ראשי > דמוקרטיה, חברה > הממשלה כספקית סלולר

הממשלה כספקית סלולר

דייג אוהב דגים? והמדינה צריכה לדאוג לאזרחיה ? אז למה תמיד נדמה שהיא מנסה לעבוד עליהם. למה תמיד קיימת התחושה שבכל דבר ועניין האזרח חייב לפקוח עיניים טוב טוב, להסתכל מעבר לכתף ולהחזיק עורך דין צמוד, אחרת הכסף יתעופף לו מחשבון הבנק, הרווחה שלו תישחק, והשטחים הפתוחים שלו יימסרו למקורבים. המדינה מתנהגת כמו ספקי הסלולר שיעשו הכל כדי שהלקוח שלהם לא יבין על מה הוא חותם, יכניסו לו שירותים שהוא לא ביקש ולא זקוק להם, ויעבירו את חובת ההוכחה ללקוח.

על ספקי הסלולר אמור לשמור, ועושה זאת בהצלחה יפה בשנים האחרונות, שר התקשורת. מי ישמור על המדינה ?

בקטנה
חוף הנכים בהרצליה. במשך שנים לאורך כביש הגישה לקניון ארינה התאפשרה חניה לאורך המדרכה שצבועה באפור. השנה, באורח פלא החלו לתת שם דוחות. המדרכהעדיין צבועה באפור, אך בתחילת הרחוב הוצב שלט קטן ומאוד לא קריא, המודיע כי החניה לאורך הרחוב אסורה. הסיכוי להבחין בשלט אפסי מאחר והוא מופיע רק בתחילתו של רחוב ארוך מאוד. בעירייה לא טרחו להחליף את צבעי המדרכה. למה להם ? ההכנסות זורמות מאנשים שזו הפעם הראשונה שהם מבקרים בחוף זה וברור להם כי החניה לצד מדרכה אפורה היא ללא הגבלות.

ועוד בחופי המדינה: מצילים את חוף נחשולים. עוד שלט קטן שמסמן לתושבי המדינה להיפרד. הפעם לא מהכסף בארנק, אלא מהחופים עצמם.

 בגדולה
גופים (של עובדי מדינה) יוצאים למשא ומתן מול האוצר. בהנחה שמובילי המאבק אינם בעלי ניסיון עשיר במשפט חוזי, בעלי רקורד בניהול משא ומתן ממושך, ובסה"כ רוצים לשפר את תנאי ההעסקה שלהם, משרד האוצר כבר ימצא דרך להפוך את הדברים כך שהעובדים יצאו בהפסדם, ולפחות לא ברווח. הפרד ומשול, אותיות קטנות, סעיפים מפוצצים- הכל כשר כדי להוציא את היריב מאוכזב וכועס. העובדים הסוציאליים היא הראשונים, ועכשיו אלה המתמחים, שמבינים את הגזרות של האוצר. לפי ההסכם, הפעם הבאה שלרופאים מותר לשבות או לצאת בדרישות תהיה בעוד 9 שנים. עד אז השכר שלהם יישחק שוב, התקנים לא ימולאו, והדור הבא של המתמחים יזכה לאותו הטיפול מצד האוצר.
(אלא אם כן הממשלה תורכב מאנשים שדואגים לאזרחים, ובטח ובטח לעובדים שלה).

מתחת לשטיח
אביב לביא כותב היום במעריב על ההחלטה הצפויה להתקבל בממשלה על פינוי ישובי בדואים בדרום. לא מכיר את הנושא יותר מידי, אבל די ברור שגם כאן המדינה נלחמת בתושבים שהיא אמורה לדאוג להם, ואם הם לא מצטיידים במיטב המומחים, יועצים אסטרטגיים, או יכולת לסגור את השאלטר, הם יוצאים לקרב אבוד.

והגרוע ביותר בכל הסיפור, ההתנהלות הזו מחלחלת אל האזרחים. יחס עורכי דין לאזרחים הגבוה במערב (או משהו כזה), העלמות מס, תנאי העסקה אומללים עם סעיפים נסתרים – הכל קשור אחד בשני.

מודעות פרסומת
:קטגוריותדמוקרטיה, חברה
  1. אושרי הילזנרט
    ספטמבר 11, 2011 ב- 9:52 am

    בדיוק טיילתי היום עם הבת שלי בגן ציבורי ועובד עירייה עבד עם מפוח. כמובן שאמרתי לו להפסיק ודיברתי עם מוקד 106, אבל… והאבל פה מתיש… למה אני צריך להגיד לעובד מדינה לפעול במסגרת החוק שהמדינה עצמה קבעה?
    ובעודי אומר לגנן הזה להפסיק, אני משער שבמובן מסויים אני פוגע בו, כי הוא לא מקבל מספיק כסף מהעירייה בשביל לטאטא את השביל… הוא בוודאי מקבל פחות משכר מינימום בתור עובד קבלן…
    הפועלים שעובדים עבודה מתישה בשמש מקבלים פחות כסף מהקבלן – והקבלן בשטח מקבל פחות כסף מהמנכ"ל במשרד הממוזג – והמנכ"ל במשרד הממוזג מקבל פחות כסף מהאוליגרך ששולט בעוד 20-30 מנכ"לים כמוהו.
    …ושוב הכותרות בעיתונות של האוליגרכים על מצרים או טורקיה בולעות את ידיעות על המחאה החברתית…
    ואם תחזיר יותר מדי כוח לועדי עובדים תקבל אנשים כמו עמיר פרץ ובהמשך סטלין…
    וכולנו בנדנדה ההיסטורית הזאת – עד שלא נחזיר את הדמוקרטיה האמיתית בחזרה – את השקיפות ואת משאל העם

  2. ספטמבר 11, 2011 ב- 10:15 am

    שקיפות כן, והרבה. משאל עם לא ממש הוכיח את עצמו באירופה, זה כלי בעייתי מאוד.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: