ראשי > דמוקרטיה, דעות > הדמוקרטיה היא בשביל הבלתי משוכנעים

הדמוקרטיה היא בשביל הבלתי משוכנעים

מאת: ברם ספירו. תרגום מאנגלית סוזן קודש. עריכה אסתי הורן

לא אחת, הרעיונות הכי מבריקים שלי הם לא באמת שלי. הרעיון שאכתוב עליו היום צץ לי תוך כדי קריאת ספרו של מרק מרטינז על הקפיטליזם של השוק החופשי, ושמו "המיתוס של השוק החופשי". אחד החלקים בספר נקרא "הדמוקרטיה היא בשביל אלה שאינם בטוחים שהם צודקים". זה משקף יפה את דעתי על חשיבותו של הפלורליזם. המחשבה הזאת כבר רוחשת אצלי במוח זמן מה, אולם לא בצורה כל כך קולעת ותמציתית.

כפלורליסט, אני מפקפק עמוקות בפונדמנטליזם מכל סוג שהוא.

אני מאמין באמונה שלמה שיש מעט מאד דברים בחוויה האנושית שמסוגלים להכיל רק אמת אחת מוחלטת. זה אינו אומר שכל רעיון או כל דעה הם בעלי משקל זהה – כלל וכלל לא. זה כן אומר, שבשעה שאדם משוכנע, לחלוטין ובלהט, בנכונות הדבר שהוא עושה או מאמין בו, כדאי לו לשקול את האפשרות שאולי הוא טועה. עצם הפקפוק שלנו באמונותינו ובערכינו הוא הוא שנותן להם את הערך שלהם. אם אתה טוען שרעיון מסוים הוא נכון – בחן אותו, פקפק בו. אם האמונה שלך נכונה היא תעמוד בחקירה ובדרישה, ותעבור את המבחן שאתה מעמיד אותה בו. אם מסתבר שהיא אינה נכונה, אז תתנער מהאשליה – כולנו נלכדים מדי פעם באשליות – והחלף נקודת מבט.

סימן ההיכר של הפחדן האינטלקטואלי, של האדם שבסתר לבו מודע לשבריריות של אמונותיו, הוא חוסר הרצון לשאול שאלות נוקבות והטלת איסור על העלאת שאלות על הזולת. בעיני, הדמוקרטיה לא נועדה להשיג את הדרך האחת והיחידה עבור התארגנות החברה האנושית. ב-90% מהמקרים, מי שמציע את "הדרך", בהא-הידיעה, יוביל אותנו אל הפאשיזם, אל רודנות הקומוניזם, או אל דיקטטורה שתלטנית פונדמנטליסטית אחרת. הדמוקרטיה היא שיטה שאמורה להכריח אותנו להכיר בשונות בינינו, לקבל את העובדה שהשונות תעמוד בעינה, ובכל זאת להגיע לפשרה שתביא את הרוב המכריע לידי תחושת אכזבה קלה בלבד.

רק דרך ההכרה והקבלה של השונות, ניתן יהיה להפנים באמת שאנחנו ערבים זה לזה. החברה שייכת לכלל חבריה – לא רק לאלה שנמצאים בשלטון. כלכלה בריאה היא תוצאה של מאמצי כל משתתפיה, ולא רק של אלה שמרוויחים הכי הרבה. והדמוקרטיה שייכת לא רק לאלה שצודקים, אלא גם לאלה אשר אינם צודקים.

מודעות פרסומת
  1. אוקטובר 19, 2011 ב- 1:45 pm

    "כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות, או כמי ש'מורה נבוכים' חדש חובר למענו ונתון בחיקו, או כמי שאינו זקוק גם לכך, באשר דעתו הצלולה לא ידעה מבוכה מעולם – הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים, מחוץ לעולם הבכא שלנו ולתהפוכותיו וליסוריו ולתקוותיו הגזולות, או שמא הוא משביע את נפשו בלעיסת גירה שהיא היא המיישרת כל הדורים. ואשר לי, טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת, מנפש אשר מום אין בה והיא שוקטת, גם היום, על אמיתותה." ~ברל כצנלסון "בזכות המבוכה ובגנות הטיח", ב' בתמוז 1940

  2. אושרי
    אוקטובר 19, 2011 ב- 8:23 pm

    אהבתי. גם את הציטוט וגם את המאמר.

  3. אוקטובר 28, 2011 ב- 10:36 pm

    יפה מאוד ! לי עלתה עוד קונוטציה: מדען טוב הוא זה שיחד עם הצגת התיאוריה שלו, מסביר בפירוט כיצד ניתן להוכיח שהוא טועה. אילו תוצאות, באילו ניסויים, יוכיחו כי התיאוריה שהוא מאמין בה שגויה לחלוטין. מדען שלא מציע זאת – אינו מדען אמיתי. כי אין אמת אחת מוחלטת. תמיד צריך לחפש ולהשאיר פתח לספק, לשאלות, לדיון ולחשיבה.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: