ארכיון

Archive for the ‘איכות הסביבה’ Category

מדיניות מזון וזכויות בעלי-חיים

אוקטובר 13, 2012 כתיבת תגובה

שלום לכולן/ם,

הסניף הירושלמי של התנועה עובד על הצעה לנייר עמדה של התנועה. נשמח לשמוע הארות והערות

https://docs.google.com/document/d/1-loPkWSNgTnxff9PPv6_zAbEA0ZofyNi2ZNXbZGUp_s/edit#heading=h.n9ccg5tc1lx2

חוק יסוד סביבה – אסף יקואל

אוקטובר 13, 2012 8 תגובות

הנסיעות הארוכות בפקקים בתחבורה הציבורית בגוש דן הביאו אותי לבצע ניסוי מחשבתי שבמהלכו ניסיתי לנסח חוק יסוד שעוסק בסביבה. יצאה איזושהי מסגרת כללית ופשוטה, שאני חושב שיכולה להתאים לתנועה הירוקה כמצע לדיון. עכשיו, כשהבחירות בפתח, אני חושב שהתנועה הירוקה תרוויח אם תציג במצעה חוק יסוד שעוסק בסביבה.

הניסוח שלי מופיע כאן – https://docs.google.com/document/d/1XuQ6UTDUfaUtuauQU7jtqGuRiLxXMdlug_Nb5B8_AFM/edit, וכל מי שיש לו את הקישור יכול לערוך אותו כאוות נפשו.

אני מדגיש – אני לא משפטן, ואין לי מושג איך כותבים חוקים. זהו ניסיון פילוסופי קטנטן שערכתי עם עצמי, ושאני חושב שניתן להשתמש כמצע שעליו תוכל התנועה הירוקה להציג חוק יסוד אמיתי שאותו תעביר כשתיכנס לכנסת הקרובה.

:קטגוריותאיכות הסביבה תגיות: ,

הזמנה לסיור ופעילות בקלנסווה

פעילי סביבה ותושבים מקימים ועד פעולה אזורי

מטמנות אשפה היוצרות זיהום סביבתי? פולטות גזים ומזהמים אחרים לאוויר? הזרמת שפכים לנחל אלכסנדר? מפעלים מזהמים?

בעיות אלו ואחרות קיימות בשפע באזור דרום השרון והמשולש. כולנו, תושבי האזור – קלנסווה, המושבים כפר יעבץ, עזריאל, פורת ואחרים, טייבה ועוד – סובלים מהן.

תושבי האזור יחד עם פעילים סביבתיים נקטו יזמה ופועלים להקמת ועד פעולה אזורי משותף לטיפול בבעיות המשותפות לכל תושבי האזור. במפגש הקרוב נדון במפגעים סביבתיים, ונתחיל לפעול למען החזרת האזור למצבו הנקי, להשבת איכות החיים והבריאות, למען כולנו.

בואו לפגוש עוד תושבים שאכפת להם. בואו לשמוע וללמוד אלו מפגעים קיימים סביבנו. בואו והצטרפו אלינו!

מפגש פעילים ראשון התקיים במתנ"ס בקלנסווה ביום רביעי 30/11/2011 ודיווח יופץ בהמשך.

צרוף פעילים מהאזור אנחנו מחפשים פעילי סביבה נוספים מהאיזור שרוצים להרתם לפעילות זו. אם אתם מכירים פעילים מהישובים שמוזכרים לעיל, שירצו להיות מעורבים, אנא הפנו אותם אלינו.

לפרטים:

—  יחיא ג'יוסי, 050-5379332

— רוני סגולי 0546466264 roni.segoly@gmail.com

סיור הכרות עם מפגעים סביבתיים אזוריים יתקיים ביום שבת ה-10/12/2011 בקלנסווה, בשעה 12 בצהריים. לפרטים פנו אל אחד מאנשי הקשר הרשומים למעלה.

ועד הפעולה של תושבי השרון והמשולש

עדכון מסניף חיפה. הזמנה לחוג בית וסיור

סניף התנועה הירוקה בחיפה

עדכון: חוג הבית / מפגש הסניף יערך אצל צבי בבית, סמטת אהרון 3 [מפה].
מטרת הפגישה להתניע מחדש את פעילות הסניף, והשתתפותכם חשובה ביותר.
נשמח לאישור בפייסבוק, כדי שנדע להתארגן בהתאם. ( למי שאין פיסבוק יכול להודיע שהוא מגיע כאן )

– צבי ויואל.

לאחר פעילות מוצלחת ביערות הכרמל כחלק מקמפיין ארצי נגד הפרטת הגנים הלאומיים, ולאחר חוג-בית מוצלח בהשתתפות כ-40 אנשים, שחלקם נחשף בפעם הראשונה לפעילות התנועה הירוקה, נראה שהגיעה השעה לחזור למפגשים סדורים של הסניף החיפאי. על הפרק קמפיין משותף עם הירוקים של חיפה ועם מגמה ירוקה הקשור למפעלים במפרץ חיפה. באמצע דצמבר – סיור של התנועה הירוקה בחיפה, ובינואר הוועידה השנתית של התנועה הירוקה שתיערך… בחיפה!

ראשון ראשון: פגישת סניף – יום רביעי ה-7/12 בשעה 20:00

הפגישה תיערך ביום רביעי הבא, ה-7/12/11, בשעה 20:00.
הפגישה תיערך אצל צבי דביר, סמטת אהרון 3, חיפה, חמש דקות ממרכז חורב.

על סדר-היום:
* הקמפיינים המתוכננים בחיפה.
* העמקת שיתוף הפעולה עם הירוקים של חיפה.
* סיור התנועה הירוקה בחיפה, שיתקיים ב-16/12/11, בשיתוף הירוקים של חיפה ומגמה ירוקה.
* ועידת התנועה הירוקה בחיפה, שתתקיים ב-6/1/12.

לפרטים – צבי דביר             054-5260678      , יואל קהנקה             054-4246401      , האירוע בפייסבוק.

2021 שולחנות עגולים, דיונים בנושא צדק סביבתי צדק חברתי – יום חמישי 8/12

אמנם לא אירוע של התנועה הירוקה, אבל עדיין יוזמה ברוכה. עיתון TheMarker עורך את "2021 שולחנות עגולים", בשיתוף מספר רב של ארגונים. האירוע יתקיים בכמה עשרות אתרים ברחבי הארץ במסגרת יוזמת ישראל 2021, ובחיפה יערך בשלושה מתנ"סים – ליאו בק, נווה יוסף ורמות ספיר. במתנ"ס רמות ספיר נושא הדיונים נושא יהיה סוגיית הצדק הסביבתי, נושא הקרוב לליבנו.

לפרטים נוספים – יעל לבנון, yael.levanon@gmail.com, עפר ברקן, ofer.barkan@nycc.org.il.

סיור של התנועה הירוקה בחיפה, במלאת שנה לאסון הכרמל – יום שישי ה-16/12

סיור בהנחיית אדר' שמואליק גלבהארט, יו"ר הירוקים של חיפה, אשר יחשוף בפנינו את המציאות הבעייתית של מפרץ חיפה. בסיור נראה כיצד האינטרסים של בעלי ההון מכופפים את החוק, וגורמים למאות-אלפי תושבי הסביבה לחיות בצל סכנה.
התאספות בשעה 08:30 מאזור תחנת רכבת חוף הכרמל, או בשעה 09:15 מטיילת לואי.
רישום מראש אצל אמיר רוקמן. פרטים בהזמנה המצורפת ובפייסבוק – סיור למפרץ חיפה.

ועידה כללית של התנועה הירוקה – יום שישי ה-6/1/12

פרטים מדויקים יפורסמו בהמשך.
בינתיים, שמרו את התאריך, יהיה שמח.. 😉

מה היה לנו.

חוג-בית במאהל המחאה החיפאי.

לפני כחודשיים וחצי, הזמנו את רחלי תדהר-קנר, יו"ר-משותפת של התנועה הירוקה, למאהל המחאה החיפאי. כ-40 חברים ומתעניינים התאספו לשמוע את רחלי, שדיברה על "מחאת היום וכלכלת המחר". בין השאר היא סקרה את החזון של התנועה הירוקה, דיברה על הקשר בין צדק חברתי לצדק סביבתי, והסבירה מדוע בסופו של דבר, אין ברירה אלא להיכנס לפוליטיקה כדי לעשות שינוי של ממש בחברה הישראלית.

ואכן, עם תום ימי הפגנות-הענק, אנו רואים כיצד הפוליטיקאים שוכחים את השינוי שהבטיחו. הממשלה מתחמקת אפילו ממילוי המלצות ועדת טרכטנברג, ועדה שהיא עצמה מינתה. נקווה שאת השינוי האמיתי עוד נראה בבחירות הבאות. לשם כך אנו צריכים בכנסת הבאה מפלגה סביבתית-חברתית צעירה ורעננה – ובעזרתכם גם נצליח.

התנועה הירוקה מתגייסת לעצירת הפרטת הגנים הלאומיים

חברי כנסת מקדימה, הליכוד, ש"ס והבית היהודי, הגישו לאחרונה הצעת-חוק לתיקון חוק הגנים הלאומיים, שיאפשר את העברת ניהולם של גנים לאומיים לידי עמותות פרטיות, שכן לטענתם רשות הטבע והגנים איננה מספקת את הסחורה. תיקון זה פותח פתח לגופים פוליטיים וכלכלים לקבל דריסת רגל ישירה או עקיפה בנכסים ציבוריים שצריכים להיות מנוהלים לטובת כלל הציבור.

בחג הסוכות התנועה הירוקה ערכה פעילות בשמורות טבע ובגנים לאומיים, כדי להעלות את המודעות לנושא. כ-15 מפעילי הסניף החיפאי התגייסו להקים דוכן בפארק הכרמל, להחתים אנשים על עצומה נגד התיקון ולחלק עלוני מידע. לאחר יומיים של פעילות, אספנו כמה מאות של חתימות על העצומה, וחילקנו את כל המדבקות ועלוני המידע שהיו ברשותינו. ההענות היתה מדהימה – כ-90% מהאנשים חתמו על העצומה, וחלקם הביע עניין בפעילות התנועה הירוקה. לסיכום, היתה פעילות מוצלחת מאד. בחרנו נושא שלא שנוי במחלקות, ובעזרתו חשפנו אנשים לתנועה, לאידיאולוגיה ואולי גם גייסנו כמה קולות.

הקמת צוות מתנדבים ייעודי "צוות הקמת טורבינות רוח קהילתיות"

הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות – הקמת טורבינת רוח קהילתית – נכתב ע"י חנן עינב-לוי

רקע:

   הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות פועל בחודשים האחרונים למצוא אתרים להקמת טורבינת רוח שתמומן ע"י תושבים מקומיים ואחרים דרך הצטרפותם אל הקואופרטיב והקמת הטורבינה בהון המשותף שיווצר.

   לאחר שקיבלנו את האישור לגייס חברים לפני כחודש (אושר התשקיף שלנו ע"י הרשות לניירות ערך שאחראית על מכירת מניות מכל סוג בישראל) אנחנו העלינו מהלך בקצב העבודה.

   הצוות בשכר בקואופרטיב עוסק בחודשים הקרובים בגיוס חברים ופרסום הקואופרטיב, ובמציאת וקידום פרויקטים שכבר קיימים (מעבודה קודמת בשנה וחצי האחרונות) בתחום ההתייעלות האנרגטית.

   את נושא אנרגיית הרוח אני מרכז ומקדם, זהו נושא הקרוב לליבי מיום הקמת הקואופרטיב ובו אני עוסק גם ללא קשר לקואופרטיב (מחקר לדוקטורט וייעוץ בתחום טכנולוגיות טורבינות הרוח, ואנליזת פוטנציאל ייצור חשמל מהרוח במקומות שונים).

   מכיוון שאני עושה זאת בהתנדבות וזמני מחולק בין מספר דברים (אני מתפקד כרגע גם כיו"ר זמני של הועד מנהל של הקואופרטיב) אני לא מצליח לעקוב אחר כל הפונים וכתוצאה מכך אני לא מקדם מספר פרויקטים שיכולים להיות מתאימים.

   לשם תיקון המצב, הצעתי שיוקם צוות מתנדבים של הקואופרטיב שירכז ויקדם את מציאת האתרים, מדידת הרוח והשגת האישורים ושיתוף הפעולה של התושבים והמועצה לשם הקמת טורבינת רוח קהילתית.

 

 

מצב נוכחי:

   עד היום נעשו מספר קשרים באזורים בהם יש פוטנציאל רוח
(ראו מפת רוח מוערכת בקישור הזה):

  1. רמת הגולן
  2. מג'דל שמס
  3. מושב שעל
  4. נאות גולן
  5. גליל
  6. שטח חקלאי ליד יודפת
  7. גילון
  8. פוריה
  9. ערד
  10. אילת

   בנוסף ישנו חבר קואופרטיב שכבר התנדב לקחת על עצמו את אזור חיפה ולברר אם יש אפשרות באזורים מדרום לאוניברסיטת חיפה שהמדידות הקיימות מראות שיש להן פוטנציאל מספיק טוב.

   באילת רפי תירוש לקח על עצמו להוביל את הפרויקט. אין לנו עדיין שטח מתאים אך אנו בקשר עם גוף ייחודי הקיים באזור, "מנהלת אילת אילות לאנרגיות מתחדשות" שמעונין לעזור לנו להגשים את שאיפתנו להקים טורבינת רוח קהילתית בפתחת אילת, אזור הידוע ומדוד כברוך ברוחות.

   המקום הראשון בו יש לנו קרקע הוא אזור משגב, היכן שאנו בשלבים של חתימת חוזה ראשוני לפני התחלת קידום הפרויקט מבחינה סטטוטורית עם בעל קרקע מהיישוב סכנין.

מטלות:

   המטרה בהקמת צוות המתנדבים היא למצוא מתנדב אחד לפחות עבור כל אזור גיאוגרפי, שירכז את השלבים השונים של העבודה.

   חלק מהשלבים כוללים שימוש בחומר הסברתי, שחלקו עדיין לא כתוב (הבסיס מופיע באתר כבר יותר משנה, ולאחר כתיבתו הוא הפך במהירה לעמוד הפופולארי ביותר באתר וגם כיום אנחנו מקבלים תגובות מאנשים שהם מבקרים באתרים של חברות שמקימות טורבינות רוח וקוראים כל מיני מאמרים שטחיים וכללים, אבל רק אצלנו יש חומר רחב ומעמיק בנושא). לכן אחד מתפקידי המתנדבים יהיה לעזור לכתוב את החומר על סמך מקורות שאני אספק.

חלק מהחומר הפרסומי שקיים כרגע נמצא בקישורים הבאים:

  1. מסמך רקע כללי מרמת פוטנציאל אנרגיית הרוח בעולם עד לפרטי הטכנולוגיה שנמצא באתר הקואופרטיב
  2. פוטנציאל הרוח בישראל
  3. אנרגיית רוח קהילתית – מהי, התעריף בישראל לטורבינות רוח בגדלים שונים ומספרים כלכליים אופיניים עבור טורבינת רוח קהילתית אופיינית – Endurance E3120
  4. ברושורה של טורבינת רוח קהילתית אופיינית
  5. רעש מטורבינת רוח קהילתית אופיינית
  6. תמונות מהתקנת טורבינה קהילתית אופיינית
  7. גדלי טורבינות רוח ביחס למבנים שונים (קטן-קהילתי, וגדול)

בנוסף ישנם 3 פוסטרים בגודל A1 שהכנתי (עם חומר שחופף את החומר שנמצא במסמכים למעלה), ומצגת הכרות עם רעיון הקמת טורבינת רוח קהילתית (נמצא כרגע בפוסט הזה).

שלבי ייזום של פרויקט רוח קהילתי (ובכלל) כוללים:

  1. איתור מפת רוח ראשונית, ונתוני רוח אחרים הקיימים.
  2. העלאת רשימת אתרים פוטנציאליים
  3. מציאת אנשי קשר אפשריים באתרים אלה (בשלב ראשון פנייה לחברי קואופרטיב קיימים ואנשי קשר שלהם)

עבור כל אתר שימצא:

  1. ייזום פגישה – הסבר על ייצור חשמל מהרוח ואפשרות הקמה משותפת במודל הקואופרטיב
  2. חתימת חוזה מול בעל הקרקע
  3. ברור השלבים הדרושים להקמת מונה חשמל
  4. ברור דרישות המועצה לשם הקמת עמוד מדידה ולשם הקמת טורבינת הרוח
  5. במידה וסעיפים 6 ו-7 נראים אפשריים – הקמת עמוד מדידה בגובה 15 מטר עם שני מדי רוח, מד כיוון ומד טמפרטורה למשך שנה.
  6. במהלך השנה – קידום סעיפים 6-7 עד קבלת כל האישורים
  7. במידה והמדידות יוצאות מוצלחות – פתיחה בקמפיין גיוס כסף לפרויקט, במהלכו יערכו חוגי בית והרצאות
  8. גיוס כסף
  9. הזמנת טורבינת הרוח
  10. התקנת טורבינת הרוח

   כל המעונין לקחת חלק במטלות אלה (חבר קואופרטיב או לא) אנא צור קשר איתי hanan@ecoop.org.ilאו עם ענבל ישראל inbal@ecoop.org.il.

   אנו נערוך מפגש ראשון של הצוות ההתנדבותי ב-10.11 ב-19:00 בערב במשרדי הקואופרטיב ברחוב ההגנה 37 בתל אביב (משרדי עמותת התנועה הירוקה).

הזדמנות אחרונה להציל את חולות סמר !

ביום רביעי (22.6, 9:00-11:00) אנו מובילים הפגנה מול הכנסת להצלת חולות סמר שבערבה. את הקמפיין יזמו והובילו במשותף התנועה הירוקה, מכון ערבה, מגמה ירוקה דרום, סבב"ע (סביבה בריאה בערבה) ואחרים – ואנו שמחים להוביל את השלב הנוכחי, ההפגנה בירושלים, מול ועדת הכנסת הדנה בנושא. ארגון סבב"ע יביא שלטים, ועלינו להביא מפגינים. בואו בהמוניכם 🙂

צילום: אורי שיינס

אחרי שנים של מאבק של להצלת דיונות החולות הגדולה בערבה של מטה המאבק הכולל את הארגונים: סבב"ע – סביבה בריאה בערבה, מכון הערבה ללימודי סביבה, מגמה ירוקה, התנועה הירוקה, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה, והמועצה האזורית חבל אילות.

אחרי שבדצמבר האחרון משרד הפנים הכריז על 1,600 דונמים מהחולות כשמורת טבע, אך עדיין נשארו 600 דונמים בסכנת הריסה.
אחרי שהקבלן שקיבל אישור להרוס את החולות, אליקים בן ארי, חזר בו והכריז שבעקבות ההתנגדות הציבורית הוא מעוניין לפרוש מהפרויקט.
אחרי שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הצטרף למאבק להצלת חולות סמר, ומנהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, הסכים לדחות את הכרייה עד לבחינה של שתי חלופות לכריית החולות.
ואחרי שבשנה האחרונה מטה המאבק קיים הפגנה בבאר שבע, 2 הפגנות בירושלים, סיורים ומיצגים בחולות סמר, והגיע פעמים רבות לתקשורת הארצית:

מגיע רגע האמת של חולות סמר

ביום רביעי, ה-22.6 ב-9:30 יתקיים בכנסת דיון בנושא עתיד חולות סמר. אנחנו נהיה שם החל מ- 9:00 כדי להפגין למען הצלת החולות, להגיע לתקשורת וליצור לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות בירושלים כדי שיחליטו למנוע את הרס החולות הייחודיים ולהכליל את 600 הדונמים הנותרים של חולות סמר בשמורת טבע.

בואו לעזור לנו לבצע את השינוי !

לפרטים: אופק בירנהולץ (התנועה הירוקה-מימ"ד בירושלים): ofek.birnholtz@mail.huji.ac.il,             02-6259795

מפסיקים את הרעלת מי השתיה שלנו

מאת מור סגמון

לא בכל יום אנו זוכים לראות מדענים, פוליטיקאים ופעילים משלבים ידיים יחדיו כדי לעשות מהפכה. בימים אלו זה קורה בישראל.

למה מהפכה? כי מאז שהחלו להוסיף לרשת המים שלנו את החומצה הפלואורוסיליצית ושאר מתכות רעילות הנלכדות בארובותיהם של מפעלי דשנים וחומרים כימיים בע"מ של האחים עופר בשנת 1982, לא הגענו כל כך קרוב לסגירת הברז הזה כפי שהגענו עתה. ולא שלא ניסינו. 15 שנות מאבק, לרבות מבחן בג"צ, ועדה מקצועית בראשות הפרופ' אבנר עדין, שתי החלטות ועדת הבריאות של הכנסת וארבעת-אלפים תומכים בפייסבוק. ומה קיבלנו בתמורה? תקנה של משרד הבריאות המחייבת כל ישוב עם 5,000 תושבים ומעלה להוסיף קוקטייל רעלים זה, או כפי שמכנים זאת במשרד הבריאות: "הפלרת מי השתיה".

לפני כשבועיים זה קרה. הלחץ הציבורי על חברי הכנסת רכש למאבק תומך נלהב: סגן יו"ר הכנסת, חה"כ מג'לי והבה. בפעולה מתוזמרת, העלה והבה לסדר היום בכנסת את הנושא וביחד ניסחנו הצעה לתיקון חוק בריאות העם, שתאסור הוספת חומרים אלו לרשת המים. אם יצלח, תצטרף ישראל לשבדיה והולנד שכבר אסרו את ה "הפלרה" בחוק, ול 98% ממדינות העולם שהפסיקו, או שמעולם לא החלו, פרקטיקה זו. במסע לגיוס תמיכת חברי הכנסת לתמוך בחוק זה פרסמנו את העצומה הציבורית אשר תהווה מכשיר חשוב בהפעלת לחץ על נציגנו בכנסת.

אם ספרו של העיתונאי החוקר עטור הפרסים, כריס ברייסון, "הונאת הפלואוריד" (תורגם לעברית בהוצאת "פוקוס") לא היה מתועד בצורה טובה כל כך, קל היה לבטל את סיפור תחילת ה "הפלרה" כקונספירציה של מחבקי עצים. אבל סקירתו היסודית את ההיסטוריה העגומה של הכשרת השרץ על ידי התעשיות והממשל האמריקאי בתקופה שבה היו צריכים לייצר נשק רב ופצצות אטום כדי להחריב את הירושימה ונגסאקי לא מותירה מקום לספק: מדובר באחת הקונספירציות החמורות בהיסטוריה הלא מועדדת של המשטר הדמוקרטי בארה"ב, אשר את מחירה הכבד משלמים עדין מיליוני אנשים ברחבי העולם.

לא קל לפרופסור או ד"ר לקום נגד המדיניות המוצהרת של רשויות הבריאות, אך לא פחות מ 3,700 מומחים, בהם מאות רופאים ומדענים, הצטרפו למטה המאבק העולמי נגד ההפלרה, אותו מוביל פרופ' פול קונט. מומחים אלו מצביעים על חוסר התועלת בהפחתת עששת בשיניים, האמתלה הרשמית ל "הפלרה", בצד הנזקים הכבדים הנגרמים, בהם פגיעה בשיניים, בעצמות, ביכולות קוגניטיביות והתנהגותיות, בתפקוד בלוטת התריס ובלוטת האיצטרובל ובתרומה למגפת הסרטן.

מדי שנה רוכש משרד הבריאות כ 6,500 טון של קוקטייל ה "הפלרה" ומוסיף אותם לרשת המים. בדרך לפטור את ילדי מדינת ישראל מעששת בשיניים (מה שלא קרה במילא), חודרים למעלה מ 95% מחומרים אלו לסביבה שלנו, בין השאר כמים מושבים לחקלאות, ומזהמים את מקורות המזון והשתיה שלנו ואת שאר מארג החיים בו אנו, ובעלי חיים אחרים, חיים.

התנועה הירוקה אימצה החלטה להתנגד להפלרת מי השתיה ואנו מקווים שלפנינו הקרב האחרון במלחמה על הזכות למים נקיים מרעלים שלא לצורך ועל הזכות של כל אדם לבחור באיזו תרופה הוא ישתמש ומתי.

אם טרם עשית זאת, אנא הוספ/י חתימתך לעצומה הקוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעה לתיקון החוק לפיו תיאסר ההפלרה בישראל, וקרא/י לתומכים נוספים להוסיף את חתימתם גם כן.

דבר המערכת:

הועידה של התנועה הירוקה תתקיים ביום שישי ה-1 ביולי בסמינר הקיבוצים בתל-אביב, משעה 9 בבוקר ועד שעות הצהריים. אנחנו מריצים עכשיו סקר כדי לקבוע מה יהיו נושאי הוועידה. בסקר מופיע גם עניין ההפלרה. למרות שנושא ההפלרה מקבל הרבה עניין כאן בבלוג. עניין ההפלרה לא ממריא בסקר. אני קורה לכל הפעילים בעניין ההפלרה להצביע וחשוב מזה גם להתפקד לתנועה ולהגיע לועידה. אם נגבש  קבוצה גדולה של מתפקדים הרוצים לעסוק בנושא נצליח להביא פעילות חזקה שתקבל את מלוא תשומת הלב של התנועה ומשאביה. זה הכול תלוי בכם. התנועה הירוקה ידועה בכך שלפעיליה יש את הכוח החזק ביותר מכל מוסדותיה וידוע בדמוקרטיה האיכותית של זאת.

מיכאל קורודבה – עורך בלוג הפעילים

פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה

לאחרונה נרשמה עליה ברמת הדיון הציבורי בארץ סביב נושא הפלרת מי השתיה שלנו, בעקבות תשומת הלב שמפגין חה"כ וסגן יו"ר הכנסת מגלי והבה לקולות שלנו, הציבור, הקורא להפסיק את פרקטיקת הפלרת מי השתיה בישראל.
נזדמנה לנו שעת כושר ועלינו לנצלה.
ביום שני אשא דברים בשם הציבור והתנועה הירוקה בועדת העבודה, הבריאות והרווחה בכנסת. אנא עזרו לנו להרחיב את השורות ולספר ליותר אנשים בציבור על ההפלרה, משמעותה ומדוע חייבים להפסיק לאלתר את החובה בחוק להכניס למי השתיה והמזון שלנו קוקטייל חומרים רעילים אלו.

תודה!
מור סגמון

אני מצרף את הטקסט שאני מקווה לומר מחר בישיבה בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה בדיון על ההפלרה.
גם אם לא אוכל לומר הכל, המסמך מהווה "כתב אישום" מקיף ויסודי שיכול לשמש אותנו בנושא.

ועדת העבודה, הבריאות והרווחה, דיון בנושא הפלרת מי השתיה, 30/05/2011

מור סגמון

תודה לכבוד יו"ר הוועדה. תודה לחה"כ וסגן יו"ר הכנסת, מגלי והבה, על ששמע את קולנו והביא בפני ועדה זו את קריאתנו.

שמי מור סגמון, אב לשלושה ילדים, נציג התנועה הירוקה וחבר בצוות המוביל את המאבק להפסקת הפלרת מי השתיה בישראל.

שרים, חברי כנסת, נציגי ארגונים והציבור כולו, צהריים טובים.

אני נושא דברים כאן היום בשמם של אלפי אזרחים מודאגים שהרימו קול צעקה נגד הפלרת מי השתיה לפי חוק בישראל, בשמם של עשרות אלפים נוספים שטרם הצטרפו לשורות אך מבקשים בליבם גם הם להפסיק את הפלרת מי השתיה בישראל, בשמם של מיליוני האזרחים שטרם זכו להיחשף למשמעויות ההפלרה ולכן לא יכולים, עדין, לשבת כאן איתנו ובשם התנועה הירוקה, שעמדתה הנחרצת, על חברי מועצת המומחים שלה הבאים משדרות האקדמיה בארץ, כי יש להפסיק לאלתר להוסיף את קוקטייל ההפלרה למי השתיה שלנו לפי חוק.

התמיכה המקצועית לקריאה להפסקת הפלרת מי השתיה

באתר האינטרנט של הכימאי פרופ' פול קונט, המרכז את המאבק העולמי להפסקת הפלרת מי השתיה, חתומים עד היום 3,700 אנשי מקצוע על קריאה מנומקת להפסקת פרקטיקת ההפלרה באותן מדינות שעדין מפלירות. בקבוצה זו, כ 460 פרופסורים, 400 רופאים, 300 רופאי שיניים, 650 אחיות, 80 רוקחים, 80 עורכי דין, 150 מטפלים ברפואה נטורופטית ועוד. בין החתומים על קריאה זו:

  • המדען השבדי ארויד קארלסון, זוכה פרס נובל בקטגוריה פיזיולוגיה או רפואה על גילוי תפקיד הדופמין במוח, אשר שיכנע, יחד עם אחרים, את ממשלת שבדיה לאסור בחוק את הפלרת מי השתיה
  • הנשיא המכהן וששת הנשיאים הקודמים של האקדמיה הבינלאומית לרפואת הפה וטוקסיקולוגיה
  • הרופאה הפרופסור ויויאן הווארד, מי שהיתה נשיאת אגודת הרופאים הבינלאומית למען הסביבה
  • שלושה מדענים מהסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA)
  • שלושה חברים במועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC) שהיו שותפים לכתיבת הדו"ח המונומנטלי בנושא הפלרה בשנת 2006
  • מועצת המנהלים של האקדמיה האמריקנית לרפואה סביבתית
  • הרופאה אינגריד אקרמן, נשיאת אגודת הרופאים למען הסביבה בשבדיה
  • הפרופ' לביולוגיה אבולוציונית ראול מונטנגרו מארגנטינה, נשיא המוסד להגנת הסביבה, חברה במעמד של יועץ באו"ם

בין החתומים גם עשרה מישראל, בהם:

  • הפרופ' להידרו-כימיה דרור אבישר, אוניברסיטת ת"א
  • הפרופ' אמריטוס בכימיה, אמיליה אייזנר, אוניברסיטת ת"א
  • דר' דניאל מישורי, אוניברסיטת ת"א

קריאתם של אלפי מומחים אלו מובאת היום בפניכם, על נימוקיה המבוססים על מסמכים רשמיים של מוסדות בריאות והמדע המעודכן הקיים היום.

הפלרה – ההתחלה

העיתונאי החוקר עטור הפרסים, כריסטופר ברייסון, מספר לנו בספרו "הונאת הפלואוריד", איך הכל החל.

בין שתי מלחמות עולם, הקונצנזוס המדעי גרס שפלואוריד הינו בין החומרים הרעילים ביותר שיש, הואיל ועדויות מדעיות המראות זאת קיימות משנת 1918, בעיקר מחקרים שחשפו שהפלואוריד אחראי לתאונות עבודה רבות. במיוחד בולטת הסקירה המדעית של סגן הממונה על הבריאות בקופנהאגן בשנות ה 30, קאי אלי רוהולם, "רעילות הפלואוריד". במסמך זה משנת 1937 ובו 364 עמודים, סקר רוהולם את נזקי הפלואוריד הידועים והפנה ל 893 מאמרים מדעיים על פלואוריד. בין מסקנותיו: המלצה לאסור על נוכחות פלואוריד ב "תרופות פלא".

הפלואוריד, בהיותו יסוד כימי חזק ביותר, הפך להיות יסוד נפוץ בתעשיה ונמצא במוצרים ותהליכים רבים אשר סביבנו היום: גז הפריאון, ציפוי הטפלון, דשנים זרחניים, דלק עם אוקטן גבוה, קוטלי חרקים, ועוד. הפלואור משמש בהפקת פלדה ואלומיניום מעופרות האדמה, בהעשרת אורניום ובהכנת גז עצבים. אה, וגם בהפלרת מי השתיה שלנו.

זריקת העידוד שנתנה מלחמת העולם השניה לתעשיה האמריקנית, ובפרט לתעשיה הבטחונית, חשפה את הציבור והסביבה לסכנות הפלואוריד, שהפך מאז למזהם המזיק ביותר הנפלט מארובות בתי החרושת. אדי הפלואוריד פגעו בחי ובצומח אשר בסביבתם, ובכלל זה בריכוזי אוכלוסיה. בנקודת זמן מסויימת בתקופת המלחמה הקרה, היה הפלואוריד מושא לתביעות נזיקין הגדול ביותר נגד התעשייה, יותר מ 20 מזהמים אחרים גם יחד.

בשנות השלושים, "אבי יחסי הציבור" של התעשיה אדוארד ברניז, שהיה מפורסם עד היום בשל תכסיסיו לשכנע נשים לעשן סיגריות, הציע הברקה שתכשיר את הפלואוריד כחומר לגיטימי.

ראשי התעשיינים הקימו שדולות ומכוני מחקר שקידמו חומרים תעשייתיים מזיקים, כדוגמת סיבי האסבסט, כחומרים שאינם מסוכנים. מכון "מלון" והקרן להגיינה תעשייתית, החלו לפרסם מחקרים שמראים לכאורה את תרומת הפלואוריד להפחתת העששת בשיניים. רשימת העמיתים של קרן זו כללה רבים מהשמות היותר ידועים בתעשייה, כולל: ג'והנס-מנוויל, ווסטינגהאוס, מונסנטו, פלדת ארה"ב, קרבייד, אלקואה ודופון. את מכון "מלון" למחקר תעשייתי הקים אנדרו מלון, מחזיק המניות העיקרי של ענק תעשיית האלומיניום "אלקואה". מכון מלון תמך בתעשייה בתביעות שהוגשו נגדה בעניין הפלואוריד. ג'רלד קוקס ממכון מלון, היה הראשון להציע בשנת 1939 להוסיף פלואוריד למי השתיה. קוקס קיבל חיזוק מפעילותו של שר האוצר בשנות העשרים, אנדרו מלון, ממייסדי תעשיית "אלקואה" ומבעלי המניות הראשיים שלה, שפעל לתמיכת רשויות הבריאות (שהיו אז מחלקה במשרד האוצר) במחקר על כתמי שיניים. מחקר זה, למרות הביקורת שספג על איכותו המדעית, אישר שפלואור הקיים באופן טבעי במים אחראי לכתמי השיניים. הצעתו של קוקס להוסיף פלואוריד למי השתיה הגיעה בתזמון היסטורי: על סף מלחמת העולם השניה. מטוסי אלומיניום ופלדות לשיריון יהיו גורליים במלחמה הצפויה. ארובות בתי החרושת פלטו עשן קודר ורעיל וקוקס הציע להוסיף פלואוריד למי השתיה.

הוספת פלואוריד למי השתיה היתה תעודת הביטוח הטובה ביותר עבור התעשיה מפני תביעות נזיקין על נזקי הפלואוריד, שעתה קיבלו גושפנקא רשמית של חומר התורם לבריאות מחד, ומקורו התעשייתי איננו היחיד ולכן אינו יכול לשאת באחריות לנזקים מאידך.

מה מוסיפים לנו למים?

במשרד הבריאות היו רוצים שתאמינו שהחומר המוסף למים הינו פלואור הנכרה ממחצבים טבעיים, הדומה לפלואור הנמצא באופן טבעי במים, ומועבר באופן סטרילי למי השתיה. זה באמת מה שרוב הציבור חושב שמוסיפים לו למים, ולכן הדיון הציבורי מוסט לעבר השאלה השנויה במחלוקת סביב תרומת הפלואוריד להפחתת עששת בשיניים, ולא מתעסק כלל עם השאלה מה באמת מוסיפים לנו למים ומהן תופעות הלוואי הבריאותיות של זה.

לפניכם מסמך של חברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ" מקבוצת "כי"ל דשנים", ספק החומר למשרד הבריאות עד לאחרונה, עת החליט להפסיק לספק זאת בשל הדיון הציבורי ההולך וגובר ולאור החשש לתדמיתו. המסמך מציג תוצאות מעבדה המפרטות מה מכיל הקוקטייל, שהינו הפסולת התעשייתית של המפעל, הנקרא "חומצה פלואורוסיליצית" לטיפול במי השתיה. בין המרכיבים:

  • חומצה פלואורוסיליצית
  • תחמוצת זרחן
  • ארסן            מהחומרים הרעילים ביותר שיש ומסרטן ידוע
  • קדמיום
  • כרום
  • כספית                   חומר הידוע כפוגע במערכת העצבים
  • ניקל
  • עופרת
  • אנטימון

כל החומרים האלה, אשר נמצאו בבדיקת המעבדה של החברה המספקת פסולת תעשייתית זו, מופיעים בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

המסמך מפנה למרכז הסיוע הארצי לטיפול ברעלים במקרה של פגיעה, כמובן.

האם התיר הממונה (המשרד להגנת הסביבה) למשרד הבריאות הוספת חומרים אלו למי השתיה שלנו?

בחוות הדעת של דר' אלי שטרן על האפקטים הרדיולוגיים בהפעלת מכרה הפוספאטים בנגב הוא מפרט מהם האיזוטופים הרדיואקטיביים הקיימים באבן הפוספט המשמשת בתעשיה ממנה רוכשים את קוקטייל ההפלרה. מדובר באיזוטופים רדיואקטיבים האסורים להוספה למים בשום רמה שהיא: פולוניום 210 – היסוד הרעיל ביותר על כדור הארץ, קטלני במינון של 10 פמטוגרם, עופרת 210, אורניום ורדיום. מומחים שונים, בהם פרופ' ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוענים שבמסנני הארובות שתפקידם ללכוד את החומצה הפלואורוסיליצית להפלרה חייבות להימצא גם שאריות חומרים רדיואקטיביים אלו.

האם הציג עד היום משרד הבריאות בפני הציבור תוצאות בדיקת מעבדה מקיפה המודדת נוכחות של כל המתכות הרעילות האלו ושאריות חומרים רדיואקטיביים בקצה הברז של האזרח, לאחר מוקד הוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים?

ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך. בכל שנה מוסיפים למערכת המים הארצית יותר מ 6,500 טון של מוצר זה. מעל 95% מהמים המופלרים מגיעים לסביבה, לחקלאות (כמי קולחין) ולים. אנו נחשפים לכמויות גדולות מאד של חומרים אלו באמצעות מי השתיה והמזון שלנו.

איך נדע האם אנו צורכים מעט מדי או יותר מדי מתרופת הפלואוריד?

האקדמיה הלאומית למדעי הרפואה בארה"ב (NASIM) קבעה מינון נאות של פלואוריד מכל המקורות של 0.05 מיליגרם לכל ק"ג משקל ביום. מינון זה אמור להיות נמוך מספיק כדי לא לגרום לתופעות לוואי שליליות מעודף פלואוריד.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין שהמאזן בין כמות הפלואוריד הנצרכת לבין כמות הפלואוריד המופרשת מהגוף יכול להיות חיובי או שלילי כתלות במקור הפלואוריד ובגיל.

ריכוז הפלואוריד המותר במי השתיה גבוה פי 250 מריכוזו בחלב אם (0.004 חלקיקים למיליון) (טבלה 2-6, NRC, 2006). כלומר, גם אם היו מוסיפים למי השתיה את היסוד הטבעי, פלואור, עדין היינו מוסיפים מנות יתר גדולות בהרבה בהשוואה לנוסחה אותה מצא הטבע כמתאימה ביותר עבור התינוק.

תרופת הפלואוריד מטרתה, לשיטת משרד הבריאות, הפחתת העששת בקרב הציבור. מתן התרופה נעשה אמנם באופן גורף לכלל הציבור, אך התועלת מהשימוש בתרופה, או חוסר התועלת מאי שימוש בתרופה, נוגעים לכל אדם ואדם ללא כל השלכות אפידמיולוגיות על הזולת. הטענה של טיפול תרופתי לפרט למען שמירה על בריאות הכלל, כדוגמת מחלות זיהומיות מדבקות, איננה רלוונטית, ואנו נותרים עם הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות להסכמה מדעת וסירוב לקבל טיפול תרופתי, עקרונות אשר הונחלו לעולם לאחר מלחמת העולם השניה בניסוח "קוד נירנברג", ללא כל סיבה ציבורית בעלת משקל אשר תצדיק זאת.

האם אתם מכירים עוד תרופה המוזרמת לציבור דרך מי השתיה והמזון ללא בקרה על מינון הצריכה האישית, ללא התאמה אישית של התרופה למצבו ולאורח חייו של מקבל התרופה וללא ידיעתו והסכמתו של המטופל לפי הנדרש בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996?

במענה לשאילתות ושימועים של חברי הקונגרס בשנים 1999-2000, סוכנויות פדראליות בארה"ב הודו שחומרי ההפלרה המגיעים מהתעשיה מעולם לא נבדקו לרעילות ולא קיבלו את אישור מינהל המזון והתרופות (FDA) לבליעה ע"י האדם (Fox, 1999; Hazan, 2000; Plaisier, 2000; Thurnau, 2000)

האם עלינו לכפות בחוק בישראל הוספה של חומרים שלא נבדקו לרעילות ולא אושרו לשימוש בארה"ב?

השלכות הפלרת מי השתיה

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן אמר כי תהליך הפלרת המים בישראל החל לפני שנים רבות לאחר 65 שנות ניסיון בעולם ואין כל הוכחה מדעית על סכנה בריאותית הקשורה בהפלרת מי השתייה.

אינג' איתן גברון, מהנדס ההפלרה הראשי במשרד הבריאות, הסתמך בשנת 2007 על מאמר משנת 1991 ובמכתבו טען שלא קיימת עדות בספרות המדעית על קיומן של תופעות בריאות שליליות.

לאחר עשרות שנות הפלרה במדינות מסויימות, יש בידנו מידע מדעי, סטטיסטי והודעות רשמיות של מוסדות בריאות וסביבה אודות השלכות ההפלרה.

  1. בשנת 2006, פירסם פאנל מכובד של מדענים מטעם המועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC), דו"ח מונומנטלי בן 500 עמודים הסוקר את רעילות הפלואוריד. מסקנת מחברי הדו"ח היתה שסף המטרה של המינון הנחשב בטוח של פלואוריד ע"י הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA), 4 חלקיקים למיליון, הינו גבוה מדי ויש להורידו. למרות 60 שנות הפלרה, הצביע הדו"ח על שאלות מחקר בסיסיות שטרם נבדקו. מחברי הדו"ח סקרו מחקרים רבים אשר הראו קשר סטטיסטי מובהק בין הפלואוריד לבין שורה של תופעות לוואי, בהם: סיכון מוגבר לשברים בעצמות, פגיעה בפעילות של בלוטת התריס, ירידה במנת המשכל IQ (23 מחקרים רק על הירידה ב IQ), דלקות פרקים, פלואורוסיס וככל הנראה, סרטן העצם.
  2. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) דיווח בשנת 2005 ש 32% מהאמריקאים סובלים מפלואורוסיס, כתמים וריקועים על אימייל השיניים, תופעת לוואי בלתי הפיכה ידועה של עודף פלואוריד.
  3. ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין אף הוא שצריכה עודפת של פלואור גורמת לתופעות לוואי, במיוחד שברים בעצמות ופלואורוסיס של השלד.
  4. פרסומו של מחקר מבוקר מאוניברסיטת הארווארד במאי 2006 אשר מצא סיכון מוגבר של פי 5 עד פי 7 לסרטן העצם בקרב גברים צעירים אשר נחשפו למים מופלרים בשנותיהם ה 6, 7, 8 (Bassin et al, 2006).

ורק בישראל – אין עדויות מדעיות לנזקים בריאותיים…

נציין עוד, שכל המחקרים על בטיחות הפלואוריד שנערכו עד היום בדקו את חומר הסודיום-פלואוריד המשמש בתרופות, ולא את החומצה הפלואורוסיליצית מהמקור התעשייתי המשמשת בפועל להפלרת מי השתיה.

בהיעדר הכרה ע"י משרד הבריאות לנזקים אלו, אשר בוודאות ייגרמו לחלק מהציבור בשל ההפלרה גם בישראל, איך ידע פלוני כי חלה בעקבות שתית מים מופלרים במשך שנים? את מי יחזיק אחראי לנזק שנגרם לו?

בהתחשב בשונות הגדולה מאד בצריכת מים בין אנשים שונים, חשיפה לפלואוריד ממקורות רבים נוספים (מזון, תרופות, אויר מזוהם), ההצטברות שלו ברקמות העצם ורקמות אחרות וקשת הרגישויות של בני אדם לחומרים רעילים כלשהם, לא ניתן לקבוע רמת בטיחות כלשהי לפלואוריד עבור תופעות לוואי רבים, במיוחד להפחתה בפעילות בלוטת התריס.

האם הפלרת המים תורמת לבריאות השיניים?

מדיניות בריאות הציבור תמיד שואפת לאזן בין התועלת לכלל הציבור לבין המחיר הכלכלי והבריאותי שהחברה ופרטים מסויימים יאלצו לשלם. ראינו את חוסר הבקרה על המינון, את הרכב החומרים הרעילים ואת ההשלכות הבריאותיות השליליות של פרקטיקת ההפלרה. בואו נבחן האם ניתן לקבוע שהיא מביאה תועלת, ואם כן, באיזו מידה?

  1. ארגון הבריאות העולמי קבע את מדד ה DMFT למדידה והשוואה של בריאות השיניים בין מדינות. המדד הזה משקלל את כמות השיניים החסרות, הרקובות ומכילות סתימות בממוצע בגיל 12. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים שהירידה במדד ה DMFT התרחשה במקביל החל משנות השישים ועד לשנות ה 2000 במדינות מפלירות ובמדינות שאינן מפלירות (ראה תרשים).
  2. נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מראים שבין השנים 1967 ל 1992, למרות עליה מתונה ביותר בשיעור האוכלוסיה השותה מים מופלרים חלה דווקא ירידה דרמטית במדד ה DMFT (ראה תרשים).

נתונים אלו לא נעלמו מעיניהם של חוקרים רבים:

  1. מחקר משנת 2007, BMJ: "למרות השונות בשיעור העששת בין מדינות, חלה ירידה משמעותית במהלך שלושת העשורים האחרונים והרמות הארציות של עששת הן עכשיו נמוכות באופן אוניברסלי. מגמה זו נצפתה ללא קשר לריכוז הפלואור במים או השימוש במלח מופלר, וכנראה משקפת עליה בשימוש במשחת שיניים עם פלואוריד וגורמים נוספים, לרבות, ככל הנראה, היבטים הקשורים עם תזונה" (Cheng et al, 2007)
  2. מחקר משנת 2007: "במרבית המדינות האירופאיות, בהן הפלרת מים בקהילה מעולם לא אומצה, דווחה ירידה משמעותית בשיעורי העששת בעשורים האחרונים בשיעור של למעלה מ 75%" (Pizzo et al., 2007)
  3. מחקר משנת 2005: "נתוני ארגון הבריאות העולמי אינם תומכים [בהשערה] שהפלרת מי השתיה היא הסיבה לירידה בעששת בקרב בני 12 כפי שנצפתה בעשורים האחרונים" (Neurath, 2005)
  4. מחקר משנת 2009, JADA: "שיעורי החורים בשיניים בקרב ילדים דומים, בין אם המים מופלרים, ובין אם לאו" (Kumar, from the NY State Health Department, 2009)

קיימים מחקרים רבים נוספים כאלו המצביעים על אותה המסקנה: לפרקטיקת הפלרת מי השתיה אין קשר לירידה בשיעורי העששת.

  1. בישראל, בשנת 2004, השנתון הסטטיסטי המפורסם ע"י הלמ"ס קבע שאין שום תועלת מהוספת פלואוריד למי השתיה: "אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי"

מה קבעו מוסדות הבריאות נגד הפלרה?

  1. האגודה האמריקנית לרפואת שיניים שינתה את מדיניותה בנובמבר 2006 והמליצה שמים מופלרים לא ישמשו להכנת תחליפי חלב לתינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה. האם לא מגיע גם לתינוקות בישראל הגנה מפני ההשפעות השליליות של ההפלרה? רק בשל הקושי ליישם המלצה זו בקרב כל שכבות האוכלוסיה יש לחדול מהוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים.
  2. בשנים 1999 ו 2001, הסכימו במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) שהתרומה העיקרית של פלואוריד להפחתת עששת הינה בשימוש טופיקלי (חיצוני) ולא סיסטמי (ע"י בליעה לתוך הגוף).
  3. בשנת 2000, פורסמה הסקירה השיטתית הראשונה של הפלרה ב "York Review" הממומן ע"י ממשלת אנגליה, אשר מצא שאף לא אחד מהמחקרים הטוענים שהפלרה מורידה עששת בשיניים זכה לסטאטוס A – "איכות גבוהה, לא סביר שהיתה הטיה". (McDonagh et al, 2000). במילים אחרות, ממשלת אנגליה מצאה שאין ולו מחקר איכותי אחד המצביע על התועלת בהפלרה!
  4. ממשלות שבדיה והולנד אסרו בחוק הפלרת מי השתיה. לא נמנעו מהמלצה על הפלרה, לא נמנעו מהפלרה – אסרו בחוק

הפלרה בעולם

  • שלוש מדינות מחייבות הפלרה לפי חוק: אירלנד, אוסטרליה וישראל
  • שלוש מדינות באירופה מפלירות: כ 70% מאירלנד, כ 10% בבריטניה וכ 10% בספרד. כל השאר, 98% ממדינות אירופה – לא מפלירות. מדינות סקנדינביה מתגאות בזה שהן "לא מוסיפות חומרים רעילים למי השתיה"
  • בסינגפור 100% מפלירים
  • מרבית מדינות ארה"ב מפלירות, כ 67% מהתושבים
  • 45% מתושבי קנדה מפלירים, כ 50% מתושבי ניו-זילנד מפלירים
  • בדרום אפריקה היה ניסיון חקיקה מחייבת הפלרה בשנת 2002 אשר נכשל בשל התנגדות חברות מים, רשויות מקומיות והציבור
  • בסין הופסקה בשנת 1983 ההפלרה באזורים מועטים בהם החלה ופלואורוסיס בשלד מעודף פלואוריד מהווה בעיה לאומית. ההפלרה אסורה בסין
  • בהונג קונג מפלירים ברמה נמוכה של 0.5 מיליגרם לליטר
  • פחות מ 1% מאזרחי יפן מפלירים את מי השתיה שלהם
  • בברזיל ובצ'ילה כ 70% מהתושבים מפלירים
  • בצ'כוסלובקיה הופסקה ההפלרה בשנות התשעים ובהודו לא מפלירים כלל

המאבק העולמי להפסקת ההפלרה

בימים אלו אנו עדים להחרפת המאבק נגד הפלרה בעולם במישור המשפטי

  • ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך, לרבות ייצור מזון, ייבוא ומסחר במוצרי שתיה ומזון וכו'
  • בית המשפט האוסטרלי פסק החודש שחקיקה המחייבת הפלרה איננה יכולה לעמוד בפני עצמה אלא חייבת להתיישב עם חקיקה קיימת ולא לסתור אותה. פסיקה זו מחייבת מעתה, למשל, תסקיר סביבתי המראה שחוקי ההגנה על הסביבה מפני חומרים רעילים אינם מופרים ע"י ההפלרה
  • מאמץ בינלאומי חסר תקדים של מומחים מתחומי המדע, רפואה, אתיקה ומשפט הניבו את המסמך האולטימטיבי בנושא הפלרה, שהוגש החודש למחלקת הבריאות ושירותים חברתיים בארה"ב (HHS)  ע"י עו"ד גיימס רוברט דיל. המסמך מהווה כתב אישום מקיף ומתועד היטב המצביע על השחיתות אשר מאחורי פרקטיקת ההפלרה אשר הובילה להסתרת מידע, הצגה מעוותת של מידע רפואי וביצוע הפשע של הפלרת מי השתיה בארה"ב ובמדינות אחרות עימן נרקמו קשרים ושיתופי פעולה בנושא (ישראל אינה מוזכרת). המסמך מהווה את יריית הפתיחה לקראת תביעה ייצוגית נגד הפלרה בארה"ב

הפלרה בישראל

  • ההפלרה בישראל החלה בשנות השמונים, לאחר לחץ של משרד הבריאות על משרד הפנים
  • בשנת 2001 חוקקה הכנסת חוק המחייב כל רשות שבה יותר מ 5,000 תושבים להפליר את מי השתיה שלה
  • ועדת עדין המליצה בשנת 2003 למשרד הבריאות לבטל את חובת ההפלרה בישראל בחוק. ההמלצה לא התקבלה
  • בשנת 2002 בג"צ נדרש לסוגיה ובחר שלא להתערב בשיקולים המקצועיים של משרד הבריאות, אך הניח ש "עם הפעלת התכנית יפעיל משרד הבריאות מנגנון מסודר למעקב אחר תוצאות ההפלרה ומאגר נתונים פתוח לציבור" (בג"צ 4529/02). עד היום מנגנון אין ומאגר אין ופתוח לציבור אין
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת ביוני 2006 הורתה הועדה למשרד הבריאות להקפיא את המצב ולא לקדם הפלרה בישובים חדשים. משרד הבריאות הורה לחברת "מקורות" בכתב להתעלם מהוראה זו
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת במרץ 2007 אימצה הועדה את מסקנות ועדת עדין לביטול ההפלרה בישובים המונים מעל 5,000 תושבים. החלטה לא בוצעה
  • לאחר הוספת הפלואורידים למי השתיה, לפני השבתם כמי קולחין לחקלאות, יש להוריד את רמת הרעלים. לפי ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור עבור התאחדות התעשיינים בישראל בשנת 1997, עלות זו מסתכמת ב 51 ש"ח למ"ק במקרה הטוב. זאת, בהשוואה לכ 1.7 ש"ח למ"ק עבור תהליך טיהור שפכים ביתיים – עלות של פי שלושים! אם נרצה לטהר את 450 מלמ"ק המים מהפלואורידים מדי שנה, נידרש לתקציב של כ 23 מיליארד ש"ח בשנה.
  • בשל העלות הגבוהה ויתרו על הפחתת הפלואורידים לפני השבתם לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם שבנוסף להפלרת מי השתיה, מפלירה בקוקטייל הרעלים גם את האדמה שלה.
  • בכנסת הקודמת, הכנסת ה 17, תמכו בהפסקת ההפלרה: ח"כ מלכיאור, דב חנין, אבשלום וילן, משה גפני, משה שרוני, איתן כבל, זבולון אורלב ושר הפנים, מאיר שטרית. ח"כ אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה) גם כן הציג עמדה מסתייגת וקיים דיונים שלא הושלמו
  • ראוי לציין לחיוב את יוזמתו של סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן לממן טיפולי שיניים לילדים כחלק מסל התרופות, תכנית שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדצמבר 2009. תכנית זו, מבטיחה שירותי בריאות השן לכל שכבות האוכלוסיה באופן שיווני ושומטת את השטיח מתחת לנימוק העיקרי בדבר הצורך להוסיף פלואוריד למי השתיה על מנת לוודא שגם אוכלוסיות חלשות תיהננה מבריאות שיניים נאותה

לסיכום

  1. פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב מפני תביעות נזיקין בשל פסולת הפלואוריד הנפלטת מבתי החרושת שלהם
  2. לא נמצא ולו מחקר מדעי אחד באיכות וללא ניגודי אינטרסים שיתמוך בהשערה שהפלרת מי השתיה תורמת לירידה בעששת
  3. נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים
  4. ישנה הסכמה רשמית מפי רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וארגון הבריאות העולמי על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לחלק מהציבור בשל הפלרת מי השתיה
  5. מתן תרופה אישית באמצעים ציבוריים מעלה שאלות משפטיות וחוקתיות באשר לזכויות האדם, זכויות הפרט, זכויות החולה ואחריות נזיקית
  6. התועלת האפשרית של הפלואוריד לבריאות השיניים מתקבלת משימוש חיצוני, על גבי השיניים, ולא באמצעות בליעת החומר לתוך הגוף
  7. למי השתיה ולכל שרשרת המזון שלנו מחדירים פסולת תעשייתית, קוקטייל רעלים המכיל חומרים רעילים בהגדרתם בחוק, וכנראה גם חומרים רדיואקטיביים, ללא כל היתר
  8. לתהליך ההפלרה עלויות ישירות גבוהות ביותר של מיליארדי ש"ח, החל ברכישת החומר, הפצתו לרשויות, סילוקו לפני השבת מי הקולחין, ועוד. האם לא יותר זול להבטיח משחת שיניים לכל ילד?
  9. בניגוד להמלצת בג"ץ, משרד הבריאות לא ניהל מעקב מסודר ומאגר מידע פתוח לציבור ומתנהל בחוסר שקיפות בוטה לאורך כל התהליך: מהסכמי הרכש של הפסולת התעשייתית, הרכבה, הרכב המים המופלרים למתכות מסוכנות, נתוני תחלואה בעששת לאורך השנים, ועוד
  10. משרד הבריאות מתעלם באופן שיטתי גם מהמלצות הועדה המכובדת הזו, מגדיל לעשות ומורה לחברת "מקורות" להתעלם מהוראות הועדה
  11. משרד הבריאות מספר לציבור שאין שום נזקים הקשורים עם ההפלרה, בניגוד למידע המדעי ולעמדה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות בארה"ב
  12. מרבית המדינות בעולם אינן מפלירות. חלקן הפסיקו הפלרה. חלקן הגדילו לעשות ואסרו בחוק הפלרת מי שתיה
  13. ישראל משיבה כ 70% ממי השתיה לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם המפלירה בקוקטייל הרעלים גם את מקורות המזון והסביבה
  14. קיימות אסטרטגיות ראויות לשיפור בריאות השיניים בקרב האוכלוסיה ואנו מברכים על יוזמת סגן השר הרב יעקב ליצמן על תכניתו לספק טיפולי שיניים לכל ילדי ישראל
  15. אלפי מומחים מכל העולם משלבים ידיים כדי להפסיק את ההפלרה במדינות בהן עדין מפלירים. את קולם הבאנו היום בפניכם
  16. הדיון הציבורי סביב נושא ההפלרה בעולם עובר בימים אלו לזירה המשפטית

כבוד יו"ר הועדה, שרים וחברי כנסת נכבדים,

נדרשו כשבעים שנה להפוך את עישון הסיגריות בתודעה הציבורית מתרופה התורמת לתהליך העיכול לחומר מסרטן וכן לקנוס את האחראיים להונאה המתמשכת, במודע, של הציבור בנושא.

לאחר שישים וחמש שנות הפלרה, נראה שאנו עומדים בפתחו של השלב האחרון במאבק העולמי לקריעת המסכה מעל פשע ההפלרה, אשר מצא דרך לזהם את הציבור והסביבה באופן גורף בפסולת תעשייתית מסרטנת באמתלה של תרופה.

אנו קוראים לכם היום לשים קץ לאבסורד הגלום בחוק חובת ההפלרה בישראל ולאסור בחוק את העשרת מי השתיה והמזון שלנו בפסולת תעשייתית רעילה זו, שרק נזק בצידה, ללא שום תועלת.

תודה רבה

 

רגע לפני שהדיונה האחרונה נעלמת – הצטרפו לקמפיין "קונים את החולות"

רובינו יודעים שחולות סמר הנמצא כ-20 ק"מ מצפון לאילת הוא אתר טבע ייחודי עם נוף דיונות בראשיתי. כולנו יודעים שהאזור הקסום הזה, המזכיר באופיו את מדבר הסהרה, אוצר בתוכו מיני יונקים וזוחלים בעלי ייחודיות גנטית. כולנו יודעים שהמשך כריית החול באזור יפגע משמעותית בבית הגידול האחרון בישראל של מינים אלו. כולנו יודעים שמדובר באתר טבע בעל ערך נופי ואקולוגי עולמי ולפיכך בעל חשיבות רבה לתושבי מדינת ישראל.

כולנו, חוץ ממינהל מקרקעי ישראל והשר אטיאס העומד בראשו!
הנה שוב זה קורה – מנהל מקרקעי ישראל מוציא מכרז למכירת הטבע שלנו ותוך פחות מחודש אנחנו, אזרחי המדינה, נאבד את הסהרה הישראלית אם לא נאמר עכשיו…. די!

והאבסורד הגדול מכל הוא שהפגיעה מיותרת כי יש אלטרנטיבה טובה יותר – כרייה לעומק בחלקות שכבר הרוסות. אפילו הקבלן שקיבל זיכיון לכרייה הכריז כי יהיה מוכן לוותר על הכרייה, כל עוד יוחזר לו סכום הפיקדון שהופקד במנהל מקרקעי ישראל בסך של 1,000,000 ש"ח.  אבל – מנהל מקרקעי ישראל לא מוכן לסגת מהמכרז….

פה אנחנו האזרחים לוקחים את המושכות לידיים שלנו. יוצאים למסע קניות – מוכנים?

כל אחד מאיתנו מתחייב כפי יכולתו לשפות את הקבלן בגין הפיקדון. 100,000 אזרחים שאיכפת להם שמים כל אחד 10 שקלים (או יותר) כדי להוציא את חולות סמר מעבדות לחירות. בואו תהיו חלק מהאנשים שעושים!

*בשלב זה אנו מבקשים רק את התחייבות לתרומה שתשמש לפיצוי הקבלן במקרה הבלתי סביר בו המנהל לא ייכנע ללחץ הציבורי להחזרת הפיקדון

עזרו להפיץ את דף הפייסבוק של הקמפיין   http://www.facebook.com/samar.sands

קריאה נוספת על הקמפיין היום באנרגי:

איך אפשר להציל את חולות סמר? לרכוש אותם

קריאה נוספת על הקמפיין היום בווינט:

מהלך: הציבור יקנה את הקרקע בחולות סמר       

שומרים על השטחים הפתוחים בישראל

מאת: יובל ספיר

חולות חמרה – צילום: יובל ספיר

"נלבישך שלמת בטון ומלט"… זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה. תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת נעלמו הטבע והשטחים הפתוחים בישראל תחת בינוי, חקלאות ותשתיות למיניהן. מדינת ישראל כיום היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ומאופיינת בירידה דרמטית בכמות השטחים הפתוחים. השטחים הפתוחים מהווים את ליבו של המאבק על שמירת הטבע בישראל היום, והתנועה הירוקה שמה למטרה לפעול למען שמירה עליהם. עם הגידול באוכלוסיה והתפרקות המדינה מנכסיה התכנוניים (כדוגמת הרפורמה המוצעת בועדות התכנון), עולות בחריפות שאלות כמו מדוע יש להגן על השטחים הפתוחים, מהו ערכם האמיתי עבור המדינה, מה עושה התנועה הירוקה בנושא זה?

שטחים פתוחים הם האזורים שמכילים מערכת אקולוגית טבעית או טבעית למחצה. יש הגורסים שגם מערכות אקולוגיות המנוהלות בידי אדם (כמו יער קק"ל או חקלאות) עונים להגדרה ולתפקוד של שטחים פתוחים. השטחים הפתוחים בישראל חיוניים הן לטבע והן לאזרחי ישראל במספר היבטים. ראשית, השטחים הפתוחים מספקים שירותים אקולוגיים לאדם, כמו קליטת מי נגר לאקוויפרים, הקטנת סכנת שיטפונות, קליטת 2CO ופליטת חמצן, שרותי האבקה לחקלאות, קליטת זיהום אויר ועוד. שנית, השטחים הפתוחים מהווים מרחבי נופש ובילוי לתושבי המדינה, בעיקר לאלו שחיים באזורים הצפופים שבין גדרה לחדרה. השטחים הפתוחים חיוניים לרווחתם ולבריאות נפשם של תושבי ישראל. שלישית, השטחים הפתוחים מכילים את הזהות ההתרבותית והלאומית, המעוגנת בנופיה הייחודיים של הארץ. לבסוף, וחשוב, השטחים הפתוחים הם המקלט של המגוון הביולוגי הטבעי, או מספקים חיבורים בין אזורים טבעיים ושמורות טבע. השטחים הפתוחים מהווים מסדרון בו יכולים להשמר קשרים בין אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים ומהווים הגנה וחייץ בין ההפרעות האנושיות ושטחי הטבע.

התנועה הירוקה שמה לה למטרה להגן על השטחים הפתוחים כחלק מהסתכלות מורכבת על הסביבה הטבעית והאנושית. מעבר לחיזוק מעמדם של השטחים הפתוחים והגנה עליהם, דוגלת התנועה הירוקה בפיתוח של מערכות עירוניות קיימות, כדי לאפשר חיים בני-קיימא בבניה רוויה עירונית (בנייה שבה יש יותר מיחידת דיור אחת על השטח), ולשחרר את הלחצים לבניה בשטחים הפתוחים. מאבקים על שימור השטחים הפתוחים צריכים להיות משולבים במאמץ לחיזוק איכות החיים בתוך העיר, תוך הבטחת המבנה העירוני האיכותי, הרווית הבינוי ושמירה על אזורי חיץ ירוקים. התנועה הירוקה גם מתנגדת להקמת יישובים חדשים, שגורמים לקיטוע של השטחים הפתוחים ופגיעתם חמורה הרבה יותר מבנייה בצמוד ליישובים קיימים.

התנועה הירוקה יזמה והשתתפה במספר מאבקים בהם השטחים הפתוחים היו במוקד הענין. המפורסם שבמאבקים היה זה שהוביל לעתירה כנגד מינויו של רמטכ"ל שבחסות מעמדו השתלט על שטחים פתוחים בסמוך לביתו. התנועה הירוקה ראתה במינוי כזה איום משמעותי על עתיד הטבע והשטחים הפתוחים, בהתחשב בעובדה שהצבא שולט בכ-80% מהשטחים הפתוחים בישראל (שטחי אימונים ובסיסי צבא) ואינו נתון לפיקוח ועדות התכנון. התנועה טענה שאדם כמו יואב גלנט אינו האדם המתאים לניהול משאבי השטחים הפתוחים של ישראל. לשמחתנו, בית המשפט העליון קיבל את העמדה הזאת ולתפקיד מונה אדם אחר.

מאבקים אחרים בהם התנועה הירוקה שותפה היו המאבק כנגד הקמת שדה תעופה בינ"ל בשדות עמק יזרעאל, נסיון למנוע פגיעה בנחל יתלה על ידי הקמת מסילת רכבת לירושלים, מאבק נגד הקמת מסוף גז בחוף דור, ושותפות במאבק נגד הרפורמה בחוק התכנון והבניה ובמנהל מקרקעי ישראל. בימים אלו מתנהלים שני מאבקים חשובים להם התנועה הירוקה שותפה: מאבק נגד כריית פוספטים בשדה בריר ליד ערד, ומאבק נגד כריית חול בערבה, ליד סמר.

רבים מחברי התנועה הירוקה הם פעילים סביבתיים שעובדים ברמה המקומית לשמור על השטחים הפתוחים. התנועה הירוקה מובילה מהלך לפעילות סביבתית מוניציפאלית, ותומכת במהלכים סביבתיים מקומיים. בעיר רחובות התארגנה יוזמה שמוביליה הם חברי התנועה הירוקה,לשמירה על השטחים הפתוחים שסביב העיר. הועד הציבורי נקרא "מרחבי רחובות" והפעילות מיועדת לשכנע את העיריה וגורמי התכנון להשאיר ללא בינוי את האזור שממזרח לעיר. זהו אזור של פסיפס חקלאי וטבעי שגודלו כעשרה קמ"ר. זהו השטח הפתוח האחרון בגודל כזה שנשאר בין תל אביב לרחובות, וייחודו הוא בגודלו ורציפותו. באזור הוכרזו שתי שמורות טבע (שמורת שיטה מלבינה ישרש ושמורת בריכת רחובות), שרידי מורשת ותרבות, דוגמת מגדל שמירה מימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, וחקלאות מראשית ימי הציונות. מזרח רחובות מהווה עורף אקולוגי, נופי ותרבותי של העיר רחובות ושל יישובי הסביבה (רמלה, מועצה אזורית גזר ונס ציונה). פעילות ועד מרחבי רחובות משלבת עבודה מקצועית עם פעילות ציבורית. בימים אלו הושלם סקר טבע ונוף מקיף ומעמיק על כל השטח, סקר שממפה את השטחים האיכותיים יותר מבחינה נופית ואקולוגית, ומציע המלצות לשימור הטבע, הנוף והמורשת של רחובות. הסקר הוא הבסיס לתכנון של האזור כשטח פתוח איכותי לרווחת התושבים, ולמען הדורות הבאים. במישור הציבורי, ועד מרחבי רחובות מארגנים ארוע ציבורי בחול המועד פסח (יום ראשון, 24 באפריל) בגבעות מזרח רחובות. במסגרת הארוע יערך גם הפיקניק השנתי של התנועה הירוקה. עוד סיבה להגיע..

* ד"ר יובל ספיר הוא אקולוג ובוטנאי, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, חבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה וממובילי ועד "מרחבי רחובות" למען השטחים הפתוחים סביב רחובות.


%d בלוגרים אהבו את זה: