הנהגת התנועה

• הנהגה
• מזכירות
• מועצת מומחים
• סניפים
• תפקידים כלליים

אלון טל

יו"ר התנועה הירוקה

לאחר עשרים שנות עבודה ציבורית למען שמירת איכות הסביבה בישראל הגעתי למסקנה כי למרות הצלחות נקודתיות, השינויים הגדולים הנחוצים דורשים הכרעה פוליטית. כאזרח, אני רואה בדאגה מספר מגמות קשות בחברה הישראלית – פערים חברתיים גדלים, מערכת חנוך מוזנחת, מגמות סביבתיות ודמוגרפיות מדאיגות. אני מאמין שאפשר לשנות את הכיוון.

עבורי, השתתפות בהקמת מפלגת "התנועה הירוקה היתה המשך טבעי של עבודה מקצועית ופעילותיי כאזרח מאז שעלית ארצה לפני 30 שנה. מדינת ישראל יכולה להיות מדינה בריאה יותר מאשר היא היום, אבל כנראה שזה לא יקרה ללא שינוי במפה הפוליטית וסדרי העדיפויות הלאומיים. אנחנו, ב"תנועה הירוקה" נביא את השינוי.
אני רואה שני יעדים עיקריים של המפלגה בשנתיים הקרובות:

1)      בניית תשתית לקראת בחירות מקומיות של 2013, כאשר התנועה הירוקה מגבשת רשימות בישובים בכל רחבי הארץ. חיוני שהדבר יעשה בתיאום עם הסיעות הירוקות הקיימות במסגרת מהלך כולל של איחוד השורות.

2)      ניצול הזמן עד הבחירות הבאות לכנסת לבנות תשתית ראויה במפלגה להתמודדות. מדובר בניית שטח, גיוס משאבים, הרחבה משמעותית של רשימת מכותבי המפלגה, שיפור משמעותית בתחום הדוברות, מיפוי אזורי עדיפות ואפיון המסרים העיקריים.

על מנת להגיע ליעדים אלה, ניתן לחלק את תפקיד יושב ראש התנועה לשני היבטים: מנהלי/פנימי, וציבורי-אידיאולוגי/ חיצוני. בחודש וקצת שאני מכהן באופן זמני בתפקיד, ניסיתי לשדרג את פעילות המפלגה כדי לאפשר את העצמה המיוחלת:

פנימית
–         העסקת מנכ"לית חדשה במשרה מלאה;
–         איתור מטה והשכרת משרדים;
–         חידוש הסיורים החודשיים;
–         פיתוח במבצע גיוס חברים;
–         חידוש מערך חוגי הבית באמצעות פעילי המפלגה;
–         בניית מערך גיוס המשאבים;
–         הגברת שיתוף הפעולה עם עמותת "התנועה הירוקה" תוך הקפדה על הפרדה מוחלטת על פי החוק.

חיצונית
–         פתיחת משא ומתן עם 20 סיעות של "פורשי הירוקים" לקראת השתלבות ואיחוד        ;
–         השתתפות בניהול תיק "גלנט" והדוברות הכרוכה;
–         ייזום תהליך של "ריענון החזון" כדי להבטיח שהאידיאולוגיה מאחורי פעילות המפלגה נשארת מעודכנת ורלוונטית.
·         ייזום תהליך של בחינת הנושא של מגדר וייצוג נשים במפלגה;

שמחתי לגלות בשבועות אלה שהגרעין המקורי של פעילי המפלגה התרחב והחברים האנשים שומרים על האיכות ומביאים אנרגיה מחודשת.   משיות שקיימתי עם רבים מוותיקי המפלגה אשר לקחו פסק זמן אחרי הבחירות, שמעתי שהיום הם מוכנים לחדש פעילות. אין לי ספק שאם נעבוד נכון וקשה, השפעת התנועה הירוקה תהיה מורגשת – במגוון פעילות במישור המקומי והארצי.

חשוב לי לכלול נימה אישית: כאשר פנו אלי עם הצורך למלא את תפקיד יושב הראש באופן זמני, הסברתי שאני אמור לצאת לשבתון אקדמי בספטמבר הקרוב. הדבר בתכנון 6 שנים והוא מתואם עם תאריכי הגיוס של הבנות שלי. בעקבות הנסיבות החדשות, הגעתי לפשרה שהשבתון יתקצר ל-חצי שנה, הוא יתבצע באנגליה (ולא בניו זילנד) כדי לאפשר לי לחזור ארצה פעם בחודש. בזמן שאני בחו"ל, יתמנה מ"מ במקומי ואני אמשיך להיות מעורב מרחוק. אם הבחירות יוקדמו, אזי אצטרך לקצר את השבתון כדי לחזור ארצה ולעבוד בבחירות. זה לא מצב אידיאלי, אבל בעידן של סקייפ, מיילים, פייסבוק ותאריפי טלפון בינלאומיים זולים אני סבור שזה יהיה בסדר. גילוי נאות מחייב שמגבלות אלה יהיו על השולחן לפני הבחירות.

אין לי ספק שבדומה לאירופה, מפלגה ירוקה הולכת להיות חלק מרכזי במרקם הפוליטי המקומי והארצי בישראל. השאלה היא: איזה מן מפלגה זאת תהיה? אני מאמין שביחד נוכל לבנות מפלגה שמקדמת אג'נדה רחבה שמתמודדת בהצלחה עם בעיות החברה והסביבה בישראל ולהוות דוגמא של דמוקרטיה שיתופית ותרבות ארגונית נקיה ופתוחה.

למי שאינו מכיר אותי, להלן קורות חיים קצירים:

ניסיון מקצועי
–       בין 1983-85 עבד בלשכה המשפטית של השירות לשמירת איכות הסביבה של משרד הפנים.
–       בין השנים 1985-86 עבד כמתמחה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.
–       בין השנים 1987-1989 שימש יועץ לסוכנות לשמירת איכות הסביבה של ארה"ב ((EPA אגף מים ואגף מדיניות                 ציבורית.
–      ב-1990 הקים את ארגון "אדם, טבע ודין", וניהל אותו במשך 7 שנים, במסגרתו יזם מאות מאבקים משפטיים למען            הסביבה.
–      בין השנים 1994-1997 נבחר להיות חבר במועצה אזורית חבל אילות ופעל למען איכות החיים בערבה.
–      ב-1995 היה ממייסדי הארגון "ידידי כדור הארץ מזרח תיכון"; חבר הנהלה עד היום.
–      ב-1996 ייסד את "מכון הערבה ללימודי הסביבה", מרכז אקדמי לסטודנטים מהמזרח התיכון ועמד בראשו עד                    2004.
–      בשנים 1997-2003 כיהן כיו"ר "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. במהלך אותה תקופה                    הארגון שילש את מספר הארגונים החברים בו.
–      מ- 2002 חבר בדירקטוריון קק"ל, היום, יו"ר ועדת מנהל פיתוח הקרקע המופקדת על ייעור, שיקום נחלים, פיתוח                וכו'.
–      חבר משלחת הממשלתית לועידת כדור הארץ ביוהנסבורג, 2002 ומ-2004 מייצג את ישראל באמנת המדבור                  באופן שוטף.
–      מ- 2004, פרופסור חבר, החוג לאקולוגיה מדבית המכונים לחקר המדבר, אוניברסיטת בן-גוריון,
–     בין השנים 1990-2011 כיהן כחבר סגל באוניברסיטאות, תל-אביב, העברית, הארוורד ואוטגו (בניו זילנד).

פרסים
2008 "אות מפעל חיים" מן המשרד להגנת הסביבה על תרומה לשמירת הסביבה בישראל.
2006 פרס ברונפמן על "תרומה הומניטארית של מנהיג צעיר יהודי".
2006 פרס שיבע, חוקר מצטיין מטעם קרן בן-גוריון.
1999 פרס לואיס, חוקר מצטיין בתחום הייעור.
1989 פרס ווילנסקי, חוקר צעיר המצטיין באוניברסיטת הארוורד בתחום מדיניות בריאות הציבור.

פרטים אישיים
נולד: 12 ביולי, 1960
עליה לישראל: 14 ביולי, 1980
שירות צבאי: נח"ל מוצנח, שירות מילואים: 1982-2009, דרגה, סמל ראשון
נשוי לרובין, ואב למיקה, הדס וזואי
תחביבים: ריצות ארוכות, טניס, ונגינת מוסיקת קאונטרי

רחלי תדהר קנר

יו"ר משותף

קבוצת פייסבוק של רחלי תדהר לבחירות

בכיתה ו' במסגרת שיעורי האזרחות בבית הספר, הקמתי יחד עם חברתי את מפלגת "רצ- לטבע", במצעה של המפלגה קראנו להקים גינה במקום משטחי החול בבית הספר ולהוסיף טיולים חודשיים להיצע הקיים.

כחוט השני הנמשך בחיי, לפני שנתיים חברתי לחבורה המייסדת וביחד הקמנו את ה"תנועה הירוקה". מתוך אמונה עמוקה שמפלגה ירוקה, חברתית, סוציאל- דמוקרטית, היא מפלגה שכנסת ישראל צריכה. מאז כיהנתי כחברת הנהגה, וכראש פורום היו"רים של הסניפים המקומיים. היום, אני רוצה לטפס למעלה, לכהן כיושבת ראש המפלגה, ולהוביל את התנועה הירוקה לכנסת.

אני רוצה להוביל את התנועה הירוקה לניצחון בבחירות הארציות הבאות. וכדי להצליח במשימה אני מאמינה שצריך לנצל את המשאבים המעולים הקיימים בתנועה הירוקה. לעורר במקביל גם תנועה עממית ירוקה חברתית, וגם להוביל את המפלגה למושבה המתאים בבית הנבחרים הישראלי.

אני מאמינה שצריך לבנות את התשתית שלנו לקראת הבחירות הבאות ואני מאמינה בעבודת שטח. לאסוף את המתפקדים והחברים אחד אחד עד שנהיה לעם רב, לפגוש אותם בחוגי בית, ובפעילות, בהפגנות ובצעדות, שישמעו עלינו. אני מאמינה  בתמיכה בקמפיינים מקומיים, בקמפיין גרילה, ובכל האמצעים שימקמו אותנו כמפלגה ש"עושה", כמפלגה שפועלת, כמפלגה שרואה את הציבור ומצדיעה לו.

היום אני מגישה מועמדות לראשות מפלגת התנועה הירוקה מתוך בחירה וידיעה כי יש ביכולתי להנהיג את קהל החברים ולחולל שינוי, יש בכוחנו לתרום משמעותית לישראל טובה, מתחשבת, רגישה וירוקה יותר.

אני נשואה באושר לניב ואם לאיילת לנטע הנהדרות, ולעמרי המקסים.

באמתחתי שנות פעילות רבות ומוצלחות למען הסביבה, החברה והקהילה.
בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון, בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי וספרות עברית, ותואר שני בהתנהגות ארגונית מאוני Polytechnic, NY  (שלוחת ישראל). אני בוגרת מכון הערבה ללימודי הסביבה, והייתי חברת גרעין עודד של תנועת המושבים.

התנדבתי, עבדתי, וכיהנתי כחברת ועד מנהל, במגמה ירוקה – סטודנטים מובילים אקטיביזם סביבתי. אני מכהנת כיו"ר עמותת ראם לקידום חינוך וולדורף ברחובות.

בהכשרתי אני יועצת אסטרטגית לשינוי חברתי סביבתי, עובדת בשתי"ל (שרותי תמיכה וייעוץ לשינוי חברתי) ומאמנת אישית להצלחה. .
מאחוריי שורה ארוכה של הישגים שהשפיעו על מדיניות התכנון והבנייה בישראל. במאבקים אלה הנהגתי מאות פעילים, בהתנדבות, בעשרות פעולות ציבוריות למען שמירה על איכות החיים בישראל
– הובלתי  לניצחון את המאבק הציבורי להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת, כחלק מהקואליציה לשימור מפרץ אילת
–  הובלתי בהצלחה מהלכים לשינוי מדיניות התחבורה בישראל ולקידום תחבורה ציבורית- אלטרנטיבית יעילה, זולה ועדיפה
–  השתתפתי בתכנון ובפעילות הציבורית שתמכה בהעברת חוקים סביבתיים: חוק אוויר נקי, חוק חופים, חוק הפיקדון
–   ייעצתי לארגונים לזכויות נשים, לקידום בחינוך, לנגישות, לשיתוף ציבור ברשויות מקומיות
–   ייעצתי ותמכתי במאבקים סביבתיים רבים בהם: המאבק לביטול תכנית ספדי ושימור הרי ירושלים, במאבק להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה, במאבק נגד בנייתה של תחנת כוח מונעת בפחם באשקלון, בבנייה בחוף ניצנים, בביטול תכנית בניית מרינה במפרץ בת-גלים בחיפה.

בית המחוקקים הינה הזירה שבה אוכל להביא את מחויבותי למען ישראל טובה יותר לידי ביטוי נרחב מבעבר. אני מאמינה בקביעתו של המחזאי המפורסם ויליאם שייקספיר ש"סיבות נכונות מניעות פעולות עוצמתיות". הוכחתי זאת בעבר ואעשה זאת כנציגת התנועה הירוקה בכנסת.
מאמר שכתבתי על נשים ופוליטיקה בישראל.

 

ערן בן-ימיני

אני מאמין

 

אני מאמין כי לתנועה הירוקה היכולת להשפיע מעבר לכוחה הפוליטי בכנסת, עצם קיומה ופעילותה מציבים אמות מידה, ערכים וחזון המאתגרים את הפוליטיקה הישראלית.

אני מאמין כי בעבודה נכונה וקשה יכולה התנועה הירוקה להכנס לכנסת כבר בבחירות הבאות ולהוכיח את יכולתה בזירה הפרלמנטרית.

אני מאמין כי לתנועה הירוקה יש גם ערך נוסף ברמה המוניציפאלית ובבחירות המקומיות הבאות תתמודד המפלגה בהצלחה במספר רב של רשויות מקומיות אשר יביאו לתושבים את בשורת הקיימות המקומית.

אני מאמין בכל זאת מכיוון שלתנועה הירוקה בסיס מוצק והמחוזק בשלוש רגליים איתנות:

האנשים הפועלים בה – רבים מפעילי התנועה הירוקה פועלים לשינוי חברתי ופעילים בארגונים שונים מזה שנים רבות, נשים וגברים עם ברק בעיניים אשר עשו רבות למען חברה צודקת יותר בתחומים רבים ושונים.

האמונה ביכולת לשנות – בעוד חלקים רבים בחברה הישראלית אבדו את האמונה ביכולתם ליצור שינוי ואבדו את אמונם במערכות שלטוניות, התקבצה בתנועה הירוקה קבוצה גדולה של אנשים המאמינים ביכולתם האישית וביכולתנו ככקבוצה להפוך את ישראל למקום שטוב לחיות בו.

הסיפור – כפי שחברי אילון שוורץ אומר בתנועה הירוקה אין דגלים, יש סיפור אחד המחבר את כל הדגלים השונים לתפיסת עולם שלמה.

אני רואה בתנועה הירוקה ארבעה ערכים מרכזיים היוצרים את תפיסת העולם השלמה:

1. הסתכלות ארוכת טווח ולמען הדורות הבאים – רבים יאמרו שיש להם הסתכלות ארוכת טווח, אבל רק בתנועה הירוקה זהו ערך אשר בגינו אנו מוכנים גם לשלם מחיר בהווה, כדי לאפשר קיום לדורות הבאים.
2. שיוויון – ערך השוויון החומרי והזהותי הוא מרכיב בסיסי בתפיסת הקיימות. אנו רואים מה קורה כאשר ההון נצבר ע"י מספר מצומצם של אנשים, מה כוחם ומהם הנזקים החברתיים והסביבתיים הנגרמים על ידם. ומנגד מה קורה לאוכלוסיות ממודרות מהחברה וההון ולכמה מעט זכויות חברתיות וסביבתיות הם זוכים.
3. אקולוגיה חברתית וקהילתיות – כמו במערכות אקולוגיות כל פרט מושפע מהפרטים האחרים, כך גם החברה האנושית: פגיעה בחלק מהחברה מוביל לפגיעה בחברה כולה. קהילתיות היא אחד הכלים החזקים ביותר להתמודדות עם המשברים החברתיים והסביבתיים.
4. אנטי כוחניות והתנגדות לניצול – תפיסת העולם הירוקה מתנגדת לכל סוג של הפעלת כח, כיבוש, שליטה וניצול בין אם זה אדמה, בעלי חיים, אנשים ועמים. התפיסה המקיימת מעדיפה להשתלב, ללמוד על האחר וללמוד לחיות עם האחר, בין אם זה בא לידי ביטוי בחקלאות אורגנית, הפצת נשק גרעיני, יחס לגר ולעמים השכנים.

לסיפור של התנועה הירוקה תשובות לכל הסוגיות העומדות על סדר היום הישראלי ועל כן התנועה הירוקה איננה מפלגת נישה אלא מפלגה המייצרת חזון חדש למדינת ישראל ולתושביה.

יותר מכל אני שמח שכולנו ביחד השכלנו להפוך את התנועה הירוקה למשפחה ובית ואני בטוח שרבים מאיתנו יחושו זאת בועידה הקרובה ומפגשים האחרים של המפלגה.

ערן בן ימיני

פברואר 2011

 

 

ערן בן ימיני מייסד "מגמה ירוקה" – ארגון סטודנטים ארצי להגנת הסביבה. בעל תואר ראשון בפיזיקה מהטכניון. מראשי המאבקים למען חופים פתוחים לציבור, עמד בראש המתבצרים בפרויקט סי אנד סאן, וממובילי המאבקים למען חוק הפיקדון, נגד תוכנית ספדי, נגד זיהום רמת חובב, למען רכבת מהירה לירושלים ועוד. משנת 2003 מוביל בן-ימיני את תוכנית הלימודים "עמיתי הסביבה" במרכז השל. כמו כן הקים בן-ימיני את המסלול הסביבתי במכללת סמינר הקיבוצים וכיום מלמד במסלול. כיהן כיו"ר הוועד המנהל של ארגון "מגמה ירוקה" במשך 3 שנים, וכיום יו"ר התנועה הירוקה. בן 42, נשוי לרונית, גדל ומתגורר ברמת גן.

 

יעל כהן פארן

פורום ישראלי לאנרגיה

יעל כהן-פארן מפעילות הסביבה הבולטות בישראל. מנכ"לית מייסדת של "הפורום הישראלי לאנרגיה", ובעבר מנכלי"ת "מגמה ירוקה" ומובילת המאבק בכביש חוצה ישראל. בשנת 2000 היתה כהן-פארן מראשוני המצטרפים לארגון "מגמה ירוקה" ובמסגרתו הובילה את מאבק השטח האקטיביסטי נגד כביש חוצה ישראל. ב- 2002 מונתה למנכ"לית הארגון והחליפה את ערן בן-ימיני, מייסדו. תחת ניהולה הפך "מגמה ירוקה" לאחד מארגוני הסביבה המשפיעים בישראל. כהן- פארן הובילה מהלכים מרחיקי לכת מול הממשלה ובכנסת, הפעילה מאות ואלפי מתנדבים, גייסה וניהלה את כספי הארגון והעצימה עשרות פעילים, שהפכו לפעילים מרכזיים בתנועה לשינוי חברתי-סביבתי בישראל. בשנתיים האחרונות, הקימה כהן-פארן את "הפורום הישראלי לאנרגיה", עמותה המקדמת מדיניות אנרגיה בת-קיימא בישראל. הפורום עוסק באיסוף ידע בתחום ועבודה מול השחקנים השונים במשק האנרגיה כגון משרדי הממשלה, חברת החשמל, התעשיה ותעשית ה"קלינטק", במטרה להביא לחסכון באנרגיה.

אבי דבוש

antenot.shatil@gmail.com

שלום לחברות וחברי התנועה הירוקה,
שמי אבי דבוש. אני בן 34, אב לשני בנים מקסימים ומתגורר בעוטף עזה. מנהל את תחום התכניות וחבר בהנהלת ארגון שתיל, ארגון לתמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי. הקמתי וניהלתי בעבר בית ספר לנערים אוטיסטים, התנדבתי ועבדתי בארגון מגמה ירוקה וניהלתי את פרויקט סביבה וקהילה בשתיל. הובלתי וריכזתי שורה של פרויקטים ומאבקים חברתיים וסביבתיים, ביניהם המאבק נגד הקמת תחנת כח פחמית באשקלון, ארגון משתתפי תכנית ויסקונסין, המאבק בהפרטת הקרקעות, המאבק ברפורמה בתכנון והמאבק להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי ועוד.במאבקים אלה הובלתי עבודת תקשורת, לובי מול חברי כנסת, שרים ופקידי ממשל, הפעלת ניו- מדיה ופעילות ציבורית. אני מרצה במכללה החברתית-כלכלית ושימשתי בעבר יו"ר אסיפת הנציגים של "כח לעובדים". יועץ ארגוני במקצועי, בעל תואר MA בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת בן גוריון.

אנו נמצאים בתקופת מפתח בהתפתחות החברה הישראלית. מצד אחד אנחנו צומת למשברים גלובליים מטלטלים, כמו תרבות הצריכה הבלתי מרוסנת, משבר האנרגיה, משבר הייצור והתעסוקה וכמובן משבר שינויי האקלים, ומצד שני אנחנו חשופים לבעיות הייחודיות של חברת מהגרים משוסעת ה"מתעקשת" להגיע לשיאים של עוני, פערים חברתיים- כלכליים וחקיקה אנטי- דמוקרטית. לכל אילו יש להוסיף את מיקומנו הגיאו- אסטרטגי הרגיש במרחב המזרח תיכוני ואת הקושי שלנו להציע פתרון הולם לבעיות הביטחוניות והכלכליות העולות ממנו, והנה לכם תמצית החלום ושברו. אין ספק שקוימה בנו הקללה הסינית "שיהיו לכם חיים מעניינים".

התנועה הירוקה, הינוקא הפוליטי שאנחנו מטפחים, שרדה מערכת בחירות ראשונה סוערת, מרגשת ומטלטלת. כעת אנחנו בני שנתיים. מתחילים לצעוד על רגלנו בעצמאות ולשאול איך ולאן. בעיני, כמי שנמצא בצומת מרכזי בחברה האזרחית הישראלית, אין דרך משמעותית להשפעה, מלבד הדרך הפוליטית. אם היו מבוגרים אחראים מסביבנו המובילים את מדינת ישראל בדרך קשה אך אמיצה ומתוך חזון, היינו אומרים דיינו. אך המצב איננו כזה והאחריות היא על כתפינו לשנות. אין מישהו אחר שיעשה זאת.

לקחתי חלק פעיל בבניית וייסוד המפלגה, עוד מהשלבים הראשונים ביותר, מתוך אמונה כי יש צורך בכוח פוליטי משמעותי שיוביל סיפור רענן ומשפיע לטובה, כזה המבוסס על קיימות, על אחריותנו על הכלל, כבני אדם וכישראלים, ועל הדורות הבאים, על הצורך בתכנון צופה פני עתיד, בדמוקרטיה כדרך חיים ולא כטקס פורמלי, על ראיית הכלכלה כאמצעי ולא כמטרה, על הפסקת ניצול המשאבים ודיכוי בני האדם, ועל השפעה רחבה על התרבות, באופן היונק משורשים גלובליים ולוקליים.

הקמתי את מזכירות התנועה הירוקה ועמדתי בראשה למעלה משנה וחצי. חברותי, חברי ואני הצלחנו לייצר גוף מקיים, תוסס ואחראי שייצר חלק משמעותי מהליבה של התנועה הירוקה בשנים האחרונות. עזבתי את תפקידי, בעקבות תחושה של חוסר כיוון של ההנהגה ואני גאה על שחברי המזכירות, בראשות רעות שניר ויובל ספיר, לקחו את המושכות בכשרון רב והוכיחו עד כמה עומק ופוטנציאל מנהיגותי יש בתנועה הירוקה.

כעת נקראתי לשוב ולקחת תפקיד ובעיני אין ברירה מלבד להסכים, כיוון שמדובר בבייבי של כולנו ועלינו לקחת אחריות עליו ולטפח אותו. רק השקעה אמיתית ודחיפת העגלה במשותף יכולה להביא אותנו להצלחה בבחירות הבאות.
חלק מן האתגרים המרכזיים העומדים מולנו:
יצירת זהות סביבתית- חברתית רחבה- לא על מנת לקדם ירוק של איכות חיים עירוניים, כלווית חן לחיינו האפורים נוצרנו. עלינו לייצר חזון ודרך המחברת בין צדק חברתי- כלכלי וצדק סביבתי, על מנת שנוכל לדאוג לכלל התשתיות וחלוקת המשאבים בחברה הישראלית.
חיבור לעשייה אפקטיבית- יש מקומות רבים בהם עלינו להשמיע קול, להתחבר ולהשפיע. זה קורה יותר ויותר וצריך להתחזק.
יצירת תשתיות תמיכה- מערך של מפגשים מקומיים, חוגי בית וחיבורים חדשים, כבנייה לקראת בחירות 2012.
יצירת הנהגה תוססת ועמוקה- דווקא במקום בו המשאב שלנו הוא המשובח ביותר, כשלנו. עלינו לטפח כוורת מנהיגותית רחבה, מגוונת (במגדר, גיל, אתניות, גיאוגרפיה וכו), על מנת שנוכל לקדם את העגלה בכוחות רציניים ומשותפים.
התמקצעות ומיקוד- בניית תכנית עבודה פוליטית הנגזרת מן המטרה האחת והיחידה העומדת לפנינו: הכנסת אנשי סביבה- חברה מעולים לכנסת הקרובה.

מה עוד? כתבתי מאות מאמרים בעניינים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, המתפרסמים בדה מרקר, YNET, NRG, הסביבה ובבלוג שלי במאקו. מוזמנים לקרוא וללמוד עוד על דעותי.
ריכוז מאמרים כאן

כיתבו לי ל-antenot.shatil@gmail.com או התקשרו ל0525345923

שרית עוקד

דר' שרית עוקד
פעילה חברתית וסביבתית מזה שנים ארוכות. עומדת בראש קבוצת תושבי ערד הנלחמים כנגד הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר, ממקימי בית ספר הדמוקרטי בערד ועמותה למניעת אלימות בערד. בעבר חברה בועדות חינוך, קליטת עליה ופיתוח עירוניות וכן בדירקטוריונים של מתנ"סים שונים בנגב.

שרית עוקד בת 45, נשואה לאורי ואם לשלושה ילדים ערד בן 17,עינב בת 13 ודפנה בת 9. תושבת הנגב יותר מ20 שנה מהן 16 שנים בערד.
עצמאית העוסקת בייעוץ ארגוני, סביבתי וניהול פרויקטים חברתיים וחינוכיים בעיקר בדרום הארץ.
בעלת ניסיון של 8 שנים בניהול מתנ"סים מהם 3 שנים בניהול המתנ"ס הבדואי שגב שלום, מתנ"ס במשבר שנקראה לנהלו וקודם לכן 5 שנים של ניהול מתנ"ס ערד שהעסיק 130 עובדים ומעל 400 מתנדבים ופעילים שראו במתנ"ס בית חם להתנדבותם.
קודם לכן עבדה שרית כעשר שנים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. כמרצה במחלקה למקרא ומזרח קדום, וניהלה מעבדה לארכיאולוגיה.
בצעירותה עבדה כמורת דרך לישראלים ותיירים בכל רחבי הארץ.
שרית עסקה בניהול מערכות ציבוריות, בגיוס משאבים ותרומות מהמגזר העסקי, הממשלתי והפרטי, בתנאים של רב תרבויות, והשתמשה בכלים של גישור וחיבור בין אוכלוסיות שונות, כמו כן עודדה שרית בקהילות שונות קיימות, פעילות לזהות יהדות פלורליסטית, העצמת נשים ועוד.
פעילות פוליטית: בשנה האחרונה התמודדה שרית על ראשות עיריית ערד בראש רשימה עצמאית.
חברה בתנועה הירוקה מאז הקמתה ואף הייתה חלק מרשימתה לכנסת.

שגית פורת

בשיחה שהייתה לי לא מזמן עם חבר אנגלי, יזם מצליח של פרויקט סביבתי בינלאומי בתחום העסקי, הוא אמר לי שאנחנו עושים שימוש לא נכון בשפה בהתייחסות שלנו לאיכות סביבה – ויותר מכך לסביבתנים (פעילי סביבה). הרי בעצם ה'סביבה' היא הכל (everything), ולפיכך environmentalist הוא למעשה everythingist, והרי אין, ולא יכול להיות, דבר כזה. הוא רצה להתלונן על הקושי בשימוש בשפה, אבל אני רוצה להשתמש בטענה שלו במשמעות אחרת בהקשר הפוליטי שלנו: נכון, אנחנו לא סביבתנים, אנחנו everythingist-ים.

חלף העידן בו הסביבה הייתה נושא נישה, שאולי נטפל בו כשנתפנה מכל הדברים הדחופים הרבה יותר. היום (אם אנחנו קצת מודעים למה שקורה סביבנו), אנחנו כבר מבינים שצריך להתנהל בצורה בת קיימא, פשוט אין ברירה אחרת. אנחנו חייבים להפנים את השיקולים הסביבתיים והחברתיים לכל תחומי החיים; כי לא ניתן להמשיך לנהל את עיקרי המדיניות, בהם הכלכלה, התעשייה, והמסחר מבלי להתייחס לכושר הנשיאה המוגבל של המערכות הסביבתיות של כדור הארץ שלנו בכלל ושל הסביבה המקומית שלנו בפרט; כמו גם למערכות האנושיות, הפערים החברתיים המתרחבים, והצורך להתנהל בהוגנות אנושית בסיסית. וזאת בעיניי העבודה של התנועה הירוקה: להסביר את החיוניות הזאת של הפנמת "קיימות" לאלה שעדיין לא מבינים אותה, והמנהלים את המדינה ללא התחשבות בשיקולים בסיסיים שיאפשרו את הקיימות שלנו לאורך זמן – בכל המובנים.

אחד הכלים המרכזיים לעשות זאת הוא בפיתוח תוכנית מגובשת לגישה כלכלית מתקדמת של צמיחה ירוקה, שתקדם את ישראל לעולם המחר. תוכניות רבות כאלה כבר פותחו ברחבי העולם, בעיקר בתגובה ומתוך ניסיון למצוא פתרון למשבר הכלכלי העולמי, וזכו לכינוי Green New Deal. אני מרכזת כיום את העבודה לפתח תוכנית כזו המותאמת למציאות הישראלית, ואני רואה בעבודה זו מכשיר חיוני למצע כלכלי חדשני וחשוב של התנועה הירוקה, הבשורה שלנו למערכת הפוליטית.

המסר שלנו טוען שאי אפשר להמשיך ולדחות את הטיפול בסוגיות אזרחיות, חברתיות וכמובן סביבתיות מתוך אשליה שהן משניות לסוגיות הביטחוניות הקשות. יחד עם זאת, אני לא חושבת שזה נותן לנו את הפריבילגיה להימנע מלהביע עמדה לגבי סוגיות מרכזיות בחברה ובפוליטיקה הישראלית, מתוך ראיית עולם רחבה וכוללת של קיימות, שכורכת בתוכה גם שלום וזכויות אדם. אני רוצה להרגיש שהבית הפוליטי שלי אכן עוסק בראייה רחבה, תומך בקידומם של תחומים אלה ומגבה את העוסקים בכך. בעיקר בתקופה זו, בה המציאות הישראלית מרגישה קשה והדמוקרטיה מאוימת על ידי מחרחרי מדון, שנאה וחוסר סובלנות, אנחנו לא יכולים להישאר אדישים.

וקצת מידע ביוגרפי:
את הפעילות הפוליטית שלי התחלתי בגיל 15, ממנה הגעתי בהמשך לעבודה בכנסת כעוזרת פרלמנטרית (6 שנים בשנות ה-90, לח"כים בסיעת מרצ), במקביל ללימודי התואר הראשון בגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. בעזרת מלגת Chevening היוקרתית של משרד החוץ הבריטי עשיתי תואר שני בתכנון באוניברסיטת לונדון – UCL, בו התמקדתי בשיתוף הציבור בהליכי תכנון.
עבדתי שנים רבות בניהול וקידום פרויקטים סביבתיים במסגרות שונות, שימשתי כלוביסטית לנושאים סביבתיים כמנהלת קשרי הממשל של חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. בשנים האחרונות ריכזתי את קואליציית ארגוני הסביבה "דרכים לקיימות" המקדמת מדיניות אקלים ופיתוח בר-קיימא בישראל, ולאחרונה סיימתי עבודתי כסמנכ"ל חיים וסביבה.
למדתי בעבר גם צילום גיאוגרפי ודוקומנטרי, ואני עוסקת בצילום מדי פעם, אבל הרבה פחות ממה שהייתי רוצה.
כיום אני יועצת עצמאית בנושאי מדיניות סביבה וקיימות, ואני לקראת סיום תואר שני (נוסף) בקיימות ואחריות (Sustainability and Responsibility) בבי"ס לעסקים באנגליה.

ד"ר נח עפרון

יו"ר סניף תל אביב

noahjefron@gmail.com

http://www.sts-biu.org/IW/view-stu.asp?studentid=2

 

שלום חברות וחברים,

הצטרפתי לתנועה הירוקה ביום היווסדותה. בשנתיים האחרונות, אני מייצג את התנועה כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו, במסגרת רשימת "עיר לכולנו". העבודה במישור העירוני הייתה ועודנה חוויה מקסימה ומכוננת, בה נוכחתי מקרוב גם בבעיות העצומות של הפוליטיקה הישראלית וגם בפוטנציאל האדיר לשפר את חיינו דרך פוליטיקה. מדי יום, במפגשים עם תושבים בודדים ועם ארגונים ועם קבוצות שקמות יש מאין לקדם נושא זה או אחר, אני רואה שמאחרי התשישות של הפוליטיקה הקיימת,  עומדים בני אדם – אזרחים — מלאים במרץ, דחף ליצור , ורצון להטיב ולעזור. כל אלה, הרוב הלא-כל-כך-דומם בארץ, הם הבוחרים לעתיד של התנועה הירוקה.

<!–break–>

תיאור מפורט של הפעילות שלי בשנתיים האחרונות אפשר להוריד פה. בקצרה, אני אחד המנהיגים של קמפיין "מהיר בעיר", שבמסגרתו אלפי תושבי העיר התגייסו לדרוש מראש העיר לתכנן תוכנית להסעת המונים מבוססת אוטובוסים. הקמפיין, שעוד נמשך, הצב את תשומת ליבה של העיר כולה על נושא התחבורה הציבורית למשך חודשים רבים. הייתי פעיל בקמפיין שקיפות שבמסגרתו עתרתי בהצלחה לבית המשפט, יחד עם התנועה לחופש המידע, להכריח את העירייה לפרסם את התקציב העירוני בגיליון נתונים ממוחשב. בנוסף, ניסיתי לקדם בדרכים מגוונות נושאים כגון שמירה על המרחב הציבורי, ירוק בעיר, הפחתת זיהום, צמצום פסולת ומיחזור, פיתוח בר-קיימא, דיור בר-השגה, וצדק חברתי וחלוקתי. בגדול, יחד עם חברי ב"עיר לכולנו", אני נאבק לשנות את סדר היום הפוליטי בעיר.

ביחד, אנחנו חייבים לעשות את אותו הדבר – לשנות את סדר היום הפוליטי — במישור הארצי. לשם כך, אני מבקש להצטרף להנהגת התנועה הירוקה.

אשמח לשוחח עם כל חברה או חבר התנועה, בכל עת, בכדי להבהיר את עמדותיי, לענות על שאלות ולהכיר:
050-8671238         noahjefron@gmail.com

בברכה,

נח

נ"ב, מעבר לחיים הפוליטיים שלי, אני מרצה על הפוליטיקה של המדע והטכנולוגיה בתוכנית הבין-תחומית למדע,טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, אותה ייסדתי לפני עשור. בעברי, הייתי עמית מחקר באוניברסיטאות הרווארד,, MIT ופרינסטון. וכיהנתי כנשיא האגודה הישראלית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע. אני משמש נציג ציבור בוועדת הפיקוח הראשית לצמחים מהונדסים (ורצ"ם) של משרד החקלאות. פרסמתי שני ספרים ומאמרים רבים העוסקים בחיבורים הסבוכים בין פוליטיקה, דת וידע. אני יליד ארה"ב, וגר בתל אביב עם בת-זוגי סוזן, בתי דרה ובני מיכה, ועוד כלבה (אלה), חתולה (לאיזה מיי אלקט) וארנב (עמרי).

 

עמראני אחמד

השכלה: בשנת 2004 סיימתיB.A באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בלימודי גיאוגרפיה ופיתוח סביבתי,תקשורת ופוליטיקה וממשל.כמו כן סיימתי לימודים הכשרה בניהול ארגוני ומערכות חינוך במכללת אחווה. ועברתי קורס הכשרה והסמכה לעיתונאים ערביים בישראל במרכז אעלאם-נצרת. בשנת 2008 קיבלתי תעודה בניהול בכיר לארגונים מאוניברסיטת בן גוריון,שתיל ומרכז מנדל למנהיגות. ובשנת 2010 סיימתי לימודים לתעודת הוראה באזרחות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במהלך העשור האחרון למדתי במסגרת הרבה קורסים והשתלמויות כגון ניהול וגיוס כספים ומשאבים, ניהול משא ומתן וכו'.

ניסיון מקצועי: מזה 6 שנים אני עובד כמורה לגיאוגרפיה ואיכות סביבה בבית ספר תיכון אלראזי ברהט. בשנת 2004 עבדתי תקופה של חצי שנה בעיתון אח'באר אלנגב בתור מזכיר וכתב. עבודה זאת הכשירה אותי על קצה המזלג בעיתונאות, ונחשפתי לצורת העבודה ושיטות התפקוד במשרד עיתון. בשנת 2007 עבדתי כמנחה חברתי ומנהלן בפרויקט מצוינות אשר מנוהל על ידי החברה למתנ"סים ודרומה. הפרויקט בוצע בשני הכפרים הבדואים קסר-אלסר ואבו קרינאת. בין השנים 2008-2010 עבדתי כמנהל לשכת ראש עיריית רהט וחבר ועדת היגוי לבניית תוכנית אב לאיכות הסביבה בעיר.

<!–break–>

עבדתי בצורה התנדבותית במסגרת פורמים ועמותות חברתיות , והשתתפתי במספר רב של פעוליות. התנדבות זו העשירה אותי בניסיון רב ומקצועיות , ותרמה לי הרבה בשל היכרות עם הרבה אנשים. בשנת 2002 הקמתי ארגון ראשון בסוגו בעיר רהט שנקרא "רהט ירוקה". ארגון זה עסק בטיפול בבעיות איכות סביבה שקימות בעיר. במהלך הקמתי ארגון זה הצלחתי לגייס תוך כמה חודשים 40 תושבים מרהט שמרביתם סטודנטים , מורים ובני נוער שהתחלנו בעשייה ופעוליות חשובות לשיפור איכות הסביבה בעיר, מאז הקמת הארגון אני מנהל אותו, ארגון זה ברוך השם גדל וזכה במגן השר לאיכות הסביבה לשנת 2005.

"האמונה שלי היא שהטבע והסביבה שייכים לכולנו. ישראל עברה הרבה שינויים והתפתחויות טכנולוגיות, עיור ושינויים דמוגראפיים שהשפיעו רבות על איכות הסביבה במדינה. נוצרו הרבה אוכלוסיות חלשות ופריפריה ענייה שהיה קשה מאוד לקדם נושאים ירוקים בה. מדיניות ממשלות רבות התעלמה לחלוטין מהטבע ואיכות הסביבה בישראל ולא פעלה לבניית תוכניות בר-קימא שיובילו לשמירה על איכות החיים והמגוון הירוק שקיים בסביבה שלנו. אני מאמין כי הציבור צריך לפעול ולהגן על כל סמל ירוק שקיים במדינה שלו, שטחים ירוקים, אוויר נקי, חופי הים, הכבישים, ים המלח, יערות וחורשות הם רכוש של כולנו והם פיקדון שהחובה המוסרית והאידולוגית של כולנו היא למסור אותם לדורות הבאים בשלומותם. בעיה סביבתית באזור מסוים היא בעיה של כל התושבים, הבעיה של הזיהום ממפרץ חיפה צריכה להדאיג את תושבי הנגב גם, והבעיה הסביבתית שגורמת רמת חובב בנגב צריכה להדאיג את תושבי תל אביב, והבעיה של התחנה הפחמית באשקלון צריכה להדאיג את תושבי אילת. חוסר האכפתיות של הקהל הרחב מבעיות סביבתיות מעודד ממשלות וחברות ואנשי נדל"ן לנצל ככל הניתן את הטבע ולפגוע באיכות החיים שלנו. כבן למגזר חלש כחלק ממיעוט אני מרגיש את החשיבות של שותפות מלאה של כולנו בבניית אג'נדה ירוקה שכולם עומדים סביבה ופועלים לביצועה, אג'נדה זו אינה שייכת לחלק מסוים מהאוכלוסייה אלא באה להגן על כולנו תושבי היום ודורות המחר".