ראשי > איכות הסביבה > שומרים על השטחים הפתוחים בישראל

שומרים על השטחים הפתוחים בישראל

מאת: יובל ספיר

חולות חמרה – צילום: יובל ספיר

"נלבישך שלמת בטון ומלט"… זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה. תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת נעלמו הטבע והשטחים הפתוחים בישראל תחת בינוי, חקלאות ותשתיות למיניהן. מדינת ישראל כיום היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי ומאופיינת בירידה דרמטית בכמות השטחים הפתוחים. השטחים הפתוחים מהווים את ליבו של המאבק על שמירת הטבע בישראל היום, והתנועה הירוקה שמה למטרה לפעול למען שמירה עליהם. עם הגידול באוכלוסיה והתפרקות המדינה מנכסיה התכנוניים (כדוגמת הרפורמה המוצעת בועדות התכנון), עולות בחריפות שאלות כמו מדוע יש להגן על השטחים הפתוחים, מהו ערכם האמיתי עבור המדינה, מה עושה התנועה הירוקה בנושא זה?

שטחים פתוחים הם האזורים שמכילים מערכת אקולוגית טבעית או טבעית למחצה. יש הגורסים שגם מערכות אקולוגיות המנוהלות בידי אדם (כמו יער קק"ל או חקלאות) עונים להגדרה ולתפקוד של שטחים פתוחים. השטחים הפתוחים בישראל חיוניים הן לטבע והן לאזרחי ישראל במספר היבטים. ראשית, השטחים הפתוחים מספקים שירותים אקולוגיים לאדם, כמו קליטת מי נגר לאקוויפרים, הקטנת סכנת שיטפונות, קליטת 2CO ופליטת חמצן, שרותי האבקה לחקלאות, קליטת זיהום אויר ועוד. שנית, השטחים הפתוחים מהווים מרחבי נופש ובילוי לתושבי המדינה, בעיקר לאלו שחיים באזורים הצפופים שבין גדרה לחדרה. השטחים הפתוחים חיוניים לרווחתם ולבריאות נפשם של תושבי ישראל. שלישית, השטחים הפתוחים מכילים את הזהות ההתרבותית והלאומית, המעוגנת בנופיה הייחודיים של הארץ. לבסוף, וחשוב, השטחים הפתוחים הם המקלט של המגוון הביולוגי הטבעי, או מספקים חיבורים בין אזורים טבעיים ושמורות טבע. השטחים הפתוחים מהווים מסדרון בו יכולים להשמר קשרים בין אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים ומהווים הגנה וחייץ בין ההפרעות האנושיות ושטחי הטבע.

התנועה הירוקה שמה לה למטרה להגן על השטחים הפתוחים כחלק מהסתכלות מורכבת על הסביבה הטבעית והאנושית. מעבר לחיזוק מעמדם של השטחים הפתוחים והגנה עליהם, דוגלת התנועה הירוקה בפיתוח של מערכות עירוניות קיימות, כדי לאפשר חיים בני-קיימא בבניה רוויה עירונית (בנייה שבה יש יותר מיחידת דיור אחת על השטח), ולשחרר את הלחצים לבניה בשטחים הפתוחים. מאבקים על שימור השטחים הפתוחים צריכים להיות משולבים במאמץ לחיזוק איכות החיים בתוך העיר, תוך הבטחת המבנה העירוני האיכותי, הרווית הבינוי ושמירה על אזורי חיץ ירוקים. התנועה הירוקה גם מתנגדת להקמת יישובים חדשים, שגורמים לקיטוע של השטחים הפתוחים ופגיעתם חמורה הרבה יותר מבנייה בצמוד ליישובים קיימים.

התנועה הירוקה יזמה והשתתפה במספר מאבקים בהם השטחים הפתוחים היו במוקד הענין. המפורסם שבמאבקים היה זה שהוביל לעתירה כנגד מינויו של רמטכ"ל שבחסות מעמדו השתלט על שטחים פתוחים בסמוך לביתו. התנועה הירוקה ראתה במינוי כזה איום משמעותי על עתיד הטבע והשטחים הפתוחים, בהתחשב בעובדה שהצבא שולט בכ-80% מהשטחים הפתוחים בישראל (שטחי אימונים ובסיסי צבא) ואינו נתון לפיקוח ועדות התכנון. התנועה טענה שאדם כמו יואב גלנט אינו האדם המתאים לניהול משאבי השטחים הפתוחים של ישראל. לשמחתנו, בית המשפט העליון קיבל את העמדה הזאת ולתפקיד מונה אדם אחר.

מאבקים אחרים בהם התנועה הירוקה שותפה היו המאבק כנגד הקמת שדה תעופה בינ"ל בשדות עמק יזרעאל, נסיון למנוע פגיעה בנחל יתלה על ידי הקמת מסילת רכבת לירושלים, מאבק נגד הקמת מסוף גז בחוף דור, ושותפות במאבק נגד הרפורמה בחוק התכנון והבניה ובמנהל מקרקעי ישראל. בימים אלו מתנהלים שני מאבקים חשובים להם התנועה הירוקה שותפה: מאבק נגד כריית פוספטים בשדה בריר ליד ערד, ומאבק נגד כריית חול בערבה, ליד סמר.

רבים מחברי התנועה הירוקה הם פעילים סביבתיים שעובדים ברמה המקומית לשמור על השטחים הפתוחים. התנועה הירוקה מובילה מהלך לפעילות סביבתית מוניציפאלית, ותומכת במהלכים סביבתיים מקומיים. בעיר רחובות התארגנה יוזמה שמוביליה הם חברי התנועה הירוקה,לשמירה על השטחים הפתוחים שסביב העיר. הועד הציבורי נקרא "מרחבי רחובות" והפעילות מיועדת לשכנע את העיריה וגורמי התכנון להשאיר ללא בינוי את האזור שממזרח לעיר. זהו אזור של פסיפס חקלאי וטבעי שגודלו כעשרה קמ"ר. זהו השטח הפתוח האחרון בגודל כזה שנשאר בין תל אביב לרחובות, וייחודו הוא בגודלו ורציפותו. באזור הוכרזו שתי שמורות טבע (שמורת שיטה מלבינה ישרש ושמורת בריכת רחובות), שרידי מורשת ותרבות, דוגמת מגדל שמירה מימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, וחקלאות מראשית ימי הציונות. מזרח רחובות מהווה עורף אקולוגי, נופי ותרבותי של העיר רחובות ושל יישובי הסביבה (רמלה, מועצה אזורית גזר ונס ציונה). פעילות ועד מרחבי רחובות משלבת עבודה מקצועית עם פעילות ציבורית. בימים אלו הושלם סקר טבע ונוף מקיף ומעמיק על כל השטח, סקר שממפה את השטחים האיכותיים יותר מבחינה נופית ואקולוגית, ומציע המלצות לשימור הטבע, הנוף והמורשת של רחובות. הסקר הוא הבסיס לתכנון של האזור כשטח פתוח איכותי לרווחת התושבים, ולמען הדורות הבאים. במישור הציבורי, ועד מרחבי רחובות מארגנים ארוע ציבורי בחול המועד פסח (יום ראשון, 24 באפריל) בגבעות מזרח רחובות. במסגרת הארוע יערך גם הפיקניק השנתי של התנועה הירוקה. עוד סיבה להגיע..

* ד"ר יובל ספיר הוא אקולוג ובוטנאי, מנהל הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב, חבר מועצת המומחים של התנועה הירוקה וממובילי ועד "מרחבי רחובות" למען השטחים הפתוחים סביב רחובות.


מודעות פרסומת
  1. אפריל 9, 2011 בשעה 2:50 pm

    מצרף אירוע

  2. עדן בר-לב
    אפריל 10, 2011 בשעה 10:15 pm

    '"נלבישך שלמת בטון ומלט"… זהו האתוס הציוני של תחילת שנות המדינה.תחת הסיסמה של כיבוש השממה ופיתוח המולדת' וכו' – זו הנחה מרכזית ביסודה של מערכת התכנון והבניה בישראל, וזה אחד הדברים שצריך לשנות ב"תוכנה" הציונית כדי שתראה את הדרך למדינה בת-קיימא.
    זה אחד הדברים שלהם כיוונתי בפוסט קודם שלי:
    https://hayeruka.wordpress.com/2010/10/19/ace/

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: