ירוק עולה

מאת דוד אלכסנדר

מתמודד בפרימריס 2012

 

תפיסת העולם הירוקה היא נכונה ופופולרית, אבל לא מספיקה בכדי להבאי אנשים בהמוניהם לקלפי. הנושאים הירוקים עדיין נראים לרוב הציבור כנושא משני שלא שווה לבזבז עליו את הקול. אפשר להבין אותם. הם מקבלים יכולת השפעה פעם בארבע שנים בלבד והצבעה לתנועה הירוקה נראת כויתור על נושאים אחרים, כמו ביטחון וכלכלה.

 

המפה הפוליטית כיום מורכבת מגושים גדולים ועושה רושם כי המערכת הפוליטית רוצה לקבע מצב זה ואף להקצינו. זה שנים שהחלום הוורוד של נתניהו הוא ליצר משטר נשיאותי עם שתיים שלוש מפלגות גדולות, כמו בארה"ב. בבחירות הבאות, לאחר חקיקה אשר תעלה את אחוז החסימה ואולי תשנה את שיטת המשטר, ייתכן ולא יהיה מקום למפלגה קטנה כמו שלנו.

 

זה עכשיו או לעולם לא!

 

ההרגשה אצל הבוחרים היא שזה אותם אנשים ושאין למי להצביע, אך באין אלטרנטיבה אחרת הם יצביעו שוב לגושים הגדולים עטורי הכוכבים או שידירו רגליהם מן הקלפי. באופק אין מפלגת "גמלאים" אשר תרכז אליה את הצבעות המחאה. עלינו להיות מפלגה זו!

 

יתכן שהמילה "מהפכה" מרתיעה חלקים מאיתנו, אך אנו תנועה מהפכנית לכל דבר ועניין. אנו תומכים בפתרונות רדיקלים לאתגרי ההווה: אנרגיה חלופית, כלכלה בת-קיימא ומאבק מול תעשיה מזהמת וחסרת מוסר, הם כולם רעיונות מהפכניים ביחס למצב הקיים. לפני שאנו מסתערים על אותם מטרות, עלינו קודם כל להכיר את עצמנו ולהבין מה אנחנו. אחרי שנעשה זאת, נוכל להביט סביב ולראות שבעצם אנו לא לבד.

 

בשנים האחרונות החל להווצר מסביבנו גל מחאה אשר מורכב מאנשים שגם כן מאסו מהמצב הקיים. מעגלים אלו אולי לא בדיוק "ירוקים", אבל חולקים איתנו את ההבנה שהמערכות הכלכליות, החברתיות ובמיוחד הפוליטיות, לא עובדות ויש לשנותן מהיסוד. מהפכנים – כמונו.

 

על התנועה הירוקה לחבק לקרבה כוחות מהפכניים אלו. כוחות המסוגלים להעיר את השטח, להטות את כף המאזניים ולהפוך אותנו ממפלגה שמתפללת לעבור את אחוז החסימה, לכוח פוליטי איתן. כוח עם זרוע פרלמנטרית בלתי מתפשרת וזרוע מחאתית בועטת.

 

קולות המחאה הולכים להם בעיקר לגוש העבודה-מרץ, אבל עדיין ישנם רבים שיושבים על הגדר. עלינו להציג אלטרנטיבה בפניהם. אלטרנטיבה שתפנה למרכז המפה הפוליטית ותראה כי הצבעה לתנועה הירוקה היא לא זריקת פתק ההצבעה לפח.

 

אני בעצמי מהפכן לא קטן. אמנם לא סביר שתפגשו אותי בהפגנה מתעמת עם שוטרים, אך זה שנים שאני מקדם את רעיונות הדמוקרטיה הישירה בדרכים שונות. דמוקרטיה ישירה היא מהפכה רבתי בצורת השלטון ונותנת כוח אדיר בידי הציבור. כוח להחליט על כל נושא ולכפות אותו על רשויות השלטון. אין ספק שרעיונות אלו תופסים תאוצה בימינו ולראיה שהתנועה הירוקה עצמה מפנימה אותם וכמעט כל המתמודדים בבחירות הפנימיות הקרבות אומרים "בטח, אני תמיד הייתי דמוקרט ישיר".

 

אני מתמודד על מקום ברשימה לכנסת מתוך רצון לקדם שלושה פרויקטים:

 

  • קידום חקיקה ירוקה, פיראטית וישירה.

  • התנהלות עצמית בדמוקרטיה ישירה והכנסתה למוסדות התנועה והכנסת.

  • שימוש בדמוקרטיה ישירה בשביל להגדיל את גודלה וכוחה של התנועה הירוקה.

 

מקווה לזכות באמונכם,

דוד אלכסנדר


לפרטים נוספים אודותי כנסו לאתר הבית שלי

 

מודעות פרסומת
  1. נובמבר 27, 2012 ב- 12:13 am

    דוד, אני חושב שלירוקה יש בעיה להסביר את רוחב היריעה של "ירוק" לציבור. היא לא רק סביבתיות ואנרגיות חלופיות כמו שאתה טוען, היא גם בעד דמוקרטיה שקופה, פיתוח כלים לכלכלה אלטרנטיבית שלא מתבססת על צמיחה פיסקלית, צדק חברתי וזכויות עובדים, ועוד עשרות אם לא מאות פרוטות שמרכיבות את החזון הירוק של קיימות המין האנושי. הסביבה זה רק עוד סימפטום, אבל לא הגורם לריצה של התנועה הירוקה לכנסת.

    וכן, המחאה מדברת בשפה של התנועה הירוקה. הנושאים שהעלו דפני, סתיו ושאר החבורה הם כולם נושאים שהתנועה הירוקה רצה איתם לכנסת ב2008/9. אני לא יודע כמה המחאה נוצלה כדי לפקוד אנשים, אבל זו בהחלט הזווית שחייבים להדגיש בקמפיין לכנסת – הנה תראו שככה דיברנו לפני 4 שנים, ואנחנו עדיין באותו הראש גם היום, עם חיזוק פיראטי להשלמת התמונה. אני מקווה שזה יהיה יותר בולט – אם זה יעשה נכון – מאשר מפלגות יש לפיד ודומותיה.

  2. נובמבר 28, 2012 ב- 9:00 am

    להלן 3 דורות של "ירוקים": הירוקים הראשונים היו אנשי שמירת טבע , המיוצגים על ידי התפיסה של שמורות טבע, החברה להגנת הטבע. הגל השני של הירוקים דיבר על נושאים יותר רחבים, גם שמורות טבע אבל גם זיהום – לדוגמה גרינפיס. הגל השלישי כבר דיבר על צדק סביבתי ועל שילוב של התפיסה הירוקה בנושאים נוספים כמו תרבות (לדוגמה תרבות הצריכה), או כלכלה (לדוגמה צמיחה כלכלית).

    המשך הגל השלישי שהיה כבר בגלים קודמים הוא שה"ירוק" הוא לא נושא (כמו מחזור, אנרגיה מתחדשת או אפילו כלכלה) אלה תפיסה כוללת , גישה, פילוסופיה, שינוי של כל הגישה לחיים החל מהשאלות של זהות עצמית , עבור בשאלה איך מגדלים ילדים, משפחה, קהילות, גישה לטכנולוגיה, מה קונים וממי קונים ואיך קונים, ועבור בעמדות לגבי 1001 סוגיות פוליטיות וחברתיות כמו אי שווין , מגוון, פנסיה, מזון, וכו'.

    בכך דוד טועה, ועירא צודק. אבל מה
    יש בעיה רצינית של מיתוג. היות והמושג "ירוק" כבר תפוס על ידי מפה סמנטית של אנשים:
    – ירוק זה איכות סביבה , שזה מחזור ואולי גם שמירה על החופים
    – ירוק זה להקטין את הזיהום.

    הבעיה שיש לנו היא של מיתוסים, אפילו בקרב חלק מהמתפקדים שלנו. אין מיתוסים מספיק חזקים ועמוקים של זה.
    במובן זה הקשר בין דמוקרטיה בפרט וצורת קבלת החלטות בכלל (כולל קבלת החלטות בקונצזוס, מתן מידע לציבור, שקיפות, שיתוף הציבור וגם החיבורים בין ידע מדעי ומקצועי לבין דמוקרטיה ) הוא מבורך.

    לדעתי האישית, לפחות בישראל יכול להיות שהצבע הירוק מפריע יותר משהוא עוזר. יכול להיות שצריך בנייה של מיתוס חדש רחב יותר ועמוק יותר שאינו תפוס על ידי מילים אחרות. קיימות היתה אמורה להיות מילה שכזו, אבל היא לא מספיק חזקה, כמו שמישהו אמר לי "זו מילה של לפלפים".

  3. נובמבר 28, 2012 ב- 10:03 pm

    אני לא רואה איפה שלושתנו לא מסכימים.

    אני מסכים שגם ל-"ירוק", גם ל-"צדק חברתי" וגם ל-"דמוקרטיה ישירה" יש בעיות מיתוג. אני לא קופירייטר, אבל במהות שלושת הססמאות מדברות על דברים דומים אם לא שווים.

    אוקצור, לדעתי לחבר בין קבוצות עם שאיפות דומות זה מבורך.

  4. עמוס
    נובמבר 30, 2012 ב- 12:14 am

    איך פוליטיקה חדשה, מהפכנית, ירוקה – מסתדרת עם חבירה למפלגת הכלום של ציפי לבני?

    • נובמבר 30, 2012 ב- 8:49 am

      עמוס: בעיני זה לא מסתדר. זה נסיון לטרמפ ציני כדי להתמודד עם ארגון לקוי, חוסר מימון ופחד מאי מעבר אחוז החסימה. לבני צוטטה אתמול כמי שהגיבה על ההצבעה באו"ם שהיא "פיגוע מדיני", שזה לא שפת מרכז, ואפילו לא שפה דמוקרטית. ספציפית לבני גם יש לה עבר עשיר של קידום הפרטות לצד ביבי. אני לא מבין מה עבר בראש חברי ההנהגה כשפתחו איתה בשיחות. מפלגת העבודה כבר יותר תתאים בהרבה, אם בכלל רוצים להתאחד עם גוף גדול.

      • עמוס
        נובמבר 30, 2012 ב- 7:10 pm

        עירא, לא היית היום??!! אני די מסכים עם מה שכתבת, למרות שגם לרחלי אתה שוחחתי על הנושא ולאלון שהציג את עקרונות המו"מ היו כמה נימוקים טובים. כרגע אני נגד, ובכל מקרה לא רואה את עצמי שם את הפתק של מפלגת לבני בקלפי (גם אם הצלחנו לתרום לתנועתה את מחצית משם התנועה שלנו :-).
        יש לי כמה מחשבות על החבירה הזו – אם יהיה לי כח וזמן אולי אכתוב אותן ואשלח למיכאל כדי שיעלה כאן פוסט. אם לא – אכתוב כאן בתגובות בקצרה.

        הערה עקרונית ועניינית אחת בקשר לכנס המתוכנן ליום שלישי: אני חושב שאם מארגנים כנס בנשוא כה חשוב בהתראה כל-כך קצרה צריך לאפשר גם למי שלא יוכל להגיע להשתתף ולהצביע מרחוק, באמצעות ועידת וידיאו ופתיחת הצבעה באתר למשך כמה שעות (עם שמירה על כל עקרונות ההצבעה בכנס). אמרתי את זה לרחלי והיא הסכימה אתי, אבל אני חושב שצריך שעוד אנשים ילחצו כדי שזה יקרה. מלבד זאת אני חושב שצריך להתחיל לדון בחבירה הזו כבר כאן בתגובות, כדי שלא נגיע להצבעה ללא החלפת דעות וחשיבה מוקדמת בעניין.

        אני לא יכול בלי הערה ביחס לביטוי "פיגוע מדיני" שהזכרת: מעבר לכך שאני מסכים עם מה שכתבת, אני לחלוטין לא מבין את כל מה שקורה כאן בארץ סביב ההצבעה הזו, כאשר כולם מדברים על פתרון של שתי מדינות. גבריאלה שלו, בעבר שגרירה באו"ם ובאופן כללי אשה רבת פעלים ומוערכת שאינה חשודה בקיצוניות פוליטית, אמרה בגל"צ שהפכו את כ"ט בנובמבר "מיום חג ליום חגא". בעיני התגובה הראויה היתה לברך את הפלשתינאים ביום חגם ולקרוא להם לשבת למו"מ מתוך נכונות מוצהרת להגיע בסופו למודל של שתי מדינות שיכולות לחיות בשלום זו לצד זו, ושיכבד את כל בני האדם החיים במרחב הזה. חבל שמקרב כל מנהיגי מפלגות "המרכז" למיניהן לא היו בעלי ראייה ארוכת טווח שרואים זאת.

        שבת שלום,
        עמוס

        • דצמבר 1, 2012 ב- 10:26 am

          לא יכולתי לבוא, ואין לי מושג מה ההצדקות שפורטו שם, מה הוחלט ומה ועידת החירום של יום שלישי. עצוב שאני שומע על זה מתגובה פרטית בבלוג ולא מקבל עדכון שקוף מפורט ורשמי מההנהגה. חשבתי שהמפלגה הזו אמורה להיות הדמוקרטיה הכי שטוחה והשתתפותית בכנסת, אבל אני מאוד מאוכזב לקבל ממנה כל כך מעט מידע אם לא הגעתי לכל מיני מקומות פיזית.

          מדבריך משתמע כאילו הוחלט כבר לחבור ללבני וזה סיכום סופי?

          • עמוס
            דצמבר 1, 2012 ב- 12:22 pm

            ממש לא התכוונתי שזה מה שישתמע, ועדיין לא הוחלט דבר. סליחה אם גרמתי לך לחשוד בפתיחות ההנהגה – אני חושב שהכל נמסר בצורה מסודרת, ראויה ומתאימה למסורת המפלגה ולרוחה.

            במייל האחרון שנשלח ביום חמישי עם הודעה על סדר היום בפריימריס נאמר שתימסר הודעה בפני הועידה אך לא ייפתח דיון. כך אכן היה. באתר נכתבו דברים דומים (http://www.yeruka.org.il/content/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A1-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%9D). .אלון מסר את ההודעה וביקש את אישור הועידה להמשך המגעים (למרות שעקרונית היה לו אישור לכך גם מהועידה הקודמת). ההצבעה אישרה זאת. גם אני שכרגע מתנגד לחבירה הזו הצבעתי בעד מתן סמכות להנהגה להמשיך במגעים. כרגע לא מצאתי את ניסוח ההודעה עליה הצביעו באתר התנועה – אולי מיכאל יכול לדאוג שהיא תפורסם שם. חלק ממה שכתבתי בתגובה הקודמת (נימוקים וכו') נסמך גם על שיחות שהיו לי בע"פ ולא קשור להודעה שנמסרה בפני הועידה. הנימוק העיקרי שאלון הציג ושזכור לי כרגע הוא החשש של מצביעים "לבזבז שוב קול".

            בעקרון מה שהוצג הוא שלושה עקרונות עליהם תתבסס החבירה הזו: 1. מקום ריאלי ברשימה לכנסת |(עדיין לא הוחלט מה פירוש "ריאלי"); 2. מעמד של סיעה עצמאית לנציגי התנועה; 3. בכל ההצבעות בשורה של נושאים סביבתיים התנועה הירוקה תקבע את עמדת המפלגה כולה וכל חברי הכנסת יהיו מחוייבים להצביע לפי עמדה זו.

            אני חושב שצריך לחשוב בנפרד על עצם הריצה המשותפת עם מפלגה אחרת ועל ההסכם הזה. אני לא בטוח שבמצב הדברים הנוכחי, עם קמפיין מוצלח כמו בפעם שעברה, יש סיבה שלא ניכנס. מהרבה בחינות יש עכשיו הרבה יותר גורמים מסייעים. אם 75% מהמצביעים לתנועה הירוקה בפעם שעברה יעשו זאת שוב – אני בטוח שאפשר לעבור את אחוז החסימה. לגבי בזבוז קולות אפשר לשאול אם מאות אלפי הקולות שהעניקו לקדימה 28 מנדטים לא היו בזבוז למרות שנכנסו לכנסת.

            באתר מתפרסמות כעת תוצאות זמניות של הפריימריס. אני מצטער שערן לא דורג גבוה יותר, שיואב וקנין לא ברשימה וגם אף לא אחד מהמקדמים של דמוקרטיה ישירה. המיקום הגבוה של נציגי "ישראל ירוקה" יכול לשפר את הסיכויים בבחירות לכנסת. בעשרת השמות המופיעים יש חמישה מכל צד באיחוד, ארבע נשים (מתוך שלוש בין ארבעת הראשונים). יכול להיות מבטיח.

  5. עמוס
    נובמבר 30, 2012 ב- 11:41 pm

    אפרופו בחירות ופריימריס: היום כתב רועי צ'יקי ארד בהארץ על הפריימריס בעבודה אתמול, והזכרי את "איתן כתר יעקב, המתמודד הסביבתי". מישהו כאן זוכר שהוא התמודד להיכנס להנהגה אצלנו?

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: