ראשי > Uncategorized > על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

על פיראטיות, נאיביות, והתנועה הירוקה שבאמצע

אתחיל מהסוף.

פעלתי בתנועה הירוקה בשנתיים האחרונות כדי להכניס נציגים ירוקים לכנסת. נקודה.

זאת המטרה שלשמה הוקמה מפלגת התנועה הירוקה. זאת המטרה שלמענה מיכאל, רחלי, אלון, סוזן, שי, אבי, ערן, שגית, דובי, איתמר ואנוכי השקענו כל כך הרבה.

מאחר וזאת המטרה, לפיכך צריכות להיבחן  הפעולות וההחלטות של הימים האחרונים.

כבר בוועידת החירום החלטתי שאני לא יכול להתיימר לקבל החלטה בנושא הצטרפות ללבני ולכן נמענתי מלהגיע. קיוויתי שאני משאיר את ההחלטות בידי מי שנתתי לו מנדט לכך, רק מספר ימים קודם לכן – רחלי, אלון, הדס, ערן ועוד.

וצדקתי, כי יום לאחר מכן התנאים השתנו, והיה צורך לקבל החלטה אחרת. לכן מראש כל הנושא של וועידת החירום היה מיותר. וועידת חירום היא נפלאה כדי לקבל חוות דעת מכווינה, אך לא כדי לקבל החלטות אמיתיות.

אני עדיין מאמין באלון, הדס (ורחלי שתומכת), שהם קיבלו את ההחלטה הסופית בצורה שקולה, לאור המצב אליה נקלעה המפלגה.

על הפיראטיות – הורידו מפרשים לחצי התורן

נראה כי הרבה מהרעש השלילי שנעשה בפייסבוק אחראים כל החברים לפיראטים. מאוד התלהבתי מהכנסת הרעיון הפיראטי לתנועה הירוקה. ברור לי שזה הבסיס למבנה הדמוקרטיה העתידית, וכמפלגת תנועה ירוקה שצופה לעתיד, זהו המקום הטוב ביותר להתחיל בניסוי הזה.

אבל גם היה לי ברור שזה בדיוק זה – ניסוי. שמשהו שהתחיל להתבשל באמת רק לפני כמה שבועות הוא לא באמת בשל לפעולה מלאה. אם אני מסתכל על השיחות של בנושא, רק לפני מספר שבועות הלכו לאסוף חומרים על הנושא מאירופה.

הצבעתי בפריימריז לאחד המועמדים שהציג את הרעיון, וזאת על אף מופע הליצנות שהעלו שם חלק  מהמועמדים ל"פיראטים", שהיה נראה שהם חושבים להתמודד לוועד כיתה ולא לכנסת ישראל.

ואז הגיע מבחן הפיראטיות – קבלת החלטה חשובה האם להצטרף לציפי לבני – והוא נכשל.

הנהגת המפלגה, כפי שלא היה נעשה בשום מפלגה אחרת, מפנה את ההחלטה לוועידה. צעד נועז ודמוקרטי כאין כמותו – תשאלו את מצביעי ליברמן, מצביעי ביבי, וגם את תומכי המלך לפיד. אין כאלה דברים בשום מקום אחר.

התקבלה החלטה בוועידה, אך מייד אחר כך התנאים השתנו, והיו צריכים לקבל החלטה מהירה. גם כאן עשו ניסיון להיוועץ במתפקדים – ללא אמצעים מתאימים לזמן שהיה, אבל בכל זאת נעשה כאן ניסיון, והדברים הונחו על השולחן באופן גלוי ופתוח (בהודעת מייל דחוקה). התקבלה החלטה להצטרף ללבני– על ידי מי שקיבל מנדט בדיוק לשם כך. וזהו.

זו מהות הדמוקרטיה – לתת מנדט למספר אנשים מצומצם לקבל החלטות חשובות. ועד שהשיטה הפיראטית לא תהיה מושלמת – הדמוקרטיה הנוכחית היא פתרון לא רע.

הפיראטיות נכשלה במקרה זה. ולכל הפיראטים שזועקים כי נעשו כאן דברים שמנוגדים לחוק ומדברים על פניה למשטרה – המודל שלכם נכשל. זה לא שהוא שגוי, פשוט לא מבושל.

פיראטים, הגעתם עם ציפיות לאוטופיה שלטונית ישירה, שלא אנחנו ולא ההנהגה  ולא השיטה בעצמה בשלים לה.

צריך לעשות רוויזיה בשיטה שאתם מציעים, לבשל אותה טוב, ולחזור איתה בגדול. בינתיים, זה לא סיבה לנטוש את הספינה. רק לעבור למהירות שיוט, ולזרום עם הזרם, ולהרים מפרשים כשתבוא הרוח.

אני מבין את האכזבה, אך צריך להיות ריאליסטים ביחס למציאות.

על הנאיביות

הבחירה להצטרף ללבני היא באמת הסיכוי היחיד. מפלגת התנועה הירוקה הירוקה הגיעה לסוף דרכה במודל הנוכחי. מי שמאמין שהיה אפשר להיכנס לכנסת ברשימה עצמאית, חוטא לעצמו ולמטרה.

התנועה הירוקה לא יכולה לפעול מבחוץ. היא לא נועדה לכך. היא נועדה להכניס לכנסת אנשים טובים, שרואים קדימה ולא פוחדים לשנות.  אף אחד לא היה מחזיק את המפלגה 4 שנים נוספות מחוץ לכנסת. עם כל ההשקעה שלהם, אלון, רחלי, מיכאל, וערן הצליחו רק להחזיק הכל בקושי במקום.

מי שעקב, ראה איך יוזמות של התנועה הירוקה מאומצות יום לאחר מכן על ידי השר לאיכות הסביבה והופכות להיות יוזמות שלו. מי שניסה לגייס מתפקדים ראה כמה קשה לאנשים לשחרר את תבניות החשיבה המקובעות (כמה מהמבקרים היום הלכו לגייס מתפקדים?). כמי שניסה לרכז צוות אינטרנט, ראיתי כמה קשה להביא אנשים מחויבים לתפקיד לאורך זמן, ותשאלו את מיכאל כמה זה כואב לראות שאף אחד לא מגיע לכתוב לבלוג שפתוח לכולם (עכשיו אתם כותבים?).

מי שמצפה לתנופה הגדולה של הבחירות הקודמות – מצפה לניסים. המצב היום שונה לחלוטין.

צריך לראות את הדברים בעיניים מפוקחות. הבחירה להצטרף ללבני, גם אם היא כואבת, היא היחידה ההגיונית. ואם היא תצליח, צפויה לכולנו עוד תקופה יפה, ואם לא, גם ככה היינו פונים לאפיקים חדשים.

אז בואו נהנה ממה שיש. נשקול היטב מה עומד על הפרק ואיך אנחנו יכולים להוציא את המיטב.

ואת הסיכום שלי – כתבתי בהתחלה.

שלכם, דן מייזליש

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized
  1. דצמבר 8, 2012 ב- 12:01 am

    הבהרה: הפיראטים שחברו לתנועה הירוקה אינם קשורים ל"מפלגת הפיראטים" שמתמודדת בבחירות הכלליות למרות שאותה רוח נושבת במפרשים

    • דצמבר 8, 2012 ב- 12:05 am

      אוי סתמו את הפה. אתם פיראטים כמו שאני שווארצנגר.

    • צבי
      דצמבר 8, 2012 ב- 1:00 am

      אתם לא פיראטים. אתם שודדים. יש הבדל.

  2. דצמבר 8, 2012 ב- 12:13 am

    ותגובה לדן – עם כל הכבוד, להגיד שזה בסדר כי ככה עושים במפלגות הותיקות זה טיעון מהאחוריים כי אנחנו לא היינו אמורים להיות "כמו כולם". להכנס במקום ה-11, 12 או 13 למפלגה שלא ברור אם תקבל אפילו שבעה מנדטים, תוך סתימת אף על כך שחבריה ברובם נאו-ליבראליים, אנטי-פרטיות, אנטי-דמוקרטיים, אנטי זכויות עובדים ועוד ועוד דוגמאות, מבחינת רוב באי הועדה היתה פסולה.פחות מ-50% תמכו ברעיון של חבירה לליבני ולמרות זאת זה המהלך שנבחר. מכרנו את האידאולוגיה, הדמוקרטיה, והחלטה של הועידה בת פחות מ24 שעות לטובת כיסא וסיכוי אפסי לחלקינו במימון מפלגות? איך נסתכל על עצמינו בראי? את אילו מהעקרונות שלנו זה יממש? האם שטרית, פרץ ולבני יקשיבו לנו כשנבקש לבטל את חוק השבות, או להפעיל תוכניות למיתון ילודה? האם הם יוותרו על חבריהם הטייקונים בעלי כביש 6 כשננסה לקדם תח"צ? מה הנאיביות הזו? מה ההבדל בין חבירה ללבני וחבירה לביברמן? למה אתה חושב שהפיראטים (שאני לא חלק מהם למרות שמסכים עם רובם של עקרונות הפיראטים המקוריים משוודיה) הם היחידים שמרגישים פה נבגדים או מאוכזבים? אני קורא את התגובות בפייסבוק ואני מוצא שם דווקא המון שמות ותיקים.

  3. עמוס
    דצמבר 8, 2012 ב- 1:37 am

    דן, עד היום מעולם לא הרגשתי שבזבזתי קול בבחירות הקודמות. עבורי זו היתה השקעה לטווח ארוך. גם אם לא היינו נכנסים הפעם היינו מצליחים יותר בבחירות לרשויות המקומיות הקרובות, והסיכוי היה גדל בבחירות הבאות; בינתיים – כמו שכתבת – חלק מהרעיונות שלנו מחלחלים לאט ומגיעים למקומות הנכונים, גם בלי שנהיה בכנסת. בסוף היינו גם נכנסים לכנסת. עקרון הקיימות מחייב חשיבה לטווח ארוך, אהבנו לצטט כולנו. מבחינתי, אתמול ירדה לטמיון ההשקעה שלי – קול של מצביע אחד מני רבים – מפברואר 2009. היא ירדה לטמיון כי העץ שהיה אמור להניב את הפירות שלה, ושעשה זאת בצורה כה מרשימה לאורך ארבע השנים האחרונות גם בלי להיות במוקד קבלת ההחלטות, נכרת אתמול בצורה ברוטאלית. זה כל-כך עצוב.

  4. יואב
    דצמבר 8, 2012 ב- 7:10 am

    "הנהגת המפלגה, כפי שלא היה נעשה בשום מפלגה אחרת, מפנה את ההחלטה לוועידה. צעד נועז ודמוקרטי כאין כמותו – תשאלו את מצביעי ליברמן, מצביעי ביבי, וגם את תומכי המלך לפיד. אין כאלה דברים בשום מקום אחר."

    לא מדוייק – בליכוד אישרו את החבירה לליברמן. גם בעבודה אמורים לאשר. אין לזה שום קשר לפיראטיות, אלא לדמוקרטיה בסיסית. צעדים מסוג זה צריך לאשר הריבון והריבון הוא הועידה.

    "זו מהות הדמוקרטיה – לתת מנדט למספר אנשים מצומצם לקבל החלטות חשובות. ועד שהשיטה הפיראטית לא תהיה מושלמת – הדמוקרטיה הנוכחית היא פתרון לא רע."

    זה כבר ממש שטויות – מהות הדמוקרטיה היא שלטון העם, ועוד כמה "מגבלות" שהתיאוריה הפוליטית אימצה עם השנים (כמו למשל לא לרמוס את זכויות המיעוט, הליך הוגן, וכו'). לפי שום תיאוריה פוליטית, _מהות_ הדמוקרטיה היא לא שמספר מסויים של אנשים יקבלו החלטות חשובות. ממש לא. ככה זה בדמוקרטיה הפרלמנטרית, הייצוגית, אך זה לא בגלל שזו מהות הדמוקרטיה, אלא בגלל שיש מגבלה לשאול את הריבון בכל שאלה ושאלה. ועדיין, יש שאלות ששואלים בהם את הריבון – בין אם זה משאל עם בנושאים מסויימים, ובין אם זה את הועידה במקרה של התנועה הירוקה.

    כאן צריך להזכיר לדן את מה שהוא אולי שכח: הצורך לקבל את אישור הועידה אינו חלק מן הניסוי הפיראטי, אלא קיים בתקנון התנועה הירוקה מאז ומתמיד. כך שמי שנכשל אינם הפיראטים ולא הניסוי הפיראטי – אלא התנועה הירוקה כשלה, ומנהיגיה שפעלו בניגוד לדרך התנועה הירוקה ולתקנון שלה. נורא קל להאשים את הפיראטים, שעיר לעזאזל, אך האמת היא שאלון טל הוא זה שהתנהג כשודד ופעל בניגוד להחלטת הועידה.

  5. דצמבר 8, 2012 ב- 10:01 am

    היי,
    תודה על התגובות.
    הדבר שהכי עצוב בכל הסיפור הוא שזאת התקופה הכי הפעילה בבלוג בשנתיים האחרונות.

    עמוס – אלא אם כן אתה אומר שאתה היית מוביל עכשיו את התנועה הירוקה ב- 4 שנים הקרובות, אני לא רואה מי סוחב כאן עוד תקופה. אני לא רואה את זה כמשהו שנכרת, פשוט משהו שהגיע סופו, והחבירה לציפי היא היחידה שעוד שומרת אופציה פתוחה להמשכיות.
    העץ שהשקעת בו לא צמח לשום מקום.
    אתה נמצא במיעוט, כמוני ועוד אחרים, שרואים בקול "אבוד" השקעה והליכה עם אידיאולוגיה. רוב המצביעים לתנועה הירוקה בבחירות הקודמות חשים הצבעה נוספת כסיכון אמיתי לקול "היקר" שהם מהווים".

    עירא, ואם המפלגה הייתה לכנסת כסיעה של 3 חכ"ים. הייתה צריכה לשבת בכנסת עם הליכוד וליברמן וש"ס. והייתה צריכה לשתף איתם פעולה כדי להעביר את החוקים שכל כך חשובים לנו. כן, זאת הפוליטיקה. באנו להשתתף בה, ולצערינו כדי לשנות לפעמים צריך להפשיל שרוולים ו…
    לא סתם הבאתי את הדוגמא של גלעד ארדן. עדיף ציפור אחת ביד. כחיה מוזרה, מפלגה שלא נמצאת בכנסת, אף אחד לא ספר אותנו בתקשורת. עם יהיה מישהו עם תואר ח"כ, העולם יהיה טוב יותר.

    לגבי המאוכזבים הפיראטים – לוותיקים יש כל זכות להביע דעתם ואכזבתם, מה שמעצבן אותי בפיראטים, זה שחלק מהם מציגים התנהגות שמתאימה לוועד כיתה (ממש הייתי נבוך בפריימריז).

    יואב – לגבי השיטה הדמוקרטית, שנינו מסכימים שהשיטה הנוכחית היא זמנית עד שתתבסס דרך טובה יותר, ותמיד רצוי להתייעץ עם הריבון, אבל במקרה הזה היו תנאים שלא אפשרו את זה – לחץ של זמן ותנאים שהשתנו.
    זה לא נעים, זה מעצבן, אבל לפעמים זה הכרחי, ובדיוק לשם כך נותנים מנדט לאנשים בודדים.
    ומשהו צדדי – משאלי עם באירופה נכשלו פעם אחר פעם – לא הייתי רואה בהם כלי נכון לקבלת החלטות.

    ולסיכום, שוב על הנאיביות. אני באמת לא יודע מה נשדד כאן. בשביל להוכיח שוד צריך שיהיה מניע לשוד – משהו שהשודד היה אמור לקחת. רוב ההנהגה לא הייתה פעילה בשנה האחרונה, את הפעילים אני יכול לספור על 10 אצבעות (קחו לדוגמא את הערב הראשון עם לבני לפני כמה שבועות, כמה אנשים הצליחו להביא לשם?)
    דברו עם רחלי, דברו עם איתמר הדובר, דברו עם חגית – המנכ"לית שהייתה כאן לקצת זמן, תשאלו אותם מה היה המצב האמיתי של המפלגה, ומה לדעתם נשדד כאן.

    מי שמרגיש נבגד או נשדד, מוזמן להקים תנועה חלופית, זה באמת לא ייקח הרבה זמן. אני אשקול הצטרפות.

    בשורה התחתונה, להסתכל על הדברים בעיניים מפוקחות.

    • יואב
      דצמבר 8, 2012 ב- 12:43 pm

      התנועה היא לא מועדון חברים. זה לא משנה כמה ההנהגה הייתה פעילה או כמה אנשים עסקו במלאכה הניהולית. הייתה כאן החלטה של הועידה והצעד שנעשה מנוגד בבירור להחלטת הועידה. הועידה הסמיכה את ההנהגה להגיש רשימה נפרדת ולנהל מו"מ עם גופים אחרים שהם יצטרפו לירוקה כדי להפוך את הרשימה לאטרקטיבית יותר. חלף זאת המשיכו לנהל מו"מ עם לבני ולבסוף החליטו כפי שאלון וחבריו רצו כל הזמן – לרוץ עם לבני כי הם לא יכולים לבד.

      מה שנשדדה היא הדמוקרטיה המפלגתית, ואיתה הרעיון שאפשר פוליטיקה אחרת. שוב, זה לא קשור לפיראטיות, זהו התקנון הבסיסי של התנועה וערכיה מיום היווסדה. מסתבר שהתנועה שרבים האמינו בה והצביעו לה בפעם הקודמת, ושרבים נרתמו להכניס רוח חדשה במפרשיה (כמו הפיראטים וגופים אחרים), תנועה שסמלה רעיון – היא בעצם תנועה של פוליטיקאים מהזן הגרוע ביותר. אלון טל לקח את הרעיון לפוליטיקה אחרת ומכר אותו לפוליטיקה הישנה של לבני, נסיכת ההפרטות, מפלגת הביומטרי. תסתכלו על התגובות ברשת, נורא קל להוכיח שהתרחש שוד. אפילו קל להוכיח Mens Rea.

      • דצמבר 8, 2012 ב- 4:42 pm

        הוועידה לא החליטה לא לרוץ עם לבני.
        באותה מידה שהמפלגה לא הסמיכה חבירה עם לבני, היא גם לא הסמיכה ריסוק של המפלגה ואי הגשת מועמדות לכנסת , אבל זו היתה החלופה.

        מכל המבקרים של אלון, עוד לא שמעתי מה אתם הייתם עושים במקומו, ואו מה אתם חושבים צריך לעשות כעת, מלבד הצעות לערוף עוד ועוד ראשים.

        • יואב
          דצמבר 8, 2012 ב- 8:38 pm

          דרור, זה פשוט לא נכון. מתוך עמוד הפייסבוק של התנועה הירוקה, מיד לאחר ההצבעה בועידה:

          "ועידת מפלגת התנועה הירוקה החליטה הערב [ד'] שלא לחבור למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני. הועידה החליטה על ריצה עצמאית של המפלגה בבחירות והסמיכה את ראשי המפלגה למצות עד תום מועד הגשת הרשימות מחר בדיקה של חבירה לגופים חוץ פרלמנטריים שסדר היום של
          הם תואם את זה של התנועה הירוקה."

    • עמוס
      דצמבר 8, 2012 ב- 2:34 pm

      דן, בניגוד לאחרים שהתמודדו בפריימריז ולא הצליחו אפילו להציג את עצמם בצורה ברורה וקוהרנטית ובטח לא עם סדר יום רציני ומגובש (צר לי, אבל היו כמה מתמודדים/ות כאלו; ולמרבה המבוכה הם היו רשומים ברשימה לכנסת אחרי המקום ה-10) אני לא חושב שאני מתאים לעמוד בראש מפלגה. כתבתי כאן כמה פעמים בתקופה האחרונה – גם לפני הועידה ביום רביעי וגם אחריה – שאני מתחייב להשקיע הרבה מאמצים וגם "להכניס את היד לכיס". מי שראה עצמו/ה מתאימ/ה להבחר לכנסת העמידו עצמם לבחירה כשכל המצב שאתה מתאר ידוע להם היטב. אם העץ לא צמח לשום מקום והסיפור הזה הגיע לסופו כנראה שכל מי שניסה לשכנע אותנו שיש סיכוי לשלושה מנדטים או יותר ושראוי שנצביע עבורם הוליכו אותנו שולל. הרושם שלי הוא שעד פרשת הבחירות הפנימיות ואי הסדרים בהן כולם חשבו שהסיפור הזה עוד לא נגמר. מה שגמר את הסיפור זה הניפוץ של חלום הדמוקרטיה הנקייה, חלום ה"אפשר אחרת".

    • דצמבר 9, 2012 ב- 1:11 am

      אז בעיניים מפוכחות (או שהתכוונת רק פקוחות?) אני רואה שיש לנו מעט חברים, הם הצביעו באופן גורף לאפשרות של חבירה לגופים תואמים אידאולוגית (או לא בכלל). ההצבעה התבצעה בצורה איומה, כי החלופות שהוצעו לא היו מנוסחות טוב, לא כיסו הכל, והיו בהצבעת א-ב-ג במקום 3 הצבעות בעד/נגד שלדעתי היו מציירות תמונה מאוד שונה.

      אני רואה יו"ר שבמקום להגיד "טוב אז לא" ולטפל באיחוי המפלגה לבחירות המקומיות עוד שנה, רק הרחיב את השסע ע"י נסיון נואש לתפוס כיסא שלא יכנס לכנסת, לא יוכל להשפיע, לא יקבל קולות ממצביעי הירוקה הותיקים והכל בהליך שנראה ממש רע. עד כמה שכואב, אני חושב שהרבה מצביעי ירוקה יתפזרו עלשיו להרבה מקומות, לא ל"התנועה" בהכרח. ההשלכות על אמון הפעילים בהנהגה יהיו קשות מאוד לתיקון. רק העובדה שעברו שלושה ימים מהסיפור ועדיין לא שמענו פירוט של מה קרה ומי בהנהגה תמך בצעד, ומה היו המספרים של ספירת ההצבעות בועידת רביעי בערב. זו לא שקיפות, זו לא התנהלות הוגנת בסיסית למתפקדים, זו פשוט פארסה טוטאלית.

      הדבר הנכון בכל הברדק היה ללכת אחרי ערן לכיוון של אי-ריצה עכשיו. קודם לטפל בפצעים ואז להתארגן לבחירות למועצות המקומיות. זה מה יש. אלון טל כנראה לא יכנס לכנסת וממילא נהיה באותו המצב, מינוס ההרגשה הטובה שהיו"ר הנבחר שעה להצבעותינו.

  6. דצמבר 8, 2012 ב- 1:52 pm

    איזה דמוקרטיה מפלגתית. לא ראיתם שהכל גם ככה התפרק? ערן ורחלי חתכו אחרי שהם לא יכלו להתמודד עם מה שאפשרו לו להתרחש בפריימריז, ולמעשה הודיעו בכך שהמפלגה פשטה את הרגל. אלון נשאר עם פירורים של רעיון שפעם היה מפלגה, עם שותפים שהוא לא מאמין בהם, אז הוא לקח את הפירורים וניסה להדביק אותם לשניצל.אולי זה יידבק, אולי זה לא. אבל לחיות מפירורים אי אפשר.

    אלון גם היה יכול לפרוש, ולהשאיר את המפלגה עם החברה של שכנאי, שלא לזה התכוון המשורר.

    ושוב אני אומר, לא נשדד כלום כי גם ככה הכל התפרק. יתכבדו אנשים ויקימו מחדש – זה לא אמור להיות קשה מידי.

    • יובל ספיר
      דצמבר 8, 2012 ב- 5:08 pm

      לא שוד ולא הקמה מחדש. התנועה הירוקה עדיין קיימת, אם כי מבולבלת וקצת בהלם.
      בניגוד לרבים טובים וחכמים, אני לא יודע לנבא כמה מנדטים מפלגת התנועה תקבל, ומה יעשה מאיר שטרית בתגובה לחוק יסוד "הסביבה" שנעביר באמצעותו, לא יודע אם עריפת ראשים תזיק למפלגה או תיטיב עמה, ולא יודע אם הפרשנות המסוימת לתקנון ולהחלטה האחרונה בועידת יום ד היא נכונה או לא.
      להקים מפלגה חדשה זה הכי קל שאפשר. לקחת אותה ארבע שנים במדבר הפוליטי זה mission impossible. ובכל זאת – היינו ארבע שנים פעילים ונחושים. למנוע ריסוק של מפלגה קיימת זו משימה קשה לא פחות. ההנהגה הנוכחית (כלומר – מי ממנה שמתפקד כהנהגה) קיבלה החלטה שאפשר לדון בה ולהתווכח עליה, אבל אני סומך שקיבלו את ההחלטה המיטבית בתנאים הנוכחיים. מי שחושב אחרת וחושב שהוא טוב יותר – יתכבד ויתמודד על מקום בהנהגה וישכנע אותי (ואת כל המתפקדים האחרים) שהוא יותר טוב.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: