ראשי > נייר עמדה > נייר עמדה שריפות (בעקבות השריפה בכרמל).

נייר עמדה שריפות (בעקבות השריפה בכרמל).

אנו קוראים לחברי התנועה להגיב, להציע, להעיר ולהאיר. הנייר יעלה לאישור ההנהגה בתחילת ינואר.


דצמבר 2010

צמצום שריפות יער וחורש ומניעת התפשטותם – נייר עמדה

התנועה הירוקה

השריפה הגדולה שפרצה בכרמל ב 2 בדצמבר, 2010 גרמה למותם של 44 איש, להשמדתם של כ-32,000 דונם (32 קמ"ר) של יער נטע-אדם וחורש טבעי, לחורבנם של עשרות בתים, ולמותן של חיות בר ובית שנלכדו בלהבות. התנועה הירוקה כואבת את האבדן ותפעל בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי שמקרים כאלו לא יחזרו. נייר עמדה זה עוסק בדרכים לצמצום ומניעת שריפות יער מתוך חשיבה לטווח ארוך ושימוש בכלים מתחום החינוך, האכיפה והאקולוגיה. עם זאת, הוא אינו עוסק בנושא הארגון מחדש של שרותי הכבאות והתקציבים הדרושים לו.

חשוב לנו לציין ששרותי הכבאות, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים אשר מכבים את השריפות בשטחים הפתוחים עושים עבודת קודש ובמסמך זה אנו מבקשים להניע תהליך שיעזור להם בעבודתם החשובה. מאחר והמודלים של שינוי האקלים מצביעים על ירידה בכמות המשקעים, התייבשות, ומידבור הולך וגובר של ישראל, על מדינת ישראל להיערך בהתאם ולצפות שתדירות השריפות באזורים המיוערים תגבר בשנים הבאות. התנועה הירוקה מבקשת לטפל בשריפות בגישה מערכתית הכוללת תחומים רבים.

יש להדגיש שכל השרפות בישראל מקורן במעשי ידי אדם, טעות, רשלנות או זדון. ככל שאנו מרבים לשמור על הטבע, לטעת ולטפח יערות וחורשים כך גדלה סכנת השריפות והכיבוי קשה יותר. כל שריפה מתחילה מאש קטנה שקל לכבותה, אך אם מאחרים – גם מטוסים מיוחדים מתקשים מאוד לכבות שריפה גדולה ביער וחורש צפופים בתנאי שרב. לכן, בנוסף להערכות נכונה של שרותי הכיבוי וההצלה, יש לתכנן ולבצע גם פעולות מניעה בתחומים שונים. רק היערכות מערכתית משולבת של כל הגורמים תצליח לצמצם את סכנת השריפות בעתיד ולהגדיל סיכויי הכיבוי.

בעקבות השריפה הגדולה של 1989 בכרמל הוקמה ועדה מקצועית, בהשתתפות נציגי כל הגופים הרלוונטיים, נלמדו לקחים והוסקו מסקנות בתחום ממשק צומח (טיפולים כמו דילול, גיזום ורעיה יזומה) לאחר שריפה לצמצום שריפות, כיבוין ושיקום שטחים שרופים; אולם אפילו היום, לאחר 21 שנים ואין ספור שריפות, חלק גדול מההמלצות עדיין מחכה ליישומו. ראוי לציין שהגופים והרשויות המנהלים את החורש והיער בישראל עברו כברת דרך בהתייחסותן לטיפול ביערות לאחר שריפות גדולות. היום מבינים שברוב המקרים, יש לתת לטבע את הזמן להשתקם בעצמו, מבלי מעורבות אגרסיבית של נטיעות ופעולות שיקום נוספות בחורש טבעי שרוף וגם ביערות נטועים. חבלי הארץ שנשרפו ישובו ויתחדשו באופן טבעי להיות מכוסי חורש או יער תוך כ- 20-40 שנים, אך עוד הרבה לפני כן הם יהיו נתונים לשריפה חוזרת ולסיכון רכוש וחיי אדם. יש דוגמאות ליערות, אשר חזרו והשתקמו לאחר שריפה להרכב מינים טוב וטבעי יותר לאחר שקיבלו טיפול מתאים ללא נטיעות. הדבר מקובל על מרבית אנשי המקצוע אך עדיין לא הופנם על ידי הציבור וגם לא על ידי נציגי ממשלה. לכן, גם לאחר השריפה הנוכחית בכרמל, יש להתייעץ עם אקולוגיים וליישם את המלצותיהם כפי שנעשה ביערות הגליל לאחר מלחמת לבנון השנייה.

להלן פירוט הפעילות המוצעת  בתחומים שונים:

חינוך

בישראל אין שריפות טבעיות וכולן מעשה ידי אדם, אם כתוצאה של טעות, רשלנות או זדון. חינוך לא ימנע הצתות, אך הוא עשוי לצמצם שריפות הפורצות מרשלנות, כדוגמת זו האחרונה. על מנת להביא למודעות רבה יותר, התנועה הירוקה תפעל במישורים הבאים:

  • החדרת נושא השריפה ואמצעי הזהירות הנדרשים למערכת החינוך ולצה"ל.
  • החדרת נושא כושר השיקום הטבעי של יערות וחורשים לאחר שריפה למערכת החינוך.
  • שילוט דרכים בולט באזורים המועדים המזהיר מפני שריפות תוך ציון רמת הסכנה היומית, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם.
  • חינוך הציבור לזהירות באש על ידי פרסום ברדיו ובטלוויזיה דוגמת הקמפיין לחיסכון במים.

חקיקה

התנועה הירוקה תפעל לשינוי חקיקה, תקנות והטמעה:

  • חוק האוסר הדלקת אש (בעיר, בכפר וכולל מנגל בחניוני מטיילים) בתנאי מזג אויר קיצוניים (חום רוח ויובש), כפי שיוגדרו בחוק בהתאם להמלצות אנשי המקצוע.
  • התקנת תקנות וכללי זהירות מחייבים בשימוש באש למטרה כל שהיא ובעבודות העלולות להצית אש.
  • הטמעת ההמלצות לממשק מונע-שריפות בתכניות מתאר מקומיות, מחוזיות וארציות.

אכיפה

התנועה הירוקה תפעל להגברת האכיפה למניעת שריפות.

  • רק אכיפת נוקשה תביא לתודעת הציבור את חשיבות הנושא. לכן התנועה תפעל להעמיד לדין את כל האחראים לשריפות ברשלנות ובמזיד.
  • התנועה הירוקה תפעל להעמדה לדין פלילי בגין גרימת נזקים למציתים במזיד וברשלנות, ולחייבם בעלויות הכיבוי או בחלקן.

ממשק שטחים פתוחים, חורש ויער

תכנון וממשק נכונים של שטחים פתוחים חורשים ויערות עם פעילות אנושית אינם יכולים למנוע הצתות אך יכולים לצמצם בהרבה דלקות מטעות או רשלנות ובעיקר להקל על פעולות הכיבוי. לכן, בהמשך להמלצות הועדה מ-1989, התנועה הירוקה תפעל ליישום הפעולות הבאות:

  • התייחסות מרכזית לנושא השריפות בזמן תכנון של שטחים פתוחים, שמורות ויערות.
  • הקמה של אזורי חיץ דלילי צמחייה, אשר יטופלו באופן שוטף (על ידי רעייה יזומה וטיפולים יערניים אחרים):

·           לאורך כבישים.

·           סביב יישובים.

·           סביב מוקדי שריפות מועדים (מזבלות חוקיות או שאינן חוקיות, מפעלים, וכו').

·           סביב חניונים.

·          סביב ערכי טבע נדירים (לדוגמה, חורשת הארבעים בכרמל ומוקדי פריחת שושן צחור).

  • התקנת תשתית מים עילית והכנה לממטרות תותח באזורי החייץ, בעיקר במקומות בהן אין גישה לכבאיות.
  • חלוקת אזורים גדולים כדוגמת הכרמל ליחידות שטח קטנות יותר שתהיינה מופרדות באזורי חייץ עיקריים לאורך הרכסים. אזורי החייץ האלה יהיו ברוחב גדול מזה הנהוג היום, עם דרכי רכב ואספקת מים ויהוו את קווי הלחימה העיקריים באש של כוחות קרקע ואויר.
  • מיקום אזורי החייץ ייקבעו על ידי הרשות הרלוונטית המנהלת את האזור, על מנת למנוע פגיעה של הקמת אזורי החייץ בערכי הטבע והנוף באזור.
  • אזורי החייץ יהיו נתונים לטיפול שוטף ובעיקר רעייה יזומה.
  • הטיפול המונע לשריפות צריך לבוא ממקורות יעודיים לכך (תקציב המדינה וחברות ביטוח) ולא מהתקציב השוטף של הגופים (קק"ל ורט"ג).

תשתיות וכיבוי

למרות שנייר עמדה זה לא עוסק בשינוי מערך הכבאות בארץ, התנועה הירוקה מתחייבת לפעול להקמת תשתיות הכיבוי הבאות:

  • ריכוז תשתיות כיבוי: דרכים וקווי מים באזורי החייץ.
  • שימוש בחומרי כיבוי יעילים יותר ממים גם בכבאיות ולא רק במטוסים.
  • בניית תכנית הכשרה ספציפית של אנשי שרותי הכבאות והצלה בנושא כיבוי שריפות יער וחורש. הכשרה שאינה קיימת היום.
  • הכשרת מספר מקורות אספקה של חומרים מעכבי בעירה וניהול מחסני חרום בהם יהיה מלאי חמרים כאלו דרך קבע.
  • רכישת מטוסי כיבוי יעודיים.
  • הצבת מטוסי כיבוי בכוננות בימים עם מזג אויר קיצוני (חם יבש ורוח).
  • חתימה על הסכמים לשיתוף פעולה לכיבוי וכיבוי אווירי עם מדינות שכנות בעלות ניסיון בשריפות יער וחורש.
  • יצירת נוהל עבודה לשריפות גדולות שיכלול פינוי אזרחים, מאחר ומחקרים מראים כי רוב האזרחים שנהרגו בשריפות נהרגו בעת פינוי לא נכון.

לסיכום:

הנושאים שפורטו אינם מהווים רשימה סופית וכוללת, אלא רק את עיקרי הנושאים שהתנועה הירוקה תטפל בהם לכשתיבחר לכנסת. התנועה הירוקה קוראת כבר כעת להקמת גוף מקצועי בלתי תלוי לנושא שריפות שיכלול נציגים של הגופים המנהלים (קק”ל ורט"ג) יחד עם גורמים ממשלתיים ואנשי אקדמיה החוקרים נושאים רלוונטיים. גוף זה ידאג לעדכון ההמלצות וינסח מדיניות לאומית לשיקום שטחים שרופים וממשק לצמצום הסכנות משריפות בשטחים פתוחים שלא נשרפו. הגוף יקבל גם סמכויות ומקורות שיאפשרו לו לתקצב, לתאם ולבדוק את הביצוע של המדיניות.

התנועה הירוקה מקווה שהפעם תהיה התייחסות רצינית יותר וימצאו גם התקציבים הדרושים ליישום ההמלצות. אין ספק שהתקציב הדרוש לביצוע המלצות אלו נמוך בהרבה מזה המוצא על כיבוי שרפות גדולות והנזקים החמורים שהן גורמות, ולמחיר חיי אדם אין מחיר.

מודעות פרסומת
  1. Oshri Hilzenrath
    דצמבר 19, 2010 ב- 8:01 pm

    בסה"כ נייר טוב.
    לדעתי צריך להקצות לכל פארק ולכל שמורה החל מגודל מסויים תקן של אדם שיגור בה או יעשה משמרות במבנה קבע בתוכה – ואשר יכול להגיב 24 שעות ביממה למצבי חירום ויהיה בעל סמכויות לאכוף חוקים שונים – מהגנה על חיות בר ועד איסורים על הדלקת אש שלא באיזורים מיועדים והשלכת זבל.

    באיזורים קטנים יותר צריכה להיות נוכחות יומיומית גם אם אין בה מבנה קבע.
    אולי רצוי שמבנה הקבע יהיה משולב במגדל תצפית.

    בכל מקרה יהיה באחריותם של אותם אנשים לעשות סיור קבוע המכסה את כל השטח – מדי יום – בכל פארק ושמורה בארץ.
    על אדם זה לשאת נשק – ולהיות בעל סמכויות שיטור.
    רצוי מאוד שלאדם זה יהיה ידע בגששות והישרדות. (יהיה טוב מאוד אם יעבור הכשרה הדומה לזו של מדריכי של ארגון שומרי הגן)

    קישור לתיאור התפקיד הזה כמקובל בארה"ב:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Park_ranger

  2. דצמבר 20, 2010 ב- 11:17 pm

    לא הבנתי למה אין התייחסות למערך הכבאות ולתקציבים הדרושים לו?
    באופן כללי נדמה שיש התעלמות מנושא הגדלת התקציב הממשלתי הכל כך נחוצה. זו סוגיה פוליטית מהמדרגה הראשונה ומפלגה חברתית סביבתית חייבת לנקוט בה עמדה.
    הממשלות מפריטות את השירותים כבר 30 שנה וזו אחת התוצאות של העניין הזה. חייבים לשים על זה דגש.

    • גידי נאמן
      דצמבר 30, 2010 ב- 11:57 pm

      לא התיחסנו לנושא משום שאין לנו מומחים בתחום זה.
      למרות זאת הוספנו כעת סעיף כללי ופרוט לגבי שריפות יער.

  3. ענת קידר
    דצמבר 23, 2010 ב- 5:46 am

    נייר עמדה טוב ,
    יש להחזיר את פעילות מגדלי התצפיות כבעבר ,
    להקים מערך יערנים תצפיתניים על מגדלי התצפית ולאיישם ל 24 שעות ,(כמובן במשמרות )
    להציע למדינה להכשיר לתחום זה אברכי מדינה במקום לתת להם תקציבים ,להכשיר אותם למקצוע ולהתפרנס בכבוד .
    בעקבות הסיור וההסברים ממיטב המומחים בסיור בכרמל ,
    לדלל את החורש ,לא לנטוע עוד עצים ובמיוחד לא אורנים ,
    הוכח כבר שזו הייתה טעות ובכייה לדורות לנטוע עצי אורנים ועצי אקליפטוס שאינם
    מתאימים לישראל וחסרונם עולה על יתרונם .
    לשוב ולחזק את עצי ארץ ישראל כעצי אלונים ,חרובים .

    • גידי נאמן
      דצמבר 31, 2010 ב- 12:00 am

      היום יש שיטות חדשות של חישה מרחוק לאיתור שריפות. השאלה מה עושים עם המידע הזה.
      מאוד פופולרי להאשים את האורנים אבל יש לזכור שבכרמל יש אורנים טבעיים רבים שהם אוכלוסייה מיוחדת בין כל האורנים מסביב לים התיכון. אנו מצווים לשמור עליהם למרות שהם דליקים. בכל מקרה לא צריך לטעת אורנים – אחריהשריפה הם נובטים בהמוניהם!

  4. אורן קולודני
    דצמבר 25, 2010 ב- 10:46 pm

    הצעה לפעילות פשוטה ופרקטית של שיתוף הציבור בשיקום:
    פיזור בלוטי אלון וזרעים אחרים של חורש ים תיכוני בשטח השרוף.
    הרעיון פשוט: בכדי לאפשר שיקום לחברת צומח מאוזנת יותר משהייתה לפני השריפה (במידה רבה בעקבות נטיעות; האורנים הטבעיים בכרמל היו רק אחוז מזערי מהצומח בתחילת המאה הקודמת), ושאחוז האורנים בה נמוך יותר, אפשר לתמוך במינים המאפיינים חברת צומח של אלון ואלה. אפשר לאסוף בלוטי אלונים מהסביבה הקרובה, מחלקות שלא נשרפו, ולפזרם (או אפילו לזרעם) בשטחים השרופים – ובייחוד בראשי השלוחות, לשם לא יוכלו להתפשט בעצמם בעשורים הקרובים, שכן ההפצה שלהם – בניגוד לאורן – אינה באמצעות רוח. בניגוד לאורן, זרעי האלון אינם עמידים כלל לשריפה, ולכן אם לא יפוזרו, הם יתחילו את המאבק עם האורנים על אור וקרקע באיחור של עשור או שניים… חשוב להקפיד: א. שכל הזרעים המפוזרים יהיו מהסביבה הקרובה (ולא מהרי ירושלים או הגליל, למשל), כדי למנוע ערבוב לא טבעי בין אוכלוסיות. ב. להימנע מירידה מאסיבית משבילים, שכן השטח החשוף פגיע במיוחד.
    חשוב להכיר בכך שהעשייה הזו אינה יעילה במיוחד, שכן רק אחוז קטן מהבלוטים ינבוט וייקלט, אבל גם המעט הזה עשוי להיות משמעותי ויש חשיבות רבה (בעיני) לתחושת ההשתתפות ונטילת החלק שעשויה לצמוח ממפעל כזה למשתתפים בו. מבחינה סביבתית – אפשר להתווכח על התרומה בפועל של פעילות כזו, אך אין ספק שאין בה חשש לנזק אקולוגי, בניגוד לאסטרטגיות שיקומיות אחרות.

  5. שי לוי
    דצמבר 26, 2010 ב- 11:06 pm

    לדעתי הנייר טוב, בהמשך לדבריו של אורי הייתי מוסיף ומדגיש את נושא ארגון כוח הכבאות מחדש במסגרת כוחות הביטחון, זאת על מנת לקבל מעטפת ניהול נכונה במצבי חירום (דבר שגם ימנע תופעות של חוסר תיאום בין הכוחות בשטח וגם יוסיף משאבים קריטיים כגון מזלט"ים וכולי)

    • גידי נאמן
      דצמבר 31, 2010 ב- 12:01 am

      אכן הוספנו סעיף זה.

  6. דצמבר 30, 2010 ב- 3:21 pm

    באמת חסרה התייחסות לתקציבים, כפי שהגיב מעלי אורי.. אולי בפוסט הבא?

  7. גידי נאמן
    דצמבר 30, 2010 ב- 11:55 pm

    Oshri Hilzenrath :בסה"כ נייר טוב.לדעתי צריך להקצות לכל פארק ולכל שמורה החל מגודל מסויים תקן של אדם שיגור בה או יעשה משמרות במבנה קבע בתוכה – ואשר יכול להגיב 24 שעות ביממה למצבי חירום ויהיה בעל סמכויות לאכוף חוקים שונים – מהגנה על חיות בר ועד איסורים על הדלקת אש שלא באיזורים מיועדים והשלכת זבל.
    באיזורים קטנים יותר צריכה להיות נוכחות יומיומית גם אם אין בה מבנה קבע.אולי רצוי שמבנה הקבע יהיה משולב במגדל תצפית.
    בכל מקרה יהיה באחריותם של אותם אנשים לעשות סיור קבוע המכסה את כל השטח – מדי יום – בכל פארק ושמורה בארץ.על אדם זה לשאת נשק – ולהיות בעל סמכויות שיטור.רצוי מאוד שלאדם זה יהיה ידע בגששות והישרדות. (יהיה טוב מאוד אם יעבור הכשרה הדומה לזו של מדריכי של ארגון שומרי הגן)
    קישור לתיאור התפקיד הזה כמקובל בארה"ב:http://en.wikipedia.org/wiki/Park_ranger

    פקחים נוספים ואזרחים שומרי חוק – זה חשוב וטוב, אבל זה לא הפתרון לבעיית השריפות. כמו שאין די שוטרים לפזרם בכל רחוב למניעת אלימות לעולם לא יהיו מספיק פקחים לשמור על כל מטייל ולמצוא בזמן כל מצית. היום יש שיטות מודרניות של חישה מרחוק לאיתור מהיר של שריפותץ הבעיה היא מה עושים עם המידע.

  8. איל גיא חיים
    ינואר 1, 2011 ב- 11:10 pm

    השחיתות הורגת
    ביחד אפשר לעצור את זה
    http://www.facebook.com/pages/wzrym-t-hswn-hb-ky-srypwt-l-qwrwt-srypwt-ngrmwt/183735801639800

  9. איל גיא חיים
    ינואר 1, 2011 ב- 11:15 pm

    מענין שבמקום היסעורים של חיל האוויר עם מיכלי ענק שנשאו מי ים בחינם וכיבו באופן רציני הפריטו את יחידת הכיבוי של חיל האוויר לטובת כים ניר שפועלת באמצעות פייפרים עם מיכלים זעירים שממולאים בכימיקלים שעולים הון תועפות ולא עושים את אותה עבודה, הרבה הרבה פחות בעלות הרבה יותר גבוהה. למי זה טוב?
    לטייסים של חיל האוויר שיוצאים מהחיל לעבודה ריווחית, למשפחת עופר שמספקת את הכימיקלים ועוד יותר מזה , הכימיקלים שקונים כי "רק להם יש תקן" הם מיוצאים על ידי כיל לצרפת, שם מוסיפים להם צבע אדום ומחזירים לארץ ומוכרים בעלות של פי 10 שבה גלומה גם ההשטה באוניות צים…
    חבל לעזור למהלך ההפרטה ויקור העלות לטובת אינטרסנטים, הכי יעיל זה לרשת אזורים בצנרת יעודית לכיבוי שריפות במים , חישוף ושמירה ולא לקנות בדיעבד את הפתרונות היקרים ביותר…

  10. אריה עשת
    ינואר 8, 2011 ב- 5:15 pm

    ישנם נושאים עקרוניים אשר חסרים לטעמי בנייר העמדה שבעקרון הינו טוב ומקיף.
    1 הכשרת כח אדם מקצועי ייעודי לטיפול בשרפות יער במסגרת שרותי הכבאות.
    בארה"ב ובארופה יש בתי ספר ותורה כתובה לטיפול בנושא הייחודי הזה.
    לוחמי האש הם העילית שעוברת אימונים קשים ומפרכים והכשרה מקצועית ממושכת.
    בישראל, הכשרת הכבאים מתמקדת בעיקר בכיבוי עירוני ותעשיתי וכיבוי שרפות יער ושטחים
    פתוחים הינו זניח ושולי והתוצאות בהתאם.
    2. מיפוי ואיתור השטחים הנתונים לסיכון גבוה ותכנון מערכת דרכים שתיתן אפשרות
    לרכבי הכיבוי להכנס אליהם.כולל רחבות לתמרון.
    3. הכשרת קבוצות מתנדבים בישובים להגנה על חייהם, בתיהם ורכושם.
    כולל שימוש בצינורות וזרנוקים, נקודות מילוי לכבאיות והכוונת רכבי בטחון לסוגיהם.
    4 כוננות מוגברת בימי שרב וסיכון גבוה כולל צופים .
    5. הגברת האכיפה והענישה לטיפול במציתים באמצעות חקיקה.
    6. הכוונת התנועה וחסימת צירי דרכים באמצעות כלי טיס מאויש על ידי איש מקצוע הבקי
    בשרפות יער ושטחים פתוחים או מזל"ט שיעביר מידע לחפ"ק בזמן אמיתי וקביעת מפקד מנוסה
    בעל הכשרה רחבה בתחום זה שיהיה המחליט הבלעדי על פתיחה וסגירה של צירים.
    7. קיום תרגיל מפקדות בתחילת כל עונה לקביעת גזרות האחריות והפיקוד בין כל הגורמים
    המשתתפים בשרפות גדולות כגון:שרותי הכבאות, משטרת התנועה,חיל האוויר,צה"ל, קק"ל, רט"ג ,פיקוד העורף,ישובים.
    8. כתיבת מערך הנחיות מובנה שיעודכן כל שנה ויופץ בין הגורמים.
    9 בהתאם ללקחי מלחמת לבנון השניה יש להערך גם לכיבוי שרפות כתוצאה מנפילות תחת אש.
    ולא לאלתר כפי שנעשה בהרי נפתלי ובגליל המערבי.
    לסיכום:
    אלה עיקרי הדברים, כמובן שיש עוד.
    מאז 1978 תועדו מאות שרפות בכרמל לפחות 10 מתוכן בהיקף שעלה על 1200 דונם.
    מסיבות שונות המצב מחמיר. אסור לנו להמשיך בשיגרה. חייבים לעשות כל שניתן כדי שאסון
    הכרמל לא יקרה שוב.
    אריה עשת – גמלאי קק"ל
    עד אפריל 2009 מנהל אזור גליל מערבי כרמל בקק"ל

  11. שי לוי
    פברואר 21, 2011 ב- 10:52 am

    מן הראוי לציין שמסמך זה נכתב ע"י פרופ' גידי נאמן ושי לוי
    http://www.shaylevy.com

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: