ראשי > דעות, הדרך, קיימות > המטרה- הימנים

המטרה- הימנים

חברת הנהגה אמרה לי לפני הועדה האחרונה שהיא מאמינה בהתמקדות של המפלגה בקהל ה"טבעי" שלה, אנשי תל-אביב,הרצליה,רעננה וכו', מצביעי השמאל המסורתיים.
אוזינהם הרי כבר כרויות אלינו, וזה יותר פשוט לשכנע אותם מלהתחיל לפנות מאפס לקהילות שאין בינן לבינינו דבר כרגע.
לא הסכמתי כבר אז.
אבל מאז עברו הרבה אוהלים ברוטשילד, והמים בשמאל רחשו וגעשו, ונראה שהסיבה לכך שהתפיסה הזו לא נכונה נהייתה יותר ברורה.
מול התל-אביבי העיגולד, שנוסע בג'יפ שלו כל בוקר לבית הקפה הירוק כדי לשתות קפה אורגני שטס לשם מטיבט, עומדת בתור חצי מהמפה הפוליטית כדי לריב על קולו.

ראשונה בתור עומדת מפלגת העבודה, ומציעה לו לחבור לשלי יחימוביץ', ובאמת, כנראה שהוא כבר בכיס שלה.
אחריה עומדת קדימה, עם מכונת תעמולה משומנת, ותקציבי עתק, וגוררת אותו אחריה.
אחרי קדימה מחכה מרצ, ומחללת בחליל המסרים הישן שמדביק אליה כבר שנים לפחות שלושה מנדטים שאי אפשר לנתק.
ואחריה בתור, נדחפת לפני עלה ירוק וחד"ש, עומדת התנועה הירוקה. אה, ואולי הירוקים ששולטים בזירה המוניציפלית.
יש משהו משותף לכל המפלגות שבמיקום שלנו בתור- הן מתחת לאחוז החסימה (לחד"ש יש אולי מנדט יהודי אחד)
כדי להכנס לכנסת, אנחנו צריכים לקחת מצביעים ממי שנמצא מלפנינו-
אבל המרפקים שלנו לא מחודדים יותר משל מרץ, והשרירים שלנו לא חזקים כמו של העבודה וקדימה.
ובל נשכח שהפוסטרים שלנו לא מפוטשפים היטב כמו של השמאל הלאומי, שעושה בדיוק את אותו מהלך.

אז צפוי לנו קרב קשה ומייאש, אבל בואו נהיה אופטימיים ונניח שניצחנו.
הצלחנו לקחת מהקהל הנ"ל שלושה מנדטים.
ונסתכל על המפה הפוליטית של הבחירות הבאות:
האם זה מה שפיללנו אליו? בסופו של דבר- קניבליזם של חלק קטן מהשמאל ע"י התנועה הירוקה, בזמן שהימין הנוכחי נשאר בשלטון, וממשיך בכלכלה הנאו ליברלית ההרסנית? בזיהום הסביבה הדיפלומטית, ובהרעלת היחסים בין תושבי הארץ מכל המגזרים?
אולי אפילו, בעקבות המחאה החברתית, תרצה ממשלת ביבי או ציפי הבאה להגדיל את עוגת התקציב בשקל תשעים, וכידוע, אי אפשר להגדיל עוגה בלי לשבור לסביבה את הביצים.

השרות שאנחנו מחויבים לעשות למפה הפוליטית הוא לקחת קולות אלינו גם מהימין.
השרות שאנחנו מחויבים לתת לכלל המדינה, לתושבי ירושלים, אשדוד, אשקלון, ראשון לציון, באר שבע, נתניה, חדרה, פתח תקוה וכו'- שהם המסה של האלקטורט;
ולתושבי הנגב, הגליל והגולן, עיירות הפיתוח ,ישובי הספר, הערבים, הבדואים, הדרוזים, וכן כן, גם המתנחלים – הקבוצות שאם לא נדע לענות להן כולם יראו שאנחנו שקרנים-
הוא חזון חדש, ותוכנית חדשה לעתיד. שתשפיע על כל המדינה ובראש וראשונה עליהם.
אנחנו צריכים להראות להם שהעתיד הוא ירוק, ולהתריע שהדרכים האחרות הן מבוי סתום.
ולדבר על בטחון.
איך לא דיברנו על בטחון עד עכשיו?
למשבר אנרגטי וכלכלי עולמי לא תהיה השפעה על הבטחון?
האביב הערבי על סכנותיו(והבטוחתיו) לא נובע מהמשבר הזה בדיוק?
ארצות הברית לא עלולה לנקוט מדיניות בדלנית בגלל מסיבת התה? זה לא בטחון ולא ירוק?

איך עושים את זה בדיוק אני עדיין לא יודע, ואני בטוח, למרות הטיול הקטן שעשיתי, שיש אנשים שמכירים את השטח הרבה יותר טוב ממני ויודעים איך פועלים בו.
אבל אני יודע שכשטיילתי בשביל ישראל יצא לי לטייל עם מישהי מקרני שומרון, ואח שלה הצביע לתנועה הירוקה-מימד.
האפשרויות פתוחות.

אשמח לשמוע תגובות.

מודעות פרסומת
:קטגוריותדעות, הדרך, קיימות
  1. אופק
    ספטמבר 30, 2011 בשעה 7:47 pm

    מסכים לגמרי הפוטנציאל והקהל: אני זוכר שבבחירות הקודמות עברתי על נתוני ההצבעה, ומעבר למצפים הגליליים בהם קיבלנו 30%, אני זוכר ששמתי לב במיוחד להתנחלויות. בעופרה, למשל, קיבלנו יותר קולות ממרצ, קדימה והעבודה ביחד! וגם בירושלים כזכור עברנו את אחוז החסימה, ועוד. הרבה מהקולות האלו הם של מצביעים מסורתיים של מימ"ד או של מי שמזדהה עימה (וצריך למצוא את הדרך להמשיך לממש ולהעמיק את החיבור הזה…), אבל הרבה מהם הגיעו בדיוק בגלל שהמסר שלנו, של תפיסת עולם ירוקה ומכילה, הציעה משהו חדש ומזמין, בלי להתבסס על ניגוח-שמאלנים כדי לקרוץ לימין, או על ניגוח-מתנחלים כדי לקרוץ לשמאלנים, או על ניגוח חרדים או ערבים או אף אחד. היה לנו מסר חיובי ומאחד. אנחנו צריכים ויכולים למצוא אותו מחדש, ולדברר אותו – האמת שלנו תבקיע קהלים חדשים שרק מחפשים בית ערכי וחיובי, יותר מכל טקטיקה של התפלשות בבוץ מול מרצ/שלי/קדימה/חד"ש. ובסופו של דבר, שם גם הערכים שלנו באמת נמצאים.

  2. Oshri Hilzenrath
    ספטמבר 30, 2011 בשעה 8:42 pm

    אני מסכים עם עוז ועם אופק. החבירה עם מימ"ד היא החיבור האידאלי אל היהודי הנאור, שבאמת אוהב את הארץ מאשר חרד לגבולותיה. באופן כללי ההסתפקות במועט, השמירה על הטבע (אהבת הארץ), הבחירה בערכים מול הנהייה אחר פרסומות ומוצרים ועוד עקרונות ירוקים מאוד קרובים למקורות של כל הדתות – מומלץ לשמוע הרצאה על החיבורים הנפלאים שעשתה טליה שניידר בין יהדות לבין פרמקלצ'ר :
    http://www.yaarbooks.com/workshops.htm
    עם זאת אני חושב שיש הרבה קצוות בתוך התנועה הירוקה. יש את השמאל הפוליטי-חברתי, השמאל החברתי, הרציונלי-מדעי והניו-אייג'י-רוחניקי (שם אני נמצא).
    השאלה היא אם התנועה הירוקה יכולה להיות גמישה ופתוחה מספיק בשביל להכיל גם ימין פוליטי ירוק.
    במקום הזה אני חושב שכולנו נצטרך להתפשר ולומר – הכי חשוב זה הירוק והירוק החברתי אחריו, עליהם כולם יסכימו, ואת כל היתר, נשאיר לעתיד… אולי נשתכנע או נשכנע בעצמנו.
    ההתנגחות של השמאל והימין הפוליטי הביאה את החברה הישראלית למצב שבו יש רק נושא אחד על סדר היום וכל היתר מוזנחים ומופקרים לשחיתות וכוחניות.

  3. עדן ב.
    ספטמבר 30, 2011 בשעה 8:59 pm

    ביום ב' האחרון (26.9) נכחתי באסיפה של פעילים מהמחאה (בקישור: http://www.facebook.com/event.php?eid=212797742117754 הקישור עובד למי ש-logged-in בפייסבוק) ובה עלתה הצעה להקים מפלגה/מסגרת פוליטית. נכחו בפגישה (שהתקיימה בבית הסופר ברח' קפלן בת"א) פעילים חברתיים מארגונים שונים ביניהם: גד הרן, רם מסטרוביץ, אביב עזוז, זאב גראואר,דני מהרט, עינת גוטמן, דוד קשאני (כן – ההוא מכיכר הלחם), אני ועוד. יגאל רמב"ם היה אמור להיות שם אך לא הגיע בגלל בעיות טכניות. הדיון היה בשאלה "כיצד נגרום למפץ הפוליטי שייאמץ את דרישות המחאה?" והתשובה היותר פופולארית היתה "הקמת מפלגה" – ובתנאי שזו תהיה מפלגה חברתית ברוח המסרים של המחאה ולא תהיה מזוהה פוליטית עם הימין או השמאל כדי להיות כתובת למצביעי ימין ומתלבטים שסולדים מהשמאל.
    לדעתי אין מקום ל"עוד מפלגה" שהיא ערב-רב של אנשים (טובים ככל שיהיו), אבל יש מקום לרשימה על-מפלגתית בנוסח "עיר לכולנו" – אבל ללא הנוכחות החזקה של השמאל הרדיקלי – אלא קואליציה של אירגונים ותנועות שתסכמנה על תוכנית עבודה (כפי שעשתה "עיר לכולנו") ואולי רעיונות חדשניים גם ברמת האירגון (סתם רעיון לדוגמה: אולי המקום הראשון יהיה מעין "מנדט-ישיר" בנוסח דמוקרטיה ישירה?).
    אם המסגרת הפוליטית הזו לא תהיה מזוהה עם השמאל או הימין (התנועות המרכיבות אותה "יסכימו שלא להסכים" ובפוטנציה תהיינה מפלגות בעתיד בזכות עצמן) – היא תוכל להיות כתובת למאוכזבי ימין שמחפשים משהו חדש, שונה, ברוח המחאה וללא מטעני העבר וההווה של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'.
    התנועה הירוקה יכולה להיות חלק ממסגרת כזו כאשר חלק מתוכנית העבודה הנ"ל יכול לבוא מהגרין-ניו-דיל/"כלכלת המחר".
    לסיכום – אני יודע שמה שכתבתי לעיל הוא "רעיון בוסר" עם המון חסרונות וסימני שאלה – אבל עדיין כדאי לחשוב בכיוון של רשימה רב-מפלגתית שעם התנהלות נכונה יכולה "לעקוף את העבודה בראשות יחימוביץ' בסיבוב" ככתובת למי שנקעה נפשם מהשיטה ומהקרטל הפוליטי השולטים במדינתנו.

    • עדן ב.
      אוקטובר 8, 2011 בשעה 10:20 pm

      רעיון נוסף (שהעלתי בפני גד הרן אך נראה לי שיעניין גם כאן) הוא שנושאים מדיניים יוכרעו באמצעים של דמוקרטיה ישירה.

      • אוקטובר 9, 2011 בשעה 8:34 pm

        רעניון מעניין מאוד! אולי תכתוב על זה פוסט לבלוג?

  4. יובל ספיר
    אוקטובר 1, 2011 בשעה 2:32 am

    מה שהתברר בקיץ המחאה הזה הוא שהחלוקה המסורתית ל"ימין" ו"שמאל" כבר לא רלוונטית. כולם יכולים להתאחד סביב התפיסה הירוקה. התנועה הירוקה אינה מפלגת שמאל! היא מפלגה ירוקה. התנועה הירוקה הראתה כבר את הבגרות שלה כשהתנתקה במודע מהקהל ה"טבעי" שלה ובחרה להתמקד בתחום הסביבתי-חברתי, ולא במדיני. זה קרה בהצבעה הגורפת נגד האיחוד עם מרצ (לפני הבחירות הקודמות), זה קרה בהצבעה הגורפת בעד האיחוד עם מימד (כנ"ל) וזה קרה בועידה לפני כשנה שבה הוחלט שהמפלגה מתמקדת בסביבה ובחברה ולא ביצירת שמאל חדש (או ישן). האתגר של המפלגה הוא לזנוח את החשיבה המקובעת סביב ימין ושמאל מדיני, ולהדגיש את הדברים החשובים באמת – חוסן סביבתי וחברתי, התנהלות כלכלית שאינה אלימה, והתחשבות ב"אחר" שיכול להיות העני, הפליט, השכן ממול או השטחים הפתוחים.

    • אורי אפלבוים
      אוקטובר 1, 2011 בשעה 10:53 am

      נכון יובל, זה קרה בכל ההצבעות הללו אבל זה לא קרה בבחירות להנהגה. בעיקר מכיוון שמעט מאוד שאלו מי הם המתמודדים, וגם מעט השאלות שנשאלו קיבלו מענה רק ממחצית המתמודדים. יצא שבחרנו נציגים שהם אנשים מצויינים אבל חושבים אחרת מרוב הפעילים בנושא הזה. אולי אנחנו צריכים לארגן כח פנים מפלגתי שיקדם את הנושא הזה ולדאוג שבבחירות הבאות יהיה דיון רציני על עמדות הנציגים בנושאים רחבים ובנושא הזה בפרט. היה אגב נציג שדיבר על הנושא בבירור וקרא להניח בצד בינתיים את המצע המדיני ביטחוני והוא יוחאי כרמל. לצערינו הוא רק כמעט ונבחר.

      לגבי הרעיון של עדן, אני חושב שהוא ממש לא בוסר ואני רואה בו הרבה יותר יתרונות מחסרונות. אני בקשר עם גד הרן ואני יודע שיש עוד אנשים שמאמינים ברעיון הזה. אני קורא לו "הרשימה האזרחית המאוחדת". אני חושב שזו צריכה להיות המסגרת, קואליציה של מפלגות וארגונים אזרחיים עם תפיסה חזקה וברורה של מבנה החברה בישראל ועם מגוון דעות בנושא הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. לצערי לא הצלחתי להגיע למפגש ביום שני (למה כל המפגשים בתל אביב….) אבל אני חושב שאולי אנחנו צריכים לדאוג שיהיו בקבוצות הללו בכלל ובזו בפרט יותר פעילים מהתנועה. התנועה הירוקה צריכה להיות אחד המרכזים המשמעותיים של רשימה שכזו.

  5. צבי דביר
    אוקטובר 1, 2011 בשעה 2:06 pm

    מדוע לאחר שנים של מצב כלכלי/חברתי מתדרדר, התעוררו פתאום המוני ישראל והחלו למחות ולקרוא ל"צדק חברתי"? מדוע הפעם יצאו חצי מיליון איש לרחובות, ובכל ההפגנות הקודמות אולי כמה אלפים? מה נשתנה המחאה הזאת מכל קודמותיה? התשובה הפשוטה והברורה היא שזאת המחאה חברתית הראשונה של מעמד הביניים שאינה מזוהה מבחינה פוליטית עם השמאל המדיני. הקהל הרחב הרבה יותר מתון מבחינה חברתית מהמפלגות השולטות, אבל נמאס לו מהתעסקות עקרה עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני. והוא לא מקבל את הנוסחה שצדק חברתי הוא גם צדק היסטורי, ואת הטענה של השמאל המדיני שכל מי שהוא חברתי חייב בהכרח לקבל את הנראטיב הפלסטיני, ולתמוך בנסיגה כוללת מהשטחים, בחלוקת ירושלים או בחזרת פליטי 48.

    קדימה לא הצליחה למנף המחאה החברתית כי היא אינה נחשבת (ובצדק) למפלגה בעלת אמרה חברתית שונה מהליכוד. מרצ לא הצליחה למנף את המחאה החברתית כי היא חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון. לעומתן, דווקא העבודה בראשות שלי יחימוביץ', המובילה קו כלכלי-חברתי סוציאל-דמוקרטי עם מינימום התייחסות לשאלות המדיניות מצליחה למנף את האהדה הציבורית של המחאה, והעבודה נוסקת מעלה והופכת למפלגה השנייה בגודלה, לאחר הליכוד.

    היכן זה משאיר את התנועה הירוקה? התנועה הירוקה היא מפלגה סביבתית חברתית, היא לא מרצ. לכן היא יכולה רק להרוויח מהיותה מפלגה סוציאל-דמוקרטית מבחינה חברתית/כלכלית, אם תגדיר עצמה מפלגת שמאל-מרכז מתונה מבחינה מדינית. הצעה ברוח זאת העלאתי בוועידה שנערכה לפני שנה, והצעתי התקבלה. הדבר לא עבר בשקט, ומספר חברי הנהגה עזבו את המפלגה כתוצאה מההחלטה, אבל לפחות המהלך התווה כיוון מדיני ברור למפלגה.

    אולם, התהליך טרם הושלם. הוכן נייר עמדה מדיני המציג בצורה ברורה את עמדת התנועה הירוקה – כמפלגה ציונית התומכת בעיקרון "שתי מדינות (לאום) לשני עמים" וממקם אותה בטווח המדיני שבין קדימה והעבודה, ובו-זמנית לא מנכר מצביעים מימין לקדימה או משמאל לעבודה. נייר עמדה שיכול להכיל גם מצביעים מתונים מהימין, וגם מצביעים מתונים מהשמאל. נייר עמדה המסביר מצד אחד את עמדתה הברורה של התנועה הירוקה, ומצד שני מתייחס למציאות המסובכת של אזורינו ולעובדה שהתנועה הירוקה אינה מפלגת שלטון. נייר העמדה עבר להערות ההנהגה והמזכירות, ועדיין נמצא בתהליכי עבודה… מסתמן שההנהגה תבקש להעלות את נייר העמדה המוצע, עם או ללא הסתייגויות של ההנהגה, להצבעה בוועידה הקרובה.

    • אוקטובר 1, 2011 בשעה 10:04 pm

      באשר לנייר העמדה המדיני, אני חושב שהוא יכול לעזור מאוד בלהבהיר איפה התנועה עומדת, אבל לא מספיק בשביל זה לומר איפה אנחנו בציר ימין שמאל הקלאסי שזה ממילא לא ברור. אלא לדבר בו על עניינים מדיניים שמושפעים מהסביבה וממדיניות מקיימת/לא מקיימת.
      למעשה יש עניינים מדיניים חשובים לא פחות מהסכסוך הלאומי/דתי בין יהודים לערבים.
      למשל- האם ארצות הברית תישאר במזרח התיכון לאחר שיא תפוקת הנפט? לאיזה בעלי ברית אנחנו צריכים להתחבר אם לא?
      מה ההשלכות של שיתוף פעולה עם מדינות לא מקיימות? איך אנחנו מבטיחים מים נקיים?
      מה יקרה אם המדינות השכנות יחוו קריסה בגלל כלכלה לא מקיימת,מלחמה? הגירה? האם אנחנו יכולים למנוע את זה? מה יקרה לצה"ל אחרי שיא תפוקת הנפט? אולי לצבאות שכיום נחשבים לואו טק יש יתרונות עליו?

      אם יהיה לנו בסיס משותף מספיק גדול וחשוב על נושאים שכיום לא מטופלים, אנשים יהיו מוכנים להבליג על ההבדלים בציר ימין-שמאל הקלאסי ולתמוך בתנועה הירוקה.

  6. אוקטובר 1, 2011 בשעה 9:09 pm

    אני חושב שמיותר לומר "בין העבודה לקדימה"; לפני הבחירות העבודה היתה משמאל לקדימה, אז היא הצטרפה לממשלה ונהייתה ימינה ממנה; ועכשיו מי יודע. ובכלל אני לא חושב שיש יותר מדי עקביות בעמדות של המפלגות האלה: כשקדימה מנגחת את נתניהו היא לפעמים עוקפת את מרצ משמאל (ולפעמים עוקפת את הליכוד מימין, למשל בעידוד מלחמה מול עזה לאחרונה, כשדווקא נתניהו, ברק וליברמן הבליגו).
    לכן מספיק לדעתי לומר מה הערכים שלנו והעמדות שלנו, שהן מבחינה מדינית מרכז (גם שלום וגם בטחון), ומפורטות במסמך; בלי להצמד למפלגה זו או אחרת שדווקא הקהל הימני דוחה את שתיהן.

  7. יובל ספיר
    אוקטובר 1, 2011 בשעה 10:12 pm

    צבי, האם אפשר להעלות את נייר העמדה המדיני שוב לאתר הזה או לאתר המפלגה הרשמי?

    • צבי דביר
      אוקטובר 2, 2011 בשעה 5:55 pm

      מבחינתי כן, אבל ההנהגה צריכה להחליט האם זאת טיוטה מספיק מתקדמת כדי להעלותה לאתר.

  8. שימי שייידר
    אוקטובר 2, 2011 בשעה 4:23 pm

    מסתבר שלא מעט אנשים חושבים על תנועה ירוקה בכיוון רחב יותר
    לא מעט אנשים גם מבינים היום שחשיבה ירוקה כמה שזה נשמע מוזר
    לא בהכרח נובעת מעניינים של מיחזור ואיכות הסביבה אלא גם!וכדאי
    שכמה שיותר אנשים בציבור הרחב ידעו את זה,התפקיד שלנו זה להגדיר
    בעשרה משפטים זאת התנועה הירוקה..ולהצליח להעביר את המסר הברור
    שלא אנחנו לא מחבקי עצים והכי לא..אנחנו לא מרצ עם כל הכבוד למרצ
    אנחנו צריכים להיות בכל חצר,נקודה! כל בית בישראל יכול להידלק על התנועה הירוקה,לחבב ולאמץ אותה קרוב אליו.ובטח לא לזלזל כמו שלא מעט קורה היום
    *אני בעקרון מאמין בתנועה ירוקה רחבה וחזקה!אבל גם הכיוון של עדן
    יכול להיות מעניין וכמו שאורי אמר התנועה תהיה דומיננטית בו
    אז,גם יש טעם. בתנועה הירוקה חברים אנשים מדהימים,ההנהגה הנוכחית מורכבת מאנשים מעולים,אך התנועה הירוקה נמצאת גם בשטח ושם מקומה ולכן
    כדאי לנסות לגשר על הפערים בתפיסות כי כרגע הם נראים דיי משמעותיים
    לי זה חשוב שזה יקרה,היות ובשלוש שנים האחרונות אני מוצא עצמי
    מדבר עם מאות אנשים על התנועה הירוקה וזאת במסגרות שונות,אז מתחיל
    להיות לי חשוב להבין איך נראה המוצר,אוקיי שאני מוכר,בכללי עדיין
    התנועה הירוקה עדיפה מבחינתי על כל אופציה,השאלה איך יראה המוצר המוגמר
    וחשוב שנקיים מספר ועידות רציפות בנסיון להגדיר דברים ולתאם עמדות. כי יש את המפלגה האזרחית הזו כמו שאני ורבים תופסים אותה ויש את איך שהיא מובלת כרגע..כדאי שמי שבהנהגה כרגע יבין שהכל עניין של שיווק,נכון! סלחו לי אם לא ממש התעסקתי בנושא של שמאל ימין כרגע,אולי בהמשך אפרסם את דעתי בעניין הזה.

    אגב,אתמול בערב הגענו אני וחברתי אילת מטבעון שבעמק לרוטשילד פינת נחלת בנימין למסיבת ריקודי סווינג-רחוב,הייתה אוירה מקסימה ואירוע מוצלח אח"כ הלכנו ברגל לכיוון התחנה המרכזית לתפוס את 826 חזרה צפונה וזאת כבר הייתה חווית אווירה מעולם אחר להיכנס לרחובות נווה שאנן והסביבה להתעדכן שצומחת פה חברה סגורה כבר לא ממש ארעית,אלא חיה ומקיימת עולם תרבותי סגור בתוך מדינת ישראל,מולידה ילדים למציאות של גטו חברתי ביחס לשאר המדינה כרגע זאת מציאות נוספת שהייתי מתייחס אליה כאל משהו שכדאי להציע בו איזשהו סדר.מי נשאר ומי הולך ומי שנשאר מוזמן להשתתף במשחק ולהיות אזרח שווה זכויות במדינת ישראל,מחר לא עוד 20 שנה. אתה הולך בבוץ ויודע בכל זאת שבכל מקום יש אהבה,יכולת להיוולד לכל מיני סיטואציות שונות והנה גם התפקיד שלנו הוא להגדיר לאנשים שבגלגול הזה הנצח הוא התנועה הירוקה. כן! טוב אז זהו בינתיים אני כרגע בשיחה מעניינת בהאב תל אביב, יצאתי לתה במרפסת והבריזה גורמת לי לחשוב על עונת המרקים המתקרבת,כולכם תהיו מוזמנים לעמק יזרעאל לאיזה מרק בצל או מרק הבית האינדונזי שלנו.בקיצור יש למה לצפות.

  9. אוקטובר 2, 2011 בשעה 9:15 pm

    נושא המצע המדיני של התנועה הירוקה עולה תדיר בסניפנו (טבעון-עמקים) וההסכמה הגורפת למדי היא לעזוב את הנושא המדיני עמום. היו לנו ממשלות ימין וממשלות שמאל ומעט מאוד השתנה ביחסיינו עם שכניינו. אם כבר רוב חוזי השלום נעשו ע"י הימין… גם בנושא הכלכלי-חברתי רואים לצערינו מעט מאוד הבדל, להזכירכם הליכוד בשלטון רק שנתיים וחצי! אתם באמת מאמינים שהמצב נוצר בשנתיים וחצי אלו?
    אני מאמין שעלינו להתמקד בנושא הסביבתי-חברתי-כלכלי ולעזוב כרגע בצד את הנושא המדיני. בכל מקרה כרגע יש צורך לחכות להתייצבות שילטונית אצל שכנותיינו, דבר שעלול לקחת זמן מה.
    יורם ג.

  10. אסף גייער
    אוקטובר 2, 2011 בשעה 9:36 pm

    אני נוטה להסכים עם אורי. יש ליצור ולאגד סביב התנועה רשימות וארגונים אזרחיים וסביבתיים תחת המכנה האדום – ירוק. אנו נכשלים בקיבוץ כלל הגופים האזרחיים הפועלים כיחידים, אף על פי שהם מייצגים אג'נדה הקרובה מאוד לזו של התנועה.
    תנועת מחאת הקוטג', מחאת חוף נחשולים, חוף פלמחים ושאר התארגנויות אד הוק אשר צצות ללא הפסקה הן קהל היעד שלנו. הן מהוות גופים בעלי השקפה חברתית אשר לצערנו מנותקת לחלוטין מהזירה הפוליטית. עלינו להשכיל ולקשור אותן לתנועה ואת התנועה למאבקים הללו. לא במראה של טרמפ פוליטי על מאבק אלא ביצירת הקישור הטבעי אשר הביא להקמת התנועה – הבעיות לא יפתרו אם לא נגיע למוקדי קבלת ההחלטות.
    אנשי התנועה נמצאים בכל המאבקים, אבל הם לא מזדהים כאנשי התנועה, בין אם בשל חשש לניגוד עניינים, בין אם בשל חשש מאותו הטרמפ או מכל סיבה אחרת.
    פוליטיקה איננה מילה גסה. אין כל בושה או פגם בקשירת מאבק לגיטימי לתנועה פוליטית. שבירת קשר זה, תקשר אותנו לאותם הגופים, המאגדים בתוכם את כלל גווני החברה ותפתח את התנועה לקהל מצביעים רחב הרבה יותר.

  11. שרית עוקד
    אוקטובר 3, 2011 בשעה 12:26 pm

    תודה עוז על העלאת הנושא
    מסכימה עם רוב הכותבים כאן, שהיום, לאחר המחאות בקיץ, הנושא המדיני נדחק לשוליים.
    אבל מצד שני אנחנו צריכים לזכור שחודשיים לפני הבחירות האחרונות התקיים מבצע "עופרת יצוקה" וכל הנושאים החברתיים נדחקו לשוליים. (הרבה יותר קל לסמן אויב חיצוני מאשר לפעול ולטפל בבעיות החברתיות והסביבתיות שקיימות אצלנו כאן).

    התנועה הירוקה גם לא יכולה להשאיר את הנושא המדיני עמום, היות ובכל חוגי הבית הנושא צף ועולה ואנשים רוצים לדעת מה עמדתנו.

    אני באופן אישי חושבת שזו רק שאלה של זמן עד אשר תקום מדינה פלסטינאית, ואז נצטרך לשבת ולדון יחד עם הפלסטינאים בנושאים האקוטיים כגון נושאי המים, האוויר, המזון ועוד.

    צריך לזכור שנושא המים הוא בעיה איזורית, כבר היום בעמאן בירת ירדן, מים זורמים רק מספר שעות מצומם כל יום בגלל מחסור אמיתי במים.
    ואם לא נטפל בנושא היום, ולא נדאג למי שתיה ורחצה אצלנו וגם בשטחי יהודה ושומרון ועבר הירדן, זה רק עניין של זמן עד אשר תפרוץ כאן מלחמה נוספת, מלחמה על המים.
    תשאלו למה אנחנו צריכים לדאוג, היות ואנחנו המדינה המפותחת ביותר באיזור, אצלנו יש מים, אצלנו מתפילים מים. אנחנו לא יכולים לפעול לבד.מדינת ישראל חייבת בנושאים הסביבתיים כמו גם בעניינים חברתיים וכלכליים להסתכל על התמונה האיזורית ולא רק המקומית.

    ולכן בעיני הנושאים הסביבתיים, החברתיים והמדיניים כרוכים זה בזה. ומצריכים פתרון משולב לכל הנושאים גם יחד

  12. שימי שיידר
    אוקטובר 4, 2011 בשעה 1:27 am

    אנחנו נשב עם הפלסטינים כשתהיה להם מדינה אחרי שרב הצדדים ימצאו איזו נוסחת פשרה,שתזרז תהליכים אמן ושכבר נהיה במקום של שיתופי פעולה. * בינתיים איך התנועה הירוקה מתמתגת גם כתנועה שמייצגת את המגזר השלישי על מתנדביו ** וגם איך מיישמים את החזון הכה קלאסי של התנ7ועה על-חברה פתוחה ושיוויונית ומחברים אותו לעם. לעם באמת לעם ז'תומרת גם למי שגר בעיירת פיתוח ולכל עירוני שלישי,בכלל שהציבור הרחב יקבל מהר וכמה שיותר מהר, מאיתנו איזושהי תובנה עממית שמתחברת אל לב האנשים וגורמת לקונצנזוס סביב התנועה לגדול ולהתרחב ובכך לממש את הפוטנציאל המיוחד שלה בחיבור מגזרים ובכך אותו קהל יקבל את מה שהוא תמיד העדיף התחשבות בטבע ובאדם ואז אנשים רבים גם יבינו שזו בעצם התורה הלכה למעשה.

    – המיתוג של התנועה הירוקה הוא אחד הדברים החשובים על סדר היום שלנו! רק אם היא תהיה מספיק מגניבה היא תצליח לחדור ללב העם ובגדול. יכולות להיות שלוש תנועות ירוקות שונות, אבל רבותיי בואו באמת ניקח את ההגדרה הרחבה ביותר האינדיאנית/הבודהיסטית/היהודית מה שתרצו בנקודת החיבור של בנאדם למקום ולעצמו… ומשם האנחנו הגדול הזה שפועל כתנועה יקלט אצל עוד ועוד אנשים ויהפך למעגל אזרחי ענק שיקבל את התנועה הירוקה מתוכו, איך התנועה הירוקה מסתחבקת עם תקווה מירוחם זה פשוט מאוד משהו אמור לגרום לתקווה לזכות באיזושהי הכרה שיש במציאות איזשהו זרם פוליטי אזרחי מסוג חדש שעם כל הכבוד ובאמת יש לאנשי המהפכה(זוזו הצידה ולכו לעשות אהבה איזה שלוש שנים)או (שתאיישו את המפלגה שהקמתם או תקימו,סבבה)..תקווה צריכה להבין שהמפלגה הכי גדולה שידע עם ישראל ב"ה היא התנועה הירוקה וגם היא כאזרחית מדינה, הברירה הטבעית שלה זה לסמוך כרגע עלינו כי אנחנו אחים שלה ואנחנו מהשבט שלה,חלאס. כי כל מי שמאמין צריך להתחבר לדרך הארץ של התנועה הירוקה..ולכן היא הכי גדולה, היא רק צריכה להתעורר מהבפנים של האנשים תפיסה ירוקה זה ב.. ומ.. המצפון של הבנאדם של כל בן אדם. ואהבת לרעך כמוך

    הבעיה היא שיש כל כך הרבה אנשים שהם ירוקים כבני אדם וזאת בלי קשר למה הם עושים או יודעים על אקולוגיה,מכל המגזרים ופשוט אין להם מושג שהחלום שלהם על עולם יפה וטוב יותר הופך אותם לירוקים או לאיך שקוראים לזה. אז חלומם הוא בר השגה כי יש מקום שבוא יש עוד חולמים,על מקומות אחרים :-):-):-)
    לילה טוב

  13. אוקטובר 7, 2011 בשעה 12:05 am

    לי יש רעיון איך לאחד את שאר העם, אם תובילו את המהפכה העגולה אולי תשכנעו את החלקים הללו בעם להצביע לכם, אני נייטרלי מהבחינה הזאת, אשמח לשתף איתכם פעולה
    http://hamahapechahahagula.blogspot.com/2011/09/blog-post_20.html

    אלון

  14. אופק
    אוקטובר 8, 2011 בשעה 8:51 pm

    משיחות דומות שלי עם חברים (ומסתייגים…), עלו כמה הצעות בנדון; אביאן כלשונן:
    "אני מציע ניסוח מצע מדיני מפורט יותר, כולל על בסיס שיחות וסיורים עם אנשי מועצת יש"ע, מפגשים עם ארגונים חברתיים וציבוריים בעלי אופי ימני… ("רגבים", "השומר החדש", "רעננים" ועוד- כאלה שיש להם נגיעה ישירה לנושאים שעומדים בליבת האידיאולוגיה של תי"מ), שת"פים עם תנועות פוליטיות בימין בנושאים מסויימים, והשמעה של קול רם וברור יותר בפורומים חברתיים ואזרחיים בהם מייצגת תי"מ את האגף הימני ביותר של המשתתפים (שלא לומר ימני קיצוני בחלק מהמקרים). אלה צעדים שימקמו את המפלגה במקום מרכזי יותר, ויחשפו את פועלה לציבור שלעיתים קרובות לא מכיר אותו. שלא לדבר על פיתוח שיח מועיל ורציני יותר בסוגיות סביבתיות והתיישבויותיות, שיח שלא קיים בד"כ בתרבות ה-NGO
    "
    "
    אוקיי, אז לגבי "רגבים" ו"השומר החדש" אני יכול לנסות לתאם ממש אישית- כי השתתפתי בסיורים איתם בנגב. אני לא יודע מה מידת הקשר שלכם עם "איילים" או תנועת "אור" המיישבת, אבל אני בטוח שהם ישמחו מאד להיפגש. "אור" משלימה בימים אלו את מרכז המבקרים המ…רשים והמקצועי שלה בעיר העתיקה בבאר שבע, וזה תמיד מומלץ. סיור בדרום ת"א עם נציגי השכונות ועם ציקי סלע ראש מנהלת "עוז" לשעבר אני כבר ארגנתי, והבטחתי לנגה לארגן אחד לתא "אופק" לאחר תחילת השנה הקרובה. אני בטוח שאפשר יהיה לארגן משהו בסגנון גם לאנשי התנועה. בשטחים יש את "ירוק עכשיו" שבטוח אפשר לדבר איתם. לגבי הסיורים עם מועצת יש"ע- יש להם סיורי VIP מאד משמעותיים שכוללים מפגשים עם ראשי רשויות מקומיות, אבל זה גם עולה כסף. צריך לראות איך מתאמים את זה- האחראית על הסיורים היא Hila Luxenburg, אז צריך לראות מה אפשר לעשות. צריך לחשוב על עוד "

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: