הודעה לחברי התנועה הירוקה. בחירות 2015

שלום!

אנו שמחים להביא בפניך את החדשות של התנועה הירוקה לקראת הבחירות לכנסת ה 20.

יעל כהן פארן, יו"ר התנועה הירוקה, הצטרפה לרשימת המחנה הציוני, במקום ה- 25.

כניסתה של יעל לרשימה היתה תוצאה של מהלך של התנועה הירוקה מול יו"ר "התנועה" – ציפי לבני.

מעכשיו יהיה לתנועה כח, גב ופלטפורמה של מפלגה גדולה, שתהיה בתקווה מפלגת השלטון. כניסתה של יעל לרשימה מהווה צעד משמעותי שנותן הזדמנות להכניס לא רק את נציגת התנועה הירוקה לכנסת, אלא את האג'נדה הסביבתית בכללותה ללב האג'נדה של המפלגה. במצב זה יתאפשר לנו לקדם את הנושאים היקרים לנו.

במסגרת קמפיין המפלגה, הקימה יעל את ה"מטה הירוק" בתוך "המחנה הציוני".

אתה מוזמן להצטרף ולהיות חלק מהקמפיין – כי הפעם מכניסים את הירוקה לכנסת!

הכנסו לדף הפייסבוק ועשו לייק: https://www.facebook.com/YaelCohenParan

הצטרפות לפעילות יכולה להיות במגוון תחומים – חוגי בית, ארועים, פעילות שטח, גיוס פעילים נוספים, התנדבות במטה..

הפעילויות הקרובות של המטה הירוק של המחנה הציוני:

1. ט"ו בשבט – חלוקת "זרעים של תקווה" (עקב שנת שמיטה לא ניתן לקיים נטיעות) – ביום רביעי 4.2 אחר הצהרים. אירוע בפייסבוק

1. פעילות תחבורה ציבורית – ביום ראשון 8.2 – נפגשים בשעה 08:30 בכניסה לרכבת ארלוזורוב

2. מפרץ חיפה – מפגש עם ציפי לבני ביום חמישי 5.2 בשעה 16:30 במרכז הכרמל

3. רכיבת אופניים – ביום שישי 13.2 בשעה 12:00 בתל אביב

פרטים מדוייקים על הארועים נמצאים בדף הפייסבוק ובקבוצת הפייסבוק של התנועה הירוקה.

רקע על יעל :

יעל כהן פארן היא יו"ר (משותף) של "התנועה הירוקה" מיולי 2013, ממייסדי התנועה הירוקה וחברת הנהגה בה מזמן הקמתה ב 2008.

המנכ"לית המייסדת של "הפורום הישראלי לאנרגיה", עמותה הפועלת לקידום אנרגיה בת קיימא, משנת 2007.

בהובלתה של יעל הפך הפורום הישראלי לאנרגיה לאחד מארגוני החברה האזרחית המשפיעים ביותר בישראל. עיתון "דה מרקר" הכתיר את יעל בין המשפיעים ביותר ברשימת "100 המשפיעים" לשנת 2013. יעל היתה מובילה של המאבק נגד ייצוא הגז ולמען הגז הישראלי – לישראלים, בנושא פירוק מונופול הגז, והובילה מהלכים משמעותיים לקידום התייעלות אנרגטית ואנרגיה מתחדשת.

פעילה סביבתית מובילה מזה 19 שנים. את פעילותה הציבורית החלה יעל בארגון "מגמה ירוקה" שם היתה מנכ"ל (2002-2006) ולפני כן מנהלת מאבקים ציבוריים.

בשירותה הצבאי היתה קצינת מודיעין ביחידה 8200, והשתחררה בדרגת סגן.

בעלת תואר ראשון בפיסיקה ובתכנית "אמירים" למצטיינים מהאוניברסיטה העברית. החלה את לימודיה לקראת התואר השני בפיסיקה ושימשה כתלמידת מחקר במרכז הלאומי לאנרגיית השמש באוניברסיטת בן גוריון. לאחר הפסקת לימודים, חזרה ללימודי התואר השני בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אותו מסיימת בימים אלה.

יעל ייצגה את ישראל בכינוסים בינלאומיים של האו"ם בנושאי פיתוח בר קיימא ומשבר האקלים (ועידת קופנהאגן ב- 2009, ועידת באלי 2007, יוהנסבורג 2002)

שינויי התקנון – הכנה לועידת התנועה הירוקה. מאי 2013

שלום רב. אני מפרסם כאן את הנוסח לתיקון התקנון כדי שתוכלו לעיין ולהגיב בתגובות למטה. כמו כן ניתן להוריד  בקובץ פי. די.אף : הצעה לתיקון תקנון התנועה הירוקה

1)                   ניהול דיונים והצבעות באמצעים אלקטרוניים

1. נהלי עבודה

א.                   כל מוסד של מפלגת התנועה הירוקה, רשאי לקבוע לעצמו נהלי עבודה וכללי פעולה, בכפוף לכללי הצדק הטבעי, ובלבד שאלה לא יעמדו בסתירה לתקנון המפלגה ולהחלטות מוסדותיה.

ב.                    מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, יוכל כל מוסד של התנועה, למעט הוועידה ובית הדין, לקבוע כי הדיון בעניינים מסוימים או החלטות מסוימות יתנהל באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתישמר באופן מלא זכותם של כל חברי המוסד להשתתף בדיון ולהצביע על ההחלטות.

השינוי: בסע' 3(ב) לתקנון, במקום המילים "הוועידה ובית הדין", ייאמר "בית הדין" (מחיקת המילה "הוועידה").

דברי הסבר

מוצע לעגן בתקנון את האפשרות לקבל החלטות ועידה באמצעים אלקטרוניים, לאור כניסתה הצפויה של מערכת שתאפשר הצבעה אישית מרחוק אחרי שיושלם הפיתוח הטכנולוגי של המערכת.

2)                   העברה מתפקיד של חבר מוסד שאינו מתפקד

השינוי: לסעיף 3 בתקנון (נהלי עבודה) יתווסף סעיף 3(ו), כדלקמן:

"יושב הראש של כל מוסד של התנועה, למעט הוועידה, רשאי להעביר מתפקידו חבר במוסד אשר נעדר משלוש ישיבות עוקבות של המוסד אחרי שהוזמן אליהן כדין, ללא סיבה מוצדקת וללא שהודיע מראש על היעדרותו, ובלבד שקיבל את אישורו של ראש ועדת הביקורת לכך; יושב ראש של מוסד אשר העביר חבר מתפקידו, יודיע על כך לאלתר לחבר שהועבר מתפקידו ולהנהגת התנועה.

דברי הסבר

על מנת למנוע מצב בו חברים במוסדות התנועה אינם מתפקדים במשך תקופה ארוכה אך מסרבים (או לא טורחים) להתפטר מתפקידם, מוצע לעגן בתקנון את זכותו של כל יו"ר מוסד (הנהגה, מזכירות, מועצת המומחים, ועדת הבחירות, ועדת ביקורת, בית הדין) להפסיק את חברותו של חבר המוסד שאינו מגיע לפגישות המוסד מבלי שהודיע על היעדרותו ומבלי שהייתה לכך סיבה מוצדקת.  כדי למנוע שימוש לרעה בסמכות, נדרשת הסכמתו של יו"ר ועדת הביקורת, כגורם אובייקטיבי וא-פוליטי, להפעלת הסמכות. למען הסר הספק, מדובר בסמכות רשות שיו"ר המוסד רשאי שלא להפעילה, אם סבר שהנסיבות אינן מצדיקות זאת.

3)                   תקופת אכשרה לחברים חדשים

פרק ב' – חברות במפלגה

1. זכויות וחובות

א.      לכל חבר הזכות, בכפוף להוראות התקנון:

1. להשתתף בפעילות הפוליטית, החברתית והארגונית של התנועה הירוקה;
2. לפנות לכל מוסד ממוסדות התנועה הירוקה בכל עניין הקשור במדיניותה, ארגונה, פעולותיה או ייצוגה, לרבות קבלת מידע על כל אלה.

ב.       לכל חבר הזכות:

1. לבחור ולהיבחר למוסדות התנועה הירוקה;
2. להיבחר ולייצג את התנועה הירוקה, לרבות ברשימה לכנסת מטעם המפלגה.

השינוי: בסע' 8(ב) לתקנון, לאחר המילים "לכל חבר הזכות" יתווספו המילים "בחלוף תקופת אכשרה של ארבעה חודשים מיום הצטרפותו למפלגה".

לאחר סע' 8(ב) יתווספו סעיפים 8(ג)-8(ד), כדלקמן:

(ג) תקופת האכשרה האמורה בסע' 8(ב) לעיל לא תחול על חבר המצטרף למזכירות או למועצת המומחים.

(ד) על אף האמור לעיל, רשאית הנהגת התנועה הירוקה לאשר תקופת אכשרה קצרה מזו למי שהיה חבר מפלגה בעבר וחברותו פקעה בשל אי תשלום דמי חבר או בשל הודעת החבר על הפסקת חברותו, כאמור בסע' 11(א) לתקנון (להלן: "חבר מפלגה חוזר"), ובלבד שההחלטה על כך תפורסם ותחול באופן שוויוני על חברי מפלגה חוזרים בעלי נסיבות דומות.

דברי הסבר

מוצע לעגן בתקנון תקופת אכשרה בת 4 חודשים לחברים חדשים המצטרפים לתנועה, על מנת להפחית את הסכנה של "השתלטות עוינת" על המפלגה בידי גורמים חיצוניים.  תקופת האכשרה תאפשר להכיר את החברים החדשים ואת מידת מחויבותם לערכי המפלגה, ולהפחית את החשש מכך שיצטרפו למפלגה גורמים שאינם דוגלים בערכיה.

כן מוצע, כי תקופת האכשרה לא תחול על מי שהצטרפו למזכירות או למועצת המומחים, שכן קבלה לגופים אלה מותנית בפעילות מוכחת בתחום החברתי/סביבתי, באופן המפחית את הסיכון שמדובר באדם המבקש לפגוע במפלגה או להשתלט עליה.

עוד מוצע, שהנהגת התנועה הירוקה תוכל לקבוע קריטריונים מקלים יותר ביחס לחברי מפלגה אשר חברותם נפסקה ומבקשים להצטרף שוב כחברים במפלגה, בתנאי שהקריטריונים יפורסמו ויהיו שוויוניים (כלומר, יתייחסו באופן שווה לבעלי תקופות חברות שוות ותקופות הפסקת חברות שוות).

4)                   ביטול חברות אוטומטית

1. תשלום דמי חברות

א.      תשלום דמי החברות יעשה באמצעות שיק אישי לפקודת התנועה הירוקה, באמצעות כרטיס אשראי, או בכל דרך אחרת שאישר מנכ"ל המפלגה.

ב.       דמי החבר ישולמו עבור השנה הקלנדרית בה בוצע התשלום; בוצע התשלום עד ליום 31.3 בשנה הקלנדרית (ועד בכלל), יראו את החברות כאילו החלה ביום 1.1 לאותה שנה; בוצע התשלום לאחר יום 31.3 בשנה הקלנדרית, יראו את החברות כאילו החלה ביום בו בוצע התשלום.

השינוי: בסעיף 10(ב) לתקנון ייאמר "דמי החבר ישולמו עבור השנה הקלנדרית בה בוצע התשלום; לא ישתתף חבר מפלגה בכל הצבעה בוועידה, ולא יעמדו לו הזכויות הקבועות בסע' 8(ב) לתקנון, מבלי ששילם את דמי החבר עבור אותה השנה."

דברי הסבר

מוצע לבטל את המצב הקיים, בו החברות במפלגה מתבטלת אוטומטית במידה ודמי החבר לא משולמים, ולהחליף אותה בדרישה כי תשלום דמי החבר תהיה תנאי להצבעה בוועידה או במוסדות אחרים של המפלגה.

5)                   מספר נוכחים דרוש לפתיחת ועידה

פרק ג' – ועידת התנועה הירוקה

1. התכנסות ורישום

א.      חברי הועידה יירשמו בהגיעם לישיבה בדוכן רישום שיוצב בסמוך לפתח אולם הישיבה, ויקבלו כרטיס הצבעה.

ב.       דוכן הרישום יישאר פתוח במהלך כל הכינוס, ומפעילו ירשום את החברים המשתתפים וימסור את הרשימה לנשיאות הועידה עם סיומה.

24. מניין חוקי בישיבות הועידה

א.      מספר החברים המינימלי הדרוש על מנת לפתוח ועידה הינו 10% מחבריה, לפי הרישום המתנהל בדוכן הרישום.

ב.       נוכח יו"ר הישיבה במהלך הישיבה כי מספר החברים בישיבה נפל מתחת ל 10% ממספר חבריה, הוא רשאי לנעול את הישיבה, לפני שנסתיים הדיון בכל הנושאים שהיו על סדר יומה, ובלבד שלא יעשה כך אם על סדר יומה של הועידה מופיע סעיף בחירות שטרם נדון.

ג.        נושאים שהיו על סדר יומה של ישיבה שהופסקה כאמור, יובאו להמשך דיון ולהצבעה בראשית כינוס הועידה הבאה, ובלבד שיהיה בו מניין חוקי כאמור.

השינוי: בסע' 23 לתקנון, אחרי סע' 23(ב), יתווסף סעיף 23(ג) כדקלמן:

"לפני פתיחת הועידה יימסרו לנשיאות הוועידה רשימת הנוכחים ומספרם. הנשיאות תוודא את התקיימותו של המניין הדרוש לפתיחת הוועידה."

דברי הסבר

מוצע לעגן את הדרישה כי הוועידה תתקיים רק בנוכחות של 10% מן החברים, כדרישת התקנון, על ידי קביעת מנגנון המחייב שנשיא הוועידה יבדוק שאכן נוכח הקוורום הנדרש לשם קיום הוועידה.

השינוי: בסעיף 24(א) לתקנון לתקנון, אחרי המילים "10% מחבריה" ייתווספו המילים "או 70 חברים (הנמוך מביניהם)."

בסע' 24(ב) לתקנון ייאמר:

"מצא נשיא הוועידה כי מספר חברי הוועידה הנוכחים פחת מהמספר הדרוש לפתיחת ועידה או שנתקיימו נסיבות אחרות שאינן מאפשרות ניהול תקין של הוועידה, רשאי הוא, לאחר שנועץ ביושבי ראש ההנהגה, לעשות אחד מאלה:

א.                  לנעול את הישיבה;

ב.                  להודיע על הפסקת הוועידה ועל דחיית הדיון בנושאים שטרם נדונו לפרק זמן שלא יעלה על 14 ימים;

ג.                    להמשיך בניהול הוועידה, על אף הירידה במספר החברים; במקרה כזה תיחשב הוועידה כחוקית, גם אם פחת מספר הנוכחים מן הנדרש על פי הוראות התקנון."

דברי הסבר

מוצע כי במקום הדרישה הקיימת כיום, על פיה נדרשת נוכחות של 10% מחברי הוועידה כתנאי לפתיחתה, יידרש קוורום של 10% או 70 חברים, לפי הנמוך. כמו כן מוצע לאפשר לנשיא הוועידה, בהתייעצות עם יושבי ראש המפלגה, לנעול את הישיבה ולדחות את המשך הדיון בעד 14 ימים בנסיבות שבהן מספר החברים הנוכחים פחת מהמינימום הנדרש, או שמתקיימות נסיבות אחרות שאינן מאפשרות ניהול תקין של הוועידה באותו מועד. מדובר בסמכות שבשיקול דעת שנועדה למקרים קיצוניים, על מנת למנוע מצב בו החלטות קריטיות מתקבלות ללא קוורום מתאים או בנסיבות קיצוניות אחרות. המצב התקנוני היום מאפשר לנשיא הוועידה רק לנעול את הוועידה, או להמשיך בה, ללא אפשרויות ביניים.

6)                   מועד אחרון להגשת מועמדויות

השינוי: יתווסף סעיף 34 לתקנון, כדלקמן:

"34. בכל הליך של בחירות פנימיות בתנועה הירוקה יחולו ההוראות הבאות, למעט בחירות לרשימה לכנסת בנסיבות הקבועות בסע' 60(י) לתקנון:

(1) המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד בתנועה או לרשימה לכנסת יהיה על פי קביעת ועדת הבחירות, אך לא מאוחר מ-21 ימים לפני מועד הבחירות.

(2) המועד האחרון לסגירת ספר הבוחרים לקראת בחירות יהיה 30 יום לפני מועד הבחירות.

(3) ערעורים על ספר הבוחרים יוגשו עד 21 יום לפני מועד הבחירות הפנימיות, וההכרעה בערעורים תסתיים עד 14 יום לפני מועד הבחירות הפנימיות.

(4) רשימה סופית של המועמדים בבחירות הפנימיות תפורסם לא יאוחר מ-14 ימים לפני מועד הבחירות."

דברי הסבר

מוצע לקבוע כי ועדת הבחירות, כאשר היא קובעת את לוחות הזמנים לבחירות פנימיות להנהגה או לרשימה לכנסת, תהיה מחויבת למגבלות המועדים המוצעות בסעיף; ועדת הבחירות תוכל לקבוע מועדים ארוכים יותר, אך לא קצרים יותר.  כאשר מתקיימות בחירות לרשימה לכנסת לפי סע' 60(י) לתקנון, כלומר כאשר הבחירות לכנסת הוקדמו ואין אפשרות מעשית לעמוד במועדים האמורים בסעיף, יישמר שיקול דעתה של ועדת הבחירות ביחס למועדים.

7)                   סניפים ורשימות מקומיות

1. הקמת סניף

קבוצת חברי מפלגת התנועה הירוקה, המבקשים להקים התארגנות מקומית של מפלגת התנועה הירוקה בשטחה רשות מוניציפאלית, יהוו סניף של מפלגת התנועה הירוקה, וזאת לאחר קבלת אישורו של מנכ"ל המפלגה.

השינוי: בסע' 56 לתקנון, במקום "רשות מוניציפאלית" ייאמר "רשות מוניציפלית או מספר רשויות מוניציפליות."

דברי הסבר

מאחר ולעתים סניפים של התנועה פועלים במספר יישובים סמוכים, מוצע לעדכן את התקנון על מנת לאפשר הקמת סניף בודד של התנועה בכמה יישובים או רשויות סמוכים.

8)                   סניפים ורשימות מקומיות

1. רשימה מקומית

א.     סניף לא יעמיד רשימה מקומית או מועמד לראשות רשות מוניציפאלית, אלא באישור הנהגת מפלגת התנועה הירוקה.

השינוי: בסעיף 57(א) לתקנון, אחרי המילים "רשימה מקומית," יתווספו המילים "מועמד במסגרת רשימה משותפת".

דברי הסבר

התיקון נועד להבהיר, שרשימה מקומית אינה חייבת להיות רשימה של התנועה הירוקה בלבד, אלא שנציג או נציגים של התנועה הירוקה יכולים להשתלב ברשימה מקומית אחרת לשם ריצה משותפת, ובלבד שניתן אישור ההנהגה לכך.

מצגת תיקוני התקנון

ועידת התנועה הירוקה 24 מאי 2013

שימו לב !

רק מי שהתפקד השנה ( 2013 ) יוכל להצביע אנא התפקדו לפני בכדי להפחית את הלחץ בכניסה. מי שהתפקד בעבר יכול פשוט לשלם את דברי החבר בלינק הבא

ועידת התנועה הירוקה 24.5 לו"ז ומסמכים להכנה.

ההזמנה

אחרי תקופת ביניים ממושכת – נראה שהאבק שקע מספיק כדי שחברי מפלגת התנועה הירוקה, יתכנסו על מנת לקבל החלטות חשובות לגבי העתיד.

על כן הריני להזמין אתכם לוועידה של המפלגה – שתתקיים ביום ו' – 24 במאי, בסמינר הקיבוצים – בשעה 9:00 בבוקר. (התכנסות ב 8:45). –על סדר היום שני סעיפים חשובים:

1) שינויי תקנון: לאור לקחים שהופקו מן הבחירות האחרונות וארבע שנות פעולות עלו קריאות רבות לתקנן את התקנון שלנו. קשה לייצר תקנון מושלם. אנו ננסה להביא בפני הועידה , תקנון המאפשר איזונים פנימיים על מנת לא לאפשר פתח להתנהלות לא תקינה. כמו גם לעשותו בהיר יותר ופשוט יותר להתנהלות.

לגבי התקנון התקיימו עד כה: מפגש פתוח של חברים, דיון בהנהגה, ובחנו אותו מועצת המומחים, במהלך הועידה נציג ונדון בדילמות ובהצעות אשר גובשו ונעלה אותם לאישור הועידה.

ההצעות הסופיות יוצגו בקרוב באתר האינטרנט, לכלל החברים, לאחר שהוא נבחן על ידי הנהגת המפלגה ומועצת המומחים. בוועידה עצמה, נשתדל לנתב את הדיון לנושאים העקרוניים, ונשאף לדיון יעיל במגמה לקבל החלטות חכמות. לאחר תיקון התקנון, נתחיל את הצעדים לקראת בחירת הנהגה חדשה למפלגה, כנראה במהלך חודש יוני.

2) שיתוף פעולה בין "התנועה הירוקה" לבין מפלגת "התנועה". כידוע המפלגה שלנו חברה אל מפלגת "התנועה" ולציפי לבני בבחירות האחרונות בניסיון לפרוץ את מחסום "אחוז החסימה". למרבה הצער לא הצלחנו להכניס חבר כנסת, אם כי, המהלך הביא לכך שלראשונה, מפלגה דרשה את המשרד להגנת הסביבה במשא ומתן קואליציוני. ציפי לבני העומדת בראש המפלגה, הנה שרת משפטים, העומדת בראש ועדת השרים לחקיקה ופתוחה מאד לקידום הרעיונות שלנו.

משלחת מוסדות המפלגה נפגשה לאחרונה, עם שרת המשפטים, ציפי לבני, ועם השר עמיר פרץ על מנת, לבחון מסגרות שיתנו משמעות לחיבור הזה גם בתקופה הקרובה. למשל, התנועה מזמינה את "התנועה הירוקה" להשתמש במשרדיהם, ותקצה לנו שטח לפעילות. חשובה הרבה יותר כמובן היא המעורבות שלנו בקידום מדיניות ציבורית ירוקה וסיוע לרשימות המקומיות שלנו.

נציג את ההצעות לשיתוף פעולה מוסדית לחברים עם המלצת הנהגת המפלגה בדבר היחסים בינינו לבין "התנועה" . בסופו של דבר ועידת המפלגה תכריע.
אני מקווה שתוכלו להצטרף אלנו למפגש חשוב זה שגם ישמש הזדמנות לחדש חברות במפלגה לשנת 2013.

אנו מנצלים הזדמנות זו להזכיר לחברים שעוד לא מאוחר להתמודד בבחירות המקומיות באוקטובר. אפשר לעשות כן באופן עצמאי או לפנות לרשימה קיימת ביושב שלכם ראויה בהצעה לחיבור. אנו כאן כדי לעזור במהלכים כאלה. למי שמעוניין, יתקיים יום עיון, יחד עם חיים וסביבה ועמותת "התנועה הירוקה" כדי להעביר מידע, מיומנויות וכו' –לקראת סוף החודש – מיכאל קורדובה יודיע על תאריך סופי בקרוב.

תשקלו היטב – ותצטרפו!

בברכה,

אלון טל והדס שכנאי

לו"ז ראשוני:

1.      9:00 – 9:10 פתיחה אומנותית.

2.      9:10 – 9:40 דווח שנתי מנכ"ל וועדת ביקורת.

3.      9:40 – 10:00 הערכות לבחירות המקומיות.

4.      10:00 – 11:00 שינויי תקנון.

5.      11:00-11:15 הפסקה

6.      11:15 – 12:30 דיון לגבי שתוף הפעולה עם מפלגת "התנועה".

שינויי התקנון

הצעה לתיקון תקנון – התנועה הירוקה

1)                   ניהול דיונים והצבעות באמצעים אלקטרוניים

1. נהלי עבודה

א.                   כל מוסד של מפלגת התנועה הירוקה, רשאי לקבוע לעצמו נהלי עבודה וכללי פעולה, בכפוף לכללי הצדק הטבעי, ובלבד שאלה לא יעמדו בסתירה לתקנון המפלגה ולהחלטות מוסדותיה.

ב.                    מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, יוכל כל מוסד של התנועה, למעט הוועידה ובית הדין, לקבוע כי הדיון בעניינים מסוימים או החלטות מסוימות יתנהל באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתישמר באופן מלא זכותם של כל חברי המוסד להשתתף בדיון ולהצביע על ההחלטות.

השינוי: בסע' 3(ב) לתקנון, במקום המילים "הוועידה ובית הדין", ייאמר "בית הדין" (מחיקת המילה "הוועידה").

דברי הסבר

מוצע לעגן בתקנון את האפשרות לקבל החלטות ועידה באמצעים אלקטרוניים, לאור כניסתה הצפויה של מערכת שתאפשר הצבעה אישית מרחוק אחרי שיושלם הפיתוח הטכנולוגי של המערכת.

2)                   העברה מתפקיד של חבר מוסד שאינו מתפקד

השינוי: לסעיף 3 בתקנון (נהלי עבודה) יתווסף סעיף 3(ו), כדלקמן:

"יושב הראש של כל מוסד של התנועה, למעט הוועידה, רשאי להעביר מתפקידו חבר במוסד אשר נעדר משלוש ישיבות עוקבות של המוסד אחרי שהוזמן אליהן כדין, ללא סיבה מוצדקת וללא שהודיע מראש על היעדרותו, ובלבד שקיבל את אישורו של ראש ועדת הביקורת לכך; יושב ראש של מוסד אשר העביר חבר מתפקידו, יודיע על כך לאלתר לחבר שהועבר מתפקידו ולהנהגת התנועה.

דברי הסבר

על מנת למנוע מצב בו חברים במוסדות התנועה אינם מתפקדים במשך תקופה ארוכה אך מסרבים (או לא טורחים) להתפטר מתפקידם, מוצע לעגן בתקנון את זכותו של כל יו"ר מוסד (הנהגה, מזכירות, מועצת המומחים, ועדת הבחירות, ועדת ביקורת, בית הדין) להפסיק את חברותו של חבר המוסד שאינו מגיע לפגישות המוסד מבלי שהודיע על היעדרותו ומבלי שהייתה לכך סיבה מוצדקת.  כדי למנוע שימוש לרעה בסמכות, נדרשת הסכמתו של יו"ר ועדת הביקורת, כגורם אובייקטיבי וא-פוליטי, להפעלת הסמכות. למען הסר הספק, מדובר בסמכות רשות שיו"ר המוסד רשאי שלא להפעילה, אם סבר שהנסיבות אינן מצדיקות זאת.

3)                   תקופת אכשרה לחברים חדשים

פרק ב' – חברות במפלגה

1. זכויות וחובות

א.      לכל חבר הזכות, בכפוף להוראות התקנון:

1. להשתתף בפעילות הפוליטית, החברתית והארגונית של התנועה הירוקה;
2. לפנות לכל מוסד ממוסדות התנועה הירוקה בכל עניין הקשור במדיניותה, ארגונה, פעולותיה או ייצוגה, לרבות קבלת מידע על כל אלה.

ב.       לכל חבר הזכות:

1. לבחור ולהיבחר למוסדות התנועה הירוקה;
2. להיבחר ולייצג את התנועה הירוקה, לרבות ברשימה לכנסת מטעם המפלגה.

השינוי: בסע' 8(ב) לתקנון, לאחר המילים "לכל חבר הזכות" יתווספו המילים "בחלוף תקופת אכשרה של ארבעה חודשים מיום הצטרפותו למפלגה".

לאחר סע' 8(ב) יתווספו סעיפים 8(ג)-8(ד), כדלקמן:

(ג) תקופת האכשרה האמורה בסע' 8(ב) לעיל לא תחול על חבר המצטרף למזכירות או למועצת המומחים.

(ד) על אף האמור לעיל, רשאית הנהגת התנועה הירוקה לאשר תקופת אכשרה קצרה מזו למי שהיה חבר מפלגה בעבר וחברותו פקעה בשל אי תשלום דמי חבר או בשל הודעת החבר על הפסקת חברותו, כאמור בסע' 11(א) לתקנון (להלן: "חבר מפלגה חוזר"), ובלבד שההחלטה על כך תפורסם ותחול באופן שוויוני על חברי מפלגה חוזרים בעלי נסיבות דומות.

דברי הסבר

מוצע לעגן בתקנון תקופת אכשרה בת 4 חודשים לחברים חדשים המצטרפים לתנועה, על מנת להפחית את הסכנה של "השתלטות עוינת" על המפלגה בידי גורמים חיצוניים.  תקופת האכשרה תאפשר להכיר את החברים החדשים ואת מידת מחויבותם לערכי המפלגה, ולהפחית את החשש מכך שיצטרפו למפלגה גורמים שאינם דוגלים בערכיה.

כן מוצע, כי תקופת האכשרה לא תחול על מי שהצטרפו למזכירות או למועצת המומחים, שכן קבלה לגופים אלה מותנית בפעילות מוכחת בתחום החברתי/סביבתי, באופן המפחית את הסיכון שמדובר באדם המבקש לפגוע במפלגה או להשתלט עליה.

עוד מוצע, שהנהגת התנועה הירוקה תוכל לקבוע קריטריונים מקלים יותר ביחס לחברי מפלגה אשר חברותם נפסקה ומבקשים להצטרף שוב כחברים במפלגה, בתנאי שהקריטריונים יפורסמו ויהיו שוויוניים (כלומר, יתייחסו באופן שווה לבעלי תקופות חברות שוות ותקופות הפסקת חברות שוות).

4)                   ביטול חברות אוטומטית

1. תשלום דמי חברות

א.      תשלום דמי החברות יעשה באמצעות שיק אישי לפקודת התנועה הירוקה, באמצעות כרטיס אשראי, או בכל דרך אחרת שאישר מנכ"ל המפלגה.

ב.       דמי החבר ישולמו עבור השנה הקלנדרית בה בוצע התשלום; בוצע התשלום עד ליום 31.3 בשנה הקלנדרית (ועד בכלל), יראו את החברות כאילו החלה ביום 1.1 לאותה שנה; בוצע התשלום לאחר יום 31.3 בשנה הקלנדרית, יראו את החברות כאילו החלה ביום בו בוצע התשלום.

השינוי: בסעיף 10(ב) לתקנון ייאמר "דמי החבר ישולמו עבור השנה הקלנדרית בה בוצע התשלום; לא ישתתף חבר מפלגה בכל הצבעה בוועידה, ולא יעמדו לו הזכויות הקבועות בסע' 8(ב) לתקנון, מבלי ששילם את דמי החבר עבור אותה השנה."

דברי הסבר

מוצע לבטל את המצב הקיים, בו החברות במפלגה מתבטלת אוטומטית במידה ודמי החבר לא משולמים, ולהחליף אותה בדרישה כי תשלום דמי החבר תהיה תנאי להצבעה בוועידה או במוסדות אחרים של המפלגה.

5)                   מספר נוכחים דרוש לפתיחת ועידה

פרק ג' – ועידת התנועה הירוקה

1. התכנסות ורישום

א.      חברי הועידה יירשמו בהגיעם לישיבה בדוכן רישום שיוצב בסמוך לפתח אולם הישיבה, ויקבלו כרטיס הצבעה.

ב.       דוכן הרישום יישאר פתוח במהלך כל הכינוס, ומפעילו ירשום את החברים המשתתפים וימסור את הרשימה לנשיאות הועידה עם סיומה.

24. מניין חוקי בישיבות הועידה

א.      מספר החברים המינימלי הדרוש על מנת לפתוח ועידה הינו 10% מחבריה, לפי הרישום המתנהל בדוכן הרישום.

ב.       נוכח יו"ר הישיבה במהלך הישיבה כי מספר החברים בישיבה נפל מתחת ל 10% ממספר חבריה, הוא רשאי לנעול את הישיבה, לפני שנסתיים הדיון בכל הנושאים שהיו על סדר יומה, ובלבד שלא יעשה כך אם על סדר יומה של הועידה מופיע סעיף בחירות שטרם נדון.

ג.        נושאים שהיו על סדר יומה של ישיבה שהופסקה כאמור, יובאו להמשך דיון ולהצבעה בראשית כינוס הועידה הבאה, ובלבד שיהיה בו מניין חוקי כאמור.

השינוי: בסע' 23 לתקנון, אחרי סע' 23(ב), יתווסף סעיף 23(ג) כדקלמן:

"לפני פתיחת הועידה יימסרו לנשיאות הוועידה רשימת הנוכחים ומספרם. הנשיאות תוודא את התקיימותו של המניין הדרוש לפתיחת הוועידה."

דברי הסבר

מוצע לעגן את הדרישה כי הוועידה תתקיים רק בנוכחות של 10% מן החברים, כדרישת התקנון, על ידי קביעת מנגנון המחייב שנשיא הוועידה יבדוק שאכן נוכח הקוורום הנדרש לשם קיום הוועידה.

השינוי: בסעיף 24(א) לתקנון לתקנון, אחרי המילים "10% מחבריה" ייתווספו המילים "או 70 חברים (הנמוך מביניהם)."

בסע' 24(ב) לתקנון ייאמר:

"מצא נשיא הוועידה כי מספר חברי הוועידה הנוכחים פחת מהמספר הדרוש לפתיחת ועידה או שנתקיימו נסיבות אחרות שאינן מאפשרות ניהול תקין של הוועידה, רשאי הוא, לאחר שנועץ ביושבי ראש ההנהגה, לעשות אחד מאלה:

א.                  לנעול את הישיבה;

ב.                  להודיע על הפסקת הוועידה ועל דחיית הדיון בנושאים שטרם נדונו לפרק זמן שלא יעלה על 14 ימים;

ג.                    להמשיך בניהול הוועידה, על אף הירידה במספר החברים; במקרה כזה תיחשב הוועידה כחוקית, גם אם פחת מספר הנוכחים מן הנדרש על פי הוראות התקנון."

דברי הסבר

מוצע כי במקום הדרישה הקיימת כיום, על פיה נדרשת נוכחות של 10% מחברי הוועידה כתנאי לפתיחתה, יידרש קוורום של 10% או 70 חברים, לפי הנמוך. כמו כן מוצע לאפשר לנשיא הוועידה, בהתייעצות עם יושבי ראש המפלגה, לנעול את הישיבה ולדחות את המשך הדיון בעד 14 ימים בנסיבות שבהן מספר החברים הנוכחים פחת מהמינימום הנדרש, או שמתקיימות נסיבות אחרות שאינן מאפשרות ניהול תקין של הוועידה באותו מועד. מדובר בסמכות שבשיקול דעת שנועדה למקרים קיצוניים, על מנת למנוע מצב בו החלטות קריטיות מתקבלות ללא קוורום מתאים או בנסיבות קיצוניות אחרות. המצב התקנוני היום מאפשר לנשיא הוועידה רק לנעול את הוועידה, או להמשיך בה, ללא אפשרויות ביניים.

6)                   מועד אחרון להגשת מועמדויות

השינוי: יתווסף סעיף 34 לתקנון, כדלקמן:

"34. בכל הליך של בחירות פנימיות בתנועה הירוקה יחולו ההוראות הבאות, למעט בחירות לרשימה לכנסת בנסיבות הקבועות בסע' 60(י) לתקנון:

(1) המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד בתנועה או לרשימה לכנסת יהיה על פי קביעת ועדת הבחירות, אך לא מאוחר מ-21 ימים לפני מועד הבחירות.

(2) המועד האחרון לסגירת ספר הבוחרים לקראת בחירות יהיה 30 יום לפני מועד הבחירות.

(3) ערעורים על ספר הבוחרים יוגשו עד 21 יום לפני מועד הבחירות הפנימיות, וההכרעה בערעורים תסתיים עד 14 יום לפני מועד הבחירות הפנימיות.

(4) רשימה סופית של המועמדים בבחירות הפנימיות תפורסם לא יאוחר מ-14 ימים לפני מועד הבחירות."

דברי הסבר

מוצע לקבוע כי ועדת הבחירות, כאשר היא קובעת את לוחות הזמנים לבחירות פנימיות להנהגה או לרשימה לכנסת, תהיה מחויבת למגבלות המועדים המוצעות בסעיף; ועדת הבחירות תוכל לקבוע מועדים ארוכים יותר, אך לא קצרים יותר.  כאשר מתקיימות בחירות לרשימה לכנסת לפי סע' 60(י) לתקנון, כלומר כאשר הבחירות לכנסת הוקדמו ואין אפשרות מעשית לעמוד במועדים האמורים בסעיף, יישמר שיקול דעתה של ועדת הבחירות ביחס למועדים.

7)                   סניפים ורשימות מקומיות

1. הקמת סניף

קבוצת חברי מפלגת התנועה הירוקה, המבקשים להקים התארגנות מקומית של מפלגת התנועה הירוקה בשטחה רשות מוניציפאלית, יהוו סניף של מפלגת התנועה הירוקה, וזאת לאחר קבלת אישורו של מנכ"ל המפלגה.

השינוי: בסע' 56 לתקנון, במקום "רשות מוניציפאלית" ייאמר "רשות מוניציפלית או מספר רשויות מוניציפליות."

דברי הסבר

מאחר ולעתים סניפים של התנועה פועלים במספר יישובים סמוכים, מוצע לעדכן את התקנון על מנת לאפשר הקמת סניף בודד של התנועה בכמה יישובים או רשויות סמוכים.

8)                   סניפים ורשימות מקומיות

1. רשימה מקומית

א.     סניף לא יעמיד רשימה מקומית או מועמד לראשות רשות מוניציפאלית, אלא באישור הנהגת מפלגת התנועה הירוקה.

השינוי: בסעיף 57(א) לתקנון, אחרי המילים "רשימה מקומית," יתווספו המילים "מועמד במסגרת רשימה משותפת".

דברי הסבר

התיקון נועד להבהיר, שרשימה מקומית אינה חייבת להיות רשימה של התנועה הירוקה בלבד, אלא שנציג או נציגים של התנועה הירוקה יכולים להשתלב ברשימה מקומית אחרת לשם ריצה משותפת, ובלבד שניתן אישור ההנהגה לכך.

מצגת תיקוני התקנון

ועידת התנועה הירוקה 24 מאי 2013

שימו לב !

רק מי שהתפקד השנה ( 2013) יוכל להצביע אנא התפקדו לפני בכדי להפחית את הלחץ בכניסה. מי שהתפקד בעבר יכול פשוט לשלם את דברי החבר בלינק הבא

אחרי הבחירות יהיה טוב – עניין של מספרים

בספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מבקשים תושבי כוכב מרוחק לבנות מחשב רב עוצמה שיגלה את משמעות היקום. לאחר אלפי שנות עבודה נאספים הצאצאים של בוני המחשב כדי לקבל את התשובה הנכספת, שהיא: 42. התושבים ממהרים לחקור את המחשב לגבי מה השתבש בדרך, והוא מצידו מבהיר להם: התשובה הנכונה היא אכן 42, אך השאלה ששאלתם לא הייתה נכונה. כדי לברר מהי השאלה הנכונה ידרשו עוד אלפי שנים. הגיע הזמן שגם אנחנו, בישראל 2013, נשאל את השאלות הנכונות לגבי איכות חיינו.

שאלה: מה מצבנו הלאומי?

תשובה לשאלה החשובה מה מצבנו הלאומי אנחנו מקבלים בכל ראיון של ראש הממשלה או שר האוצר, או מי משליחיהם. הוא מציג לנו את התל"ג  שיראה שהמשק צומח והכלכלה נמצאת במצב מצוין ביחס למצב הגרוע באירופה.

כל מסיבת עיתונאים כבר כתובה מראש: "הכל היה נגדנו, אבל המדיניות שניהלנו התבררה שוב כנכונה.  למרות המשבר באירופה, למרות ההשפעה השלילית על הבורסה של הזכיה של אובמה בבחירות, למרות ספרד ויוון, למרות המחאה, למרות הכל, התל"ג עולה – אנחנו בצמיחה חסרת תקדים ביחס לעולם".

גם התשובות לשאלות העיתונאים כבר מוכנות. האבטלה עלתה? זה זניח, בקרוב הצמיחה תחלחל לכולם. יוקר המחיה עלה? אנחנו בתקופה קשה וחייבים לשנס מותניים. העיקר שיש צמיחה. כרטיס אוטובוס הפך למעמסה על השכבות הנמוכות? זה אשמת אירן הגורמת לעליית מחירי הנפט. כשהעולם יהיה לצידנו, גם מחירי הנפט ירדו.

ה"כלכלה" האישית עומדת במקום

התל"ג הוא מספר שנועד לכלכלנים. הוא מצביע על עליה בפעילות הכלכלית. אבל הקשר שלו לאיכות החיים ולרווחה של תושבי המדינה חלש. הוא אינו מודד האם תושבים חולים יותר. כך, אם יוקם מפעל מזהם במפרץ חיפה, הפעילות הכלכלית תצמח כתוצאה מהמכירות שהמפעל יביא, והמדד יעלה. אבל הפגיעה בבריאות התושבים באזור לא תופיע בשום גרף במסיבת העיתונאים. אפילו יותר אבסורדי מכך: ייתכן שבריאות התושבים המתדרדת אף תוסיף לתל"ג – הרי אנשים חולים יבזבזו יותר על תרופות, יותר ימי אשפוז יירשמו בבתי החולים, והרופאים יעבדו שעות נוספות – כל אלה באים לידי ביטוי בתל"ג בצורה אחת: עליה.

ולמרות זאת התל"ג הוא הדרך העיקרית בה המדינה מציגה צמיחה באיכות החיים. דוח העוני, דוח האלימות, דוח מצב בית החולים – כולם משניים.

לשאול את השאלה הנכונה

התל"ג הוא כלי מיושן למדידת רווחה במדינה וכמעט אינו מספק מידע שרלוונטי לאנשים החיים במדינה. צריך להחליף להחליף אותו במדד, כמו זה שהציגה מפלגת התנועה הירוקה, שיכלול נתונים הרלוונטים לחיינו – כגון רמת הבריאות של האוכלוסיה, רמות זיהום, צפיפות, תאונות דרכים, הזמן אותו מבלים בדרכים מיליוני אנשים, שיוויון בהכנסות ועוד. באמצעות מדד משולב כזה נוכל באמת לבוא בדין וחשבון עם הממשלה המכהנת, ולא באמצעות מספר ריק מתוכן.

כי מספרים הם כלי נהדר – ואפשר להציג אותם ולפרש אותם בכל צורה. זה יכול להיות המספר 42 או כל מספר אחר, הוא יכול לעלות או לרדת, אבל הוא לא ישקף דבר עבור האנשים שמבלים בפקקים או למי שחולה או עומד לחלות בסרטן. נקווה כולנו שאחרי הבחירות האלה, יהיה נציג ירוק בכנסת שיפעל כדי שנקבל תמונת מצב אמיתית ונפעל לפיה, ולא ממשלה שתפעל כדי ליצור תמונת מצב לפי רצונה.

חברינו, חנן לוי- עינב, נפטר היום (31.12.12)

התנועה הירוקה מרכינה ראשה יחד עם התנועה הסביבתית כולה,

חנן עינב-לוי בימי הקמפיין לבחירות ב 2009

על מותו בטרם עת של חנן לוי- עינב- חבר יקר, איש אהוב, אקטיביסט ללא חת. 

בין שלל הפעילות שחנן לקח בהן חלק, חנן היה בין מייסדי התנועה הירוקה, וליווה אותנו לאורך השנים בדרכו המיוחדת של שילוב בין אקטיביזם לא מתפשר לבין שקט ורוגע נפשי.

תנחומינו למשפחה ולחברים הרבים, שלא תדעו עוד צער.

יושבים שבעה בבית המשפחה בפתח תקוה רחוב זכרון יעקב 8 דירה 20.

לבלוג של חנן

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

אתחיל מהסוף.

פעלתי בתנועה הירוקה בשנתיים האחרונות כדי להכניס נציגים ירוקים לכנסת. נקודה.

זאת המטרה שלשמה הוקמה מפלגת התנועה הירוקה. זאת המטרה שלמענה מיכאל, רחלי, אלון, סוזן, שי, אבי, ערן, שגית, דובי, איתמר ואנוכי השקענו כל כך הרבה.

מאחר וזאת המטרה, לפיכך צריכות להיבחן  הפעולות וההחלטות של הימים האחרונים.

כבר בוועידת החירום החלטתי שאני לא יכול להתיימר לקבל החלטה בנושא הצטרפות ללבני ולכן נמענתי מלהגיע. קיוויתי שאני משאיר את ההחלטות בידי מי שנתתי לו מנדט לכך, רק מספר ימים קודם לכן – רחלי, אלון, הדס, ערן ועוד.

וצדקתי, כי יום לאחר מכן התנאים השתנו, והיה צורך לקבל החלטה אחרת. לכן מראש כל הנושא של וועידת החירום היה מיותר. וועידת חירום היא נפלאה כדי לקבל חוות דעת מכווינה, אך לא כדי לקבל החלטות אמיתיות.

אני עדיין מאמין באלון, הדס (ורחלי שתומכת), שהם קיבלו את ההחלטה הסופית בצורה שקולה, לאור המצב אליה נקלעה המפלגה.

על הפיראטיות – הורידו מפרשים לחצי התורן

נראה כי הרבה מהרעש השלילי שנעשה בפייסבוק אחראים כל החברים לפיראטים. מאוד התלהבתי מהכנסת הרעיון הפיראטי לתנועה הירוקה. ברור לי שזה הבסיס למבנה הדמוקרטיה העתידית, וכמפלגת תנועה ירוקה שצופה לעתיד, זהו המקום הטוב ביותר להתחיל בניסוי הזה.

אבל גם היה לי ברור שזה בדיוק זה – ניסוי. שמשהו שהתחיל להתבשל באמת רק לפני כמה שבועות הוא לא באמת בשל לפעולה מלאה. אם אני מסתכל על השיחות של בנושא, רק לפני מספר שבועות הלכו לאסוף חומרים על הנושא מאירופה.

הצבעתי בפריימריז לאחד המועמדים שהציג את הרעיון, וזאת על אף מופע הליצנות שהעלו שם חלק  מהמועמדים ל"פיראטים", שהיה נראה שהם חושבים להתמודד לוועד כיתה ולא לכנסת ישראל.

ואז הגיע מבחן הפיראטיות – קבלת החלטה חשובה האם להצטרף לציפי לבני – והוא נכשל.

הנהגת המפלגה, כפי שלא היה נעשה בשום מפלגה אחרת, מפנה את ההחלטה לוועידה. צעד נועז ודמוקרטי כאין כמותו – תשאלו את מצביעי ליברמן, מצביעי ביבי, וגם את תומכי המלך לפיד. אין כאלה דברים בשום מקום אחר.

התקבלה החלטה בוועידה, אך מייד אחר כך התנאים השתנו, והיו צריכים לקבל החלטה מהירה. גם כאן עשו ניסיון להיוועץ במתפקדים – ללא אמצעים מתאימים לזמן שהיה, אבל בכל זאת נעשה כאן ניסיון, והדברים הונחו על השולחן באופן גלוי ופתוח (בהודעת מייל דחוקה). התקבלה החלטה להצטרף ללבני– על ידי מי שקיבל מנדט בדיוק לשם כך. וזהו.

זו מהות הדמוקרטיה – לתת מנדט למספר אנשים מצומצם לקבל החלטות חשובות. ועד שהשיטה הפיראטית לא תהיה מושלמת – הדמוקרטיה הנוכחית היא פתרון לא רע.

הפיראטיות נכשלה במקרה זה. ולכל הפיראטים שזועקים כי נעשו כאן דברים שמנוגדים לחוק ומדברים על פניה למשטרה – המודל שלכם נכשל. זה לא שהוא שגוי, פשוט לא מבושל.

פיראטים, הגעתם עם ציפיות לאוטופיה שלטונית ישירה, שלא אנחנו ולא ההנהגה  ולא השיטה בעצמה בשלים לה.

צריך לעשות רוויזיה בשיטה שאתם מציעים, לבשל אותה טוב, ולחזור איתה בגדול. בינתיים, זה לא סיבה לנטוש את הספינה. רק לעבור למהירות שיוט, ולזרום עם הזרם, ולהרים מפרשים כשתבוא הרוח.

אני מבין את האכזבה, אך צריך להיות ריאליסטים ביחס למציאות.

על הנאיביות

הבחירה להצטרף ללבני היא באמת הסיכוי היחיד. מפלגת התנועה הירוקה הירוקה הגיעה לסוף דרכה במודל הנוכחי. מי שמאמין שהיה אפשר להיכנס לכנסת ברשימה עצמאית, חוטא לעצמו ולמטרה.

התנועה הירוקה לא יכולה לפעול מבחוץ. היא לא נועדה לכך. היא נועדה להכניס לכנסת אנשים טובים, שרואים קדימה ולא פוחדים לשנות.  אף אחד לא היה מחזיק את המפלגה 4 שנים נוספות מחוץ לכנסת. עם כל ההשקעה שלהם, אלון, רחלי, מיכאל, וערן הצליחו רק להחזיק הכל בקושי במקום.

מי שעקב, ראה איך יוזמות של התנועה הירוקה מאומצות יום לאחר מכן על ידי השר לאיכות הסביבה והופכות להיות יוזמות שלו. מי שניסה לגייס מתפקדים ראה כמה קשה לאנשים לשחרר את תבניות החשיבה המקובעות (כמה מהמבקרים היום הלכו לגייס מתפקדים?). כמי שניסה לרכז צוות אינטרנט, ראיתי כמה קשה להביא אנשים מחויבים לתפקיד לאורך זמן, ותשאלו את מיכאל כמה זה כואב לראות שאף אחד לא מגיע לכתוב לבלוג שפתוח לכולם (עכשיו אתם כותבים?).

מי שמצפה לתנופה הגדולה של הבחירות הקודמות – מצפה לניסים. המצב היום שונה לחלוטין.

צריך לראות את הדברים בעיניים מפוקחות. הבחירה להצטרף ללבני, גם אם היא כואבת, היא היחידה ההגיונית. ואם היא תצליח, צפויה לכולנו עוד תקופה יפה, ואם לא, גם ככה היינו פונים לאפיקים חדשים.

אז בואו נהנה ממה שיש. נשקול היטב מה עומד על הפרק ואיך אנחנו יכולים להוציא את המיטב.

ואת הסיכום שלי – כתבתי בהתחלה.

שלכם, דן מייזליש

ומה עכשיו?…

א. היום שאחרי

כולנו התעוררנו להנגאובר עצבני, אחרי פריימריס מטורפים ואחרי החלטות ועידה והנהגה סותרות. עכשיו אנחנו צריכים לבחון בבהירות איך ממשיכים, ואיך מסתכלים קדימה. במאמר זה, אנסה לעשות סדר בבלאגן התקנוני שנוצר לנו, ולהציע כיצד ניתן להמשיך הלאה, תוך כיבוד החלטות הוועידה. בניגוד לכמה קולות, אני מציע דרך להמשיך בלי לשרוף את המועדון.

בוועידה שנערכה ביום רביעי, עלו להצבעה שלוש חלופות – חבירה ל"תנועה" של ציפי לבני, ריצה עצמאית, או לא להתמודד כלל לבחירות. כשעומדת החלטה עם שלוש חלופות, עולה השאלה מה דרך ההצבעה הנכונה. יכול להיות, למשל, שחלופה ב' מקבלת את מרב הקולות, אחריה חלופה א', אבל מי שהצביע לחלופה ג' מעדיף דווקא את חלופה א' על חלופה ב'. במצב זה יש שתי דרכים לברר את רצון החברים – הראשונה, לאחר שחלופה אחת נפלה, להעלות להצבעה את הבחירה בין החלופות הנותרות, או, לתת לכל אדם להצביע כמה פעמים (למשל, עבור חלופה א' וג' יחדיו). בשתי הדרכים, תיבחר החלופה אותה מעדיפים מרב החברים.

מההצבעה היחידה שנערכה, לא ברור אם מרב החברים אכן העדיפו ריצה לבד, או חבירה. ערן בן-ימיני, מי שהציע את ההצעה לא להתמודד בבחירות, הסביר שהתנועה הירוקה חייבת לעשות בדק בית, אך אם בכל זאת מחליטים לרוץ, אז בשום אופן לא לבד. מאחורי העמדה שאסור לתנועה הירוקה להתמודד לבד עומד רציונל כבד-משקל: אם התנועה הירוקה לא תעבור את אחוז החסימה, סיכוייה לשרוד כמפלגה פעילה, במשך כמעט חמש שנים (הבחירות לכנסת ה-20 יערכו בנובמבר 2017), קטנים מאוד. לכן, אם הייתה נערכת הצבעה שנייה, ייתכן שמי שהחזיק בדעה זאת (וערן בן-ימיני, מציע החלופה, היה אחד מהם), היה מצביע בחריקת שיניים לקחת את מה שיש. ראוי לציין שרבים מאלו שהתנגדו להצעת החבירה, הצביעו לא עקב התנגדות אידיאולוגית ל"תנועה", אלא מהטעם הפשוט שההצעה לא הייתה אטרקטיבית דיה.

הוועידה שלחה את ההנהגה למקצה שיפורים – למצוא חיבורים פוליטיים של הרגע האחרון, והסמיכה אותה להחליט לבדה על החיבורים הללו. הניסיון לא צלח, ובעקבות זאת ארבעה חברי הנהגה ותיקים (אלון טל, רחלי תדהר-קנר, יעל כהן-פארן וערן בן-ימיני) החליטו שהם לא מוכנים להתמודד ברשימה לכנסת, כי פירוש הדבר, לדעתם, יהיה התרסקות התנועה הירוקה. כאן צריך להבהיר כי מי שהרים את נס המרד, לא היה אלון טל (שאמר מראש שהוא ישקול להתפטר אם לא תהיה חבירה), אלא דווקא ערן בן-ימיני. הוא הראשון שהודיע על פרישה מהרשימה, וכך הביא לתוצאה המרה שלא ניתן להגיש רשימה עצמאית לבחירות, בניגוד לרצון הוועידה.

ב. החלטות ההנהגה והיו"רים

בעקבות המצב החדש, הנהגה קיבלה שתי החלטות – אחת, שלדעתי היא ראויה ושההנהגה הייתה רשאית לקבל, והשנייה, שלדעתי דורשת החלטת ועידה נוספת. בין לבין, היו"רים קיבלו החלטת ביניים, שלדעתי אינה סותרת את החלטת הוועידה.

החלטת הנהגה ראשונה: עקב פרישת חברי הנהגה מהרשימה לכנסת, החלטה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לבחירות. הוועידה קיבלה החלטה שהתנועה הירוקה תתמודד עצמאית בבחירות, אך הוועידה לא יכולה לחייב אדם להתמודד ברשימה. בעקבות פרישת רבים מהרשימה, ההנהגה עמדה בין שתי חלופות רעות – להציג רשימה לא מאוזנת שאינה תואמת את רצון הבוחר, כפי שהתבטא בפריימריס, או לא להתמודד בבחירות. בין שתי האפשרויות, ההחלטה שלא להתמודד בבחירות היא החלטה לגיטימית, בהינתן המצב האובייקטיבי. לכן, על החלטה זאת אין להתקומם. 

החלטת ביניים: אלון טל והדס שכנאי החליטו להתמודד כסיעה עצמאית (לצורך העניין, נקרא לה סיעת "הירוקה") במסגרת רשימת "התנועה" לכנסת. כהחלטה אישית של אלון טל והדס שכנאי, אין בהחלטה זאת בעיה. החלטתם לרוץ כסיעה עצמאית במסגרת רשימה אחרת אולי אינה אתית, אך היא כשרה. הם החליטו לרוץ כסיעת "הירוקה" במסגרת "התנועה", לאחר שההנהגה הגיעה למסקנה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לכנסת. גם על ההחלטה הזאת אין להתקומם – אלון טל אמר בעצמו שהוא ישקול את דרכו אם התנועה הירוקה לא תקבל את ההצעה. עם זאת, היה ראוי שהיו"רים ישהוו עצמם מחברותם בתנועה הירוקה בעקבות המהלך.

החלטת הנהגה שנייה, והיא לב הבעיה: התנועה הירוקה רואה בסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה. הוועידה החליטה (גם אם לא ברוב קולות) שהתנועה הירוקה לא תהיה חלק מהתנועה, וההנהגה מקבלת החלטה סותרת. הוועידה היא הריבון, וקשה להצדיק סטיה ברורה מההחלטה. כלומר, אלון טל והדס שכנאי יכולים להיות סיעה עצמאית ברשימת "התנועה" לכנסת, אך כדי לקבוע שסיעה זאת הינה סיעת "התנועה הירוקה", על הוועידה לקבל החלטה בנושא.

הנהגת התנועה הירוקה ניסתה לפתור את הפלונטר ע"י משאל טלפוני מהיר, בין מדגם מייצג של חברי התנועה הירוקה. לדעתי הפתרון הנכון היה לכנס ועידה נוספת ליום חמישי (דבר שהצעתי עוד בוועידה ביום רביעי). אבל, בהינתן סד הזמנים (שעה לקבלת ההחלטה!) והיעדר אפשרות טכנולוגית לשאול את דעת כל חברי התנועה הירוקה (הפיראטים הירוקים – אנחנו התחייבנו לתת מענה טכנולוגי!), משאל טלפוני הוא המעט שההנהגה הייתה יכולה לעשות, כדי לבחון את רצון החברים, וכדי להשתחרר מהחלטות קודמות של הוועידה, שמבחינה אובייקטיבית, הפכו ללא רלוונטיות במצב הדברים הקיים.

במוסגר אעיר, שאני נכללתי בין אלו שנשאלו בסקר המהיר. אמרתי שאני מאוד לא אוהב את אפשרות להפר את החלטת הוועידה, אבל בבחירה בין דֶבֶר לחולירע, אני בוחר בחבירה. מעבר לכך, אני משוכנע שאם הייתה מתקיימת ועידת חירום, גם חבריה היו חורקי שיניים, והוועידה הייתה מאשרת בלב כבד ללכת על החבירה המשותפת.

ג. קריאת כיוון.

איך ממשיכים מכאן? מה הבחירה הבאה שלנו – להרוס או לבנות מחדש? זאת השאלה האמתית. אני מתנגד נחרצות להצעה לפנות לאפיק משפטי, פנייה שדינה כישלון. כמו במשפט גירושין, מי שמרווים מסכסוך משפטי הם רק עורכי-הדין, ובסוף לא תשאר לנו מפלגה. לכן אני חושב שאנחנו חייבים להיכנס להליך בונה ולא לתהליך הורס.

אני מצטרף לקולות הקוראים לכנס ועידה עקרונית, בה תעלה לדיון מחדש החלטה השנייה של ההנהגה (ההחלטה היחידה הסותרת לגמריי את החלטת הוועידה). הוועידה תשקול ותחליט האם סיעת "הירוקה" של רשימת "התנועה" מייצגת את "התנועה הירוקה" או לא. כך, גם אם בדיעבד, ההחלטות שההנהגה נדרשה לקבל לא יפרו את החלטת הוועידה. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" אינה מייצגת את "התנועה הירוקה", פירוש הדבר שיהיה על היו"רים להתפטר. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה, היו"רים ימשיכו בתפקידם, ונוכל לפנות אל תהליך השיקום הארוך והקשה שמחכה לנו. וברוך השם, יש לנו הרבה עבודה לעשות…

בפריימריס האחרונים התאחדו לגוף פוליטי אחד שתי תנועות פוליטיות – התנועה הירוקה וישראל הירוקה – עם מנטליות ודרכי עבודה שונות. האיחוד היה מהיר מדי, וכתוצאה מכך נוצרה חשדנות רבה בין הקבוצות. כמו כל זוג נשוי, אנחנו חייבים לעבור תהליך של הכרת האחר והדגשת המשותף. ועל בדרך, לא לשכוח, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על התארגנות לקראת הבחירות המוניציפליות שיערכו ממש עוד מעט, בנובמבר 2013.

במקביל, אנשי מפלגת הפיראטים הישראלית החלו להיטמע במוסדות התנועה הירוקה. גם כאן מדובר על תהליך ארוך, שיהיה עוד רצוף מהמורות, שמטרתו להטמיע את עקרונות הפיראטים בתנועה הירוקה. אני תמכתי וממשיך לתמוך בחיבור הזה, והתקלות שהתגלו לנו בשבועיים האחרונים, רק מוכיח לי שיש בפנינו עוד הרבה עבודה.

לכן, אני מציע שנשב יחדיו בוועידה העקרונית, בכדי להחליט אם אנחנו מרימים ידיים וזורקים לפח את כל מה שעבדנו עליו בשנים האחרונות, או בוחרים לצאת מהמשבר הנוכחי חזקים יותר ונחושים בדרכנו! קיבלנו טעימה קטנה מהפוליטיקה האמתית. עכשיו אנחנו "במגרש של הגדולים", ואנחנו צריכים להתנהל בהתאם.

צבי דביר / חבר מזכירות (בדימוס), מפליג עם הפיראטים הירוקים

החלטת התנועה הירוקה – שרית עוקד

שלום חברים יקרים

מפלגת התנועה הירוקה התמודדה עם קשיים ומשברים בעבר, והצליחה להתגבר עליהם, ואני מאמינה שגם משבר זה, שכולי תקווה, שיסתיים בסופו של דבר, בכניסת יו"ר של המפלגה לכנסת.

השבועות האחרונים היו שבועות קשים למפגה.

בבת אחת הצטרפו אלינו אנשים רבים, חלקם אנשי ישראל הירוקה, מפלגה אחות, בעלת אידיאולוגיה סביבתית דומה,  בעלי נסיון פוליטי רב, אחרים שייכים לגופים אחרים כגון הפירטים או אנשים אחרים שהגיעו מסיבות שונות.

חלקם התמודד למקום ברשימה לכנסת. דבר שהוביל לכעסים, להאשמות וביעקר לסערת רגשות אצל רבים מהנוגעים בדבר.

למרות נסיונות הגישור שנערכו המטענים נשארו והאווירה הייתה טעונה.

למרות זאת החלטנו להמשיך קדימה. ולרוץ לכנסת.

במחסור אדיר בזמן, ובאנרגיה שהופנתה למקומות הלאה נכונים.

בסיטואציה הזו לקחתי על עצמי לעמוד בראש צוות המו"מ של המפלגה.

לצידי עמדו יורם פומרנץ ואורי אפלבאום, שמיותר ציין ששלושתינו לא התמודדנו בבחירות הפנימות.

ערכנו שיחות עם מספר קבוצות/ מפלגות, חלקן הגיע לידי מו"מ, שהתפוצץ ולא איפשר חבירה.

בסופו של דבר האופציות שעמדו לפנינו היו שלוש:

1.      לרוץ לבד

2.      לא לרוץ

3.      לחבור לציפי ליבני

שלוש האופציות הוצגו בועידה. ונבחרה האופציה של לרוץ לבד.

לאחר החלטת הועידה, החליטו, מסיבות שונות, 4 מתוך העשריה הפותחת: אלון, רחלי, ערן ויעל להסיר את מועמדותם מהרשימה לכנסת.

בסיטואציה שנוצרה, יתר המועמדים שקודמו ל5 הראשונה חששו, שהרשימה לא אטרקטיבית ושלא נצליח לגייס כסף ולהתמודד בצורה עצמאית.

מכאן שיהיה קשה מאוד לקיים את החלטת הועידה- לרוץ לבד.

למרות זאת במהלך יום האתמול ישבנו, אלון, הדס, יפעת, יורם, איתמר, מיכאל, ראובן לידאנסקי ונאור שנקראו לעזור (ותסלחו לי אם שכחתי מישהו) שעות ממושכות וניסנו להחליט מה עושים וכיצד ממשיכים להוביל את המפלגה.

במהלך היום שוחחנו עם חברי מפלגה רבים, ורובם חשבו שכדאי יהיה להתחבר לתנועה של ציפי ליבני.

בסופו של דבר, אחרי שבע בערב, לאחר מו"מ שנמשך מספר שעות עם ציפי ליבני, כאשר התחושה הייתה שיהיה מאוד קשה לרוץ לבד, החליטו שני יושבי הראש על חבירה לציפי לבני למרות החלטת הועידה. מתוך ידיעה והכרה כי זו ההחלטה הכי פחות גרועה. וכי היא מנוגדת להחלטת הועידה.

ההחלטה שהוחלטה אמנם לא אידאלית, אבל זו ההחלטה

ועלינו כחברי המפלגה לקבל אותה ולקוות שאכן יהיו לנו חברי כנסת בכנסת הבאה, ובעזרתם נוכל להצעיד את המפלגה בגאון לבחירות המקומיות ולבחירות הבאות.

ובנימה אישית אגיד שבימים האחרונים הכרתי אנשים טובים, בעלי השקפת עולם סביבתית עמוקה, שפועלים ופעלו לקידומה במישורים שונים ,

שכולי תקווה שביחד נצליח להתגבר על המשבר הנוכחי ונוביל את המפלגה  לעמדות מפתח בחברה הישראלית.

שיהיה לכולנו חג חנוכה שמח

בברכה

דר' שרית עוקד

הצעה לחברים – בני אהרון ( לקראת הועידה הדחופה ביום רביעי )

שלום אני רוצה לחבר אתכם ליוזמה חדשה שלי שבאה למיטב הבנתי יכולה להביא מצביעים חדשים שמזדהים עם ערכי המחאה החברתית וכן מאוכלוסיות מוחלשות שהן הנפגעות העיקריות מגזירות הכלכליות שבנימין נתניהו הפיל עליהם ולכן: אלו המספרים שחשוב לי להעביר אליכם

אני מציע לחברים לפנות אל קולות הצפים הרבים בארץ שהם: מזרחיים עניים אנשיי מחאה מגוונים שזה אומר רשימה מייצגת של אוכלוסיה זו ואז אפשר לקבל את קולותיהם העם הזה ממתין לבשורה שכזו
לכן צריך לגוון את הרשימה חוץ מאלון טל שנשאר במקום ראשון מקום שני צריך מזרחי \מחאה \
מקום שלישי צריך אישה \ גבר \ מחאה
מקום רביעי אשה \גבר\מזרחי\ וותיק בירוקה
מקום חמישי גבר \אישה \מחאה
רק כך נביא "בשורה שינוי " של ירוק אקדמי מזרחי מחאתי \מוחלשים
עמך ישראל הקול הצף ייתן את הקולות שלו לרשימה שכזו
בנוסף מפלגות קטנות שיחברו העם משווע לדבר כזה יותר ממה שאנו חושבים יש מצב להצליח כהפתעת הבחירות
אין לציפי שום אג'נדה רק הפסידה בפריימריס מקדימה ועזבה שזו גם בגידה בתוצאות היא גם בגדה בליכוד שלא נדבר שמפלגת קדימה הייתה רעה לעם ישראל
אני מציע אפשרות נוספת : לנסות ללכת למשא ומתן עם הליכוד שהוא יותר דמוקרטי וההליכים בו ישרים והוגנים שווה כל נפש מה שגם יש באפשרות הליכוד להכניס מס' חברים שלנו לרשימה בשיריון במקומות ריאלים בכל עשיריה בליכוד אחד ואז יכנסו שלושה
ציפי ליבני לפניי תהום של השמדה פוליטית עצמית ואין לנו מה לחפש שם כבר עדיף לנו לגבש מפלגות קטנות יחד ולרוץ אולי נקבל 4 מנדטים

הצעה למצע לתנועה הירוקה בנושא מהגרים ופליטים

(נכתב בהנחיית סניף ירושלים של התנועה הירוקה, בידי עו"ד מעין נייזנה)

רקע כללי:

למדינת ישראל אין מדיניות מקיפה ומוסדרת בתחום ההגירה. חלקים גדולים ממדיניות ההגירה כלל לא מוסדרים בחקיקה, אלא בנהלים של משרד הפנים, המשתנים חדשות לבקרים ע"פ גחמות של שר הפנים. כתוצאה מכך, מאומצים פתרונות שונים לסוגיות העומדות על הפרק, לעתים קרובות בלא התמודדות עם השלכות אפשריות או מחויבות לעקרונות כלליים. מצב זה משליך על המשק ושוק העבודה הישראלי, בעיות חברתיות, יחסי החוץ של ישראל, הגנה על זכויות אדם, מניעת עבריינות וטיפול בה, ועוד. זהו סימפטום נוסף של הפוליטיקה הישראלית הקיימת בה אין תכנון ארוך-טווח הנשען על ערכים ויעדים, אלא התמודדות אד-הוק בלבד. התנהלות זו אינה בת-קיימא, ואנו חווים את הבעיות הנוצרות בעטיה.

התנועה הירוקה מבקשת לאמץ מדיניות בת-קיימא לנושא ההגירה, מדיניות המבוססת על ראיה ארוכת-טווח הן של הסוגיות הקשורות בהגירה ובמהגרים, הן של משמעותה וערכה לחברה ולמדינה, ובהתבסס על מורשת ישראל, ובכלל זה הציווי לאהבת הגר וההיסטוריה של עם ישראל כעם למוד רדיפות ונדודים. מדיניות זו מתייחסת למאפיינים הגיאוגרפיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים של ישראל.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לקיץ 2012, נמצאו בישראל כמאתיים אלף זרים[1]. כמחצית מהם תיירים ללא אשרה בתוקף, כששים אלף מבקשי מקלט ומהגרים בלתי מוסדרים (רובם מסודאן ואריתריאה), ולמעלה מחמישים אלף מהגרי עבודה, רובם בעלי אשרה בתוקף.

מסמך זה כולל מספר הצעות וקווים מנחים בנושא ההגירה והיחס לנתינים זרים בישראל.

חלקו הראשון כולל מספר יעדים כלליים למדינת ישראל בתחום ההגירה, וחלקו השני כולל הצעות מעשיות לשינוי המצב הקיים.

החלק השני מחולק לחלק כללי; חלק הנוגע בעיקר למהגרי עבודה; חלק הנוגע בעיקר לפליטים ומבקשי מקלט; וחלק הנוגע לאוכלוסיות מיוחדות.

יובהר שהמדובר בתחומים שיש ביניהם חפיפה רבה, ומרבית הפעולות השלטוניות בתחום זה אינן מוגבלות לחלוטין לקבוצה אחת בלא שיהיו להן השפעות על קבוצות אחרות.

כל סעיף (או "נקודה”) כולל הצעה נפרדת ומוגדרת. מתחת לכל הצעה מצוינות בקצרה דרכי ההשפעה של המהלך המוצע, בעיות וקשיים שעימם נועדה להתמודד, וחשיבותה כחלק ממדיניות כללית.

יעדים:

• גיבוש מדיניות הגירה לישראל, ההולמת את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. בליבה של מדיניות זו המטרה הכפולה של שמירת האופי היהודי הן מבחינה מספרית-רובית והן מבחינה ערכית-מוסרית, ומבוססת על הדאגה לגר ולתושב במורשת ישראל, מחויבות העם היהודי להגן על גרים, מיעוטים ונרדפים, והשאיפה הציונית לקיים מדינה לעם היהודי כחלק ממשפחת העמים.
• קביעת עיקריה של מדיניות זו בחקיקה, ויישומה ע"י זרועות הממשלה השונות.
• קליטה מוסדרת: התנועה הירוקה מאמינה שנדבך חשוב בכל מדינה מבוססת, נורמלית ובת-קיימא הוא מידה מסוימת של מעבר אנשים בינה לבין מדינות אחרות, באופן המפרה את כל המעורבים. היסטורית להגירה ולמהגרים היה חלק חשוב בתרומה לכלכלה, לתרבות ולעושר החברתי בחברות בהן הם נמצאים. יחד עם זאת, קליטתם דורשת הקדשת תשומת לב ומשאבים. התנועה הירוקה מאמינה שהקליטה הזו היא נטל שיש לחלק בין כלל האוכלוסייה בישראל, ובפרט, לוודא שלא ייפול במלואו על אזורים מוחלשים או מעוטי אמצעים. התנועה הירוקה מאמינה שבצעדים שיפורטו להלן יש כדי להקל הן על המהגרים בחברה, והן על התושבים הוותיקים.

התנועה הירוקה תומכת באיחוד כוחות בין מאבקים שונים, והירתמות למאבק משותף לקראת חברה צודקת ומוסרית יותר.

• שיתוף פעולה בינלאומי: התנועה הירוקה תפעל להגברת שיתוף הפעולה עם מדינות העולם וארגונים בינלאומייםבמאבק בתנאים כגון עוני, מחסור, אלימות ורדיפה, המובילים להגירה ולבריחת אנשים מארצות מוצאם, וכן בטיפול במהגרים ופליטים לאחר שאלו ברחו מארצם.
• תעסוקה במקום מצוקה: התנועה הירוקה תדרוש מציאת פתרונות תעסוקה לזרים הנהנים מהגנה זמנית בישראל, כדי לצמצם גורמים למצוקה ועבריינות.
• כבוד אנושי: כליאה ממושכת, ענישה שרירותית, אלימות והסתה כנגד מהגרים ופגיעה בזכויות האדם של זרים בישראל הן חלק מהתוצאות של מדיניות פוגענית והתעלמות מזכויות האדם של מיעוטים. התנועה הירוקה מתנגדת למהלכים כאלו, ותשקוד על מציאת פתרונות המכבדים את זכויות האדם של זרים ועומדים בקנה אחד עם היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית.
• קיום הוראות הדין הבינלאומי בעניין זכויות פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים.
• מענה לקשיים מיוחדים של אוכלוסיות בסיכון מיוחד, ביניהן קטינים, חולים, בעלי מוגבלויות, ומי שנפלו קרבן לעבירות חמורות (למשל אך לא רק פשעים נגד האנושות, עינויים, סחר בבני אדם, עבירות מין ואלימות).

 

חלק שני – המלצות אופרטיביות ורקע משפטי

כללי

• הקמת יחידת תיאום בממשלת ישראל [משרד המשפטים או רווחה, עדיף משפטים] האמונה על ההגנה על זכויות זרים השוהים בישראל. יחידה זו תהיה עצמאית, ובכל מקרה לא תהיה כפופה לגורם האמון על אכיפה כנגד זרים.

הסבר/נימוק: המודל ליחידה כזו הוא בעיקרו יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם הפועלת במשרד המשפטים. גופים קשורים אבל שונים – הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התמ"ת. היחידה המוצעת היא גוף כללי, שאינו עוסק בהגנה רק על אוכלוסיה מסוימת (מה שמאפשר גמישות כאשר עולות סוגיות חדשות, כגון טיפול בקרבנות מחנות העינויים), אבל יכול בהחלט להחיל ניסיון ופרקטיקות מתחום אחד לתחום אחר, בשינויים הרלוונטיים (בעיות של שפה או היכרות עם המערכת המקומית, נניח, יהיו משותפות במספר רב של מקרים; הגורמים המטפלים במשרד הבריאות או ביטחון פנים יכולים להיות דומים). מענה אד-הוק להתפתחויות שלא ניתן לצפות כרגע; גוף נוסף שנוכח בדיוני ממשלה בעניין זה, ומקדם אג'נדה של זכויות; גורם מתאם בין משרדי הממשלה השונים ובינם לבין ארגוני סיוע; ריכוז מומחיות בתחום זה, בהתאמה בין הדין הישראלי והבינ"ל.

• קיום הליכים למתן מעמד קבע/אזרחות למהגרים שלא מכוח שבות או נישואים; תוך מתן משקל לזיקה לישראל; משך שהות במדינה; טעמים הומניטריים; מיעוט זיקה למדינת המוצא או למדינה אחרת. לקביעת זיקה לישראל ניתן יהיה להיעזר בין השאר בקריטריונים של השתלבות בחברה הישראלית ותרומה לה, היכרות עם התרבות הישראלית/יהודית, קיומו של תא משפחתי או מסגרת השתייכות משמעותית בישראל, שירות, שליטה בשפה, וכדומה.

הסבר/נימוק: זכותה של מדינה ריבונית לקבוע מי יבוא בשעריה ומי יוכל לזכות בה למעמד של קבע. יחד עם זאת, מדינה (ובוודאי מדינה בעלת המאפיינים החברתיים, הכלכליים והגאוגרפיים של מדינת ישראל) איננה אי בודד,  והשימוש בסמכותה הריבונית דורש התאמה למציאות, לעובדות בשטח, וכן ליעדים כלכליים וחברתיים רצויים שונים.
מדיניות הגירה מקיפה חייבת לכלול אפשרות כלשהי, גם אם מוגבלת בהיקפה, של מעמד קבע, וזאת לפי קריטריונים ברורים ומאוזנים, שישקפו את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי מצד אחד, ואת הנכונות של החברה הישראלית כחברה יהודית לקבל לתוכה מי שבנסיבות מסוימות בחר לחלוק את גורלה מצד שני. קריטריונים כאלו יאפשרו להתמודד עם סוגיות מורכבות (מבקשי מקלט ששהותם בישראל נמשכת שנים בלא שתהיה אפשרות להשיבם למדינת מוצאם; ילדים שנולדו בישראל למהגרים או שוהים בלתי חוקיים; מהגרים שהקימו משפחה בישראל; ומקרים הומניטריים שונים) באופן מוסרי, וללא יצירת מצב של חוסר ודאות היכול להימשך שנים, איום מתמיד התלוי מעל ראשן של אוכלוסיות אלו, או פתרונות אד-הוק היוצרים תקדימים בעייתיים מחד, ופוגעים בזכויות אדם מאידך.

• התנועה הירוקה מאמינה שהשיפור המשמעותי ביותר עבור האוכלוסייה הישראלית הוותיקה שסופגת כיום את נטל קליטת המהגרים בלא סיוע מספיק ינבע מעצם מימושה של מדיניות מקיפה יותר להתמודדות עם הגירה והקשיים המיוחדים הכרוכים בה. יחד עם זאת, יש לפעול במישרין גם להקלת הנטל על אוכלוסייה זו.

מעבר לפעולותיה של התנועה הירוקה בתחומי החברה/כלכלה/רווחה ולתכנון נכון שלהם, יושקעו מאמצים גם בניסיון לצמצם ריכוזי מהגרים בשכונות מוחלשות בלא תשתית ותמיכה מתאימה. מעל הכל ההתמודדות עם קשיים של תושבי שכונות מוחלשות והמהגרים המתרכזים באזורים אלו תיעשה תוך שיתוף מלא של התושבים, ובהתייעצות עם נציגי מהגרים וארגוני סיוע.

מאמצים אלו יכללו עידוד מעסיקים לספק למהגרים בעלי אשרת עבודה מגורים ראויים בעלות סבירה בקרבת מקום העבודה, התחשבות בתנאי התעסוקה באזור בעת מתן אשרות להעסקת מהגרי עבודה, סיוע בהכשרה ומשאבים לרשויות ושכונות שיקלטו מהגרים בתחומן, תגבור שירותי רווחה וחינוך במידת הצורך, וקידום שותפות וכבוד לתרבויות והאוכלוסיות השונות.

• התנועה הירוקה תקדם חינוך והכשרה על מחויבות ישראל להגנה על זכויות פליטים, מהגרים ומבקשי מקלט, התמודדות עם קשיים הנוגעים להגירה והתרבות במדינות המוצא מהן מגיעים לישראל. בפרט, תקדם התנועה הכשרות כאלו במערכת החינוך ובקרב עובדי מדינה הנתקלים באוכלוסיות זרות, מתוך הכרה בתפקידם הרגיש ובחשיבות המיוחדת של עובדים אלו.
•  התנועה הירוקה מכירה בהיעדר השליטה בשפה העברית או הערבית ובחוסר ההיכרות עם המנהגים המקומיים והדין הישראלי כגורמי סיכון מיוחדים ההופכים אוכלוסיות זרות לפגיעות במיוחד. התנועה תפעל לתרגום והנגשה של שירותים והליכים שונים, ותפעל להפצת מידע נגיש בשפות שונות על זכויותיהם של מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ואוכלוסיות החשופות לסיכון מיוחד.

 

מהגרי עבודה

• הבאת מהגרי עבודה לישראל תבוצע אך ורק ע"י ממשלת ישראל, באמצעות הסכמים עם מדינות זרות, תוך שילוב גורמים בינלאומיים ובלא מעורבות חברות כוח אדם במדינת ישראל או במדינת המוצא.

בטרם החלטה על הבאת מהגרי עבודה נוספים לישראל יינתן משקל להכשרת עובדים ומחוסרי עבודה ישראלים לעבודות נדרשות, ולאפשרויות לשלב זרים (ובפרט פליטים, מבקשי מקלט או מקרים הומניטריים מיוחדים) השוהים כבר בישראל בשוק העבודה. ככל שתתקבל החלטה לאשר הכנסת מהגרי עבודה נוספים לישראל, זו תיעשה תוך שימת דגש על היותם של עובדים אלו בני אדם הראויים לכבוד ויחס אנושי, ולא רק "משאבי אנוש".

הסבר/נימוק: בקרב גורמים מקצועיים, מקובלת התפיסה שכל עוד חברות כוח אדם מעורבות בהבאת מהגרי עבודה, בין אם בישראל או במדינת המוצא, לא ניתן לשלוט לחלוטין על שחיתות, גביית דמי תיווך גבוהים והפרות חוק אחרות. גביית דמי תיווך מופרזים היא מעצם טבעה "עיסוק" רווחי מאוד, סובל מתת-אכיפה, ופוגע בעיקר באנשים המועדים לניצול, שיתקשו להגן על זכויותיהם או לפנות לגורמי אכיפת החוק.
הסעיף המוצע מצמצם הבאת עובדים לישראל בלי קשר לצורכי המשק; מצמצם גביית דמי תיווך גבוהים (המגדילים את הסיכון למעורבות גורמים עברייניים, ניצול מהגרי עבודה ופגיעה בשוק העבודה ובזכויות עובדים ישראלים); מצמצם חשיפת ישראל להאשמות מצד גורמים פנימיים ובינ"ל על פגיעה בזכויות עובדים והתפתחות אקלים נוח לסחר בבני אדם.

• הצטרפות לאמנה להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחותיהם[2], קליטתה כחלק מהדין הפנימי במדינת ישראל ושינוי חוקים ונהלים פנימיים בהתאם, ככל שיידרש[3].

הסבר/נימוק: זכויות שונות המוגנות באמנה כבר זוכות להגנה בדין הפנימי, אבל יש ערך בהגנה על זכויות נוספות. אימוץ הגדרות מהדין הבינלאומי, ומחויבות למסמך חשוב ומקובל בתחום יכולה לסייע בהגנה על מהגרי עבודה. קבלת סטנדרטים המקובלים בעולם; החלת משטר מחייב יותר, חיזוק היכרות במערכת הפוליטית עם הבסיס להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחותיהם; מקל על עותרים וארגוני סיוע לנמק בקשות; מקל על בתי המשפט לסייע בהגנה על זכויות אדם; מקשה על חקיקה הנוגדת עקרונות אלו. ההגנה על מהגרי עבודה תורמת גם להגנה על עובדים ישראלים – כאשר מהגרי העבודה מנוצלים ואינם מוגנים, נוצר מרוץ לתחתית שמדרדר את תנאי העבודה של כל העובדים במשק, ופוגע קודם כל בעובדים החלשים, כגון עובדי קבלן.

 

פליטים ומבקשי מקלט

• ניהול הליכים לקביעת מעמד פליט העומדים הן בסטנדרטים המקובלים להליך מנהלי בישראל והן בסטנדרטים המקובלים להליכים לקביעת מעמד פליט בעולם.

הסבר/נימוק: משפר את הליכי בחינת בקשת המקלט בישראל; מחייב עמידה בדרישות המקובלות מפעולת הרשות המנהלית; מצמצם את הסיכון בהחזרת פליטים למקום סכנה, וכן גירוש אנשים לסכנת מוות, כליאה שרירותית או עינויים; מקל לערער על החלטות ולקיים ביקורת שיפוטית עליהן; מחיל בצורה ברורה חקיקה ופסיקה שהתפתחה בתחום המשפט המנהלי על החלטות בבקשות מקלט.

• מתן מענה לנתינים זרים שאינם מוכרים כפליטים אך אי אפשר להשיבם למדינת המוצא, ושהותם בישראל אורכת למעלה ממספר חודשים/שנה[4], ו/או במסגרת הגנה קבוצתית/זמנית או אי-הרחקה. מענה זה יכלול לכל הפחות גישה לשירותי רווחה, אשרת עבודה, מענה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (רשימה פתוחה – קטינים, חולים, קרבנות עבירה).

הסבר/נימוק: מונע מצב שבו אוכלוסיות מסוימות (כגון מבקשי מקלט מאריתריאה, כיום) נמצאות בישראל במשך שנים, בלא יכולת לפרנס את עצמן, ובכך נמצאות בסיכון גבוה לניצול, פשיעה מתוך חוסר ברירה, הפרות של זכויותיהם.

• קליטת אמנת הפליטים[5] (שישראל היא צד לה, ואף הייתה בין המדינות המובילות את ניסוחה וכריתתה) כחוק במדינת ישראל, ושינוי חוקים ונהלים קיימים בהתאם, ככל שיידרש[6].

הסבר/נימוק: קבלת סטנדרטים המקובלים בעולם; החלת משטר מחייב יותר, חיזוק היכרות במערכת הפוליטית עם הבסיס להגנה על פליטים ומבקשי מקלט; מקל על עותרים וארגוני סיוע לנמק בקשות; מקל על בתי המשפט לסייע בהגנה על זכויות אדם; מקשה על חקיקה הנוגדת עקרונות אלו; מקשה על גירוש אנשים למקום בו צפויה סכנה חמורה לחייהם או חירותם.

• אימוץ הגדרת הפליט המורחבת המקובלת באמנות אזוריות שונות בעולם (וביניהן אמנת האיחוד האפריקאי משנת 1969 והכרזת קרטחנה משנת 1984), הרואה את המושג "פליט" כחל גם על מי שנמלטו ממצב מאיים ומסוכן (כגון סכסוך מזוין, הפרות נרחבות של זכויות אדם או שלטון זר), אף אם לא סבל רדיפה כמובנה באמנת הפליטים מ1951[7].

הסבר/נימוק: אמנת הפליטים נוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה, התמקדה באירופה ובפרספקטיבה הצרה-יחסית של רדיפות הקשורות לשואה (עם השראה ממקרים קודמים, כגון שואת הארמנים וגולים רוסים אחרי המהפכה). הטקסטים של האיחוד האפריקאי ומדינות מרכז אמריקה נוסחו כמה וכמה שנים לאחר מכן, הפרספקטיבה שלהן לוקחת בחשבון גורמים שחלקם מתאימים יותר למדינות מתפתחות (סכסוך מזוין, כיבוש, שלטון זר, הפרות מאסיביות של זכויות אדם), ולא מתמקדת במקרים של "רדיפה". ככל שמתקבל הרציונל בלב ההגנה על פליטים, של הימנעות מהשבת אדם למקום בו יהיו חייו או חירותו בסכנה, יש היגיון בבחינת המצב באזור, מעבר להקשר של הרדיפה האישית. בנוסף – ישראל נמצאת, מה לעשות, במזרח התיכון ובדרך מאפריקה. אופי הנסיבות שגורמות לאנשים לברוח מארץ מוצאם ולבקש מקלט הרבה יותר דומה לסיבות שגורמות לאנשים לבקש מקלט באפריקה. לא נדרש כאן להמציא את הגלגל. לא מדובר בהמצאת הגדרת פליט ייחודית המושפעת ממצב נוכחי או צפוי בישראל, אלא אימוץ הגדרות חדשות יותר, שעדיין מקובלות על מדינות שונות בעולם, ובכלל זה מדינות שצריכות להתמודד עם פליטים ומבקשי מקלט, לאו דווקא עם הרבה משאבים או אוקיינוס בינן ובין הבעיות הגדולות של העולם.

•  הוועדה המייעצת לענייני פליטים לשר הפנים תבקש מנציג של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) להצטרף לישיבותיה ולעבודתה.

הסבר/נימוק: בעבר הייתה מעורבות של נציגי נציבות האו”ם לפליטים בהליכי בחינת בקשת מקלט, ובהמשך היה שינוי הדרגתי שהעביר סמכויות למשרד הפנים (במדינות שיכולות לנהל את ההליך הזה בעצמן, הן מנהלות אותו ולא נציבות האו"ם לפליטים. כיום יש קשיים בהתנהלות ישראל בתחום הזה, ונהלי ההכרה בפליטים זוכים לביקורת רבה. צירופו של נציג מגוף בינלאומי מכובד ובעל ניסיון יכול לסייע בהפנמת הסטנדרטים המקובלים בעולם).

• לוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים יצורף נציג מטעם עמותה המסייעת לזרים השוהים בישראל.

הסבר/נימוק: בדין הישראלי מוכרים מקרים בהם נציג של ארגוני חברה אזרחית לוקח חלק בגוף של המדינה. המאפיין הבולט למקרים אלו הם תחומים בהם לארגונים הפועלים בשטח היכרות מיוחדת עם סוגיות בתחום, ונקודת מבט שראוי שתישמע ואינה בהכרח באה לידי ביטוי בקרב נציגי מוסדות המדינה[8].

אוכלוסיות מיוחדות

מטבע הדברים, פתרונות כלליים וקביעת מדיניות מקיפה ישפיעו לטובה גם על מצבן של אוכלוסיות פגיעות במיוחד בקרב מהגרים, ומרבית ההצעות האמורות לעיל רלוונטיות גם לקבוצות אלו. יחד עם זאת, מן הראוי לתת את הדעת על היבטים פרטניים של הטיפול באוכלוסיות מיוחדות.

• גורמים בממשלה ומחוצה לה הנמצאים במגע קבוע עם מהגרים יוכשרו לזיהוי אוכלוסיות פגיעות במיוחד מקרב מהגרים וטיפול ראשוני בהן.

הסבר/נימוק: זיהוי מוקדם של אוכלוסיות פגיעות, והיכרות עם דרכי מתן מענה ראשוני יכולות לסייע בטיפול בקרבנות, מניעת פגיעה נוספת, ואף בחשיפת עבריינים וצמצום פשיעה. ערנות ורגישות מצד גורמים מקצועיים שונים (כגון מבקרי גבול, מראיינים ורשויות אכיפה) יכולה לסייע לחשוף דפוסי פגיעה חדשים ולשפר היערכות לטיפול בהם.

• בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה, בהתאם לעקרונות המבוססים בין הישראלי והבינלאומי.

הסבר/נימוק: עיקרון טובת הילד מוכר במערכות הרווחה והמשפט בישראל, וכן בחקיקה ואמנות בינלאומיות. הרגישויות המיוחדות של ילדים והתלות במשפחה או גורמים מוסדיים מחייבות היערכות הולמת ודאגה לטובתם וזכויותיהם.

• קרבנות עבירה יטופלו תוך רגישות מירבית למורכבות מצבם והפגיעות המיוחדת שלהם, ובמאמץ למנוע החמרת מצבם או פגיעה חוזרת (re-victimization). ההתמודדות עם מהגרים שנפלו קרבן לעבירות תיעשה לאור פרקטיקות מקובלות של מניעת עבירות, שיקום הקרבנות והענשת העבריינים.

הסבר/נימוק: הגירה בינלאומית כוללת דפוסים שונים של ניצול ועבריינות. חולשתם של מהגרים, נסיבות חייהם ונסיבות הגירתם הופכים אותם לפגיעים במיוחד לעבירות שונות. חלקם נמלטו מעבירות ופגיעות בארץ מוצאם, חלקם סבלו ניצול או התעללות במעבר ממדינה למדינה. מחויבות לטפל במקרים אלו היא דרישה מוסרית ואנושית, אך יש לה חשיבות גם להגנה על שלומם וביטחונם של תושבי ישראל והסדר הציבורי. מניסיונה של מדינת ישראל בהתמודדות עם תופעות של סחר בבני אדם ניתן ללמוד רבות על מציאת דרכי התמודדות עם היבטים שונים של התופעה ושל טיפול במקרים אחרים של זרים שנפלו קרבן לעבירות חמורות.

• יחידת התיאום לזכויות זרים בישראל, בשיתוף עם גורמים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית, תגבש קווים מנחים לטיפול באוכלוסיות פגיעות במיוחד מקרב הזרים השוהים בישראל.

הסבר/נימוק: הגמישות והמומחיות של יחידה זו (כפי שהוסברו בראשית הפרק) יאפשרו מתן הנחיות מעשיות ופיקוח על יישומן. שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים וארגוני סיוע יאפשר למידה משותפת ממומחיות של הצדדים השונים ומענה מוקדם לבעיות העולות מהשטח.

• פרק זה אינו מתייחס למעמדם של פליטים פלסטינים, אשר גורלם קשור גם בנושא המדיני, ומוסדר בפרק המדיני במצע. אמנת הפליטים שהוצע לקלוט אותה בחקיקה, לא חלה על הפליטים הפלסטינים.

הגדרות:

"פליט" –

ההגדרה הרצויה: הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

וכן מי שנמלט מארצו משום שחייו, ביטחונו או חירותו נמצאו בסכנה בשל שלטון זר, תוקפנות זרה, סכסוך פנימי או אלימות כללית, הפרות נרחבות של זכויות אדם או נסיבות אחרות הגורמות הפרה חמורה של הסדר הציבורי.

ההגדרה המינימלית: הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

"מבקש מקלט" – מי שמבקש מקלט מחוץ לארץ אזרחותו בשל הסיבות האמורות בהגדרת הפליט לעיל, וטרם הוכר כפליט.

[הגדרת הפליט ומבקש המקלט אינה מחייבת שהכניסה למדינת היעד תהיה מוסדרת או חוקית, ובמקרים רבים נסיבות הבריחה ממדינת המוצא והכניסה למדינת היעד הן כאלו שבהן לא ניתן לבקש ולקבל אשרה.]

"מהגר עבודה" – מי שאינו אזרח ישראל, שנכנס לישראל במטרה למצוא עבודה ומקור הכנסה (באשרה או שלא באשרה).

 

 

---

[1]   נתוני זרים בישראל, אוגוסט 2012, http://www.piba.gov.il/PublicationAndTender/ForeignWorkersStat/Documents/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98%202012%20-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99.pdf

[2]    http://www2.ohchr.org/english/law/cmw.htm International Convention on the Protection of the Rights of All Migrant Workers and Members of Their Families1990

[3]          על קבלת אמנות לדין הפנימי:

            המערכת בישראל דואליסטית, כלומר – גם אם המדינה הצטרפה לאמנה, לאמנה אין מעמד מחייב בדין הפנימי (בתי המשפט ישתדלו לפרש הוראות חוק כעולות בקנה אחד עם האמנה). למעשה, המצב של אשרור בלי כניסה לדין הפנימי מאפשר למדינה לטעון שיש לה מחויבות לתחום, בלי לדרוש ממנה יותר מדי יישום. קליטה בדין הפנימי מכפיפה רשויות לנוסח האמנה, מצמצמת את הסיכון שיועברו חוקים הסותרים את תוכן האמנה, ומאפשרת להיעזר בכלים משפטיים נוספים מהמשפט הבינלאומי והמשפט המשווה (בין השאר – בגלל שהסטנדרטים דומים, יותר קל להפנות לפרשנות של ביה"ד האירופי לזכויות אדם, נניח).

[4]   זה שהגנה זמנית, כשמה כן היא, זמנית, זה ברור. בכלל מסוים באיחוד האירופי מופיעה הגבלה עד שנתיים.
יש פסיקה ישראלית שמדברת על מספר חודשים עד מספר קטן של שנים.
הדירקטיבה האירופית כוללת את זכותם של מי שנהנים מ"הגנה משלימה" (דומה למה שבארץ מכונה "הגנה קבוצתית זמנית") לעבוד (ס' 26 , להלן), ובכל מקרה, קובעת שהסדרים שמדינות יאמצו בחקיקה פנימית בעניין יבטיחו להם הכנסה מינימלית. ס' 26 :

            Member States shall authorise beneficiaries of subsidiary protection status to engage in employed or self-employed activities subject to rules generally applicable to the profession and to the public service immediately after the subsidiary protection status has been granted. The situation of the labour market in the Member States may be taken into account, including for possible prioritisation of access to employment for a limited period of time to be determined in accordance with national law. Member States shall ensure that the beneficiary of subsidiary protection status has access to a post for which the beneficiary has received an offer in accordance with national rules on prioritisation in the labour market.

                4. Member States shall ensure that beneficiaries of subsidiary protection status have access to activities such as employment-related education opportunities for adults, vocational training and practical workplace experience, under conditions to be decided by the Member States.

[5]   אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1951

Convention relating to the Status of Refugees 1951 http://www.unhcr.org/3b66c2aa10.html

[6]          ר' ה"ש 4

[7]    AU convention, art. 1(2):

2. The term "refugee" shall also apply to every person who, owing to external aggression, occupation, foreign domination or events seriously disturbing public order in either part or the whole of his country of origin or nationality, is compelled to leave his place of habitual residence in order to seek refuge in another place outside his country of origin or nationality.

Cartagena Declaration, art. III(3):

       in addition to containing the elements of the 1951 Convention and the 1967 Protocol, includes among refugees persons who have fled their country because their lives, safety or freedom have been threatened by generalized violence, foreign aggression, internal conflicts, massive violation of human rights  or other circumstances which have seriously disturbed public order.

[8]          בין השאר, ניתן למצוא הסדר כזה במגוון של חוקים בתחום התכנון, הבנייה והתשתיות, הכוללים בין חברי ועדות ומועצות נציג גופים ציבוריים העוסקים בשמירה על איכות הסביבה (ר' למשל תוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965; חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג- 2002); חוקים שונים שעיקרם שימור תרבות ומורשת (ר' למשל חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב-2012; חוק להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, תשס"ח-2008; חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, תשס"ז-2007; חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, תשנ"ו-1996).  חלק מהחוקים האלו מקימים גופים משמעותיים שלהחלטותיהם משקל רב בקביעת מדיניות, הקצאת משאבים ותקציבים, והשפעה על סדר היום בישראל.