ראשי
> Uncategorized > חברינו, חנן לוי- עינב, נפטר היום (31.12.12)
חברינו, חנן לוי- עינב, נפטר היום (31.12.12)
התנועה הירוקה מרכינה ראשה יחד עם התנועה הסביבתית כולה,
חנן עינב-לוי בימי הקמפיין לבחירות ב 2009
על מותו בטרם עת של חנן לוי- עינב- חבר יקר, איש אהוב, אקטיביסט ללא חת.
בין שלל הפעילות שחנן לקח בהן חלק, חנן היה בין מייסדי התנועה הירוקה, וליווה אותנו לאורך השנים בדרכו המיוחדת של שילוב בין אקטיביזם לא מתפשר לבין שקט ורוגע נפשי.
תנחומינו למשפחה ולחברים הרבים, שלא תדעו עוד צער.
יושבים שבעה בבית המשפחה בפתח תקוה רחוב זכרון יעקב 8 דירה 20.
:קטגוריותUncategorized
חנן עינב לוי
להשאיר תגובה
Flickr Photos
התנועה הירוקה תומכת בקמפיין מהיר בעיר בתל אביב
התנועה תומכת ב"פורום 15 דקות" לשיפור התחבורה הציבורית בירושלים
מערך תחבורה מבוסס בי אר טי בהודו
ירוק אדום כחול לבן 
חנן היה אחד האנשים הראשונים שהכרתי בתנועה הירוקה ובעצם היה מאותה הקבוצה שגרמה לי להתאהב במפלגה הזאת. אני מתכוון לכתוב פוסט על זה מחר. יש לי הרבה מה לומר על האיש המקסים הזה למרות שלא הייתי בן חבריו הקרובים.
יש אנשים שבשנות חיים מעטות מצליחים לעשות הרבה יותר משרובנו עושים בחיים ארוכים. לצערי לא ממש הכרתי אותו. לא הייתי בשלבים של ייסוד התנועה ואני לא חושב שנתקלתי בחנן בועידות או פעילויות בהן כן הייתי, אבל ברור לי שהוא היה מאלה שמותירים אחריהם חריץ כלשהו בקליפת העולם, שינוי שמשפיע ומהדהד גם אחרי לכתם.
לפני שלוש או ארבע שנים התקיים בירושלים קורס בנושא קיימות וחנן הוזמן לתת שם את אחת ההרצאות; זה היה המפגש היחידי שלי אתו, אבל הוא בהחלט השאיר את רישומו. לעתים (רחוקות מדי) הייתי מגיע לבלוג עתיר המידע שלו או נתקל בדברים שכתב ותמיד בתחושה שאין לי מספיק זמן כדי לקרוא הכל ושצריך לחזור לשם שוב, פנוי יותר. כל פוסט שלו היה עמוק ומקיף, עם המון קישורים שפותחים עוד חלון למידע נוסף, וכתוב בצורה מרתקת ובלשון קלילה.
אתמול כשקראתי על פטירתו בהודעה של התנועה הירוקה נכנסתי שוב לבלוג, שנראה עדיין חי מאד ורק ברקע הידיעה המכאיבה שכל זה נעצר ברגע. אפילו הפוסטים על מחלתו והטיפולים היו שילוב של סקרנות, מחקר מדעי ורוח משועשעת משהו. אחד הפוסטים האחרונים שלו שהשאיר בי את רישומו היה רק קישור – קישור לכתבה על נשיא אורוגוואי, "הנשיא העני בעולם", הכי "פוליטיקה אחרת" שאפשר לדמיין מכאן.
אני מקנא באנשים שזכו להכיר את חנן לעומק. הוא ללא ספק היה אישיות מיוחדת, ותרומתו להקמת התנועה הירוקה היתה חלק ממה שהשאיר אחריו כדי להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר. אני כואב את כאב המשפחה וחבריו ומאחל להם שיוכלו להמשיך לשאוב השראה ועידוד מכל מה שהותיר אחריו.