ראשי > איכות הסביבה > פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה

פלואוריד בכנסת – קריאה לפעולה

לאחרונה נרשמה עליה ברמת הדיון הציבורי בארץ סביב נושא הפלרת מי השתיה שלנו, בעקבות תשומת הלב שמפגין חה"כ וסגן יו"ר הכנסת מגלי והבה לקולות שלנו, הציבור, הקורא להפסיק את פרקטיקת הפלרת מי השתיה בישראל.
נזדמנה לנו שעת כושר ועלינו לנצלה.
ביום שני אשא דברים בשם הציבור והתנועה הירוקה בועדת העבודה, הבריאות והרווחה בכנסת. אנא עזרו לנו להרחיב את השורות ולספר ליותר אנשים בציבור על ההפלרה, משמעותה ומדוע חייבים להפסיק לאלתר את החובה בחוק להכניס למי השתיה והמזון שלנו קוקטייל חומרים רעילים אלו.

תודה!
מור סגמון

אני מצרף את הטקסט שאני מקווה לומר מחר בישיבה בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה בדיון על ההפלרה.
גם אם לא אוכל לומר הכל, המסמך מהווה "כתב אישום" מקיף ויסודי שיכול לשמש אותנו בנושא.

ועדת העבודה, הבריאות והרווחה, דיון בנושא הפלרת מי השתיה, 30/05/2011

מור סגמון

תודה לכבוד יו"ר הוועדה. תודה לחה"כ וסגן יו"ר הכנסת, מגלי והבה, על ששמע את קולנו והביא בפני ועדה זו את קריאתנו.

שמי מור סגמון, אב לשלושה ילדים, נציג התנועה הירוקה וחבר בצוות המוביל את המאבק להפסקת הפלרת מי השתיה בישראל.

שרים, חברי כנסת, נציגי ארגונים והציבור כולו, צהריים טובים.

אני נושא דברים כאן היום בשמם של אלפי אזרחים מודאגים שהרימו קול צעקה נגד הפלרת מי השתיה לפי חוק בישראל, בשמם של עשרות אלפים נוספים שטרם הצטרפו לשורות אך מבקשים בליבם גם הם להפסיק את הפלרת מי השתיה בישראל, בשמם של מיליוני האזרחים שטרם זכו להיחשף למשמעויות ההפלרה ולכן לא יכולים, עדין, לשבת כאן איתנו ובשם התנועה הירוקה, שעמדתה הנחרצת, על חברי מועצת המומחים שלה הבאים משדרות האקדמיה בארץ, כי יש להפסיק לאלתר להוסיף את קוקטייל ההפלרה למי השתיה שלנו לפי חוק.

התמיכה המקצועית לקריאה להפסקת הפלרת מי השתיה

באתר האינטרנט של הכימאי פרופ' פול קונט, המרכז את המאבק העולמי להפסקת הפלרת מי השתיה, חתומים עד היום 3,700 אנשי מקצוע על קריאה מנומקת להפסקת פרקטיקת ההפלרה באותן מדינות שעדין מפלירות. בקבוצה זו, כ 460 פרופסורים, 400 רופאים, 300 רופאי שיניים, 650 אחיות, 80 רוקחים, 80 עורכי דין, 150 מטפלים ברפואה נטורופטית ועוד. בין החתומים על קריאה זו:

  • המדען השבדי ארויד קארלסון, זוכה פרס נובל בקטגוריה פיזיולוגיה או רפואה על גילוי תפקיד הדופמין במוח, אשר שיכנע, יחד עם אחרים, את ממשלת שבדיה לאסור בחוק את הפלרת מי השתיה
  • הנשיא המכהן וששת הנשיאים הקודמים של האקדמיה הבינלאומית לרפואת הפה וטוקסיקולוגיה
  • הרופאה הפרופסור ויויאן הווארד, מי שהיתה נשיאת אגודת הרופאים הבינלאומית למען הסביבה
  • שלושה מדענים מהסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA)
  • שלושה חברים במועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC) שהיו שותפים לכתיבת הדו"ח המונומנטלי בנושא הפלרה בשנת 2006
  • מועצת המנהלים של האקדמיה האמריקנית לרפואה סביבתית
  • הרופאה אינגריד אקרמן, נשיאת אגודת הרופאים למען הסביבה בשבדיה
  • הפרופ' לביולוגיה אבולוציונית ראול מונטנגרו מארגנטינה, נשיא המוסד להגנת הסביבה, חברה במעמד של יועץ באו"ם

בין החתומים גם עשרה מישראל, בהם:

  • הפרופ' להידרו-כימיה דרור אבישר, אוניברסיטת ת"א
  • הפרופ' אמריטוס בכימיה, אמיליה אייזנר, אוניברסיטת ת"א
  • דר' דניאל מישורי, אוניברסיטת ת"א

קריאתם של אלפי מומחים אלו מובאת היום בפניכם, על נימוקיה המבוססים על מסמכים רשמיים של מוסדות בריאות והמדע המעודכן הקיים היום.

הפלרה – ההתחלה

העיתונאי החוקר עטור הפרסים, כריסטופר ברייסון, מספר לנו בספרו "הונאת הפלואוריד", איך הכל החל.

בין שתי מלחמות עולם, הקונצנזוס המדעי גרס שפלואוריד הינו בין החומרים הרעילים ביותר שיש, הואיל ועדויות מדעיות המראות זאת קיימות משנת 1918, בעיקר מחקרים שחשפו שהפלואוריד אחראי לתאונות עבודה רבות. במיוחד בולטת הסקירה המדעית של סגן הממונה על הבריאות בקופנהאגן בשנות ה 30, קאי אלי רוהולם, "רעילות הפלואוריד". במסמך זה משנת 1937 ובו 364 עמודים, סקר רוהולם את נזקי הפלואוריד הידועים והפנה ל 893 מאמרים מדעיים על פלואוריד. בין מסקנותיו: המלצה לאסור על נוכחות פלואוריד ב "תרופות פלא".

הפלואוריד, בהיותו יסוד כימי חזק ביותר, הפך להיות יסוד נפוץ בתעשיה ונמצא במוצרים ותהליכים רבים אשר סביבנו היום: גז הפריאון, ציפוי הטפלון, דשנים זרחניים, דלק עם אוקטן גבוה, קוטלי חרקים, ועוד. הפלואור משמש בהפקת פלדה ואלומיניום מעופרות האדמה, בהעשרת אורניום ובהכנת גז עצבים. אה, וגם בהפלרת מי השתיה שלנו.

זריקת העידוד שנתנה מלחמת העולם השניה לתעשיה האמריקנית, ובפרט לתעשיה הבטחונית, חשפה את הציבור והסביבה לסכנות הפלואוריד, שהפך מאז למזהם המזיק ביותר הנפלט מארובות בתי החרושת. אדי הפלואוריד פגעו בחי ובצומח אשר בסביבתם, ובכלל זה בריכוזי אוכלוסיה. בנקודת זמן מסויימת בתקופת המלחמה הקרה, היה הפלואוריד מושא לתביעות נזיקין הגדול ביותר נגד התעשייה, יותר מ 20 מזהמים אחרים גם יחד.

בשנות השלושים, "אבי יחסי הציבור" של התעשיה אדוארד ברניז, שהיה מפורסם עד היום בשל תכסיסיו לשכנע נשים לעשן סיגריות, הציע הברקה שתכשיר את הפלואוריד כחומר לגיטימי.

ראשי התעשיינים הקימו שדולות ומכוני מחקר שקידמו חומרים תעשייתיים מזיקים, כדוגמת סיבי האסבסט, כחומרים שאינם מסוכנים. מכון "מלון" והקרן להגיינה תעשייתית, החלו לפרסם מחקרים שמראים לכאורה את תרומת הפלואוריד להפחתת העששת בשיניים. רשימת העמיתים של קרן זו כללה רבים מהשמות היותר ידועים בתעשייה, כולל: ג'והנס-מנוויל, ווסטינגהאוס, מונסנטו, פלדת ארה"ב, קרבייד, אלקואה ודופון. את מכון "מלון" למחקר תעשייתי הקים אנדרו מלון, מחזיק המניות העיקרי של ענק תעשיית האלומיניום "אלקואה". מכון מלון תמך בתעשייה בתביעות שהוגשו נגדה בעניין הפלואוריד. ג'רלד קוקס ממכון מלון, היה הראשון להציע בשנת 1939 להוסיף פלואוריד למי השתיה. קוקס קיבל חיזוק מפעילותו של שר האוצר בשנות העשרים, אנדרו מלון, ממייסדי תעשיית "אלקואה" ומבעלי המניות הראשיים שלה, שפעל לתמיכת רשויות הבריאות (שהיו אז מחלקה במשרד האוצר) במחקר על כתמי שיניים. מחקר זה, למרות הביקורת שספג על איכותו המדעית, אישר שפלואור הקיים באופן טבעי במים אחראי לכתמי השיניים. הצעתו של קוקס להוסיף פלואוריד למי השתיה הגיעה בתזמון היסטורי: על סף מלחמת העולם השניה. מטוסי אלומיניום ופלדות לשיריון יהיו גורליים במלחמה הצפויה. ארובות בתי החרושת פלטו עשן קודר ורעיל וקוקס הציע להוסיף פלואוריד למי השתיה.

הוספת פלואוריד למי השתיה היתה תעודת הביטוח הטובה ביותר עבור התעשיה מפני תביעות נזיקין על נזקי הפלואוריד, שעתה קיבלו גושפנקא רשמית של חומר התורם לבריאות מחד, ומקורו התעשייתי איננו היחיד ולכן אינו יכול לשאת באחריות לנזקים מאידך.

מה מוסיפים לנו למים?

במשרד הבריאות היו רוצים שתאמינו שהחומר המוסף למים הינו פלואור הנכרה ממחצבים טבעיים, הדומה לפלואור הנמצא באופן טבעי במים, ומועבר באופן סטרילי למי השתיה. זה באמת מה שרוב הציבור חושב שמוסיפים לו למים, ולכן הדיון הציבורי מוסט לעבר השאלה השנויה במחלוקת סביב תרומת הפלואוריד להפחתת עששת בשיניים, ולא מתעסק כלל עם השאלה מה באמת מוסיפים לנו למים ומהן תופעות הלוואי הבריאותיות של זה.

לפניכם מסמך של חברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ" מקבוצת "כי"ל דשנים", ספק החומר למשרד הבריאות עד לאחרונה, עת החליט להפסיק לספק זאת בשל הדיון הציבורי ההולך וגובר ולאור החשש לתדמיתו. המסמך מציג תוצאות מעבדה המפרטות מה מכיל הקוקטייל, שהינו הפסולת התעשייתית של המפעל, הנקרא "חומצה פלואורוסיליצית" לטיפול במי השתיה. בין המרכיבים:

  • חומצה פלואורוסיליצית
  • תחמוצת זרחן
  • ארסן            מהחומרים הרעילים ביותר שיש ומסרטן ידוע
  • קדמיום
  • כרום
  • כספית                   חומר הידוע כפוגע במערכת העצבים
  • ניקל
  • עופרת
  • אנטימון

כל החומרים האלה, אשר נמצאו בבדיקת המעבדה של החברה המספקת פסולת תעשייתית זו, מופיעים בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993.

המסמך מפנה למרכז הסיוע הארצי לטיפול ברעלים במקרה של פגיעה, כמובן.

האם התיר הממונה (המשרד להגנת הסביבה) למשרד הבריאות הוספת חומרים אלו למי השתיה שלנו?

בחוות הדעת של דר' אלי שטרן על האפקטים הרדיולוגיים בהפעלת מכרה הפוספאטים בנגב הוא מפרט מהם האיזוטופים הרדיואקטיביים הקיימים באבן הפוספט המשמשת בתעשיה ממנה רוכשים את קוקטייל ההפלרה. מדובר באיזוטופים רדיואקטיבים האסורים להוספה למים בשום רמה שהיא: פולוניום 210 – היסוד הרעיל ביותר על כדור הארץ, קטלני במינון של 10 פמטוגרם, עופרת 210, אורניום ורדיום. מומחים שונים, בהם פרופ' ג'ימי קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, טוענים שבמסנני הארובות שתפקידם ללכוד את החומצה הפלואורוסיליצית להפלרה חייבות להימצא גם שאריות חומרים רדיואקטיביים אלו.

האם הציג עד היום משרד הבריאות בפני הציבור תוצאות בדיקת מעבדה מקיפה המודדת נוכחות של כל המתכות הרעילות האלו ושאריות חומרים רדיואקטיביים בקצה הברז של האזרח, לאחר מוקד הוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים?

ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך. בכל שנה מוסיפים למערכת המים הארצית יותר מ 6,500 טון של מוצר זה. מעל 95% מהמים המופלרים מגיעים לסביבה, לחקלאות (כמי קולחין) ולים. אנו נחשפים לכמויות גדולות מאד של חומרים אלו באמצעות מי השתיה והמזון שלנו.

איך נדע האם אנו צורכים מעט מדי או יותר מדי מתרופת הפלואוריד?

האקדמיה הלאומית למדעי הרפואה בארה"ב (NASIM) קבעה מינון נאות של פלואוריד מכל המקורות של 0.05 מיליגרם לכל ק"ג משקל ביום. מינון זה אמור להיות נמוך מספיק כדי לא לגרום לתופעות לוואי שליליות מעודף פלואוריד.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין שהמאזן בין כמות הפלואוריד הנצרכת לבין כמות הפלואוריד המופרשת מהגוף יכול להיות חיובי או שלילי כתלות במקור הפלואוריד ובגיל.

ריכוז הפלואוריד המותר במי השתיה גבוה פי 250 מריכוזו בחלב אם (0.004 חלקיקים למיליון) (טבלה 2-6, NRC, 2006). כלומר, גם אם היו מוסיפים למי השתיה את היסוד הטבעי, פלואור, עדין היינו מוסיפים מנות יתר גדולות בהרבה בהשוואה לנוסחה אותה מצא הטבע כמתאימה ביותר עבור התינוק.

תרופת הפלואוריד מטרתה, לשיטת משרד הבריאות, הפחתת העששת בקרב הציבור. מתן התרופה נעשה אמנם באופן גורף לכלל הציבור, אך התועלת מהשימוש בתרופה, או חוסר התועלת מאי שימוש בתרופה, נוגעים לכל אדם ואדם ללא כל השלכות אפידמיולוגיות על הזולת. הטענה של טיפול תרופתי לפרט למען שמירה על בריאות הכלל, כדוגמת מחלות זיהומיות מדבקות, איננה רלוונטית, ואנו נותרים עם הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות להסכמה מדעת וסירוב לקבל טיפול תרופתי, עקרונות אשר הונחלו לעולם לאחר מלחמת העולם השניה בניסוח "קוד נירנברג", ללא כל סיבה ציבורית בעלת משקל אשר תצדיק זאת.

האם אתם מכירים עוד תרופה המוזרמת לציבור דרך מי השתיה והמזון ללא בקרה על מינון הצריכה האישית, ללא התאמה אישית של התרופה למצבו ולאורח חייו של מקבל התרופה וללא ידיעתו והסכמתו של המטופל לפי הנדרש בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996?

במענה לשאילתות ושימועים של חברי הקונגרס בשנים 1999-2000, סוכנויות פדראליות בארה"ב הודו שחומרי ההפלרה המגיעים מהתעשיה מעולם לא נבדקו לרעילות ולא קיבלו את אישור מינהל המזון והתרופות (FDA) לבליעה ע"י האדם (Fox, 1999; Hazan, 2000; Plaisier, 2000; Thurnau, 2000)

האם עלינו לכפות בחוק בישראל הוספה של חומרים שלא נבדקו לרעילות ולא אושרו לשימוש בארה"ב?

השלכות הפלרת מי השתיה

סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן אמר כי תהליך הפלרת המים בישראל החל לפני שנים רבות לאחר 65 שנות ניסיון בעולם ואין כל הוכחה מדעית על סכנה בריאותית הקשורה בהפלרת מי השתייה.

אינג' איתן גברון, מהנדס ההפלרה הראשי במשרד הבריאות, הסתמך בשנת 2007 על מאמר משנת 1991 ובמכתבו טען שלא קיימת עדות בספרות המדעית על קיומן של תופעות בריאות שליליות.

לאחר עשרות שנות הפלרה במדינות מסויימות, יש בידנו מידע מדעי, סטטיסטי והודעות רשמיות של מוסדות בריאות וסביבה אודות השלכות ההפלרה.

  1. בשנת 2006, פירסם פאנל מכובד של מדענים מטעם המועצה הלאומית למחקר בארה"ב (NRC), דו"ח מונומנטלי בן 500 עמודים הסוקר את רעילות הפלואוריד. מסקנת מחברי הדו"ח היתה שסף המטרה של המינון הנחשב בטוח של פלואוריד ע"י הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA), 4 חלקיקים למיליון, הינו גבוה מדי ויש להורידו. למרות 60 שנות הפלרה, הצביע הדו"ח על שאלות מחקר בסיסיות שטרם נבדקו. מחברי הדו"ח סקרו מחקרים רבים אשר הראו קשר סטטיסטי מובהק בין הפלואוריד לבין שורה של תופעות לוואי, בהם: סיכון מוגבר לשברים בעצמות, פגיעה בפעילות של בלוטת התריס, ירידה במנת המשכל IQ (23 מחקרים רק על הירידה ב IQ), דלקות פרקים, פלואורוסיס וככל הנראה, סרטן העצם.
  2. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) דיווח בשנת 2005 ש 32% מהאמריקאים סובלים מפלואורוסיס, כתמים וריקועים על אימייל השיניים, תופעת לוואי בלתי הפיכה ידועה של עודף פלואוריד.
  3. ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005, מציין אף הוא שצריכה עודפת של פלואור גורמת לתופעות לוואי, במיוחד שברים בעצמות ופלואורוסיס של השלד.
  4. פרסומו של מחקר מבוקר מאוניברסיטת הארווארד במאי 2006 אשר מצא סיכון מוגבר של פי 5 עד פי 7 לסרטן העצם בקרב גברים צעירים אשר נחשפו למים מופלרים בשנותיהם ה 6, 7, 8 (Bassin et al, 2006).

ורק בישראל – אין עדויות מדעיות לנזקים בריאותיים…

נציין עוד, שכל המחקרים על בטיחות הפלואוריד שנערכו עד היום בדקו את חומר הסודיום-פלואוריד המשמש בתרופות, ולא את החומצה הפלואורוסיליצית מהמקור התעשייתי המשמשת בפועל להפלרת מי השתיה.

בהיעדר הכרה ע"י משרד הבריאות לנזקים אלו, אשר בוודאות ייגרמו לחלק מהציבור בשל ההפלרה גם בישראל, איך ידע פלוני כי חלה בעקבות שתית מים מופלרים במשך שנים? את מי יחזיק אחראי לנזק שנגרם לו?

בהתחשב בשונות הגדולה מאד בצריכת מים בין אנשים שונים, חשיפה לפלואוריד ממקורות רבים נוספים (מזון, תרופות, אויר מזוהם), ההצטברות שלו ברקמות העצם ורקמות אחרות וקשת הרגישויות של בני אדם לחומרים רעילים כלשהם, לא ניתן לקבוע רמת בטיחות כלשהי לפלואוריד עבור תופעות לוואי רבים, במיוחד להפחתה בפעילות בלוטת התריס.

האם הפלרת המים תורמת לבריאות השיניים?

מדיניות בריאות הציבור תמיד שואפת לאזן בין התועלת לכלל הציבור לבין המחיר הכלכלי והבריאותי שהחברה ופרטים מסויימים יאלצו לשלם. ראינו את חוסר הבקרה על המינון, את הרכב החומרים הרעילים ואת ההשלכות הבריאותיות השליליות של פרקטיקת ההפלרה. בואו נבחן האם ניתן לקבוע שהיא מביאה תועלת, ואם כן, באיזו מידה?

  1. ארגון הבריאות העולמי קבע את מדד ה DMFT למדידה והשוואה של בריאות השיניים בין מדינות. המדד הזה משקלל את כמות השיניים החסרות, הרקובות ומכילות סתימות בממוצע בגיל 12. נתוני ארגון הבריאות העולמי מראים שהירידה במדד ה DMFT התרחשה במקביל החל משנות השישים ועד לשנות ה 2000 במדינות מפלירות ובמדינות שאינן מפלירות (ראה תרשים).
  2. נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מראים שבין השנים 1967 ל 1992, למרות עליה מתונה ביותר בשיעור האוכלוסיה השותה מים מופלרים חלה דווקא ירידה דרמטית במדד ה DMFT (ראה תרשים).

נתונים אלו לא נעלמו מעיניהם של חוקרים רבים:

  1. מחקר משנת 2007, BMJ: "למרות השונות בשיעור העששת בין מדינות, חלה ירידה משמעותית במהלך שלושת העשורים האחרונים והרמות הארציות של עששת הן עכשיו נמוכות באופן אוניברסלי. מגמה זו נצפתה ללא קשר לריכוז הפלואור במים או השימוש במלח מופלר, וכנראה משקפת עליה בשימוש במשחת שיניים עם פלואוריד וגורמים נוספים, לרבות, ככל הנראה, היבטים הקשורים עם תזונה" (Cheng et al, 2007)
  2. מחקר משנת 2007: "במרבית המדינות האירופאיות, בהן הפלרת מים בקהילה מעולם לא אומצה, דווחה ירידה משמעותית בשיעורי העששת בעשורים האחרונים בשיעור של למעלה מ 75%" (Pizzo et al., 2007)
  3. מחקר משנת 2005: "נתוני ארגון הבריאות העולמי אינם תומכים [בהשערה] שהפלרת מי השתיה היא הסיבה לירידה בעששת בקרב בני 12 כפי שנצפתה בעשורים האחרונים" (Neurath, 2005)
  4. מחקר משנת 2009, JADA: "שיעורי החורים בשיניים בקרב ילדים דומים, בין אם המים מופלרים, ובין אם לאו" (Kumar, from the NY State Health Department, 2009)

קיימים מחקרים רבים נוספים כאלו המצביעים על אותה המסקנה: לפרקטיקת הפלרת מי השתיה אין קשר לירידה בשיעורי העששת.

  1. בישראל, בשנת 2004, השנתון הסטטיסטי המפורסם ע"י הלמ"ס קבע שאין שום תועלת מהוספת פלואוריד למי השתיה: "אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי"

מה קבעו מוסדות הבריאות נגד הפלרה?

  1. האגודה האמריקנית לרפואת שיניים שינתה את מדיניותה בנובמבר 2006 והמליצה שמים מופלרים לא ישמשו להכנת תחליפי חלב לתינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה. האם לא מגיע גם לתינוקות בישראל הגנה מפני ההשפעות השליליות של ההפלרה? רק בשל הקושי ליישם המלצה זו בקרב כל שכבות האוכלוסיה יש לחדול מהוספת קוקטייל ההפלרה לרשת המים.
  2. בשנים 1999 ו 2001, הסכימו במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) שהתרומה העיקרית של פלואוריד להפחתת עששת הינה בשימוש טופיקלי (חיצוני) ולא סיסטמי (ע"י בליעה לתוך הגוף).
  3. בשנת 2000, פורסמה הסקירה השיטתית הראשונה של הפלרה ב "York Review" הממומן ע"י ממשלת אנגליה, אשר מצא שאף לא אחד מהמחקרים הטוענים שהפלרה מורידה עששת בשיניים זכה לסטאטוס A – "איכות גבוהה, לא סביר שהיתה הטיה". (McDonagh et al, 2000). במילים אחרות, ממשלת אנגליה מצאה שאין ולו מחקר איכותי אחד המצביע על התועלת בהפלרה!
  4. ממשלות שבדיה והולנד אסרו בחוק הפלרת מי השתיה. לא נמנעו מהמלצה על הפלרה, לא נמנעו מהפלרה – אסרו בחוק

הפלרה בעולם

  • שלוש מדינות מחייבות הפלרה לפי חוק: אירלנד, אוסטרליה וישראל
  • שלוש מדינות באירופה מפלירות: כ 70% מאירלנד, כ 10% בבריטניה וכ 10% בספרד. כל השאר, 98% ממדינות אירופה – לא מפלירות. מדינות סקנדינביה מתגאות בזה שהן "לא מוסיפות חומרים רעילים למי השתיה"
  • בסינגפור 100% מפלירים
  • מרבית מדינות ארה"ב מפלירות, כ 67% מהתושבים
  • 45% מתושבי קנדה מפלירים, כ 50% מתושבי ניו-זילנד מפלירים
  • בדרום אפריקה היה ניסיון חקיקה מחייבת הפלרה בשנת 2002 אשר נכשל בשל התנגדות חברות מים, רשויות מקומיות והציבור
  • בסין הופסקה בשנת 1983 ההפלרה באזורים מועטים בהם החלה ופלואורוסיס בשלד מעודף פלואוריד מהווה בעיה לאומית. ההפלרה אסורה בסין
  • בהונג קונג מפלירים ברמה נמוכה של 0.5 מיליגרם לליטר
  • פחות מ 1% מאזרחי יפן מפלירים את מי השתיה שלהם
  • בברזיל ובצ'ילה כ 70% מהתושבים מפלירים
  • בצ'כוסלובקיה הופסקה ההפלרה בשנות התשעים ובהודו לא מפלירים כלל

המאבק העולמי להפסקת ההפלרה

בימים אלו אנו עדים להחרפת המאבק נגד הפלרה בעולם במישור המשפטי

  • ביוני 2005 פסק בית המשפט האירופאי כי יש להתייחס למים מופלרים כאל תרופה, וחוקי התרופות גוברים על חוקי המזון על כל המשתמע מכך, לרבות ייצור מזון, ייבוא ומסחר במוצרי שתיה ומזון וכו'
  • בית המשפט האוסטרלי פסק החודש שחקיקה המחייבת הפלרה איננה יכולה לעמוד בפני עצמה אלא חייבת להתיישב עם חקיקה קיימת ולא לסתור אותה. פסיקה זו מחייבת מעתה, למשל, תסקיר סביבתי המראה שחוקי ההגנה על הסביבה מפני חומרים רעילים אינם מופרים ע"י ההפלרה
  • מאמץ בינלאומי חסר תקדים של מומחים מתחומי המדע, רפואה, אתיקה ומשפט הניבו את המסמך האולטימטיבי בנושא הפלרה, שהוגש החודש למחלקת הבריאות ושירותים חברתיים בארה"ב (HHS)  ע"י עו"ד גיימס רוברט דיל. המסמך מהווה כתב אישום מקיף ומתועד היטב המצביע על השחיתות אשר מאחורי פרקטיקת ההפלרה אשר הובילה להסתרת מידע, הצגה מעוותת של מידע רפואי וביצוע הפשע של הפלרת מי השתיה בארה"ב ובמדינות אחרות עימן נרקמו קשרים ושיתופי פעולה בנושא (ישראל אינה מוזכרת). המסמך מהווה את יריית הפתיחה לקראת תביעה ייצוגית נגד הפלרה בארה"ב

הפלרה בישראל

  • ההפלרה בישראל החלה בשנות השמונים, לאחר לחץ של משרד הבריאות על משרד הפנים
  • בשנת 2001 חוקקה הכנסת חוק המחייב כל רשות שבה יותר מ 5,000 תושבים להפליר את מי השתיה שלה
  • ועדת עדין המליצה בשנת 2003 למשרד הבריאות לבטל את חובת ההפלרה בישראל בחוק. ההמלצה לא התקבלה
  • בשנת 2002 בג"צ נדרש לסוגיה ובחר שלא להתערב בשיקולים המקצועיים של משרד הבריאות, אך הניח ש "עם הפעלת התכנית יפעיל משרד הבריאות מנגנון מסודר למעקב אחר תוצאות ההפלרה ומאגר נתונים פתוח לציבור" (בג"צ 4529/02). עד היום מנגנון אין ומאגר אין ופתוח לציבור אין
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת ביוני 2006 הורתה הועדה למשרד הבריאות להקפיא את המצב ולא לקדם הפלרה בישובים חדשים. משרד הבריאות הורה לחברת "מקורות" בכתב להתעלם מהוראה זו
  • בישיבתה של ועדת הבריאות בכנסת במרץ 2007 אימצה הועדה את מסקנות ועדת עדין לביטול ההפלרה בישובים המונים מעל 5,000 תושבים. החלטה לא בוצעה
  • לאחר הוספת הפלואורידים למי השתיה, לפני השבתם כמי קולחין לחקלאות, יש להוריד את רמת הרעלים. לפי ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור עבור התאחדות התעשיינים בישראל בשנת 1997, עלות זו מסתכמת ב 51 ש"ח למ"ק במקרה הטוב. זאת, בהשוואה לכ 1.7 ש"ח למ"ק עבור תהליך טיהור שפכים ביתיים – עלות של פי שלושים! אם נרצה לטהר את 450 מלמ"ק המים מהפלואורידים מדי שנה, נידרש לתקציב של כ 23 מיליארד ש"ח בשנה.
  • בשל העלות הגבוהה ויתרו על הפחתת הפלואורידים לפני השבתם לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם שבנוסף להפלרת מי השתיה, מפלירה בקוקטייל הרעלים גם את האדמה שלה.
  • בכנסת הקודמת, הכנסת ה 17, תמכו בהפסקת ההפלרה: ח"כ מלכיאור, דב חנין, אבשלום וילן, משה גפני, משה שרוני, איתן כבל, זבולון אורלב ושר הפנים, מאיר שטרית. ח"כ אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה) גם כן הציג עמדה מסתייגת וקיים דיונים שלא הושלמו
  • ראוי לציין לחיוב את יוזמתו של סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן לממן טיפולי שיניים לילדים כחלק מסל התרופות, תכנית שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה בדצמבר 2009. תכנית זו, מבטיחה שירותי בריאות השן לכל שכבות האוכלוסיה באופן שיווני ושומטת את השטיח מתחת לנימוק העיקרי בדבר הצורך להוסיף פלואוריד למי השתיה על מנת לוודא שגם אוכלוסיות חלשות תיהננה מבריאות שיניים נאותה

לסיכום

  1. פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב מפני תביעות נזיקין בשל פסולת הפלואוריד הנפלטת מבתי החרושת שלהם
  2. לא נמצא ולו מחקר מדעי אחד באיכות וללא ניגודי אינטרסים שיתמוך בהשערה שהפלרת מי השתיה תורמת לירידה בעששת
  3. נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים
  4. ישנה הסכמה רשמית מפי רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וארגון הבריאות העולמי על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לחלק מהציבור בשל הפלרת מי השתיה
  5. מתן תרופה אישית באמצעים ציבוריים מעלה שאלות משפטיות וחוקתיות באשר לזכויות האדם, זכויות הפרט, זכויות החולה ואחריות נזיקית
  6. התועלת האפשרית של הפלואוריד לבריאות השיניים מתקבלת משימוש חיצוני, על גבי השיניים, ולא באמצעות בליעת החומר לתוך הגוף
  7. למי השתיה ולכל שרשרת המזון שלנו מחדירים פסולת תעשייתית, קוקטייל רעלים המכיל חומרים רעילים בהגדרתם בחוק, וכנראה גם חומרים רדיואקטיביים, ללא כל היתר
  8. לתהליך ההפלרה עלויות ישירות גבוהות ביותר של מיליארדי ש"ח, החל ברכישת החומר, הפצתו לרשויות, סילוקו לפני השבת מי הקולחין, ועוד. האם לא יותר זול להבטיח משחת שיניים לכל ילד?
  9. בניגוד להמלצת בג"ץ, משרד הבריאות לא ניהל מעקב מסודר ומאגר מידע פתוח לציבור ומתנהל בחוסר שקיפות בוטה לאורך כל התהליך: מהסכמי הרכש של הפסולת התעשייתית, הרכבה, הרכב המים המופלרים למתכות מסוכנות, נתוני תחלואה בעששת לאורך השנים, ועוד
  10. משרד הבריאות מתעלם באופן שיטתי גם מהמלצות הועדה המכובדת הזו, מגדיל לעשות ומורה לחברת "מקורות" להתעלם מהוראות הועדה
  11. משרד הבריאות מספר לציבור שאין שום נזקים הקשורים עם ההפלרה, בניגוד למידע המדעי ולעמדה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות בארה"ב
  12. מרבית המדינות בעולם אינן מפלירות. חלקן הפסיקו הפלרה. חלקן הגדילו לעשות ואסרו בחוק הפלרת מי שתיה
  13. ישראל משיבה כ 70% ממי השתיה לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם המפלירה בקוקטייל הרעלים גם את מקורות המזון והסביבה
  14. קיימות אסטרטגיות ראויות לשיפור בריאות השיניים בקרב האוכלוסיה ואנו מברכים על יוזמת סגן השר הרב יעקב ליצמן על תכניתו לספק טיפולי שיניים לכל ילדי ישראל
  15. אלפי מומחים מכל העולם משלבים ידיים כדי להפסיק את ההפלרה במדינות בהן עדין מפלירים. את קולם הבאנו היום בפניכם
  16. הדיון הציבורי סביב נושא ההפלרה בעולם עובר בימים אלו לזירה המשפטית

כבוד יו"ר הועדה, שרים וחברי כנסת נכבדים,

נדרשו כשבעים שנה להפוך את עישון הסיגריות בתודעה הציבורית מתרופה התורמת לתהליך העיכול לחומר מסרטן וכן לקנוס את האחראיים להונאה המתמשכת, במודע, של הציבור בנושא.

לאחר שישים וחמש שנות הפלרה, נראה שאנו עומדים בפתחו של השלב האחרון במאבק העולמי לקריעת המסכה מעל פשע ההפלרה, אשר מצא דרך לזהם את הציבור והסביבה באופן גורף בפסולת תעשייתית מסרטנת באמתלה של תרופה.

אנו קוראים לכם היום לשים קץ לאבסורד הגלום בחוק חובת ההפלרה בישראל ולאסור בחוק את העשרת מי השתיה והמזון שלנו בפסולת תעשייתית רעילה זו, שרק נזק בצידה, ללא שום תועלת.

תודה רבה

 

מודעות פרסומת
  1. רועי
    מאי 29, 2011 ב- 11:29 pm

    כל הכבוד !!!
    חזק ואמץ ומי ייתן ודבריך יישאו פרי ותבוטל השערוריה הזו לאלתר !!! 🙂

    תודה לך !

  2. אמיר
    מאי 30, 2011 ב- 2:04 am

    ממש יסודי. תודה רבה על המוטיבציה והשירות לאחרים.

  3. אירית לריר
    מאי 30, 2011 ב- 7:48 am

    כל הכבוד עלה יוזמה הברוכה ועל המסירות להמשיך ולא לוותר.
    אני ובטוחה שכל ישראל אתכם.

  4. גילה אהרוני
    מאי 30, 2011 ב- 9:18 am

    האם השתגענו???????????????????
    הורגים את עצמנו במו ידינו!!!!!!!!
    ועוד משלמים על זה כסף
    ומי מחייך???
    החברות שמספקות את הרעלים

    נקח אחריות על חיינו –
    נקו אותנו מחומרים מסרטנים –
    אין לכם זכות להרוג אותנו לאט לאט (גם לא מהר-:)

  5. מאי 30, 2011 ב- 11:33 am

    מור, כל הכבוד ושיהיה בהצלחה!

  6. מור סגמון
    מאי 30, 2011 ב- 4:43 pm

    תודה רבה לכל המילים החמות והתומכות.

    בדיון בועדה בכנסת הרוחות סערו. היינו לא מעט אנשים בצד של ההגיון וסך כל המסרים מכולנו הקיפו פחות או יותר את הנושאים העקרוניים.

    נציגי משרד הבריאות חזרו על אותן סיסמאות ובאו מנקודת המבט של רופאי השיניים והעששת.
    ראויה לציון הייתה הח"כית אורלי לוי ששאלה שאלות נוקבות את הצד השני.

    משרד הבריאות קיבל נזיפה על התעלמותו מהחלטת הועדה מ 2007 ונקרא למלא אותה, והפעם, תחת בקרה של הועדה שהוא אכן ממלא אותה. נאחל להם בהצלחה ונחזיק להם אצבעות…
    כמו כן, משרד החקלאות נקרא לבצע בדיקה של רמות הפלואוריד בגידולים.

    התקדמנו עוד צעד בדרך להפסקת הפשע הזה.

  7. מאי 30, 2011 ב- 5:45 pm

    הסבר מעניין מאד, תודה.

  8. רעות
    מאי 30, 2011 ב- 7:33 pm

    כל הכבוד…… בואו נשים סוף לזוועה המטורפת הזאת.

  9. דידי פז
    מאי 30, 2011 ב- 11:35 pm

    פשוט מדהים!!!הנאום נכתב בצורה ברורה מדויקת ולדעתי צריך לפרסם את המידע הזה בככככללללל מקוםצ אפשרי במיילים לכל הארץ בכל דרך אפשרית.חייבים לשים לזוועה הזו סוף.

  10. דוד גרוסמן
    מאי 31, 2011 ב- 9:00 am

    לדעתי, יש להעמיד דברים אלו מול מערכת הרפואית הקונבנציונלית ולהסביר טעותם באופן שיוכלו "להבין" זאת. יתכן שאז יגיע השינוי.
    חזקו ואמצו והיו ברוכים במאבק חשוב זה.

    • מור סגמון
      מאי 31, 2011 ב- 9:55 am

      דוד,
      ברשותך, אני חושב שאתה מציג גישה מעט נאיבית, שגם אנחנו האמנו בה בתחילת המאבק לפני כעשרים שנה.
      הם לא מעוניינים "להבין" את העניין. הם יודעים יותר טוב מכל אחד אחר בעולם מה צריך לעשות לנו, ושאף אחד לא יחשוב את עצמו שהוא יכול להעז להטיל ספק ולשאול שאלות קשות…
      קצרה היריעה, אבל הנושא ייגמר רק ביריה (שתגיע מהכנסת או בג"צ, מתישהו).

  11. ערן ברוקוביץ
    מאי 31, 2011 ב- 10:09 am

    חזק ואמץ מור,
    בתור מדען סקפטי, שוכנעתי במאה אחוז
    זה עשוי להיות אחד המאבקים המשמעותיים ביותר של פעילי הסביבה ואני גאה שאתה ממוביליו ושאתה עושה זאת תחת דגל התנועה הירוקה.

  12. תום
    מאי 31, 2011 ב- 12:56 pm

    מדהים.יאללה בואו ניחייה נקי סוף סוף
    כל הכבוד לכל אנשי המחקר וכל האנשים שדוחפים לזה לקרות,,,,איזה כייף אני מרגיש שבקרוב נישתה וניתקלח במים נקיים .אמן

  13. הדסה
    מאי 31, 2011 ב- 9:32 pm

    הצילו …. מהפלואור ומעדת החכמים שלא נותנת לעובדות לבלבל אותה

  14. מאי 31, 2011 ב- 9:37 pm

    חברים יקרים. אני חייב לשתף אתכם נתון מעניין. הפוסט הזה קיבל כמות מכובדת מאוד של כניסות ביומיים שהוא מפורסם. זאת אומרת שיש המון חברים של התנועה ומהתנועה שמעניין אותם להתעסק עם המאבק בהפלרה. לאומת זאת בכל פעם שהיינו צריכים מתנדבים לעזור בנושא לא הרבה קפצו על המציאה ולכן המאבק הזה לא קבל את הדגש הראוי לו כמו שאר הקמפיינים של התנועה הירוקה. אני מבקש מכל מי שרוצה לעזור בעניין ובעניינים דומים להצביע בסקר של התנועה לגבי הנושאים בהם נדון בוועידה הקרובה ויותר מזה, להתפקד לתנועה הירוקה, להגיע למטה ולפגישות ולהתחיל לרוץ עם הקמפיינים. שני הקמפיינים האחרונים שלנו: גאלנט וסמר, זכו להצלחה רבה רק בזכות המתנדבים שיכלו לקחת על עצמם משימות. הכל תלוי בכם
    הסקר של התנועה כאן
    התפקדות כאן

    מקווה שתבינו את חשיבות הדברים. שום דבר לא זז בלי מתנדבים

  15. מור סגמון
    יוני 1, 2011 ב- 6:31 pm

    חומצת פלואוריד במים – טיפול נגד עששת או שתיית מתכת?

    חברי וחברות הכנסת,

    מצ"ב הצעת חוק האוסרת על הוספת פלואורידים וחומצה פלואורוצורית ומלחיה, המוגדרים כרעלים בחוק החומרים המסוכנים, למי השתייה שלנו.

    נשמח להצטרפותכם להצעה זו, הבאה לבטל את חובת הפלרת מי השתייה השנויה במחלוקת, שכן אין מדובר בפלואור הטבעי, כי אם בפסולת תעשייתית. רק מדינתנו ואירלנד מחייבות כיום להפליר את מי השתייה, בעוד שכל מדינות העולם כבר התפקחו ואינן מחייבות עוד את ההפלרה.

    אני מזמין אתכם להצטרף להצעת החוק ובכך לתת מענה לזעקתם של אלפי אזרחים ואנשי מדע, המזהירים מפני ההפלרה. בואו לא נהיה האחרונים להתפקח, ויפה שעה אחת קודם.

    היות ומדובר בנושא שרבות בו העמדות (תומכים נלהבים לעומת מתנגדים חריפים), אנא קראו את דברי ההסבר, לפני שתיקבע עמדתכם.

    לשכת ח"כ מגלי והבה

    הכנסת השמונה-עשרה
    הצעת חוק של חבר הכנסת מגלי והבה
    הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון – הגבלת הכנסת חומרים למי השתייה), התשע"א-2011 תיקון סעיף 52ב 1. בפקודת בריאות העם[1][1], בסעיף 52ב(א), בפסקה (1), בסופה יבוא:
    "ובלבד שמי השתייה לא יכילו פלואורידים או חומצה פלואורוצורית ומלחיה, שהוספו למי השתייה, בין בצורתם הפשוטה ובין מעורבים או ממוזגים בחומרים אחרים".

    דברי הסבר

    הפלרת המים בישראל החלה בשנת 1982. בשנת 2001 התקדמה מדיניות ההפלרה שלב נוסף, לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות התקין תקנה המחייבת כל ישוב אשר מונה למעלה מ- 5,000 תושבים להוסיף את תרכיב הפלואוריד למי השתייה.

    בדיקת מעבדה מטעם ספק החומר הראתה כי בפועל, במקום פלואוריד, רוכש משרד הבריאות תוצר-לוואי של תעשיית הפוספטים, המכיל קוקטייל של חומרים כימיקאלים שמוגדרים כרעלים בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993, ובהם: חומצה פלואורוצורית (H2SiF6), תחמוצת זרחן (P2O5), ארסן (As), קדמיום (Cd), כספית (Hg), עופרת (Pb) ועוד. לטענת החוקרים, הימצאותם של כל החומרים הללו יחד, מגבירה את רעילותם של כל אחד מהם בנפרד. ההפלרה בארה"ב נעשית באותו האופן.
    משרד הבריאות טוען כי החומרים הללו מדוללים בתהליך הוספתם למים והופכים זניחים במים הזורמים בברזים (ראה ישיבת ועדת העבודה, הבריאות והרווחה מיום 30 במאי, 2011) וכי הוספת פלואוריד למי השתייה היא האמצעי היעיל, הבטוח והזול ביותר להפחתת עששת.

    לעומת עמדה זו, בחלק מהחוגים המדעיים והסביבתיים המקצועיים, בישראל ובעולם, יש התנגדות עזה להוספה מלאכותית של כימיקלים כגון פלואוריד למים. לטענת המתנגדים הוספת פלואוריד למים גורמת בעיות בריאותיות. ואכן, מחקרים נוספים שהתבצעו ברחבי העולם ובדקו את יעילות ובטיחות הפלואוריד, נמצא כי הפלואוריד במצבו הטבעי, המצוי בתרופות מסוימות ועשוי לתרום לירידה בעששת שיניים, משפיע במקביל על הגברת הסיכוי לחלות בפלואורוסיס (כתמים וריקועים על אמייל השיניים), שברים בעצמות, סרטן העצמות, ירידה בפעילות בלוטת התריס, מחלות כליות, בעיות פריון, ירידה ביכולות השכליות (מנת משכל IQ) ועוד.

    המצב הקיים מציב מספר בעיות מהותיות:

    ראשית, מדובר בהוספת חומצה רעילה לרשת המים תחת המינוח של "פלואוריד". ישנם מומחים המעריכים שגם שאריות חומרים רדיואקטיביים, שמקורם בפוספטים המשמשים בתעשייה המוכרת את תרכיב ההפלרה למשרד הבריאות, מגיעים לרשת המים.
    שנית, מעולם לא נבדקה נוכחות חומרים רעילים אלו ברשת המים, או בפתח יציאתם בברזי המים. בפועל, החומצה הפלואורוצורית מאכלת את ציוד ההובלה וכאשר היא באה במגע עם מערכות הובלת המים, מופרשת קורוזיה שמתמזגת עם מי השתייה הזורמים בברזים (ראה דבריו של משה אבנון, יועץ מים מטעם הרשויות המקומיות, בועדה הנ"ל).
    שלישית, בישראל מושבים כ 70% מהמים לחקלאות כמי קולין. מעולם לא נבדקה נוכחותם של חומרים רעילים אלו בתוצרת החקלאית.
    רביעית, נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) מצביעים כי ירידה בעששת השיניים נרשמה במקביל במדינות מפלירות כמו גם במדינות שאינן מפלירות. דו"ח הלמ"ס משנת 2004 מציין שבישראל, שיעורי העששת בשיניים דווקא עלו יותר באזורים המפלירים בהשוואה לאזורים שלא מפלירים.

    חמישית, קיימת התנגדות רחבה ביותר בקרב אלפי מדענים ורופאים להפלרת מי השתייה. גם בקרב הציבור הישראלי קיימת התנגדות גדולה מאד להפלרת מי השתייה במתכונתה הנוכחית. אלפי המתנגדים לתהליך ההפלרה טוענים כי למגזר מצומצם של רופאי שיניים אין זכות לקבוע מדיניות מחייבת שיש בה כדי להשפיע לרעה על הבריאות הכללית של הציבור. לדבריהם, הוספת פלואוריד למי השתייה עומד בסתירה לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוקים נוספים.

    כיום, ישראל ואירלנד הינן שתי המדינות היחידות בעולם המחייבות להפליר את מי השתייה. מרבית מדינות העולם אינן מפלירות, שבדיה והולנד אסרו בחוק הפלרת מי השתייה. בהקשר זה ראוי לציין, כיאוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלו אוריד טבעי בקרב כמה קבוצות עולים גדולות נמצא צורך בטיפול דנטלי מקיף. כמו כן, נמצא כי בקרב קבוצות אלו ישנה רמה נמוכה של מודעות וחינוך לבריאות הפה. המסקנה היא, כי יש לקדם צעדים לחיזוק מערך בריאות הפה ובמיוחד בתחום המניעתי. ועדת מומחים בראשות הפרופ' אבנר עדין, המליצה במסקנותיה למנכ"ל משרד הבריאות לבטל את ההפלרה בישראל בשנת 2007.

    יתרה מזאת, רבים הם הטוענים כי פעולת ההפלרה מיותרת, היות וכיום הוסדרו בחקיקה הוספתם של טיפולי שיניים מונעים לילדים, הכוללים בין היתר בדיקת רופא, טיפול שיניים משמר, ניקוי שיניים והורדת אבנית, אפליקציה של תכשירים למניעת עששת, אטום חריצים, עזרה ראשונה לשיכוך כאב , שחזורים, טיפול מוך השן, כתרים טרומיים, עקירות, יישור שיניים, הדרכה לתזונה ולהתנהגות מונעת עששת, ביצוע סקרים אפדימיולוגיים לאומים או סקר דנטאלי לאומי, 50 אחוז הנחה על מברשת שיניים, מוקד מידע לציבור בנושא בריאות הפה.
    על פי הצעת החוק המוצעת, תיאסר הוספת החומצה הפלואורוצורית או פלואורידים השנויים במחלוקת למי השתייה.

  16. מור סגמון
    יוני 8, 2011 ב- 9:57 am

    חברים,
    בואו לחתום על העצומה הקוראת לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק האוסרת על הפלרת מי השתיה:
    http://www.atzuma.co.il/stopfluoridation

  17. יוני 10, 2011 ב- 1:09 am

    עם כל הכבוד לחותמים הנכבדים המסמך מלא באי דיוקים. דוגמאות:

    1. "ארגון הבריאות העולמי (WHO), במסמך על הערכים התזונתיים של מי השתיה משנת 2005",
    In respect to fluoride, the meeting concluded that optimal levels of fluoride intake from
    water are known to contribute beneficially to dental health. It also noted that higher intake levels
    can contribute to dental fluorosis, and much higher levels cause skeletal fluorosis. It concluded
    that a decision to remineralize demineralized water with fluoride would depend upon: the
    concentration of fluoride in the existing water supply, the volume of water consumed, the
    prevalence of risk factors for dental caries, oral hygiene practices and the level of public dental
    health awareness in the community, and the presence of alternative vehicles for dental care and
    fluoride available to the population.
    לטובת חסרי הסבלנות – ריכוזי פלואור אופטימליים = הגנה על השיניים
    ריכוזי פלואור מוגזמים = פגיעה 'אסטטית' בשיניים
    ריכוזי פלואור מגוחכים (ז"א גבוהים להפליא ולחלוטין לא רלוונטיים) = פגיעה בעצמות

    2. Figure 1 לעיל מציג את התוצאות ההפוכות (ההפוכות!!!) ממה שנטען. הוא מראה קשר הפוך וברור בין נוכחות פלואור במים ופגיעות בשיניים בילדים עד גיל 12. בין 1967 ל-1987 יש עליה של 25% במספר האנשים ששותים מים מופלרחם וירידה משמעותית במדד ה-DMFT.

    3. "ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור" מתייחס לשפכים תעשייתיים של תעשיית השבבים. ריכוז הפלואור במים אלו גדול לפחות פי 5000 (פי 5000!) מריכוזו במי השתיה. כיוון שכך טיעון זה איננו רלוונטי כלל מה גם שהתעשיות הנידונות יוסיפו פלואור למים בכל מקרה.

    4. יש מחקרים רבים ושונים שמראים ששימוש בפלאור (במי השתיה, במשחת שיניים או בשטיפת פה) מוריד משמעותית את העששת – בבני אדם אמיתיים!

    5. עם כל הכבוד להנקה ואני תומך נלהב בהנקה, חלב אם איננו ערובה כנגד עששת. אחת מבנותי פיתחה עששת כה חמורה עקב הנקה שנאלצנו לעקור לה שן בגיל חצי שנה. כך ש"השוואה לנוסחה אותה מצא הטבע כמתאימה ביותר עבור התינוק." איננה רלוונטית כלל.

    ועוד היד נטוייה….

    לסיכום: נושא ההפלרה הוא נושא סבוך שדורש דיון מעמיק בהרבה מזה שנעשה כאן. להפסיק את הפלרת המים ללא השקעה בחינוך לבריאות השן וללא מקורות אחרים לפלואור (הפלרת מלח, סיבסוד משחות שיניים עם פלואור ו/או מי פה מכילי פלואור) יהיה מעשה חסר אחריות ויזיק, כרגיל, לאוכלוסיות החלשות. אני קורא לכל המגיבים לקרוא את הציטוטים המקוריים ולהבדיל בין תעמולה למחקר מדעי. לצערי מסמך זה לוקה מאוד מנקודת מבט זו.

    בברכה
    ד"ר יורם גרשמן
    ביוכימאי
    ביולוגיה וסביבה – אוניברסיטת חיפה-אורנים
    חבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה
    ולא עובד באף חברת כימיקלים…

  18. ערן ברוקוביץ
    יוני 10, 2011 ב- 2:04 am

    יורם היקר,
    בתגובתך לא התמודדת עם הנקודות הבאות:
    למה אני צריך לשתות פלואור כאשר אני יכול לקבל אותו בציחצוח שיניים או להלחם בעששת דרך טיפולי שיניים חינם על פי חוק.
    למה אני צריך לקבל פלואור מעורבב במתכות כמו ניקל, קדמיום, עופרת וכדומה, ושאף אחד לא יגיד לי שהכמויות מעטות כי כולנו יודעים שזה מצטבר בגוף במשך שנות חיינו.
    למה מכריחים את כל הציבור לקחת את תרופת הפלואור בלי לשאול אותם אם הם רוצים (בניגוד לחוק הגנת החולה).
    למה משרד הבריאות לא התחיל מחקר רציני לאחר שנדרש לכך לפני שלוש שנים.
    למה לאירופאים הכל טוב ללא פלואור ואצלנו חייבים אחרת?

    בנוסף, אף אחד לא אמר להפסיק הפלרה ללא חינוך להגיינת הפה. הכסף הרב שהולך להפלרה יכול ללכת לחינוך במקום. בכל מקום בו יפסיקו את ההפלרה ניתן לצאת בהודעות רשמיות ולכלול המלצות וחינוך לילדים.

    והכי חשוב, אנו רוצים כי את ההחלטה אם להפליר או לא יקבלו הרשויות עצמן, כך שבמקרה והתושבים בשנת 2011 לא יודעים שצריך לצחצח שינייים פעמיים ביום אז הם יוכלו להמשיך ולהפליר.
    אני מצחצח, ואני לא רוצה לשתות פלואור, זו זכותי, והמדינה לא צריכה להכריח אותי לעשות זאת. דרך אגב, גם אני שכבה חלשה, אין לי כסף לשתות מים מינרליים כל הזמן.

    ד"ר ערן ברוקוביץ
    אקולוג
    חבר מזכירות התנועה הירוקה

    • יוני 10, 2011 ב- 6:40 pm

      ראה תגובה מפורטת למטה אבל לגוף תגובתך:
      בסיום הטקסט המקורי שהתחיל הדיון:

      "אנו קוראים לכם היום לשים קץ לאבסורד הגלום בחוק חובת ההפלרה בישראל ולאסור בחוק את העשרת מי השתיה והמזון שלנו בפסולת תעשייתית רעילה זו, שרק נזק בצידה, ללא שום תועלת."

      ואיך אתה מסיק מכך ש: "אף אחד לא אמר להפסיק הפלרה …"?

      ואולי אני לוקה בהבנת הנקרא…

      יורם

  19. פרומיתאוס
    יוני 10, 2011 ב- 12:15 pm

    לא נישכח לא ניסלח זו לא הייתה טעות רופאים אשר מכרו נשמתם להגן על ביצוע מעשה כזה בעמם ראויים לדין העם דורש צדק למשתתפי ההרג

  20. יוני 10, 2011 ב- 12:30 pm

    המון המון תודה לכם! שאתם עושים עבודה כזו שעוזרת לכולנו!!! תבורכו!

  21. יוני 10, 2011 ב- 6:31 pm

    אכן צודק ערן. לא ניסיתי לטעון שהפלרה זה טוב, רק שהטיעון "הפלרה זה רע" הוא פשטני מידי ומסוכן.ֿ
    אני מסכים לחלוטין שנושא ההפלרה ראוי לדיון מעמיק ורציני – אבל כאן הוא איננו מוצג בצורה כזאת. לדוגמא:
    * ציטוטים לא מדוייקים (ראה תגובתי הקודמת)
    *אמירות שמטרתן להפחיד – ללא שום קשר לדיון :
    "פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב…" ונניח שנכון, מדוע זה רלוונטי?
    "נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים" – פשוט לא נכון!
    "ישנה הסכמה רשמית מפי רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וארגון הבריאות העולמי על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לחלק מהציבור בשל הפלרת מי השתיה" – נטול ביסוס לחלוטין

    יש סיבות ערכיות (לא מדעיות) רבות להפסיק פלואורידציה: האם למדינה זכות לכפות טיפול רפואי? האם לא צריך לעבור לטיפול פרטני יותר וכו וכו. אשמח בדיון ערכי אבל לא בהכפשת אנשים נטולת ביסוס והפחדת המונים במסווה פסאודו-מדעי.

    שורה תחתונה – אם אתם רוצים דיון מבוסס מדע בואו נחזיק אותות מדעי ומסבוסס עובדות וציטוטים מדוייקים ממקורות אמינים (ואתר שכותרתו היא "UK Councils Against Fluoridation" איננו מוחזק בעיני מקור אמין או נטול פניות. הטקסט הנוכחי איננו קרוב אפילו להיות כזה.
    ֿ
    אשמח בתגובתך לגוף העניין…
    יורם

    ד"ר יורם גרשמן
    ביוכימאי
    ביולוגיה וסביבה – אוניברסיטת חיפה-אורנים
    חבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה

     

  22. ערן ברוקוביץ
    יוני 10, 2011 ב- 11:05 pm

    יורם שלום,
    להפסיק חובת הפלרה בחוק. רשויות שירצו בכך יוכלו לעשות זאת על פי צרכיהם (יעני במקומות שלא מצחצחים בהם שיניים או בצורה טבעית יש יותר בעיות שיניים, כל אזור לגופו וכל אוכלוסיה והשיקולים שלה). וכן " פסולת תעשייתית" שים לב שלא מפלירים עם פלואור מחצבי אלא עם פסולת תעשייתית, וכאן חלק גדול מהבעיה. אם כבר מפלירים אז שיעשו את זה עם פלואור נקי (בד"כ סודיום פלואור) ולא עם חומצה פלואוריסיצילית המכילה זבל של מתכות ואולי אפילו חלקיקים רדיואקטיביים.

    פלואור אכן תורם לבריאות השן, אין על כך ויכוח, אך האם צריך לשתות אותו כדי שיגיע לשיניים? הפלואור הוכח כרעל ופוגע בעצמות, בדם, במערכת העצבים ובמוח. במיוחד אצל עוברים וילדים. אנא היכנס לקישור (http://fluoridealert.org/since-nrc.html) ותראה רשימה של עשרות מאמרים מדעיים מה-5 שנים אחרונות המוכיחים את הקשר בין פלואור לאפופטוזיס בתאים שונים, לירידה באינטילגנציה, לפגיעה בתאי דם ולהחרפת הרעלות במתכות כבדות. וזה קצה המזלג. אני אומר שאם יש ספק צריך להסירו וחובת ההוכחה היא על המזהם. במיוחד במיוחד שלא מוסיפים אצלנו פלואור נקי אלא קוקטייל תרעלה ובמיוחד שניתן להשתמש במערכת החינוך להעלאת מודעות ובשירותי שיניים חינם.

    דוגמה, שרותי הבריאות האמריקאים אומרים שהפלואור מזיק רק לכ- 10% מהאוכלוסיה (מדובר על פלואורוסיס בלבד ולא שאר מיני ביאושים). דהיינו הם טוענים שיש כ 31 מיליון אמריקאים שזה מזיק להם אבל זה זניח ביחס לשאר האוכלוסיה.

    אני לא רוצה שאני, אתה וילדך נהיה חלק מאותו מיעוט זניח… ויש פתרונות אחרים כאמור…

    דרך אגב, מישהו בכלל יודע מהו הריכוז במי השתיה בארץ? מישהו בודק מה יוצא לי בברז? בארה"ב ההמלצה האחרונה היא פחות מ-1 ppm יותר לכיוון ה-0.7…
    ומצאתי מחקר אחד ישן מאד מצוטט בדו"ח של WHO שאומר שבנגב יש 3 ppm:
    Milgalter et al. (1974) found natural fluoride levels in drinking-water of up to
    3 mg l–1 in the Negev desert region.

    בנוסף באותו דוח של WHO
    http://www.who.int/water_sanitation_health/publications/fluoride_drinking_water/en/
    כתוב שהכל תלוי בכמות המים הנצרכים לקילוגרם גוף, דהיינו במקומות חמים יותר ישתו יותר ויהיו יותר חשופים להשפעות הפלואוריד. בכל מקרה הם מסכמים שברוב המקומות אין מספיק מידע, וזו בדיוק הנקודה, מרעילים אותנו בלי לבדוק!
    במי תהום ומעיינות יהיה אחוז פלואור מסויים, וללא בדיקות ובהעשרה אוטומטית של כל המים אנו עלולים להגיע לריכוזים מסוכנים.

    for optimal dental health WHO suggests a lower level of fluoride of between 0.5 and 1.0 mg/litre, and recommends that where caries rates are moderate to high, or where there is evidence of increasing caries rates, fluoride levels should be increased to this optimal level (World Health Organization Expert Committee on Oral Health Status and Fluoride Use 1994).

    לגבי הציטוטים בדוח שאינם מדוייקים, אני אעלה את העניין עם מור סגמון.

    • יוני 11, 2011 ב- 10:38 am

      שוב שלום
      אני שמח שאנחנו מעבירים את מרכז הדיון לפסים מדעיים. כבר שיפור ניכר. לגוף העיניין:

      "פלואור אכן תורם לבריאות השן, אין על כך ויכוח". שמח שהגענו להסכמה על כך. עכשיו חזור לטקסט המקורי ותראה מה כתוב שם.

      "הפלואור הוכח כרעל ופוגע בעצמות, בדם, במערכת העצבים ובמוח. במיוחד אצל עוברים וילדים." – כמו תמיד הכל שאלה של ריכוז. ההמלצה היא 1 מ"ג לליטר, איזה ריכוזים נבדקו במחקרים? מודה ומתוודה לא עברתי על כל הרשימה אבל ממה שכן קראתי אין שום עדות להשפעה של פלואור בריכוז המומלץ על בני אדם, למעט אפקט קוסמטי על השיניים.

      לגבי מערכת החינוך, אני אתכם! זה אכן הפתרון המיטבי ברוב המקרים (בריאות השן ובכלל)!

      " קוקטייל תרעלה" איננו מונח מדעי. מסרב להגיב על כך. שוב, באיזה ריכוזים?

      "מישהו בכלל יודע מהו הריכוז במי השתיה בארץ?" נקודה מצוינת! צריך לבדוק את הריכוז המקומי ולהתאים את הריכוז המוסף. כנ"ל לגבי "במי תהום ומעיינות יהיה אחוז פלואור מסויים, וללא בדיקות ובהעשרה אוטומטית של כל המים אנו עלולים להגיע לריכוזים מסוכנים." אם כי אפילו אם הריכוז במים הוא 1ppm השינוי ל-2ppm לא יהפוך אותו לרעיל… יש מקומות בעולם שהריכוז הטיבעי גבוה מ- 500ppm (ואז יש באמת צורך להסיר פלואור מהמים)

      "מרעילים אותנו בלי לבדוק!" שוב, לא מדע. לא מרעילים אף אחד. פלואור, אפילו בריכוזים גבוהים בהרבה (פי 1000) איננו "רעל".

      "כתוב שהכל תלוי בכמות המים הנצרכים לקילוגרם גוף, דהיינו במקומות חמים יותר ישתו יותר ויהיו יותר חשופים להשפעות הפלואוריד. " ודאי וודאי, אבל אדם סביר לא שותה יותר מ-2-3 ליטר ביום. אם תשתה הרבה יותר (נניח 8-10 ליטר ביום) תסבול מאובדן מלחים והאפקט יהיה מהיר בהרבה מאפקט הפלואור במים…

      בברכה
      יורם

  23. מור סגמון
    יוני 10, 2011 ב- 11:42 pm

    שלום יורם ותודה על דבריך.
    לפני שאתייחס לטענותייך, אנא תשומת ליבך לנקודה העיקרית: לא מוסיפים לנו למים פלואור טבעי כפי שיש בטבע, כפי שיש בחלב אם, ואפילו לא סינטטי כפי שמוסף לתרופות מסויימות. לכן, התייחסות למחקרים ונתונים המצביעים על התועלת האפשרית של פלואור כלל איננה רלוונטית ל "הפלרה" הנעשית בפועל, המהווה סינון פליטות מארובות בתי החרושת לרשת המים. לענין זה אפנה אותך לאיור הראשון למעלה ובו פירוט קוקטייל ההפלרה וכן לסרטון הזה: http://www.youtube.com/watch?v=LLWk3cBnHOg
    לתשומת ליבך שלטענת "קוקטייל הרעלים", ענו נציגי משרד הבריאות לחה"כ אורלי לוי בשבוע שעבר, בישיבה הנ"ל, כי הריכוזים מדוללים "פי מאתיים אלף" ולכן נעלמים… הם לא הציגו שום בדיקה המראה שהם אכן "נעלמים" כאשר יוצאים מהברז שלנו.

    לפיכך, כל ההתדיינות על משחות שיניים, עששת, והתועלת האפשרית של פלואור לבריאותנו איננה רלוונטית כלל עיקר. אנו בהחלט דורשים באופן חד משמעי: את ה "הפלרה" הזו – הפסיקו לאלתר.

    הואיל והאמתלה של משרד הבריאות להוספת החומר הזה היא תרומה לבריאות השיניים, נדרשת גם התייחסות ליעילות ובטיחות מתן התרופה, כמו גם לשאלות אתיות וחוקיות אחרות, כמו האם מותר לתת תרופה לכל האנשים, ללא ידיעתם והסכמתם, האם זה ראוי לתת תרופה שלא אושרה לשימוש ע"י FDA וכו'. במילים אחרות, גם אם באמת היו מוסיפים לנו למים פלואור – עדין היו מספיק טיעונים נגד הפרקטיקה הזו.

    בתגובה הבאה אתייחס לנקודות שאתה מעלה כבלתי מדוייקות בטקסט.

  24. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 12:41 am

    מסמך ה WHO משנת 2005:
    "…צריכה עודפת של פלואור גורמת לתופעות לוואי, במיוחד שברים בעצמות ופלואורוסיס של השלד"
    "מציין שהמאזן בין כמות הפלואוריד הנצרכת לבין כמות הפלואוריד המופרשת מהגוף יכול להיות חיובי או שלילי כתלות במקור הפלואוריד ובגיל"

    בציטוט שהבאת ישנה התייחסות לצריכה עודפת והשלכותיה. האם אתה יכול לדעת מה תהיה הצריכה של פלוני, כאשר אתה מציף את מקורות המים והמזון בחומר הזה? האם אתה יכול להבטיח שחיל השותה 3-4 ליטר ביום, אוכל מזון שהושקה במים מושבים ואולי יש לו בעיה בעיבוד והפרשת פלואור לא יצרוך הרבה מדי? אני מצטט מחקרים רבים התומכים במסקנות אלו, כלומר, זו לא השערה שאם תהיה צריכה עודפת תיאורטית. זה נבדק ונתמך. כמו כן, להלן ציטוט נוסף מהמסמך עצמו אליו התיחסתי לעי"ל:
    The
    “balance” of fluoride in the body i.e. the difference between the amount of fluoride ingested and
    the amount of fluoride excreted in the urine and the faeces can be positive and negative

    מעבר לזה, ועם כל הכבוד לארגון הבריאות העולמי, יש קורפוס מחקרי גדול מאד המראה את השלכות ההפלרה. הניתן להתעלם ממנו? http://www.fluoridealert.org/health/

    אתה טוען שהמסקנה לפיה נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים" – לטענתך: "זה פשוט לא נכון!".
    יורם, תראה את התרשים מספר 2 הנ"ל. אלו נתונים של ארגון הבריאות העולמי. תרשים מספר 3 – זה של ה CDC. מה גם שמראה יחס הפוך, השיעור איננו מתאים: מספר הנחשפים למים מופלרים עלה במתינות, לעומת הירידה הכוללת הדרמטית ב DTMF. ובישראל, בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "פעולות ופרסומים סטטיסטיים חדשים בישראל רבעון 4/2004 חוברת מס' 136", פורסם המאמר הסוקר את בריאות השן בישראל וגורמים המשפיעים עליה:הממצא המרכזי הוא שאין שום תועלת מוכחת בהוספת פלואוריד למי השתייה בישראל :
    "אוכלוסיית ישראל מורכבת מקבוצות מוצא שונות, ועקב כך קיימות בקרב האוכלוסייה בעיות שיניים מגוונות. במהלך השנים נערכו בישראל סקרים בתחום בריאות הפה. במאמר נסקרים ממצאי סקרים אלה. נמצא, כי המגמה הכללית ב-50 השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות העששת, במיוחד במקומות שבהם הוסף פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי".

    אגב, התרשימים הנ"ל נלקחו מכאן: http://www.fluoridealert.org/health/teeth/caries/who-dmft.html
    תוכל לפנות לד"ר פול קונט, המרכז את המאבק העולמי באתר זה, כדי להמשיך דיון מקצועי גם איתו ישירות. הוא ברקע שלו כימאי.

    ההשוואה לשיעור הפלואור בחלב אם איננו נועד כדי לומר שזה מה שדרוש כדי להגן על עששת. הרי כידוע התפתחות תחלואה תלויה בד"כ בתנאים מורכבים להם תורמים רבים, ולאו דווקא חוסר ברכיב אחד ספציפי. אולי אנו גם לא יודעים מה הסינרגיסטים הדרושים כדי למנוע עששת, בנוסף לפלואור. ההשוואה בסך הכל באה להראות שפרקטיקת ההפלרה מספקת מינונים גבוהים בסדרי גודל מעבר למה שהמהלך הטבעי בחר לספק לתינוק.כמובן שמקרה פרטני כזה או אחר יכול להיות שבו גם מינון טבעי זה יגרום לפלואורוזיס. ומנין לך שיש קשר סיבתי בין הפלואור בחלב האם לפלואורוזיס של הילד שלך? ואולי זה התווסף ל "פלואור" שהוא קיבל מרשת המים באמצעות התזונה של אישתך? אלו רק השערות, כמובן, אבל צריך להשאיר את כל ההשערות פתוחות, בוודאי כאשר מדובר במקרה ספציפי. גם אם זה נכון ויש קשר סיבתי, עדין, זה לא סותר את ההשוואה .

    אתה מטיל ספק בטענה "פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב…". האם קראת וחקרת בעצמך על ההיסטוריה של ההפלרה? זוהי מסקנה בניסוח עדין העולה מהתחקיר המתועד והמקיף שריכז ברייסון בספר "הונאת הפלואוריד". כאשר תקרא את הספר תבין גם מה הרלוונטיות של הטענה הזו – ישנם כוחות חזקים ביותר שלהם אינטרס להמשיך את ההפלרה, ולא משיקולים בריאותיים. אשמח לפתח את הנקודה לאחר שתקרא את הספר.

    ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור : אם משרד הבריאות או החקלאות היה מבקש לסלק את המתכות הרעילות המגיעות עם החומצה הפלואורוסיליצית, כפי שראוי היה, או אז העלויות האמיתיות היו גבוהות בהרבה ממה שהן כיום. זו לא חוכמה להתעלם מהררעלים הללו ולפטור את קיומם במשפט בלתי נתמך כאילו "הם מדוללים מאד ונעלמים" ולהראות כאילו ההפלרה אינה עולה הרבה כסף.

    יורם, שוב, ההסחה של הדיון לכיוון של פלואור, עששת וכד' מונעת את המסקנה המתבקשת היחידה: הפסקת רכישת פסולת תעשייית והחדרתה לרשת המים שלנו. איזו עוד מסקנה אפשר להסיק?

    בברכה,
    מור סגמון

    • יוני 11, 2011 ב- 11:05 am

      מור נכבדי
      הבעיה היא שאינך מצטט מחקרים כלל. אצה מצטט אתרים שמתיימרים לצטט מחקרים ועושים עבודה גרועה ומאוד חד צדדית. לגוף תגובתך:

      "האם אתה יכול להבטיח שחיל השותה 3-4 ליטר ביום, אוכל מזון שהושקה במים מושבים ואולי יש לו בעיה בעיבוד והפרשת פלואור לא יצרוך הרבה מדי?" כמובן שאינני יכול! אבל האם אתה יכול להבטיח שאדם שחוצה את הכביש במעבר חציה לא ידרס? בואו נקרא לביטול מעברי החציה!

      "מעבר לזה, ועם כל הכבוד לארגון הבריאות העולמי, יש קורפוס מחקרי גדול מאד המראה את השלכות ההפלרה. הניתן להתעלם ממנו? http://www.fluoridealert.org/health/" האם קראת ולו אחד מהמאמרים? איזה ריכוזים נבדקו במחקרים? מודה ומתוודה לא עברתי על כל הרשימה אבל ממה שכן קראתי אין שום עדות להשפעה של פלואור בריכוז המומלץ (בריכוז המומלץ) על בני אדם, למעט אפקט קוסמטי על השיניים.

      "יורם, תראה את התרשים מספר 2 הנ"ל. אלו נתונים של ארגון הבריאות העולמי. תרשים מספר 3 – זה של ה CDC. מה גם שמראה יחס הפוך, השיעור איננו מתאים: מספר הנחשפים למים מופלרים עלה במתינות, לעומת הירידה הכוללת הדרמטית ב DTMF. ובישראל," ראשית איזה "יחס הפוך"? יש יחס ישר ברור בין אחוז שותי המים המופלרים לירידה בנגעי שיניים! DMFT גבוה = פגיעה מרובה בשיניים! שנית ודאי שהיחס עולה במתינות! זה נקרא אפקט רוויה. מעל אחוז מסוים של אנשים ששותים מים מופלרים אין אפקט. פלואור, לטוב ולרע, איננו הגורם המשפיע היחיד על בריאות השן אבל (אבל) במחקרים רבים הוכח שהוא מסייע משמעותית לבריאות השן! ראה הציטוטים שכבר שלחתי בעבר.

      "שהמהלך הטבעי בחר לספק לתינוק" ומדוע נראה לך שה"המהלך הטבעי" הוא אופטימלי? האם אתה צועד 10 ק"מ ביום? צד ממותות ומלקט פירות לארוחת צהריים? לא התפתחנו בעולם של סוכר לבן ועודף קלוריות, אנחנו רק חיים בו ואם תבדוק עדויות ארכיאולוגיות חים הרבה יותר שנים מאשר ב"מהלך הטבעי" ועם הרבה יותר שיניים! למרות שאז כולם קיבלו "פלואור טבעי". ואם כי מקרים פרטניים אינם מוכיחים דבר (לכן הומצאה הסטטיסטיקה) הבאתי את המקרה כדי להדגים שה"פלואור הטבעי" איננו בהכרח מספיק כדי להגן על השיניים.

      "אתה מטיל ספק בטענה "פרקטיקת ההפלרה החלה בחטא, כתעודת ביטוח לתעשיינים הגדולים בארה"ב…". אינני מטיל ספק כלל בנקודה, פשוט אינני רואה מה הרלוונטיות שלה לדיון. האם כל מה שהגיע מכוונות טובות בהכרח נכון?

      "ניתוח העלויות של יונתן בן-דרור : אם משרד הבריאות או החקלאות היה …" שוב (שוב!) הדו"ח מתייחס למי ביוב מתעשיית השבבים לא למי שתיה! במים אלו הריכוז גבוה פי 10,000 מאשר במי השתיה! גש וקרא מה שאתה מצטט!!!!

      "יורם, שוב, ההסחה של הדיון לכיוון של פלואור, עששת וכד' …" מור שוב, השימוש במילות הפחדה מסיט את הדיון מהעיקר שימוש לא נכון ומסוכן בפסאודו-מדע כדי לדחוף דעה! לא עובדה, דעה!

      העיקר – רוצה להפסיק ההפלרה – בסדר גמור – קרא להפסקת ההפלרה יחד (יחד) עם קריאה לפתרונות אחרים! ותפסיק להשתמש בטכניקות הפחדה עלובות!

      יורם

      ראה גם התגובה למטה שבעייפותי לא הוספתי כ"תגובה".

  25. יוני 11, 2011 ב- 1:23 am

    מור נכבדי

    ראשית מה פירוש "פלואור טבעי כפי שיש בטבע, כפי שיש בחלב אם, ואפילו לא סינטטי כפי שמוסף לתרופות מסויימות." פלואור ב"טבע" לא בא נקי. בנוסף אנא קרא שוב את מה שכתבתי לגבי חלב אם -חלב אם איננו מונע עששת!

    שנית מהיכן הרעיון המופלא של "סינון פליטות מארובות בתי החרושת לרשת המים". יש לך עדויות חוץ מהסרט?

    שלישית "הם לא הציגו שום בדיקה המראה שהם אכן "נעלמים" כאשר יוצאים מהברז שלנו." ואיך לדעתך המלומדת אפשר להוכיח דבר כזה? אתה יכול להוכיך ש"אין לך אחות?" אז איך תוכיח שאין חומרים במים? שמעת פעם על רגישות בדיקה?

    רביעית, כיוון שהזכרת את ה-FDA אמליץ שתקרא מה יש להם להגיד בעניין: http://www.fda.gov/Food/LabelingNutrition/LabelClaims/FDAModernizationActFDAMAClaims/ucm073602.htm

    חמישית והחשוב ביותר מבחינתי, דיון מדעי (או שלפחות מנסה להיות כזה) לא יכול להסתמך על סרטון ב-youtube. לכן קוראים לזה דיון מדעי ולא שיחת חולין., לעומת זאת דיון כזה יכול וצריך להסתמך על מחקרים. למשל (באדיבות google scholar):

    Systematic review of water fluoridation – http://www.bmj.com/content/321/7265/855.abstract
    מסקנת המחקר: (תרגום חופשי) היתרון בהפחתת ניזקי עששת צריך להשקל כנגד האפקט הקוסמטי של הפלואור על השיניים ( dental fluorosis). לא נמצאו עדויות לנזקים בריאותיים אחרים

    Recent Trends in Dental Caries in U.S. Children and the Effect of Water Fluoridation
    http://www.fluoridealert.org/health/teeth/caries/nidr-dmfs.html
    מסקנת המחקר – (תרגום חופשי): מהתוצאות עולה כי הפלרת המים מילאהתפקיד דומיננטי בהורדת עששת והפלרת מים חייבת להמשיך.

    Water fluoridation in Australia.
    http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1752-7325.1989.tb02086.x/abstract
    מסקנת המחקר – (תרגום חופשי): הפלרת המים ממשיכה להיות אמצעי יעיל ביותר למניעת עששת ולהקטנת פערים חברתיים בהקשר זה.

    Effectiveness of Water Fluoridation
    http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1752-7325.1989.tb02086.x/abstract
    מסקנת המחקר – (תרגום חופשי): הפלרת מים היא דרך אפקטיבית להורדת נזק לשיניים, אך חשיבותה יורדת עם השימוש בפלואור בצורות אחרות למשל משחות שיניים ומי שטיפת פה. עכשיו ברור ההקשר?

    לתשומת לבך אלו התוצאות הראשונות מתוך 19,000 מאמרים.ציטוטים. אתה טוען שיש עדויות מדעיות? צא והבא מחקרים לא סרטים!

    ישנן סיבות שונות לקרוא להפסקת ההפלרה – חברתיות, פילוסופיות, וכו – אך אף אחת מהן איננה סיבה רפואית!
    מחכה בסקרנות לתגובתך לנקודות שהעליתי בעבר.
    יורם

  26. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 10:18 am

    שלום יורם.

    הרעיו המופלא של "סינון פליטות מארובות בתי החרושת לרשת המים" הוא התיעוד ההיסטורי שיש לנו על ההיסטוריה של ההפלרה. ההיסטוריה הזו מתועדת הייטב, לרבות שמות המעורבים, תאריכים ומסמכים רשמיים, בספרו של כריס ברייסון, אותו טרם קראת. יש דברים שלא תקרא עליהם במאמר מדעי, אתה יודע. גם על רצח ארלוזורוב לא קראת ב Lancet, אבל בכל זאת, אתה מאמין שארוע כזה התרחש. אני מציע שתיחשף לתיעוד ההיסטורי של ההפלרה – מעבר לזה כבר לא תצטרך שום דבר נוסף.
    הספר תורגם לעברית וזמין בארץ. תוכל גם לקרוא קצת על זה כאן:
    http://www.fluoridealert.org/f-pollution.htm
    זאת ועוד, אני מציג בפניך מסמך רשמי של כי"ל דשנים, הנושא את הכותרת "חומצה פלואורוסיליצית לטיפול במי שתיה". המפרט את האנליזה של החומר הזה. המסמך הזה חשוף לציבור כמה שנים ובעקבות פרסומו ומסע ציבורי קודם החליטו האחים עופר להפסיק לספק את החומר הזה למשרד הבריאות, כדי לא להכביד על תדמיתם הציבורית, לנוכח המשמעות העסקית המתונה של זה. היום משרד הבריאות רוכש את הפסולת הזו ממפעל בספרד.
    יורם, אני לא יודע מה עוד דרוש כדי שתשתכנע מה מקור ה "הפלרה", אבל התיעוד הקפדני של ברייסון, עיתונאי חוקר עטור פרסים, התיעוד בסרטון ששלחתי לך (אשר רפרנסים לכל מה שנאמר שם תוכל למצוא באתר המאבק העולמי, כפי שהסרט מציין בפתיח, הנה, תתחיל מכאן: http://www.fluoridealert.org/phosphate/overview.htm) והאנליזה המצורפת של המעבדה, שאף אחד עד היום לא ערער עליה, לא חלק על האותנטיות שלה ואף הביאה להחלטה עסקית להימנע מאספקת החומר למדינה – כל אלו משכנעים את מרבית האנשים, שמבקשים באמת לרדת לשורש העניין, בתם לב. כפי שאמרתי, אני בטוח שקריאת הספר לבדה – תספיק לך 🙂

    אתה צודק שקשה להוכיח שיש לך אחות לאחר שהתבוללת בעם רב. ההגיון הפשוט אומר שלהחדיר את החומרים המפורטים למעלה, בהם ארסן, עופרת, קדמיום, כספית ועוד מטעמים – כולם רשומים בחוק החומרים המסוכנים, לרשת המים שלנו זה לא דבר חכם לעשות. אחרי שהוסיפו את זה למים, אפשר עכשיו להתפלפל על דילולים והיעלמות ועל אחות שצריך להוכיח שקיימת. או כפי שאמרו חכמים – אבן שטיפש אחד זרק לאגם…
    אבל מדוע להיכנס לפינה הזו מלכתחילה? לפי איזה היגיון עלינו להוסיף חומרים אלו למים שלנו??

    בהנחה שאתה מקבל את העדויות הנ"ל ואנו מסכימים על מקור החומר המוסף למי השתיה, האם יש טעם להמשיך את ההתדיינות על מחקרים מדעיים והצהרות ארגוני הבריאות?
    …ובכל זאת, אתייחס (תגובה הבאה)

  27. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 11:30 am

    יורם,
    תראה, המוסדות המצוטטים, הם בעלי עניין. ברור שתהיינה הצהרות של המוסדות האלו שמהללות ומשבחות את ההפלרה – זה לחם חוקם! למה הדבר דומה? שיצביעו לנו על הצהרה של משרד הבריאות הקובע ש "ההפלרה יעילה ובטוחה". בוודאי שאלו הצהרותיו. הרי המאבק שלנו זה כנגד החלטתו להפליר. מדוע בכל זאת אנו מתייחסים למוסדות אלו, מושא מאבקנו, כי במקרים בהם הם משנים מדיניות, מפרסמים נתונים או מוציאים הנחיות העומדות בסתירה לעמדתם המסורתית בעד ההפלרה – או אז יש חשיבות גדולה להצביע על כך שאפילו המוסדות האחראיים על ההפלרה – מגמגמים, נסוגים. לענין זה, שים לב לנתונים בתרשים השני למעלה. אלו נתונים של ארגון הבריאות העולמי. יש גם נתונים מארה"ב המראים זאת. הם מראים באופן ברור ביותר שיש גורמים אחרים, יהיו אשר יהיו, התורמים לעליה בבריאות השיניים. גם ההצהרה של הלמ"ס מראה זאת באופן ברור ביותר לגבי ישראל.
    אני מפנה אותך לפרק למעלה "מה קבעו מוסדות הבריאות נגד הפלרה?" .
    קח לדוגמא את ההמלצה של ADA מנובמבר 2006 שמים מופלרים לא ישמשו להכנת תחליפי חלב לתינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה. אתה בוודאי יודע שארגון זה מושפע מאד מהתעשיה ובכל זאת, נאלץ לצאת עם הנחיה שכזו. וגם הפניתי אותך לקורפוס מדעי נרחב. מה דעתך עליו, יורם? הניתן לבטל כך עשרות מחקרים המצביעים על נזקי ההפלרה? ומה על תינוקות ישראל? למה להם לא מגיע להנות מהנחיה שכזו? את יודע שד"ר זוסמן, הממונה על רפואת שיניים במשרד הבריאות, אמר בטלוויזיה, לאחר ששאלו אותו על ההנחיה הזו, מה מתכוונים לעשות בישראל, והוא אמר שיוציאו הנחיות גם בישראל. מאז אתה חושב שקרה משהו? כלום! ובכלל, איך לדעתך ניתן להבטיח שכל האוכלוסיה תשמע ותדע איך ליישם הנחיה שכזו?? הרי רק מהקושי ליישם כזו הנחיה צריך להפסיק את ההפלרה. First do no harm!

    בהתיחס ל FDA:
    שים לב שההפלרה החלה בשנות ה 40. במשך כשישים וחמש שנה היא התרחשה ללא כל אישור של ה FDA. כאשר כתבתי את זה, גם ציינתי את הרפרנסים. הנה:
    "במענה לשאילתות ושימועים של חברי הקונגרס בשנים 1999-2000, סוכנויות פדראליות בארה"ב הודו שחומרי ההפלרה המגיעים מהתעשיה מעולם לא נבדקו לרעילות ולא קיבלו את אישור מינהל המזון והתרופות (FDA) לבליעה ע"י האדם (Fox, 1999; Hazan, 2000; Plaisier, 2000; Thurnau, 2000)."

    אז אתה מראה לי שבשנת 2006, ה FDA לא מצא פגם בהפלרה, מצטט גורמים בעלי ענין בהפלרה בתור האסמכתא עליה מתבסס – למרות שהוא בעצמו, בתור הגוף הרגולטורי שאמור להיות כלב השמירה – לא ביצע בדיקה בעצמו, לא דרש מחקרים מטעם היצרנים שהגישו את הטענה שיעמדו בקריטריונים קליניים כמקובל בכל תרופה חדשה (חדשה! לא אחרי 65 שנה!) – אתה לא רואה שזו חותמת גומי כלאחר יד כתוצאה מהשימועים בקונגרס הנ"ל? כלומר:
    1. שישים וחמש שנה ה FDA לא צייץ למרות טענות על תועלת בריאותית של ההפלרה ללא אישורו
    2. הציבור כועס עליו וקורא לו להתערב ולהפעיל את סמכותו בנושא
    3. הוא לא בודק את הטענות של היצרנים, לא דורש מהם להציג בדיקה שלהם – הוא ממתין את ה 120 ימים שהטענות יעברו את תקופת החסד שלהם, ומאשר – על בסיס הצהרות החתול ששומר על השמנת!

    הרי אנו רואים עדות זועקת לאזלת ידו, במקרה הטוב, של ה FDA – אותו הגוף שעיני כל העולם נישאות אליו כדי שיבדוק היטב, במסלול האישורים הארוך, הוספת "תרופה" (אם לא קוקטייל חומרים רעילים) למי השתיה של כולם, ללא בקרה.של מינון ואינדיבידואליות?!

    קראת למעלה שבשנת 2000 פורסמה הסקירה השיטתית הראשונה של הפלרה ב "York Review" הממומן ע"י ממשלת אנגליה, אשר מצא שאף לא אחד מהמחקרים הטוענים שהפלרה מורידה עששת בשיניים זכה לסטאטוס A – "איכות גבוהה, לא סביר שהיתה הטיה". (McDonagh et al, 2000). ובכן, נכנסתי למחקר הראשון שהפנית אותי אליו, מה BMJ. ממצאים:
    1. המחקר מתיימר לבדוק תועלת מול סיכון. מה מבחינתו נחשב כסיכון? פלואורוסיס! לא ירידה ביכולות קוגניטיביות, לא פגיעה בשלד ובעצמות, לא פגיעה בבלוטות האיצטרובל והתריס, לא סרטן העצם. זאת, כאשר היו בשנת 2000 מחקרים רבים שהצביעו על נזקים אלו של ההפלרה. מדוע הם לא נכללו בסקירה השיטתית של החוקרים? אולי בגלל ששלושה מהמחברים מייצגים את תחום רפואת השיניים? לא יודע. זה גם לא משנה. הם התעלמו מהמחקרים הללו.
    2. באשר לפלואורוסיס – הם משייכים לו אימפקט אסטתי בלבד, למרות שישנם מקרים בהם השיניים נפגעים ואף נשברים.

    רק משני הממצאים הנ"ל יש לפסול את המחקר כ "סקירה שיטתית" של עלות/תועלת. אם מתעלמים ממלוא המחיר ומקטינים את חשיבות החלק שכן סופרים – איזה חשבון הוא זה? אבל החשוב יותר:

    3. החוקרים חוזרים על מסקנות החברים מאנגליה באשר למחקרים שנכללו בסקירה שלהם: "איכות המחקרים [שנסקרו] היתה נמוכה עד בינונית".

    צריך להמשיך?!

    יורם, אין בעולם המדעי היום התארגנות גדולה ומכובדת יותר מההתארגנות המדעית/מקצועית נגד ההפלרה. אני בטוח שתמצא שם קולגות משופשפים שיוכלו לדון איתך על הדברים, שאני הבאתי לך כאן על קצה המזלג, אם זה יהיה רצונך. מאות רופאים, פרופסורים, מדענים וגופי בריאות בעולם שמכירים את המידע המדעי, את ההיסטוריה, את האינטרסים ואת החומר שמכניסים לנו למים.

    יש לזכור שהמסמך הנ"ל איננו מסמך מדעי, אלא תיעוד ציבורי של ההפלרה על היבטיה השונים. ככזה, איכות הציטוטים המובאים כאן יותר ממספקת. אין כאן שום ציטוט שגוי, מסקנה לא נכונה, ואם נמצא ביחד כזה דבר – נתקן. יחד עם זאת, תסכים איתי שאת ההפלרה צריך לעצור, ויפה שעה אחת קודם.
    אוסיף עוד, שלאחר שהצגתי בפני אלון טל את הנושא, הוא שינה את עמדתו והפך למתנגד להפלרה. בעקבות זאת, הצגתי את הנושא בפני ההנהגה ונתקבלה החלטה להציג עמדה נגד הפלרה.
    אנא הצטרף למאבק וייצג אותו, ייצג אותנו בפני הציבור, ואם יש לנו fine-tuning בדקויות המדעיות – נפתור אותם, או שנתמקד בעיקר קודם – המאבק הציבורי להפסקת ההפלרה.

    תודה ושבת שלום!

    • יוני 11, 2011 ב- 2:04 pm

      מור (ראה גם תגובה לערן למטה)
      העיניין הוא לא דקויות מדעיון אלא כדבריך: "יש לזכור שהמסמך הנ"ל איננו מסמך מדעי, אלא תיעוד ציבורי של ההפלרה על היבטיה השונים. ככזה, איכות הציטוטים המובאים כאן יותר ממספקת. אין כאן שום ציטוט שגוי, מסקנה לא נכונה, ואם נמצא ביחד כזה דבר – נתקן. יחד עם זאת, תסכים איתי שאת ההפלרה צריך לעצור, ויפה שעה אחת קודם."

      אז קרא מה שכתבתי קודם וראה את הטעויות! – ציטוט לא נכון של הערכת עלויות, אי הבנה של הגרף, סיכום עם נקודות לא נכונות בעליל.

      וזה שזה "תיעוד ציבורי" לא מכשיר אוטומטית שימוש בסופרליטיבים לא מדוייקים (רעל, קוקטייל רעלים, פשע) שכל מטרתם להפחיד את הציבור. האם מטרתך לנגח את הממשלה או לשפר את המצב?

      אז קדימה ותר על ההפחדה ובוא ניצור מסמך ענייני.

  28. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 12:25 pm

    יורם,

    שים לב לכתבה הזו:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/232/660.html?hp=1&cat=459&loc=6

    שוב, במקרה מישהו גילה הנחיה שכזו. כאשר משרד הבריאות רצה לעודד אנשים להתחסן נגד שפעת החזירים, הוא השקיע כסף רב בקמפיין שיווקי. מה עם האזהרות לציבור כאשר צריך אותו?
    שים לב לנקודה החשובה הזו:
    יש חשש שפעוטות יבלעו קצת פלואוריד עם משחת השיניים – אז ממליצים לא להשתמש במשחה עם פלואוריד לפעוטות. בכוס מים מופלרים יש כמות פלואוריד הדומה לזו שיש במשחת שיניים בגודל אפון.
    משום אותו החשש הנחו בארה"ב שלא להכין לפעוטות פורמולה עם מים מופלרים.
    ישנה הסכמה שהתועלת האפשרית לשיניים היא משימוש טופיקלי ולא סיסטמי.

    אז איך אתה יכול להכניס חומר (שנניח שהוא תרופה, ולא החומרים הרעילים שבאמת מכניסים), שאין לך בקרה על כמה תינוקות צורכים אותו ומאילו מקורות, ואח"כ להוציא הנחיות שינסו לסתום פרצות ברשת המחוררת הזו – וזה בארה"ב! בישראל זה נעלם מהציבור בכלל! התינוקות שותים מים מופלרים, מצחצחים שיניים עם פלואור, אוכלים מזון עפ פלואור…

    הייתי חייב להוסיף את הנקודה הזו 🙂

  29. ערן ברוקוביץ
    יוני 11, 2011 ב- 12:33 pm

    יורם שלום,
    אני גם אשמח אם תצטרף למאבק ותביא את דעותיך על מנת לשפרו.
    בכל מקרה נתתי מקור שאני לא יודע אם נכנסת אליו: http://fluoridealert.org/since-nrc.html
    אמרת שהפלואור אינו רעל, בעשרות מאמרים מדעיים בלינק זה מוכח קשר לאפופטוזיס וכן פגיעה עצבית והתפתחותית. חומר הגורם למוות של תאים מוגדר כרעלן.
    לגבי קוקטייל התרעלה – איך אתה ככימאי אומר לי שמתכות כבדות כחלק מהחומצה הפלואוריסיליצית אינם רעלים? אין פה ויכוח לגבי רעילותם של חומרים אלו, הויכוח היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא האם הריכוז שלהם מזיק או לא ולא על זה שהם רעילים. מכיוון שאנו מדברים על שמוש בחומרים אלו לאורך שנים הם ישארו לנו בגוף בריכוזים הולכים וגדלים. מהו הריכוז הכרוני של קדמיום או עופרת הדרוש כדי לעשות סרטן? לא יודע. לא מעניין אותי, לא רוצה שיוסיפו לי שום מתכת כבדה למים. אין בזה שום צורך. יש אלטרנטיבות.

    דרך אגב, מור, האם מישהו בודק את מפעלי ים המלח ותהליך יצור הפוספט שלהם? האם מישהו בודק את ריכוזי הפלואור שיוצאים בארובות? האם יש להם פילטרים לכך? (סתם משהו שעלה במוחי הרגע).

    אם אסכם את הדיון עד עכשיו נראה כי קודם כל אנו מסכימים כי קיים צורך בדיון ציבורי רציני ומעמיק (ועל זה תודה למור וחבריו למאבק ששמים את הבעיה על שולחן הדיונים וגם תודה לך על הדיון הזה שבהחלט עוזר בלמקד את תשומת ליבנו). קיים צורך לבחון נקודות אתיות וערכיות בנושא ההפלרה ובהחלט קיים צורך לבדוק את מקורות הפלואור הנוספים בארץ חוץ מהמים. אין לבצע הפלרה גורפת על פי חוק ללא בדיקה.

    אני בדעה שצריך להפסיק את ההפלרה באמצעות חומצה פלואורוסיליצית, לבדוק עבור כל רשות את מצב הפלואור הטבעי במי השתייה שלה, ואז רק אם צריך להוסיף פלואור נקי לעשות זאת תוך שתוף התושבים בדיון.

    נראה לי גם שאנו מסכימים שפלואור תורם לבריאות השן. אבל הויכוח הוא ממש לא על זה. הויכוח הוא על רמות נאותות שלא נבדקו, ואם נבדקו לא פורסמו. הויכוח הוא על מתכות כבדות, והויכוח הוא על האתיקה והעקרונות של מתן תרופות לכלל הציבור.

    לגבי ניסוח הנתונים המדעיים לכאורה והמדעיים באמת, יש מקום לשיפור ואני מקווה שמור לוקח זאת לתשומת ליבו. אפשר להתנסח אחרת ולהכניס קצת יותר ציטוטים מדעיים. אפשר בהחלט גם לצטט מקורות התומכים בהפלרה כדי לעשות את המסמך שקול ומאוזן. הציטוטים הללו אינם פוגעים בנקודה ולהפך יכולים לשרת אותה על ידי כך שנראה שעששת זה לא הדיון.

    מור, פניתם למשרד הבריאות או למשרד להגנת הסביבה כדי לקבל נתונים על כמות הפלואור במי השתייה באזורים שונים בארץ?
    האם קיימים נתונים שכאלה? אם לא, צריך ליצור פנייה רשמית של התנועה לקבל את הנתונים.

    תודה לכם,

    ערן

    • יוני 11, 2011 ב- 1:58 pm

      ערן, אני חוזר ואומר, באיזה ריכוזים?
      לפני 10 שנים היה מחקר שהראה שעכברים ששותים שווה ערך ל10 ליטר חלב ביום יפתחו סרטן. זה רלוונטי למי? כמה אנשים שותים 10 ליטר חלב ביום?

      אם אתם רוצים להרים קמפיין רציני ומבוסס לשינוי מנהגי ההפלרה בארץ (מינון, מקור החומר וכו) אני אתכם. אבל אנא, הורידו את סיפורי הזוועה! ןאת ההתייחסויות ל"רעל" "פשע" ושאר סופרלטיבים שמקומם לא יכירם פה!

      שוב ציטוטים מהמקור שעדיין לא זכו להתייחסות (הבאתי רק את הנקודות שבעיניי הן בעייתיות במיוחד כדי שנוכל להתחיל להתכנס):

      "לסיכום

      לא נמצא ולו מחקר מדעי אחד באיכות וללא ניגודי אינטרסים שיתמוך בהשערה שהפלרת מי השתיה תורמת לירידה בעששת" כבר סיכמנו שזה לא נכון – לא?

      "נתונים רשמיים של ארגון הבריאות העולמי, הרשויות בארה"ב והלמ"ס בישראל מראים שבריאות השיניים משתפרת או מתדרדרת ללא קשר לאזורים מופלרים ושאינם מופלרים" שוב, בידקו המידע שלכם

      "ישנה הסכמה רשמית מפי רשויות הבריאות והמחקר בארה"ב וארגון הבריאות העולמי על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לחלק מהציבור בשל הפלרת מי השתיה" – רק לגבי נזק קוסמטי לשיניים

      "התועלת האפשרית של הפלואוריד לבריאות השיניים מתקבלת משימוש חיצוני, על גבי השיניים, ולא באמצעות בליעת החומר לתוך הגוף" לא מדויק

      "למי השתיה ולכל שרשרת המזון שלנו מחדירים פסולת תעשייתית, קוקטייל רעלים המכיל חומרים רעילים בהגדרתם בחוק, וכנראה גם חומרים רדיואקטיביים, ללא כל היתר" – יש לי בעיה קשה עם השימוש בביטוי "קוקטייל רעלים" וזה נעשה בהחלט בהיתר. זה התקן, לטוב ולרע.

      "לתהליך ההפלרה עלויות ישירות גבוהות ביותר של מיליארדי ש"ח, החל ברכישת החומר, הפצתו לרשויות, סילוקו לפני השבת מי הקולחין, ועוד. …" – שוב ראו הערה נקודתיתי לענין הטיפול בקולחין

      "משרד הבריאות מספר לציבור שאין שום נזקים הקשורים עם ההפלרה, בניגוד למידע המדעי ולעמדה הרשמית של ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות בארה"ב" – זה שמשרד הבריאות לא מדייק לא מתיר לנו לעשות אותו דבר…

      "מרבית המדינות בעולם אינן מפלירות. חלקן הפסיקו הפלרה. חלקן הגדילו לעשות ואסרו בחוק הפלרת מי שתיה
      ישראל משיבה כ 70% ממי השתיה לחקלאות כמי קולחין. אנו המדינה היחידה בעולם המפלירה בקוקטייל הרעלים גם את מקורות המזון והסביבה" – איך בדיוק? במדינות אחרות לא משקים בע"ח במים מופלרים?

      "אלפי מומחים מכל העולם משלבים ידיים כדי להפסיק את ההפלרה במדינות בהן עדין מפלירים. את קולם הבאנו היום בפניכם" – ואלפים רבים תומכים בהמשך ההפלרה, אז?

      ,,,
      "נדרשו כשבעים שנה להפוך את עישון הסיגריות בתודעה הציבורית מתרופה התורמת לתהליך העיכול לחומר מסרטן וכן לקנוס את האחראיים להונאה המתמשכת, במודע, של הציבור בנושא." – למרות מחקרים רבים ומתמשכים אין עדויות משמעותיות לקשר בין הפלרה לסרטן בבני אדם. למרות 65 שנות 'ניסויים'

      ולדעתי זאת חייבת להיות הנקודה המרכזית (בסוגריים [ ] תוספת שלי):

      "קיימות אסטרטגיות [חילופיות ראויות …רשימה קצרה] לשיפור בריאות השיניים בקרב האוכלוסיה [ובהקשר זה] אנו מברכים על יוזמת סגן השר הרב יעקב ליצמן על תכניתו לספק טיפולי שיניים לכל ילדי ישראל"

      הניסוח דורש עבודה אבל זו רוח הדברים הנכונה.

      אם תרצו דיון רציני במסמך רציני שיחליף את הנוכחי בקשו מחגית/אלון/רחלי את הטלפון/דוא"ל אישי שלי ובואו ניגש לעבודה.

      יורם

  30. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 1:57 pm

    ערן, המסמך הנ"ל איננו מסמך מדעי ואיננו מסמך רשמי של התנועה הירוקה.
    זה פוסט שבו הבאתי בו את סיקור העניין כפי שהונח בפני חברי הכנסת שנכחו בישיבת הוועדה.
    אף אחד לא השיג על העובדות שבו או על הנתונים שבו. ד"ר איתמר גרוטו ממשרד הבריאות ("עמית" שלי מדיוני בריאות אחרים בכנסת) שיבח אותי בארבע עיניים לפני הדיון על המסמך המצויין שהכנו.
    אם התנועה הירוקה רוצה לשפר את נייר העמדה שלה בנוגע להפלרה, אשמח לעזור (אגב, כבר שלחתי הערותי לניר העמדה הקיים, ללא מענה עדין).

    ערן, למאבק הזה זקן ארוך מאד ולקחים שהופקו בדם.
    ההצעה שלך להתחיל להתדיין עם משרד הבריאות על ריכוזי פלואור ולהחליף נתונים – בעוכרינו. היא מהווה את ההסחה שמשרד הבריאות כל כך רוצה – מהתביעה העקרונית והחד משמעית להפסיק להחדיר את הפסולת התעשייתית על המתכות הרעילות. אין שום דיון ערכי, אתי או מדעי על פלואור ועששת בשיניים שצריך להקדים את הצעד הזה.
    יש בקרב הפעילים הוותיקים התנגדות עזה מאד ללכת בכיוון הזה ואף מחזיקים בדיעה שיש להתעלם מהדיון הזה. אני נמצא במיעוט שטוענים שלא ניתן להתעלם מנושא העששת, כי זו טענתו של משרד הבריאות וזה מה שכל אדם סביר ישאל את עצמו ואת משרד הבריאות. אבל העובדה שני מתייחס לשאלות הקשורות עם פלואור ועששת בשיניים לא צריכה להחליף את סדר הדברים – קודם כל הפסיקו לזהם ברעלים את המים – אח"כ – תעלו רעיונות חדשים, נבחן אותם בעין ציבורית, מדעית, משפטית – ונחליט.

    כמו כן, יש להביא בחשבון את העיתוי שבו אנו נמצאים.
    אנו לא בתחילת המאבק, בשלב של בחינת נתונים והתכתבות עם משרד הבריאות. זה מאבק של 15 שנה בארץ, עם התעמתויות תקשורתיות, ועדת פרופ' עדין, ועעדות בכנסת ובג"צ. בזיעת אפינו הגענו לפסגה הנוכחית שבה יש לנו חברי כנסת שהבינו את העניין ועובדים איתנו כדי לשנות את החוק. החוק יאסור הוספה של חומרים אלו. זה הפוקוס כרגע – השגת תמיכה של ח"כים בחוק הזה, ולא פתיחה מחדש של שלב ההתכתבויות והמריחות.
    העובדה שהצלחתי לשכנע בתנועה הירוקה ולגייס את תמיכתה במאבק לאחרונה על קו הסיום (כך אנו מקווים!), לא יכולה לחבל במאבק הציבורי הוותיק והמנוסה הזה, אלא צריכה לסייע לו ולהנות מפירותיו.

    תודה!
    מור

    • יוני 11, 2011 ב- 2:08 pm

      מור

      ראשית, המסמך מופיע באתר ובחסות התנועה כך שלטעון ש"איננו מסמך רשמי של התנועה הירוקה" זה זריית חול.

      שנית, עם כל הכבוד לזעת אפך המסמך לא רציני. נקודה. כל אדם רציני שיקרא קצת ימצא אי דיוקים ואיך זה מציג את המסמך? ואת התנועה? ואת חבר הכנסת שיתמוך ויביא עטנות בלתי נכונות בעליל מהמסמך?

      אז עוד קצת זעה ובוא נעשה את זה כמו שצריך.

      יורם

  31. מור סגמון
    יוני 11, 2011 ב- 11:01 pm

    יורם,

    בסדר גמור. נמשיך באימיילים.

    שבוע טוב!

  1. יוני 9, 2011 ב- 3:00 pm

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: