ראשי > דעות > כיבוש מעשי

כיבוש מעשי

מאת: ברם ספירו; תרגום מאנגלית: סוזן קודש; עריכה לשונית: אסתי הורן

בחודש האחרון, מפגינים של OWS יחד עם פעילים בקהילה פרצו לבית במזרח ניו-יורק שעמד נטוש מאז שעוקל מבעליו בשנת 2008, ופינו אותו לטובת אישה ומשפחתה שהיו מחוסרי בית במשך 10 השנים האחרונות. בפעולות דומות בערים כמו קולומבוס, אטלנטה, סן פרנסיסקו וסאות'גייט, בתים מעוקלים שוממים נכבשים ע"י תנועת ה-OWS לטובת אנשים בלי בתים. פינויים שלעיתים מתרחשים אחרי חודשיים בלבד של אי-תשלום המשכנתא נתקלים עכשיו בהתנגדות של המוני אדם, כך שהמשטרה אינה מסוגלת להוציא בני אדם בכוח מהבית. דרך פעולה זו, ה-OWS מקיימת את מה שהבטיחה כשאמרה שתתמקד בבעיותיהן של קהילות עניות, ובדרך בה הן נפלו קרבן לשיטה הכלכלית שלנו. כמו כן חושפת התנועה חלק מהשאלות המרכזיות שעלינו לתת עליהן את הדעת, אם אנחנו רוצים לחשוב מחדש על הדרך בה ראוי לנהל את החברה שלנו.

כדי שהתנועה תצמח בשנה הקרובה, חשוב שהיא תוכיח שהיא רלוונטית בפתרון בעיות. ניתן לשמור על הרלוונטיות האמיתית של OWS , שנעוצה בהתחלת שיח חדש על איך אנחנו רוצים לראות את עתיד חברה שלנו, רק אם לא נצטמצם בהצבעה על הבעיות, אלא גם נציע פתרונות ויישומים בכל מקום שאפשר. רק אם נבחן את רעיונותינו, נוכל לראות אם הם אכן עובדים. אין לנו מה לפחד מהתהליך המבולגן של נסיון וטעיה.

ההתמקדות בבתים מעוקלים חושפת את אחד ההבדלים המרכזיים בין קפיטליזם לסוציאליזם, בין רכוש פרטי לרכוש קיבוצי, בין זכויות הפרט לזכויות הקהילה.  השאלה היא למה יש יותר ערך – לזכותו של הפרט לקנות בניין ולהשאיר אותו ריק מסיבה כלשהי, או לזכותן של 20 משפחות לדיור על חשבון אותו פרט?

עיר שייכת לכל תושביה. אדם שקונה חלקה בעיר שאושרה לדיור – יש לו זכות לא לפתח אותה? הרשיונות ושטרות הקניין מקנים לו את הזכות להרוויח מפיתוח בית משותף שישמש מספר משפחות, אבל הם אינם מקנים לו את הזכות לא לבנות את הבניין.

קשה למצוא את האיזון הנכון בין זכויות הפרט לזכויות של הקולקטיב. יש המון להגיד בזכות המושג של רכוש פרטי, בגבולות הגיוניים. לא קשה למצוא דוגמאות שבהן העריצות של הרוב, או של אלה המתיימרים לדבר בשם הרוב, דרסה את זכויותיהם של יחידים. אסור לתת לעובדה שזה יכול לקרות, וגם קורה הלכה למעשה בחברות קולקטיביסטיות, לשמש כתירוץ למניעת ביקורת על הקיצוניות ההפוכה.

אנו עדים לעריצות של יחידים, שצברו מספיק הון וכוח פוליטי כדי לרמוס את זכויותיו של הרוב ואת האינטרסים שלו, לטובת מעטים עם פריבילגיות יתר. מעבר להצבעה על העיוותים האלה, עלינו לוודא שאנחנו מקדישים די זמן לחשוב איך לשבור את מבני הכוח האלה, מבלי להחליף אותם במבני כוח אחרים בלתי מאוזנים ומעוותים לא פחות, ורק אחר-כך לפעול. משבר הדיור, שהוא לב-לבה של ההתמוטטות הכלכלית הנוכחית, יכול לשמש קרקע פוריה בה ננסה לחשוב מחדש על האיזון בין הזכויות האלו, במובנים מאד מעשיים.

מודעות פרסומת
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: