ראשי > איכות הסביבה > עשרת הדיברות לאיכות הסביבה / גדעון אורן

עשרת הדיברות לאיכות הסביבה / גדעון אורן

אז שמעתי ש”ירוק” וצמצום טביעת רגל אקולוגית זה אחלה ואני מבין שאני רוצה לשפר את איכות החיים שלי, מאיפה אני מתחיל? מה כדאי לעשות?

להלן מספר נושאים שכדאי לשים לב אליהם בתחילת הדרך (וגם בהמשך,חוץ מזה שיש כמובן נושאים נוספים)

1. הפחתה

לפני שאנחנו קונים כל מוצר שהוא, כדאי לשאול כמה שאלות, אני צריך את זה? אני הולך להשתמש בזה? כמה זמן אני הולך להשתמש בזה? יש מה לעשות עם המוצר בסוף?

בקיצור, אם אתם לא בטוחים שאתם הולכים לעשות שימוש, אז אולי כדאי פשוט לא לקנות מלכתחילה.

נקודה למחשבה 90% מהמוצרים שנרכשים בארה”ב נמצאים בפח עד 6 חודשים מיום הקניה.

2.שימוש חוזר

לפני שמשליכים כל מוצר לפח או לפח המיחזור כדאי לבדוק אם עדיין יש לו שימוש, למשל:

העברה של בגדים בין ילדים או קרובים משפחה

שימוש חוזר בקופסאות מסוגים שונים

העברה של ספרים לספרייה/בית ספר/ עמותה

תרומה של מוצרי חשמל לעמותות

הפיכה של חולצה לסמרטוט ועוד ועוד ועוד

שימוש חוזר משאיר את המוצר פעיל לתקופה נוספת ומחליף לרוב קניה של מוצר חדש

3. מיחזור

מוצרים שאין להם שימוש נוסף כדאי למצוא דרך להעביר למיכלי המחזור ולא למיכלי האשפה (ומשם להטמנה).

המיחזור הינו הפיכה של המוצר שלכם לחומר הגלם ממנו הוא יוצר ושימוש באותו חומר גלם לייצור מוצרים חדשים.

חשוב לציין שהמיחזור הוא לרוב יקר יותר ולפעמים מזהם מאוד. זו עדיין חלופה טובה יותר מהטמנה אבל טובה פחות משני הסעיפים הקודמים.

4. קומפוסט

תהליך הקומפוסט הוא תהליך של הפיכת זבל אורגני בעזרת פירוק כימי לדשן/אדמה.

במדינת ישראל מעל 50% מהזבל המיוצר הוא אורגני, מדובר על מעל קילו ליום לאדם של זבל אורגני שממנו ניתן להכין דשן לגינה במאמץ מינימאלי

מדובר בהפחתה של מעל טון אשפה בשנה למשפחה ממוצעת.

5. חסכון בחשמל

ייצור החשמל הוא תהליך מזהם ויקר, גם לצרכן וגם למדינה. הפחתה בשימוש בחשמל היא דבר סביבתי וכלכלי לכולם.

ישנם דברים רבים שניתן לעשות ברמה הביתית כדי לחסוך בחשמל:

ניתן להחליף את הנורות בבית לנורות חסכוניות, לבדוק את איטום המקרר, ניקוי המסננים של המזגן, שיפור האיטום של החלונות, החלפת מוצרי חשמל ישנים בכאלו שחוסכים בחשמל, טיפול באבנית כך שגופי החימום בדוד החשמל יעבדו ביעילות התקנה של תאים פוטוולטאים בבית ועוד ועוד.

6. חסכון במים

במדינות חצי מדבריות כמו מדינת ישראל המים הוא משאב חשוב ובעייתי, המים אינם נמצאים בכל מקום ויש לשאוב ממקומות עם מים כדי לקיים את המקומות הצחיחים יותר. התהליך הזה יוצר עומס על מקורות המים הקיימים וכך משפיע על הטבע ועל האדם.

לחסכון במים יש חשיבות ערכית וחשיבות כלכלית, לאור הכתוב למעלה מחיר המים גם לאחר (ואולי בעקבות) הפעלת מתקני ההתפלה עולה בצורה קבועה והיום הוא כבר מעל 10 שקלים לקוב.

ניתן לחסוך במים/בכסף בדרכים רבות כגון – שימוש בחסכמים או בראש טוש חסכוני (חשוב בעיקר במקלחת), תיקון נזילות, הקמת מערכות מים אפורים, ביצוע מקלחות קצרות יותר, שימוש במכלי הדחה דו כמותיים בשרותים וכן כיוון המערכות לשימוש במעט מים, איסוף מי גשמים ועוד ועוד .

7. מזון

בדיקה מקיפה של מה כל אחד מאיתנו אוכל עשויה לחשוף פרטים מפתיעים על כמות האנרגיה שהושקעה באותה ארוחה. לעיתים אנחנו לא שמים לב ומתייחסים בקלות ראש אבל מחקרים מראים שתעשיית הבשר העולמית אחראית לזיהום אויר גדול יותר משימוש ברכבים. הפקת הדשן, הטיפול בשדות, שינוע התוצר, האכלת בעלי החיים, טיפול בבעלי החיים, שינוע הבשר בקירור ועוד ועוד לכל הפעולות הללו ישנו ערך אנרגטי.

אין צורך להפסיק לאכול או לוותר על מוצרי בשר, כן כדאי ללמוד על תהליכי הייצור של המזון ולבחור במזון שמיוצר קרוב למקום המגורים או בכזה שנעשה בו פחות שימוש בכימיקאלים בתהליך הייצור.

8. דלק

כל תוצרי הנפט הינם מזהמים ולא מתחדשים, ניתן לחסוך בשימוש בדלק על ידי צמצום הנסיעה ברכב הפרטי.

פתרונות אפשריים הם : שימוש בתחבורה ציבורית – רכבת ואוטובוס, נסיעה באופניים, הליכה ברגל, שיתוף בנסיעה,שימוש ברכבים היברידים או חשמליים, שימוש (או יצור עצמי) בביודיזל

אם תביטו ברכבים שלידכם בזמן נסיעה בפקקים תראו שבכמעט כל הרכבים נוסע נהג בלבד, אם יותר אנשים ייסעו ביחד לעבודה למשל יוכלו להיחסך שעות רבות של פקקים זיהום וכסף

9. קהילה/ קואופרטיב

האדם הוא יצור חברתי והחברה האנושית היא חלק ממרקם החיים האקולוגי.

באופן כללי כל התאגדות לצרכי מסחר או לצרכים חברתיים היא חיובית ומאפשרת יצירתיות במציאת פתרונות לבעיות אשר לא תמיד ניתן לפתור אותן לבד.

קואופרטיבי מזון וקואופרטיבים צרכניים מאפשרים רכישה מרוכזת של מוצרים ישירות מהיצרן וכך גם מקטינות את העלות וגם מקטינות את הזיהום הכרוך בשינוע מיותר של סחורה.

10. שכל ישר

אחרון אחרון חביב, שימוש תמידי בשכל הישר, סקרנות, שאלת שאלות וחיפוש תשובות כל אלו יביאו לתוצאות הסביבתיות הטובות ביותר.

גדעון אורן – יו"ר סניף התנועה הירוקה ברמת גן

מודעות פרסומת
  1. אושרי הילזנרט
    נובמבר 4, 2010 בשעה 5:55 pm

    אהבתי
    אני חושב שאפשר ליזום פעילות הקמת קומפוסטרים ו car pool8 בסניפים העירוניים וע"י כך ליצור תשתית קהילתית.

  2. נובמבר 4, 2010 בשעה 10:03 pm

    הי גדעון, פוסט מסכם יפה! שתי הצעות יעול ברשותך…

    הייתי כולל את "חסכון במים", "חסכון בחשמל" תחת "הפחתה" (ואת המים האפורים תחת שימוש חוזר) ומוסיף סעיף חשוב מאוד – ייעול. שיפור השימוש באנרגיה ע"י נסיעה משותפת.ציבורית, ע"י בידוד משופר של הבית, ע"י בחירה במוצרים יותר חסכוניים באנרגיה בשל בידוד יותר טוב, וכולי.

    את "שכל ישר" הייתי מחליף ל"סקרנות מדעית", כי המילים "שכל ישר" אומרות דברים מאוד שונים לאנשים מרקע שונה, והרבה פעמים זה לוקח דווקא לשמרנות של "חוכמות סבתא" ולא לידיעה עדכנית של הדברים.

  3. נובמבר 5, 2010 בשעה 12:11 am

    עירא, גם לסקרנות מדעית חסר לפעמים שכל ישר..

  4. נובמבר 5, 2010 בשעה 7:40 am

    מסכים עם עירא.
    ועוד:
    אני חושב שלא צריך להזהר כל כך, כן, צריך להפחית באכילת הבשר. כפי שאמרת, יש לזה השפעה לא רגילה על הסביבה, ודרך אגב, גם על הגוף. מובן שהגוף לא צריך את כמויות הבשר שאנחנו רגילים לצרוך. אפשר בשקט לחזור לפעם בשבוע כמו פעם. אפשר להעדיף עופות (שוב, גם סביבתית וגם בריאותית).
    עוד אחד:
    קניית מוצרים איכותיים (שלא לומר ברי קיימא). התרבות הקפיטליסטית חינכה אותנו לקנות מוצרים באיכות המספיקה למינימום זמן כדי שנצטרך לרכוש חדשים בהקדם. בבואך לקנות מכשיר חשמלי למשל, קנה מוצראיכותי שאתה יודע שיחזיק לשנים ארוכות. אם התקציב קטן עדיף תמיד לקנות מוצרים קטנים יותר או עם פחות פונקציות אבל עדיין איכותיים שכן את אלה אפשר למכור או להעביר לשימוש אחרים כאשר לך מתפנה עוד תקציב ואתה מסוגל להשתדרג.

  5. נובמבר 5, 2010 בשעה 6:49 pm

    עוז, אני לא יודע למה אתה מתכוון. שכל ישר אומר לפעול ברציונליות בסיסית במקום בו אחרים נופלים לפיתויים של כשלים לוגיים והטיות קוגניטיביות. בשבילי זה חלק בסיסי של הגישה המדעית. אני אשמח אם תדגים ותבאר לי את מה שאתה רומז.

  6. נובמבר 5, 2010 בשעה 8:25 pm

    שכל ישר זה למשל לדעת מתי כשל לוגי או הטיה קוגניטבית הם כשל ומתי מדובר בטיעון תקף.
    למשל הטיה לטובת העצמי- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99
    לעתים הסתכלות כזאת יותר שימושית מהסתכלות ניטרלית. במחקר מדעי סביר להניח שלא, אם אתה מנסה לבנות לעצמך בטחון עצמי בתור סביבתן ולא קורבן של תרבות הצריכה, אז אולי כן.

  7. נובמבר 6, 2010 בשעה 9:27 am

    אז אתה בעד להאמין לפעמים לגרינווש במקום לעשות את הדבר הנכון במקום? הבנתי אותך נכון? כי גרינווש זה בדיוק מה שתיארת, כשמישהו מנצל את "ההטיה לטובת העצמי" כדי שנעשה משהו או נשלם עליו כדי שנרגיש יותר טוב עם עצמנו, למרות שהסביבה לא באמת מרוויחה מהצעד. דוגמא – לזרוק בקבוקי פלסטיק לכלובים במקום לעשות בהם שימוש חוזר או מראש לא לקנות אותם.

  8. נובמבר 6, 2010 בשעה 12:56 pm

    בוא נגיד שהיום ישבתי וחשבתי ומצאתי איך להשתמש ב5% פחות חשמל מאתמול, ואז נסעתי ליום הולדת של דודה שלי במרחק 300 ק"מ.
    כשאני מסכם את היום עם ההטייה לטובת העצמי יוצא שאני משתפר במטרה שלי לשמור על הסביבה כי החסכון הוא בזכותי ואילו הנסיעה היא באשמתה הבלעדית של דודה שלי.
    זה אולי לא הכי מדויק, אבל זה מונע ממני לשקוע ביאוש ומחר אני אתאמץ לחסוך עוד חשמל.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: