ראשי > חברה, כלכלה, מדיניות, נייר עמדה > על התוכנית הכלכלית – חברתית של התנועה הירוקה

על התוכנית הכלכלית – חברתית של התנועה הירוקה

מאת מעיין קרייצמן. הפוסט המקורי בבלוג בשפה האנגלית. תרגמה מאנגלית גודי כהן

מטרת רשומה זו היא להציג, לתאר בקצרה, ולתת נקודת מבט ביקורתית על התכנית בכלכלית-חברתית שהתנועה הירוקה חושפת לציבור השבוע.  אני מקווה שזו תהיה נקודת המוצא של דיון במפלגה בנושא הבט מרכזי זה של מדיניותנו העתידית, שהשבועות האחרונים רק הוכיחו את החיוניות והרלוונטיות שלו.

המסמך "צמיחה ירוקה-כלכלת המחר" הינו תוצר של פרויקט מעמיק, שתכליתו התאמת פרדיגמת ה" New Green Deal", שפותח לאחר המשבר הפיננסי של 2008, לישראל, על הפוליטיקה, החברה והמשאבים שלה.  הפרויקט איננו קשור באופן רשמי לתנועה הירוקה.

נכון לישיבת המזכירות האחרונה של המפלגה, התנועה הירוקה אימצה את נייר העמדה המסכם של הפרויקט במלואו, וקורא לגופים נוספים, כולל מפלגות נוספות והקואליציה הקיימת, לאמץ גם הם את ההמלצות, בכללותן או בחלקן.  ובכן, מהי הפרויקט המדובר?  פרדיגמת ה"green new deal" מתייחסת ל"ניו דיל" המפורסם של רוזוולט, שהוצג בשיא המיתון הגדול בארה"ב לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.  היוזמה של רוזוולט סיפק, למעשה, את מימון תכנית הרווחה הגדולה הראשונה בארה"ב במספר מגזרים:  תעסוקה, בריאות ומלגות.  היא גם עיגנה בחוק פיקוח קפדני על מגזר הבנקאות, והזמינה עבודה ציבורית רב-היקפי כדי לשפר את התשתיות ולספק עבודה.  השקעה זו של המגזר הציבורי ברווחת האזרחים בעת משבר הייתה נקודת מפנה בחברה האמריקאית, ועיצבה במידה רבה את מדיניותה החברתית במשך ארבעה העשורים שבאו לאחר מכן.  תמיכה באזרחים נזקקים הייתה, עד אז, נחלתם הבלעדית של ארגוני צדקה.  ה"ניו דיל" הטיל את האחריות לרווחתם של האזרחים על המגזר הציבורי.  כך משקפת החקיקה אידיאולוגיה סוציאל-דמוקרטית.

השם "Green New Deal" ("ניו דיל" ירוק)  אומר שני דברים בפירוש: הראשון והבולט הוא "ירוק" – זוהי מדיניות של אחריות לסביבה, המתוכננת לטווח הארוך, שלוקחת בחשבון את עתיד צאצאינו ועתיד כדור הארץ.  חלק ה"ניו דיל" רומז לדרך הרפורמה: הצעה זו, כמו הניו דיל המקורי, מנצלת את כוח הממשלה לחוקק וליישם מדיניות ותכנון חברתי-ציבורי לטובת כל אזרחיה.  זוהי ארגז כלים לשיפור החברה, הכלכלה והסביבה, הניתן בידי המגזר הציבורי – תכנון לטווח ארוך, מיסוי חכם ומתקדם, תמריצים כספיים ועבודות ציבוריות בהיקף גדול.  אין זה אומר שהפתרון אינו כולל יוזמה ופרויקטים פרטיים – אלה כן כלולים.  אך הכוח המניע את השינוי החברתי-כלכלי הדרוש עפ"י מסמך זה הוא לא אחר מאשר ממדלה הנבחרת בהליך דמוקרטי.

מטלת פרויקט הניו-דיל הישראלי היא הוצאתנו ממשבר.  אין זה מיתון, אלא משבר של עודפים.  למרות ה"משברים" הפיננסיים הפוקדים את שווקי העולם מפעם לפעם, בל נרמה את עצמנו.  השיטה נותרת אותה שיטה, והיא בצרות מסיבות שונות לגמרי, ויסודיות הרבה יותר, מהסיבות המוצגות כאשר המניות צונחות והערבויות כושלות.  הכלכלה שלנו אינה בת-קיימא מפני שהיא מבזבזת ובוזזת משאבים טבעיים במהירות שאינה מאפשרת החלפה טבעית.  היא אינה בת-קיימא גם בגלל שהיא יוצרת לעתים קרובות חברות בהן משאבי האנוש מבוזבזים ומבוזזים.  פרויקט זה מנסה להתייחס לשני פגמים אלה.

המסמך שנוצר ע"י פרויקט ה"New Green Deal" הישראלי, "צמיחה ירוקה לישראל – כלכלת המחר" מתחיל בנקודה העיקרית שלה – שינוי במדד ההצלחה.  ההנחה השגויה הבסיסית ביותר בכלכלה קפיטליסטית, היא שהמוטיבציה העיקרית של האדם הינה תועלתו – תועלת הנמדדת במונחים כספיים.  כך, לכל דבר חייב להיות ערך כספי כדי להיחשב במערכת.   כל מה שאין לו ערך כספי, או שקשה לתרגם את ערכו למונחים כספיים, לא נחשב (תופעת לוואי או חיצוני), וכך נוצר מצב אבסורדי שבו הכלכלה נחשבת ל"בריאה" ו"צומחת", כאשר מרבית המשתתפים אינם מפיקים ממנה תועלת, וכאשר משאבי הטבע בעולם הולכים ומושמדים.    פתרון אחד לבעיה הוא קביעת מחיר לכל דבר.  לדוגמה, הושקעו מאמצים רבים בתמחור "שירותי המערכת האקולוגית" (דברים שהסביבה מספקת לנו, כגון אויר נקי, מים, האבקה, פעילות פנאי, קרקע וכד'), כדי לכלול אותם בהחלטות כלכליות.  פתרון בסיסי יותר, המוצע כאן, הוא לשנות את המדד.  במקום לספור רק כסף (תל"ג) כמדד להצלחה, אפשר ליצור מדד המכיר בערך העולם הטבעי וערך החברה גם אם אין לא מחיר מפורש.  מדד זה הוא עדיין אומדן הרווחה הכללית שלנו, אך הוא מבוסס גם על נתונים נוספים, כך שהוא משקף טוב יותר את הבריאות והצמיחה האמיתיות של הכלכלה.

המסמך ממשיך ומתווה מדיניות בתחומים שונים:  תעשיה, תעסוקה, אנרגיה, בנייה, שיכון וכלים פיננסיים.  באופן מפתיע אולי, הנושא הבולט בכל התחומים הללו אינו איכות הסביבה.  המסמך אינו קובע יעדים ספציפיים בשיפור השימוש באוויר, מים וקרקע בישראל, הגנת הטבע וצמצום בטביעת הפחמן של הכלכלה.  מטרות אלו משתמעות מהמדיניות; אך בעיניי הן אינן במרכז.  הנושא הבולט ביותר במסמך הוא למעשה צדק חברתי.  צמצום הפערים בין עשירים לעניים, אפליה מתקנת כדי להגביר את השוויון, ופיתוח כלכלי יזום למען המעמד הבינוי והנמוך הינן נקודות העולות באופנים שונים לאורך המסמך.  דגש זה רלוונטי במיוחד לאור הנעשה בחודש האחרון בישראל.  באופן אידיאלי, אנו יכולים לעלות על הגל העכשווי כשאנו מספקים פתרונות קונקרטיים המבטאים את הרעיונות של צדק חברתי ורווחה ציבורית המושמעים ומציפים את הרחוב הישראלי. זהו מסמך שאפתני, מסמך הרואה את הנולד והמציע ראייה רחבה, כלכלית, חברתית וסביבתית.  הוא מתאר מדיניות שבמקרים רבים חסרת תקדים בישראל, מדיניות המבטאת שינוי עמוק בתודעה. האתגר שלנו הוא למצוא את הקהל שיקרא ברצינות, יבין ויפנים את הגישה המוצעת.

יש לי ביקורת אחת עיקרית לגבי המסמך, שתוכל "להתיישר אתה" – תלוי כיצד תענה על השאלה הבאה:  האם הוא הולך רחוק מספיק?  אם פרויקט ה"New Green Deal" הינו, כפי שאני מאמין, ניסיון ליצור רפורמה כלכלית מעמיקה ומרחיקת ראות, אזי נראה לי שחסר הבט יסודי אחד – דיון בנושא הצמיחה הכלכלית.  ברור לי שהמסמך חייב לשמור על איזון עדין בין הצגת מדיניות מעשית ומובנת בשפה הכלכלית של היום, לבין הצגת ערכים חדשים שנחשבו קודם לכן לאנטיתזה של הצלחה כלכלית: מחויבות מתמדת לקיימות סביבתית לטווח ארוך, ולצדק חברתי.  אף על פי כן, אני מאמין שהמסמך כפי שהוא כעת, משדר העין אופטימיזם עליז של "הכול יהיה בסדר", שאינו מוצדק לאור העובדות.  עובדות אלו מחייבות אותנו להכיר בכך, שאפילו עם הממשלה המתקדמת ביותר, אנו עדיין בצרות.  כלכלה שממשיכה לגדל את המשתתפים, השירותים והתוצרים שלה, לא יכולה על-פי ההגדרה להיות בת-קיימא.  כדור הארץ אינו גדל, ומשאבי הטבע שלו אינן גדלים.  עובדה זו לא תשתנה, גם עם כל העבודות הירוקות, מחוללי אנרגיה הניתנות לחידוש, מיסוי פחמן וטכנולוגיות ירוקות בעולם.  מסמך זה הפגין אומץ וקרא תיגר על אחת ההנחות השגויות של הקפיטליזם המודרני – שבני אדם מוגדרים היטב במונחים כספיים.  לדעתי עליו לקרוא תיגר על אליל שקר נוסף" על כלכלת הצמיחה.

לבסוף, ברצוני להודות לכל מי שהשקיע ביצירת פרויקט מרשים וחשוב זה.  אני מאמין שהוא יכול להוות מפתח להצלחת התנועה הירוקה, ולעתיד טוב יותר באמת.

מודעות פרסומת
  1. אושרי הילזנרט
    אוגוסט 19, 2011 בשעה 3:05 pm

    אני יושב יומיים בכדי לתרגם את המאמר הזה, ולתדהמתי לאחר ששלחתי אותו לכותבת היום בבוקר, אני מגלה שמתפרסם תרגום של מישהי אחרת.
    כך שבכדי לפרסם מאמר זה, כשלשון המאמר (תרגום המתרגמת השנייה), גם התנועה הירוקה עצמה:
    "…אינה בת-קיימא גם בגלל שהיא יוצרת לעתים קרובות חברות בהן משאבי האנוש מבוזבזים ומבוזזים"…

    יש להדגיש שאירוע זה רק מדגיש מה שהרגשתי כל זמן התנדבותי בתנועה גם קודם לכן
    כל פעם שבאתי לגשת וללחוץ את ידו של אדם שעשה טובה שהתייחס אלי
    כל פעם שעשיתי משהו ואף אחד (מלבד ערן בן ימיני) לא התייחס לזה

    אושרי

    • אוגוסט 19, 2011 בשעה 3:28 pm

      מצטער מקרב לב אושרי. ראיתי שהתנדבת לתרגם אך זה היה לפני יומיים וחשבתי שכנראה אין לך זמן אז שאלתי בפייסבוק ולפני שהספקתי לומר ג'ק רובינסון המאמר כבר תורגם. אני לא חושב שיש מישהו בתנועה שלא מעריך את ההתנדבות של החברים האחרים. כולנו כאן בהתנדבות וכולנו אוהבים אחד את השני ואת המסירות של כולנו. אני לוקח על עצמי את כל האחריות לבלבול הזה.

  2. אושרי הילזנרט
    אוגוסט 19, 2011 בשעה 4:10 pm

    תודה על התגובה

    • אוגוסט 19, 2011 בשעה 4:37 pm

      למרות שאני רואה שמחקת ושינת את התגובה אני מרגיש שאני חייב לענות על הקודמת. אני לוקח על עצמי את האחריות כי אני הוא העורך הראשי של הבלוג. זאת הייתה החלטה שלי לפרסם את מה שאני מקבל קודם בגלל שיקולי סטטיסטיקת צפיות. אכן עשיתי טעות נוראית אבל כרגע אני סומך רק על עצמי לעדכן את הבלוג בזמן אמת. ולמרות זאת אני עדיין נמצא רוב הזמן בעבודה ומצליח לקורא מיילים ועדכונים רק דרך הפלאפון בזמני הפסקות קצרות. אני חושב שנפגעת מאוד, אולי קצת יותר מידי ואולי גם כבר נרגעת. אבל אין סיבה שלא תראה את השיגי התנועה מהתקופה האחרונה במיוחד בתחום אירגון המתנדבים. לא רק שיש לאן לפנות בבעיות כאלה. יש פגישות קבועות של צוות תקשורות שלראשונה מנוהל ע"י חבר הנהגה ושם נמצא גם דובר מקצועי בשכר. אתה מוזמן להגיע לפגישה הבאה ביום שלישי במטה. אם תצליח לפגוש אותי שם אספר לך על תסריט חדש שיש לי בראש שכנראה תוכל לשחק

  3. Maayan K
    אוגוסט 19, 2011 בשעה 11:08 pm

    אם כבר מתלונניים פה: המאמר תורגם כאן בלשון זכר 😦

    אובכן – ניגש לתוכן! יש מחשבות על המסמך?

    • רחלי תדהר קנר
      אוגוסט 20, 2011 בשעה 2:49 pm

      אושרי,
      אני מצטרפת למיכאל בצער על הזמן הכפול שבוזבז בתרגום המאמר, ומבינה שנפלה פה טעות של "בין הכסאות". אני כן שמחה שמראש התנדבת לתרגם- ומודה לך על כך מאוד. אני מקווה שאתה ועוד אחרים יודעים ומרגישים שאנחנו מלאים אהבה והערכה לכל מתנדב/ת ולכל זמן המנודב לנו, שכן אנו זקוקים לכם/ן מאוד.
      עוד, אני מצטרפת למיכאל בהזמינו אותך לישיבת צוות תקשורת בשלישי ב20:00 במטה בדרך ההגנה 37.
      אשמח להכירך באופן אישי.
      שבוע טוב
      רחלי תדהר קנר
      יו"ר התנועה הירוקה

  4. אושרי הילזנרט
    אוגוסט 20, 2011 בשעה 9:15 pm

    תודה לכם, אנסה להגיע השבוע או בשבוע הבא

  5. אוגוסט 20, 2011 בשעה 10:51 pm

    אושרי, מצטרף להתנצלויות. באמת בזבוז של משאב חשוב 😦

    מעיין, הנקודה שהעלית לגבי חוסר ההתייחסות למשאבים סופיים נכונה כל כך. אולי הגרין ניו דיל היא
    דרך להחליק בצורה קלה יותר את התרופה המרה של הקיימות, ורק אז נהיה בשלים באמת להעלות דיון לגבי סופיות המשאבים והדרך שאנחנו מחסלים אותם. אני חושב שלרוב האנשים, כולל עצמי, קשה לקלוט את זה שאנחנו נמצאים בסוף המשאבים הטבעיים.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: