ראשי > מדיניות > תמלוגי הגז – היכן קולה של התנועה הירוקה? אורי אפלבוים

תמלוגי הגז – היכן קולה של התנועה הירוקה? אורי אפלבוים

תמלוגי הגז – היכן קולה של התנועה הירוקה?
זה זמן רב אני מחכה לנייר עמדה מסודר, או סתם הבעת עמדה ברורה של הנהגת התנועה בנוגע לחלוקת הרווחים מתגליות הגז. עד שיגיע הנייר הזה, אנסה לפרט כאן את דעתי לגבי מה צריכה להיות עמדתנו.
התנועה הירוקה היא נציבת הדורות הבאים של הפוליטיקה הישראלית. זה מקור כוחה, זוהי ה"שמש" שלה (בהמשך לדיון על "הדרך הביתה"…)
ככזו, היא מוכרחה לאתגר את המלצות ועדת ששינסקי, ואת המניעים והיעדים שהנחו אותה בהגעה למסקנותיה.

קראתי בעיון רב את דו"ח הביניים של הועדה כמו גם את הדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שנמסר ליחימוביץ ושאמה. משני המסמכים עולה תמונה ברורה וזהה, כאילו שני האינטרסים היחידים בטיפול באוצר הגז הם: 1) מירוב הרווח למדינה על השימוש במשאבים ו 2) מיצוי מהיר ככל הניתן של הפוטנציאל (כלומר- עידוד משקיעים לגילוי והפקה של הגז).
שני היעדים הללו מתעלמים מהעובדה הברורה שמאגרי הגז האלה שייכים גם לילדינו ולילדיהם. כלומר, חייב להיות יעד שלישי והוא מירוב התועלת לדורות הבאים. כמו תמיד, במידה מסויימת, יעד זה ונגזרותיו מתנגשים עם הנגזרות של שני היעדים הקודמים (אשר מתנגשים ביניהם). על החלטות המדינה לשקלל את שלושת היעדים גם יחד.
דרך אגב, עלי לציין שבכתב המינוי שקיבלה הועדה לא מצויינים שני היעדים הללו, כלומר יכולה היתה הועדה לומר שהמלצותיה נועדו, בין השאר לדאוג לתועלת מקסימלית גם לדורות הבאים. בפועל התייחסה הועדה ליעדים 1 ו 2, כאמור.
כיצד אמורה ההסתכלות על הדורות הבאים להשפיע על ההחלטות של המדינה לגבי התמלוגים?
ההתייחסות לגז הטבעי מושפעת בראש ובראשונה מהיותו משאב מתכלה. גם הכמות העצומה שנתגלתה באגן המזרחי של הים התיכון היא סופית. כמו כן, המשאב הוא בבעלות המדינה, כלומר בבעלות כלל אזרחיה, בעבר, בהווה ובעתיד. מובן לכל בר דעת היום, שכלכלה ברת קיימא חייבת להיות מבוססת על אנרגיות מתחדשות ולא רק על אנרגיות ממקורות מתכלים. כל ההנחות הללו משפיעות, לדעתי, על המסקנות במספר אופנים.
ככלל, הכיוון הנגזר מיעדים ברי קיימא הם גילוי וחיפוש מואצים (תוך התחשבות בנזקים סביבתיים) לעומת הפקה מדודה ומרוסנת.
המסמך של מרכז המחקר מסתיים בתיאור של היתרונות והחסרונות בהגדלת חלקה של המדינה ברווחים. מתוך ששת החסרונות הנמנים שם, לפחות ארבעה הופכים ליתרונות כשמתבוננים בהם בעיניים של תכנון בר קיימא.
הנה ה"חסרונות" כפי שמתוארים במסמך:
א.
  • שוק הגז בישראל הוא ראשוני ויש בו שני ספקים בלבד. הגדלת התמלוגים או המס עשויה להתגלגל בחלקה על הלקוחות (בעיקר חברות לייצור חשמל ומפעלי תעשייה) ועל כלל הציבור בישראל;
"גלגול" הרווחים על הצרכן אינו בהכרח שלילי, אם מבוצע במידה נכונה, שכן הוא מהווה הבטחה להמשך התייעלות אנרגטית וחסכון. מכיון שהגז הוא משאב מתכלה, יהיה גרוע מאד אם חברות ייצור החשמל בישראל "יתמכרו" לגז שהינו זול בצורה משמעותית מהדלקים המסופקים כיום. תהליך כזה יעכב פיתוח של אנרגיות ממקורות מתחדשים שהוא קריטי לפיתוח בר קיימא. דרך אגב, גם בהיבט השוויון בחלוקה בין האזרחים היום, הסעיף הזה אינו חסרון. כלל הציבור אינו צורך אנרגיה באופן שווה, אולם זכותו ליהנות מהמשאבים באופן שווה. לכן ראוי שכל אזרח יקבל את חלקו ברווחים באופן שווה, וכל מי שעושה שימוש בגז ישלם על פי צריכתו. מי שצורך יותר- ישלם יותר.
ב.
  • כאשר חלק הממשלה קטן יחסית הדבר עשוי להביא להשקעות רבות יותר, וייתכן שעדיף שיעור נמוך של חלק המדינה בהכנסות גבוהות משיעור גבוה של חלק המדינה בהכנסות נמוכות;
כוונת הסעיף הזה לומר, שייתכן ועדיף מצב שבו המדינה תקבל רק חלק קטן מהרווחים, וכתוצאה מכך היזמים יפיקו הרבה מאוד גז וימכרו אותו בקלות, וכך הסך הכולל של הכנסות המדינה יעלה. או בקיצור- המדינה מוכרת המון, ובזול, וכך מרוויחה (לכאורה) יותר. השיקול הזה היה עשוי להיות נכון למשאב שאינו מתכלה, אבל מתוך ראייה של תכנון בר קיימא מובן שעדיף למדינה שיעור גבוה מהכנסות נמוכות, ולא להיפך. (למכור מעט ולהרוויח הרבה, שכן הסחורה הולכת ומתכלה). מהטבלה המוצגת במסמך המחקר ניתן לראות למשל, שבבריטניה מופקים בכל שנה יותר מחמישית מכמות הגז שבעתודותיה, כלומר בקצב הזה יתכלו אוצורות הגז שלה בתוך חמש שנים. נכון, כרגע בריטניה מרוויחה מזה המון כסף, אבל מה אחר כך? מסקנה: הפקה מרוסנת היא אינטרס חשוב ביותר של המדינה.
ג.
  • הגדלת התמלוגים על הפקה מקומית של גז טבעי עשויה להקטין את הכדאיות הכלכלית של יצרנים מקומיים קיימים ועתידיים בתחרות עם ספקים זרים (כיום חברת EMG);

גם בהיבט התחרות צריך להסתכל על הפקה מרוסנת כיתרון. בהיותו משאב מתכלה, מובטח כי לאורך זמן ערך הגז רק ילך ויעלה ולכן אין שום בעיה לקנות כרגע את הגז בזול ממצרים אם הם רוצים למכור מהר, ולהשאר עם עתודות גדולות שערכן רק יעלה. מבחינה גיאו- פוליטית מובן שצריך לתמרץ חיפוש וגילוי של מאגרים ועתודות, אבל בהחלט לא לעודד הפקה מהירה מדי.
(EMG היא החברה המצרית שמספקת גז לחברת החשמל בישראל כיום)
ד.
  • המעבר לשימוש בגז טבעי מביא לחיסכון ניכר למשק ולהקטנת זיהום האוויר. הגדלת התמלוגים או המס עלולה לעכב את התהליך הזה ולהקטין את הפירות הכלכליים והסביבתיים למשק.
לגבי הפירות הסביבתיים, התנועה הירוקה צריכה להיות הראשונה שתבהיר שמחיר זול מדי של דלק מתכלה הוא לא טוב לסביבה. נכון ששימוש בגז מקטין את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה לעומת שימוש בנפט/פחם, אולם כבר היום מחיר הגז שמוכרת EMG זול בהרבה ממחירי הפחם והנפט כך שהמשק עובר במהירות לשימוש בגז. לכן, מחיר זול עוד יותר לא ישנה את התהליך, ולעומת זאת יעכב תהליכי ייעול וחיסכון במשק האנרגיה, כמו גם פיתוח אנרגיות ממקורות מתחדשים.
אז אלה ה"חסרונות" שמצא המסמך בהגדלת חלק המדינה ברווחים.
וזה עודהמסמך של מרכז המחקר הבלתי תלוי של הכנסת. איפה נציב הדורות הבאים כשצריך אותו? מה תחליט הממשלה, שלא נבחרת על ידי הדורות הבאים…?
לסיכום, התנועה הירוקה צריכה להעלות למודעות את הנושא של תכנון בר קיימא של משק האנרגיה. יש לקרוא להעלאה מהותית של התמלוגים, או המס הייעודי,  גם במחיר של העלאת התעריף ללקוח. דבר זה ישמש גם כמנגנון למימוש הבעלות של האזרחים על הגז, ובנוסף כמנגנון לריסון ההפקה ולמניעת האטה בייעול האנרגטי של המשק.
במקביל, יש לתמרץ את החיפושים עצמם בכדי שעתודות הגז שבבעלותינו יהיו ברורות וזמינות.
לאחר מכן יש לקרוא להקמת קרן רווחים בדומה לנעשה בנורווגיה, קיומה של קרן כזו ימנע את ה"מחלה ההולנדית" ויאפשר חלוקה צודקת של הרווחים לאורך הדורות.
זו הזדמנות פז של התנועה הירוקה להוביל מאבק אמיתי שמייצג, לדעתי, את כל מה שאנחנו מאמינים בו. אפשר לארגן כנסים מקומיים של התנועה שיסבירו לאזרחים בהצגה ברורה את ההמלצות של הועדה ואת השלכותיהן מרחיקות הלכת. אפשר להציג עמדה ברורה זו לועדה שתערוך בקרוב סבב נוסף של פגישות עם הציבור. מסר כמתואר בפוסט הוא שונה מהשיח שמובילה "פעולה אזרחית", ומשלים אותו. מוכרחים קודם לכן לקבל עמדה ברורה ומפורטת של התנועה.
בינתיים, אנא כנסו לאתר שיתוף הציבור של הממשלה שמפרסם את הדו"חות והגיבו שם. חשוב מאד להשמיע גם שם את קולנו כי לטייקונים יש אנשים שיעשו זאת בתשלום.
שבוע טוב
אורי.
0544754664
מערכת הבלוג: לרשימת הבלוגים שתומכים במאבק על התמלוגים באתר עבודה שחורה
מודעות פרסומת
:קטגוריותמדיניות תגיות:
  1. נובמבר 20, 2010 בשעה 11:42 pm

    על הצד הסביבתי וכל הנוגע לאנרגיות מתחדשות דיברה חברת הנהגת התנועה, יעל כהן פארן, בכנס תמלוגי הגז הראשון. אך גם כאן כמו במקרים רבים אצלנו בתנועה היא לא הייתה מזוהה עם התנועה אלה כנציגת הפורום לאנרגיה. מעבר לכך בכנס זה היו שני דוברים מהתנועה ואבי דבוש שבעצם היה המארגן. כך שכאן אנחנו יכול לראות בדיוק את הפספוס הגדול שלנו בקידום התנועה. מזל שאני הייתי שם עם שירי וייצגנו את התנועה עם החולצות בקהל.
    יעל כהן פארן בכנס להעלת תמלוגי הגז

  2. נובמבר 21, 2010 בשעה 12:51 am

    ויש גם את מאמר הדעה שלה באתר התנועה עד מלפני תחילת המאבק על התמלוגים

  3. נובמבר 21, 2010 בשעה 2:42 am

    אעפי שהנמענים הם הנהגת התנועה הוספתי את הבלוג לפה
    http://www.blacklabor.org/?page_id=23667
    אודה לכם אם תוסיפו את הקישור הזה לתחתית הטקסט כעוד אמצעי לעזור למאבק:
    http://www.blacklabor.org/?p=23786

  4. דן מייזליש
    נובמבר 21, 2010 בשעה 10:39 pm

    רעיון חזק ומעניין. הנקודה החשובה היא באמת כיצד מונעים הגברה של צריכת אנרגיה ומעודדים ריסון. לגבי מיתון קצב ההכנסות – מדובר בסוג של השקעה ספוקלטיבית על עתיד הגז, כך שעדיף להתמקד במקסום ההכנסות היום, ואולי את הכסף לשמור בצד לדורות הבאים.

  5. נובמבר 21, 2010 בשעה 11:45 pm

    דן, מובן שהנקודה המרכזית היא איך מונעים הגברה של צריכת אנרגיה.
    לגבי ההערה שלך על ההשקעה הספקולטיבית, אני חושב שזה לא לגמרי נכון, שכן הגז הוא משאב אנרגיה אסטרטגי. בבעלות על משאבי אנרגיה יש ערך כלכלי לא רק במובן הפיננסי המיידי אלא גם במובנים של עצמאות המשק ויציבותו. רוצה לומר, גם עם מחירו בעולם ירד, לשליטה במשאב אנרגיה חשוב וזמין כל כך תהיה משמעות כלכלית אדירה לאורך השנים. את היתרון הזה חובה עלינו לשמר לאורך זמן ארוך ככל הניתן. אם כרגע, EMG מוכנה למכור לנו גז במחיר שהוא כמחצית ממחיר הנפט (דרך אגב, היא עושה זאת למרות שחלק המדינה מצרים ברווחים הוא כ75%…) אז אני לא רואה סיבה למדינת ישראל כבעלת הגז להזדרז ולמכור במחיר זול יותר. אפילו אם מדינת ישראל היא גם הלקוח.

    ועוד לא התחלנו לדבר על הפקה מרוסנת שתחייב פחות מתקני קליטה שישמשו ליותר שנים ויגזלו פחות שטחים פתוחים ועוד נושאים קשורים שמחייבים עמדה ברורה של התנועה.

  6. נובמבר 23, 2010 בשעה 10:18 pm

    1. ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת ששינסקי, יוג'ין קנדל מבצע אאוטינג לשיא תפוקת הנפט

    קנדל דיבר על הגז גם בקונטקסט גלובלי. "מדובר בתוכנית להקטנת תלות בנפט בתחבורה בעולם. נראה קצת יומרני ולא ברור למה אנחנו צריכים לעסוק בזה, אבל זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר. למה נפט? כי לפי הערכות רבות, יש סיכוי לא מבוטל שמחיר הנפט יגיע למחיר של 150-200 דולר לחבית".

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101123_50120100032

    יש היום הערכה גדלה והולכת לכך שהנפט יתייקר בגלל התייקרות אנרגטית שלו – רוב עתודות הנפט בעולם כיום – מעל 70 אחוז, הן עתודות של נפט כבד, כבד מאד, פצלי שמן או נפט בלתי מוכח. תפוקת הנפט העולמית היא במישור כבר 5 שנים, וארגוני האנרגיה הגדולים מצמצמים את התחזיות האופטימיות שלהם לגבי כמה נפט יהיה בעתיד.

    שיא תפוקת הנפט אינו לבד, לידו יש את שיא תפוקת הגז, שיא תפוקת האורניום ובעתיד גם שיא תפוקת הפחם. כל זה אומר – שללא פריצת דרך של ממש (כלומר לדוגמה טורבינות רוח אוויריות זולות, או היתוך גרעיני) – האנרגיה בעתיד צפויה להיות יקרה יותר ונדירה יותר.

    כל זה אומר שיש לנו אינטרס לפתח לאט ככל האפשר את שדות הנפט והגז.

    2. דן , תסתכל על המשפט – "ואולי את הכסף לשמור בצד לדורות הבאים." – כסף הוא דבר רע מאד כדי לשמור על ערך לעתיד ובמיוחד עבור הדורות הבאים. כסף הוא מנגנון חברתי לשם תיווך בין סחורות. הוא מתפקד רע בצורה יוצאת דופן כדבר ששומר על ערך על פני זמן (בין היתר – בגלל שהוא מבוסס על חובות וריבית ובגלל שהוא תלוי בגחמות של בנקים וממשלות – שממהרים לייצר כסף יש מאין בזמן מלחמות או משבר כלכלי) – לשם שמירה על ערך על פני זמן יש צורך בבעלות ויכולת הגנה על מערכות מתפקדות (שדות, מערכות אקולגיות, מפעלים, פירמות, השכלה) או על חומרי גלם ואנרגיה.

    הכסף עצמו הוא "השקעה ספוקלטיבית", כמו גם השקעות בענפי תעשייה רבים (כמו מכוניות , נדל"ן, ביטוח ועוד).

    להרחבה ראו "מטבע קהילתי- כלי חדש למאה ה-21"
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99-_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-21

    ומי שרוצה יכול לקרוא על "פנסיה ירוקה"
    http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94_-_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%98%D7%95%D7%97

    3. המחלה ההולנדית צריכה לקבל הרבה יותר דגש ממה שהיה עד כה מכמה סיבות
    – כי יהיה קשה מאד לשקם את ההיטק אם נפגע בו
    – כי בסופו של דבר הנפט והגז יגמרו
    – כי התגנות מהמחלה ההולנדית היא הזדמנות לצרף למאבק סקטורים שעוד לא שותפים לו – חברות ההיטק, טבע והיצואנים
    – כי המיסוי מול המחלה ההולנדית דומה למיסוי של מזהמים – "המזהם משלם" או – מי שגורם לנזק כלכלי לאחרים צריך לפצות אותם על כך.

  7. נובמבר 24, 2010 בשעה 1:01 am

    סוף סוף דרור! חיכיתי לתגובתך. תודה על ההעמקה. מסכים איתך לגבי מרכזיות הטיעון על המחלה ההולנדית.
    אבל אני כן חושב שגם חשוב לאתגר את עצם הרצון המטופש הזה לנצל את הגז כמה שיותר מהר. עצם זה שגם מסקנות הועדה, גם הממשלה ואפילו מרכז החקר של הכנסת בכלל לא מתייחסים לזה, אומר שמישהו חייב לנסות ולעורר את הנושא.

  8. נובמבר 25, 2010 בשעה 12:29 am

    אורי, מסכים איתך, היחיד שעד כה דיבר על הנקודה הזו מחוץ למילייה שלנו הוא העיתונאי גדעון עשת.

    בכל מקרה החשוב הוא לא רק איזה טיעונים יש לנו אלא גם איך להרחיב את המעגל ומי נמצא איתנו. אם נוכל לצרף לנושא גם את אצולת ההיטק , הביוטק והיצוא הדיון הציבורי וגם המהלכים של הכנסת והממשלה יהיו שונים.

  1. נובמבר 21, 2010 בשעה 10:25 pm
  2. נובמבר 21, 2010 בשעה 10:26 pm
  3. נובמבר 24, 2010 בשעה 1:01 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: