ראשי > דעות, מדיניות > תפיסה רחבה של קיימות ותכנון לטווח ארוך – רומי קונצמן

תפיסה רחבה של קיימות ותכנון לטווח ארוך – רומי קונצמן

לתנועה הירוקה עמדה ברורה ומוגדרת היטב בהמון נושאים הנוגעים לחיים של כולנו, אך בעמדה המדינית, הנוגעת ליחסים עם שכנינו, בקושי מצליחים לגבש עמדה, ולעתים ההרגשה היא כאילו מדובר יותר בהשלמת פער מאשר בנקיטת עמדה – כפי שקדימה השלימה את העמדה המדינית שלה מהתנועה הירוקה כדי "לסגור את החור".
זאת אחת הסיבות שלא משכנו מספיק מצביעים בבחירות האחרונות, ואל לנו ליפול לאותה מלכודת שוב. החלוקה הטבעית בנוף הפוליטי הישראלי היא לימין ושמאל, כאשר הקיצוניות הימנית היא ארץ ישראל השלמה מהנהר ועד לים והעברת הערבים לעבר הירדן המזרחי, ואילו הקיצוניות השמאלית היא ביטול חוק השבות המפלה והחלת מדינת כל-אזרחיה דו-לאומית, וקיים כמובן ספקטרום רחב בין לבין, כאשר מרכזו מתבטא ב"קונצנזס הלאומי" של שתי מדינות לשתי עמים וקיום הסכמי שלום וכו' – כפי שמבוטא בנייר העמדה המדיני הנוכחי של התנועה הירוקה.

לדעתי עלינו לשנות גישה ולהתבסס על עקרון הקיימות כפי שנעשה בכל שאר הנושאים, ולהוות את "נציבות הדורות הבאים" בכל החלטה, לכל כיוון שתהיה. מעבר להשקפה פוליטית מסוימת, הרי במציאות קיימים פתרונות רבים, אך אף אחד מהם לא יצליח אם הוא נעשה מהסיבות הלא-נכונות.
מלחמה אזורית שבה ננצח יכולה לשמור על היתרון שלנו ועל ההרתעה ולחזק את עמדנו, אך אם נצא למלחמה לא כדי לנצח אלא כאשר המטרה האמיתית שלה היא להוות תצוגה למכירת כלי נשק למדינות אחרות, אז יהיו כמה שיריווחו המון ואילו כולנו נפסיד בגדול.
מדינת כל-אזרחיה שתקיים שיוויון וצדק לכל יכולה להוות מקום אוטופי, אולם אם היא יהודים בחו"ל לא יידעו שהיא מהווה להם מקום מבטחים ייחודי אז מצבם בחו"ל ייורע, ואם תושבי המדינות הסובבות יידעו שהם יכולים להסתנן ולהגיע לחיים טובים יותר אז היא לא תחזיק מעמד זמן רב.
הסכם שלום הוא כזה המפרט את שיתוף הפעולה בין שתי יישויות עצמאיות, והוא פתרון נפלא במקומות בהם הוא מביא סכסוכים לקץ ומאפשר לאנשים לחיות ולא להלחם, אך אם שאיפות של השמדה הדדית מבעבעות מתחת לפני השטח או אינטרסים זרים מעורבים, אז הוא לא יכול להיות שווה את הנייר עליו הוא כתוב. הסכמים שנועדו להאדיר את המנהיגים שחתמו עליהם או כדי להשקיט ביקורת, אינם מתכון לשלום לטווח ארוך.

עלינו להתחשב קודם כל במשאבים הנוגעים לכל תושבי האזור – המלחמה הבאה במזרח התיכון תהיה על מים, אמרו את זה כבר רבים וטובים לפניי. אם אנשים יהיו צמאים, אז לא יעזור שום הסכם, שום שיתוף פעולה, שום צבא, היעמוד בדרכם של אנשים בדרך לשרוד.

לדעתי צריך להרחיב את החלק האומר "משום כך תשתף התנועה הירוקה פעולה עם גוש השמאל, גוש הימין ומה שביניהם, ועם מפלגות עולים ודתיים וערבים וכל מפלגה או ארגון לטובת תנאי החיים והסביבה של כל המגזרים בכל חלקי ישראל ובמדינות השכנות", ולהגיד על אילו אינטרסים התנועה תגן, ומה התנאים שחבריה יצביעו בעד ונגד הצעות מסוגים שונים.

כל הסכם או כל תכנית פעולה צריכה להיות פתוחה לציבור ולעבור פרשנות של מומחים בתחום – אנשי תורת המשחקים, הסטוריונים, מזרחנים, אקולוגים, וכל שאר המומחים הרלוונטים. הסכמים שנעשים בחדרי חדרים מבלי ליידע את הציבור אודות האינטרסים והפשרות וההחלטות אינם מתאימים וחייבים להיות נחלת העבר, לא משנה כמה מישהו ירצה שנחשוב שהם הדרך היחידה או משרתים את האינטרסים שלנו. כל החלטות בכיוון בכנסת ובממשלה צריכות להיות שמיות, עם מקסימום משתתפים ולא נמנעים.

מודעות פרסומת
:קטגוריותדעות, מדיניות
  1. טליה
    אפריל 15, 2012 בשעה 7:27 pm

    משאל העם הסימולטני בא בדיוק לחזק את עמידות ההסכם לטווח ארוך. הסכם שהתקבל על ידי שני העמים יתקיים שנים ארוכות יותר. זהו מנגנון שמתיישב עם עקרונות הקיימות כמעט בכל אספקט וגם יעזור להתגבר על שאלות האמון והאין\יש פרטנר למניהן.
    משאל עם סימולטני שונה מאוד אם כן ממשאל עם מדינתי, בראש ובראשונה הוא בא לגשר על הבדלי תרבות, אמון, והבדלים בסדרי שלטון וקבלת החלטות בין שני צידי הסכסוך.
    הצעתי את זה בועידה הקודמת:
    http://www.yeruka.org.il/sites/default/files/post_files/tyvt_ldyvn_qrvnvt_bnvsh_hsksvk_m_hplshtynym._4_1.pdf

    בנוסף אני חושב שצריך לעבוד על הצעה לתהליך משתף להשגת הסכם. זה לא פשוט אבל יש התחלות.

    זה בדיוק הכיוון שהתנועה הירוקה צריכה להציע וזה הדגל אותו היא צריכה להניף. לא "הגבול יעבור פה או שם" אלא "אלה הדרכים הטובות ביותר לנסות ולפתור את הסכסוך או לפחות למזער את נזקיו".

    • אפריל 15, 2012 בשעה 9:23 pm

      ההצעה שצירפת היא אכן בכיוון, אבל המשהו ה"קטן" שממש חסר לי הוא מה יקרה אם הנסיון ייכשל, בין אם פעם אחת ובין אם כמות מוגדרת של פעמים. נניח שהפערים גדולים מכדי לגשר עליהם – מה נעשה אז?

      לדעתי כפי שהמדיניות לגבי חברה וסביבה מנוסחת ע"י מומחים בתחום, כך גם העמדה הזאת צריכה להיות מושכלת ומחושבת ומנוסחת ע"י מומחים רלוונטים.
      למשל מתורת המשחקים: http://www.jsc1.org/?CategoryID=321&ArticleID=180
      למשל הכרה בכך שהסכסוך הוא בן כ-120 שנה (הקמת הציונות וכו'), וכל נסיון לתחום אותו בפחות (כמו נגיד מאז כשלון תהליך אוסלו, או ממלחמת 1967 או מאז הקמת המדינה ב-1948 וכו'), ולכן צריכים בצוות המומחים גם אנשים שמתמחים בזה (עדיף כמה, כך ששכלול הניתוחים יהיה אובייקטיבי ולא מוטה פוליטית).

      חוץ מזה, אנחנו (ישראל, ובתקווה התנועה הירוקה שתשתתף בהנהגתה) לא יכולים באמת לתפוס צד נייטראלי, אנחנו חייבים לעמוד על האינטרסים שלנו! מצד שני, כאשר אין באמת התנגשות עם האינטרסים של האחר, אל לנו לדרוש את האינטרסים שלו רק על מנת לשמור על עמדת כוח.
      ומצד שלישי, שום העדר הסכם אינו תירוץ לא לשתף פעולה בנושאים חשובים כמו הסביבה המשותפת לכולנו, היא הרי זאת שתשאר לנו בכל חלוקה שלא תהיה.

      לגבי משאל עם, מה יוצג לעם בהסכם, גם בצד שלנו וגם בצד שלנו? האם יותר מכמה אחוזים יוכלו להתעמק בהסכם על פרטיו ולדעת על מה הם מצביעים? האם התקשורת הממוסדת תנתח אותו בשבילנו ותציג צדדים מסוימים על פני אחרים?

      צריך מנגנון שיתוף ציבור שיאפשר השתתפות פעילה בתיקון והתמקדות בפרטים החשובים, כפי שנעשה לאחרונה באתר שיתוף הציבור לגבי חוק ההסדרים. החוק פורק לחלקיו, מאות אנשים קראו אותו והעירו על החלקים הרלוונטים, וכך חברי הכנסת יכלו להעלות התנגדויות על מה שבאמת מעניין במקום לטבוע בעומס ולפספס את הרוב.

  2. uriapel
    אפריל 15, 2012 בשעה 11:26 pm

    קודם כתבתי בטעות בשם אשתי שישנה כבר מזמן…

    בכל מקרה כתבתי בהצעה "היה וההסכם לא אושר על ידי הפרלמנט או על ידי אחד ממשאלי העם, יחזרו הנציגים ויגבשו הסכם חדש. קיים כמובן סיכון של אי יכולת להגיע להסכמים שיאושרו על ידי העמים אולם אנו מאמינים כי הוא קטן מהסיכון של הסכם קבע שלא יקבל את אישור העמים ועלול ליפול או לגרור למלחמת אזרחים כבר במהלך יישומו או כתגובה לזעזועים עתידיים."

    אין ספק שיש סיכונים. הם פשוט קטנים בהרבה מהסיכונים באי שימוש בכלי הזה לדעתי.

    אני לא מציע שנהיה נייטרלים כמובן כמדינה או כפרטים. כמפלגה, אני חושב שיהיה זה יעיל בהרבה להבטיח יצירת מנגנונים לפתרון מאשר להבטיח פתרון.

    בקשר לפסקה האחרונה שלך, אני בהחלט חושב שהמשאל הסימולטני הוא לא במקום שיתוף הציבור בתהליך עצמו. זה מנגנון משלים. צריך לפתח (בהחלט בעזרת מומחים) מנגנון מועדף. יש את ההצעה של דורון צור למשאל עם אבולוציוני שלדעתי הוא מריץ ניסוי לפיה בימים אלה. נדמה לי שזה מנגנון טוב

    • אפריל 15, 2012 בשעה 11:32 pm

      האם מבחינתך שלום הוא אמצעי או מטרה?

      • uriapel
        אפריל 15, 2012 בשעה 11:41 pm

        ומבחינתך?

  3. uriapel
    אפריל 15, 2012 בשעה 11:35 pm

    אמצעי

  4. uriapel
    אפריל 15, 2012 בשעה 11:36 pm

    תיקון. הסכם שלום הוא אמצעי. שלום הוא מטרה.

    • אפריל 16, 2012 בשעה 11:41 pm

      מבחינתי שלום הוא אמצעי. המטרה היא שגשוג, נחת, בטחון. אם יש דרך אחרת להשיג אותם, יש לפחות להכיר בקיומה ולהכיר אותה.

      קרא בבקשה את ניתוח "פרדוקס הסחטן" שקישרתי אליו למעלה.

  5. uriapel
    אפריל 17, 2012 בשעה 9:47 pm

    משמעות המילה שלום היא שגשוג נחת ובטחון. אני חושב שאתה, כמוני, חושב שהסכם שלום הוא רק אמצעי אחד להשיג זאת. השלום עצמו הוא כותרת למטרות שציינת והוא מטרה נעלה.

    לגבי פרדוקס הסחטן, אני מכיר אותו וגם את דעתו של פרופ' אומן שאין לה הרבה אחיזה במציאות. הוא טוען שהוא טוען טענה מדעית ולא פוליטית אבל ממלא אותה בתוכן פוליטי מוטעה. משך 120 שנה עמדות שני הצדדים הולכות ומתקרבות. ההצגה שלו כאילו רק רק העמדה הישראלית מתקרבת אל הערבית ולא להיפך היא מגוכחת. לפני מאה שנה, הערבים לא הסכימו לחתום על תכנית החלוקה. לפני עשרים שנה הערבים לא הסכימו לשמוע על פתרון לבעיית הפליטים זולת חזרה מלאה לבתיהם היום הם חתומים על היוזמה הסעודית הדורשת פתרון מוסכם גם על ישראל. ועוד תזוזות רבות. לומר שהערבים באים עם דרישות לא הגיוניות שאחר כך הופכות לנקודת הפתיחה זה פשוט תיאור מגוכח של ההיסטוריה. שני הצדדים מנהלים את הסכסוך באופן הגרוע ביותר ומשנים את עמדותיהן רק כתוצאה נקודות פתיחה וסגירה של סבבי אלימות ולא של משאים ומתנים. מי שהבין זאת באופן החד והברור ביותר היה אנואר סאדאת שחשב שרק המלחמה הארורה ההיא תביא את ישראל להסכים למה שהיתה צריכה להסכים לו לפניה. חשב וצדק.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: