ראשי > Uncategorized > צו חירום חברתי- לכו להשפיע!

צו חירום חברתי- לכו להשפיע!

מאת חבר ההנהגה. אבי דבוש.

שלום לחברותי וחברי לדרך השינוי החברתי,

מחר תסגור מחאת המאהלים שבועיים. במשך שבועיים המחאה שנולדה עם כמה אוהלים בשדרה, ביוזמת אקטיביסטים נחושים הנעים אל הבלתי ידוע, גדלה, עשתה את צעדיה הראשונים ותופסת צורה של המאבק החברתי- כלכלי המשמעותי והמקיף בישראל, ודאי בשנים האחרונות.

בשבועיים הללו שמעתי ביקורת מעטה על המאבק. האמת כנראה סוחפת. ועדיין, ניתן לומר שהמאבק תל אביבי\ עמום\ נחמד מדי ושהוא לא מקיף\ מכיל\ מחודד מספיק, ועוד כהנה וכהנה. וודאי, אני הייתי עושה אותו אחרת.. ועדיין, כמי שחווה, ליווה, דחף, הנהיג, עקב וסייע למאבקים לא מעטים בעשור האחרון, אני משתאה על עד כמה המאבק רחב, מביא ציבור חדש ונוגע בסנטימנט עמוק שביקש נתיב להתפרצות, באופן מרגש ומטלטל.

המאבק לובש צורה של מאבק מעמדי, כאשר הדגל המוביל, כפי שקרה ברוב מהפכות העולם, הוא דגל מעמד הביניים, הנשחק עד עפר. רבים כל כך מאיתנו חשו את זה בחודשים ובשנים האחרונות. לחלקנו יש גם הוכחות..מדינת ישראל היא מדינת שיא בא- סימטריה הבלתי נתפשת בין ממוצעים טובים מאוד, בקני מידה כלכליים, של צמיחה, אבטלה וכו, ובין שיא של פערים חברתיים- כלכליים. כמו הסטטיסטיקן, כולנו טובעים בבריכה של ארבעים סנטימטר בממוצע.  ברגע מסוים גם מי שלמדו חוסר אונים, והתנהגו בתסמונות של מוכים, יכולים להפוך את הגלגל ולקום ולהשמיע קול צלול ובוטח. זה הרגע. מי שהיה בהפגנה במוצ"ש ברחבת המוזיאון, מי שהשתתף בדיוני והקמות המאהלים השונים ברחבי הארץ, מי שהצטרף למחאות, לשיחות, לחסימות ולצעדות, יודע.

אם את\ה לא אחת\ד מכל אילו, אז כנראה שהגיע הזמן. ישנם רגעים בחיים בהם צו מצפוננו משחרר אותנו מכל כבל שגרתי וקורא לנו לעשות את הדבר הנכון, למעננו, למען משפחתנו, למען קהילתנו ולמען החברה הישראלית כולה. לכן, אני קורא, כאדם, כאבא, כאזרח: לכו להשפיע!

אז מה עושים?

  1. משוחחים על המאבק ומסבירים- זהו מאבק על דמותה של החברה. על היכולת לחיות בה ולא רק לשרוד. על כלכלה שמעמידה במרכז את האדם ולא את המספרים. על משאבים שמתחלקים בין כולנו ולתועלתנו ותועלת הדורות הבאים. על ההוגנות והצדק שצריכים להנחות את כל מי שהתקבץ למדינה הזו, בחלוקת העוגה. ניתן להעביר את המייל הזה, ככל שתרצו, למטרות טובות.
  2. מתחברים למאהל- המאהלים מגוונים, מבחינת האוכלוסיות ומוקדי התוכן שלהם. ישנם גם רבים שמצטרפים או מקימים מאהל מתוך סולידריות למאבק הרחב, ולאו דווקא מתוך מצוקה אישית בנושא הדיור. הצטרפו ככל יכולתכם, לשבת, לשוחח, להקשיב ואפילו לישון. קחו את הילדים. זה שיעור נהדר בדמוקרטיה ועדיף בהרבה, כולנו מבינים, על צפיה בטלויזיה או הסתובבות בקניון. מוזמנים לפנות לשתיל, למשל, ולברר היכן המאהל הקרוב לביתכם ומי איש הקשר.
  3. תומכים בזירה הוירטואלית- זה נשמע בעייתי. "דור הפייסבוק" שיושב ומלייקק כל היום. אז צאו והשתתפו באופן פעיל, אבל אם יש לכם את הזמן הוירטואלי אז לימדו על המאבק ונושאיו, העבירו, צטטו, חלקו ולייקקו. גם זה מסייע.
  4. מצטרפים לפעולות הציבוריות- במוצ"ש הקרוב, למשל, מתוכננות עצרות ענק בערים שונות בישראל. במוצ"ש האחרון הגיעו למעלה משלושים אלף איש. בלי מודעות גדולות, בלי אוטובוסים ובלי משאבים כמעט. זה של כל אחת ואחד מאיתנו. הגיעו במוצ"ש הקרוב לעצרת הקרובה אליכם.
  5. הצטרפו לשביתה ביום ב הקרוב. הזדמנות ללכת, בניחותא, למאהלים, לאסיפות הדיור העירוניות שיארגנו עיריות ולהגיע גם לירושלים לרגל דיוני הכנסת בחוק הוד"לים ועצרת בגן הורדים.

אז אם לא יצא לך עד היום להצטרף למאבק, מכל סיבה מצוינת שהיא, אני מפציר בך לצרף את הקול היחודי שלך למקהלה ההולכת וגדלה, ויפה שעה אחת קודם. לכו להשפיע. עכשיו!

 

עוד בנושא :

מודעות פרסומת
  1. יולי 28, 2011 ב- 11:03 am

    אני לא מבין למה אין הרבה הרבה יותר מעורבות של המפלגה בענין. אם יש משהו שהמאבק הזה מעלה, זה את החוסר הטוטאלי במדיניות רווחה וסוציאל-דמוקרטיה בגישה הכלכלית של כל המפלגות ממרצ ועד הקצה הימני. פה ושם עולות הצעות חברתיות (הדיגיטציה של ספרי הלימוד והעלאתם לאינטרנט ודוגמאות נדירות אחרות). זה כאילו שהצעות חברתיות מגיעות אך ורק מהאופוזיציה התורנית כי אין "סכנה" שהן יעברו, אבל לעולם לא מקודמות בקואליציה כי הן יקרות או נוגסות להון בתחת.

    התנועה הירוקה צריכה לצאת בגאון עם מסרים ברורים – "זוכרים את הבחירות האחרונות? אנחנו היחידים שדיברנו על סוציאל דמוקרטיה וצדק חברתי כשכולם דיברו על בטחון!" ולדחוף לידיים של כל חבר כנסת אפשרי הצעות חוק קונקרטיות לכלכלה אקולוגית וחברתית יותר.

    המאבק הזה, גדולתו בכך שהוא לא מפלגתי, אבל אני לא חושב שהתנועה הירוקה יכולה לעמוד בצד ולהגיד "תעודדו". ההנהגה צריכה להיות במאהלים, לדבר על רעיונות כלכליים וחקיקה נאורה, לעזור למטה לנסח יותר בבהירות את הדרישות. כמו שמגמה ירוקה נמצאת בישיבות המטה, למה לנו אין שם נציג?!

    • יולי 28, 2011 ב- 3:56 pm

      התנועה הירוקה לוקחת חלק גדול במאבק. היינו בשני ההפגנות הגדולות עם כוח גדול. יצאנו עם מספר מסרים לתקשורת ומספר פירסומים וכרגע אנחנו עובדים במרץ על נייר עמדה בנושא. מצד שני אנחנו לא רוצים לעשות את הטעות שמירי רגב עשתה.

      • יולי 28, 2011 ב- 4:05 pm

        איפה המסרים שיצאו לתקשורת ומה מהם פורסם? אני לא נתקלתי בהם מלבד הטור של רחלי שנתקע במקום נידח למדי בנרג' ולא אומר דברים מאוד חדים וברורים.

        לגבי מירי רגב, אני לא חושב שלאף אחד מחברי ההנהגה שלנו יש אייקיו מספיק נמוך כדי לחקות את סגנונה וטעויותיה המקובות, אבל לאיזו טעות ספציפית אתה מכוון?

        • יולי 28, 2011 ב- 10:12 pm

          היה גם את הפוסט של אבי דבוש במקו. ואת הכתבה על ההפגנה שם ציינו כי התנועה הירוקה נכחה. הדובר מעביר מסרים ואנחנו מחכים לרגע הנכון.

          לגבי רגב. על הטעות שהיא באה לתקשורת ולא באמת לאנשי המאבק. אנחנו צריכים לעזור מבפנים. להמשיך למצוא פתרונות ולא להיות שם רק כדי לחפש תמונות. אני רואה את העבודה בלייב על המסמך המתגבש ( גוגל דוקס ) וזה מעורר השראה. אני מקווה שבקרוב זה יצא

  2. עמוס
    יולי 28, 2011 ב- 1:03 pm

    אבי, האם שביתה היא פתרון? מה יצא למשק מהבזבוז העצום של משאבים שכרוך ביום שביתה? איך זה יועיל למחאה? האם לדעתך השבתה של המשק תביא את הממשלה לפעול בצורה שונה, להבין משהו שהיא עדיין לא מבינה, להיות יותר בלחץ מזה שהיא נמצאת בו?

    לפני כמה ימים מישהו מיושבי האוהלים אמר בראיון ברדיו משהו כמו "איך מבקשים מאתנו לעבור לפריפריה – אתם יודעים מה רמת החינוך שם?" לא מעט ניתוק והתנשאות יש בתגובה האוטומטית הזו, וזו אחת הסיבות שהמחאה הזו נתפסת – או לפחות נתפסה בתחילתה – כמחאה של מפונקים, שבסה"כ רוצים לשלם שכ"ד נמוך יותר בלב המטרופולין. הפתרון שצריך להילחם עליו הוא כזה שיאפשר לחיות, להתקיים ולהתפרנס ברמה גבוהה גם בשולי הערים הגדולות, וגם בפריפריה המרוחקת יותר. צריך להלחם על רמת חינוך נאותה בכל מקום, על איכות חיים גבוהה בכל מקום, על תחבורה ציבורית יעילה ונוחה שתאפשר להגיע ממקום למקום ביעילות, בזול ובנוחות, על מרכזי תעסוקה שאינם מרוכזים רק במרכז, על מערכת בריאות שוויונית יותר, על שנכסי הציבור יישארו בידי הציבור, כנגד יוקר המחיה האסטרונומי שמותיר מעט הכנסה פנויה לבני מעמד הביניים (ואת חוסר היכולת שלהם לחסוך המדינה תשלם בעתיד עם ריבית עצומה), כנגד הפערים החברתיים וכו'. מה משותף לכל אלה? הסתכלות על האזרח (והתושב) – כל אזרח, בכל מקום – כעל מי שיש לכבד את הצרכים שלו ולאפשר לו קיום בכבוד, ולא רק כעל צרכן שתפקידו למלא את כיסיהם של טייקונים למיניהם.

    מחאה שמעסקת רק בסימפטומים (שכ"ד, מחיר הקוטג') אינה רצינית ולא תגיע רחוק. למחאה הזו יש המון פוטנציאל להיות הרבה יותר מזה. מי שמחפש פתרונות קלים מתחת לפנס (וד"לים, פתיחת שוק החלב ליבוא ומיטוט החקלאים וכדומה) מנסה בעצם לעקר את מהותה. מי שהתנגד לחוק פערי השכר בחברות ציבוריות של שלי יחימוביץ' לא מבין את משמעותם הקטסטרופאלית של הפערים בחברה הישראלית, בפעם היתה סמל לחברת עובדים סולידארית. המאבק הוא מאבק על תפיסות עולם – בלי להבין את זה לא ישתנה כאן שום דבר בעל משמעות רבה יותר מהוזלת הקוטג' בשנקל לכמה חודשים.

  3. יולי 28, 2011 ב- 2:26 pm

    שלום לחברי התנועה הירוקה,
    לכם הצבעתי בגאווה בבחירות האחרונות.
    אולי אתם כבר מכירים את יסו"ד, אבל אם לא –
    אני חושבת שראוי ורצוי לחבור למסרים הברורים שלהם ולצאת יחד לצעוק אותם בקול.
    יסו"ד אמנם פחות מתעסקים בענייני סביבה אבל בתחום החברה והכלכלה אני חושבת
    שהתנועה הירוקה יכולה בהחלט לחתום על המסרים שהם מנסים לקדם.

    הייתי רוצה לשמוע בתקשורת בימים אלו את קולכם/קולנו חזק יותר וברור יותר!
    בהצלחה לכל עם ישראל!

    הנה הלינק למסמך שהם כתבו בנושא המאבק
    http://hug.yesod.net/?p=381

    והנה האתר או הבלוג שלהם
    http://www.yesod.net/yesod/index.html

    • יולי 28, 2011 ב- 3:58 pm

      תמשיך לתמוך בגאווה. אנחנו מכירים את יסוד ומחוברים אליהם מאוד. אנחנו בכלל מחוברים לכל מה שקשור לסוציאל-דמוקרטיה. ראה את ערן בכנס הגדול האחרון

    • עמוס
      יולי 30, 2011 ב- 1:38 am

      תגובות, מישהו?

  4. עמוס
    יולי 31, 2011 ב- 12:30 am

    מיכאל, איך שולחים פוסטים לבלוג הזה?

    מאמר של פרופ' יחזקאל דרור ב"הארץ" מיום שישי האחרון(http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1236449.html), מסתיים בפיסקה הקוראת להקים מפלגה חדשה שתביא "פוליטיקה אחרת":

    " כן, התנועה-מפלגה החדשה צריכה להיות אליטה פתוחה של ייעוד ושירות. על חבריה להצטיין באתיקה אישית. דרוש בה פלורליזם דתי-חילוני, יחד עם הסכמה על עקרונות שתאפשר פעולה תכליתית. הגיל הממוצע של חבריה צריכה להיות נמוכה, ורצוי שיהיה בה שיעור גבוה של נשים. בלבה של התנועה-מפלגה צריך לעמוד פיתוח יצירתי של מדיניות "מחוץ לקופסה", יחד עם קשר קבוע עם קהלים רחבים – תוך אמירת אמת להמונים והעמדת דרישות לציבור, לא פחות מאשר הבטחת הטבות. "

    אז כל מה שנותר לנו לעשות – לטקבק שיש כבר תנועה כזו! כזו הרמה להנחתה לא ראיתי כבר מזמן.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: