באיזה ירוק אתה בוחר ?

רק ציפי לבני יכולה לפוצץ את הבועה הירוקה ולהכניס אותה למיינסטרים

נכון, ציפי לבני לא ירוקה. היא גם לא מתחזה או מתיימרת. למרות היותה צמחונית אידיאולגית מגיל צעיר היא לא באמת מבינה על מה כל המהומה. היא גם לא חברתית. אני אישית לא שמעתי אותה מתיימרת להיות חברתית. אני חושב שזה פחות מעניין אותה. ככה זה נשמע לפחות מדבריה. מה שבנפשה כרגע בוער זה הנושא המדיני-בטחוני ולכן היא יצרה את יצור הכלאיים הזה שנקראה "התנועה". היא הביאה את פרץ כדי לעסוק בתחום החברתי ואת התנועה הירוקה כדי להוביל את התחום הסביבתי. כל החבורה ביחד יוצרת מצע חדש שלא מבוסס על נו ליברל אלא על משהו חדש שיותר מזכיר את הדמוקרטים של אובמה.

נכון, זה עדיין רחוק מהקיימות של התנועה הירוקה אבל בכל זאת הזיווג הזה יכניס את הנושאים של התנועה הירוקה לסדר היום הלאומי. לראשונה בישראל, מפלגה גדולה עם מתמודדת לראשות הממשלה, מציעה מצע סביבתי אמתי ונושאים שבם התעסקו בישראל רק בבועה הקטנה של אנשי הארגונים הירוקים. יש לנו כאן הזדמנות פז לפוצץ את הבועה הקטנה לשנו ולהביא את הרעיונות שלנו, את החזון שלנו, ואת התשוקה שלנו להמונים. אותם המונים שלא שמעו על פרמקלצר, לא על מגמה ירוקה, לא על שיא תפוקת הנפט לא על אדם טבע ודין ואפילו לא על אלון טל וערן בן ימיני. אני רק רוצה להזכיר לקוראים שביומיים לפני הבחירות הקודמות עברנו את אחוז החסימה בסקרים אך מאחר ולא פרסמו אותם הסקרים ע"י התקשורת, המנדט וחצי שהיינו צריכים פחד לאבד את הקול ועבר לציפי שהייתה עם קדימה ממש ביום הבחירות. זה אומר שכמו שהיו 30 אלף איש שתמכו בתנועה הירוקה מימ"ד באש ובמים, היו גם יותר שרצו לתמוך אך ביבי מפחיד אותם יותר. מעבר לכך היום גם הרבה יותר שהיו מצביעים אם מחנה השמאל-מרכז לא היה בסכנה קיומית. יש לי תחושה שהפעם החשש הוא חזק יותר.

אז בואו נפוץ את הבועה ונוציא את המסרים שלנו להמונים. עזרו לנו להפיץ את המסר. יש עסקת חבילה שכוללת סביבה, חברה ותקווה לשלום. בדיוק כמו שכתוב על הדגל שלנו. כן, יש גם את אבי המאגר הביומטרי ( שאגב הצלחנו כבר לשכנע את ציפי ועוד מספר נציגי להתנגד לו ) ויש עוד כמה צפרדעים שצריך לבלוע אבל בסופו של יום אנחנו מקדמים כאן את נושאי הסביבה וגם אם לא נכנס לכנסת למרות שיש סיכוי טוב, נצליח למנף את הנושאים בעזרת הסיעה המורחבת וחברי הכנסת שכבר התחלנו לעבוד מולם בנושאים רבים.

אנחנו צריכים פעילים לחודש הקרוב בכל רחבי הארץ בשלל פעילויות וזמנים. מלאו את הטופס או צרו איתי קשר בטלפון  0524685854 או בתגובות למטה. הכל יעשה תחת הדגל של התנועה הירוקה. עם הסמלים של התנועה הירוקה והאגנדה של התנועה הירוקה. למען הסביבה והחברה ולמען האזרח שמחכה לדריסת הרגל שלנו. הפעם נכנס עם נציג, בבחירות המוניציפליות נכבוש את הארץ ובבחירות הבאות כבר נכנס לבד ונהפוך למפלגה גדולה וחזקה.

אני אסיים בציטוט של תשובת לבני לשאלה שנשאלה במסיבת העיתונאים בהשקת המצע הסביבתי של "התנועה". : " סוף סוף יש לידי במפלגה מישהו שמבין ויכול לענות בנושאים האלה" ענתה והעביר את זכות הדיבור לאלון טל לענות. תמצית כל האיחוד והסיבה. לבני לא ירוקה אבל התנועה הירוקה שם בשביל לעשות את העבודה .

יותר ירוק או יותר ארוך? התלבטויות, ליקוק פצעים וכמה מסקנות

אחרי הפוסט הקודם, אני מוריד את הכובע של חבר בית הדין ושם את… לא, בלי כובע היום.

אני מגיע לירוקה מהשמאל, ומחשיבה מדעית. אני חושב שפרגמטיות איננה מילה גסה, אם הפרגמה שאליה אתה חותר היא נכונה. אני מאושר מזה שיש לי מפלגה שלפחות במצע שלה ובפי רוב פעיליה אני מוצא תאימות להשקפת עולמי, אם זה לגבי חירויות אישיות, חירות המידע והבחירה, ואם זה תכנון לטווח ארוך (קיימות) והסתכלות עובדתית על המציאות. אני מאושר מהרעיון של "מועצת מומחים", ומתמיה אותי שלאף מפלגה אחרת אין מוסד שכזה. גוף אקדמאים ואנשי מקצוע שיוכלו לגבות את הפעילים בעובדות ומחקר.

כל זה כהקדמה למה שאכתוב פה בהמשך: למה לא אצביע ללבני למרות שאלון טל ברשימה, ולמה לא אפסיק לפעול למען הירוקה בעוד שהיא רצה עם לבני.

מבולבלים? גם אני הייתי. ראשית לתשובה הקלה – למה לא אצביע ללבני. עד כמה שאני מוכן לכרות אוזן לפרגמטיות ולקבל הסברים משכנעים, הרשימה של לבני מרגיזה אותי. לבני בזבזה את ההון הפוליטי שלה כשנותרה בראש האופוזיציה בלי לנצל את זה למען העם, כשהיתה יכולה להרכיב לבדה קואליציה חילונית רחבה ויעילה. היום בערב ציפי לבני תציג, ביחד עם אלון טל, את החלק החברתי-סביבתי של המצע שלה ואת המיתוג המעניין של הקמפיין המשותף והוא כולל מילים יפות על הפרטות לידי העם במקום לידי האוליגרכיה, אבל אני לא יכול לשכוח לה שתחת ביבי וגם באופוזיציה לו, היא לא פעלה בכיוון. אני לא יכול לשכוח לה שהתמהמהה עד הרגע האחרון להקים מפלגה, ואז שעתיים אחרי זה עלתה על מטוס והשאירה את רמון להרכיב בשבילה את המפלגה משאריות של קדימה והעבודה ב"ועדה מסדרת", ולקח שתי טיוטות עד שנפטרו מלא מעט מושחתים. מפריע לי גם הקמפיין שלה "נגד ביבי" כשהיא כבר מזמן לא מנהיגה את אחת משתי המפלגות הגדולות. לפי הדמיון הגראפי בין הקמפיין שלה ושל העבודה, אפשר לחשוב ששלי וציפי מריצות ביחד את שלי מול ביבי. אני גם לא מסוגל לתת קול למפלגה שבה יושב אבי המאגר הביומטרי (או לפחות האב המאמץ הבלתי נלאה) שמטפח את אחד מאסונותינו הגדולים ממקום מושבו באופוזיציה ללא מתנגדים כמעט. יש לי עוד הרבה להגיד נגד "התנועה", אבל כאן הוא בלוג הירוקה, ואני חושב שהצלחתי כבר להעביר לכם את עמדתי בפירוט יתר.

אבל אני כן בעד ריצה איתה לכנסת. כן, אני מסכים שזה נעשה בצורה קצת עקומה, ביום צפוף של סערת רגשות, עזיבות, חזרות וכמעט התפרקות, אבל יש שתי סיבות עיקריות שהשרץ הזה ראוי להכשרה: הראשונה היא שכלכלית ומורלית, הירוקה לא היתה שורדת ללא הריצה המשותפת הזו, והשניה היא שההסכם עם "התנועה" משחק מאוד לטובת חזוננו, אפילו אם אלון טל לא יכנס לכנסת. יותר פרטים מזה תצטרכו לשמוע הערב במסיבת העיתונאים, ביקשו שלא נפרט עד אז בפומבי. אני לא ממהר לסמוך על פוליטיקאים משופשפים כמו רמון ושטרית, אבל יש ברשימה הזו גם מצנע ופרץ ושמות נוספים שגורמים לי לחשוב שיש מי שיהיה מעונין לשמור לנו על האג'נדה. לפחות אני מעיז לשחרר טיפה פסימיות ולתת לאופטימיות מקום. כאמור, הרבה אני לא יכול לפרט, קראו את פרטי הסכם הרשימה המשותפת כשיפורסם יותר מאוחר, ונמשיך לדון בזה כאן.

כוך ירושלמי, פעילים ירושלמים, דיון שקט ועמוק מהלב על הדרך, איך הגענו לכאן ולאיפה ממשיכים.

חשוב לי להדגיש שמקימי הירוקה לא איבדו את הבסיס הרעיוני והאידאולוגי. גם הסגנון לשמחתי לא השתנה. כן, יש ביננו עכשיו חברים חדשים, שחקנים פוליטיים הרבה יותר משופשפים, ובעיני רבים מהותיקים משופשפים מדי; אבל זכרו שגם אם הבחירות המקדמיות לא היו הכי יפות, מדובר בכ"ז במשרתי ציבור עם רקורד מוכח. הירוק שלנו ושלהם מבחינת מדיניות ציבורית אולי בגוון טיפה שונה, אבל עד שלא יוכח אחרת הוא עדיין ירוק. אני מאוד מקווה שלא נראה יותר לעולם בירוקה פריימריז עם חמישה טון "לכאורה" על כל צעד ושעל, לכאורה קולות מוזמנים, לכאורה התפקדויות קנויות, לכאורה ולכאורה (אבל אני גם חושב שזה נאיבי לקוות לזה). עכשיו יש לנו רשימה וכשאנחנו לא בפריימריז הא/נשים האלו פועלים למען מטרות משותפות. הועידה תחליט ברבות הימים מה יש לעשות כדי שזה לא יישנה, ושההנהגה לא תילקח בפוטש. אני יודע שהלב של המקימים עדיין במקום הנכון ולו בגלל שהתגובות שלהם לסחף האירועים היו הרבה יותר אנושיות ומעוררות הזדהות מאשר הקור המשפטני שראיתי כחבר בית הדין מצד נשואות הקובלנות. אחרי שהשתבללו לכמה ימים, יצאו חברי ההנהגה לסבב מפגשים עם פעילים כדי לשמוע ולהשמיע, לפייס ולבנות חזרה את האמון. הייתי במפגש שכזה בירושלים, במרתף מוזר של בית קפה בנחלאות, כל כך ירושלמי ומדויק למצב הרוח. בלי שום חימום, האויר היה קר אבל האנשים חמים. גם רגשות שליליים ופגועים קיבלו את הזמן והמקום, כמעט אף אחד לא התפרץ, ערעורים על דעות התקבלו בפתיחות והקשבה, ואז הדלקנו נרות ורשות הדיבור עברה לרחלי ואלון. יפעת ביטלה ברגע האחרון, ומצד אחד היה לי חבל שלא נשמע את הצד שלה ולו בשם האיזון, מצד שני היה ברור לכולם שהאווירה היתה הרבה יותר מתוחה ולא פתוחה אם היא היתה מופיעה, אז אני מאוד שמח שיצא לי להיות במפגש בהרכבו הזה. יהיו עוד מפגשים כאלו בצפון ובמרכז, אני מאוד ממליץ לכם להגיע ולדבר ולשמוע, זה עשה לי טוב, ועכשיו צריך להניח את זה בצד לכמה שבועות ולהתרכז בקמפיין.

גם אני הייתי כמו רבים בהלם בשבוע שלפני. מסיבות משפחתיות לא הייתי ביום שישי בסמינר הקיבוצים ולכן ערימת הקובלנות שנחתה לפני ביום שני הפתיעה אותי מאוד לרעה. מישיבה של שעתיים זה התארך ל"מילואים" של יומיים וחצי שכמעט ועלו לי במקום העבודה, את פסק הדין הגשנו ביום רביעי בחמש וחצי תוך כדי שאנחנו יודעים שנעשים נסיונות גישור ופישור, שלוש שעות אח"כ נספרו עוד מעטפות והתהפכו התוצאות, היתה ועידה קצרה (שאני לא אהבתי את דרך ניהולה לגמרי, אבל זה נושא נפרד). החלטנו לא לרוץ עם לבני, למחרת רצו שמועות על התפטרות חברי הנהגה, אח"כ נשמע שזה רק עזיבת הרשימה אבל לא ההנהגה, אלון כבר רצה לעזוב אבל חזר לדבר עם לבני על הצעה טובה מהראשונה (שוב, פרטים במסיבת העיתונאים!) ובדרך היה סקר קטן ומוזר בדואל, רוב האקשן נדחס בשתי יממות בקושי. כאדם שסובל/נהנה מהפרעת קשב וריכוז אני רגיל לטלטלות רגשיות ואימפולסיביות, אבל זה היה שבוע קשה, מפתיע, לעיתים קרובות פוגע ולא קל לאף אחד. אבל אני מאוד מקווה שאפשר להגיד עכשיו, כשעבר טיפה זמן, שאפשר להסתכל בעיניים יותר פראקטיות ולדבר על העתיד.

כלפי פנים – מה שעבר בפריימריז לא יעבור בשקט. ראיות לוקטו, תצהירים נכתבו והוגשו כמה וכמה תלונות למשטרה (זה לא סוד, זה נאמר בועידה בגלוי). נצטרך לדון בשינויים בתקנון ולהיות טיפה פחות נאיביים, ואם הועידה תראה לנכון שיש לעשות משהו יותר דראסטי, אנחנו נעלה את האפשרויות האלו להצבעה בפברואר, אחרי הבחירות. אם יחליטו שכדי לנשום בבית יש להכריז על הוצאת עיזים, ניקוי אורוות וכהנה דימויים מושביים, עוד נגיע לזה. כרגע מתרכזים בהכנסה של אלון טל לכנסת כדי שיוכל לממש את חזוננו. אתם אגב מוזמנים לעזור לאורי שיינס בהקמת צוות "מאה הימים הראשונים" ולעזור לאלון טל להניח כמה הצעות חוק כבדות וחשובות כבר בהתחלת מושב הכנסת, אם במו ידיו כח"כ, או כשותף חיצוני ל"התנועה".

כלפי חוץ – אני מקווה וחושב שלא נפגעה תדמיתנו, ומותג "הירוקה" עוד לא אבד כמו שכמה טרולי מקלדת בפייסבוק מיהרו לרמוז. אני חושב שיש לנו סיכוי להשפיע לטובה על הרשימה של לבני אם ההבטחות שוות יותר מחתימה של נייר, אבל במקרה הרע ניסינו להיות פרגמטיים ולא הצלחנו בסיבוב הזה. לא צריך לקחת את זה יותר קשה ממה שזה באמת – נסיון כן והכי קרוב לריאלי של אלון טל להכניס את הירוקה לכנסת בהנתן מצבינו האלקטוראלי והכלכלי. אם אתם רוצים לתת לעצמכם תירוצים למה אפשר לסתום את האף ולהצביע ללבני, אתם יכולים לחשוב על זה כך – לבני ושטרית ממילא בפנים, הקולות שיכניסו אותם לא צפים. הקולות שלכם, הבלתי מחליטים, קובעים יותר לגבי המקומות 9-13, אז למדו את עמדותיהם ותראו אם מתאים לכם.

אני, כאמור, מגיע מראיה כלכלית-חברתית הרבה יותר שמאלית. עד הריצה העצמאית הבאה שלנו אני כנראה אחזור כמו שמו"צניק טוב ירושלים להצביע למה שפעם היתה מפ"ם, ואולי דרך הסכם העודפים אעזור בעקיפין להכניס את אלון לכנסת, אבל אני גם מאוד אשמח אם אצליח להכניס אליה את תמי זנדברג (מס' 5 במרצ וחברת מועצת עיריית תל אביב, מהגוד גאייז).

בקיצור, אני יודע שלרבים כמוני, כל רשימה בבחירות הקרובות היא לא אופטימלית. בכל אחת מהרשימות מסתתרת צפרדע שצריך לבלוע. אני רק מבקש שתשבו עם דף ועט ואולי אתר הכנסת הפתוחה, תכינו טבלאות בעד ונגד ותבחרו את הצפרדע שאתם מוכנים לבלוע. אני מקווה שתבחרו את הצפרדע הכי ירוקה בשבילכם 🙂

(אני מתנצל אם השימוש במשלים העושים שימוש בתמונות מנטליות של התעללות בדו-חיים ואכילתם פגעה במישהו, לא נפגעו כל צפרדעים אמיתיות במהלך הכנת הפוסט)

אז יותר ירוק או יותר ארוך? לדעתי חשיבה ירוקה היא חשיבה ארוכה. אלון טל בחר בחירה נכונה למפלגה ולמטרותיה בטווח הארוך, אפילו אם בטווח הקצר אנשים מתרעמים. זו תגובה רגשית מוצדקת, ויש מה לתקן, אבל לדעתי לא נכון להכריז על נטישה או צעדים חד כיווניים אחרים. בואו נלמד מהטעויות, נשתקם ונשתפר. זה לא הרג אותנו, אז בואו נבחר שזה יחשל אותנו. במילה אחת – קיימות. ואגיד זאת שוב כי שווה להפנים – לחשוב ירוק זה גם לחשוב ארוך.

(וואו, 1400 מילים. הפוסט הבא על בחירות אלקטרוניות, אני אנסה להיות יותר תמציתי :-))

יעל כהן פארן על ההתרחשות בהגשת הרשימה ומה הלאה

שלום לכולם
ראשית אפתח בכך שאני מודה לכל אחד ואחת שתמכו בי בבחירות הפנימיות של התנועה הירוקה ב 30.11, ושהביאו אותי להיות מס' 6 ברשימה. שנית אסביר שאת הפוסט הזה אני כותבת מאוסטרליה, אליה נסעתי (לביקור משפחתי מסיבות שלא אפרט אך רק אומר שהן לא משמחות) בדיוק ביומיים בהם התקבלו הכרעות קשות והתקיימה הוועידה של התנועה. יצאתי מישראל לאוסטרליה ביום שלישי בערב לטיסה ארוכה מאד, ולאחר התאוששות קצרה, ניסיתי מיי

ד לברר מה קורה בתנועה הירוקה. זה כבר היה יום חמישי בערב אצלי (חמישי בבוקר אצלכם).
הדברים שהבנתי היו קשים מאד מנקודת מבטי. לא כולם אולי היו מודעים למה שהתרחש במפלגה מאז הבחירות הפנימיות, אבל ההתרחשויות מעל ומתחת לפני השטח היו מאד קשות. הבחירות האלו, שהביאו אלינו הרבה מאד מתפקדים חדשים, הביאו גם הרבה פוליטיקה מהסוג הישן והמלוכלך, פוליטיקה שאנו בתנועה הירוקה רוצים למגר מן העולם. מי שלא היה שם ביום שישי ב 30.11 אולי לא יבין זאת, ומבחינתי התחושות לא השתנו גם אם בית הדין של המפלגה דחה את הקובלנות שהגשנו לו (מאחר שלא ראיתי את הפסיקה, אני רק מניחה שזה היה מפאת חוסר יכולת הוכחה מספקת). היו, ועדיין קיימות מבחינתי, חשדות כבדים לאי סדרים והתפקדויות לא חוקיות. גם אם התפקדו באופן חוקי, מתפקדים רבים שהגיעו לא באו לתמוך במפלגה, לא כולם בכלל ידעו לאיזה מפלגה הם הגיעו. מבחינתם הם הגיעו להצביע למי שאמרו להם להצביע עבורם, לא כולם אפילו ידעו מי הם אותם נציגים. הפוליטיקה ה"מסריחה" של המפלגות הישנות הגיעה גם אלינו, כן. ועכשיו לכו תקדמו את הרשימה שיצאה מהבחירות האלה? שלמעשה בראשה (2 מתוך 3 מקומות ראשונים) אנשים שככל הנראה היו אלה שניצחו על המהלכים האלו? אני לא יכולתי להמשיך ככה.
אני מצטערת אם אכזבתי אתכם. אני רוצה להגיד באופן מאד ברור – לא הייתי בעד החבירה אל לבני, ולכן כמובן שלא פרשתי כדי לדחוף את המפלגה לקבל את ההצעה שלה. פרשתי מהרשימה כי חשבתי שהמפלגה לא צריכה לרוץ עצמאית בקונסטלציה שנוצרה, בפילוג האדיר במפלגה, ברשימה הלא מייצגת שהגיעו לראשה אנשים שהשתלטו על המפלגה מבפנים. אני קוראת ברשת האשמות שמופנות כלפיי, כלפי רחלי וערן. בעיניי זאת הכתובת הלא נכונה. לא אנו אלה שפגעו באמון הבוחרים ועסקו בפוליטיקה לא מוסרית. לגבי החבירה ללבני, מאחר שלא הייתי שם אני לא יודעת מה בדיוק התרחש. אני מבינה שהעזיבה של ערן, של רחלי ושלי, שינו את פני הדברים ביום חמישי. יכול להיות שהיה צריך לשתף אתכם, חברי המפלגה, בהתלבטות שלי, אך מפאת קוצר הזמן ובגלל הפרש השעות בין אוסטרליה לישראל זה לא התאפשר, לצערי.
ומה הלאה?
קודם כל, אני חושבת שצריך לעשות שיקום רציני, אפילו restart למפלגה. קיבלנו בעיטה בתחת בבחירות הפנימיות האחרונות, לא היתה בעיני אפשרות לרוץ במצבנו הפנימי, ועכשיו צריכים לחזור ולשקם. הפיראטים – הפעילים והמוטיבציה שאתם מביאים, התפיסה שמתחברת מאד עם התפיסה והחזון של התנועה הירוקה כפי שאני רואה אותה, אתם יכולים להיות המנוף של המפלגה להשתקם ולהביא לתמיכה ציבורית רחבה בה.
שנית, אני רואה חשיבות אדירה בריצה משמעותית ברשויות המקומיות. רק כך נבנה את הכח שלנו בישראל, כמו שעשו מפלגות ירוקים אחרות בעולם.
יעל

שיר אלוני: אפשר אחרת?

כותבת שיר אלוני בתגובה לפוסט של צבי דביר:

אני לא חלק מהמתרחש בהנהגת התנועה. אני בין אלו שהצביעו לתנועה הירוקה ב-2009, ובאתי עם המון מרץ מהמחאה החברתית לעזור לתנועה לעבור הפעם את אחוז החסימה, בגלל אמונתי בערכיה.
הפעם גם התפקדתי. פרסמתי ועודדתי את התנועה וחבריי למחאה הצטרפו אליכם במהלך שהיה נראה לי מדהים וכל כך נכון.
אין יותר מאוכזבת ממני ממה שקרה לתנועה באבחת החלטה אחת. עצם המחשבה לחבור ללבני, כשזו החליטה להכניס איתה ברשימה את מר מאיר "המאגר הביומטרי" שטרית, היא מזעזעת עבור תנועה שמבקשת דמוקרטיה ופוליטיקה נקיות כפיים.
זה הטיעון היחיד שאני לא שומעת מספיק אצל אף אחד מכם. כל מיני תירוצים והתנצלויות וניסיונות להצביע-בדיעבד, וספירת קולות אחת שהגעתי אליה כעובדת לספור את הקולות בדרך שנראתה לי תמוהה, לא רק הטופס עצמו היה תמוה עבורי כשהצבעתי (שיטת "מי עדיף על מי ובאיזה דירוג" במקום החלטה חד משמעית את מי אני רוצה בפנים- מה שיצר המון בלבול עבור סופרי הקולות) אלא גם הטיפוס שאמר לנו איך סופרים את הקולות.
יש לי כאב בטן מהמתרחש בתנועה כעת. ובדרך כלל זה אומר שהאינטואיציה שלי אומרת שהתנועה הירוקה איבדה את מה שקסם לי בה.

אין טעם להשאיר בחיים מבנה ותנועה שהאנשים בה מוכנים לקבל בהבנה מעשים אנטי דמוקרטיים בכל מיני תירוצים והעיקר שהתנועה תישאר בחיים. אם ככה אתם חושבים על הדברים, אתם לא שונים בשום דבר מאף אחת מהמפלגות האחרות שמקבלות בהבנה את משחקי הכיסאות המאוסים על חשבון הרצון של הבוחרים/ות.
אתם סתם עוד מפלגה.

המעשה האמיץ, הנכון וההכרחי עבור התנועה הירוקה היא לדרוש מההנהגה הבוגדנית לא להשתמש יותר במותגי התנועה הירוקה או בשמה כאשר הם תחת מפלגתה של הגברת לבני. הם כעת אזרחים מן השורה ואף לא אחד מהקולות שהצביעו להם משנה כרגע- הם לא היו"רים של התנועה הזו, מבחירתם. כאן עובר הגבול.
ההנהגה החדשה של התנועה הירוקה- החמישייה העולה אחרי הבוגדים- צריכה להתאפס על עצמה, לא להתרפס מול הבוגדים ורצונותיהם הכיסאולוגיים, לא למחוק את התנועה הירוקה- אלא לרוץ בכל הכוח לכנסת, תוך עבודה משמעותית ורצינית על התקנון, על הערכים של התנועה, על אופני ההצבעה והדמוקרטיה, תהליך של תיקון מלא, פומבי ומחייב- שיש לו סיכוי לתקן את המכה הקשה לתדמיתה של התנועה הירוקה.
וכפי שהצעתי עוד לפני כל הבלאגן- אולי כעת זו הזדמנות נהדרת לתת לתנועה הירוקה שם שיבדל אותה גם מהמפלגות הירוקות בלבד וכעת גם מ-"התנועה". אם ציפי יכולה להמציא מותג שנייה לפני הבחירות, כך גם אתם. כמה פעולות ומסיבות עיתונאים וקליפים והמותג החדש יחדור להכרה. במיוחד כשהדבר יובהר בתעמולת הבחירות. הצעתי לשם חדש- "אחרת". שם טוב בעל משמעויות כפולות שיכולות לשמש למגוון רחב של קמפיינים.

ברוך אורן: 24 שעות קשות, ומה הלאה

כותב ברוך אורן, מרשימת הירוקה לכנסת:

חברות וחברים, שואלים אותי רבים מה המצב. האמת, אני בעיקר מרגיש שעבר עלינו איזה טנק ב-24 שעות האחרונות. רציתי לנסות להיות קצת יותר שקוף, אז מציג את הדברים בצורה נגישה.
בסוף תמצאו קישורים להרחבה והעמקת הידע.

חלק ראשון – מבוא

אתמול, חמישי, עשו 6 חברים בהנהגת התנועה מעשה שלא ייעשה. לאחר שנבחרו להוביל את התנועה כרשימה עצמאית לכנסת, החליטו אלון טל, ערן בנימיני, רחלי תדהר קנר, יעל פארן, הדס שכנאי ויפעת מאירוביץ-יפת שבעצם לא בא להם לרוץ לכנסת. אז הם לא הגישו את הטפסים לרשם המפלגות.
במקביל, אלון טל סגר דיל עם ציפי לבני שהציבה אותו במקום 13. זאת בניגוד להצבעה שהתקיימה בועידת המפלגה 24 שעות לפני כן.
התוצאה: אין מפלגה ירוקה בבחירות הקרובות. עם הרבה מזל, אולי יהיה אלון טל בכנסת.
לאחר בדיקה עם עו"ד, וגיוס 30 חברי ועידה שתומכים בכיוון הזה, אנחנו בדרך לפעולות הבאות:
א. הגשת תלונה במשטרה על הונאה (הציגו מצג שווא שיגישו רשימה ולא עמדו בזאת) – יבוצע ביום ראשון בבוקר.
ב. פנייה לועדת הבחירות המרכזית לכנסת לקבלת אישור להגשת רשימה חלופית בשם התנועה הירוקה. ועדת הבחירות איננה מאפשרת להגיש רשימה באיחור – ערעור מיידי לבג"צ.
ג. הקמת מערכת אינטרנטית להצבעה וביצוע פריימריז מחדש, הפעם כשכל מועמד מצהיר שהוא אכן רוצה לרוץ כמועמד ברשימה עצמאית, בלי תנאים מוקדמים והפתעות.
ד. כינוס דחוף של ועידת המפלגה בסיוע של ההנהגה, או לפי סעיף 17ג' בתקנון (נדרשים 303 חברים שיסכימו לכך) כדי לאשרר את הצעדים הללו.
למען השקיפות, אציין שהייתי בקשר טלפוני עם כמה עשרות חברי התנועה הבוקר, ביניהם אלון טל בעצמו, וייתכן שאף ניפגש לקפה בבוקר יום ראשון.

חלק שני – השתלשלות האירועים

הזמן אחורה מעכשיו.
יום שישי, 14:00 – אלון טל מבקש פגישה עם ברוך אורן לקפה בראשון בבוקר.
יום חמישי, 24:20 – אלון טל מפרסם מה הוביל לחיבור עם ציפי וכי בסקר האימייל, 70% תמכו בחיבור עם ציפי לבני.
24:00 מפרסמים אירוע להתמודדות עם המצב.
22:00 ועדת הבחירות המרכזית, כנסת ישראל: נסגרת רשימת המפלגות לכנסת, אופק בירנהולץ מעוכב למעצר בעקבות הפגנה שקיים בכנסת.
21:30 נתח משמעותי מחברי המפלגה הירוקה מבינים שבניגוד להחלטה אתמול, המפלגה לא מגישה רשימה עצמאית, ואלון קיבל את המקום ה-13 (במקום ה-11 כפי שהוצג אתמול) ברשימה של ציפי לבני. מתחיל טראשינג המוני של דף הפייסבוק של הירוקה.
21:05 איתמר שחר דובר המפלגה, מפרסם הודעה על הריצה עם ציפי במקום ה-13. במקביל, הפוסט באתר המפלגה על הועידה אתמול, נעלם מהאויר.
קישור לפוסט על הועידה שנעלם.
20:01 הארץ מפרסם שאלון טל רץ עם לבני, ושהרשימה שלהם הוגשה כבר.
אלון טל אצל לבני חצי שעה לפני סגירת ההצבעה במיילים
19:30 (הערכה) נשלח סקר באימייל לחלק מחברי המפלגה, האם אלון טל ירוץ עם לבני או שנגיש רשימה עצמאית, בראשה הדס, יפעת ויורם שפר.

19:30 לפי הטקסט של אלון טל, הדס שכנאי ויפעת מאירוביץ מודיעות שהן לא רוצות לרוץ לכנסת עם הרשימה שהצליחו להרכיב.
לפני כן, במהלך היום: רחלי תדהר קנר, ערן בימיני ויעל פארן מתפטרים מהרשימה לכנסת. אלון טל ושרית עוקד מנסים לארגן רשימה חלופית לכנסת עם הדס שכנאי.

יום רביעי: החלטת הועידה ביום 5 בדצמבר, התייחסה לשלוש אופציות: שהמפלגה תרוץ לבד, שהמפלגה תרוץ עם התנועה בראשות ציפי לבני ושהמפלגה לא תרוץ בכלל. היה די צמוד, אבל ברוב קולות הוחלט לרוץ לבד, כאשר קולות בודדים תמכו בהצעה לא לרוץ בכלל לכנסת. הועידה גם הסמיכה את ההנהגה – וצוות המו"מ שלה להמשיך במגעים עם מפלגות אחרות כדי להגיע לרשימה טובה יותר פוסט על הועידה שהייתה.

חלק שלישי – קישורים לקריאה נוספת

אירוע להתארגנות מחדש כרשימה לכנסת עם מעל 30 תומכיםות

אלון טל מנסה להסביר מדוע ;  אותו הטקסט גם באתר התנועה

טקסט שלי שמסביר מדוע ציפי לבני זו התאבדות פוליטית, ומדוע הסיכוי היחידי לירוקה הוא לרוץ עצמאית.

דיונים ערים בדף קבוצת הפיראט הירוק לדמוקרטיה ישירה.

השמצות כלפי התנועה הירוקה בדף הפייסבוק של התנועה.

חלק רביעי – דעות נוספות להמשך הדרך

מבט להמשך שמתעלם מהאופציה להגיש רשימה לבחירות הקרובות לכנסת:
טקסט של דוד אלכסנדר שקורא לכינוס ועידה דחופה

גם צבי דביר מעלה לבלוג התנועה קריאה לועידה דחופה

תקנון המפלגה

ירוק ודמוקרטי? רגע האמת

כותב דוד אלכסנדר:

אני חדש בתנועה הירוקה. הצטרפתי אליה כי האמנתי שהיא מתנהלת באופן דמוקרטי וזאת הפלטפורמה הטובה ביותר לקדם דמוקרטיה ישירה בתוכה וממנה כלפי שאר המדינה. האמנתי ששילוב בין ערכים ירוקים ודמוקרטים יוכלו לבנות מפלגה גדולה שתגשר על מחלוקות הימין והשמאל בציבור ובבוא היום תלכד עם מקוטב ומשוסע.

אזרתי אומץ וכנגד כל הסיכויים התמודדתי לרשימת התנועה לכנסת, לא כי חשבתי שהגיע לצמרת, אלה כי קיוויתי שחבריי, אנשי הדמוקרטיה הישירה, יחליטו לחבור אליי ולחזק את הדמוקרטיה של תנועה דמוקרטית בלאו הכי. חלקם עשו זאת ואני מודה להם על כך.

תוך כדי הריצה התברר לי שעולם כמנהגו נוהג ומריבות על אגו וכוח שולטות בקבלת ההחלטות בצמרת המפלגה. הייתי עסוק מידי בקמפיין בכדי לפקוח את עיניי והדחקתי זאת תוך אמונה שהערכים שחבריי ואני מביאים איתנו יוכלו לתקן כל פגם אנושי.

יותר מהפריימריז עצמם, ועידת התנועה האחרונה הייתה חגיגה דמוקרטית אמיתית. החברים דנו, הצביעו והחליטו על מדיניות וההנהגה קיבלה את התוצאות. או לפחות כך חשבתי. החלטנו לא לחבור לתנועה בראשות לבני ולרוץ לכנסת לבד. זאת הייתה החלטת הבוחר! יצאתי באופוריה מהועידה תוך אמונה עזה כי עשיתי את הצעד הנכון לחבור לתנועה הירוקה.

יום אחרי החגיגה הדמוקרטית, ערפל קרב כיסה את המרחב הווירטואלי. שמועות ופיסות אינפורמציה זעירות החלו לזלוג לקראת ערב בדבר נטישה של רבים מהמנהיגים והמתמודדים. ולבסוף נפלה הפצצה: התנועה חוברת לגוף זר אחרי הכל…

התגובות לא אחרו לבוא. גינויים מתוך המפלגה ועוד נוטשים. מה שהדהים אותי יותר היה גינויים מאנשים שלא חברי מפלגה כלל, אלה ראו בה משהו חדש ומרענן בפוליטיקה. מצביעים פוטנציאלים והרבה מהם.

כל ההחלטות של היממה האחרונה נעשו בחדרי חדרים, תוך חוסר שקיפות וערפול מוחלט. לא יצאו הודעות מסודרות ואתר האינטרנט של התנועה נסגר. כאשר החלו השמועות לצאת, היה זה מאוחר מידיי. פעילים הגיעו לירושלים למחות על תהליך החבירה לתנועה, אך נשארו בחוץ, ללא יכולת השפעה.

ועכשיו בלבול, סלידה וזעם שולטים בכל.

ומה עכשיו?

יתכן שאת הבחירות האלו הפסדנו עוד לפני שהתחלנו לרוץ. ותמיכה באלון טל עם חבירתו לתנועה ברשות לבני משאירה טעם מר מידיי בפה. אפשר לברוח מהספינה הטובעת ואפשר לנסות ולשקמה. למי שהחליט להישאר ולהיאבק אין מנוס מלקבל את ההצעה השלישית עליה הצבענו אתמול: בין אם רצים ובין אם לא עלינו לנקות את הבית.

יתכן שהיה זה הצעד הנכון שלנו, אנשי הדמוקרטיה הישירה, להצטרף לתנועה הירוקה אחרי הכל. לנו יש את הכלים הנכונים לתיקון מנגנוני התנועה והפיכתם לישירים יותר, אשר ימנעו ממצבים כאלו לקרות שוב.

יש צורך באינפוזיה דמוקרטית ישירה גדולה ודחופה לירוקה!

אני קורא לכנס שוב את ועידת המפלגה ולהחליט על הדברים הבאים (אני לא משפטן, אך ברוח זו יש לקבל החלטות אלו):

• ביטול כל הסכם שהושג עם כל גוף או מפלגה בשבועות האחרונים

• הדחת אלון טל מתפקיד היושב ראש

• חקירה ופרסום חשדות לפעילות לא תקינה במהלך הבחירות המקדימות

• קביעת חוקים המחייבים כל זרוע בתנועה לשקיפות מלאה

• קביעת חוקים חדשים המגבילים את ההנהגה מלנהוג כרצונה והכפפה מלאה שלה לרצון ועידת המפלגה

• בחירת ועדת חירום שחבריה ישמשו כיושבי ראש בפועל עד למועד בחירות פנימיות חדש

דמוקרטיה ישירה עכשיו !

דוד אלכסנדר

להיות או לחדול. מאת ברוך אורן

עד כמה שזה נשמע דרמטי, הערב נחליט ביחד על קבורתה של התנועה הירוקה. ככה לפחות זה נראה מרחוק.

יש לנו כמה החלטות אמיצות על השולחן, אבל אין בהנהגה שלנו אפילו לא אמיץה אחתד שתוציא את הערמונים מהאש. אז אנחנו באים לעשות את זה מהצד.

על השולחן הערב מונחת ההתאבדות הפוליטית של התנועה הירוקה. כן לרוץ עם לבני או לא – ובכן, זהו ניסוח השאלה על דרך הספין. השאלה האמיתית היא האם יש לנו את הכח להציג אלטרנטיבה שפויה למה שקורה בביצה הפוליטית. אלטרנטיבה של דמוקרטיה ירוקה, חדשנית,ישירה, מהפכנית, ירוק עם חברתי, משהו אחר, חדש. זו השאלה המעניינת היחידה.

האופציה היחידה היא להחליט היום לשנות את הזהות של המפלגה. במקום להיות עוד אחת מ-3 מפלגות שמדברות ירוק מחוץ לכנסת, להפוך להיות המפלגה הראשונה שמדברת על ירוק, חברתי, ישיר.

מה הזהות שלנו היום? ראו את תוצאות הפריימריז. אין ממש תוצאות מיום שישי. אולי התוצאה היחידה מהפריימריז ביום שישי היא שראינו כולנו שגם עם פריימריז של 1000 איש אנחנו לא מסוגלים להתמודד באופן שמציג דוגמא לדמוקרטיה ירוקה חדשנית שקופה וישירה.

צירפתי הצעת החלטה בנושא. בתקנון של המפלגה, אפשרי להוסיף נושא לסדר היום אם רבע מהנוכחים יסכימו לצרף אותו לסדר היום. אני מבקש את תמיכתכם בנושא המתואר ובהחלטה הבאה:

"התנועה הירוקה תפעיל תוך 30 יום מערכת לדיון והצבעה דרך האינטרנט בין חברי המפלגה. הנהגת המפלגה והמוסדות בה, יהיו מחוייבים להעלות כל נושא שנידון בהם, באופן מיידי, למערכת הדיון וההצבעה. החלטות ההנהגה והמוסדות יתקבלו בהתאם לקיים בתקנון המפלגה, תוך היוועצות בתוצאות ההצבעה ובדיונים שהתקיימו במערכת ההצבעה האינטרנטית."

עוד הערה קטנה על לבני.
לבני לא משנה שום דבר. לבני לא פראיירית, והיא לא תשכב על גדר התיל בשבילנו. היא רוצה אותנו כי אנחנו יכולים להביא לה קולות. ואם אין לנו אמונה ביכולת להביא מנדטים – היא גם לא צריכה אותנו, ובגלל זה גם לא ראינו עדיין הסכם. היא תמרח אותנו עד הדקה ה90.

בוחרים לרוץ עם ליבני – או מתחייבים להביא לפחות 30 קולות (כתבה מיה ש.)

הערב הזה יוחלט אם התנועה הירוקה תרוץ עם ציפי ליבני או לא (זאת אומרת, אם ההצעה תהיה בתוקף עד הערב, עם ציפי ושלי לא יחברו, אם קיפי מרחוב סומסום לא יכריז על מועמדותו וכו' וכו').

אני לא מגדולי המעורבים בתנועה הירוקה כיום אבל רציתי לחלוק איתכם את דעתי. אני מדברת כמישהי שהיתה פעילה בבחירות הקודמות לכנסת, ודיי נשחקה.

בפעם שעברה, רציתי נורא שניכנס. השקעתי הרבה שעות והרבה קשרים כדי שזה יקרה. התנדבתי במטה ועשיתי טלפונים. שוחחתי עם אנשים ברחוב כדי לנסות לשכנע אותם להצביע לתנועה. חילקתי סטיקרים. כתבתי טוקבקים. הייתי מעורבת בנסיון לנסח נייר עמדה בנושא זכויות בעלי חיים ולשכנע את מגזר פעילי בעלי החיים להצביע לנו. עמדתי מחוץ לקלפי חצי יום, שוחחתי עם אנשים דקה לפני שהם נכנסו. גררתי לפחות 20 איש סביבי  (משפחה וחברים ומכרים) שהצביעו לתנועה.

פשוט האמנתי עמוקות בתנועה הירוקה ורציתי שכולם יראו למה זו המפלגה הכי טובה בסביבה. אז וויתרתי על שעות עבודה ושעות שינה וסיכנתי כמה חברויות… והיו הרבה פעילים שהשקיעו עוד הרבה הרבה הרבה יותר ממני. יותר שעות, יותר מעורבות רגשית, יותר קשרים, הרבה יותר כסף. וכולנו, כמובן, בהתנדבות.

ובכל זאת לא נכנסנו.

אני רוצה שנהיה בפנים. אני רוצה שאדם טוב כמו אלון טל יוכל להילחם עבור הסביבה מתוך הכנסת. ואני רוצה שבבחירות הבאות אוכל להציג לחברים שלי קבלות על עשייה פרלמנטרית של התנועה הירוקה.

וזאת הסיבה שאני חושבת שצריך לרוץ עם ליבני.

יותר מדוייק, לסתום את האף ולרוץ עם ליבני, ולנסות לא להיחנק עם שטרית, עם מניפולציות מימון בחירות, ועם עוד הרבה דברים מסריחים שיקרו בהמשך. כן, גם לי יש בעיות קשות עם זה. אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה. זו נראה לי האופציה האחראית להצבעה מבחינתי, כמי שלא תשקיע הפעם הרבה שעות, מעורבות רגשית, קשרים או כסף. לדעתי זו תמימות וחוסר אחריות להחליט לא לרוץ איתה, ואז לשבת לשלב ידיים ולהאמין שהפעם הציבור יצביע בשבילנו כך פתאום.

אני פונה לכל אחד ואחת מכם שלא רוצה לרוץ עם ליבני – אם פסלתם דרך בטוחה לכנסת, אנא התנהגו באחריות וספקו אלטרנטיבה. לדעתי כל אחד מהמתנגדים לחבירה צריך לקחת על עצמו לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים, ולנסות להגיע לעוד 30  איש אחרים בכל דרך אפשרית, בשיחות רחוב, מחוץ לקלפי, בטוקבקים – כמו שאני ורבים אחרים עשו בפעם שעברה. זה יעבוד – אם יהיו 1500 פעילים שיעשו את זה (אפילו 1000 לא יספיקו).

אם התנגדתם לריצה עם ליבני ואתם לא מתכוונים לפעול במרץ כדי לקדם את ריצתה של התנועה הירוקה לתוך הכנסת, לדעתי אתם מחבלים במו ידיכם בשרידות של המפלגה הזו. כי הקולות לא יגיעו מהחלל הריק.  כי יש גבול כמה מפלגה קטנה בלי משאבים יכולה לנסות לרוץ כל פעם מחדש בלי להיכנס.

לסיכום – לרוץ עם ליבני ולסתום את האף, או להתחייב לפעול כדי להביא לפחות 30 בוחרים.  הבחירה בידכם.

ועוד הערה לסיום – אני לא אגיע היום בערב, אבל התקזזתי עם מישהו שהתכוון  להצביע נגד החבירה.  לדעתי זה פתרון טוב למי שגר רחוק ולא יכול להגיע. תודה לאופק על הרעיון.

מיה

השאלות שבוערות לאנשים

אני מדבר עם חברים כדי להזכיר להם שהירוקה עדיין קיימת והיא אופציה יותר מוצלחת מכל מלחמת הכוכבים, אבל השאלות שתמיד יחזרו עליהן אחרי שהשתכנעו שירוק = צדק חברתי הן שאלות של איך תצביעו על תקציב בטחון, מה עמדתכם בנושא חוק טל, מה תעשו כדי לקדם הוראת מדעים בבתי ספר (כן, מסתבר שגם הממלכתיים הלא-דתיים בארץ יש בעיה עם לימוד אבולוציה ודברים שפעם נראו לי בסיסיים).

אז הנה עוד שאלה לפריימריסטים וגם ליושבי הראש – מה אתם אומרים לגבי הנושאים הראשונים שיצא לכנסת לדון בהם על החודש הראשון, ובראשם התקציב?