ראשי > פרשת השבוע > פרשת השבוע – וַיִּגַּשׁ

פרשת השבוע – וַיִּגַּשׁ

"שבע השנים הרעות" היו בעצם טובות מאד לשני אנשים: ליוסף ולפרעה. היום מצרים הפרעונית מתקשרת מיידית לתמונות של פאר מלכותי ומבני-ענק קולוסאליים, שנבנו בדמם של המוני עבדים; "פרעה" הפך לשם נרדף לאל עלי-אדמות, בעוד כל עמו עם-עבדים. בפרשת "ויגש" מסתבר שלא תמיד היתה מצרים כה מקוטבת: מסתבר שיוסף הוא האחראי לשינוי. בעוד ש"השנים הטובות" זכו בתורה לאזכור קצרצר של 3 פסוקים (מא 47-49), הרי שפרשתנו מתעכבת רבות בתיאור שנות הרעב (בראשית מז 13-26) – הן שנות המפנה ההסטורי.

התהליך מתואר שלב-אחר-שלב. בתחילה המצרים הרעבים קונים מיוסף אוכל בכסף, למעשה בכל הכסף שניתן להשיג: "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף… וַיִּתֹּם הַכֶּסֶף, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאֶרֶץ כְּנַעַן" (מז 14-15); אח"כ המצרים מוסרים לשליטת פרעה, באמצעות יוסף, את כל ההון החקלאי ("וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף לֶחֶם בַּסּוּסִים וּבְמִקְנֵה הַצֹּאן וּבְמִקְנֵה הַבָּקָר, וּבַחֲמֹרִים" (17)). השלב השלישי כבר בלתי-הפיך – העם המצרי הרעב מוותר על כל קרקעותיו, ונותר באמת חסר-כל. במהלך זה אובדת כל תקווה. העם המצרי – שהיה  לפני-כן מבוסס, עצמאי, עם חופשי – הופך לעם של עבדים. הקשר בין אובדן הבסיס הכלכלי ובסיס הקרקע לבין אובדן העצמאות כה ברור למצרים, עד שנדמה שהם מעדיפים להמכר רשמית לעבדים עוד בטרם ימכרו את אדמתם: "גַּם-אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ–קְנֵה-אֹתָנוּ וְאֶת-אַדְמָתֵנוּ, בַּלָּחֶם; וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ, עֲבָדִים לְפַרְעֹה" (19).

במובן מסויים, פרשת "ויגש" היא התיאור הראשון בהסטוריה של  הדינמיקה של חברה קפיטליסטית. הפרשה מציגה את הצימוד בין בעלות  על רכוש, על נכסים ועל קרקעות לבין כוח ושלטון פוליטיים; ומדגישה איך כאשר הבעלות אט-אט מתנקזת כולה למוקד יחיד, התוצאה היא עבדות לכל האחרים. תיאור תהליך שכזה היה מכונה היום "מרקסיסטי". זהו גם תיאור ראשון של תוצאותיו של העדר סולידריות אנושית וחברתית: יוסף אמנם קידם את עצמו מאד כמשנה לפרעה, אך במחיר רמיסת זכויותיהם של המצרים כולם (חוקית, רק חוקית…). כפרס על כך הוא ומשפחת ישראל זכו זמנית לחסדים מפרעה ("אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ" (6)). אולם מטיבו של שלטון להתחלף, וכידוע קם פרעה חדש "אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א 8). השלטון חדש כבר לא נזקק ליוסף, וכך הפכו גם בני-ישראל, כמו המצרים לפניהם, לעבדים לפרעה.

פעמים רבות תחזור התורה ותתייחס לתקופת העבדות במצרים; פעמים תצדיק ציוויים מוסריים בטיעון "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (למשל "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כב, כ), "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא יט, לג- לד), "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י, יז-יט)). דומה שמאז ועד היום בולט בתרבות היהודית והישראלית שיח של מסכנות ושל קרבנוּת: בין אם המדובר בהצדקה-עצמית בהיותנו הקורבן (“Hasn’t the Jewish People suffered enough?!”), או בתחינות והפצרות-רחמים ,של וכלפי קרבנות-לשעבר ("איך עם שסבל כ"כ הרבה יכול לגרום סבל שכזה לאחרים??").

אכן, תקופת ממושכת של סבל מטבעה להשכיח את שקדם לה, ולהוות מעין "נקודת אפס" הסטורית כלפי העתיד. כך טבעי שהתודעה הישראלית תשכח הכל פרט לתקופות החורבן; אך טבעי שספרות הקודש תשכח את תקופת יוסף.

אולי דווקא בשל-כך התיאור היחיד של ימי יוסף, של התקופה שלפני העבדות, זוכה לאריכות ולבולטות שכזו; אולי יש כאן לקח נוסף. על סיפורו של יוסף בפרשת "ויגש" לסמן לנו תמרור-אזהרה מפני ההידרדרות, ןלאתגר אותנו לשיח של אחריות.כדאי לזכור שגם חברה חזקה ועצמאית עלולה להיגרר לויתור על נכסיה החומריים והפוליטיים; ושבכמה שנים רעות יכול להספיק שלטון יהיר לדרדר חופש אזרחי ואנושי לעבדות. כדאי לזכור שהכרסום בזכויות האדם והאזרח תמיד התקדם צעד-צעד, שלב-שלב, וכדאי לנו לזכור וללמוד מהם השלבים.

מעל כל זאת, כדאי לנו לזכור את ערכה של הסולידריות, ואת הסכנה שבהעדרה; ולהבין ששנים בהן השלטון מצמצם בזכויות חלק מהאזרחים לטובת אחרים, הן בסופו של דבר שנים רעות לכולם.

מאת: אופק בירנהולץ. יו"ר סניף ירושלים של התנועה הירוקה

מודעות פרסומת
:קטגוריותפרשת השבוע
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: