מחאה והתנועה הירוקה – רחלי תדהר קנר

לפני שמונה שבועות, התחיל הקיץ. התוכניות שלי היו לבלות את החופש הגדול עם הילדים שלי, לעבור דירה, בחזית המפלגתית, התכוונתי לנצל את "עונת המלפפונים" ששום דבר מעניין לא קורה בה כי כולם בחו"ל או עם הילדים שלהם, להתעסק בדברים החשובים שתמיד נדחפים בגלל הדברים הדחופים.

ואז הופיעה דפני ליף והאוהל שלה ברוטשילד. ביום ראשון הראשון של המחאה נפגשתי עם איתמר שחר הדובר, שם ברוטשילד, ישבנו עם זהבה גלאון וניצן הורביץ וראינו איך זה מתחיל. משיחות עם המארגנים הבנו שהם דוחים כל קשר וזיהוי מפלגתי, ובלשון עדינה ביקשו מאיתנו להתפנות משם.

במהלך הקיץ הזה עלו לי התובנות הבאות:

1. קורה פה משהו מדהים שעליו חלמנו שנים רבות.
2. האנשים במחאה מדברים בשפת התנועה הירוקה.
3. הם לא יודעים את זה.
4. המאהלים מתנהלים בתרבות ובערכים של התנועה הירוקה.
5. הם לא יודעים את זה.
6. העם דורש תוכנית כלכלית חדשה. בדיוק הקיץ, סיים פרויקט "כלכלת המחר- צמיחה ירוקה לישראל" את עבודתו על מסמך מדיניות כלכלית חדשה- ירוקה לישראל שמקפל בתוכו תשובות למרבית הדרישות שעלו במחאה החברתית.
7. העם לא יודע את זה גם.
8. הרבה מאוד מפעילי המחאה הם פעילי התנועה הירוקה בהווה ובעבר.
9. הם לא פועלים בשם התנועה הירוקה, כי זו מחאה לא פוליטית.
10. המחאה הזו היא מאוד פוליטית. והאמירה הנכונה היא שהיא א-מפלגתית.
11. בגלל זה אנחנו, כמפלגה, לא יכולים להשתתף בה בצורה מסודרת, כי ניתפס כ"תופסי טרמפ".
12. בסופו של דבר, ועדת טרכטנברג, או ועדת יונה- ספביאק- התוצאות האמיתיות של המחאה, תמדדנה בקלפי ביום הבוחר הבא.
13. אין ספק שהגיע הזמן שבמדינת ישראל יצביעו על נושאים שהם לא מדיניים- ביטחונים. אין ספק שבכנסת ישראל ובממשלתה צריכה להיות מפלגה שחרוט על דגלה: חברה – סביבה- תקווה. (נשמע מוכר?)

אז כפי שאתם יודעים, את הקיץ ביליתי עם הילדים, באוהלים. הסתובבתי, כמו רבים מהתנועה הירוקה, באוהלים. העברתי הרצאות בנושא סביבה- חברה- כלכלה: הGreen- New-Deal כפתרון למצוקות המחייה בישראל. השתתפתי בתור שרת האוצר בסימולציית גישור שנערכה במאהל ברוטשילד. דיברתי ברב שיח על הקשר בין צדק סביבתי לצדק חברתי. צעדתי עשרות ק"מ בהפגנות כל מוצ"ש. הקמנו אוהל של התנועה הירוקה במאהל בלוינסקי, קיימנו בו ישיבות והרצאות ואפילו קבלת שבת ירוקה. במוצ"ש הקודם צעדו מאות אנשים ירוקים בתוך צעדת המיליון. זה הרגיש טוב.

פעילים שלנו שואלים- איך אנחנו משתלבים? איך אנחנו יוצאים מנצחים? איך אנחנו לא מעצבנים/ משתלטים? איך אנחנו גורמים לכל ההמון המשולהב להבין שיש לנו פתרונות?

אין לנו תשובות טובות לשאלות. ניסינו להפיץ את בשורת הגרין ניו דיל, בכל דרך אפשרית במאהלים, ובועדות, הגשנו את המסמכים שלנו גם לטרכטנברג וגם ליונה- ספיבאק, הרצנו הרצאות, פרסמנו בעיתונות. ובכל זאת, בבליל האירועים שקורים ובעומס המסרים שיוצאים ונכנסים- לא הצלחנו להיהפך לבשורה החדשה של המחאה.

אפשר להגיד שלא הצלחנו להיהפך לבשורה החדשה של המחאה.

אבל אי אפשר להגיד ש"התנועה הירוקה לא עשתה כלום". זה אפילו די מעצבן לשמוע את זה.

אי אפשר להגיד ש" התנועה הירוקה תפסה טרמפ על המחאה", כל מה שעשינו היה בשם המפלגה ובידיעת המארגנים ובהסכמתם.(ואולי היינו צריכים לתפוס טרמפ ואז להרוויח רווח פוליטי..)

הסתובבתי בשדרות הלוהטות של האוהלים, חיפשתי את הדרך לתרגם את המחאה הזו למנדטים שלנו בכנסת הבאה. להגיד: אנשים- יש מפלגה חברתית סביבתית בישראל, והיא אומרת מה שאתם אומרים, אז בואו, התפקדו, הצביעו, פעלו איתנו לתיקון העתיד של כולנו.

ועכשיו, שהמחאה מתחילה להיתרגם לפסים פרקטיים של דמוקרטיה שיתופית ותנועה עממית, יש לנו את ההזדמנות להמשיך להפיץ את הבשורה. עכשיו יותר מתמיד, יש לנו לפעילים של התנועה הירוקה את ההזדמנות לשנות באמת את המציאות במדינת ישראל, לתרגם את החזון שלנו למעשים פרקטיים ולצרף עוד רבים רבים שנמאס להם שאין מבוגר אחראי שדואג באמת לציבור הרחב, אלינו, לעשייה פוליטית מבורכת.

רק אם אתם תעזרו לי, נצליח- זה הזמן לחוגי בית. אתם, הפעילים של התנועה הירוקה שפעלתם במחאה, והכרתם אנשים טובים באוהלים, הזמינו אותם לחוגי בית, וביחד נספר להם שיש מי שכבר הרבה זמן עובד על החזון החדש למדינת ישראל. ביחד נספר להם על התנועה הירוקה. ביחד נשנה את המפה הפוליטית בישראל, ביחד ניצור מציאות חדשה.

רחלי תדהר קנר היא יושבת ראש משותפת של מפלגת התנועה הירוקה

ביבי מגיע לרוטשילד 60 לגישור עם נציגי המחאה – סימולציית גישור מהסרטים!

ביום שלישי הזה (23.8 ) , במסגרת התנועה הירוקה סימולציית גישור גו'נגלר, רצינית ומקצועית מאוד אבל לא פחות חשוב – יהיו קטעים ויהיה אקשן!

מה מתוכנן?
סימולצית גישור מקצועית בין ביבי ושרים אחרים בממשלה ובין נציגי המחאה. ביוזמתו של פעיל התנועה הירוקה אריאל וינטר.
הסימולציה תתקיים ברוטשילד 60, במתחם השולחנות העגולים של ה "דה האב", בתמיכה של אנשי התנועה הירוקה וה "דה האב" ונציג בכיר של מכון גבים לגישור.

מין מעגל גישור פתוח כאשר הצופים הם מוזמנים וקהל רב מהשטח שמתקבץ ספונטאנית כל ערב. הסימולציה תימשך כשעתיים.

מי משתתף?

המגשר הוא בכיר ממכון גבים לגישור, את ביבי ישחק ערן בן ימיני מהנהגת התנועה הירוקה, סה"כ ישחקו 3-4 נציגי ממשלה ועוד 3-4 נציגי מחאת האוהלים שינסו להביא את קול העם האותנטי:
לא גומרים את החודש, אין סיכוי לדירה, מחירים מטורפים, תחושה שהמדינה לא באמת סופרת את אזרחיה וכל מה שמנקר במוחכם במשך חודשים ושנים ובא לידי ביטוי סופסוף במחאה.

צו חירום חברתי- לכו להשפיע!

מאת חבר ההנהגה. אבי דבוש.

שלום לחברותי וחברי לדרך השינוי החברתי,

מחר תסגור מחאת המאהלים שבועיים. במשך שבועיים המחאה שנולדה עם כמה אוהלים בשדרה, ביוזמת אקטיביסטים נחושים הנעים אל הבלתי ידוע, גדלה, עשתה את צעדיה הראשונים ותופסת צורה של המאבק החברתי- כלכלי המשמעותי והמקיף בישראל, ודאי בשנים האחרונות.

בשבועיים הללו שמעתי ביקורת מעטה על המאבק. האמת כנראה סוחפת. ועדיין, ניתן לומר שהמאבק תל אביבי\ עמום\ נחמד מדי ושהוא לא מקיף\ מכיל\ מחודד מספיק, ועוד כהנה וכהנה. וודאי, אני הייתי עושה אותו אחרת.. ועדיין, כמי שחווה, ליווה, דחף, הנהיג, עקב וסייע למאבקים לא מעטים בעשור האחרון, אני משתאה על עד כמה המאבק רחב, מביא ציבור חדש ונוגע בסנטימנט עמוק שביקש נתיב להתפרצות, באופן מרגש ומטלטל.

המאבק לובש צורה של מאבק מעמדי, כאשר הדגל המוביל, כפי שקרה ברוב מהפכות העולם, הוא דגל מעמד הביניים, הנשחק עד עפר. רבים כל כך מאיתנו חשו את זה בחודשים ובשנים האחרונות. לחלקנו יש גם הוכחות..מדינת ישראל היא מדינת שיא בא- סימטריה הבלתי נתפשת בין ממוצעים טובים מאוד, בקני מידה כלכליים, של צמיחה, אבטלה וכו, ובין שיא של פערים חברתיים- כלכליים. כמו הסטטיסטיקן, כולנו טובעים בבריכה של ארבעים סנטימטר בממוצע.  ברגע מסוים גם מי שלמדו חוסר אונים, והתנהגו בתסמונות של מוכים, יכולים להפוך את הגלגל ולקום ולהשמיע קול צלול ובוטח. זה הרגע. מי שהיה בהפגנה במוצ"ש ברחבת המוזיאון, מי שהשתתף בדיוני והקמות המאהלים השונים ברחבי הארץ, מי שהצטרף למחאות, לשיחות, לחסימות ולצעדות, יודע.

אם את\ה לא אחת\ד מכל אילו, אז כנראה שהגיע הזמן. ישנם רגעים בחיים בהם צו מצפוננו משחרר אותנו מכל כבל שגרתי וקורא לנו לעשות את הדבר הנכון, למעננו, למען משפחתנו, למען קהילתנו ולמען החברה הישראלית כולה. לכן, אני קורא, כאדם, כאבא, כאזרח: לכו להשפיע!

אז מה עושים?

1. משוחחים על המאבק ומסבירים- זהו מאבק על דמותה של החברה. על היכולת לחיות בה ולא רק לשרוד. על כלכלה שמעמידה במרכז את האדם ולא את המספרים. על משאבים שמתחלקים בין כולנו ולתועלתנו ותועלת הדורות הבאים. על ההוגנות והצדק שצריכים להנחות את כל מי שהתקבץ למדינה הזו, בחלוקת העוגה. ניתן להעביר את המייל הזה, ככל שתרצו, למטרות טובות.
2. מתחברים למאהל- המאהלים מגוונים, מבחינת האוכלוסיות ומוקדי התוכן שלהם. ישנם גם רבים שמצטרפים או מקימים מאהל מתוך סולידריות למאבק הרחב, ולאו דווקא מתוך מצוקה אישית בנושא הדיור. הצטרפו ככל יכולתכם, לשבת, לשוחח, להקשיב ואפילו לישון. קחו את הילדים. זה שיעור נהדר בדמוקרטיה ועדיף בהרבה, כולנו מבינים, על צפיה בטלויזיה או הסתובבות בקניון. מוזמנים לפנות לשתיל, למשל, ולברר היכן המאהל הקרוב לביתכם ומי איש הקשר.
3. תומכים בזירה הוירטואלית- זה נשמע בעייתי. "דור הפייסבוק" שיושב ומלייקק כל היום. אז צאו והשתתפו באופן פעיל, אבל אם יש לכם את הזמן הוירטואלי אז לימדו על המאבק ונושאיו, העבירו, צטטו, חלקו ולייקקו. גם זה מסייע.
4. מצטרפים לפעולות הציבוריות- במוצ"ש הקרוב, למשל, מתוכננות עצרות ענק בערים שונות בישראל. במוצ"ש האחרון הגיעו למעלה משלושים אלף איש. בלי מודעות גדולות, בלי אוטובוסים ובלי משאבים כמעט. זה של כל אחת ואחד מאיתנו. הגיעו במוצ"ש הקרוב לעצרת הקרובה אליכם.
5. הצטרפו לשביתה ביום ב הקרוב. הזדמנות ללכת, בניחותא, למאהלים, לאסיפות הדיור העירוניות שיארגנו עיריות ולהגיע גם לירושלים לרגל דיוני הכנסת בחוק הוד"לים ועצרת בגן הורדים.

אז אם לא יצא לך עד היום להצטרף למאבק, מכל סיבה מצוינת שהיא, אני מפציר בך לצרף את הקול היחודי שלך למקהלה ההולכת וגדלה, ויפה שעה אחת קודם. לכו להשפיע. עכשיו!

 

עוד בנושא :

אנשי האוהלים יראו לנו את הדרך / רחלי תדהר קנר .פורסם ב- NRG