אופיר טובול מבקש את התיחסות אלון טל בעניין כפר אל-ערקיב

לכבוד פרופ' אלון טל יו"ר התנועה הירוקה

אני פונה אליך בתוקף תפקידך כחבר דירקטוריון קק"ל בשאלה מהי עמדתך בנושא פינוי הכפר אל עראקיב והריסתו אתמול בפעם השמינית תוך גירוש תושביו ושימוש באלימות קשה, לשם הקמת יער של קק"ל שנועד לנישול הבדואים מאדמתם.

ראיתי שפעילים מטעם התנועה שאתה עומד בראשה צעדו במוצ"ש למען דמוקרטיה, מכך אני מסיק שדמוקרטיה וזכויות אדם חשובות לך. מכאן אני פונה אליך וקורא לך להתנגד אקטיבית לעוולה הנוראית הנעשית מטעם קק"ל לבדואים.

בהזדמנות זאת אקרא גם לד"ר אילון שוורץ, דירקטור בקק"ל אף הוא, להתנגד במוסדות קק"ל לנישול הבדואים מאדמתם.

http://www.facebook.com/home.php#!/photo.php?fbid=180238855341258&set=a.180238815341262.39205.172569192774891

בברכה,

אופיר טובול

פעיל התנועה הירוקה לשעבר וממקימיה

—————————————————————————————–

תגובת אלון טל

אופיר,

טוב לשמוע ממך , ובהמשך לשיחתנו, מצפה להיפגש ולחדש את מעורבותך ב"תנועה הירוקה".

 

לגופו של עניין, הסוגיה של מצב הבדואים בישראל היא סוגיה חברתית- סביבתית חשובה ביותר. אבקש להציג את עמדתי האישית, שכן, למיטב ידיעתי, אין נייר עמדה של התנועה הירוקה והנושא טרם עלה לדיון רחב.

 

לשיטתי, יש להבדיל בין הצורך הדחוף לסייע באופן משמעותי למגזר הבדואי, לבין הזדהות עם קבוצה קטנה של אזרחים אשר מתעלמים מפסקי דין של בית המשפט והמתנהלים באופן אלים בכל הקשור להקמת מבנים באזור בו חי שבט עראקיב.

 

במשך שמונה שנים אני חבר דירקטוריון בקרן הקיימת וחושב שאני מאד עקבי בהתנגדות שלי לאפליה במדיניות חכירת קרקעות של קק"ל וקידום פעילות של הארגון כדי לסייע לכל אזרחי מדינת ישראל, לרבות המגזר הבדואי. אני שמח שלאחרונה יש התקדמות וקרן הקיימת וסניפיה בחו"ל נכנסו למספר פרויקטים משמעותיים במגזר הבדואי העשויים לשפר במידת מה את איכות החיים במגזר, כמו שיש להשתדל לשדרג את איכות חיי כל תושבי הנגב. בין היתר אפשר להצביע על תחילת פעילות לשיקום נחל גרר, פרויקט ואדי יתיר שעשוי להפוך את העיר חורה למרכז לקיימות, הקמת פארקים ברהט ועוד. אני סבור שמדובר בשינוי מדיניות מבורך. אגב, הידעת ש-65% מן המרעה הבדואי מתקיים בתוך יערות קק"ל? אם אנו רוצים להנציח את המורשת הזאת, יש תפקיד מרכזי ליערות בנגב.

 

במקרה של עראקיב – למיטב הבנתי שורה של פסקי דין דוחים את הטענות הקנייניות של התושבים הבדואים – שאגב מחזיקים בבתים נוספים בישובים אחרים. קק"ל איננה צד לדיונים האלה, אלא מנהל מקרקעי ישראל. ברור כי המתח שנוצר מסביב לקונפליקט אינו לטובת הקרן הקיימת, כמו שהוא לא לטובת המגזר הבדואי. יש צורך להגיע להידברות, אבל אי אפשר לצפות מקק"ל לאמץ עמדה שסותרת את ייעוד הקרקע והחלטות של בית המשפט בנדון.

 

מבחינת התנועה הירוקה, אני לא רואה הבדל מהותי בין פלישה לקרקע ציבורית על ידי האלוף יואב גלנט לבין פלישות בנגב על ידי אזרחים בדואים. במדינה צפופה, יש לנו חובה מוסרית לשמור על המרחב הפתוח ככל האפשר, לתושבים של היום ולדורות הבאים. במקרה זה, בגלל הסמיכות לעיר רהט – דווקא הציבור הבדואי הוא זה שזקוק לגישה שטחים אלה, ואין לחלקם לקבוצה קטנה של אזרחים בניגוד לייעוד הסטטוטורי.

 

אז מה כן?  אני בהחלט חושב שהתנועה הירוקה צריכה לפעול למען הציבור הבדואי הרחב, שהוא שומר חוק, סובלני, מתגייס ברובו לצה"ל וסובל מעוני וממחסור אקוטי במשאבים. כרגע אין מדינת ישראל מציעה למגזר "שיוויון הזדמנויות" וזה צריך להשתנות.

 

אני מציע אפוא שהעמדה של התנועה הירוקה תתמקד בכמה מרכיבים:

 

1)       יש לקרוא באופן מיידית ליישום דו"ח ועדת השופט גולדברג, הנותן מענה מאוזן לבעיית הקרקעות במגזר הבדואי ולהקים מספר רב של ערים מוכרות חדשות בנגב לציבור הבדואי. יש להתייחס באופן מערכתי ובמאקרו לנושא ולא להתמקד בקבוצה זו או אחרת.

 

2)       יש לקרוא לחיזוק מעמד האישה במגזר הבדואי – כמו שאנו קוראים לחיזוק מעמד האישה בחברה הישראלית כולה. הסוגיה היא אכן מורכבת ואף רגישה, אבל אסור לנו להתעלם ממנה משום שהיא איננה politically correct.

 

3)       יש לגנות אלימות והפרת החוק – תוך כדי קריאה להידברות ועבודה משותפת עם נציגי הקהילה הבדואית בדבר שמירת שטחי הנגב כשטח פתוח ושטח ציבורי למרעה להמשך.

 

4)       יש לקרוא למימון תוכנית חדשה לקידום אנרגיה סולארית בשטחים של הציבור הבדואי, על פני עשרות אלפי דונם בנגב.

 

5)       כמובן שיש להבטיח כי באותם מקרים שנשללו זכויות קרקעיות היסטוריות של שבט או אזרח, עקב ייעוד חדש של קרקעות כשטח ציבורי, ינתנו פיצויים מלאים מצד המדינה.

 

 

בברכה,

 

אלון טל

יו"ר זמני, התנועה הירוקה