ראשי > Uncategorized > פרויקט היכרות עם התנועה הירוקה / עוז פרייר

פרויקט היכרות עם התנועה הירוקה / עוז פרייר

לכל הקוראים שלום,

אני לא פעיל סביבתי גדול ולא מומחה לאקולוגיה.

בכל התחום הירוק אני מתעניין באופן חובבני ואל התנועה הירוקה אני מתחבר יותר בגלל התרשמות וחיבור רגשי מאשר מסקנה מסודרת.

עם זאת, אני חושב שכדי שהתנועה הירוקה תוכל לגדול ולממש את הפוטנציאל שלה היא צריכה לכתוב את הסיפור שלה במקום אחד ובצורה מסודרת מא' ועד ת'. לכן אני מציע את פרויקט ההיכרות הזה, מתוך תקווה שעוד כותבים יבואו אחרי ויצרו תמונה של התנועה הירוקה ומקומה בעולם ובישראל מכל הזוויות הרלוונטיות.

אני אנסה לתאר כאן מהי להבנתי התנועה הירוקה ומאיפה היא באה, איפה היא עומדת ביחס לישראל של היום, ולבסוף כיצד היא רוצה לשנות את המדינה ביחס לעתיד.

יש תנועות אשר מוגבלות בזמן- כמו למשל קדימה, שקמה כדי להעביר את תוכנית ההתנתקות וליצור את המפץ בפוליטיקה, וכעת נאלצת להמציא את עצמה מחדש רעיונית כדי להמשיך להתקיים.

יש תנועות שמוגבלות בנושא ובמגזר, כמו ש"ס שדואגת לאינטרסים של המגזר החרדי, אבל אין לה מה להציע לכלל הציבור ולא מתיימרת ברצינות להנהיג את המדינה.

אני חושב שהתנועה הירוקה כמעט ולא מוגבלת בשני התחומים האלה, ומצטרפת בכך לתנועות כלליות כמו הסוציאליסטים והליברלים.

מקורה של התנועה הסביבתית המודרנית הוא בהתפתחות של מדע האקולוגיה.

תגובות נגד נקודתיות לנזקים של המהפכה התעשייתית החלו עוד במאה ה-19 באופן טבעי בכל מקום שבו הורגש הנזק. גם כלכלנים סקפטיים היו מודעים מההתחלה לחסרונות של המהפכה- תומס מלטוס התריע בפני הסכנות של דלדול משאבים ופיצוץ אוכלוסין. אלא שבערפל המידע, ההסבר האופטימי טכנולוגית על כך ששפע חדש ייווצר מחדשנות בלבד נשמע הגיוני- בהערת צד: על האופטימיות הזאת בדיוק התבסס הרצל כשטען שהיהודים יכולים לחזור ולהתיישב על קרקע משל עצמם.

מדע האקולוגיה אפשר לאנושות לראות לראשונה את הגבולות. התברר כי קיימות מערכות אקולוגיות, ומחזורים טבעיים אשר דרושים לחיים על פני כדור הארץ.

התברר כי פגיעה במערכת מעבר לסף מסוים תביא לקריסה בלתי ניתנת לתיקון, והתברר כי כל המערכות קשורות זו לזו ופגיעה באחת פוגעת גם באחרות, ומוציאה את המערכת האקולוגית הכללית מאיזון.

מתוך הראיה הזו התברר שפעולות נגד נקודתיות לא מספיקות, ויש צורך בבניית אורך חיים ואסטרטגיות שישתלבו במערכות הללו, כדי להבטיח את קיומן ומתוך כך גם קיומנו לאורך זמן.

כל התנועות אשר מכירות את הממסד המדעי קיבלו במידה מסוימת את  הגילויים של האקולוגיה.

בכל משרדי הממשלה כיום ניתן למצוא דיבורים על פיתוח בר-קיימא, והרעיונות האקולוגיים נלמדים במערכת החינוך, ואני זוכר מהילדות שלי הרבה מקום לתוכניות טבע בערוץ הראשון וערוץ הילדים, כמו גם התוכן הרדיקלי המטורף הבא: http://www.youtube.com/watch?v=CnDWBRMflG0

מאמצע וסוף המאה ה20 הבעיות הסביבתיות הפכו לגלובליות, ועם התפתחות המחקר התברר שמערכות סביבתיות חיוניות נמצאות על סף קריסה, כמו כן הנזק של התיעוש וסכנת פיצוץ האוכלוסין עולה בקצב מואץ.

מתפקידה של התנועה הסביבתית לעמוד עם היד על הדופק המדעי, ולדחוף למדיניות ברת קיימא בעוד תנועות אחרות מאחרות להתעדכן בחשיבות הגוברת אם מתוך סרבול ועצלות רעיונית או בשל בעלי אינטרסים שמעכבים את השינויים משיקולים צרים.

אבל כאן לא תמה ההתפתחות של התנועה הסביבתית.

בהתבסס(בין השאר) על האקולוגיה, ובעזרת טכנולוגיות המידע החדשות (כלומר, מחשבים) התפתח במחצית השנייה של המאה ה20 מדע המערכות המורכבות. מדע בין תחומי אשר מסתכל על העולם כבנוי ממערכות מורכבות הנתמכות ע"י מעגלי משוב, בדומה למערכות האקולוגיות.עקרונות של מדע המערכות תקפים גם למערכות חברתיות, כלכליות, תרבותיות ועוד.

מיד עם הופעת המהפכה התעשייתית הופיעו תנועות נגד לנזקי המהפכה שהרסה מערכות חברתיות ותרבותיות מסורתיות, ואת הסביבה שבה הן פעלו. בהרס המערכות האלו אבד ידע מסורתי וניסיון של מאות ואלפי שנים.

הרס המערכות הקטנות גרם למערכות גדולות לצאת מאיזון, אפשר אולי לראות באסלאם המשתולל מערכת שיצאה מאיזון לאחר מפגש אלים עם המודרניזציה.

האוזן הקשבת של התנועה הסביבתית לחשיבותן של מערכות, ותלותן הבסיסית של המערכות הללו בסביבה הטבעית גרמה לחיבור בין התנועה הסביבתית לתנועות נגד כמו התנועה הרומנטית, צמחונות,דת

וכן תנועות ירוקות של שימור הטבע והנוף שנבעו מערך תרבותי שיוחס להם תנועות אנטי-גלובליזציה, חלקים של סוציאליזם ואנרכיזם,ועוד תנועות רבות. אני חושב שהחיבור בין התנועה הסביבתית להיפים ולחלק מהניו-אייג' נובע מכך שהמגמות האלו הן גלגול מסוים של התנועה הרומנטית של המאה ה19.

אותם זרמים ותנועות נתנו לתנועה הסביבתית כוחות רוחניים ועומק רעיוני מעבר למה שנתנו נבואות החורבן של המדעים.הם גם נותנות לנו רמז איך ניתן לבנות מערכות חיים מקיימות בכל תחום ותחום, ואיך לשרטט חזון חיובי חי. הסופרים הפילוסופים והאמנים החשובים של התנועה הסביבתית באים לרוב מהזרמים הללו.

אלא שכל זרם מביא איתו את המטען המקומי המיוחד לו שעלול לכבול את המאבק לתחומים צרים.

תפקידה של התנועה הסביבתית הוא לאחד את הרעיונות של תנועות הנגד לתיעוש, ולחבר אותם לרעיונות מדעיים חדשים של קיימות והגנה על הסביבה על החברה ועל התרבות.

תפקידה של התנועה הסביבתית הוא לחבר את האידיאלים של התנועות המסורתיות לרעיונות חדשים של פיתוח בר קיימא.

ותפקידה של התנועה הסביבתית הוא להציב גבול להתפתחות הבלתי נשלטת של התנועות המודרניות ע"י הצבעה על הסכנות של ההתפתחות.

מצב שבו המאבקים הסביבתיים נראים כמו מאבקים נקודתיים נגד בעיה בהיקף צר ולטובת מספר מצומצם של אנשים הוא מסוכן מאוד לתנועה הסביבתית כי בכך נפגע עיקר כוחה.

כמו שאמרתי בפתיחה, אני רוצה לכתוב בהמשך על מקומה של התנועה הירוקה בישראל של היום.

עוד לא גיבשתי תמונה על כך ואתם מוזמנים לתת לי ולכם רעיונות ובכלל לדבר עוד בקבוצת הדיונים האידיאולוגיים של התנועה בפייסבוק http://www.facebook.com/#!/home.php?sk=group_121870994536059&ap=1

וכאן בבלוג.

התנועה הירוקה- אנשים שמדברים 😉

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized
  1. עדן ב.
    ינואר 21, 2011 בשעה 8:46 pm

    רעיון טוב מאוד, ונראה לי שהוא משתלב היטב עם דברים שכתבתי כאן:
    https://hayeruka.wordpress.com/2010/10/19/ace/
    כאשר הוספתי את המימד של הציונות, שלדעתי זקוקה נואשות להתחדשות ברוח הקיימות ("ציונות ירוקה"/"ציונות בת-קיימא"/"ציונות מקיימת").
    בנוסף לנימוקי בגוף הפוסט שבקישור הנ"ל, ראיתי לכך עדויות נוספות בסיור היום (21.1) בירושלים.
    לאיומים על איכות החיים והסביבה יש דפוס כמעט קבוע שבו היוזמות לבינוי ולפגיעה בסביבה ובאיכות החיים של תושבים "מונחתות" וההתנגדויות ליוזמות אלה באות בשלבים מאוחרים יחסית, שבהם נוצר רושם של הכשלת היוזמות הללו. אמנם נראה שניתן לטפל בכך ע"י רפורמה בתהליכי התכנון והבניה (ואכן הוצעה בקוים כלליים הצעה חלופית לרפורמה שהציעה ממשלת נתניהו ע"י המטה לתכנון אחראי או חלק מהשותפים לו) – אבל צריך להבין שמערכת התכנון והרישוי בנויות לפי הנחות יסוד מהימים שבניית הארץ היתה האידאל, החברה היתה מגוייסת, לא היתה מודעות סביבתית כמו היום ואולי אנשים לא נפגעו כל-כך ממיזמי נדל"ן (לפחות לא כמו היום).
    לכן שינוי של אותם אידאלים ישנים נראה לי תנאי חשוב לבניית מערכת תכנון שתתמודד עם הצרכים של ישראל במאה ה-21.

    • ינואר 25, 2011 בשעה 3:54 pm

      נראה לי שההבדל בין הסביבתנים ליזמים הוא שבעוד היזמים מנסים "לפתח" את המדינה תוך התחשבות בפרמטר אחד- בד"כ הכלכלי, הסביבתנים באים מתוך תפיסה מורכבת כי הסביבה היא מורכבת, ומנסים להתחשב בכל הפרמטרים.
      מה שמצייר את הסביבתנים בתור טיפשים קטנוניים שתוקעים כל תהליך.
      המשימה של התנועה הירוקה היא להראות
      א.ששמירה על כל המערכות חשובה יותר מפיתוח בפרמטר אחד.
      ב.שניתן להתפתח בצורה מקיימת תוך התחשבות בכל הפרמטרים, אבל זה מתוך הסתמכות על מעגלי משוב ומתוך ההבנה שלא כל המידע נמצא בידיים שלנו.

      צריך לבנות תוכנית מתאר ארצית בכל התחומים האפשריים ע"פ העקרונות האלה, מה שמצריך המון עבודת נמלים וכן יחשוף אותנו לביקורת רצינית ויוציא אותנו ממשבצת "הירוקים הנחמדים שכולם מסכימים איתם עד כמה שאפשר".
      אני חושב שתוכנית כזאת בונים לא רק דרך הניירות אלא הרבה מאוד דרך השטח.

  2. ינואר 22, 2011 בשעה 9:42 pm

    הי, אני לא בטוח שתעוש הוא לב הבעיה. התעוש התרחש בד-בבד עם מהפכות חברתיות שגרמו לכך שהתעשייה השירותים והחלקאות הם בעלי אופי מסויים. כיום הרבה מהבעיות לא מתחרשות בגלל תעוש דווקא, אלא לדוגמה גם בחקלאות. ולגבי התעוש עצמו יש רעיונות כיצד להעביר אותו לפסים מקיימים (המפכה התעשייתית הבאה – מעריסה לעריסה).

    אנשים מחוברים מאד לכל הדברים היפים שאנחנו אומרים, הבעיה הגדולה היא שהם "תקועים" בתוך מערכת שמאלצת אותם לבחור בחירות לא מקיימות. (נעילה מוסדית ונעילה טכנולוגית). כדי לשנות את זה יש צורך בשינוי בסיסי הקיום של האנשים – כך שהפרנסה שלהם לא תושתת על תעשיות ובעיקר צורות עסקים ופרנסה שמחייבות הרס.

    הנושא של אוכלוסין מחייב התחייסות נפרדת וחשובה. גם אם תעשייה ירוקה וחסכון במשאבים , המשך אטסטרטגיה R יוביל לאסון סביבתי – לפני שנטבע בזבל כנראה שיגמרו המשאבים. ולפני שיגמרו המשאבים לגמרי הם יתייקרו. דבר זה כבר מתחרש היום בהקשר של שיא תפוקת הנפט.

    במישור השלטוני עלינו לקדם דמוקרטיה דינאמית (וורסיה של הדמוקטריה הישירה, שבה ניתן למנות נציגי ביניים לנושאים שונים על פי מיעת המוערבות והידע) שבה יותר הכרעות נלקחות על ידי יותר אזרחים באופן ישיר – כך יווצר מצב בו אנשים לוקחים אחריות על ההחלטות ולוקחים החלטה לגבי נושא, במקום לקבל החלטה מי יקבל החלטה במקומם (ולהתאכזב כל פעם מחדש).

    יש לנו אתגרים רבים – החל מפנסיה ירוקה ומקיימת, עבור בתעשייה בת קיימא וכלה בשינויים תרבותיים עמוקים.

    אגב, התחלנו פרוייקט של תוכנית אב לפיתוח בר קיימא בישראל, יש בה המון דברים להשלים. מה דעתכם?
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

    • עוז
      ינואר 23, 2011 בשעה 1:36 pm

      החקלאות היום גם מתועשת, או שאולי המלה היא ממוכנת?
      הבעיה בתיעוש היא שהוא הכפיל את הכוח של האדם לסדרי גודל שהחברה לא הכירה ולא יכלה להתמודד איתם.
      נראה לי שהגורם העיקרי לחוסר קיימות הוא פעולה מתוך מחשבה צרה ולא כוללת.
      אם חייט רוכש כלי תפירה יותר טובים, הוא יכול להתחרות בחבריו החייטים ואולי להרוויח קצת יותר.
      אם מישהו בונה נול מכני, הוא מוריד את מחיר החולצות, מוריד את המשכורת של החייטים, הופך אנשים שלא נגעו במחט בחיים לפועלי טקסטיל בהכשרה של שבוע וגורם לכולם ללבוש את אותם בגדים.
      חייט כפוף לנורמות של גילדת החייטים, בעל מפעל טקסטיל יכול להרשות לעצמו לעשות מה שבא לו עם הבגדים.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: