Archive

Archive for the ‘חברה’ Category

הצעה למצע לתנועה הירוקה בנושא מהגרים ופליטים

נובמבר 5, 2012 13 תגובות

(נכתב בהנחיית סניף ירושלים של התנועה הירוקה, בידי עו"ד מעין נייזנה)

רקע כללי:

למדינת ישראל אין מדיניות מקיפה ומוסדרת בתחום ההגירה. חלקים גדולים ממדיניות ההגירה כלל לא מוסדרים בחקיקה, אלא בנהלים של משרד הפנים, המשתנים חדשות לבקרים ע"פ גחמות של שר הפנים. כתוצאה מכך, מאומצים פתרונות שונים לסוגיות העומדות על הפרק, לעתים קרובות בלא התמודדות עם השלכות אפשריות או מחויבות לעקרונות כלליים. מצב זה משליך על המשק ושוק העבודה הישראלי, בעיות חברתיות, יחסי החוץ של ישראל, הגנה על זכויות אדם, מניעת עבריינות וטיפול בה, ועוד. זהו סימפטום נוסף של הפוליטיקה הישראלית הקיימת בה אין תכנון ארוך-טווח הנשען על ערכים ויעדים, אלא התמודדות אד-הוק בלבד. התנהלות זו אינה בת-קיימא, ואנו חווים את הבעיות הנוצרות בעטיה.

התנועה הירוקה מבקשת לאמץ מדיניות בת-קיימא לנושא ההגירה, מדיניות המבוססת על ראיה ארוכת-טווח הן של הסוגיות הקשורות בהגירה ובמהגרים, הן של משמעותה וערכה לחברה ולמדינה, ובהתבסס על מורשת ישראל, ובכלל זה הציווי לאהבת הגר וההיסטוריה של עם ישראל כעם למוד רדיפות ונדודים. מדיניות זו מתייחסת למאפיינים הגיאוגרפיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים של ישראל.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לקיץ 2012, נמצאו בישראל כמאתיים אלף זרים[1]. כמחצית מהם תיירים ללא אשרה בתוקף, כששים אלף מבקשי מקלט ומהגרים בלתי מוסדרים (רובם מסודאן ואריתריאה), ולמעלה מחמישים אלף מהגרי עבודה, רובם בעלי אשרה בתוקף.

מסמך זה כולל מספר הצעות וקווים מנחים בנושא ההגירה והיחס לנתינים זרים בישראל.

חלקו הראשון כולל מספר יעדים כלליים למדינת ישראל בתחום ההגירה, וחלקו השני כולל הצעות מעשיות לשינוי המצב הקיים.

החלק השני מחולק לחלק כללי; חלק הנוגע בעיקר למהגרי עבודה; חלק הנוגע בעיקר לפליטים ומבקשי מקלט; וחלק הנוגע לאוכלוסיות מיוחדות.

יובהר שהמדובר בתחומים שיש ביניהם חפיפה רבה, ומרבית הפעולות השלטוניות בתחום זה אינן מוגבלות לחלוטין לקבוצה אחת בלא שיהיו להן השפעות על קבוצות אחרות.

כל סעיף (או "נקודה”) כולל הצעה נפרדת ומוגדרת. מתחת לכל הצעה מצוינות בקצרה דרכי ההשפעה של המהלך המוצע, בעיות וקשיים שעימם נועדה להתמודד, וחשיבותה כחלק ממדיניות כללית.

יעדים:

  • גיבוש מדיניות הגירה לישראל, ההולמת את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. בליבה של מדיניות זו המטרה הכפולה של שמירת האופי היהודי הן מבחינה מספרית-רובית והן מבחינה ערכית-מוסרית, ומבוססת על הדאגה לגר ולתושב במורשת ישראל, מחויבות העם היהודי להגן על גרים, מיעוטים ונרדפים, והשאיפה הציונית לקיים מדינה לעם היהודי כחלק ממשפחת העמים.
  • קביעת עיקריה של מדיניות זו בחקיקה, ויישומה ע"י זרועות הממשלה השונות.
  • קליטה מוסדרת: התנועה הירוקה מאמינה שנדבך חשוב בכל מדינה מבוססת, נורמלית ובת-קיימא הוא מידה מסוימת של מעבר אנשים בינה לבין מדינות אחרות, באופן המפרה את כל המעורבים. היסטורית להגירה ולמהגרים היה חלק חשוב בתרומה לכלכלה, לתרבות ולעושר החברתי בחברות בהן הם נמצאים. יחד עם זאת, קליטתם דורשת הקדשת תשומת לב ומשאבים. התנועה הירוקה מאמינה שהקליטה הזו היא נטל שיש לחלק בין כלל האוכלוסייה בישראל, ובפרט, לוודא שלא ייפול במלואו על אזורים מוחלשים או מעוטי אמצעים. התנועה הירוקה מאמינה שבצעדים שיפורטו להלן יש כדי להקל הן על המהגרים בחברה, והן על התושבים הוותיקים.

התנועה הירוקה תומכת באיחוד כוחות בין מאבקים שונים, והירתמות למאבק משותף לקראת חברה צודקת ומוסרית יותר.

  • שיתוף פעולה בינלאומי: התנועה הירוקה תפעל להגברת שיתוף הפעולה עם מדינות העולם וארגונים בינלאומייםבמאבק בתנאים כגון עוני, מחסור, אלימות ורדיפה, המובילים להגירה ולבריחת אנשים מארצות מוצאם, וכן בטיפול במהגרים ופליטים לאחר שאלו ברחו מארצם.
  • תעסוקה במקום מצוקה: התנועה הירוקה תדרוש מציאת פתרונות תעסוקה לזרים הנהנים מהגנה זמנית בישראל, כדי לצמצם גורמים למצוקה ועבריינות.
  • כבוד אנושי: כליאה ממושכת, ענישה שרירותית, אלימות והסתה כנגד מהגרים ופגיעה בזכויות האדם של זרים בישראל הן חלק מהתוצאות של מדיניות פוגענית והתעלמות מזכויות האדם של מיעוטים. התנועה הירוקה מתנגדת למהלכים כאלו, ותשקוד על מציאת פתרונות המכבדים את זכויות האדם של זרים ועומדים בקנה אחד עם היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית.
  • קיום הוראות הדין הבינלאומי בעניין זכויות פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים.
  • מענה לקשיים מיוחדים של אוכלוסיות בסיכון מיוחד, ביניהן קטינים, חולים, בעלי מוגבלויות, ומי שנפלו קרבן לעבירות חמורות (למשל אך לא רק פשעים נגד האנושות, עינויים, סחר בבני אדם, עבירות מין ואלימות).

 

חלק שני – המלצות אופרטיביות ורקע משפטי

כללי

  • הקמת יחידת תיאום בממשלת ישראל [משרד המשפטים או רווחה, עדיף משפטים] האמונה על ההגנה על זכויות זרים השוהים בישראל. יחידה זו תהיה עצמאית, ובכל מקרה לא תהיה כפופה לגורם האמון על אכיפה כנגד זרים.

הסבר/נימוק: המודל ליחידה כזו הוא בעיקרו יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם הפועלת במשרד המשפטים. גופים קשורים אבל שונים – הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד התמ"ת. היחידה המוצעת היא גוף כללי, שאינו עוסק בהגנה רק על אוכלוסיה מסוימת (מה שמאפשר גמישות כאשר עולות סוגיות חדשות, כגון טיפול בקרבנות מחנות העינויים), אבל יכול בהחלט להחיל ניסיון ופרקטיקות מתחום אחד לתחום אחר, בשינויים הרלוונטיים (בעיות של שפה או היכרות עם המערכת המקומית, נניח, יהיו משותפות במספר רב של מקרים; הגורמים המטפלים במשרד הבריאות או ביטחון פנים יכולים להיות דומים). מענה אד-הוק להתפתחויות שלא ניתן לצפות כרגע; גוף נוסף שנוכח בדיוני ממשלה בעניין זה, ומקדם אג'נדה של זכויות; גורם מתאם בין משרדי הממשלה השונים ובינם לבין ארגוני סיוע; ריכוז מומחיות בתחום זה, בהתאמה בין הדין הישראלי והבינ"ל.

  • קיום הליכים למתן מעמד קבע/אזרחות למהגרים שלא מכוח שבות או נישואים; תוך מתן משקל לזיקה לישראל; משך שהות במדינה; טעמים הומניטריים; מיעוט זיקה למדינת המוצא או למדינה אחרת. לקביעת זיקה לישראל ניתן יהיה להיעזר בין השאר בקריטריונים של השתלבות בחברה הישראלית ותרומה לה, היכרות עם התרבות הישראלית/יהודית, קיומו של תא משפחתי או מסגרת השתייכות משמעותית בישראל, שירות, שליטה בשפה, וכדומה.

הסבר/נימוק: זכותה של מדינה ריבונית לקבוע מי יבוא בשעריה ומי יוכל לזכות בה למעמד של קבע. יחד עם זאת, מדינה (ובוודאי מדינה בעלת המאפיינים החברתיים, הכלכליים והגאוגרפיים של מדינת ישראל) איננה אי בודד,  והשימוש בסמכותה הריבונית דורש התאמה למציאות, לעובדות בשטח, וכן ליעדים כלכליים וחברתיים רצויים שונים.
מדיניות הגירה מקיפה חייבת לכלול אפשרות כלשהי, גם אם מוגבלת בהיקפה, של מעמד קבע, וזאת לפי קריטריונים ברורים ומאוזנים, שישקפו את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי מצד אחד, ואת הנכונות של החברה הישראלית כחברה יהודית לקבל לתוכה מי שבנסיבות מסוימות בחר לחלוק את גורלה מצד שני. קריטריונים כאלו יאפשרו להתמודד עם סוגיות מורכבות (מבקשי מקלט ששהותם בישראל נמשכת שנים בלא שתהיה אפשרות להשיבם למדינת מוצאם; ילדים שנולדו בישראל למהגרים או שוהים בלתי חוקיים; מהגרים שהקימו משפחה בישראל; ומקרים הומניטריים שונים) באופן מוסרי, וללא יצירת מצב של חוסר ודאות היכול להימשך שנים, איום מתמיד התלוי מעל ראשן של אוכלוסיות אלו, או פתרונות אד-הוק היוצרים תקדימים בעייתיים מחד, ופוגעים בזכויות אדם מאידך.

  • התנועה הירוקה מאמינה שהשיפור המשמעותי ביותר עבור האוכלוסייה הישראלית הוותיקה שסופגת כיום את נטל קליטת המהגרים בלא סיוע מספיק ינבע מעצם מימושה של מדיניות מקיפה יותר להתמודדות עם הגירה והקשיים המיוחדים הכרוכים בה. יחד עם זאת, יש לפעול במישרין גם להקלת הנטל על אוכלוסייה זו.

מעבר לפעולותיה של התנועה הירוקה בתחומי החברה/כלכלה/רווחה ולתכנון נכון שלהם, יושקעו מאמצים גם בניסיון לצמצם ריכוזי מהגרים בשכונות מוחלשות בלא תשתית ותמיכה מתאימה. מעל הכל ההתמודדות עם קשיים של תושבי שכונות מוחלשות והמהגרים המתרכזים באזורים אלו תיעשה תוך שיתוף מלא של התושבים, ובהתייעצות עם נציגי מהגרים וארגוני סיוע.

מאמצים אלו יכללו עידוד מעסיקים לספק למהגרים בעלי אשרת עבודה מגורים ראויים בעלות סבירה בקרבת מקום העבודה, התחשבות בתנאי התעסוקה באזור בעת מתן אשרות להעסקת מהגרי עבודה, סיוע בהכשרה ומשאבים לרשויות ושכונות שיקלטו מהגרים בתחומן, תגבור שירותי רווחה וחינוך במידת הצורך, וקידום שותפות וכבוד לתרבויות והאוכלוסיות השונות.

  • התנועה הירוקה תקדם חינוך והכשרה על מחויבות ישראל להגנה על זכויות פליטים, מהגרים ומבקשי מקלט, התמודדות עם קשיים הנוגעים להגירה והתרבות במדינות המוצא מהן מגיעים לישראל. בפרט, תקדם התנועה הכשרות כאלו במערכת החינוך ובקרב עובדי מדינה הנתקלים באוכלוסיות זרות, מתוך הכרה בתפקידם הרגיש ובחשיבות המיוחדת של עובדים אלו.
  •  התנועה הירוקה מכירה בהיעדר השליטה בשפה העברית או הערבית ובחוסר ההיכרות עם המנהגים המקומיים והדין הישראלי כגורמי סיכון מיוחדים ההופכים אוכלוסיות זרות לפגיעות במיוחד. התנועה תפעל לתרגום והנגשה של שירותים והליכים שונים, ותפעל להפצת מידע נגיש בשפות שונות על זכויותיהם של מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ואוכלוסיות החשופות לסיכון מיוחד.

 

מהגרי עבודה

  • הבאת מהגרי עבודה לישראל תבוצע אך ורק ע"י ממשלת ישראל, באמצעות הסכמים עם מדינות זרות, תוך שילוב גורמים בינלאומיים ובלא מעורבות חברות כוח אדם במדינת ישראל או במדינת המוצא.

בטרם החלטה על הבאת מהגרי עבודה נוספים לישראל יינתן משקל להכשרת עובדים ומחוסרי עבודה ישראלים לעבודות נדרשות, ולאפשרויות לשלב זרים (ובפרט פליטים, מבקשי מקלט או מקרים הומניטריים מיוחדים) השוהים כבר בישראל בשוק העבודה. ככל שתתקבל החלטה לאשר הכנסת מהגרי עבודה נוספים לישראל, זו תיעשה תוך שימת דגש על היותם של עובדים אלו בני אדם הראויים לכבוד ויחס אנושי, ולא רק "משאבי אנוש".

הסבר/נימוק: בקרב גורמים מקצועיים, מקובלת התפיסה שכל עוד חברות כוח אדם מעורבות בהבאת מהגרי עבודה, בין אם בישראל או במדינת המוצא, לא ניתן לשלוט לחלוטין על שחיתות, גביית דמי תיווך גבוהים והפרות חוק אחרות. גביית דמי תיווך מופרזים היא מעצם טבעה "עיסוק" רווחי מאוד, סובל מתת-אכיפה, ופוגע בעיקר באנשים המועדים לניצול, שיתקשו להגן על זכויותיהם או לפנות לגורמי אכיפת החוק.
הסעיף המוצע מצמצם הבאת עובדים לישראל בלי קשר לצורכי המשק; מצמצם גביית דמי תיווך גבוהים (המגדילים את הסיכון למעורבות גורמים עברייניים, ניצול מהגרי עבודה ופגיעה בשוק העבודה ובזכויות עובדים ישראלים); מצמצם חשיפת ישראל להאשמות מצד גורמים פנימיים ובינ"ל על פגיעה בזכויות עובדים והתפתחות אקלים נוח לסחר בבני אדם.

  • הצטרפות לאמנה להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחותיהם[2], קליטתה כחלק מהדין הפנימי במדינת ישראל ושינוי חוקים ונהלים פנימיים בהתאם, ככל שיידרש[3].

הסבר/נימוק: זכויות שונות המוגנות באמנה כבר זוכות להגנה בדין הפנימי, אבל יש ערך בהגנה על זכויות נוספות. אימוץ הגדרות מהדין הבינלאומי, ומחויבות למסמך חשוב ומקובל בתחום יכולה לסייע בהגנה על מהגרי עבודה. קבלת סטנדרטים המקובלים בעולם; החלת משטר מחייב יותר, חיזוק היכרות במערכת הפוליטית עם הבסיס להגנה על מהגרי עבודה ובני משפחותיהם; מקל על עותרים וארגוני סיוע לנמק בקשות; מקל על בתי המשפט לסייע בהגנה על זכויות אדם; מקשה על חקיקה הנוגדת עקרונות אלו. ההגנה על מהגרי עבודה תורמת גם להגנה על עובדים ישראלים – כאשר מהגרי העבודה מנוצלים ואינם מוגנים, נוצר מרוץ לתחתית שמדרדר את תנאי העבודה של כל העובדים במשק, ופוגע קודם כל בעובדים החלשים, כגון עובדי קבלן.

 

פליטים ומבקשי מקלט

  • ניהול הליכים לקביעת מעמד פליט העומדים הן בסטנדרטים המקובלים להליך מנהלי בישראל והן בסטנדרטים המקובלים להליכים לקביעת מעמד פליט בעולם.

הסבר/נימוק: משפר את הליכי בחינת בקשת המקלט בישראל; מחייב עמידה בדרישות המקובלות מפעולת הרשות המנהלית; מצמצם את הסיכון בהחזרת פליטים למקום סכנה, וכן גירוש אנשים לסכנת מוות, כליאה שרירותית או עינויים; מקל לערער על החלטות ולקיים ביקורת שיפוטית עליהן; מחיל בצורה ברורה חקיקה ופסיקה שהתפתחה בתחום המשפט המנהלי על החלטות בבקשות מקלט.

  • מתן מענה לנתינים זרים שאינם מוכרים כפליטים אך אי אפשר להשיבם למדינת המוצא, ושהותם בישראל אורכת למעלה ממספר חודשים/שנה[4], ו/או במסגרת הגנה קבוצתית/זמנית או אי-הרחקה. מענה זה יכלול לכל הפחות גישה לשירותי רווחה, אשרת עבודה, מענה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (רשימה פתוחה – קטינים, חולים, קרבנות עבירה).

הסבר/נימוק: מונע מצב שבו אוכלוסיות מסוימות (כגון מבקשי מקלט מאריתריאה, כיום) נמצאות בישראל במשך שנים, בלא יכולת לפרנס את עצמן, ובכך נמצאות בסיכון גבוה לניצול, פשיעה מתוך חוסר ברירה, הפרות של זכויותיהם.

  • קליטת אמנת הפליטים[5] (שישראל היא צד לה, ואף הייתה בין המדינות המובילות את ניסוחה וכריתתה) כחוק במדינת ישראל, ושינוי חוקים ונהלים קיימים בהתאם, ככל שיידרש[6].

הסבר/נימוק: קבלת סטנדרטים המקובלים בעולם; החלת משטר מחייב יותר, חיזוק היכרות במערכת הפוליטית עם הבסיס להגנה על פליטים ומבקשי מקלט; מקל על עותרים וארגוני סיוע לנמק בקשות; מקל על בתי המשפט לסייע בהגנה על זכויות אדם; מקשה על חקיקה הנוגדת עקרונות אלו; מקשה על גירוש אנשים למקום בו צפויה סכנה חמורה לחייהם או חירותם.

  • אימוץ הגדרת הפליט המורחבת המקובלת באמנות אזוריות שונות בעולם (וביניהן אמנת האיחוד האפריקאי משנת 1969 והכרזת קרטחנה משנת 1984), הרואה את המושג "פליט" כחל גם על מי שנמלטו ממצב מאיים ומסוכן (כגון סכסוך מזוין, הפרות נרחבות של זכויות אדם או שלטון זר), אף אם לא סבל רדיפה כמובנה באמנת הפליטים מ1951[7].

הסבר/נימוק: אמנת הפליטים נוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה, התמקדה באירופה ובפרספקטיבה הצרה-יחסית של רדיפות הקשורות לשואה (עם השראה ממקרים קודמים, כגון שואת הארמנים וגולים רוסים אחרי המהפכה). הטקסטים של האיחוד האפריקאי ומדינות מרכז אמריקה נוסחו כמה וכמה שנים לאחר מכן, הפרספקטיבה שלהן לוקחת בחשבון גורמים שחלקם מתאימים יותר למדינות מתפתחות (סכסוך מזוין, כיבוש, שלטון זר, הפרות מאסיביות של זכויות אדם), ולא מתמקדת במקרים של "רדיפה". ככל שמתקבל הרציונל בלב ההגנה על פליטים, של הימנעות מהשבת אדם למקום בו יהיו חייו או חירותו בסכנה, יש היגיון בבחינת המצב באזור, מעבר להקשר של הרדיפה האישית. בנוסף – ישראל נמצאת, מה לעשות, במזרח התיכון ובדרך מאפריקה. אופי הנסיבות שגורמות לאנשים לברוח מארץ מוצאם ולבקש מקלט הרבה יותר דומה לסיבות שגורמות לאנשים לבקש מקלט באפריקה. לא נדרש כאן להמציא את הגלגל. לא מדובר בהמצאת הגדרת פליט ייחודית המושפעת ממצב נוכחי או צפוי בישראל, אלא אימוץ הגדרות חדשות יותר, שעדיין מקובלות על מדינות שונות בעולם, ובכלל זה מדינות שצריכות להתמודד עם פליטים ומבקשי מקלט, לאו דווקא עם הרבה משאבים או אוקיינוס בינן ובין הבעיות הגדולות של העולם.

  •  הוועדה המייעצת לענייני פליטים לשר הפנים תבקש מנציג של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) להצטרף לישיבותיה ולעבודתה.

הסבר/נימוק: בעבר הייתה מעורבות של נציגי נציבות האו”ם לפליטים בהליכי בחינת בקשת מקלט, ובהמשך היה שינוי הדרגתי שהעביר סמכויות למשרד הפנים (במדינות שיכולות לנהל את ההליך הזה בעצמן, הן מנהלות אותו ולא נציבות האו"ם לפליטים. כיום יש קשיים בהתנהלות ישראל בתחום הזה, ונהלי ההכרה בפליטים זוכים לביקורת רבה. צירופו של נציג מגוף בינלאומי מכובד ובעל ניסיון יכול לסייע בהפנמת הסטנדרטים המקובלים בעולם).

  • לוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים יצורף נציג מטעם עמותה המסייעת לזרים השוהים בישראל.

הסבר/נימוק: בדין הישראלי מוכרים מקרים בהם נציג של ארגוני חברה אזרחית לוקח חלק בגוף של המדינה. המאפיין הבולט למקרים אלו הם תחומים בהם לארגונים הפועלים בשטח היכרות מיוחדת עם סוגיות בתחום, ונקודת מבט שראוי שתישמע ואינה בהכרח באה לידי ביטוי בקרב נציגי מוסדות המדינה[8].

אוכלוסיות מיוחדות

מטבע הדברים, פתרונות כלליים וקביעת מדיניות מקיפה ישפיעו לטובה גם על מצבן של אוכלוסיות פגיעות במיוחד בקרב מהגרים, ומרבית ההצעות האמורות לעיל רלוונטיות גם לקבוצות אלו. יחד עם זאת, מן הראוי לתת את הדעת על היבטים פרטניים של הטיפול באוכלוסיות מיוחדות.

  • גורמים בממשלה ומחוצה לה הנמצאים במגע קבוע עם מהגרים יוכשרו לזיהוי אוכלוסיות פגיעות במיוחד מקרב מהגרים וטיפול ראשוני בהן.

הסבר/נימוק: זיהוי מוקדם של אוכלוסיות פגיעות, והיכרות עם דרכי מתן מענה ראשוני יכולות לסייע בטיפול בקרבנות, מניעת פגיעה נוספת, ואף בחשיפת עבריינים וצמצום פשיעה. ערנות ורגישות מצד גורמים מקצועיים שונים (כגון מבקרי גבול, מראיינים ורשויות אכיפה) יכולה לסייע לחשוף דפוסי פגיעה חדשים ולשפר היערכות לטיפול בהם.

  • בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה, בהתאם לעקרונות המבוססים בין הישראלי והבינלאומי.

הסבר/נימוק: עיקרון טובת הילד מוכר במערכות הרווחה והמשפט בישראל, וכן בחקיקה ואמנות בינלאומיות. הרגישויות המיוחדות של ילדים והתלות במשפחה או גורמים מוסדיים מחייבות היערכות הולמת ודאגה לטובתם וזכויותיהם.

  • קרבנות עבירה יטופלו תוך רגישות מירבית למורכבות מצבם והפגיעות המיוחדת שלהם, ובמאמץ למנוע החמרת מצבם או פגיעה חוזרת (re-victimization). ההתמודדות עם מהגרים שנפלו קרבן לעבירות תיעשה לאור פרקטיקות מקובלות של מניעת עבירות, שיקום הקרבנות והענשת העבריינים.

הסבר/נימוק: הגירה בינלאומית כוללת דפוסים שונים של ניצול ועבריינות. חולשתם של מהגרים, נסיבות חייהם ונסיבות הגירתם הופכים אותם לפגיעים במיוחד לעבירות שונות. חלקם נמלטו מעבירות ופגיעות בארץ מוצאם, חלקם סבלו ניצול או התעללות במעבר ממדינה למדינה. מחויבות לטפל במקרים אלו היא דרישה מוסרית ואנושית, אך יש לה חשיבות גם להגנה על שלומם וביטחונם של תושבי ישראל והסדר הציבורי. מניסיונה של מדינת ישראל בהתמודדות עם תופעות של סחר בבני אדם ניתן ללמוד רבות על מציאת דרכי התמודדות עם היבטים שונים של התופעה ושל טיפול במקרים אחרים של זרים שנפלו קרבן לעבירות חמורות.

  • יחידת התיאום לזכויות זרים בישראל, בשיתוף עם גורמים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית, תגבש קווים מנחים לטיפול באוכלוסיות פגיעות במיוחד מקרב הזרים השוהים בישראל.

הסבר/נימוק: הגמישות והמומחיות של יחידה זו (כפי שהוסברו בראשית הפרק) יאפשרו מתן הנחיות מעשיות ופיקוח על יישומן. שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים וארגוני סיוע יאפשר למידה משותפת ממומחיות של הצדדים השונים ומענה מוקדם לבעיות העולות מהשטח.

  • פרק זה אינו מתייחס למעמדם של פליטים פלסטינים, אשר גורלם קשור גם בנושא המדיני, ומוסדר בפרק המדיני במצע. אמנת הפליטים שהוצע לקלוט אותה בחקיקה, לא חלה על הפליטים הפלסטינים.

הגדרות:

"פליט" –

ההגדרה הרצויה: הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

וכן מי שנמלט מארצו משום שחייו, ביטחונו או חירותו נמצאו בסכנה בשל שלטון זר, תוקפנות זרה, סכסוך פנימי או אלימות כללית, הפרות נרחבות של זכויות אדם או נסיבות אחרות הגורמות הפרה חמורה של הסדר הציבורי.

ההגדרה המינימלית: הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

"מבקש מקלט" – מי שמבקש מקלט מחוץ לארץ אזרחותו בשל הסיבות האמורות בהגדרת הפליט לעיל, וטרם הוכר כפליט.

[הגדרת הפליט ומבקש המקלט אינה מחייבת שהכניסה למדינת היעד תהיה מוסדרת או חוקית, ובמקרים רבים נסיבות הבריחה ממדינת המוצא והכניסה למדינת היעד הן כאלו שבהן לא ניתן לבקש ולקבל אשרה.]

"מהגר עבודה" – מי שאינו אזרח ישראל, שנכנס לישראל במטרה למצוא עבודה ומקור הכנסה (באשרה או שלא באשרה).

 

 


[2]    http://www2.ohchr.org/english/law/cmw.htm International Convention on the Protection of the Rights of All Migrant Workers and Members of Their Families1990

[3]          על קבלת אמנות לדין הפנימי:

            המערכת בישראל דואליסטית, כלומר – גם אם המדינה הצטרפה לאמנה, לאמנה אין מעמד מחייב בדין הפנימי (בתי המשפט ישתדלו לפרש הוראות חוק כעולות בקנה אחד עם האמנה). למעשה, המצב של אשרור בלי כניסה לדין הפנימי מאפשר למדינה לטעון שיש לה מחויבות לתחום, בלי לדרוש ממנה יותר מדי יישום. קליטה בדין הפנימי מכפיפה רשויות לנוסח האמנה, מצמצמת את הסיכון שיועברו חוקים הסותרים את תוכן האמנה, ומאפשרת להיעזר בכלים משפטיים נוספים מהמשפט הבינלאומי והמשפט המשווה (בין השאר – בגלל שהסטנדרטים דומים, יותר קל להפנות לפרשנות של ביה"ד האירופי לזכויות אדם, נניח).

[4]   זה שהגנה זמנית, כשמה כן היא, זמנית, זה ברור. בכלל מסוים באיחוד האירופי מופיעה הגבלה עד שנתיים.
יש פסיקה ישראלית שמדברת על מספר חודשים עד מספר קטן של שנים.
הדירקטיבה האירופית כוללת את זכותם של מי שנהנים מ"הגנה משלימה" (דומה למה שבארץ מכונה "הגנה קבוצתית זמנית") לעבוד (ס' 26 , להלן), ובכל מקרה, קובעת שהסדרים שמדינות יאמצו בחקיקה פנימית בעניין יבטיחו להם הכנסה מינימלית. ס' 26 :

            Member States shall authorise beneficiaries of subsidiary protection status to engage in employed or self-employed activities subject to rules generally applicable to the profession and to the public service immediately after the subsidiary protection status has been granted. The situation of the labour market in the Member States may be taken into account, including for possible prioritisation of access to employment for a limited period of time to be determined in accordance with national law. Member States shall ensure that the beneficiary of subsidiary protection status has access to a post for which the beneficiary has received an offer in accordance with national rules on prioritisation in the labour market.

                4. Member States shall ensure that beneficiaries of subsidiary protection status have access to activities such as employment-related education opportunities for adults, vocational training and practical workplace experience, under conditions to be decided by the Member States.

[5]   אמנה בדבר מעמדם של פליטים, 1951

Convention relating to the Status of Refugees 1951 http://www.unhcr.org/3b66c2aa10.html

[6]          ר' ה"ש 4

[7]    AU convention, art. 1(2):

2. The term "refugee" shall also apply to every person who, owing to external aggression, occupation, foreign domination or events seriously disturbing public order in either part or the whole of his country of origin or nationality, is compelled to leave his place of habitual residence in order to seek refuge in another place outside his country of origin or nationality.

Cartagena Declaration, art. III(3):

       in addition to containing the elements of the 1951 Convention and the 1967 Protocol, includes among refugees persons who have fled their country because their lives, safety or freedom have been threatened by generalized violence, foreign aggression, internal conflicts, massive violation of human rights  or other circumstances which have seriously disturbed public order.

[8]          בין השאר, ניתן למצוא הסדר כזה במגוון של חוקים בתחום התכנון, הבנייה והתשתיות, הכוללים בין חברי ועדות ומועצות נציג גופים ציבוריים העוסקים בשמירה על איכות הסביבה (ר' למשל תוק התכנון והבנייה התשכ"ה-1965; חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג- 2002); חוקים שונים שעיקרם שימור תרבות ומורשת (ר' למשל חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשע"ב-2012; חוק להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, תשס"ח-2008; חוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, תשס"ז-2007; חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, תשנ"ו-1996).  חלק מהחוקים האלו מקימים גופים משמעותיים שלהחלטותיהם משקל רב בקביעת מדיניות, הקצאת משאבים ותקציבים, והשפעה על סדר היום בישראל.

נשים דורשות צדק חברתי – התנועה הירוקה מצטרפת להפגנה !

התנועה הירוקה מצטרפת למחאה נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

לא ייתכן שזו המדינה לה קיווינו, לא ייתכן שזו המדינה אותה נוריש לילדינו.
מדינה שמכסה פנים של נשים, שמעבירה אותן לשבת מאחור, שלא מכבדת את שירתן, ששר הבטחון והרמטכ"ל שלה יכולים לגחך על התופעה המחרידה הזו.

ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 תצא צעדת מחאה מכיכר פריז בירושלים אל כיוון המשביר הישן. בידינו נאחוז בתמונות נשים. באזור המשביר תתקיים עצרת, בה תישא דברים בין השאר יו"ר "התנועה הירוקה", רחלי תדהר-קנר.
כולן וכולם מוזמנות ומוזמנים, לזעוק את זעקת הנשים.

הארוע שלנו בפייסבוק https://www.facebook.com/events/293784103992466/

יוזמה מבורכת של חברות מבן-גוריון, שהזמינו אותנו להצטרף – ולכבוד הצעדה החשובה, רחלי תדהר קנר תצטרף לדוברות באירוע:
http://www.facebook.com/events/293013924073749

"
חברות וחברים (וכל מי שחושב שמה שקורה כאן כרגע מגוחך), על הרגליים.

זוהי קריאה לכל מי שקוי ההפרדה מזכירים לה את חוקי ג'ים קרוו שהיו אי אז בארה"ב (זוכרים ששחורים ישבו פעם באחורי האוטובוס?) והשאר סתם קצת מזכיר לה את איראן.

לנשים מותר לדבר, לשיר, ומגיע להן לא פחות מלכל יצור חי אחר בעולם.

אי אפשר להשאר אדישות יותר.
גם אם מנסים להדיר את רגלינו מהמרחב הציבורי, אנחנו מתכוונות להיות נוכחות בו ולהצהיר על כך שעל הזכות הבסיסית הזו לא נוותר.
מטרת הצעדה היא נִראוּת – לדאוג שלכולם יהיה ברור שנשים ימשיכו להיראות, ברחובות ירושלים ומחוצה לה.

המון מאיתנו היו בצעדת המליון, ואף יותר מאיתנו יכולות לצעוד למען הזכויות הבסיסית ביותר שלנו – להיראות, להישמע.

אם בקיץ יכולנו להרים כאלה צעדות ענק, בואו ונרים כאן משהו גם עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

(הכתוב הוא בלשון נקבה, אבל מן הסתם מופנה לכל מי שרוצה להרגיש שהוא עדיין חי במדינה הזאת ללא הבדלי דת, גזע, מין ומגדר. גברים כנשים מוזמנים לתמוך ולצעוד.)
"

—————

 

שימו לב גם לאירוע הנשים מדליקות שיתרחש ביום ראשון במטה !

מחזירים את ישראל לאזרחיה

כיצד יכולות ההכנסות מתגליות הגז ומשאבי הטבע האחרים שלנו לשמש ליצירת מפנה חברתי? מדוע רוב מוחלט של הציבור כלל לא נהנה מפירות הצמיחה במשק?

סניף רחובות של מפלגת התנועה הירוקה מארח את מייסד פורום פעולה אזרחית
הרב מיכאל מלכיאור  

יו"ר מפלגת מימ"ד, שר וחבר כנסת משך שנים רבות מטעמה, בשיחה על חלוקה צודקת של רווחי הגז, צמצום הריכוזיות במשק ועוד.

המפגש יתקיים ביום שני בערב, ה-2.1.2012, בבית משפחת וקנין, רח' הדר 4, רחובות – עולים במדרגות עד למעלה.

בתכנית:

20:00 – התכנסות, סיור בבית האקולוגי של המארחים ומרק חם :-).

20:30 – תחילת המפגש.

הוראות הגעה: למגיעים מחוץ לרחובות: ברכבת – להגיע לתחנת רחובות ומשם ברגל או בכל תחבורה ציבורית שנוסעת על רחוב הרצל לכיוון מרכז העיר רחובות. באוטובוס/ מוניות שירות – כל קו שעובר ברחובות ומגיע למשטרה. לרדת מול המשטרה.
לחצות את המדרחוב שמול המשטרה ולהמשיך ישר ברחוב בן ציון עד לפינת הדר.
לפרטים ובירורים: יואב וקנין, 054-6269362

פייסבוק

חברת ההנהגה שרית עוקד על שריפת המסגד בטובה זנגריה

בערב יום כיפור, תשע"ב נשרף מסגד בטובה זנגריה

בינתיים נעצר רק חשוד בהצתת המסגד, אך הכתובות על המבנה היו ברורות, "תג מחיר".

כיהודייה אני מתביישת.

אני מתביישת שבני עמי שורפים מבנה קודש, ולא רלוונטי כרגע אם מבנה קודש יהודי, או נוצרי או מוסלמי. מבנה קודש ולא משנה של איזו דת, הוא מבנה שגורם לי יראה, שגורם לי להתייחס אליו אחרת ולא כאל עוד בניין.

מטרת שריפת המסגד בטובה זנגריה, הייתה  לזרוע הרס ושנאה בין אנשים, בין אנשים שאינם שונאים, בין אנשים שרוצים יחסי שכנות טובים. בין אנשים שמבינים שאנחנו חיים כאן זה לצד זה יהודים נוצרים ומוסלמים. ורק אם נכבד כל אחד את הזולת, מנהגיו, טקסיו, מבניו, נצליח לקיים כאן יחסי שכנות תקינים.

יום כיפור הוא יום של חשבון נפש, של בחינה עצמית, של בחינת המידות והמעשים, ולכן ביום כיפור הזה, אנחנו, היהודיים צריכים להכות על חטא, להכות על כך שיש בתוכנו כאלה ששורפים מסגדים, כאלה שלא מאפשרים למיעוט הערבי שחי בתוכנו לקיים את מנהגיו ולחיות על פי אמונתו.

שריפת המסגד בטובה זנגריה פגעה בי, כיהודייה.

ד"ר שרית עוקד

חברת הנהגת התנועה הירוקה

כנס בעקבות ועדת טרכטנברג

אוקטובר 3, 2011 תגובה אחת

שלום לתנועים הירוקים,

מחר ( יום שלישי 4.10.11 ) מתקיים כנס בעקבות ועדת טרכטנברג שאני שותפה לארגונו.

מצורפת הזמנה ולו"ז מטה.

 

א. אשמח אם תפיצו

ב. יהיה מצויין אם אנשי התנועה יצטרפו לשולחנות הדיון שמטרתם גיבוש עמדה ציבורית למסקנות הועדה. בשולחנות יישבו אנשי מקצוע ואנשי ציבור, וכן הציבור הרחב וינתחו את המסקנות.

 

מקווה להתראות!

נעמה כץ

להלן לו"ז הכנס:

 

16:00- סקירת המלצות הוועדה- ד"ר מומי דהן

17:00- שיח מרכזי- האם יש סיכוי לשינוי? פרופ' ספיבק, נציגי טרכטנברג- אבי שמחון וטלי רגב, איציק שמולי.

 

18:15- קבוצות דיון לגיבוש המלצות בהשתתפות מומחם והקהל הרחב

20:00- מליאה מסכמת בהובלת ראשי המחאה- סיכום הדיונים וצעדים להמשך

 

סליחה על ההתראה הקצרה, אבל אנו עובדים בלוח זמנים קצר מאז פרסום מסקנות הועדה.

הציבור מחפש פתרונות שאנו מציעים, הציבור מחפש את השיח שלנו!

ספטמבר 20, 2011 2 תגובות

פעילים יקרים – התנועה הירוקה שלנו בדרך לכנסת

הציבור מחפש פתרונות שאנו מציעים, הציבור מחפש את השיח שלנו!
ביום שישי הקרוב יש הזדמנות שיחה מדהימה בתל אביב
ביום שישי יתקיים ביפו "הקונגרס החברתי הראשון" במסגרת המאמצים למציאת הכיוון הנכון של תנועת המחאה שקמה בקיץ. בכנס יציגו אירגונים ואנשים שונים את הרעיונות שלהם, יהיו פאנלים, במות פתוחות ומעגלי דיון. מטרת הקונגרס הוא לשמוע מהאירגונים השונים ומהציבור כיצד ניתן לשנות את מדינת ישראל לטובה, וכיצד ניתן להשתלב ולעזור. מדובר בהזדמנות פז לתנועה הירוקה להציג ולשמוע להראות בציבור הרחב ובעיקר להבהיר לציבור שלא יהיה צדק חברתי ללא צדק סביבתי.
ככל שיבואו לשם יותר אנשי התנועה, כך נוכל להשפיע על השיח ולבסוף על תפישת העולם של האירגונים והפעילים. אנחנו רוצים להיות נוכחים בכל מעגלי הדיון, הפאנלים והבמות הפתוחות ולהציג את הפתרנות שיש לנו למצב, חשוב שכל אחד מאיתנו שמגיע יזדהה כאיש התנועה (זה אומר ללבוש חולצה של התנועה)
לו"ז ליום שישי:
09:00-10:00 נפגשים (עם חולצות של התנועה) בכניסה למכללת תל אביב-יפו לדיון על המסרים המרכזים שברצוננו להעביר בעיקר סביב התוכנית הכלכלית של התנועה. אחרי הדיון נחלק לצוותים ונתפזר בין מעגלי הדיון והפעילויות השונות (חולצות התנועה כבר הזכרתי)
13:00 נתכנס שוב על מנת לחלוק רשמים ולתת משובים על הפעילות
15:30 סיום הכנס
אני מבקש מחברי ההנהגה, מזכירות וכל הפעילים להגיע (בחולצות התנועה), מרביתנו פעילים בארועים כאלה בכל מקרה ובכל פעם שאנחנו לא מזדהים כאנשי מפלגה, פיספנו הזדמנות להראות לציבור שיש אלטרנטיבה.
הינה התוכנית המפורטת של הקונגרס: http://j14.org.il/articles/6421
אשמח לראות את כולכם שם, אנא אשרו במייל או בטלפון את השתתפותכם.
הנה 5 סיבות למה אני מגיע לכנס (בחולצה ירוקה)
1. כי לתנועה הירוקה יש פתרונות שלא לקוחים מאותו סל המיחזור של יתר המפלגות
2. כי לא יהיה צדק חברתי במדינת ישראל בלי צדק סביבתי.
3. בשביל להראות לציבור, וגם לנו, שיש מפלגה ירוקה בישראל והיא חייה ובועטת
4. בשביל לשמוע את רעיונות חדשים ולראות אם אשר לאמץ אותם למצע המפלגה
5. בשביל לעשות עוד צעד קטן בדרכנו הארוכה אל הכנסת
יום אחרי שנכניס שלושה מנדטים לכנסת, אף אחד לא יבין איך מערכת פוליטית בלי התנועה הירוקה….
נתראה ביום שישי
אמיר 0544262187

הממשלה כספקית סלולר

ספטמבר 11, 2011 2 תגובות

דייג אוהב דגים? והמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה ? אז למה תמיד נדמה שהיא מנסה לעבוד עליהם. למה תמיד קיימת התחושה שבכל דבר ועניין האזרח חייב לפקוח עיניים טוב טוב, להסתכל מעבר לכתף ולהחזיק עורך דין צמוד, אחרת הכסף יתעופף לו מחשבון הבנק, הרווחה שלו תישחק, והשטחים הפתוחים שלו יימסרו למקורבים. המדינה מתנהגת כמו ספקי הסלולר שיעשו הכל כדי שהלקוח שלהם לא יבין על מה הוא חותם, יכניסו לו שירותים שהוא לא ביקש ולא זקוק להם, ויעבירו את חובת ההוכחה ללקוח.

על ספקי הסלולר אמור לשמור, ועושה זאת בהצלחה יפה בשנים האחרונות, שר התקשורת. מי ישמור על המדינה ?

בקטנה
חוף הנכים בהרצליה. במשך שנים לאורך כביש הגישה לקניון ארינה התאפשרה חניה לאורך המדרכה שצבועה באפור. השנה, באורח פלא החלו לתת שם דוחות. המדרכהעדיין צבועה באפור, אך בתחילת הרחוב הוצב שלט קטן ומאוד לא קריא, המודיע כי החניה לאורך הרחוב אסורה. הסיכוי להבחין בשלט אפסי מאחר והוא מופיע רק בתחילתו של רחוב ארוך מאוד. בעירייה לא טרחו להחליף את צבעי המדרכה. למה להם ? ההכנסות זורמות מאנשים שזו הפעם הראשונה שהם מבקרים בחוף זה וברור להם כי החניה לצד מדרכה אפורה היא ללא הגבלות.

ועוד בחופי המדינה: מצילים את חוף נחשולים. עוד שלט קטן שמסמן לתושבי המדינה להיפרד. הפעם לא מהכסף בארנק, אלא מהחופים עצמם.

 בגדולה
גופים (של עובדי מדינה) יוצאים למשא ומתן מול האוצר. בהנחה שמובילי המאבק אינם בעלי ניסיון עשיר במשפט חוזי, בעלי רקורד בניהול משא ומתן ממושך, ובסה"כ רוצים לשפר את תנאי ההעסקה שלהם, משרד האוצר כבר ימצא דרך להפוך את הדברים כך שהעובדים יצאו בהפסדם, ולפחות לא ברווח. הפרד ומשול, אותיות קטנות, סעיפים מפוצצים- הכל כשר כדי להוציא את היריב מאוכזב וכועס. העובדים הסוציאליים היא הראשונים, ועכשיו אלה המתמחים, שמבינים את הגזרות של האוצר. לפי ההסכם, הפעם הבאה שלרופאים מותר לשבות או לצאת בדרישות תהיה בעוד 9 שנים. עד אז השכר שלהם יישחק שוב, התקנים לא ימולאו, והדור הבא של המתמחים יזכה לאותו הטיפול מצד האוצר.
(אלא אם כן הממשלה תורכב מאנשים שדואגים לאזרחים, ובטח ובטח לעובדים שלה).

מתחת לשטיח
אביב לביא כותב היום במעריב על ההחלטה הצפויה להתקבל בממשלה על פינוי ישובי בדואים בדרום. לא מכיר את הנושא יותר מידי, אבל די ברור שגם כאן המדינה נלחמת בתושבים שהיא אמורה לדאוג להם, ואם הם לא מצטיידים במיטב המומחים, יועצים אסטרטגיים, או יכולת לסגור את השאלטר, הם יוצאים לקרב אבוד.

והגרוע ביותר בכל הסיפור, ההתנהלות הזו מחלחלת אל האזרחים. יחס עורכי דין לאזרחים הגבוה במערב (או משהו כזה), העלמות מס, תנאי העסקה אומללים עם סעיפים נסתרים – הכל קשור אחד בשני.

:קטגוריותדמוקרטיה, חברה
%d בלוגרים אהבו את זה: