ארכיון

Archive for the ‘כלכלה’ Category

השאלות שבוערות לאנשים

נובמבר 28, 2012 3 תגובות

אני מדבר עם חברים כדי להזכיר להם שהירוקה עדיין קיימת והיא אופציה יותר מוצלחת מכל מלחמת הכוכבים, אבל השאלות שתמיד יחזרו עליהן אחרי שהשתכנעו שירוק = צדק חברתי הן שאלות של איך תצביעו על תקציב בטחון, מה עמדתכם בנושא חוק טל, מה תעשו כדי לקדם הוראת מדעים בבתי ספר (כן, מסתבר שגם הממלכתיים הלא-דתיים בארץ יש בעיה עם לימוד אבולוציה ודברים שפעם נראו לי בסיסיים).

אז הנה עוד שאלה לפריימריסטים וגם ליושבי הראש – מה אתם אומרים לגבי הנושאים הראשונים שיצא לכנסת לדון בהם על החודש הראשון, ובראשם התקציב?

מודעות פרסומת

4 חוקים ב- 100

כבר כמה ימים שאני מדסקס עם עצמי את חוק הספרים החדש ולא מבין איך זה קורה במדינה שמתיימרת להיות מודרנית, חדשנית, ויצירתית. מה זה מראה עלינו? על היכולת שלנו להתמודד עם דברים מורכבים יותר כמו שוק הבנקאות, חוות דעת עולמית, איומים בטחוניים.

החוק המוזר, שנוקט בגישה שמנוגדת לכל שיעור בסיסי בכלכלה, מעלה מספר שאלות נקודתיות, ושאלה אחת כללית…

–          האם איסור "לקיים מבצע" על ספר לא ניתן לעקיפה בקלות, והאם החובה לשתף את הסופרים בהכנסות אינה פתוחה למשחקים חשבונאיים ?

–          האם החוק אינו מחזק את הסופרים המצליחים, ופוגע באפשרויות ההצלחה של סופרים מתחילים, שכנראה מחירי הספרים שלהם ירדו לרצפה אם בכלל יושקו.

–          האם הציבור בכלל ירכוש ספרים במחיר גבוה כשהוא יודע שהמחירים ירדו תוך חצי שנה?

–          האם החוק פוגע ביכולת רכישת ספרים חדשים על המדף מצד בעלי הכנסה נמוכה ?

ולשאלה הגדולה…

כמה קצרי ראייה יכולים להיות בממשלה, שהם מחוקקים חוק נקודתי שהוא נכון לנקודת זמן אחת, וכנראה יבוטל בכל מקרה בו תנאי השוק ישתנו. איזו ראייה צרה נדרשת כדי לא לראות שהוקראים הדיגיטליים הולכים לשנות את שוק הספרים תוך שנה או שנתיים ?

היכולת של סופר להוציא ספר בצורה עצמאית ללא צורך ברשתות השיווק תשפיע על מבנה השוק מקצה לקצה. הממשלה הייתה יכולה לתמוך במהלך חדשני לקידום קריאה דיגיטלית – שתשכלל את השוק, תביא רווחה לסופרים חדשים, וותיקים וספרות נישה, תוזיל בצורה משמעותית את עלות רכישת הספרים, תביא לחסכון בשימוש בנייר, וותשים אותנו על המפה בנושא חדשנות תרבותית.

במקום זאת הממשלה מאותת לחברות הפועלות בשוק הספרים, כי זה הזמן להתחיל לשחק משחקי חשבונאות קטנוניים כדי לעקוף את המערכת.

כי כזאת הממשלה כיום בישראל – חושבת צעד קטן קדימה, במונחים של עלות/תועלת מיידית. חוקים מחוקקים ומהלכים נקבעים כמו מבצע 4 ב- 100 – הרווח לתושבים לא חשוב, העיקר שאפשר להכריז בקולל רם על המבצע. כך הדברים בטיפול עם הפליטים וכך הדברים עם המחאה החברתית ומצוקת הדיור. האם כל מה שנותר לנו הוא לרוץ ולקנות את מה שמוכרים לנו ?

 ואם אני טועה והחוק הזה הוא טוב באיזשהי צורה, אנא תקנו אוותי. אשמח לתקן את עצמי.

:קטגוריותטכנלוגיה, כלכלה

יצרני הרווחים

מאת: ברם שפירו. תרגום מאנגלית: סוזן קודש. עריכה לשונית: אסתי הורן

כוח אדיר טמון במילים שאנו משתמשים בהן. נושא הוויכוח עולה בחשיבותו על הדרך שבה אנו מתווכחים. אוצר המילים של השיח שלנו הרבה פעמים קובע את תוצאות הוויכוח. במקרה של אונס, כשאומרים שהאשה גרמה לאלימות כלפיה בגלל המחשוף שלה, מתווכחים על מהו עומק המחשוף שניתן להגדירו כמתגרה, במקום לדון בשאלה אם הנאשם אנס אותה או לא. הלבוש של אותה אישה אינו רלוונטי בכלל. לאף אחד אין הזכות לקיים יחסי מין עם אישה נגד רצונה גם אם, באופן תיאורטי, היא צועדת ברחובות העיר בעירום מוחלט.

וכאן מגיעים לטיעון של אילי-ההון שהם "מייצרים מקומות עבודה" והשימוש המבריק שהם עושים בקו-הגנה זה. אי אפשר להטיל עליהם מיסים, אסור להעביר עליהם ביקורת, אי אפשר לצפות מהם לתרום לחברה מעבר לעובדה שהם מייצרים מקומות עבודה. אם ייעשה קשה לייצר מקומות עבודה, הם ייאלצו לעבור למקום יותר מזמין עבורם ועבור מקומות העבודה שלהם.

ואז אנחנו נופלים בפח שהם טמנו, ונכנסים לוויכוח סרק על הערך היחסי של אותם מקומות עבודה, אם ההקלות במיסים שניתנות להם שוות את מקומות העבודה שהם מייצרים, למי מגיעים מקומות עבודה אלה, ומי יזכה בהם אם יועברו למקום אחר. כל אותו זמן, המושכים בחוטים מביטים בנו, מחייכים לעצמם, ומגישים בקשה נוספת לסובסידיה בגין מקומות העבודה שהם מייצרים.

אבל האמת היא שמקומות עבודה נוצרים כתוצאה מביקוש של צרכנים. האמת היא שהיזמים אינם אלה שמייצרים את הערך המוסף. לכל היותר יש להם רעיונות טובים,  היכולת לאתר דרישה צרכנית, והון מסויים אותו הם מבקשים להכפיל. הם אינם מסוגלים לעשות זאת לבד. הם זקוקים לעובדים על מנת לייצר את המוצרים ולהציע את השירותים אותם הם יוכלו אח"כ למכור ולהרוויח עליהם. העובדים הם אלה אשר משקיעים ערך בהון. העובדים הם אלה אשר באמת מייצרים את הרווחים.

אם מצפים מהעובדים – כלומר, יצרני הרווחים האמיתיים – לתרום לטובתם הם באמצעות המסים שהם משלמים והשירותים שהם מציעים, אם אותם עובדים הם גם היצרנים של מקומות העבודה בדרישה הצרכנית שהם מייצגים, ואם מצפים מהם לתרום עוד דרך מע"מ ומסי קניה אחרים שהם משלים – אז, אנא מכם, שמישהו יסביר לי את ההגיון בכך שיש לפטור יזמים, משקיעים ותאגידים, המשתמשים במשאבים שהם הנכס הכללי של החברה כולה, מלתרום במידה שווה לטובת יצרני הרווחים והדרישות הצרכניות של החברה.

כשאנחנו מתווכחים על צדק חברתי ומטיחים בפנינו את טיעון ה"יצרני מקומות העבודה", אנא השיבו, שללא צדק חברתי, אנו מענישים את יצרני מקומות העבודה. תנו להם לנסות להסביר מדוע הם מתנגדים לצדק חברתי.

מחזירים את ישראל לאזרחיה

כיצד יכולות ההכנסות מתגליות הגז ומשאבי הטבע האחרים שלנו לשמש ליצירת מפנה חברתי? מדוע רוב מוחלט של הציבור כלל לא נהנה מפירות הצמיחה במשק?

סניף רחובות של מפלגת התנועה הירוקה מארח את מייסד פורום פעולה אזרחית
הרב מיכאל מלכיאור  

יו"ר מפלגת מימ"ד, שר וחבר כנסת משך שנים רבות מטעמה, בשיחה על חלוקה צודקת של רווחי הגז, צמצום הריכוזיות במשק ועוד.

המפגש יתקיים ביום שני בערב, ה-2.1.2012, בבית משפחת וקנין, רח' הדר 4, רחובות – עולים במדרגות עד למעלה.

בתכנית:

20:00 – התכנסות, סיור בבית האקולוגי של המארחים ומרק חם :-).

20:30 – תחילת המפגש.

הוראות הגעה: למגיעים מחוץ לרחובות: ברכבת – להגיע לתחנת רחובות ומשם ברגל או בכל תחבורה ציבורית שנוסעת על רחוב הרצל לכיוון מרכז העיר רחובות. באוטובוס/ מוניות שירות – כל קו שעובר ברחובות ומגיע למשטרה. לרדת מול המשטרה.
לחצות את המדרחוב שמול המשטרה ולהמשיך ישר ברחוב בן ציון עד לפינת הדר.
לפרטים ובירורים: יואב וקנין, 054-6269362

פייסבוק

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות יוצא לדרך

חברים יקרים. אנחנו שמחים לבשר לכם כי אחרי שנתיים של עבודה קשה מול הרשות לניירות ערך, עורכי דין ורואי חשבון הצלחנו להפוך את חזון הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות למציאות. למי שלא מכיר, הקואופרטיב הוא בעצם אגודה שיתופית שמטרתה היא קידום תחום האנרגיה המתחדשת ושימור האנרגיה בארץ, בעזרת הוכחה כי ההשקעה בתחומים אלה יכולים להניב תשואה יפה. רבים מפעילי התנועה הירוקה שותפים להקמת הקואופרטיב והיו בעצם חלק ניכר מחבריו הראשוניים. השבוע, לאחר שהגשנו את תשקיף הקואופרטיב קבלנו את האישור הסופי מהרשות לניירות ערך למכור מניות חברים בעזרת פניה לכלל הציבור. המכירה מתחילה היום (8.9.11 ) ע"פ החוק. במהלך חצי השנה הקרובה הקואופרטיב יוכל למכור אלף מניות חברים ולצרף את מחזיקיהם לאגודה השיתופית ול – 98 החברים אשר כבר זכו לקחת חלק בסבב הגיוס הראשון.

הגיע הזמן להחזיר את שוק האנרגיה מהטייקון לאזרח. להביא את ההחלטה כיצד ליצור אנרגיה למי שנושם את הזיהום. הגיע הזמן לצעוד לעבר מדיניות אנרגתית סביבתית. הגיע הזמן להוכיח כי ניתן לעשות כסף גם מאנרגיה ירוקה ולא חייבים לזהם כדי לצבור הון. זה הזמן להצטרף לקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות.

רוני סיגולי מנכ"ל הוקואפרטיב מתארח בערוץ 23

חנן עינב לוי- פעיל התנועה הירוקה וממקימי הקואופרטיב מסבר על אנרגית רוח והקואופרטיב לאנרגיות

ההודעה הרשמית :

הצטרפו אלינו במהפכה החברתית-כלכלית במשק האנרגיה, היו חברים במיזם החדש המשלב עקרונות ברי קיימא בעולם העסקי בדרך לעולם יעיל יותר אנרגטית המתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשים

"היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" (מהטמה גנדי)

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות הינו מיזם עסקי חברתי שנוסד במטרה לקדם פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית בישראל. חברי הקואופרטיב מגיעים מכל שדרות הציבור ורובם ככולם שותפים לתפיסת עולם סביבתית-חברתית בת קיימא. עם הקמת הקואופרטיב באוקטובר 2009 הצטרפו אליו 90 חברים, והוא החל את פעילותו בהשקת פרויקט פיילוט בתחום התייעלות אנרגטית. הפרויקט הוכח כמוצלח הן מהבחינה הסביבתית הן מהבחינה הכלכלית, ולאחרונה התחלנו פרויקטים נוספים בתחום ההתייעלות. ברחבי העולם, בתחום הפעילות הסביבתית בכלל והאנרגיות המתחדשות בפרט, מקובל לעבוד במודל של התארגנויות קהילתיות, המאפשר לכלל התושבים להשתתף בהשקעה הכספית ולא רק לבעלי הון מעטים או לגופים גדולים. מודל פעילות זה מקבל משנה תוקף בישראל לאור ההתעוררות החברתית ששוטפת את המדינה בימים אלו. כיום קיים צורך לעבור משימוש בדלקים מזהמים לאנרגיה נקייה מהווה אתגר רציני בארץ, הן למוסדות השלטון והן לגופים הפרטיים, ובמקביל, בעיית הריכוזיות פוגעת בשוויון החברתי. מודל הפעילות הקהילתי עונה על שני צרכים אלו.
באוגוסט 2011 השלמנו ופרסמנו תשקיף לרשות ניירות ערך, על מנת שנוכל להמשיך במימוש המודל שעיקרו גיוס כסף מציבור החברים לקידום פרויקטים סביבתיים-כלכליים. הקואופרטיב הינו האגודה השיתופית הראשונה בישראל שבחרה בדרך של גיוס הון מהציבור הרחב, ובכך פרץ את הדרך להתארגנויות קהילתיות נוספות, שכעת יוכלו להקטין את תלותן בפילנטרופיה או במקורות מימון חיצוניים. חובת התשקיף מבטיחה גם שקיפות מקסימלית ואמצעי בקרה ופיקוח נאותים על התנהלותנו הכספית, שאותם אנו מקבלים בשמחה. אנו קוראים לכם להצטרף ולהיות חלק ממיזם זה, ובכך לתרום לפתרון משבר האנרגיה, לפעול כקהילה שוויונית המקדמת ערכים חברתיים ולקבל בעתיד תשואות מפרויקטים רווחיים. ההצטרפות מתבצעת באמצעות רכישת מניה בערך נוכחי של 1,000 שקל (ניתן לקנות עד 10 מניות). זכות ההצבעה היא שווה בין כל החברים כחלק מתפיסת העולם של הקואופרטיב. היעד שלנו הוא לגייס 3,500 חברים עד שנת 2015 , לבצע פרוייקטים נוספים בתחום ההתייעלות האנרגטית וטורבינות רוח וכן לחלק תשואה מרווחים לחברים. כבר כעת ישנם כמה פרויקטים הממתינים למימון וליישום. לשם כך אנחנו פועלים לגייס חברים למימוש הפרוייקטים וכל חבר חשוב. צוות הקואופרטיב ישמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה. ניתן לקרוא פרטים נוספים עלינו ועל הפעילות בפרופיל הקואופרטיב באתר ולהצטרפות ניתן להיכנס לקישור הבא: הצטרפות באתר
info@ecoop.org.il : דוא"ל לשאלות וברורים

http://www.ecoop.org.il : אתר

במידה ואתם רוצים לארגן אירוע בו נציג הקואופרטיב יסביר על הנושא והצטרפות פנו למיכאל

מיכאל קורודבה 0524685854 או כאן בבלוג

רוני סגולי 0546466264

קדם לוי 0574858140
קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות- אגודה שיתופית בע"מ

( פוסט זה יתעדכן בהמשך בפרטי האירועים. חיזרו לבקר אותו אם ברצונכם לפגוש אותנו )
אירוע ההשקה יתקיים ב-27/9 ולקראתו נקיים עוד מספר מפגשים:
ב-7/9 נבקר במאהל האקולוגי בעין כרם, ירושלים,
ב-18/9 נציג את הקואופרטיב בבאר שבע
ב 25/9 נציג את הקואופרטיב בפרדס חנה

רוצים להוסיף עוד אירוע/ חוג באיזור שלכם צרו איתנו קשר כאן

ביבי מגיע לרוטשילד 60 לגישור עם נציגי המחאה – סימולציית גישור מהסרטים!

ביום שלישי הזה (23.8 ) , במסגרת התנועה הירוקה סימולציית גישור גו'נגלר, רצינית ומקצועית מאוד אבל לא פחות חשוב – יהיו קטעים ויהיה אקשן!

מה מתוכנן?
סימולצית גישור מקצועית בין ביבי ושרים אחרים בממשלה ובין נציגי המחאה. ביוזמתו של פעיל התנועה הירוקה אריאל וינטר.
הסימולציה תתקיים ברוטשילד 60, במתחם השולחנות העגולים של ה "דה האב", בתמיכה של אנשי התנועה הירוקה וה "דה האב" ונציג בכיר של מכון גבים לגישור.

מין מעגל גישור פתוח כאשר הצופים הם מוזמנים וקהל רב מהשטח שמתקבץ ספונטאנית כל ערב. הסימולציה תימשך כשעתיים.

מי משתתף?

המגשר הוא בכיר ממכון גבים לגישור, את ביבי ישחק ערן בן ימיני מהנהגת התנועה הירוקה, סה"כ ישחקו 3-4 נציגי ממשלה ועוד 3-4 נציגי מחאת האוהלים שינסו להביא את קול העם האותנטי:
לא גומרים את החודש, אין סיכוי לדירה, מחירים מטורפים, תחושה שהמדינה לא באמת סופרת את אזרחיה וכל מה שמנקר במוחכם במשך חודשים ושנים ובא לידי ביטוי סופסוף במחאה.

על התוכנית הכלכלית – חברתית של התנועה הירוקה

אוגוסט 19, 2011 8 תגובות

מאת מעיין קרייצמן. הפוסט המקורי בבלוג בשפה האנגלית. תרגמה מאנגלית גודי כהן

מטרת רשומה זו היא להציג, לתאר בקצרה, ולתת נקודת מבט ביקורתית על התכנית בכלכלית-חברתית שהתנועה הירוקה חושפת לציבור השבוע.  אני מקווה שזו תהיה נקודת המוצא של דיון במפלגה בנושא הבט מרכזי זה של מדיניותנו העתידית, שהשבועות האחרונים רק הוכיחו את החיוניות והרלוונטיות שלו.

המסמך "צמיחה ירוקה-כלכלת המחר" הינו תוצר של פרויקט מעמיק, שתכליתו התאמת פרדיגמת ה" New Green Deal", שפותח לאחר המשבר הפיננסי של 2008, לישראל, על הפוליטיקה, החברה והמשאבים שלה.  הפרויקט איננו קשור באופן רשמי לתנועה הירוקה.

נכון לישיבת המזכירות האחרונה של המפלגה, התנועה הירוקה אימצה את נייר העמדה המסכם של הפרויקט במלואו, וקורא לגופים נוספים, כולל מפלגות נוספות והקואליציה הקיימת, לאמץ גם הם את ההמלצות, בכללותן או בחלקן.  ובכן, מהי הפרויקט המדובר?  פרדיגמת ה"green new deal" מתייחסת ל"ניו דיל" המפורסם של רוזוולט, שהוצג בשיא המיתון הגדול בארה"ב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.  היוזמה של רוזוולט סיפק, למעשה, את מימון תכנית הרווחה הגדולה הראשונה בארה"ב במספר מגזרים:  תעסוקה, בריאות ומלגות.  היא גם עיגנה בחוק פיקוח קפדני על מגזר הבנקאות, והזמינה עבודה ציבורית רב-היקפי כדי לשפר את התשתיות ולספק עבודה.  השקעה זו של המגזר הציבורי ברווחת האזרחים בעת משבר הייתה נקודת מפנה בחברה האמריקאית, ועיצבה במידה רבה את מדיניותה החברתית במשך ארבעה העשורים שבאו לאחר מכן.  תמיכה באזרחים נזקקים הייתה, עד אז, נחלתם הבלעדית של ארגוני צדקה.  ה"ניו דיל" הטיל את האחריות לרווחתם של האזרחים על המגזר הציבורי.  כך משקפת החקיקה אידיאולוגיה סוציאל-דמוקרטית.

השם "Green New Deal" ("ניו דיל" ירוק)  אומר שני דברים בפירוש: הראשון והבולט הוא "ירוק" – זוהי מדיניות של אחריות לסביבה, המתוכננת לטווח הארוך, שלוקחת בחשבון את עתיד צאצאינו ועתיד כדור הארץ.  חלק ה"ניו דיל" רומז לדרך הרפורמה: הצעה זו, כמו הניו דיל המקורי, מנצלת את כוח הממשלה לחוקק וליישם מדיניות ותכנון חברתי-ציבורי לטובת כל אזרחיה.  זוהי ארגז כלים לשיפור החברה, הכלכלה והסביבה, הניתן בידי המגזר הציבורי – תכנון לטווח ארוך, מיסוי חכם ומתקדם, תמריצים כספיים ועבודות ציבוריות בהיקף גדול.  אין זה אומר שהפתרון אינו כולל יוזמה ופרויקטים פרטיים – אלה כן כלולים.  אך הכוח המניע את השינוי החברתי-כלכלי הדרוש עפ"י מסמך זה הוא לא אחר מאשר ממדלה הנבחרת בהליך דמוקרטי.

מטלת פרויקט הניו-דיל הישראלי היא הוצאתנו ממשבר.  אין זה מיתון, אלא משבר של עודפים.  למרות ה"משברים" הפיננסיים הפוקדים את שווקי העולם מפעם לפעם, בל נרמה את עצמנו.  השיטה נותרת אותה שיטה, והיא בצרות מסיבות שונות לגמרי, ויסודיות הרבה יותר, מהסיבות המוצגות כאשר המניות צונחות והערבויות כושלות.  הכלכלה שלנו אינה בת-קיימא מפני שהיא מבזבזת ובוזזת משאבים טבעיים במהירות שאינה מאפשרת החלפה טבעית.  היא אינה בת-קיימא גם בגלל שהיא יוצרת לעתים קרובות חברות בהן משאבי האנוש מבוזבזים ומבוזזים.  פרויקט זה מנסה להתייחס לשני פגמים אלה.

המסמך שנוצר ע"י פרויקט ה"New Green Deal" הישראלי, "צמיחה ירוקה לישראל – כלכלת המחר" מתחיל בנקודה העיקרית שלה – שינוי במדד ההצלחה.  ההנחה השגויה הבסיסית ביותר בכלכלה קפיטליסטית, היא שהמוטיבציה העיקרית של האדם הינה תועלתו – תועלת הנמדדת במונחים כספיים.  כך, לכל דבר חייב להיות ערך כספי כדי להיחשב במערכת.   כל מה שאין לו ערך כספי, או שקשה לתרגם את ערכו למונחים כספיים, לא נחשב (תופעת לוואי או חיצוני), וכך נוצר מצב אבסורדי שבו הכלכלה נחשבת ל"בריאה" ו"צומחת", כאשר מרבית המשתתפים אינם מפיקים ממנה תועלת, וכאשר משאבי הטבע בעולם הולכים ומושמדים.    פתרון אחד לבעיה הוא קביעת מחיר לכל דבר.  לדוגמה, הושקעו מאמצים רבים בתמחור "שירותי המערכת האקולוגית" (דברים שהסביבה מספקת לנו, כגון אויר נקי, מים, האבקה, פעילות פנאי, קרקע וכד'), כדי לכלול אותם בהחלטות כלכליות.  פתרון בסיסי יותר, המוצע כאן, הוא לשנות את המדד.  במקום לספור רק כסף (תל"ג) כמדד להצלחה, אפשר ליצור מדד המכיר בערך העולם הטבעי וערך החברה גם אם אין לא מחיר מפורש.  מדד זה הוא עדיין אומדן הרווחה הכללית שלנו, אך הוא מבוסס גם על נתונים נוספים, כך שהוא משקף טוב יותר את הבריאות והצמיחה האמיתיות של הכלכלה.

המסמך ממשיך ומתווה מדיניות בתחומים שונים:  תעשיה, תעסוקה, אנרגיה, בנייה, שיכון וכלים פיננסיים.  באופן מפתיע אולי, הנושא הבולט בכל התחומים הללו אינו איכות הסביבה.  המסמך אינו קובע יעדים ספציפיים בשיפור השימוש באוויר, מים וקרקע בישראל, הגנת הטבע וצמצום בטביעת הפחמן של הכלכלה.  מטרות אלו משתמעות מהמדיניות; אך בעיניי הן אינן במרכז.  הנושא הבולט ביותר במסמך הוא למעשה צדק חברתי.  צמצום הפערים בין עשירים לעניים, אפליה מתקנת כדי להגביר את השוויון, ופיתוח כלכלי יזום למען המעמד הבינוי והנמוך הינן נקודות העולות באופנים שונים לאורך המסמך.  דגש זה רלוונטי במיוחד לאור הנעשה בחודש האחרון בישראל.  באופן אידיאלי, אנו יכולים לעלות על הגל העכשווי כשאנו מספקים פתרונות קונקרטיים המבטאים את הרעיונות של צדק חברתי ורווחה ציבורית המושמעים ומציפים את הרחוב הישראלי. זהו מסמך שאפתני, מסמך הרואה את הנולד והמציע ראייה רחבה, כלכלית, חברתית וסביבתית.  הוא מתאר מדיניות שבמקרים רבים חסרת תקדים בישראל, מדיניות המבטאת שינוי עמוק בתודעה. האתגר שלנו הוא למצוא את הקהל שיקרא ברצינות, יבין ויפנים את הגישה המוצעת.

יש לי ביקורת אחת עיקרית לגבי המסמך, שתוכל "להתיישר אתה" – תלוי כיצד תענה על השאלה הבאה:  האם הוא הולך רחוק מספיק?  אם פרויקט ה"New Green Deal" הינו, כפי שאני מאמין, ניסיון ליצור רפורמה כלכלית מעמיקה ומרחיקת ראות, אזי נראה לי שחסר הבט יסודי אחד – דיון בנושא הצמיחה הכלכלית.  ברור לי שהמסמך חייב לשמור על איזון עדין בין הצגת מדיניות מעשית ומובנת בשפה הכלכלית של היום, לבין הצגת ערכים חדשים שנחשבו קודם לכן לאנטיתזה של הצלחה כלכלית: מחויבות מתמדת לקיימות סביבתית לטווח ארוך, ולצדק חברתי.  אף על פי כן, אני מאמין שהמסמך כפי שהוא כעת, משדר העין אופטימיזם עליז של "הכול יהיה בסדר", שאינו מוצדק לאור העובדות.  עובדות אלו מחייבות אותנו להכיר בכך, שאפילו עם הממשלה המתקדמת ביותר, אנו עדיין בצרות.  כלכלה שממשיכה לגדל את המשתתפים, השירותים והתוצרים שלה, לא יכולה על-פי ההגדרה להיות בת-קיימא.  כדור הארץ אינו גדל, ומשאבי הטבע שלו אינן גדלים.  עובדה זו לא תשתנה, גם עם כל העבודות הירוקות, מחוללי אנרגיה הניתנות לחידוש, מיסוי פחמן וטכנולוגיות ירוקות בעולם.  מסמך זה הפגין אומץ וקרא תיגר על אחת ההנחות השגויות של הקפיטליזם המודרני – שבני אדם מוגדרים היטב במונחים כספיים.  לדעתי עליו לקרוא תיגר על אליל שקר נוסף" על כלכלת הצמיחה.

לבסוף, ברצוני להודות לכל מי שהשקיע ביצירת פרויקט מרשים וחשוב זה.  אני מאמין שהוא יכול להוות מפתח להצלחת התנועה הירוקה, ולעתיד טוב יותר באמת.

%d בלוגרים אהבו את זה: