי דביר
חבר המזכירות ושותף להצעה שנבחרה בועידת התנועה מגיב לשרשרת המאמרים באתר עבודה שחורה.
ועידת התנועה הירוקה, התכנסה ב-15/10 כדי להכווין את דרכה של התנועה הירוקה. בפני הוועידה עמדו מספר הצעות, החל מהגדרתה של המפלגה כמפלגת שמאל מוצהרת וריצה משותפת בגוש שמאל (הצעתו של ערן בן ימיני), הקמה והצטרפות לגוש פרוגרסיבי מתקדם (הצעתו של גרשון בסקין), ושתי הצעות להגדרתה של המפלגה כמפלגת מרכז מבחינה מדינית. היו אלו ההצעות של פרופ' אלון טל ושלי. ההצעות הללו דומות בשני אופנים – ראשית העדפת התחומים הסביבתיים והחברתיים על חשבון התחום המדיני, ושנית הגדרתה של התנועה הירוקה כמפלגת מרכז מבחינה מדינית. מבחינה חברתית/כלכלית, התנועה הירוקה נשארה כשהיתה, מפלגה חברתית סוציאל-דמוקרטית. ההבדל העיקרי בין ההצעות הוא שהצעתו של פרופ' אלון טל רחבה יותר ומתייחסת למספר נושאים נוספים, בהם שיתוף פעולה עם אנשי מפלגת הירוקים. לכן החלטתי לצרף את הצעתי אל הצעתו, כך שבפני הוועידה תעמוד הצעה משותפת.
הוועידה דנה בהצעות והעמידה אותן לבחירה. לבסוף, הוועידה העדיפה ברוב ברור וגורף – כמעט 60% מהמצביעים – את ההצעה המשותפת, דהיינו להעדיף את התחומים הסביבתיים והחברתיים על פני התחום המדיני, ולהגדיר את התנועה הירוקה כמפלגת מרכז מבחינה מדינית. תוצאות ההצבעה אינן כה מפתיעות, בהתחשב בכך שהתנועה הירוקה הגדירה עצמה מלכתחילה כמפלגה סביבתית-חברתית ולא כמפלגת שמאל (במובן המדיני של המילה), דחתה את ההצעה לרוץ בבחירות במסגרת התנועה החדשה מרצ, ופנתה לבוחרים מכל גווני הקשת הפוליטית – וגם זכתה בקולותיהם.
גם לאחר החלטת הוועידה, התנועה הירוקה נשארת מפלגה חברתית, המציגה גישה כלכלית סוציאל-דמוקרטית ברורה. במקום לכתוב מאמר חדש המסביר זאת, אסתפק בלהביא את הצעתי המקורית כלשונה:
התנועה הירוקה היא מפלגה סביבתית-חברתית. היא אינה שמאל או ימין במובן הישראלי של המילה, וחובה עליה להישאר כזאת אם ברצונה להפוך באחד הימים לכוח פוליטי משמעותי.הפוליטיקה הישראלית מציגה אנומליות רבות; ויתכן שהעדרה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית היא הבולטת בהן. כמפלגה חברתית מתקדמת, התנועה הירוקה יכולה לקנות את עולמה אם תשכיל להציג לבוחריה אופציה חברתית סוציאל-דמוקרטית אמתית מבלי להצטייר כעוד "מפלגת סמאל" הזויה.לתנועה הירוקה אין מה לחפש במחוזות השמאל הקשה. עתידה לא יבוא מגניבת מנדט ממרצ או מוויכוחים אידאולוגיים נוקבים עם חד"ש, אלא מהיותה אופציה שפויה לבוחרים שמאסו במפלגת העבודה, בקדימה, בבית היהודי, בליכוד ובמפלגות האחרות. כמפלגה סביבתית-חברתית, התנועה הירוקה נושאת שני דגלים עיקריים – הדגל הסביבתי והדגל החברתי – ועליה להתמקד בתחומים אלו יותר מבתחום המדיני. אין הדבר אומר שאין לתנועה הירוקה אִמרה מדינית, אלא שאִמרה זאת משנית לאמירה החברתית של המפלגה.כבר בזמן הקמפיין לכנסת, ההתבטאויות אומללות בתקשורת סימנו את התנועה הירוקה כמפלגת שמאל מדיני. לאחר הבחירות, מספר פעילים המשיכו בניסיונות לסחוף אותה שמאלה, וקולות הקוראים לחבור אל מרצ שוב נשמעים ברמה. באופן טבעי יש במפלגה חברים המעוניינים לתייגה כמפלגת שמאל קשה, אבל כלל לא ברור אם זאת תהיה הבחירה הנכונה למפלגה. הצעה זאת מבקשת לעגן את מקומה של התנועה הירוקה בקונצנזוס המדיני כמפלגה ציונית השייכת למרכז/שמאל מתון (ממילא אין משמעות להגדרות מדיניות מדויקות) בטווח המדיני בין העבודה וקדימה.
אם הצעה זאת תעלה להצבעה בוועידה הקרובה, בפעם השנייה ועידת התנועה תחליט האם עתידה בשמאל הקשה, בין מרצ וחד"ש, או במרכז המדיני, כמפלגת שמאל מתון וציוני. החלטה זאת תקבע אם לתנועה הירוקה יהיה סיכוי כלשהו למלא את הוואקום הפוליטי שנוצר עקב העדרה של מפלגה סוציאל-דמוקרטית בישראל ובשל התאיידותה האלקטורלית של העבודה והאכזבה מקדימה, או בבית הקברות של הפוליטיקה הישראלית.
כאמור, הצעתי התייחסה באופן ישיר להעדפה של התחום החברתי על התחום המדיני, בעוד ההצעתו של פרופ' אלון טל התייחסה בנוסף למספר נושאים נוספים. לא ברור איך ניתן להסיק מכך כי התנועה הירוקה חדלה מהיות מפלגה חברתית סוציאל-דמוקרטית. ייתכן שהבחירה בהצעה המשותפת מציקה לכל מי שרואה את עתידה של התנועה הירוקה במרצ. אני אינני אחד מהם, ולכן אינני רואה מקום להצטדק בפני מבקרים מבחוץ.
צבי דביר הוא חבר מזכירות התנועה הירוקה ואחד ממגישי ההצעות לוועידה. המאמר פורסם באתר עבודה שחורה כתגובת התנועה הירוקה למאמרי הדעה האחרונים שפורסמו שם על רלונטיות התנועה והגוון הסוציאל-דמוקרטי שלה.
חדשות ועדכונים
לפני הכל,אני מוסיף את ההודעה הזאת לראש הפוסט עד לאחרי ההפגנה. התנועה הירוקה מצטרפת להפגנה נגד חוק האברכים 
ועכשיו לחדשות…
1) ערן בן ימיני הודיע על העברת שרביט היו"ר לאלון טל
בעקבות הועידה בה נבחרה הצעת-הדרך של אלון טל, יו"ר ומייסד התנועה הירוקה ערן בנימיני הודיע על העברת שרביט היו"ר לאלון. ערן נותר חבר הנהגת התנועה. הפרטים המלאים במכתב של ערן בפוסט הקודם , יחד עם דיון ער ואינטנסיבי במשמעות : אנו מודים לערן על כל עשייתו ושמחים שהוא נותר עימנו; ומאחלים לאלון הרבה הצלחה בתפקיד החדש!
2) התנועה הירוקה בתקשורת
- ערן בן ימיני מתארח אצל לונדון וקירשנבאום: סוחרים במגוון המינים "זה מה שמוזר בוועידה השנה. רואים יותר רואי חשבון מאשר מדענים. אנשים שמתמחרים מגוון מינים", אומר ערן בן ימיני בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בנושא ועידת האקלים ביפן. בן ימיני מציג את הפגיעה בזכויות של עמים וקהילות, כאשר חברות הפארמה רשמו זכויות יוצרים על צמחים הקיימים באותם אזורים. בן ימיני מציג גם את הסחר במגוון מינים בין מדינות המערב לבין מדינות המעוניינות לנצל את משאבי הטבע שלהם. לצפיה בתוכנית
- האם פיתוח תשתיות תחבורה מטיבה עם כל הצדדים הנוגעים בדבר, ומי נאלץ לשלם את המחיר? יזמים ומתווכים מהללים ומבטיחים עלייה בערך הנכסים, אבל המתנגדים טוענים שלא כולם שותפים לחגיגה. ערן בן ימיני על מעגל הפרבור והאבסורד שבניית כבישים מייצרת יותר נסיעות ויותר פקקים. ב- YNET
3) דוח פעילות של נציגנו בעיר לכולנו.
בעקבות החלטת הועידה להתרכז כרגע במישור המוניציפלי. אנחנו מביאים את הדוח של נציגנו בעיריית תל אביב (סיעת עיר לכולנו ) נח עפרון. שימו לב כמה דברים טובים אפשר לעשות אפילו מהאופזיציה העירונית
Report to Voters – Efron & Malki – Oct 31, 2010
4) פסטיבל אקולנוע 2010 מגיע לקולנוע לב ת"א.
לפני שנספר לכם על האירועים, קבלו קופון הנחה לארועי הפסטיבל בקולנוע לב
–
בקולנוע "לב" בתל אביב יוקרנו הסרטים "לאכול בגדול" ואחריו שיחה עם ערן בן ימיני, מהנהגת התנועה הירוקה ויוזם "יום שני צמחוני", ו"הטורבינה האנושית" בהשתתפות היוצרים בת"א.

–
כמו כן ביום שישי ה4.11 יתקיים במועצה לארץ ישראל יפה מפגש ראשון מסוגו בין חזאים ואנשי תקשורת: "שינויי מזג האוויר הביאו אותי לחשוב" בהשתתפות דני דויטש, ערן זלמנוביץ (ערוץ 1) שיעסוק בנושא שינוי האקלים, מזג האוויר בישראל והתקשורת. מנחה: צור משעל, מנהל פסטיבל "אקולנוע".
צפו בסרטון המגניב שהופק לכבוד הפסטיבל עם מיומנה וערבה פאואר
לפרטים נוספים אתר אקולנוע www.ecocinema.org.il
5) חידוש התא באוניברסיטה העברית:
6) רשת עבודה חוצה גבולות ליצירת צדק סביבתי 2010-2012 – הזמנה לפרוייקט לימוד ועשיה: ,תזכורת
בימים אלו מתארגן פרוייקט "רשת עבודה חוצה גבולות ליצירת צדק סביבתי 2010-2012". מטרתו לקיים פעילות לימודית ועשיה סביבתית-חברתית בישראל, בשטחים ובירדן. הפרק הלימודי יחל בינואר 2011 ויימשך שנתיים; במהלכן מתוכנן לימוד בקבוצות לאומיות נפרדות וגם ביחד על סביבה, צדק, אי-צדק, חברה, סכסוכים לאומיים (בפרט שלנו), השפעתם על הסביבה והשפעת הסביבה (ושינויים בה) עליו, ומאבקים סביבתיים-חברתיים בעולם. מטרת הפרוייקט גם למנף פעילויות סביבתיות-חברתיות, הן נפרדות והן משותפות. הקורס מקדם תפיסה של אחריות סביבתית-חברתית ופוליטית משותפת באיזורנו. הפרוייקט מאורגן בידי בית הספר לשלום של היישוב נווה-שלום, ארגון יו-אס-אייד, וארגונים בשטחים ובירדן.
נושאיו של הקורס (סביבה, צדק, חברה), כמו גם ההזדמנות לקשור קשרים בנושאים האלו עם שכנינו, ואפילו ההזדמנות לצאת מהבוֹרוֹת הפוליטיים הקבועים ולקדם שיח חדש משותף וירוק (אצלנו, אצלם ובינינו) הם מהותיים למצע ולהצלחה של התנועה הירוקה בקידום פוליטיקה חדשה וירוקה. עמדה זו זכתה לברכתם של כל ארבעת מגישי ההצעות לגיבוש לדרכה של התנועה הירוקה, המסכימים שבכל עתיד שנבחר בו כתנועה (ובכל עתיד מדיני בו תבחר המדינה), זריעת הזרעים לשיתופי פעולה ירוקים לאורך השנים הקרובות הוא מהותי להצלת הסביבה בה כולנו חיים.
פרטים מלאים על הפרוייקט ועל אופן הרישום ניתן למצוא כאן:
http://public-policy.huji.ac.il/upload/koursarshara.doc
כל המעוניין/ת מוזמן/ת לפנות לגבי רישום והשתתפות, כמו גם להפיץ את ההזמנה הלאה בין פעילים ומתעניינים ירוקים.
בהצלחה!
העברת שרביט – ערן בן ימני במכתב על התפטרותו כיו"ר התנועה והתגובות בפייסבוק
אני מעביר את המכתב כאן בתוספת כל הדיון מהפייסבוק כי אני חושב שהוא חושב בדיוק כמו המכתב עצמו. בנוסף יש לנו המון קוראים שאינם מחוברים לפייסבוק ומרגישים שהם מנותקים לגמרי מהדיון.
חברים וחברות יקרים, שותפי לדרך!
בשלוש שנים האחרונות הובלתי את התנועה הירוקה מהיווסדה, דרך מערכת בחירות ארצית שנכפתה עלינו בהתרעה קצרה והמשך בביסוס המפלגה ומוסדותיה לאחר מכן. בכל השנים הללו הובלתי תפיסה בה אני מאמין בכל ליבי כי הנושאים החברתיים, הסביבתיים, המדיניים והתרבותיים כרוכים אחד בשני וכי עלינו כמפלגה לתת מענה הולם ורהוט לכל אחד מהם ואין לנו אפשרות להיות חדים בתחום אחד ועמומים בתחום אחר.
בועידת המפלגה האחרונה העמדתי את דרכי ואת תפיסת עולמי, ביחד עם עוד שלוש הצעות של חברים אחרים במפלגה, לבחירתכם. לצערי הבעתם אי אמון בה. במקומה נבחרה דרכו של ידידי פרופ' אלון טל המגמישה את עמדות המפלגה (בעיקר בתחום המדיני) ובכך אולי מאפשרת מקום רחב יותר למגוון של דעות ואנשים במפלגה.
מתוך הכרה כי במפלגה דמוקרטית הצבעות הועידה משקפות את רצון החברים, קיבלתי החלטה לאחר הועידה ותוצאותיה כי עלי להעביר את סמכויות יושב ראש המפלגה לפרופ' אלון טל (כיום מספר שתיים בהנהגה וממלא מקומי) אשר ישמש כיושב ראש המפלגה דה פקטו עד אשר יתקיימו בחירות להנהגה, על מנת לאפשר לו לקדם בצורה הטובה ביותר את הדרך בה בחרה הועידה. חשוב לי להבהיר כי אין בהחלטתי משום התנערות מאחריותי כלפי המפלגה אלא להיפך, החלטה זו הבשילה לאחר שהבנתי שכיושב ראש אינני יכול להוביל דרך אחרת מדרכי, וכי האדם הנכון ביותר להוביל את הדרך שנבחרה הוא ידידי אלון טל אשר יזם אותה. אינני עוזב את הנהגת המפלגה ואני נשאר חבר הנהגה פעיל ונאמן למפלגה. אלון ידידי עמד לצידי כאשר הובלתי את המפלגה על פי דרכי, הוא עשה זאת מתחילת הדרך ולכל אורכה. כך גם אני מתכוון לעמוד לצידו ולתמוך בו.
כל התורה הסביבתית יכולה להילמד על רגל אחד דרך המושג "נחלת הכלל", נחלת הכלל הם כלל הנכסים המשותפים שלנו בין אם זה הון טבעי, הון חברתי או הון תרבותי. ההגדרה הטובה ביותר לנחלת הכלל היא: כל מה ששייך לכולנו אבל לא שייך לאף אחד. כך אני מרגיש כלפי התנועה הירוקה, התנועה הירוקה היא נחלת כלל חבריה, פעיליה ותומכיה, התנועה הירוקה היא אמצעי הטוב ביותר לפעול לטובת נחלת כלל רחבה וחשובה ממנה, החברה הישראלית.
אני מאחל לאלון ולכל המפלגה בהצלחה בדרך החדשה.
שלכם
ערן בן ימיני
חבר הנהגת התנועה הירוקה