ראשי > דעות > מדוע הצטרפתי לתנועה הירוקה

מדוע הצטרפתי לתנועה הירוקה

התנועה הירוקה היא המפלגה היחידה המעלה על סדר היום שלה את נושא הקיימות.  אין להתרשם מהמסר של אמצעי התקשורת המוטים לטובת בעלי ההון הטוענים שהתנועה לא תעבור את אחוז החסימה. לפי סקרים פנימיים של המפלגות הגדולות התנועה תקבל 2 – 3 מנדטים


מאת: נרייה גריינימן

למען האמת, יש עוד לא מעט תשובות על סוגיית אחוז החסימה. למשל נודע לנו שכלי התקשורת מנחים את מכוני הסקרים לא לכלול את התנועה הירוקה בסקרים שהם עורכים עבורם, כך שהסקרים אינם מעידים על הפופולאריות של המפלגה. מנגד, יש לנו עדויות על כך שבסקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות אנו מקבלים 2-3 מנדטים בדרך כלל. צריך לקחת בחשבון שכלי התקשורת שייכים לבעלי ההון, והם מוטים נגדינו.

מה שהיה ברור לפני שלוש שנים, ברור גם עתה. הבעיה הגדולה של התנועה הירוקה היא מחסום התודעה. הוא מופיע בצורות שונות, אך בראש ובראשונה שואלים את התנועה אם זה לא בזבוז להצביע לה כשאינה עוברת את אחוז החסימה (או אפילו חיזוק של הפוליטיקה הקיימת), והאם האג'נדה הירוקה אינה חופה קטנה, שאין ציבור מספיק גדול תחתיה?

אני הצטרפתי לירוקה. איך אני מצדיק את העמדה שלי למרות הטיעונים נגדה?

היסוד לתפישה שלי הוא בהבנה שכלכלה וסביבה הם נושאים זהים, או יותר נכון שכלכלה נכונה היא רק זו שתמיד לוקחת בחשבון את הסביבה. התודעה שלנו בנויה הפוך – כלכלה באה לפני סביבה. "איכות הסביבה" הוא ביטוי שאני לא אוהב, והוא מייצג מאוד את התפישה הזו. בתוך הביטוי חבויה הנחת יסוד שהבעיה הסביבתית היא רק שאלה של איכות. יכול להיות שנחיה בארץ שמלאה בזיהום וזבל בכל פינה, אבל זה לא כל-כך נורא, קודם נייצר צמיחה כלכלית, וכשיהיה לנו זמן וכסף, ננקה את מה שלכלכלנו. כך גם אני חשבתי. בתוך התפישה הזו חבויה תפישה לקויה מאוד של כלכלה, ואולי אפילו חוסר הבנה של הביטוי עצמו.

אז בואו נבין באמת מה משמעות הביטוי כלכלה. בדרך כלל המילה הזו מקושרת לנו לבורסה, מטבעות, בנקים, מניות ושאר ירקות פיננסיים. אבל משמעות המונח כלכלה הוא בפשטות, מה שאנו מתקיימים ממנו. העולם הפיננסי, ובכללו גם מושגים דוגמתיים כגון צמיחה, אינו אלא צורת ארגון כלכלית. לצורך העניין, גם בחברה שאין בה בכלל מוסדות פיננסיים, למשל חברת לקטים-ציידים יש כלכלה.

הבסיס שעליו עומדת כל כלכלה, הוא המשאבים העומדים לרשותה, ובכלל זה משאבי טבע, משאבי אנוש ומשאבים רוחניים. השאלה הכלכלית היא כיצד אנו מארגנים את שלושת המשאבים הללו כדי להתקיים. הפרדיגמה הנוכחית היא, פחות או יותר, שמשאבי הטבע הם אינסופיים, ולכן אינם מהווים שיקול. לפיה, מה שחשוב הוא כיצד אנו מארגנים את משאבי האנוש והרוח. מי שמביט על המציאות בעיניים פקוחות, אינו יכול להתעלם מחוסר הרציונאליות של תפישה זו. אם אינכם מאמינים שזו הפרדיגמה השלטת, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: האם קיים גוף בממשלת ישראל שתפקידו לסקור את כל משאבי הטבע שלנו, ולקצוב אותם כך שלא יגמרו? במציאות, המדינה נתנה אחריות למשאבי טבע לחברות פרטיות, תוך הבנה שהם ישתמשו בהם תוך לקיחה בחשבון של גורם אחד בלבד – רווח כספי. אבל רווח כספי הוא עניין פיננסי, איך הכלי לארגון יכול להיות המטרה?

התפישה הסביבתית אינה אלא יישור השיטה העקומה. במקום לרתום את העגלה (מוסדות פיננסיים) לפני הסוסים (משאבים), היא מבקשת לשוב ולשאול כיצד נחלק את המשאבים כך שנתקיים פה גם היום וגם בדורות הבאים. לכן עולה קרנו של ביטוי חדש, במקום "איכות הסביבה" העקום – קיימות.

אז נחזור לביקורת על התנועה הירוקה. השאלה היא בסופו של דבר, מה משמעות ההצבעה, או מה יעשה הקול שלי אחרי שאני אשלשל אותי לתוך התיבה? מבחינתי, כל הצבעה, לכל מפלגה שאינה חורתת על דגלה את נושא הסביבה, הוא לא בזבוז של הקול שלי, אלא חמור מכך – הפעלתו למען שיטה עקומה. זה נכון, אני בעד מדינה חברתית, שדואגת לאזרחים, לעובדים, לקשישים, לחינוך, לבריאות וכו'. אבל בלי חשיבה סביבתית (כלכלית) נכונה, המשאבים שלנו ילכו וידלדלו, ותלך ותשחק היכולת שלנו לדאוג לאותם הדברים. למען האמת, לדעתי היא כבר נשחקת, ולכן אנו עדים למשברים כלכליים ברחבי העולם. אין זה אומר שגורלנו נחרץ, או שסוף העולם הגיע, אלא רק שעלינו להתעשת, ולקרוא להנהגה שיודעת לקחת בחשבון את הדבר החשוב ביותר – מקורות המחיה שלנו. במילים אחרות, סוגיית אחוז החסימה לא חסמה את הצטרפותי לתנועה הירוקה, כי לדעתי אין בתוך הכנסת ולו מפלגה אחת שבאמת מבינה את הדברים כך.

למען האמת, יש עוד לא מעט תשובות על סוגיית אחוז החסימה. למשל נודע לנו שכלי התקשורת מנחים את מכוני הסקרים לא לכלול את התנועה הירוקה בסקרים שהם עורכים עבורם, כך שהסקרים אינם מעידים על הפופולאריות של המפלגה. מנגד, יש לנו עדויות על כך שבסקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות אנו מקבלים 2-3 מנדטים בדרך כלל. צריך לקחת בחשבון שכלי התקשורת שייכים לבעלי ההון, והם מוטים נגדינו. אין זה עניין של מה בכך: הפעילים והמנהיגים של התנועה הירוקה נמצאים בשורה הראשונה במאבק נגד גורמים שמשתמשים בהון כדי לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם, ובדרך פוגעים בחברה ובסביבה. כך היה למשל בקמפיין של התנועה הירוקה מול מפעלי ים המלח .

בסופו של דבר, אני מאמין שאנו ננצח את ההון, שמדיר אותנו מהתקשורת ומהסקרים. מאז שקמה המדינה, ועד עכשיו, נכנסו הרבה מפלגות לכנסת. כולן היו צריכות לפרוץ את מחסום התודעה. השאלה היחידה לדעתי היא, האם המפלגה באמת יכולה להחזיק ציבור מאחוריה או לא. מפלגה כמו "שינוי", שלא אמרה הרבה חוץ ממסרים אנטי-חרדיים, לא החזיקה מעמד. מפלגה שמייצגת תפישה רחבה, כמו "רץ" למשל (שבהמשך התאחדה עם "מרצ"), הצליחה לשרוד לזמן ארוך בהרבה, והיא עדיין איתנו. עוד לא התחלנו את הקמפיין שלנו, כך שהסקרים הפנימיים שציינתי אינם לוקחים בחשבון ציבור שבקושי מודע לאופציה של לבחור בתנועה הירוקה. אני חושב שלא רק שנעבור את אחוז החסימה ונכנס לכנסת, אלא שנקבל אף יותר מ – 2 מנדטים. אני מזמין אתכם להצטרף למהפכה הירוקה.

נריה גריינימן הוא דתי, ירושלמי, בן 25, סטודנט למדע המדינה ולימודי יהדות באוניברסיטה העברית ופעיל בתנועה הירוקה.  פורסם במקור באתר עבודה שחורה

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: