ראשי > Uncategorized > ומה עכשיו?…

ומה עכשיו?…

א. היום שאחרי

כולנו התעוררנו להנגאובר עצבני, אחרי פריימריס מטורפים ואחרי החלטות ועידה והנהגה סותרות. עכשיו אנחנו צריכים לבחון בבהירות איך ממשיכים, ואיך מסתכלים קדימה. במאמר זה, אנסה לעשות סדר בבלאגן התקנוני שנוצר לנו, ולהציע כיצד ניתן להמשיך הלאה, תוך כיבוד החלטות הוועידה. בניגוד לכמה קולות, אני מציע דרך להמשיך בלי לשרוף את המועדון.

בוועידה שנערכה ביום רביעי, עלו להצבעה שלוש חלופות – חבירה ל"תנועה" של ציפי לבני, ריצה עצמאית, או לא להתמודד כלל לבחירות. כשעומדת החלטה עם שלוש חלופות, עולה השאלה מה דרך ההצבעה הנכונה. יכול להיות, למשל, שחלופה ב' מקבלת את מרב הקולות, אחריה חלופה א', אבל מי שהצביע לחלופה ג' מעדיף דווקא את חלופה א' על חלופה ב'. במצב זה יש שתי דרכים לברר את רצון החברים – הראשונה, לאחר שחלופה אחת נפלה, להעלות להצבעה את הבחירה בין החלופות הנותרות, או, לתת לכל אדם להצביע כמה פעמים (למשל, עבור חלופה א' וג' יחדיו). בשתי הדרכים, תיבחר החלופה אותה מעדיפים מרב החברים.

מההצבעה היחידה שנערכה, לא ברור אם מרב החברים אכן העדיפו ריצה לבד, או חבירה. ערן בן-ימיני, מי שהציע את ההצעה לא להתמודד בבחירות, הסביר שהתנועה הירוקה חייבת לעשות בדק בית, אך אם בכל זאת מחליטים לרוץ, אז בשום אופן לא לבד. מאחורי העמדה שאסור לתנועה הירוקה להתמודד לבד עומד רציונל כבד-משקל: אם התנועה הירוקה לא תעבור את אחוז החסימה, סיכוייה לשרוד כמפלגה פעילה, במשך כמעט חמש שנים (הבחירות לכנסת ה-20 יערכו בנובמבר 2017), קטנים מאוד. לכן, אם הייתה נערכת הצבעה שנייה, ייתכן שמי שהחזיק בדעה זאת (וערן בן-ימיני, מציע החלופה, היה אחד מהם), היה מצביע בחריקת שיניים לקחת את מה שיש. ראוי לציין שרבים מאלו שהתנגדו להצעת החבירה, הצביעו לא עקב התנגדות אידיאולוגית ל"תנועה", אלא מהטעם הפשוט שההצעה לא הייתה אטרקטיבית דיה.

הוועידה שלחה את ההנהגה למקצה שיפורים – למצוא חיבורים פוליטיים של הרגע האחרון, והסמיכה אותה להחליט לבדה על החיבורים הללו. הניסיון לא צלח, ובעקבות זאת ארבעה חברי הנהגה ותיקים (אלון טל, רחלי תדהר-קנר, יעל כהן-פארן וערן בן-ימיני) החליטו שהם לא מוכנים להתמודד ברשימה לכנסת, כי פירוש הדבר, לדעתם, יהיה התרסקות התנועה הירוקה. כאן צריך להבהיר כי מי שהרים את נס המרד, לא היה אלון טל (שאמר מראש שהוא ישקול להתפטר אם לא תהיה חבירה), אלא דווקא ערן בן-ימיני. הוא הראשון שהודיע על פרישה מהרשימה, וכך הביא לתוצאה המרה שלא ניתן להגיש רשימה עצמאית לבחירות, בניגוד לרצון הוועידה.

ב. החלטות ההנהגה והיו"רים

בעקבות המצב החדש, הנהגה קיבלה שתי החלטות – אחת, שלדעתי היא ראויה ושההנהגה הייתה רשאית לקבל, והשנייה, שלדעתי דורשת החלטת ועידה נוספת. בין לבין, היו"רים קיבלו החלטת ביניים, שלדעתי אינה סותרת את החלטת הוועידה.

החלטת הנהגה ראשונה: עקב פרישת חברי הנהגה מהרשימה לכנסת, החלטה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לבחירות. הוועידה קיבלה החלטה שהתנועה הירוקה תתמודד עצמאית בבחירות, אך הוועידה לא יכולה לחייב אדם להתמודד ברשימה. בעקבות פרישת רבים מהרשימה, ההנהגה עמדה בין שתי חלופות רעות – להציג רשימה לא מאוזנת שאינה תואמת את רצון הבוחר, כפי שהתבטא בפריימריס, או לא להתמודד בבחירות. בין שתי האפשרויות, ההחלטה שלא להתמודד בבחירות היא החלטה לגיטימית, בהינתן המצב האובייקטיבי. לכן, על החלטה זאת אין להתקומם. 

החלטת ביניים: אלון טל והדס שכנאי החליטו להתמודד כסיעה עצמאית (לצורך העניין, נקרא לה סיעת "הירוקה") במסגרת רשימת "התנועה" לכנסת. כהחלטה אישית של אלון טל והדס שכנאי, אין בהחלטה זאת בעיה. החלטתם לרוץ כסיעה עצמאית במסגרת רשימה אחרת אולי אינה אתית, אך היא כשרה. הם החליטו לרוץ כסיעת "הירוקה" במסגרת "התנועה", לאחר שההנהגה הגיעה למסקנה שהתנועה הירוקה לא תתמודד לכנסת. גם על ההחלטה הזאת אין להתקומם – אלון טל אמר בעצמו שהוא ישקול את דרכו אם התנועה הירוקה לא תקבל את ההצעה. עם זאת, היה ראוי שהיו"רים ישהוו עצמם מחברותם בתנועה הירוקה בעקבות המהלך.

החלטת הנהגה שנייה, והיא לב הבעיה: התנועה הירוקה רואה בסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה. הוועידה החליטה (גם אם לא ברוב קולות) שהתנועה הירוקה לא תהיה חלק מהתנועה, וההנהגה מקבלת החלטה סותרת. הוועידה היא הריבון, וקשה להצדיק סטיה ברורה מההחלטה. כלומר, אלון טל והדס שכנאי יכולים להיות סיעה עצמאית ברשימת "התנועה" לכנסת, אך כדי לקבוע שסיעה זאת הינה סיעת "התנועה הירוקה", על הוועידה לקבל החלטה בנושא.

הנהגת התנועה הירוקה ניסתה לפתור את הפלונטר ע"י משאל טלפוני מהיר, בין מדגם מייצג של חברי התנועה הירוקה. לדעתי הפתרון הנכון היה לכנס ועידה נוספת ליום חמישי (דבר שהצעתי עוד בוועידה ביום רביעי). אבל, בהינתן סד הזמנים (שעה לקבלת ההחלטה!) והיעדר אפשרות טכנולוגית לשאול את דעת כל חברי התנועה הירוקה (הפיראטים הירוקים – אנחנו התחייבנו לתת מענה טכנולוגי!), משאל טלפוני הוא המעט שההנהגה הייתה יכולה לעשות, כדי לבחון את רצון החברים, וכדי להשתחרר מהחלטות קודמות של הוועידה, שמבחינה אובייקטיבית, הפכו ללא רלוונטיות במצב הדברים הקיים.

במוסגר אעיר, שאני נכללתי בין אלו שנשאלו בסקר המהיר. אמרתי שאני מאוד לא אוהב את אפשרות להפר את החלטת הוועידה, אבל בבחירה בין דֶבֶר לחולירע, אני בוחר בחבירה. מעבר לכך, אני משוכנע שאם הייתה מתקיימת ועידת חירום, גם חבריה היו חורקי שיניים, והוועידה הייתה מאשרת בלב כבד ללכת על החבירה המשותפת.

ג. קריאת כיוון.

איך ממשיכים מכאן? מה הבחירה הבאה שלנו – להרוס או לבנות מחדש? זאת השאלה האמתית. אני מתנגד נחרצות להצעה לפנות לאפיק משפטי, פנייה שדינה כישלון. כמו במשפט גירושין, מי שמרווים מסכסוך משפטי הם רק עורכי-הדין, ובסוף לא תשאר לנו מפלגה. לכן אני חושב שאנחנו חייבים להיכנס להליך בונה ולא לתהליך הורס.

אני מצטרף לקולות הקוראים לכנס ועידה עקרונית, בה תעלה לדיון מחדש החלטה השנייה של ההנהגה (ההחלטה היחידה הסותרת לגמריי את החלטת הוועידה). הוועידה תשקול ותחליט האם סיעת "הירוקה" של רשימת "התנועה" מייצגת את "התנועה הירוקה" או לא. כך, גם אם בדיעבד, ההחלטות שההנהגה נדרשה לקבל לא יפרו את החלטת הוועידה. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" אינה מייצגת את "התנועה הירוקה", פירוש הדבר שיהיה על היו"רים להתפטר. במקרה שהוועידה תחליט שסיעת "הירוקה" מייצגת את התנועה הירוקה, היו"רים ימשיכו בתפקידם, ונוכל לפנות אל תהליך השיקום הארוך והקשה שמחכה לנו. וברוך השם, יש לנו הרבה עבודה לעשות…

בפריימריס האחרונים התאחדו לגוף פוליטי אחד שתי תנועות פוליטיות – התנועה הירוקה וישראל הירוקה – עם מנטליות ודרכי עבודה שונות. האיחוד היה מהיר מדי, וכתוצאה מכך נוצרה חשדנות רבה בין הקבוצות. כמו כל זוג נשוי, אנחנו חייבים לעבור תהליך של הכרת האחר והדגשת המשותף. ועל בדרך, לא לשכוח, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על התארגנות לקראת הבחירות המוניציפליות שיערכו ממש עוד מעט, בנובמבר 2013.

במקביל, אנשי מפלגת הפיראטים הישראלית החלו להיטמע במוסדות התנועה הירוקה. גם כאן מדובר על תהליך ארוך, שיהיה עוד רצוף מהמורות, שמטרתו להטמיע את עקרונות הפיראטים בתנועה הירוקה. אני תמכתי וממשיך לתמוך בחיבור הזה, והתקלות שהתגלו לנו בשבועיים האחרונים, רק מוכיח לי שיש בפנינו עוד הרבה עבודה.

לכן, אני מציע שנשב יחדיו בוועידה העקרונית, בכדי להחליט אם אנחנו מרימים ידיים וזורקים לפח את כל מה שעבדנו עליו בשנים האחרונות, או בוחרים לצאת מהמשבר הנוכחי חזקים יותר ונחושים בדרכנו! קיבלנו טעימה קטנה מהפוליטיקה האמתית. עכשיו אנחנו "במגרש של הגדולים", ואנחנו צריכים להתנהל בהתאם.

צבי דביר / חבר מזכירות (בדימוס), מפליג עם הפיראטים הירוקים

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized
  1. טליה
    דצמבר 7, 2012 בשעה 10:05 pm

    אני רק רוצה לחזק את הנקודה לגבי דרך ההצבעה החובבנית. זה דפוס שחוזר אצלינו פעם אחר פעם ומשמעותו עיוות הדמוקרטיה, לא פחות. להליכי ההצבעה ישנה משמעות רבה, הליך ההצבעה השגוי בועידה המדינית היה אחד הגורמים לכשלונה והליך ההצבעה השגוי בפריימריס האחרונים (שונה מההליך המוצע בתקנון) היה גם הוא חלק ניכר מהבעיה בפריימריס.

    קשה להפריז בחשיבותו של הליך ההצבעה ליישום של דמוקרטיה מהותית ובתנועה שבה ישנם אנשים רבים כל כך עם רקע מתמטי קשה להבין מדוע נופלים בסיפור הזה פעם אחר פעם.

    כמובן שמדובר שנקודה מסויימת מאוד על פני רצף התקלות של השבועות האחרונים. אני מקווה לנסח את שאר התקלות כפי שנראו ממבט עיני במהלך הימים הקרובים.

    אני שותף לקריאתך ליצירת תהליך בונה.

  2. טליה
    דצמבר 7, 2012 בשעה 10:05 pm

    התגובה למעלה היא שלי, אורי אפלבוים, מהחשבון של אשתי 🙂

    • טליה
      דצמבר 8, 2012 בשעה 8:37 am

      באמת התפלאתי איך כתבתי בצורה כל כך רהוטה על משהו שאני לא מבינה בו… (טליה האמיתית)

      • יובל ספיר
        דצמבר 8, 2012 בשעה 5:10 pm

        🙂

  3. דצמבר 7, 2012 בשעה 10:09 pm

    א. אי אפשר לאשר בדיעבד, כי בדיעבד תוצגנה רק שתי אפשרויות: לרוץ עם לבני או לא לרוץ כלל. זו בדיוק בחירה בסיבוב שני, אבל רק בין האופציות הפחות-מועדפות מהסיבוב הראשון. אילו מין בחירות הפוכות הן אלה?
    ב. אני חושב שכדאי להבהיר משהו על ההבדל בין "חוקי" (ע"פ חוקי המדינה או תקנון המפלגה) לבין "ראוי": החלטת הביניים שאתה מציג, על ריצת אלון והדס אישית כסיעה עצמאית בתוך "התנועה", אולי חוקית (כל אדם רשאי לרוץ בכל רשימה) אבל כשהם מכהנים בתור יושבי ראש מפלגה שהם החליטו שלא תתמודד בבחירות – היא בהחלט לא ראויה. מעולם לא נתקלתי במקרה מובהק יותר של ניגוד אינטרסים הנובע מעצם תפקידם כיושבי הראש שגם מחליטים למפלגה לא לרוץ וגם מחליטים לרוץ בעצמם שלא מטעמה. זאת כמובן בהתאם לרצון המקורי של אלון לרוץ עם לבני, ובניגוד לרצון המפורש של הועידה שהתנועה לא תרוץ עימה. לא-ראוי בלשון המעטה; ובלשון ציורית יותר, זו דוגמא קלאסית לקפטן שבורח מספינה טובעת ומשאיר את החברים עליה מאחור כשהוא קופץ לסירת הצלה.
    בהמשך ל-א', מה שכן אפשר להצביע עליו בדיעבד הוא על שאלת הגינוי למהלך הכשל המנהיגותי הזה (עם אופציה של החלפת ההנהגה). גינוי או אי-גינוי, זה הכל; בכל מקרה לא אישור בדיעבד.
    ג. היות שפחות מעניין אותי לגנות או לנקום (את התסכולים שלי פרקתי אמש בהפגנה בכנסת עם שלטי "ביזיון"), אני חושב שהשאלות לגבי העתיד לא צריכות להיות רק "תמיכה תנועתית בהתנועה" מול "דרישת התפטרות מאלון", אלא כל טיב היחסים בין התנועה הירוקה לאלון אם ייכנס לכנסת (שהרי את הנציגים ברשימות כבר אי אפשר להחליף, אפילו אם ההנהגה מתחלפת): ובנושא זה דרור רשף העלה רעיון של חיוב תקנון פיראטי, שחביב בעיני, והבנתי שגם למועצת המומחים יש רעיונות.

  4. דצמבר 7, 2012 בשעה 10:10 pm

    (כמו-כן, לגבי הליכים דמוקרטיים, מסכים כמובן עם אורי (טליה))

  5. ערן בן ימיני
    דצמבר 7, 2012 בשעה 10:28 pm

    צבי, אני לא יודע על מה אתה מדבר. לא הסרתי פוסט ואתה הופך את דברי. במשך מספר חודשים אמרתי שאנחנו צריכים לרוץ עם עוד מפלגה וגם נכחתי בפגישות בנושא. לאחר מכן ובלי כל קשר כשגיליתי את אי הסדרים בפריימריס בקשתי שלא נרוץ.
    אני מבקש שתתקן את העיוות

    • צבי
      דצמבר 8, 2012 בשעה 12:39 am

      בעקבות הפוסט שפרסמת על החלטתך לפרוש מהרשימה לכנסת, מישהו שאל לדעתך. ענית שעדיף לא להתמודד בבחירות, אבל אם מחליטים להתמודד, אסור בשום פנים ואופן להתמודד לבד, חייבים לרוץ עם עוד מפלגה. משום מה ההערה הזאת נעלמה מהפוסט שלך. בכל מקרה, אתקן את הניסוח.

  6. אבי דבוש
    דצמבר 7, 2012 בשעה 10:32 pm

    לא הזמן והמקום לתגובה ארוכה. לא מסכים עם כל מילה, אבל תומך מאוד ברוח הדברים, בעצם הצגתם ובמסקנה הסופית. אין דרך אחרת. רק שיח נוקב וקשה ובסופו הכרעות. אגב, כל זה נוגע לשיח הפנימי. המכה הגדולה באמת היא איבוד הנכס היציב והכמעט יחיד של התנועה הירוקה שנבנה בעמל של שנים, וגם על בסיס המוניטין של התנועה הסביבתית בישראל: תדמית נקיון הכפיים והערכיות. גם מי שחשב שאנחנו איזוטרים עד הזויים, תמיד האמין שאנחנו אמיתיים, כנים וערכיים. שבת שלום!

    • דצמבר 7, 2012 בשעה 10:39 pm

      אני חושב שדווקא מי שיראה בירור אמיתי ללא הסתרות, יעריך עוד יותר את היותנו אנשי אמת, כנים וערכיים. אנחנו ניבחן בהתמודדות שלנו.

      • עמוס
        דצמבר 8, 2012 בשעה 12:59 am

        אופק, יש משהו במה שאתה אומר אבל כרגע התחושה היא שאבי צודק: כרגע השם של התנועה (שלנו, הירוקה) מקושר לסירחון פוליטי אדיר. כרגע עדיין לא אומרים את כל האמת על מה שהיה בפריימריס, אם בכלל יש אמת כזו בידי מישהו. כן, יכול להיות שעוד אפשר להשתקם איכשהו (וזה ממש לא יהיה קל) אבל זה כבר לא יוכל להיות אותו הדבר. "פוליטיקה נקייה" זו לא תהיה, מקסימום "פוליטיקה שנוקתה".

      • עמוס
        דצמבר 8, 2012 בשעה 1:16 am

        אה, ועוד דבר: נראה שבניגוד למה שנדמה לנו, רוב העולם לא כל-כך מתעניין בתנועה הירוקה. התנועה לא הופיעה בסקרים ולא זכתה לבולטות תקשורתית לפני האירועים הכואבים האלו, והנה יצא מזה גם משהו טוב וגם הסערה אותה אנו חווים ביום האחרון לא מאוזכרת כמעט בתקשורת. חיפשתי חדשות בגוגל, צפיתי ביומן, הקשבתי לחדשות ברדיו מהבוקר – עצוב אבל מסתבר שאנחנו ממש לא מעניינים אותם. זה אומר שאולי יהיה טיפה פחות בלתי-אפשרי להשתקם מהסיפור הזה. מה שצריך לעניין אותנו זה לא אם נאבד את "הנכס" שמוצג כלפי חוץ וגם לא אם נרוויח הערכה של אנשים מבחוץ, אלא קודם כל אם אנחנו מאמינים בעצמנו ואם כל אחד מאתנו יכול לשכנע את האחרים שאנחנו יותר נקיים ממה שאנו חשים כרגע.

        • צבי
          דצמבר 8, 2012 בשעה 11:58 am

          העדר ההתייחסות התקשורתית הוכיחה לי שאנחנו לא נצליח לעבור את משוכת אחוז החסימה. לכן, תמכתי בחבירה, גם אם ההצעה שקבלנו היתה די לא אטרקטיבית, כל עוד אנחנו שומרים על עצמאותנו. האלטרנטיבה היתה ריצת אמוק שבסופה אנחנו מחוץ לכנסת, וכל הפעילים השרופים שרפו את עצמם. כלומר, אם היינו רצים לבד, זה היה הסוף של התנועה הירוקה כתנועה פעילה. מבחינה זאת, חבירה מאפשרת לנו "לא לרוץ בכבוד".

          • עמוס
            דצמבר 8, 2012 בשעה 2:18 pm

            צבי, לא שזה רלוונטי כרגע, אבל האלטרנטיבה לא היתה ריצת אמוק אלא מרתון, שמתחיל עם נסיונות רציניים וסיכוי לא רע לעבור את אחוז החסימה והמשכו הישיר הוא הבחירות לרשויות המקומיות ובהן להצליח הרבה יותר. אם למשיהו יש אשלייה שהמהלך הזה לא יפגע גם בבחירות של אוקטובר 2013 אני מאד מקווה שהוא צודק אבל מתקשה להאמין בכך כרגע.

            אגב, בפייסבוק של רחלי ובעוד מקומות מדובר על סקרים שמעניקים לנו שלושה מנדטים בלי שהיה שום קמפיין (לדעתי גם זה כישלון של ההנהגה – חוץ מלהדפיס מדבקות ופלריגים לא נראה לי שמישהו באמת התחיל את הקמפיין). האם הידיעות הללו היו סתם זריית חול בעיניים? ניסיון פתאטי לשכנוע עצמי? או שהיה בהן משהו אמיתי, ואם כן – למה ללא סיכוי? בבחירות הנוכחיות "הירוקים" מתמודדים – לך תשכנע את הציבור שאלו ירוקים "סוג ב'".

            • צבי
              דצמבר 8, 2012 בשעה 4:41 pm

              עמוס, אני משווה את האנרגיות, את כמות הפעילים, את כמות הכסף שיש לנו לקמפיין, את צפיפות המפלגות במרכז המפה הפוליטית, את הזמן שיש לקמפיין, את הנוכחות שלנו בתקשורת. בכל הפרמטרים המצב שלנו פחות טוב מבבחירות הקודמות. ובבחירות הקודמות, גם אז הסיכוי שלנו היה 50% (גם בניתוח שבדיעבד). תמיד יש סיכוי, אבל יש גם סיכון.

              הפעילים ניסו להתניע את הקמפיין, ובעקבות ההרגשה של המצב בשטח, הגיעו למסקנה שאסור לנו לרוץ לבד. גם ההנהגה.

  7. דצמבר 8, 2012 בשעה 12:36 am

    אני לא חלק מהמתרחש בהנהגת התנועה. אני בין אלו שהצביעו לתנועה הירוקה ב-2009, ובאתי עם המון מרץ מהמחאה החברתית לעזור לתנועה לעבור הפעם את אחוז החסימה, בגלל אמונתי בערכיה.
    הפעם גם התפקדתי. פרסמתי ועודדתי את התנועה וחבריי למחאה הצטרפו אליכם במהלך שהיה נראה לי מדהים וכל כך נכון.
    אין יותר מאוכזבת ממני ממה שקרה לתנועה באבחת החלטה אחת. עצם המחשבה לחבור ללבני, כשזו החליטה להכניס איתה ברשימה את מר מאיר "המאגר הביומטרי" שטרית, היא מזעזעת עבור תנועה שמבקשת דמוקרטיה ופוליטיקה נקיות כפיים.
    זה הטיעון היחיד שאני לא שומעת מספיק אצל אף אחד מכם. כל מיני תירוצים והתנצלויות וניסיונות להצביע-בדיעבד, וספירת קולות אחת שהגעתי אליה כעובדת לספור את הקולות בדרך שנראתה לי תמוהה, לא רק הטופס עצמו היה תמוה עבורי כשהצבעתי (שיטת "מי עדיף על מי ובאיזה דירוג" במקום החלטה חד משמעית את מי אני רוצה בפנים- מה שיצר המון בלבול עבור סופרי הקולות) אלא גם הטיפוס שאמר לנו איך סופרים את הקולות.
    יש לי כאב בטן מהמתרחש בתנועה כעת. ובדרך כלל זה אומר שהאינטואיציה שלי אומרת שהתנועה הירוקה איבדה את מה שקסם לי בה.

    אין טעם להשאיר בחיים מבנה ותנועה שהאנשים בה מוכנים לקבל בהבנה מעשים אנטי דמוקרטיים בכל מיני תירוצים והעיקר שהתנועה תישאר בחיים. אם ככה אתם חושבים על הדברים, אתם לא שונים בשום דבר מאף אחת מהמפלגות האחרות שמקבלות בהבנה את משחקי הכיסאות המאוסים על חשבון הרצון של הבוחרים/ות.
    אתם סתם עוד מפלגה.

    המעשה האמיץ, הנכון וההכרחי עבור התנועה הירוקה היא לדרוש מההנהגה הבוגדנית לא להשתמש יותר במותגי התנועה הירוקה או בשמה כאשר הם תחת מפלגתה של הגברת לבני. הם כעת אזרחים מן השורה ואף לא אחד מהקולות שהצביעו להם משנה כרגע- הם לא היו"רים של התנועה הזו, מבחירתם. כאן עובר הגבול.
    ההנהגה החדשה של התנועה הירוקה- החמישייה העולה אחרי הבוגדים- צריכה להתאפס על עצמה, לא להתרפס מול הבוגדים ורצונותיהם הכיסאולוגיים, לא למחוק את התנועה הירוקה- אלא לרוץ בכל הכוח לכנסת, תוך עבודה משמעותית ורצינית על התקנון, על הערכים של התנועה, על אופני ההצבעה והדמוקרטיה, תהליך של תיקון מלא, פומבי ומחייב- שיש לו סיכוי לתקן את המכה הקשה לתדמיתה של התנועה הירוקה.
    וכפי שהצעתי עוד לפני כל הבלאגן- אולי כעת זו הזדמנות נהדרת לתת לתנועה הירוקה שם שיבדל אותה גם מהמפלגות הירוקות בלבד וכעת גם מ-"התנועה". אם ציפי יכולה להמציא מותג שנייה לפני הבחירות, כך גם אתם. כמה פעולות ומסיבות עיתונאים וקליפים והמותג החדש יחדור להכרה. במיוחד כשהדבר יובהר בתעמולת הבחירות. הצעתי לשם חדש- "אחרת". שם טוב בעל משמעויות כפולות שיכולות לשמש למגוון רחב של קמפיינים.

    • צבי
      דצמבר 8, 2012 בשעה 12:53 am

      שיר, אני זה שהעלה את השאלה הביומטרית ביום רביעי. לגביי השאר, אני לא מסכים, אבל זה ארוך מדי לשעת לילה מאוחרת זאת.

  8. עמוס
    דצמבר 8, 2012 בשעה 1:24 am

    צבי, כתבת בצורה מרשימה גם אם לא לכל דבר בפרשנות שלך אני מסכים. הבעייה העיקרית היא שהמועמדים העמידו עצמם לבחירה מבלי להאמין שהם מסוגלים להנהיג את התנועה, וגרוע מכך – מבלי להודיע על כך למצביעים. כפי שכבר נאמר רבות – זהו כשל מנהיגותי חד משמעי. אני בעיקר מסכים עם האמירה שלך בדבר חוסר התוחלת שבפנייה לאפיק המשפטי. אני לא רואה איך יצא מזה משהו טוב. בבחירות הנוכחיות אף נציג של התנועה כבר לא יוכל להיבחר, איש מאתנו לא ישקיע בהסברה ורובנו מן הסתם גם לא ניתן קולנו לאותה תנועה מגונה. אכן, צריך להפנות את האנרגיות פנימה ולהתחיל בבדק בית מלא, שקוף, גלוי ובשותפות כולם. אם יש מישהו שמתמחה בטיפול משפחתי בין חברי התנועה הוא/היא וודאי ידעו לומר איך צריך לנהל תהליך כזה, כך שתחילה כל החשדות וההאשמות יוצאו החוצה בצורה גלויה ולאחר שנבוסס מספיק בסחי הזה נוכל אולי להשאירו מאחורינו.

  9. גיא שמיר
    דצמבר 8, 2012 בשעה 11:01 am

    נקודת מבט סלחנית, ראויה ואופטימית… אלון והדס עברו על החוק מספר פעמים, לדעתי, קודם כל בכך שהפרו אמונים רגע אחרי שנבחרו ופעלו כנגד רצון התנועה. ההצבעה נגד חבירה ללבני הייתה ברורה. ההצבעה לאפשר להם להמשיך לבדוק אפשרויות חבירה של גופים חוץ פרלמנטריים לא ככלו את לבני שאינה גוף חוץ פרלמנטרי מכיוון שמפלגתה בנויה חברי כנסת מכהנים וברור שההצבעה לא לחבור אליה מוציאה אותה מכלל ההצבעות האחרות. החמור מכל הפעולות שעשו היא שהשניים נרשמו למפלגה בעודם רשומים למפלגה אחרת. שותפה לפעולה היא הנהלת התנועה שלא עדכנה את שאר הרשימה על ההתפטרות ולא הגישה רשימה מעודכנת ללא המתפטרים לפי הסדר הכרונולוגי של הרשימה אלא הסתירה את הפעולות ועיכבה את הגשת הרשימה בידיעה שכך לא תהיה תנועה ירוקה בכנסת. בכל מקרה ההנהגה התנהלה על דעת עצמה בצורה ילדותית, העמידו עצמם בלי טיפת אמונה שהם יכולים למלא את התפקיד והוליכו את כולם שולל. ככה לא בונים חומה ירוקה ככה לא יוצאים לקרב שאחריך מאות חברים שמוכנים לעשות הכל כדי להכניס את המפלגה לכנסת. כסף למימון קמפיין זה לא הכל. יש כאן הרבה שאלות ואין מנוס מלפנות למשטרה ולבית המשפט. אם לא נעשה כך הפרנו אמונים לכל מי שחשב להצביע לטובתנו, נפר אומנים לרצון שלנו לפעול באופן ישיר, דמוקרטי ולהציג אלטרנטיבה לכל מה שקורה בכנסת ישראל כבר הרבה שנים. בנוסף חברי הנהלה והנהגה רבים חשפו את עצמם בחוסר המסוגלות שלהם להרחיב את השורות של המפלגה והוכיחו מה הסיבה שהתנועה לא הצליחה עד היום לתפוס תאוצה. אלון אמר לי שצריך לנקות את האורוות, לא מפסיק להגיד החברים הוותיקים מה שמראה שאינו מסוגל להתמודד עם דעות חדשות, חברים חדשים, התנהלות חדשה וחושב שהתנועה הירוקה שלו פרטית.

    • צבי
      דצמבר 8, 2012 בשעה 11:51 am

      גיא, אתה ריק.

  10. דצמבר 8, 2012 בשעה 11:54 am

    אפשר בבקשה להימנע מלקרוא לאנשים "ריקים" או "בוגדים" וכד'? למרות הכאב על הפגיעה (האמיתית והחמורה) בתנועה ובערכים, כדאי שלא נצטרף גם אנחנו לעזיבת הערכים שמנחים אותנו, כמו ניקיון, כבוד, ושיח דמוקרטי לא-אלים.

  11. אורי פארן
    דצמבר 8, 2012 בשעה 4:32 pm

    לכל אוהבי ההלקאה העצמית, כדאי שתרגעו תשתו כוס מים ותפסיקו עם נבואות הזעם והחורבן.
    . נתחיל מה"רוב הברור נגד חבירה ללבני ", מדובר בסה"כ ב 47 איש כלומר פחות מ 4% מחברי התנועה, מדוע הם מייצגים את דעת הרוב בתנועה ? הם נבחרו ע"י מישהו? לעומת זאת אלון נבחר ע"י למעלה מ 500 איש והדס ע"י למעלה מ 300 , מדוע לא לתת להם את הכבוד להחליט בשביל זה הם נבחרו.
    אם הם בדקו את המצב עם גופים אחרים לא מצאו שותף, והגיעו למסקנה שהרע במיעוטו הוא לרוץ אם לבני בכל זאת, ועוד עשו משאל טלפוני. אז מדוע אנשים חושבים שזה בגידה בערכים?
    צריך להבין שאם התנועה רוצה להיכנס לכנסת כדי להשפיע (אני כבר לא בטוח שזה המטרה של חלק מהחברים), אזי צריך לשחק לפי הכללים שנהוגים שם. כן זה כולל דילים עם חכ"ים אחרים, והסכמים בע"פ, ושאר קומבינות כי כך זה עובד וח"כ בודד לא ישנה זאת (גם אם הוא יבחר באופן עצמאי). אם מישהו חושב שאפשר לעצור הצבעה במליאה או בוועדה כי אלון צריך לכנס וועידה כדי לקבל אישור איך להצביע,כדאי שיתבגר.
    אני בספק גם אם מנגנון בחירה באינטרנט היה פותר את הבעיה עקב לחץ הזמן, לכל היותר ניתן לחשוב על יצירת גוף ביניים של 30-40 איש שיבחר ע"י הסניפים לפי מפתח מספרי, ויצביע טלפונית במקרים מיוחדים.
    הרעיון של דמוקרטיה ישירה לכל מקרה טוב באגדות לא בחיים האמיתיים.

    • יואב
      דצמבר 9, 2012 בשעה 7:51 am

      אז זהו, שלא "בשביל זה" הם נבחרו. אין להם מנדט, ומראש לא היה להם מנדט, להחליט על דעת עצמם. רק לועידה. הם נבחרו בשביל לשמש כישובי ראש, שליחי הועידה, שבתנועה הירוקה יש להם סמכות מוגבלת. הם למשל לא יכולים להחליט על דעת עצמם לחבור לגופים אחרים.

    • יואב
      דצמבר 9, 2012 בשעה 8:07 am

      מתוך תקנון התנועה הירוקה:

      סמכויות הועידה
      ועידת התנועה הירוקה תדון ותכריע בנושאים הנוגעים לאופן התנהלות המפלגה, מוסדותיה ואיושם.
      תפקידי הועידה הם:
      א. לקבוע ולשנות את עקרונות היסוד של המפלגה;
      ב. לדון ולהחליט בדבר שינויים במצע התנועה הירוקה ובתקנונה;
      ….
      ה. לאשר הסכמים בעלי משמעות פוליטית במישור הארצי;

      [כלומר, רק הועידה הייתה מוסמכת לאשר את החבירה עם לבני!!! איך שלא מסתכלים על תוצאות ההצבעה מיום רביעי – הועידה בפירוש _לא אישרה_ הסכם עם לבני]

      סמכויות ההנהגה
      ג. בכפוף להוראות כל דין, תהיה ההנהגה מוסמכת לקבל כל החלטה ולעשות בשם התנועה הירוקה
      כל פעולה שאינה מוטלת במפורש על בעל תפקיד או על מוסד אחר של התנועה הירוקה, מכח
      הוראת החוק, ותקנונה;

      [כלומר, מאחר והסמכות לאשר את החבירה עם לבני מוטלת באופן מפורש על הועידה, ההנהגה בכלל לא הייתה מוסמכת לקבל החלטה זו – מדובר בחריגה מסמכות!!!]

      [למותר לציין כי סמכויות היו"ר הן מינוריות וממש לא נוגעות בהסכמים מסוג זה, אלא בעיקר בנוגע להתנהלות הסיעה לכנסת]

  12. naama
    דצמבר 8, 2012 בשעה 9:56 pm

    צבי, מקום 13 אצל ליבני זה מקום לא ריאלי, גם כך אין סיכוי להכניס נציג התנועה הירוקה לכנסת, בהליכה לבד עוד היה סיכוי קטן. שנית אני כל החודשים האחרונים שואלת את עצמי למה מחכים עם קמפיין וכל מה שאומרים שזה יגיע אחרי הפריימריס. אולי ההנהגה טעתה שלא קבעה תאריך מוקדם יותר לפריימריס ותכננה קצת לטווח ארוך…

  13. עמוס
    דצמבר 9, 2012 בשעה 7:10 am

    לא רק שזה לא מקום ריאלי – הכי מגוחך שאלון ערב קודם הודיע לכולנו שהיה מוכן לפוצץ את המו"מ כשחיים רמון הציע לו את המקום ה-13, ורק כשהודיע על כך על סירובו לציפי לבני קודם למקום ה-11. פתאום גם המקום ה-13 הפך לאפשרות אטרקטיבית שתציל את התנועה? מיותר להזכיר, שעל המתווה הזה לחבירה לא היתה כל הצבעה (אבל זה כבר באמת במסגרת אי הסדרים שכנראה מתגמדים בסיפור הזה).

  14. עמוס
    דצמבר 9, 2012 בשעה 8:31 am

    אורי פארן :
    לכל אוהבי ההלקאה העצמית, כדאי שתרגעו תשתו כוס מים ותפסיקו עם נבואות הזעם והחורבן.
    . נתחיל מה"רוב הברור נגד חבירה ללבני ", מדובר בסה"כ ב 47 איש כלומר פחות מ 4% מחברי התנועה, מדוע הם מייצגים את דעת הרוב בתנועה ? הם נבחרו ע"י מישהו? לעומת זאת אלון נבחר ע"י למעלה מ 500 איש והדס ע"י למעלה מ 300 , מדוע לא לתת להם את הכבוד להחליט בשביל זה הם נבחרו.

    אורי, האמירה הזו שלך היא שבירת הכללים. לועידה הגיע מי שהיה יכול והיה חשוב לו/לה להגיע. הקלישאה אומרת ש"מי שלא מגיע לא משפיע". מעולם תקפותה של החלטה בועידה לא הותנתה במספר המשתתפים. בגלל הדחיפות בה כונסה הועידה הזו ביקשתי שיתאפשר להשתתף ולהצביע גם "מרחוק", למי שלא יוכל להגיע. לא היתה כמעט התייחסות לבקשה הזו שלי, אבל ברור לי היטב הסיבוך הטכני והארגוני הכרוך בכך. ממנגד, אופק הציע מנגנון קיזוז כך שהיו כמה שנעדרו ובכל זאת השתתפו בהצבעה (מבלי לשנות את תוצאותיה). שתיתי לא מעט מים מאז יום חמישי ועדיין אין לי ספק שההצבעה של אותם 47 היא הקובעת.

    אורי פארן :
    לעומת זאת אלון נבחר ע"י למעלה מ 500 איש והדס ע"י למעלה מ 300 , מדוע לא לתת להם את הכבוד להחליט בשביל זה הם נבחרו.
    אם הם בדקו את המצב עם גופים אחרים לא מצאו שותף, והגיעו למסקנה שהרע במיעוטו הוא לרוץ אם לבני בכל זאת, ועוד עשו משאל טלפוני. אז מדוע אנשים חושבים שזה בגידה בערכים?

    זו ממש לא שאלה של כבוד, אבל אני מסכים שעקרונית במצבי חירום להנהגה יש סמכות החלטה וגם אם ההחלטה היתה שגויה אני בטוח שנעשתה עם הרבה התחבטויות ומתוך שיקולים שמחשיבים את טובת התנועה. לדעתי אין מקום לדבר על "בגידה" – לא בערכים ולא בשום דבר אחר.

    אורי פארן :
    צריך להבין שאם התנועה רוצה להיכנס לכנסת כדי להשפיע (אני כבר לא בטוח שזה המטרה של חלק מהחברים), אזי צריך לשחק לפי הכללים שנהוגים שם. כן זה כולל דילים עם חכ"ים אחרים, והסכמים בע"פ, ושאר קומבינות כי כך זה עובד וח"כ בודד לא ישנה זאת (גם אם הוא יבחר באופן עצמאי).

    כלומר, צריך לשחק לפי כללי "הפוליטיקה המלוכלכת"? במקום לבוא לשנות, לבוא ולהשתנות?

  15. אורי פארן
    דצמבר 9, 2012 בשעה 9:54 am

    לכל "המשפטנים" מספר המצביעים
    בוועידה היה 100 כלומר פחות
    מ 10% מחברי התנועה אז גם הוועידה
    לא חוקית. חוץ מזה לפי הסקרים מקום 13 הוא ריאלי ומי שמחכה
    מקבל פחות.

    • יואב
      דצמבר 9, 2012 בשעה 10:01 am

      אז גם הועידה לא חוקית. בכל מקרה, להנהגה לא הייתה מסכות לחבור אל לבני.

  16. דצמבר 9, 2012 בשעה 9:55 pm

    כל הסערה הזו-
    ובעצם לדעתי מה שקורה זה שפשוט לא קמו מספיק אנשים לתמוך בתנועה הירוקה, וגם אם היו לא מעט שתמכו ברעיונות, זה לא הפך לכוח פעולה שיכול לצאת לרחוב בהיקף מספק כדי להפוך לתנועה של ממש.
    הרעיון טוב, ויקר. אבל רוב האנשים פשוט נשארו בבית,גם מבין האוהדים.
    לכן ככה נראתה הנוכחות שלנו ברחוב, נראו הוועידות, והיקף ההתפקדויות.
    כול מי שעשה- לזכותו יאמר שנשא את הרעיון על כתיפיו, כך או אחרת, עד לרגעי המבחן המבלבלים של הפוליטיקה הישראלית.
    המחנה הגדול של השואפים לפוליטיקה אחרת לא יצא מהבית להראות שהרעיון יכול להכות שורש ולשאת פירות.
    כמו שהמחאה לא התרגמה לשינוי המוני אלא רק ניצנים פה ושם.
    כנראה האנשים במדינה אינם בשלים ללכת אחרי רעיונות אלו, והם נשארים במוכר, ובמספרים, בחישובים או או ביאוש, בהתעלמות ,באדישות…
    ובנוסף שני אנשים ושלוש דעות,
    וקשה ככה ללכת כגוף אחד.גם אנחנו .

    אני לא חושבת שהתנועה נבנתה כדי להיסמך על אדם זה או אחר.
    היא היתה דרך, רעיון,
    דרך ורעיון בעלי ערך, שאפשר להמשיך ולדבוק בהם, אך ייתכן שאינם יכולים להפוך לכוח פוליטי במציאות העכשווית. במציאות של הרכב החברה הישראלית , והתנהלות היחידים המרכיבים אותה.

    אינני מאמינה בחשבונות, בתקנונים, במשפטי צדק.
    כול אחד פועל על פי הנורמות שלו.וכול עוד הנורמות של קבוצה אידיאולוגית לא מחלחלות אל מספר מספיק של אזרחים הן לא מצמיחות שינוי, אי אפשר להאשים אדם או קבוצה מצומצמת, על כך שנכשלו ביצירת מציאות חדשה.

    היכן שיש מאמצים לקדם דברים טובים, מתוך ראייה רחבה- שם שווה להשקיע. אני מאמינה בהתמקדות במבט קדימה. בסימון מטרות חדשות, אחרי כול משבר או מכשול בו נתקלים.
    אני מאמינה שאנשים עושים כמיטב יכולתם. ואם רצינו שיכולתם תהיה אחרת- זה לא בידיים שלנו. זה בדיוק המכשלה בכול מערכת אנושית- ציפיות.
    ציפיות טובות רק לכריות.
    הדרך לשינוי היא
    למצות את התסכול, ולשחרר את מה שהיה .
    לסמן יעדים במבט קדימה, ברי השגה, קטנים או גדולים.יעדים בהם מאמינים.
    להמשיך הלאה, ולעשות כמיטב יכולתנו.

  17. יואל
    דצמבר 13, 2012 בשעה 1:34 pm

    תודה לך איריס

  18. עמוס
    דצמבר 13, 2012 בשעה 4:52 pm

    בינתיים יש מי שמרוויח מהחבירה של התנועה הירוקה ללבני: http://www.haaretz.co.il/news/elections/hasima/1.1885008

    ציטוט מהכתבה:
    "מכשול אחד, מקווים הירוקים, הוסר לקראת הבחירות: התנועה הירוקה, בראשות פרופ' אלון טל, חברה לתנועה של ציפי לבני."

    השאלה שכותרת הפוסט הזה ("ומה עכשיו? …") עדיין מהדהדת, וביתר שאת לנוכח הדברים של איריס בן צבי.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: