ראשי > Uncategorized > אופיר טובול מבקש את התיחסות אלון טל בעניין כפר אל-ערקיב

אופיר טובול מבקש את התיחסות אלון טל בעניין כפר אל-ערקיב


לכבוד פרופ' אלון טל יו"ר התנועה הירוקה

אני פונה אליך בתוקף תפקידך כחבר דירקטוריון קק"ל בשאלה מהי עמדתך בנושא פינוי הכפר אל עראקיב והריסתו אתמול בפעם השמינית תוך גירוש תושביו ושימוש באלימות קשה, לשם הקמת יער של קק"ל שנועד לנישול הבדואים מאדמתם.

ראיתי שפעילים מטעם התנועה שאתה עומד בראשה צעדו במוצ"ש למען דמוקרטיה, מכך אני מסיק שדמוקרטיה וזכויות אדם חשובות לך. מכאן אני פונה אליך וקורא לך להתנגד אקטיבית לעוולה הנוראית הנעשית מטעם קק"ל לבדואים.

בהזדמנות זאת אקרא גם לד"ר אילון שוורץ, דירקטור בקק"ל אף הוא, להתנגד במוסדות קק"ל לנישול הבדואים מאדמתם.

http://www.facebook.com/home.php#!/photo.php?fbid=180238855341258&set=a.180238815341262.39205.172569192774891

בברכה,

אופיר טובול

פעיל התנועה הירוקה לשעבר וממקימיה

—————————————————————————————–

תגובת אלון טל


אופיר,

טוב לשמוע ממך , ובהמשך לשיחתנו, מצפה להיפגש ולחדש את מעורבותך ב"תנועה הירוקה".

 

לגופו של עניין, הסוגיה של מצב הבדואים בישראל היא סוגיה חברתית- סביבתית חשובה ביותר. אבקש להציג את עמדתי האישית, שכן, למיטב ידיעתי, אין נייר עמדה של התנועה הירוקה והנושא טרם עלה לדיון רחב.

 

לשיטתי, יש להבדיל בין הצורך הדחוף לסייע באופן משמעותי למגזר הבדואי, לבין הזדהות עם קבוצה קטנה של אזרחים אשר מתעלמים מפסקי דין של בית המשפט והמתנהלים באופן אלים בכל הקשור להקמת מבנים באזור בו חי שבט עראקיב.

 

במשך שמונה שנים אני חבר דירקטוריון בקרן הקיימת וחושב שאני מאד עקבי בהתנגדות שלי לאפליה במדיניות חכירת קרקעות של קק"ל וקידום פעילות של הארגון כדי לסייע לכל אזרחי מדינת ישראל, לרבות המגזר הבדואי. אני שמח שלאחרונה יש התקדמות וקרן הקיימת וסניפיה בחו"ל נכנסו למספר פרויקטים משמעותיים במגזר הבדואי העשויים לשפר במידת מה את איכות החיים במגזר, כמו שיש להשתדל לשדרג את איכות חיי כל תושבי הנגב. בין היתר אפשר להצביע על תחילת פעילות לשיקום נחל גרר, פרויקט ואדי יתיר שעשוי להפוך את העיר חורה למרכז לקיימות, הקמת פארקים ברהט ועוד. אני סבור שמדובר בשינוי מדיניות מבורך. אגב, הידעת ש-65% מן המרעה הבדואי מתקיים בתוך יערות קק"ל? אם אנו רוצים להנציח את המורשת הזאת, יש תפקיד מרכזי ליערות בנגב.

 

במקרה של עראקיב – למיטב הבנתי שורה של פסקי דין דוחים את הטענות הקנייניות של התושבים הבדואים – שאגב מחזיקים בבתים נוספים בישובים אחרים. קק"ל איננה צד לדיונים האלה, אלא מנהל מקרקעי ישראל. ברור כי המתח שנוצר מסביב לקונפליקט אינו לטובת הקרן הקיימת, כמו שהוא לא לטובת המגזר הבדואי. יש צורך להגיע להידברות, אבל אי אפשר לצפות מקק"ל לאמץ עמדה שסותרת את ייעוד הקרקע והחלטות של בית המשפט בנדון.

 

מבחינת התנועה הירוקה, אני לא רואה הבדל מהותי בין פלישה לקרקע ציבורית על ידי האלוף יואב גלנט לבין פלישות בנגב על ידי אזרחים בדואים. במדינה צפופה, יש לנו חובה מוסרית לשמור על המרחב הפתוח ככל האפשר, לתושבים של היום ולדורות הבאים. במקרה זה, בגלל הסמיכות לעיר רהט – דווקא הציבור הבדואי הוא זה שזקוק לגישה שטחים אלה, ואין לחלקם לקבוצה קטנה של אזרחים בניגוד לייעוד הסטטוטורי.

 

אז מה כן?  אני בהחלט חושב שהתנועה הירוקה צריכה לפעול למען הציבור הבדואי הרחב, שהוא שומר חוק, סובלני, מתגייס ברובו לצה"ל וסובל מעוני וממחסור אקוטי במשאבים. כרגע אין מדינת ישראל מציעה למגזר "שיוויון הזדמנויות" וזה צריך להשתנות.

 

אני מציע אפוא שהעמדה של התנועה הירוקה תתמקד בכמה מרכיבים:

 

1)       יש לקרוא באופן מיידית ליישום דו"ח ועדת השופט גולדברג, הנותן מענה מאוזן לבעיית הקרקעות במגזר הבדואי ולהקים מספר רב של ערים מוכרות חדשות בנגב לציבור הבדואי. יש להתייחס באופן מערכתי ובמאקרו לנושא ולא להתמקד בקבוצה זו או אחרת.

 

2)       יש לקרוא לחיזוק מעמד האישה במגזר הבדואי – כמו שאנו קוראים לחיזוק מעמד האישה בחברה הישראלית כולה. הסוגיה היא אכן מורכבת ואף רגישה, אבל אסור לנו להתעלם ממנה משום שהיא איננה politically correct.

 

3)       יש לגנות אלימות והפרת החוק – תוך כדי קריאה להידברות ועבודה משותפת עם נציגי הקהילה הבדואית בדבר שמירת שטחי הנגב כשטח פתוח ושטח ציבורי למרעה להמשך.

 

4)       יש לקרוא למימון תוכנית חדשה לקידום אנרגיה סולארית בשטחים של הציבור הבדואי, על פני עשרות אלפי דונם בנגב.

 

5)       כמובן שיש להבטיח כי באותם מקרים שנשללו זכויות קרקעיות היסטוריות של שבט או אזרח, עקב ייעוד חדש של קרקעות כשטח ציבורי, ינתנו פיצויים מלאים מצד המדינה.

 

 

בברכה,

 

אלון טל

יו"ר זמני, התנועה הירוקה

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized
  1. ינואר 17, 2011 בשעה 3:17 pm

    ג.נ אני לא מממש בקיע בעניין אשמח אם מישהו יכול להסביר לי כיצד כל צד חושב שיש לו בעלות על השטח. זה ממש לא נחמד שהורסים לך בית אבל זה גם לא בסדר להשתלט על קרקעות הנגב. יש תחושה שהבדואים מנצלים את העובדה שהם עלק עם נודד כדי לתפוס בעלות על כל הנגב. אשמח לשמוע הסבר מעמיק

  2. דובי שורץ
    ינואר 17, 2011 בשעה 6:46 pm

    זה יכול להיות רשומון, כאשר כל אחד מספר סיפור אחר לגמרי. תקרא למשל סיפור מהפרקים הקודמים שנכתב על ידי פרופ' אורן יפתחאל בהארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182644.html

    בכל מקרה, זה סיפור של מאבק המתנהל מעל חבית חומר נפץ, תוך הפעלת כוח משטרה במימדים ובתכיפות שלא נראתה בעבר, כאשר המדרון התלול כבר שם

  3. ינואר 18, 2011 בשעה 2:23 pm

    הי אופיר. למה "פעיל לשעבר"? האם אתה פעיל במפלגה אחרת?

    • אנונימוס
      ינואר 19, 2011 בשעה 9:36 pm

      אופיל טובול מחזיק בדעה שמפלגה סביבתית חברתית אמיתית לא יכולה להיות גם מפלגה ציונית, ולכן הוסיף את התואר "לשעבר" לשם התנועה.

  4. ינואר 18, 2011 בשעה 8:46 pm

    הוספתי לפוסט את תשובתו של אלון טל.

  5. ינואר 18, 2011 בשעה 9:06 pm

    תשובה נאה ומכובדת, אבל היא מתעלמת מעניין פשוט – כל פסקי הדין וכל הראייה של הקרקע הזו כקרקע מדינה מתעלמת מהפרה מבישה של המדינה את ברית הדמים שלה עם האוכלוסייה הבדואית בנגב. ב-1948 חתמה המדינה על הסכם עם הבדואים לפיו יכובדו זכויות המגורים והקניין שלהם על אדמות המרעה והמגורים בנגב (זכויות שהוכרו על ידי השלטון העותומני, השלטון הבריטי ואף קק"ל עצמה טרום המדינה, עת קנתה מהבדואים חלק קטן מאד מהאדמות בכסף מלא) – תמורת הצהרת נאמנות. הבדואים הצהירו נאמנות, קיימו נאמנות ואף התגייסו לצה"ל וסייעו לו רבות כגששים. בתמורה הפרה המדינה הצעירה ברגל גסה את ההסכמים, פינתה את רוב הבדואים בכוח מן הנגב ואת היתר ריכזה במשולש זעיר באזור באר שבע, תוך שהיא מגלה אותם משאר הנגב. פסקי הדין מתייחסים לחמס הזה כמצב טבעי וחוקי, וזה החטא הקדמון.

    שימי – אין צורך שאדם יהיה פעיל במפלגה אחרת כדי להיות פעיל לשעבר. די בכך שיפסיק לפעול במפלגה הנדונה.

  6. ינואר 18, 2011 בשעה 9:11 pm

    איזו תגובה עלובה.
    חבל שאלון טל מגיב בלי שבדק את העובדות.

  7. רותי
    ינואר 18, 2011 בשעה 9:41 pm

    שלא לדבר על זה שהאדמות הן של תושבי אל עראקיב ויש ניירות. שלא לדבר על זה שבית המשפט עדיין לא הכריע והקק"ל ממהרת לסלק אותם כדי שיהיה שם יער חביב – יעני ממהרת לפטור את בית המשפט מהכרעה. למה מה – קק"ל הפכה לבית המשפט לענייני קרקעות במדינה הזאתי?
    משחקת אותה ירוקה ובעצם אדומה מדם הפצועים מכדורי הגומי שנורו על תשובי אל עראקיב ביום ראשון זה. יעני ירוקה אבל מאפשרת כריתת אלף עצים עתיקים באל עראקיב וכל זה בשביל לנטוע את העצים המעפנים שלה שאחר כך יעקרו אותם, כמו שכבר עשו בשביל אדמות ליהודים.
    אם מישהו מהתנועה הירוקה ממשיך להיות אתם – אז התנועה הזו אבדה את הזכות לצבע הזה

  8. פאר ויסנר
    ינואר 18, 2011 בשעה 10:32 pm

    אני שמח שמצאו לי מחליף ראוי!!

  9. ינואר 18, 2011 בשעה 10:34 pm

    אמיתי ורותי. אתם מוזמנים לתת לינקים להוכחות ועובדות למרות שרמת התגובות שלכם מבאסת לי את הדיון אחושלוקי. ממש טוקבקים של אנשי ליברמן בוואינט

  10. ינואר 18, 2011 בשעה 10:38 pm

    רותי – זה המודוס אופרנדי של קק"ל. קק"ל הוא השחקן הראשי במחיקת העבר הפלסטיני. בגלל זה המדינה נוהגת להעביר אדמות לקק"ל כדי לעקוף את החובה לאפשר לערבים לרכוש אותם כמו יהודים. קק"ל גם נוהגת לטעת יערות בכוונה על הריסותיהם של כפרים ערביים כדי למחות כל זכר לכך שהיו קיימים.

    תגובתך לכל זה, אלון?

  11. ינואר 18, 2011 בשעה 10:47 pm

    מיכאל, הגזמת לגמרי. טוקבקים של וויינט? ואיזה לינקים אתה צריך? זו עובדה גלויה שקק"ל מבקש לנטוע יער באל-עראקיב. זו עובדה שעקרו שם עצים עתיקים. ההוכחות למה שאני אמרתי לעיל על הבדואים נמצאות בכתבה של אלון יפתחאל שהוזכרה וקושרה בידי מגיב קודם. מה עוד אתה צריך כדי שתתייחס בכבוד לטענותינו? לא שאנחנו חיים או מתים על הכבוד שלך, אבל יהיה נחמד אם אפילו תוך הגנה לגיטימית על המפלגה שלך לא תיכנס להגזמות ולהשמצות. זה מבעס ת'תחת, אתה יודע.

    • ינואר 18, 2011 בשעה 10:55 pm

      אני מדבר על התגובה של אמיתי ורותי והפייק פאר ויסנר שהם הביאו איתם. זה פשוט עושה לי רע. ליכלוך כזה על בן אדם. והינה תראו חברה שלכם בפייסבוק כרגע שלחה לינק מוואנט
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4015133,00.html
      כתוב כאן שעניין הוא בחסות מינהל מקרקעי ישראל ולא קקל בדיוק כמו שאלון אמר

  12. ינואר 18, 2011 בשעה 11:20 pm

    התגובה של רותי היתה נאותה לחלוטין, התגובה של אמיתי היתה רגועה בסטנדרטים שלו ובוודאי לא ברמת טוקבק בפורטל מצוי. הפייק ויסנר אכן לא לעניין אבל לא ברור לי איך אתה קובע בוודאות שהוא קשור אליהם. עוד מעט תגיד גם שרותי ואמיתי חד הם – וזה אני יודע כעובדה שלא נכון. לסיום בעניין הזה, איש אינו מלכלך על אלון אישית. מגנים את קק"ל כגוף.

    לגבי המינהל – איש אינו מכחיש שמי שמקדם את העניין משפטית זה המינהל. אבל מי שהולך לשתול שם יער על חורבות הכפר זה לא המינהל אלא קק"ל, וזה לא שמכופפים לקק"ל את היד בנושא. כאמור, זה מה שקק"ל עושה מאז קום המדינה – שותלת יערות על חורבות כפרים ערביים נטושים ומונטשים, כדי למחות זכר לקיומם. היתה לא מזמן כתבה, בהארץ נדמה לי, על המאמצים שעושה הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית לתבוע מחדש את נכסי הווקף ביערות האלה.

  13. אופק בירנהולץ
    ינואר 18, 2011 בשעה 11:34 pm

    אמיתי, אשמח אם תציג פה את "העובדות".
    והיות שהתגובה מתבססת באופן מהותי על דו"ח גולדברג, הייתי גם שמח לדעת ספציפית מה קבע הדו"ח לגבי השטח המסויים הזה.

  14. ינואר 19, 2011 בשעה 12:04 am

    תודה אופק. אני פשוט נסער מידי לנסות להחזיר את הדיון. אני מקבל חבטות מכל מיני כיוונים היום וכולם מאותה משפחה פוליטי. ומוזר שהכל התחיל שניסיתי לפתוח דיונים ולהזמין אנשים לדיונים

    • ינואר 19, 2011 בשעה 2:06 am

      מיכאל, יעזור אם תהיה פחות דפנסיבי. לא ראיתי בכלל שחבטו בך, אלא מקסימום באלון, וגם זה לא באופן אישי באמת אלא בתוקף תפקידו הן כיו"ר התנועה והן כחבר דירקטוריון קק"ל. אם אתה מגיב ככה לביקורת אולי עדיף – בשביל התנועה הירוקה – שמישהו אחר ינהל את דוברות האינטרנט שלה, כי ככה זה לא יביא לכם הרבה תועלת. סתם, עצה ממישהו שכבר עשה את זה.

  15. מוטי כהן
    ינואר 19, 2011 בשעה 12:47 am

    יש לעשות כאן כמה אבחנות חשובות,
    ראשית, ברור לכל שלא עמדתו של אלון היא שקובעת את המדיניות או מכריעה מה יהיה
    גורל הכפר. בקק"ל יש מעל ל- 30 חברי דירקטוריון, ובאופן כללי אינני בטוח מה
    מידת ההשפעה שלהם על נושא ייעור שטח זה או אחר.
    שנית, ההחלטה כאן היא משפטית- בבעלות מי הקרקע. וכאן ההכרעה בידי בית המשפט.
    שלישית- אני לא מסכים להערה של אופיר לפיה העוולה לבדואים נעשית מטעם קק"ל.
    סוגיית הסדרת הקרקעות הוא עניין של המדינה ורשויותיה, לכן אם ייקבע שהבעלות אינה של הבדואים, הרי שהעוול נעשה על ידי בית המשפט. ( ואין זה משנה אם יהיה שם אח"כ יער או קניון).
    למרות האמור, אני מכיר בבעיית התנאים בהם חיים הבדואים הדרום, סיירתי וביקרתי שם
    ואכן יש מקומות בהם המצב בלתי נסבל.
    בשביל זה צריך מדיניות אמיצה ותקציבים, כמו גם שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה הבדואית.

  16. ינואר 19, 2011 בשעה 1:56 am

    מוטי, איש לא האשים את אלון שהוא קובע את מדיניות קק"ל. שאלו אותו, כחבר דירקטוריון, מה עמדתו. אבל זו היתממות להציג את קק"ל כאיזה גוף תמים בסיפור הזה. קק"ל משמשת במודע, במוצהר ובמכוון ככלי באמצעותו מנשלים את הערבים אזרחי המדינה מזכות להשתתף בבעלות על אדמות, והיא משמשת באופן אקטיבי ומאד מודע, כפי שכבר ציינתי פעמיים ולא אתעייף מלציין, כלי באמצעותו נמחק העבר הערבי בארץ הזו. זה לא קורה במקרה. נכון, הטענה של אופיר על העוול באל-עראקיב שנעשה כביכול "מטעם קק"ל" אינה נכונה טכנית, אבל להעמיד פנים שקק"ל לא צד בסיפור זה מעבר לנאיבי. כל מי שרוצה מדינה עברית בארץ הזו (ואני ביניהם) חש כאב נוכח האמת על מה שנהיה מקק"ל, שפעם מילאה תפקיד הכרחי והיום ממלאת תפקיד אכזרי, אבל זה לא הופך את זה לפחות אמת.

  17. אופק
    ינואר 19, 2011 בשעה 3:12 pm

    מוטי – כדירקטור יש לאלון אחריות, גם אם הוא לא היחיד שקובע.
    בנוסף, המצב המשפטי הוא חשוב, אבל הוא לא חזות הכל.

    לכל האחרים – אני לא חושב שהתשובה של אלון מתחמקת או "עלובה"; אני חושב שהיא מנסה להציע לבחון קונטקסט יותר רחב. הרבה מזה נראה לי רחב מדי בהקשר הנוכחי (כמו מעמד האישה בחברה הבדואית – נושא סופר חשוב, אבל קשירתו לעניין הזה מאולצת), הרבה מזה מדוייק ורלוונטי. ספציפית, דו"ח גולדברג אמור לייצג פשרה כלשהי בין המצב ההסטורי ("הבטיחו לבדואים ורימו אותם"), המשפטי ("למי זה שייך היום"), הפוליטי והכלכלי/חברתי באיזור ("אבל אמורים לטעת שם עצים"/"זה לרווחת התושבים"), וצריך לדעתי להוות לכל הפחות תשתית לכל דיון פרטני בנושא. כלומר, אפשר לא להסכים עם הדו"ח, אבל ההגינות מחייבת להתייחס אליו, לטוב ולרע.

    אז שוב – מישהו יודע מה הוא אומר בעניין? ואיזה צד כאן פועל בניגוד להמלצת גולדברג (אולי כל הצדדים)?

    ובלי קשר, את האלימות צריך לגנות.

  18. ינואר 20, 2011 בשעה 3:01 pm

    גדי אלגזי עונה לאלון טל באתר של ההתארגנות הפוליטית התחברות

    הכשר ירוק לעקירת אלעראקיב?

    לאחר ההרס התשיעי של אלעראקיב פנו מספר פעילים לאחדים מחברי דירקטוריון קק"ל, הנחשבים למייצגים תנועות בעלות רגישות אזרחית ודמוקרטית, ושאלו אותם, מה עמדתם ביחס למעשי הקק"ל באל-עראקיב: האם הם עומדים מאחורי מחיקת הכפר והשימוש בייעור כדי לעקור אנשים? פרופ' אלון טל, ראש התנועה הירוקה, ענה למכתב בנושא. חשוב לנו להגיב לתשובתו.

    1. פרופ' אלון טל מתייחס בתשובתו ל"שבט אלעראקיב". אין שבט כזה. אלעראקיב הוא שם של אזור. מי שכותב ומנסח גם מדיניות כדאי שיכיר את הנוף – ואת האנשים שחיים בו. אדמות אל-עראקיב מצויות בידי המשפחות מלפני קום מדינת ישראל, ובית הקברות שלהם נמצא במקום. בתחילת שנות החמשים הם נדרשו לעזוב את הקרקע לצורך תמרונים צבאיים. סילוקם מן המקום איפשר למדינה לבצע מהלכים חד–צדדיים כדי להעביר לרשותה קרקעות. הסוגייה נמצאת כיום בבירור משפטי שלא הסתיים, כמו במקרה של רבות מאדמות הבדואים. אך שום בירור משפטי אינו חשוב יותר מהעמדה הפוליטית-ציבורית בנושא: נעשה כאן עוול משווע לאזרחים, ואנחנו מצפים ממנהיגים פוליטיים בעלי רגישות דמוקרטית לנקוט עמדה כלפיו.
    2. אלון טל מנסה לטעון שקק"ל אינה צד בסכסוך. קק"ל נמצאת בלב הסכסוך: העברת האזור מידי מינהל מקרקעי ישראל לייעור מאסיבי בידי קק"ל היא זו שעוררה את תושבי אלעראקיב להגן על אדמתם, ועבודות הייעור של קק"ל הן אלה שהאחראי מטעם מינהל מקרקעי ישראל, ציזר, הציג כחלק מה"פתרון הסופי למתרחש באלעראקיב".
    3. אלון טל, איש התנועה הירוקה, מתעלם מהעובדה שר החקלאות היוצא, שלום בן-שמחון, הציג במפורש את הייעור באזור אלעראקיב כאסטרטגיית השתלטות, שאין לה דבר ועניין עם שמירת הסביבה. העצים הם שומרים על הקרקע – ואפשר גם לעקור אותם בעתיד, אמר.
    4. אולי יבוא אלון טל לאלעראקיב ויראה במו עיניו, מה השאירו הבולדוזרים העובדים בשירות הייעור המלאכותי של הקק"ל מעצי הזית והחרוב, מהשדות (שבעבר רוססו מהאוויר בחומרי הדברה כדי למנוע את עיבודם!), יראה את תצלומי האויר של המקום, ובהם בארות, עצי הרימונים והזיתים שהיו קיימים במקום עוד בשנת 1949, וגם את התיעוד הוויזואלי של הכפר ושדותיו, כפי שנראו עד לפני זמן קצר. אולי ימשיך לאחר מכן לשבת בכיסאו בדירקטוריון הקק"ל (מה הוא עושה שם?), אבל אז לפחות יקח אחריות לאחד ממעשי הנישול וההרס הסביבתי הקשים בתולדות ישראל.
    5. אלון טל מתהדר בפרויקטים המועטים – והחשובים – של הקרן הקיימת לטובת הבדואים. האם הבדואים, שליש מתושבי הנגב, זוכים לשליש מן המשאבים שקק"ל משקיעה בנגב? האם ההתיישבות המאסיבית בנגב שקק"ל ישראל בשיתוף עם קק"ל-ארה"ב מקדמת הולמת את החזון הסביבתי של התנועה הירוקה?
    6. כדי להבין את תפקידה של קק"ל במהלך הנישול, חשוב לראות מה קורה ממש ליד אלעראקיב, ממזרח לכביש 40. תוכניות הייעור שהגישה קק"ל לפני חודשים ספורים לאזור גבעות גורל יביאו שם לנישול דומה: הקק"ל יזמה הכפלת שטח היער מעשה ידי אדם מ-14,00 דונם ל-28,000 דונם – תוך התעלמות מקיומם של כפרים בדואים במקום ומצורכי הפיתוח של לקייה. כשיבואו הבולדוזרים והעצים – גם תגיד שהיא לא צד לסכסוך? לפי דו"ח עמותת "במקום", 11,000 דונמים מתוך 14,00 הדונמים שאותם מבקשת הקק"ל לכסות ביער, הם שטחים חקלאים מעובדים. את השממה צריך ליצור כדי לייער עליה.
    7. אלון טל הישווה בעבר את חוות הבודדים לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים: "בכל מקום בנגב אפשר לראות פחונים ואוהלים של בדואים שבנו מבנים בלתי חוקיים, ואפשר בהחלט להכניס לקטגוריה הזאת גם את המתיישבים הבודדים היהודים, שתופסים שטחים גדולים". נראה שהוא מתקשה לראות הבדל בין תושבי הנגב המקוריים, שרבים מכפריהם הפכו בלתי-מוכרים כתוצאה מנישול מתמשך שבו נגזלה מהם רוב אדמתם – לבין בעלי הפריבילגיות מהמוצא הנכון, המקבלים מן המדינה נכסי ציבור כדי לשמור עליהם – לעצמם.
    8. אלון טל ממליץ בתגובתו 5 המלצות לפעולה מצד התנועה הירוקה. אף אחת מהן אינה מבקשת לעשות אפילו מעט צדק, חלקי, עם הבדואים שרוב אדמתם נלקחה מהם: אף לא אחת מהן אינה דורשת מהמדינה להכיר בתביעות הבעלות שלהם – המצטמצמות, נכון להיום, על בין 5% ל-7% משטח הנגב. לא: הוא דבק במדיניות הרשמית: קרקע שנגזלה (כן, אנחנו יודעים "על פי החוק" – על פי חוקי גזל מובהקים, כמו חוק רכישת מקרקעין) לא תוחזר, לכל היותר תקבלו קצת פיצויים. איזה מין ירוק כזה, שאין בו טיפה של צדק חברתי?

    גדי אלגזי, 20/1/2011

  19. חיה נח
    ינואר 21, 2011 בשעה 7:27 pm

    אל-עראקיב הינו אזור בו חיו בני שבט אלעוקבי ושבטים אחרים ובהם גם בני אלטורי, אבו-זייד, אבן-ברי, אבו-געאבר ואחרים החיים בעראקיב מאז תחילת המאה שעברה. העראבות – מאגרי מים, הסכרים, המבנים שכל החולף על כביש 40 צפונית לצומת גורל יכול לראותם ממערב לכביש ובית הקברות מעידים על הקשר שלהם למקום.
    במרץ השנה הגיש ח"כ דב חנין שאילתא בענין ובה ענה כפי שמצטט אלגזי ח"כ שמחון שהיער נועד לשמירה על אדמות הלאום.
    פניה שעשינו אז לאלון טל על כי הקק"ל עובדת במקום ללא תכנית מאושרת נדחתה על ידו על הסף. למיטב ידיעתי עד עצם היום הזה, אין במקום תכנית מפורטת מאושרת והדבר אינו מפריע לקק"ל להמשיך ולייער בטענה שאלו עבודות חקלאיות, אגב, גם במקומות בהם לא חלה תמ"א 22 כלל. הענין באזור טוואייל אבו-ג'רוואל (גבעות גורל), סמוך לכביש העוקף את באר-שבע מצוי בדיון בבית המשפט העליון אלא שעד שזה יחליט, קרביהן של הגבעות המדהימות – גבעות גורל בכינוין העברי – תתהפכנה ותהפוכנה לשממה שממנה יצמחו אולי עצים חסרי פרי. כבר הבוקר היו מאות שותלים ונערך במקום טקס נטיעות בכסות העבודות החקלאיות!
    הפרויקטים שעושה הקקל בנחל גרר או יתיר הם מס שפתיים בלבד להשקעות הענק הנעשות ע"י הקקל בנסיון ליהד את הנגב. כאן יש לומר מתבצעים הפרוייקטים הגדולים של היהוד יחד עם עמותת אור ואילים. אך יש לומר את האמת, האוכלוסיה היהודית עד כה לפחות, איננה רוצה לגור בנגב, אלא אם כן ניתנות לה זכויות יתר כמו חוות עתירות שטח, או קרקע חינם או כמעט חינם (למשל לאנשי הצבא), או דיור מוזל או מלגות. אחרים לא באים לנגב בדרך כלל אלא אם אין להם ברירה. מאידך חיה כאן אוכלוסיה ילידית מזה מאות בשנים, הרבה לפני שהגענו הנה כולנו! היא מעוניינת להמשיך ולהתגורר על פי אורחות ודפוסי חייה ואותה אנו רוצים להכניס ל"ערים מוכרות" כפי שכינה זאת אלון טל. יש בנגב מעל 100 ישובים חקלאים לאוכלוסיה יהודית המהווה כמחצית מהאוכלוסיה הבדואית ורק ערים ועיירות לבדואים. מה יכול להצדיק מדיניות גזענית שכזו?
    קק"ל אולי שותלת יערות אך זורעת הרס בנגב, הורסת את מרקם היחסים בין ערבים ליהודים וגורמת נזק שאולי לא נוכל לתקן. ההגנה של המשטרה על הייעור הביאה השבוע למעצר של 13 אזרחים מהכפר וכמה פעילי זכויות אדם, עשרות נפצעו מכדורי גומי, ילדים נפצעו מגז וכדורי גומי או ספוג, ובליבם של אלפים שנהרו למקום נחרטה אימה ואולי שנאה. כל זאת כדי ליער כמה חלקות קרקע העומדות לדיון משפטי המצוי בחיתוליו.
    מה בוער? בואו ונמתין להכרעה המשפטית ואז נחליט מה עושים עם השטח. הלא אם היתה זו משפחה יהודית המקום היה מוכרז חווה חקלאית, לא?
    אולי כדאי שאלון טל ילמד את הדברים לפני שהוא חורץ דין ומציע הצעות.חבל שאלו הם פניה של התנועה הירוקה. חבל שהחקלאות של הבדואים איננה יכולה להיות חלק מהארץ הזו. חבל שאלון טל מכשיר את פעולות הקק"ל כדי לא לומר מכשיר שרץ. חבל שהתנועה הירוקה או ראשה אינו רואה את השווין האזרחי כלפי האוכלוסיה הפלסטינית בישראל בין אם היא בדואית או לא כחלק מטוב האזרחי המחולק לכלל האזרחים ולא רק ליהודים. לצערי עוד נסחוב על גבנו את תוצאות פעילות הנישול של הקק"ל משך שנים רבות. חבל, חבל וחבל!
    מנכ"לית פורום דו קיום בנגב לשוויוןן אזרחי ומחברת הספר "הכפרים שישנם ואינם – הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב"

    • ינואר 21, 2011 בשעה 8:14 pm

      חבל חבל חבל ששוב פעילי המאבק בוחרים את הדרך הגרועה ביותר ליצור דיאלוג עם חברי התנועה הירוקה. התנועה הירוקה היא תנועה של פעילי שטח ולהם פנים רבות. ניתן לראות כי פעילי התנועה הירוקה רוצים ללמוד על הנושא ולפתח דיון בין הפעילים כדי לגבש דעה. יחד עם זאת העקיצות הבלתי פוסקת כלפי הנהגת התנועה והיא עצמה גורמת לי שוב להתחרט על שאנחנו בכלל נכנסים לנושא הזה. אולי היה טוב יותר אם לא היינו מתייחסים לשאלת הפעיל שלכם את אלון טל ומיזמתנו לפרסם אותה כאן. גברת חיה נח, הפסקה האחרונה פשוט לא ראויה. לא רק בכך שהיא מפילה על התנועה הירוקה את האשמה בנושא אלא גם מסלפת את פתיחת הדיון כאילו הוא חריצת דין. לא ראוי. אמרתי מה אני מרגיש על סגנון הדיבור/כתיבה של פעילי המאבק בכמה מקומות וכנראה שכבר די לי. למי שעדיין לא הבין, צורת הדיבור לא מזמינה דיון אלא ששה אלי קרב ומעליבה אותי אישית בתור חבר התנועה ואחר מפעיליה המרכזיים.

      אני מציע לחיה להזמין את חברי התנועה ואלון טל לסיור בשטח. זה נראה לי הרבה יותר יעיל מלנסות לעקוץ שוב ושוב.( אלא אם המטרה כאן היא ליצור חזית פוליטית ולא לעזור לבדואים בשטח ) ונראה שיש גם אפשרות לדיון משותף שהפעיל אופק לקח על עצמו לארגן בירושלים עם תא התנועה ירוקה – מימד.

  20. ערן ברוקוביץ
    ינואר 22, 2011 בשעה 6:58 am

    שלום לכולם,
    אני קורא את שכתבתם ומסתמנים שני צדדים. לא אני לא מתכוון לצד של בעד הבדואים ובצד של נגד. לא נראה לי שמישהו פה הוא נגד הבדואים באיזשהו אופן.
    אני רואה צד שמנסה לעורר דיון עקרוני (ובחלקו מצליח) וצד שמנסה לתת דרור להצהרות והתנצחויות (אם כי בחברת נקודות עקרוניות ועובדתיות חשובות).

    אני בהחלט חושב שהתנועה הירוקה צריכה להשתלב במאבקים לצד אוכלוסיות חלשות ומנוצלות.
    אני חושב שכדי לקיים דיון מוצלח בראש פתוח אנחנו צריכים להמנע מלהעביר ביקורת אישית.
    בדיון מסודר שני הצדדים צריכים לספק עובדות ולהגיע לבסוף אל המסקנה.
    מיכאל, אנא בקש מאלון התייחסות בפורום.
    אם לדעתכם לאלון אין את כל העובדות הרי שצריך בהחלט "לחנך" אותו. אבל לא על ידי השתלחות אישית!!! אני בעד מפגש מסודר עם הנהגת התנועה ופעילי הנגב כדי לראות איך אפשר לשתף פעולה באופן כללי בנגב ואולי באופן פרטני למקרה הנדון. אני מקווה שאלון וחברי ההנהגה (והמזכירות?) ירימו את הכפפה והאנשים פה בפורום יבואו, יסבירו ויצרו דיאלוג ובסיס לשיתוף פעולה. אני קורא לסיור משותף בנגב שיכיר לאנשי התנועה את המצב בשטח ויכיר לאנשים בשטח ולתושבים את התנועה הירוקה. אלון, ראה את זה כחוג בית מורחב.

    ודרך אגב, אם היו יותר אנשים ירוקים בקק"ל אולי היה המצב אחרת. צריך לירק את קק"ל ולא למחוק אנשים מהירוק כי הם בקק"ל…

  21. עוז
    ינואר 22, 2011 בשעה 10:08 am

    עד שיערכו מפגשים פנים מול פנים,
    פתחתי פוסט ויקי באתר הירוקה ואני מציע לכל צד לערוך לתוכו את הטיעונים שלו.
    ויקי הוא פורמט שמשמר את הדיון, לעומת תגובות שהולכות לאיבוד ויש להן זכרון קצר.
    כדי לערוך את הפוסט צריך להירשם לאתר.
    http://www.yeruka.org.il/content/%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%99%D7%91-%D7%95%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D

  22. ינואר 22, 2011 בשעה 2:09 pm

    ערן ברוקוביץ :

    ודרך אגב, אם היו יותר אנשים ירוקים בקק"ל אולי היה המצב אחרת. צריך לירק את קק"ל ולא למחוק אנשים מהירוק כי הם בקק"ל…

    קודם כל לייק לכל התגובה ואני שמח שהצטרפת לדיון.

    ואכן, אם קק"ל הייתה פחות פוליטית ויותר סביבתית כנראה שדברים כאלה לא היו קוראים. לא בעניין הריסות הכפר ויכול להיות שגם השריפה בכרמל הייתה נראה אחרת.
    מכאן אני מסיק שלתנועה הירוקה יש אפשרות לשנות דברים לטובה בדרך שלה.

  23. חיה נח
    ינואר 22, 2011 בשעה 3:01 pm

    למיכאל
    הצענו בפברואר השנה לאלון טל פגישה וסיור לאחר שספרנו לו על עבודת הקקל באזור והוא לא נענה וכתב אלינו שהוא מעדיף לקבל את עמדת מנהל מחוז הדרום בקקל.
    נשמח לארגן עבורכם סיור או פגישה בכפר אלעראקיב כדי שתוכלו להתרשם מפעולות הנישול של הקק"ל וללמוד לולהכיר את הנושא מקרוב

  24. אופק בירנהולץ
    ינואר 22, 2011 בשעה 8:54 pm

    אם כבר הזכרתם זאת – מה היא עמדת מנהל מחוז הדרום בקק"ל בסוגיה?

  1. ינואר 18, 2011 בשעה 10:07 pm
  2. ינואר 21, 2011 בשעה 10:36 am

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: