יעל כהן פארן על ההתרחשות בהגשת הרשימה ומה הלאה

שלום לכולם
ראשית אפתח בכך שאני מודה לכל אחד ואחת שתמכו בי בבחירות הפנימיות של התנועה הירוקה ב 30.11, ושהביאו אותי להיות מס' 6 ברשימה. שנית אסביר שאת הפוסט הזה אני כותבת מאוסטרליה, אליה נסעתי (לביקור משפחתי מסיבות שלא אפרט אך רק אומר שהן לא משמחות) בדיוק ביומיים בהם התקבלו הכרעות קשות והתקיימה הוועידה של התנועה. יצאתי מישראל לאוסטרליה ביום שלישי בערב לטיסה ארוכה מאד, ולאחר התאוששות קצרה, ניסיתי מיי

ד לברר מה קורה בתנועה הירוקה. זה כבר היה יום חמישי בערב אצלי (חמישי בבוקר אצלכם).
הדברים שהבנתי היו קשים מאד מנקודת מבטי. לא כולם אולי היו מודעים למה שהתרחש במפלגה מאז הבחירות הפנימיות, אבל ההתרחשויות מעל ומתחת לפני השטח היו מאד קשות. הבחירות האלו, שהביאו אלינו הרבה מאד מתפקדים חדשים, הביאו גם הרבה פוליטיקה מהסוג הישן והמלוכלך, פוליטיקה שאנו בתנועה הירוקה רוצים למגר מן העולם. מי שלא היה שם ביום שישי ב 30.11 אולי לא יבין זאת, ומבחינתי התחושות לא השתנו גם אם בית הדין של המפלגה דחה את הקובלנות שהגשנו לו (מאחר שלא ראיתי את הפסיקה, אני רק מניחה שזה היה מפאת חוסר יכולת הוכחה מספקת). היו, ועדיין קיימות מבחינתי, חשדות כבדים לאי סדרים והתפקדויות לא חוקיות. גם אם התפקדו באופן חוקי, מתפקדים רבים שהגיעו לא באו לתמוך במפלגה, לא כולם בכלל ידעו לאיזה מפלגה הם הגיעו. מבחינתם הם הגיעו להצביע למי שאמרו להם להצביע עבורם, לא כולם אפילו ידעו מי הם אותם נציגים. הפוליטיקה ה"מסריחה" של המפלגות הישנות הגיעה גם אלינו, כן. ועכשיו לכו תקדמו את הרשימה שיצאה מהבחירות האלה? שלמעשה בראשה (2 מתוך 3 מקומות ראשונים) אנשים שככל הנראה היו אלה שניצחו על המהלכים האלו? אני לא יכולתי להמשיך ככה.
אני מצטערת אם אכזבתי אתכם. אני רוצה להגיד באופן מאד ברור – לא הייתי בעד החבירה אל לבני, ולכן כמובן שלא פרשתי כדי לדחוף את המפלגה לקבל את ההצעה שלה. פרשתי מהרשימה כי חשבתי שהמפלגה לא צריכה לרוץ עצמאית בקונסטלציה שנוצרה, בפילוג האדיר במפלגה, ברשימה הלא מייצגת שהגיעו לראשה אנשים שהשתלטו על המפלגה מבפנים. אני קוראת ברשת האשמות שמופנות כלפיי, כלפי רחלי וערן. בעיניי זאת הכתובת הלא נכונה. לא אנו אלה שפגעו באמון הבוחרים ועסקו בפוליטיקה לא מוסרית. לגבי החבירה ללבני, מאחר שלא הייתי שם אני לא יודעת מה בדיוק התרחש. אני מבינה שהעזיבה של ערן, של רחלי ושלי, שינו את פני הדברים ביום חמישי. יכול להיות שהיה צריך לשתף אתכם, חברי המפלגה, בהתלבטות שלי, אך מפאת קוצר הזמן ובגלל הפרש השעות בין אוסטרליה לישראל זה לא התאפשר, לצערי.
ומה הלאה?
קודם כל, אני חושבת שצריך לעשות שיקום רציני, אפילו restart למפלגה. קיבלנו בעיטה בתחת בבחירות הפנימיות האחרונות, לא היתה בעיני אפשרות לרוץ במצבנו הפנימי, ועכשיו צריכים לחזור ולשקם. הפיראטים – הפעילים והמוטיבציה שאתם מביאים, התפיסה שמתחברת מאד עם התפיסה והחזון של התנועה הירוקה כפי שאני רואה אותה, אתם יכולים להיות המנוף של המפלגה להשתקם ולהביא לתמיכה ציבורית רחבה בה.
שנית, אני רואה חשיבות אדירה בריצה משמעותית ברשויות המקומיות. רק כך נבנה את הכח שלנו בישראל, כמו שעשו מפלגות ירוקים אחרות בעולם.
יעל
:קטגוריותבחירות 2013

שיר אלוני: אפשר אחרת?

דצמבר 9, 2012 3 תגובות

כותבת שיר אלוני בתגובה לפוסט של צבי דביר:

אני לא חלק מהמתרחש בהנהגת התנועה. אני בין אלו שהצביעו לתנועה הירוקה ב-2009, ובאתי עם המון מרץ מהמחאה החברתית לעזור לתנועה לעבור הפעם את אחוז החסימה, בגלל אמונתי בערכיה.
הפעם גם התפקדתי. פרסמתי ועודדתי את התנועה וחבריי למחאה הצטרפו אליכם במהלך שהיה נראה לי מדהים וכל כך נכון.
אין יותר מאוכזבת ממני ממה שקרה לתנועה באבחת החלטה אחת. עצם המחשבה לחבור ללבני, כשזו החליטה להכניס איתה ברשימה את מר מאיר "המאגר הביומטרי" שטרית, היא מזעזעת עבור תנועה שמבקשת דמוקרטיה ופוליטיקה נקיות כפיים.
זה הטיעון היחיד שאני לא שומעת מספיק אצל אף אחד מכם. כל מיני תירוצים והתנצלויות וניסיונות להצביע-בדיעבד, וספירת קולות אחת שהגעתי אליה כעובדת לספור את הקולות בדרך שנראתה לי תמוהה, לא רק הטופס עצמו היה תמוה עבורי כשהצבעתי (שיטת "מי עדיף על מי ובאיזה דירוג" במקום החלטה חד משמעית את מי אני רוצה בפנים- מה שיצר המון בלבול עבור סופרי הקולות) אלא גם הטיפוס שאמר לנו איך סופרים את הקולות.
יש לי כאב בטן מהמתרחש בתנועה כעת. ובדרך כלל זה אומר שהאינטואיציה שלי אומרת שהתנועה הירוקה איבדה את מה שקסם לי בה.

אין טעם להשאיר בחיים מבנה ותנועה שהאנשים בה מוכנים לקבל בהבנה מעשים אנטי דמוקרטיים בכל מיני תירוצים והעיקר שהתנועה תישאר בחיים. אם ככה אתם חושבים על הדברים, אתם לא שונים בשום דבר מאף אחת מהמפלגות האחרות שמקבלות בהבנה את משחקי הכיסאות המאוסים על חשבון הרצון של הבוחרים/ות.
אתם סתם עוד מפלגה.

המעשה האמיץ, הנכון וההכרחי עבור התנועה הירוקה היא לדרוש מההנהגה הבוגדנית לא להשתמש יותר במותגי התנועה הירוקה או בשמה כאשר הם תחת מפלגתה של הגברת לבני. הם כעת אזרחים מן השורה ואף לא אחד מהקולות שהצביעו להם משנה כרגע- הם לא היו"רים של התנועה הזו, מבחירתם. כאן עובר הגבול.
ההנהגה החדשה של התנועה הירוקה- החמישייה העולה אחרי הבוגדים- צריכה להתאפס על עצמה, לא להתרפס מול הבוגדים ורצונותיהם הכיסאולוגיים, לא למחוק את התנועה הירוקה- אלא לרוץ בכל הכוח לכנסת, תוך עבודה משמעותית ורצינית על התקנון, על הערכים של התנועה, על אופני ההצבעה והדמוקרטיה, תהליך של תיקון מלא, פומבי ומחייב- שיש לו סיכוי לתקן את המכה הקשה לתדמיתה של התנועה הירוקה.
וכפי שהצעתי עוד לפני כל הבלאגן- אולי כעת זו הזדמנות נהדרת לתת לתנועה הירוקה שם שיבדל אותה גם מהמפלגות הירוקות בלבד וכעת גם מ-"התנועה". אם ציפי יכולה להמציא מותג שנייה לפני הבחירות, כך גם אתם. כמה פעולות ומסיבות עיתונאים וקליפים והמותג החדש יחדור להכרה. במיוחד כשהדבר יובהר בתעמולת הבחירות. הצעתי לשם חדש- "אחרת". שם טוב בעל משמעויות כפולות שיכולות לשמש למגוון רחב של קמפיינים.

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

אתחיל מהסוף.

פעלתי בתנועה הירוקה בשנתיים האחרונות כדי להכניס נציגים ירוקים לכנסת. נקודה.

זאת המטרה שלשמה הוקמה מפלגת התנועה הירוקה. זאת המטרה שלמענה מיכאל, רחלי, אלון, סוזן, שי, אבי, ערן, שגית, דובי, איתמר ואנוכי השקענו כל כך הרבה.

מאחר וזאת המטרה, לפיכך צריכות להיבחן  הפעולות וההחלטות של הימים האחרונים.

כבר בוועידת החירום החלטתי שאני לא יכול להתיימר לקבל החלטה בנושא הצטרפות ללבני ולכן נמענתי מלהגיע. קיוויתי שאני משאיר את ההחלטות בידי מי שנתתי לו מנדט לכך, רק מספר ימים קודם לכן – רחלי, אלון, הדס, ערן ועוד.

וצדקתי, כי יום לאחר מכן התנאים השתנו, והיה צורך לקבל החלטה אחרת. לכן מראש כל הנושא של וועידת החירום היה מיותר. וועידת חירום היא נפלאה כדי לקבל חוות דעת מכווינה, אך לא כדי לקבל החלטות אמיתיות.

אני עדיין מאמין באלון, הדס (ורחלי שתומכת), שהם קיבלו את ההחלטה הסופית בצורה שקולה, לאור המצב אליה נקלעה המפלגה.

על הפיראטיות – הורידו מפרשים לחצי התורן

נראה כי הרבה מהרעש השלילי שנעשה בפייסבוק אחראים כל החברים לפיראטים. מאוד התלהבתי מהכנסת הרעיון הפיראטי לתנועה הירוקה. ברור לי שזה הבסיס למבנה הדמוקרטיה העתידית, וכמפלגת תנועה ירוקה שצופה לעתיד, זהו המקום הטוב ביותר להתחיל בניסוי הזה.

אבל גם היה לי ברור שזה בדיוק זה – ניסוי. שמשהו שהתחיל להתבשל באמת רק לפני כמה שבועות הוא לא באמת בשל לפעולה מלאה. אם אני מסתכל על השיחות של בנושא, רק לפני מספר שבועות הלכו לאסוף חומרים על הנושא מאירופה.

הצבעתי בפריימריז לאחד המועמדים שהציג את הרעיון, וזאת על אף מופע הליצנות שהעלו שם חלק  מהמועמדים ל"פיראטים", שהיה נראה שהם חושבים להתמודד לוועד כיתה ולא לכנסת ישראל.

ואז הגיע מבחן הפיראטיות – קבלת החלטה חשובה האם להצטרף לציפי לבני – והוא נכשל.

הנהגת המפלגה, כפי שלא היה נעשה בשום מפלגה אחרת, מפנה את ההחלטה לוועידה. צעד נועז ודמוקרטי כאין כמותו – תשאלו את מצביעי ליברמן, מצביעי ביבי, וגם את תומכי המלך לפיד. אין כאלה דברים בשום מקום אחר.

התקבלה החלטה בוועידה, אך מייד אחר כך התנאים השתנו, והיו צריכים לקבל החלטה מהירה. גם כאן עשו ניסיון להיוועץ במתפקדים – ללא אמצעים מתאימים לזמן שהיה, אבל בכל זאת נעשה כאן ניסיון, והדברים הונחו על השולחן באופן גלוי ופתוח (בהודעת מייל דחוקה). התקבלה החלטה להצטרף ללבני– על ידי מי שקיבל מנדט בדיוק לשם כך. וזהו.

זו מהות הדמוקרטיה – לתת מנדט למספר אנשים מצומצם לקבל החלטות חשובות. ועד שהשיטה הפיראטית לא תהיה מושלמת – הדמוקרטיה הנוכחית היא פתרון לא רע.

הפיראטיות נכשלה במקרה זה. ולכל הפיראטים שזועקים כי נעשו כאן דברים שמנוגדים לחוק ומדברים על פניה למשטרה – המודל שלכם נכשל. זה לא שהוא שגוי, פשוט לא מבושל.

פיראטים, הגעתם עם ציפיות לאוטופיה שלטונית ישירה, שלא אנחנו ולא ההנהגה  ולא השיטה בעצמה בשלים לה.

צריך לעשות רוויזיה בשיטה שאתם מציעים, לבשל אותה טוב, ולחזור איתה בגדול. בינתיים, זה לא סיבה לנטוש את הספינה. רק לעבור למהירות שיוט, ולזרום עם הזרם, ולהרים מפרשים כשתבוא הרוח.

אני מבין את האכזבה, אך צריך להיות ריאליסטים ביחס למציאות.

על הנאיביות

הבחירה להצטרף ללבני היא באמת הסיכוי היחיד. מפלגת התנועה הירוקה הירוקה הגיעה לסוף דרכה במודל הנוכחי. מי שמאמין שהיה אפשר להיכנס לכנסת ברשימה עצמאית, חוטא לעצמו ולמטרה.

התנועה הירוקה לא יכולה לפעול מבחוץ. היא לא נועדה לכך. היא נועדה להכניס לכנסת אנשים טובים, שרואים קדימה ולא פוחדים לשנות.  אף אחד לא היה מחזיק את המפלגה 4 שנים נוספות מחוץ לכנסת. עם כל ההשקעה שלהם, אלון, רחלי, מיכאל, וערן הצליחו רק להחזיק הכל בקושי במקום.

מי שעקב, ראה איך יוזמות של התנועה הירוקה מאומצות יום לאחר מכן על ידי השר לאיכות הסביבה והופכות להיות יוזמות שלו. מי שניסה לגייס מתפקדים ראה כמה קשה לאנשים לשחרר את תבניות החשיבה המקובעות (כמה מהמבקרים היום הלכו לגייס מתפקדים?). כמי שניסה לרכז צוות אינטרנט, ראיתי כמה קשה להביא אנשים מחויבים לתפקיד לאורך זמן, ותשאלו את מיכאל כמה זה כואב לראות שאף אחד לא מגיע לכתוב לבלוג שפתוח לכולם (עכשיו אתם כותבים?).

מי שמצפה לתנופה הגדולה של הבחירות הקודמות – מצפה לניסים. המצב היום שונה לחלוטין.

צריך לראות את הדברים בעיניים מפוקחות. הבחירה להצטרף ללבני, גם אם היא כואבת, היא היחידה ההגיונית. ואם היא תצליח, צפויה לכולנו עוד תקופה יפה, ואם לא, גם ככה היינו פונים לאפיקים חדשים.

אז בואו נהנה ממה שיש. נשקול היטב מה עומד על הפרק ואיך אנחנו יכולים להוציא את המיטב.

ואת הסיכום שלי – כתבתי בהתחלה.

שלכם, דן מייזליש

:קטגוריותUncategorized

ומה עכשיו?…

א. היום שאחרי

כולנו התעוררנו להנגאובר עצבני, אחרי פריימריס מטורפים ואחרי החלטות ועידה והנהגה סותרות. עכשיו אנחנו צריכים לבחון בבהירות איך ממשיכים, ואיך מסתכלים קדימה. במאמר זה, אנסה לעשות סדר בבלאגן התקנוני שנוצר לנו, ולהציע כיצד ניתן להמשיך הלאה, תוך כיבוד החלטות הוועידה. בניגוד לכמה קולות, אני מציע דרך להמשיך בלי לשרוף את המועדון.

בוועידה שנערכה ביום רביעי, עלו להצבעה שלוש חלופות – חבירה ל"תנועה" של ציפי לבני, ריצה עצמאית, או לא להתמודד כלל לבחירות. כשעומדת החלטה עם שלוש חלופות, עולה השאלה מה דרך ההצבעה הנכונה. יכול להיות, למשל, שחלופה ב' מקבלת את מרב הקולות, אחריה חלופה א', אבל מי שהצביע לחלופה ג' מעדיף דווקא את חלופה א' על חלופה ב'. במצב זה יש שתי דרכים לברר את רצון החברים – הראשונה, לאחר שחלופה אחת נפלה, להעלות להצבעה את הבחירה בין החלופות הנותרות, או, לתת לכל אדם להצביע כמה פעמים (למשל, עבור חלופה א' וג' יחדיו). בשתי הדרכים, תיבחר החלופה אותה מעדיפים מרב החברים.

מההצבעה היחידה שנערכה, לא ברור אם מרב החברים אכן העדיפו ריצה לבד, או חבירה. ערן בן-ימיני, מי שהציע את ההצעה לא להתמודד בבחירות, הסביר שהתנועה הירוקה חייבת לעשות בדק בית, אך אם בכל זאת מחליטים לרוץ, אז בשום אופן לא לבד. מאחורי העמדה שאסור לתנועה הירוקה להתמודד לבד עומד רציונל כבד-משקל: אם התנועה הירוקה לא תעבור את אחוז החסימה, סיכוייה לשרוד כמפלגה פעילה, במשך כמעט חמש שנים (הבחירות לכנסת ה-20 יערכו בנובמבר 2017), קטנים מאוד. לכן, אם הייתה נערכת הצבעה שנייה, ייתכן שמי שהחזיק בדעה זאת (וערן בן-ימיני, מציע החלופה, היה אחד מהם), היה מצביע בחריקת שיניים לקחת את מה שיש. ראוי לציין שרבים מאלו שהתנגדו להצעת החבירה, הצביעו לא עקב התנגדות אידיאולוגית ל"תנועה", אלא מהטעם הפשוט שההצעה לא הייתה אטרקטיבית דיה.

הוועידה שלחה את ההנהגה למקצה שיפורים – למצוא חיבורים פוליטיים של הרגע האחרון, והסמיכה אותה להחליט לבדה על החיבורים הללו. הניסיון לא צלח, ובעקבות זאת ארבעה חברי הנהגה ותיקים (אלון טל, רחלי תדהר-קנר, יעל כהן-פארן וערן בן-ימיני) החליטו שהם לא מוכנים להתמודד ברשימה לכנסת, כי פירוש הדבר, לדעתם, יהיה התרסקות התנועה הירוקה. כאן צריך להבהיר כי מי שהרים את נס המרד, לא היה אלון טל (שאמר מראש שהוא ישקול להתפטר אם לא תהיה חבירה), אלא דווקא ערן בן-ימיני. הוא הראשון שהודיע על פרישה מהרשימה, וכך הביא לתוצאה המרה שלא ניתן להגיש רשימה עצמאית לבחירות, בניגוד לרצון הוועידה.

ב. החלטות ההנהגה והיו"רים

בעקבות המצב החדש, הנהגה קיבלה שתי החלטות – אחת, שלדעתי היא ראויה ושההנהגה הייתה רשאית לקבל, והשנייה, שלדעתי דורשת החלטת ועידה נוספת. בין לבין, היו"רים קיבלו החלטת ביניים, שלדעתי אינה סותרת את החלטת הוועידה.

החלטת הנהגה ראשונה: עקב פרישת חברי הנהגה מהרשימה לכנסת, החלטה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לבחירות. הוועידה קיבלה החלטה שהתנועה הירוקה תתמודד עצמאית בבחירות, אך הוועידה לא יכולה לחייב אדם להתמודד ברשימה. בעקבות פרישת רבים מהרשימה, ההנהגה עמדה בין שתי חלופות רעות – להציג רשימה לא מאוזנת שאינה תואמת את רצון הבוחר, כפי שהתבטא בפריימריס, או לא להתמודד בבחירות. בין שתי האפשרויות, ההחלטה שלא להתמודד בבחירות היא החלטה לגיטימית, בהינתן המצב האובייקטיבי. לכן, על החלטה זאת אין להתקומם. 

החלטת ביניים: אלון טל והדס שכנאי החליטו להתמודד כסיעה עצמאית (לצורך העניין, נקרא לה סיעת "הירוקה") במסגרת רשימת "התנועה" לכנסת. כהחלטה אישית של אלון טל והדס שכנאי, אין בהחלטה זאת בעיה. החלטתם לרוץ כסיעה עצמאית במסגרת רשימה אחרת אולי אינה אתית, אך היא כשרה. הם החליטו לרוץ כסיעת "הירוקה" במסגרת "התנועה", לאחר שההנהגה הגיעה למסקנה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לכנסת. גם על ההחלטה הזאת אין להתקומם – אלון טל אמר בעצמו שהוא ישקול את דרכו אם התנועה הירוקה לא תקבל את ההצעה. עם זאת, היה ראוי שהיו"רים ישהוו עצמם מחברותם בתנועה הירוקה בעקבות המהלך.

החלטת הנהגה שנייה, והיא לב הבעיה: התנועה הירוקה רואה בסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה. הוועידה החליטה (גם אם לא ברוב קולות) שהתנועה הירוקה לא תהיה חלק מהתנועה, וההנהגה מקבלת החלטה סותרת. הוועידה היא הריבון, וקשה להצדיק סטיה ברורה מההחלטה. כלומר, אלון טל והדס שכנאי יכולים להיות סיעה עצמאית ברשימת "התנועה" לכנסת, אך כדי לקבוע שסיעה זאת הינה סיעת "התנועה הירוקה", על הוועידה לקבל החלטה בנושא.

הנהגת התנועה הירוקה ניסתה לפתור את הפלונטר ע"י משאל טלפוני מהיר, בין מדגם מייצג של חברי התנועה הירוקה. לדעתי הפתרון הנכון היה לכנס ועידה נוספת ליום חמישי (דבר שהצעתי עוד בוועידה ביום רביעי). אבל, בהינתן סד הזמנים (שעה לקבלת ההחלטה!) והיעדר אפשרות טכנולוגית לשאול את דעת כל חברי התנועה הירוקה (הפיראטים הירוקים – אנחנו התחייבנו לתת מענה טכנולוגי!), משאל טלפוני הוא המעט שההנהגה הייתה יכולה לעשות, כדי לבחון את רצון החברים, וכדי להשתחרר מהחלטות קודמות של הוועידה, שמבחינה אובייקטיבית, הפכו ללא רלוונטיות במצב הדברים הקיים.

במוסגר אעיר, שאני נכללתי בין אלו שנשאלו בסקר המהיר. אמרתי שאני מאוד לא אוהב את אפשרות להפר את החלטת הוועידה, אבל בבחירה בין דֶבֶר לחולירע, אני בוחר בחבירה. מעבר לכך, אני משוכנע שאם הייתה מתקיימת ועידת חירום, גם חבריה היו חורקי שיניים, והוועידה הייתה מאשרת בלב כבד ללכת על החבירה המשותפת.

ג. קריאת כיוון.

איך ממשיכים מכאן? מה הבחירה הבאה שלנו – להרוס או לבנות מחדש? זאת השאלה האמתית. אני מתנגד נחרצות להצעה לפנות לאפיק משפטי, פנייה שדינה כישלון. כמו במשפט גירושין, מי שמרווים מסכסוך משפטי הם רק עורכי-הדין, ובסוף לא תשאר לנו מפלגה. לכן אני חושב שאנחנו חייבים להיכנס להליך בונה ולא לתהליך הורס.

אני מצטרף לקולות הקוראים לכנס ועידה עקרונית, בה תעלה לדיון מחדש החלטה השנייה של ההנהגה (ההחלטה היחידה הסותרת לגמריי את החלטת הוועידה). הוועידה תשקול ותחליט האם סיעת "הירוקה" של רשימת "התנועה" מייצגת את "התנועה הירוקה" או לא. כך, גם אם בדיעבד, ההחלטות שההנהגה נדרשה לקבל לא יפרו את החלטת הוועידה. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" אינה מייצגת את "התנועה הירוקה", פירוש הדבר שיהיה על היו"רים להתפטר. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה, היו"רים ימשיכו בתפקידם, ונוכל לפנות אל תהליך השיקום הארוך והקשה שמחכה לנו. וברוך השם, יש לנו הרבה עבודה לעשות…

בפריימריס האחרונים התאחדו לגוף פוליטי אחד שתי תנועות פוליטיות – התנועה הירוקה וישראל הירוקה – עם מנטליות ודרכי עבודה שונות. האיחוד היה מהיר מדי, וכתוצאה מכך נוצרה חשדנות רבה בין הקבוצות. כמו כל זוג נשוי, אנחנו חייבים לעבור תהליך של הכרת האחר והדגשת המשותף. ועל בדרך, לא לשכוח, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על התארגנות לקראת הבחירות המוניציפליות שיערכו ממש עוד מעט, בנובמבר 2013.

במקביל, אנשי מפלגת הפיראטים הישראלית החלו להיטמע במוסדות התנועה הירוקה. גם כאן מדובר על תהליך ארוך, שיהיה עוד רצוף מהמורות, שמטרתו להטמיע את עקרונות הפיראטים בתנועה הירוקה. אני תמכתי וממשיך לתמוך בחיבור הזה, והתקלות שהתגלו לנו בשבועיים האחרונים, רק מוכיח לי שיש בפנינו עוד הרבה עבודה.

לכן, אני מציע שנשב יחדיו בוועידה העקרונית, בכדי להחליט אם אנחנו מרימים ידיים וזורקים לפח את כל מה שעבדנו עליו בשנים האחרונות, או בוחרים לצאת מהמשבר הנוכחי חזקים יותר ונחושים בדרכנו! קיבלנו טעימה קטנה מהפוליטיקה האמתית. עכשיו אנחנו "במגרש של הגדולים", ואנחנו צריכים להתנהל בהתאם.

צבי דביר / חבר מזכירות (בדימוס), מפליג עם הפיראטים הירוקים

:קטגוריותUncategorized

החלטת התנועה הירוקה – שרית עוקד

שלום חברים יקרים

מפלגת התנועה הירוקה התמודדה עם קשיים ומשברים בעבר, והצליחה להתגבר עליהם, ואני מאמינה שגם משבר זה, שכולי תקווה, שיסתיים בסופו של דבר, בכניסת יו"ר של המפלגה לכנסת.

השבועות האחרונים היו שבועות קשים למפגה.

בבת אחת הצטרפו אלינו אנשים רבים, חלקם אנשי ישראל הירוקה, מפלגה אחות, בעלת אידיאולוגיה סביבתית דומה,  בעלי נסיון פוליטי רב, אחרים שייכים לגופים אחרים כגון הפירטים או אנשים אחרים שהגיעו מסיבות שונות.

חלקם התמודד למקום ברשימה לכנסת. דבר שהוביל לכעסים, להאשמות וביעקר לסערת רגשות אצל רבים מהנוגעים בדבר.

למרות נסיונות הגישור שנערכו המטענים נשארו והאווירה הייתה טעונה.

למרות זאת החלטנו להמשיך קדימה. ולרוץ לכנסת.

במחסור אדיר בזמן, ובאנרגיה שהופנתה למקומות הלאה נכונים.

בסיטואציה הזו לקחתי על עצמי לעמוד בראש צוות המו"מ של המפלגה.

לצידי עמדו יורם פומרנץ ואורי אפלבאום, שמיותר ציין ששלושתינו לא התמודדנו בבחירות הפנימות.

ערכנו שיחות עם מספר קבוצות/ מפלגות, חלקן הגיע לידי מו"מ, שהתפוצץ ולא איפשר חבירה.

בסופו של דבר האופציות שעמדו לפנינו היו שלוש:

1.      לרוץ לבד

2.      לא לרוץ

3.      לחבור לציפי ליבני

שלוש האופציות הוצגו בועידה. ונבחרה האופציה של לרוץ לבד.

לאחר החלטת הועידה, החליטו, מסיבות שונות, 4 מתוך העשריה הפותחת: אלון, רחלי, ערן ויעל להסיר את מועמדותם מהרשימה לכנסת.

בסיטואציה שנוצרה, יתר המועמדים שקודמו ל5 הראשונה חששו, שהרשימה לא אטרקטיבית ושלא נצליח לגייס כסף ולהתמודד בצורה עצמאית.

מכאן שיהיה קשה מאוד לקיים את החלטת הועידה- לרוץ לבד.

למרות זאת במהלך יום האתמול ישבנו, אלון, הדס, יפעת, יורם, איתמר, מיכאל, ראובן לידאנסקי ונאור שנקראו לעזור (ותסלחו לי אם שכחתי מישהו) שעות ממושכות וניסנו להחליט מה עושים וכיצד ממשיכים להוביל את המפלגה.

במהלך היום שוחחנו עם חברי מפלגה רבים, ורובם חשבו שכדאי יהיה להתחבר לתנועה של ציפי ליבני.

בסופו של דבר, אחרי שבע בערב, לאחר מו"מ שנמשך מספר שעות עם ציפי ליבני, כאשר התחושה הייתה שיהיה מאוד קשה לרוץ לבד, החליטו שני יושבי הראש על חבירה לציפי לבני למרות החלטת הועידה. מתוך ידיעה והכרה כי זו ההחלטה הכי פחות גרועה. וכי היא מנוגדת להחלטת הועידה.

ההחלטה שהוחלטה אמנם לא אידאלית, אבל זו ההחלטה

ועלינו כחברי המפלגה לקבל אותה ולקוות שאכן יהיו לנו חברי כנסת בכנסת הבאה, ובעזרתם נוכל להצעיד את המפלגה בגאון לבחירות המקומיות ולבחירות הבאות.

ובנימה אישית אגיד שבימים האחרונים הכרתי אנשים טובים, בעלי השקפת עולם סביבתית עמוקה, שפועלים ופעלו לקידומה במישורים שונים ,

שכולי תקווה שביחד נצליח להתגבר על המשבר הנוכחי ונוביל את המפלגה  לעמדות מפתח בחברה הישראלית.

שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח

בברכה

דר' שרית עוקד

:קטגוריותUncategorized

ברוך אורן: 24 שעות קשות, ומה הלאה

דצמבר 7, 2012 8 תגובות

כותב ברוך אורן, מרשימת הירוקה לכנסת:

חברות וחברים, שואלים אותי רבים מה המצב. האמת, אני בעיקר מרגיש שעבר עלינו איזה טנק ב-24 שעות האחרונות. רציתי לנסות להיות קצת יותר שקוף, אז מציג את הדברים בצורה נגישה.
בסוף תמצאו קישורים להרחבה והעמקת הידע.

חלק ראשון – מבוא

אתמול, חמישי, עשו 6 חברים בהנהגת התנועה מעשה שלא ייעשה. לאחר שנבחרו להוביל את התנועה כרשימה עצמאית לכנסת, החליטו אלון טל, ערן בנימיני, רחלי תדהר קנר, יעל פארן, הדס שכנאי ויפעת מאירוביץ-יפת שבעצם לא בא להם לרוץ לכנסת. אז הם לא הגישו את הטפסים לרשם המפלגות.
במקביל, אלון טל סגר דיל עם ציפי לבני שהציבה אותו במקום 13. זאת בניגוד להצבעה שהתקיימה בועידת המפלגה 24 שעות לפני כן.
התוצאה: אין מפלגה ירוקה בבחירות הקרובות. עם הרבה מזל, אולי יהיה אלון טל בכנסת.
לאחר בדיקה עם עו"ד, וגיוס 30 חברי ועידה שתומכים בכיוון הזה, אנחנו בדרך לפעולות הבאות:
א. הגשת תלונה במשטרה על הונאה (הציגו מצג שווא שיגישו רשימה ולא עמדו בזאת) – יבוצע ביום ראשון בבוקר.
ב. פנייה לועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקבלת אישור להגשת רשימה חלופית בשם התנועה הירוקה. ועדת הבחירות איננה מאפשרת להגיש רשימה באיחור – ערעור מיידי לבג"צ.
ג. הקמת מערכת אינטרנטית להצבעה וביצוע פריימריז מחדש, הפעם כשכל מועמד מצהיר שהוא אכן רוצה לרוץ כמועמד ברשימה עצמאית, בלי תנאים מוקדמים והפתעות.
ד. כינוס דחוף של ועידת המפלגה בסיוע של ההנהגה, או לפי סעיף 17ג' בתקנון (נדרשים 303 חברים שיסכימו לכך) כדי לאשרר את הצעדים הללו.
למען השקיפות, אציין שהייתי בקשר טלפוני עם כמה עשרות חברי התנועה הבוקר, ביניהם אלון טל בעצמו, וייתכן שאף ניפגש לקפה בבוקר יום ראשון.

חלק שני – השתלשלות האירועים

הזמן אחורה מעכשיו.
יום שישי, 14:00 – אלון טל מבקש פגישה עם ברוך אורן לקפה בראשון בבוקר.
יום חמישי, 24:20 – אלון טל מפרסם מה הוביל לחיבור עם ציפי וכי בסקר האימייל, 70% תמכו בחיבור עם ציפי לבני.
24:00 מפרסמים אירוע להתמודדות עם המצב.
22:00 ועדת הבחירות המרכזית, כנסת ישראל: נסגרת רשימת המפלגות לכנסת, אופק בירנהולץ מעוכב למעצר בעקבות הפגנה שקיים בכנסת.
21:30 נתח משמעותי מחברי המפלגה הירוקה מבינים שבניגוד להחלטה אתמול, המפלגה לא מגישה רשימה עצמאית, ואלון קיבל את המקום ה-13 (במקום ה-11 כפי שהוצג אתמול) ברשימה של ציפי לבני. מתחיל טראשינג המוני של דף הפייסבוק של הירוקה.
21:05 איתמר שחר דובר המפלגה, מפרסם הודעה על הריצה עם ציפי במקום ה-13. במקביל, הפוסט באתר המפלגה על הועידה אתמול, נעלם מהאויר.
קישור לפוסט על הועידה שנעלם.
20:01 הארץ מפרסם שאלון טל רץ עם לבני, ושהרשימה שלהם הוגשה כבר.
אלון טל אצל לבני חצי שעה לפני סגירת ההצבעה במיילים
19:30 (הערכה) נשלח סקר באימייל לחלק מחברי המפלגה, האם אלון טל ירוץ עם לבני או שנגיש רשימה עצמאית, בראשה הדס, יפעת ויורם שפר.

19:30 לפי הטקסט של אלון טל, הדס שכנאי ויפעת מאירוביץ מודיעות שהן לא רוצות לרוץ לכנסת עם הרשימה שהצליחו להרכיב.
לפני כן, במהלך היום: רחלי תדהר קנר, ערן בימיני ויעל פארן מתפטרים מהרשימה לכנסת. אלון טל ושרית עוקד מנסים לארגן רשימה חלופית לכנסת עם הדס שכנאי.

יום רביעי: החלטת הועידה ביום 5 בדצמבר, התייחסה לשלוש אופציות: שהמפלגה תרוץ לבד, שהמפלגה תרוץ עם התנועה בראשות ציפי לבני ושהמפלגה לא תרוץ בכלל. היה די צמוד, אבל ברוב קולות הוחלט לרוץ לבד, כאשר קולות בודדים תמכו בהצעה לא לרוץ בכלל לכנסת. הועידה גם הסמיכה את ההנהגה – וצוות המו"מ שלה להמשיך במגעים עם מפלגות אחרות כדי להגיע לרשימה טובה יותר פוסט על הועידה שהייתה.

חלק שלישי – קישורים לקריאה נוספת

אירוע להתארגנות מחדש כרשימה לכנסת עם מעל 30 תומכיםות

אלון טל מנסה להסביר מדועאותו הטקסט גם באתר התנועה

טקסט שלי שמסביר מדוע ציפי לבני זו התאבדות פוליטית, ומדוע הסיכוי היחידי לירוקה הוא לרוץ עצמאית.

דיונים ערים בדף קבוצת הפיראט הירוק לדמוקרטיה ישירה.

השמצות כלפי התנועה הירוקה בדף הפייסבוק של התנועה.

חלק רביעי – דעות נוספות להמשך הדרך

מבט להמשך שמתעלם מהאופציה להגיש רשימה לבחירות הקרובות לכנסת:
טקסט של דוד אלכסנדר שקורא לכינוס ועידה דחופה

גם צבי דביר מעלה לבלוג התנועה קריאה לועידה דחופה

תקנון המפלגה

ירוק ודמוקרטי? רגע האמת

דצמבר 7, 2012 4 תגובות

כותב דוד אלכסנדר:

אני חדש בתנועה הירוקה. הצטרפתי אליה כי האמנתי שהיא מתנהלת באופן דמוקרטי וזאת הפלטפורמה הטובה ביותר לקדם דמוקרטיה ישירה בתוכה וממנה כלפי שאר המדינה. האמנתי ששילוב בין ערכים ירוקים ודמוקרטים יוכלו לבנות מפלגה גדולה שתגשר על מחלוקות הימין והשמאל בציבור ובבוא היום תלכד עם מקוטב ומשוסע.

אזרתי אומץ וכנגד כל הסיכויים התמודדתי לרשימת התנועה לכנסת, לא כי חשבתי שהגיע לצמרת, אלה כי קיוויתי שחבריי, אנשי הדמוקרטיה הישירה, יחליטו לחבור אליי ולחזק את הדמוקרטיה של תנועה דמוקרטית בלאו הכי. חלקם עשו זאת ואני מודה להם על כך.

תוך כדי הריצה התברר לי שעולם כמנהגו נוהג ומריבות על אגו וכוח שולטות בקבלת ההחלטות בצמרת המפלגה. הייתי עסוק מידי בקמפיין בכדי לפקוח את עיניי והדחקתי זאת תוך אמונה שהערכים שחבריי ואני מביאים איתנו יוכלו לתקן כל פגם אנושי.

יותר מהפריימריז עצמם, ועידת התנועה האחרונה הייתה חגיגה דמוקרטית אמיתית. החברים דנו, הצביעו והחליטו על מדיניות וההנהגה קיבלה את התוצאות. או לפחות כך חשבתי. החלטנו לא לחבור לתנועה בראשות לבני ולרוץ לכנסת לבד. זאת הייתה החלטת הבוחר! יצאתי באופוריה מהועידה תוך אמונה עזה כי עשיתי את הצעד הנכון לחבור לתנועה הירוקה.

יום אחרי החגיגה הדמוקרטית, ערפל קרב כיסה את המרחב הווירטואלי. שמועות ופיסות אינפורמציה זעירות החלו לזלוג לקראת ערב בדבר נטישה של רבים מהמנהיגים והמתמודדים. ולבסוף נפלה הפצצה: התנועה חוברת לגוף זר אחרי הכל…

התגובות לא אחרו לבוא. גינויים מתוך המפלגה ועוד נוטשים. מה שהדהים אותי יותר היה גינויים מאנשים שלא חברי מפלגה כלל, אלה ראו בה משהו חדש ומרענן בפוליטיקה. מצביעים פוטנציאלים והרבה מהם.

כל ההחלטות של היממה האחרונה נעשו בחדרי חדרים, תוך חוסר שקיפות וערפול מוחלט. לא יצאו הודעות מסודרות ואתר האינטרנט של התנועה נסגר. כאשר החלו השמועות לצאת, היה זה מאוחר מידיי. פעילים הגיעו לירושלים למחות על תהליך החבירה לתנועה, אך נשארו בחוץ, ללא יכולת השפעה.

ועכשיו בלבול, סלידה וזעם שולטים בכל.

ומה עכשיו?

יתכן שאת הבחירות האלו הפסדנו עוד לפני שהתחלנו לרוץ. ותמיכה באלון טל עם חבירתו לתנועה ברשות לבני משאירה טעם מר מידיי בפה. אפשר לברוח מהספינה הטובעת ואפשר לנסות ולשקמה. למי שהחליט להישאר ולהיאבק אין מנוס מלקבל את ההצעה השלישית עליה הצבענו אתמול: בין אם רצים ובין אם לא עלינו לנקות את הבית.

יתכן שהיה זה הצעד הנכון שלנו, אנשי הדמוקרטיה הישירה, להצטרף לתנועה הירוקה אחרי הכל. לנו יש את הכלים הנכונים לתיקון מנגנוני התנועה והפיכתם לישירים יותר, אשר ימנעו ממצבים כאלו לקרות שוב.

יש צורך באינפוזיה דמוקרטית ישירה גדולה ודחופה לירוקה!

אני קורא לכנס שוב את ועידת המפלגה ולהחליט על הדברים הבאים (אני לא משפטן, אך ברוח זו יש לקבל החלטות אלו):

  • ביטול כל הסכם שהושג עם כל גוף או מפלגה בשבועות האחרונים

  • הדחת אלון טל מתפקיד היושב ראש

  • חקירה ופרסום חשדות לפעילות לא תקינה במהלך הבחירות המקדימות

  • קביעת חוקים המחייבים כל זרוע בתנועה לשקיפות מלאה

  • קביעת חוקים חדשים המגבילים את ההנהגה מלנהוג כרצונה והכפפה מלאה שלה לרצון ועידת המפלגה

  • בחירת ועדת חירום שחבריה ישמשו כיושבי ראש בפועל עד למועד בחירות פנימיות חדש

דמוקרטיה ישירה עכשיו !

דוד אלכסנדר

להיות או לחדול. מאת ברוך אורן

עד כמה שזה נשמע דרמטי, הערב נחליט ביחד על קבורתה של התנועה הירוקה. ככה לפחות זה נראה מרחוק.

יש לנו כמה החלטות אמיצות על השולחן, אבל אין בהנהגה שלנו אפילו לא אמיץה אחתד שתוציא את הערמונים מהאש. אז אנחנו באים לעשות את זה מהצד.

על השולחן הערב מונחת ההתאבדות הפוליטית של התנועה הירוקה. כן לרוץ עם לבני או לא – ובכן, זהו ניסוח השאלה על דרך הספין. השאלה האמיתית היא האם יש לנו את הכח להציג אלטרנטיבה שפויה למה שקורה בביצה הפוליטית. אלטרנטיבה של דמוקרטיה ירוקה, חדשנית,ישירה, מהפכנית, ירוק עם חברתי, משהו אחר, חדש. זו השאלה המעניינת היחידה.

האופציה היחידה היא להחליט היום לשנות את הזהות של המפלגה. במקום להיות עוד אחת מ-3 מפלגות שמדברות ירוק מחוץ לכנסת, להפוך להיות המפלגה הראשונה שמדברת על ירוק, חברתי, ישיר.

מה הזהות שלנו היום? ראו את תוצאות הפריימריז. אין ממש תוצאות מיום שישי. אולי התוצאה היחידה מהפריימריז ביום שישי היא שראינו כולנו שגם עם פריימריז של 1000 איש אנחנו לא מסוגלים להתמודד באופן שמציג דוגמא לדמוקרטיה ירוקה חדשנית שקופה וישירה.

צירפתי הצעת החלטה בנושא. בתקנון של המפלגה, אפשרי להוסיף נושא לסדר היום אם רבע מהנוכחים יסכימו לצרף אותו לסדר היום. אני מבקש את תמיכתכם בנושא המתואר ובהחלטה הבאה:

"התנועה הירוקה תפעיל תוך 30 יום מערכת לדיון והצבעה דרך האינטרנט בין חברי המפלגה. הנהגת המפלגה והמוסדות בה, יהיו מחוייבים להעלות כל נושא שנידון בהם, באופן מיידי, למערכת הדיון וההצבעה. החלטות ההנהגה והמוסדות יתקבלו בהתאם לקיים בתקנון המפלגה, תוך היוועצות בתוצאות ההצבעה ובדיונים שהתקיימו במערכת ההצבעה האינטרנטית."

עוד הערה קטנה על לבני.
לבני לא משנה שום דבר. לבני לא פראיירית, והיא לא תשכב על גדר התיל בשבילנו. היא רוצה אותנו כי אנחנו יכולים להביא לה קולות. ואם אין לנו אמונה ביכולת להביא מנדטים – היא גם לא צריכה אותנו, ובגלל זה גם לא ראינו עדיין הסכם. היא תמרח אותנו עד הדקה ה90.

בוחרים לרוץ עם ליבני – או מתחייבים להביא לפחות 30 קולות (כתבה מיה ש.)

הערב הזה יוחלט אם התנועה הירוקה תרוץ עם ציפי ליבני או לא (זאת אומרת, אם ההצעה תהיה בתוקף עד הערב, עם ציפי ושלי לא יחברו, אם קיפי מרחוב סומסום לא יכריז על מועמדותו וכו' וכו').

אני לא מגדולי המעורבים בתנועה הירוקה כיום אבל רציתי לחלוק איתכם את דעתי. אני מדברת כמישהי שהיתה פעילה בבחירות הקודמות לכנסת, ודיי נשחקה.

בפעם שעברה, רציתי נורא שניכנס. השקעתי הרבה שעות והרבה קשרים כדי שזה יקרה. התנדבתי במטה ועשיתי טלפונים. שוחחתי עם אנשים ברחוב כדי לנסות לשכנע אותם להצביע לתנועה. חילקתי סטיקרים. כתבתי טוקבקים. הייתי מעורבת בנסיון לנסח נייר עמדה בנושא זכויות בעלי חיים ולשכנע את מגזר פעילי בעלי החיים להצביע לנו. עמדתי מחוץ לקלפי חצי יום, שוחחתי עם אנשים דקה לפני שהם נכנסו. גררתי לפחות 20 איש סביבי  (משפחה וחברים ומכרים) שהצביעו לתנועה.

פשוט האמנתי עמוקות בתנועה הירוקה ורציתי שכולם יראו למה זו המפלגה הכי טובה בסביבה. אז וויתרתי על שעות עבודה ושעות שינה וסיכנתי כמה חברויות… והיו הרבה פעילים שהשקיעו עוד הרבה הרבה הרבה יותר ממני. יותר שעות, יותר מעורבות רגשית, יותר קשרים, הרבה יותר כסף. וכולנו, כמובן, בהתנדבות.

ובכל זאת לא נכנסנו.

אני רוצה שנהיה בפנים. אני רוצה שאדם טוב כמו אלון טל יוכל להילחם עבור הסביבה מתוך הכנסת. ואני רוצה שבבחירות הבאות אוכל להציג לחברים שלי קבלות על עשייה פרלמנטרית של התנועה הירוקה.

וזאת הסיבה שאני חושבת שצריך לרוץ עם ליבני.

יותר מדוייק, לסתום את האף ולרוץ עם ליבני, ולנסות לא להיחנק עם שטרית, עם מניפולציות מימון בחירות, ועם עוד הרבה דברים מסריחים שיקרו בהמשך. כן, גם לי יש בעיות קשות עם זה. אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה. זו נראה לי האופציה האחראית להצבעה מבחינתי, כמי שלא תשקיע הפעם הרבה שעות, מעורבות רגשית, קשרים או כסף. לדעתי זו תמימות וחוסר אחריות להחליט לא לרוץ איתה, ואז לשבת לשלב ידיים ולהאמין שהפעם הציבור יצביע בשבילנו כך פתאום.

אני פונה לכל אחד ואחת מכם שלא רוצה לרוץ עם ליבני – אם פסלתם דרך בטוחה לכנסת, אנא התנהגו באחריות וספקו אלטרנטיבה. לדעתי כל אחד מהמתנגדים לחבירה צריך לקחת על עצמו לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים, ולנסות להגיע לעוד 30  איש אחרים בכל דרך אפשרית, בשיחות רחוב, מחוץ לקלפי, בטוקבקים – כמו שאני ורבים אחרים עשו בפעם שעברה. זה יעבוד – אם יהיו 1500 פעילים שיעשו את זה (אפילו 1000 לא יספיקו).

אם התנגדתם לריצה עם ליבני ואתם לא מתכוונים לפעול במרץ כדי לקדם את ריצתה של התנועה הירוקה לתוך הכנסת, לדעתי אתם מחבלים במו ידיכם בשרידות של המפלגה הזו. כי הקולות לא יגיעו מהחלל הריק.  כי יש גבול כמה מפלגה קטנה בלי משאבים יכולה לנסות לרוץ כל פעם מחדש בלי להיכנס.

לסיכום – לרוץ עם ליבני ולסתום את האף, או להתחייב לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים.  הבחירה בידכם.

ועוד הערה לסיום – אני לא אגיע היום בערב, אבל התקזזתי עם מישהו שהתכוון  להצביע נגד החבירה.  לדעתי זה פתרון טוב למי שגר רחוק ולא יכול להגיע. תודה לאופק על הרעיון.

מיה

הצעה לחברים – בני אהרון ( לקראת הועידה הדחופה ביום רביעי )

שלום אני רוצה לחבר אתכם ליוזמה חדשה שלי שבאה למיטב הבנתי יכולה להביא מצביעים חדשים שמזדהים עם ערכי המחאה החברתית וכן מאוכלוסיות מוחלשות שהן הנפגעות העיקריות מגזירות הכלכליות שבנימין נתניהו הפיל עליהם ולכן: אלו המספרים שחשוב לי להעביר אליכם

אני מציע לחברים לפנות אל קולות הצפים הרבים בארץ שהם: מזרחיים עניים אנשיי מחאה מגוונים שזה אומר רשימה מייצגת של אוכלוסיה זו ואז אפשר לקבל את קולותיהם העם הזה ממתין לבשורה שכזו
לכן צריך לגוון את הרשימה חוץ מאלון טל שנשאר במקום ראשון מקום שני צריך מזרחי \מחאה \
מקום שלישי צריך אישה \ גבר \ מחאה
מקום רביעי אשה \גבר\מזרחי\ וותיק בירוקה
מקום חמישי גבר \אישה \מחאה
רק כך נביא "בשורה שינוי " של ירוק אקדמי מזרחי מחאתי \מוחלשים
עמך ישראל הקול הצף ייתן את הקולות שלו לרשימה שכזו
בנוסף מפלגות קטנות שיחברו העם משווע לדבר כזה יותר ממה שאנו חושבים יש מצב להצליח כהפתעת הבחירות
אין לציפי שום אג'נדה רק הפסידה בפריימריס מקדימה ועזבה שזו גם בגידה בתוצאות היא גם בגדה בליכוד שלא נדבר שמפלגת קדימה הייתה רעה לעם ישראל
אני מציע אפשרות נוספת : לנסות ללכת למשא ומתן עם הליכוד שהוא יותר דמוקרטי וההליכים בו ישרים והוגנים שווה כל נפש מה שגם יש באפשרות הליכוד להכניס מס' חברים שלנו לרשימה בשיריון במקומות ריאלים בכל עשיריה בליכוד אחד ואז יכנסו שלושה
ציפי ליבני לפניי תהום של השמדה פוליטית עצמית ואין לנו מה לחפש שם כבר עדיף לנו לגבש מפלגות קטנות יחד ולרוץ אולי נקבל 4 מנדטים

:קטגוריותUncategorized
%d בלוגרים אהבו את זה: