ראשי > Uncategorized, פעילות > חולצה חדשה לתנועה: איריס בן צבי

חולצה חדשה לתנועה: איריס בן צבי

בעוד הממשלה מחליטה לאשר יצור דגלי המדינה בסין, סניף טבעון עמק יזרעאל של התנועה הירוקה החליט לחפש מתפרה מקומית קטנה ליצור חולצות התנועה. כל הסיפור כולל הצצה ראשונה לחולצה שאתם בחרתם  בדף הפייסבוק

6.10.10 בסניף טבעון עמק יזרעאל דנו בכך שלא נכון לרכוש לתנועה חולצות תוצרת סין,
וכן שכדאי לעצב חולצה חדשה שתהיה מעניינת ומושכת. זה היה לפני מספר חודשים.
את הנושא הזה העברנו, יחד עם סיכום פגישת הסניף, לנעמה, והיא העבירה הלאה.
כאשר הוחלט על הכנת חולצות חדשות לקראת הוועידה, פנתה אלינו נעמה לראות האם נעשה משהו, והאם נהפוך דיבורים למעשים. הרמנו את הכפפה.
ראיתם כבר את ההצעות לעיצוב שעצבה יעל מהסניף, שהועלו לרשת. היום צריכה להיסגר החלטה סופית על העיצוב, ולהתבצע פנייה למקום בו מדפיסים חולצות.
אתמול הבאתי מהמתפרה את החולצות שהזמנו לקראת חג סוכות.
חדש!

13.10.10 ובכן עבר שבוע, אתמול הבאתי את החולצות המודפסות לאחסון אצלי עד שייסעו לוועידה. בשעה טובה!

המתפרה

לאחר שליחת מייל לרשימת תפוצה שלי, קיבלתי תוך יומיים הפניה למתפרה באזור תעשייה ג' בנצרת עילית. איזה יופי- ממש לא רחוק גיאוגרפית ממקום מגוריי! ובנוסף- שניים מילדיי גרים לא רחוק משם, בקיבוץ עירוני.
יצרתי קשר עם המתפרה, קיבלתי הצעת מחיר וכן אישור מהתנועה, והזמנתי חולצות.

לאחר מעט עיכוב- רצינו בד 100% כותנה, ולאחר סיכום בקשר לגוון (בסוף יצא שיש 3 גווני ירוק קצת שונים, כי זה מה שאלכס הצליח לקבל), ולאחר החג- המתפרה השיגה את הבד ביום א' השבוע והכניסה את ההזמנה לעבודה, שהסתיימה ביום ד' בשעות הערב.
אלכס (אלכסנדר גורובוי), בעל המתפרה, הינו תושב נצרת עילית, ומעסיק עובדים מנצרת (יהודים וערבים).
במהלך התקשורת סביב הזמנת החולצות שוחחתי איתו, שאלתי אותו על המתפרה, וסיפרתי לו על התנועה הירוקה, ועל ההחלטה לרכוש חולצות תוצרת הארץ.
כאשר ישבתי אתמול אחר הצהריים במתפרה, לחכות עד שיסיימו לגהץ את החולצות האחרונות, השלמתי בשיחה איתו את הקווים הכלליים של התמונה.
אלכס הוא בחור בן 29 (אביו גילה זאת: "אני אבא של אלכס כבר 29 שנים"). את המתפרה פתח כעסק עצמאי לפני כשלוש שנים. לפני זה עבד בשכירות כאיש תחזוקה של מכונות (המקום שימש קודם כמתפרה של "המשקם").
זהו עסק משפחתי.


אלכס מצא פתרון תעסוקה לאביו יוסי, שהיה מובטל לאחר שפוטר ממקום עבודה בו עבד הרבה שנים ליד מכונה, שעלתה לו בתאונות עבודה חוזרות. לאחר ניתוח שבר חוזר, עקב הצורך בהרמת משל כבד, אביו פוטר (הוא לא איש צעיר). כשהגעתי, האב עסק בגמר גיהוץ החולצות, וכשסיים ארז אותן בקרטונים.

במתפרה מועסקת גם אמו של אלכס, שבמשך כעשר שנים לא מצאה תעסוקה קבועה. האם עבדה לאורך שנים בעבר ב"פלפל"- מפעל לייצור בגדי ים וחוף. המפעל נסגר, ומאז לא מצאה עבודה קבועה. כיום היא עובדת במתפרה, היא שעושה עיצוב גזרות וכן עובדת בכול העבודות הנוספות.

במפעל מועסקים כ- 6 עובדים נוספים, העבודה בשעות 8.00- 16.00, הם עובדים לפי הזמנה, ולכן היקף ההעסקה משתנה לפי כמות ההזמנות שהצליחו לקבל. בשנה שעברה הורגש מיתון והיה קשה, השנה יש שיפור.
על החולצות שלנו עבדו כשלושה ימים (אלכס נסע להביא את הבד מתל אביב, ואז- גזירה, תפירה, ניקוי החוטים וגיהוץ. שאריות הבד נאספות לשימוש כסמרטוטים אצלם, ובמפעל שכן).
אלכס לא רצה שאבוא בשעות העבודה, מאחר שדאג שהעובדים יהיו בריכוז מלא וחשש מהפרעה. אבל על פי בקשתי צילם עבורי את המקום בפעולה.
יש במקום חדר אוכל קטן, והעסק עומד בפיקוח עירוני.


כשהגעתי בשעה 16.30 העובדים כבר לא היו במתפרה, אך אלכס והוריו עוד היו במקום – מסיימים, מנקים וסוגרים עניינים.

לי היה חשוב לחזור למה שנראה לי נכון- להכיר את הקשר בין המוצר שאני קונה, למי שייצר אותו. חולצה היא לא סתם "מוצר מדף", מישהו עבד עליה, במקום כלשהו, בתנאים מסוימים.
החברה שלנו מנוכרת ומנותקת, בין השאר בגלל שאיבדנו את הזיקה הזו לדברים בהם אנו משתמשים. וכך גם את הזיקה לאנשים שעבדו בעבורנו.
חשוב היה לי להתמודד, ולו גם בקטן, עם חלל זה, ולנסות למלא אותו.
אני יודעת עכשיו מי עשה עבורי את העבודה, והיכן. ומי קיבל את הכסף ששילמתי.

בינתיים ביקרתי גם את הבת שלי, ואת הנכדה שנולדה לי לפני החג, בביתם בנצרת עילית.

את אלכס ואביו מהמתפרה הזמנתי לבקר אצלי במשק, כאשר הם עוברים לא רחוק ממני כשנוסעים לתל אביב
מקום ש"עושה להם סחרחורת".

יעל חיפשה כתובת להדפסת החולצה.

לאחר תקשורת עם מספר גורמים נפלה החלטה על אבישי מחברת "פרוואלי" שעוסקת ביבוא ושיווק מוצרי פרסום ומתנות. אבישי הסכים לעבוד על החולצות תוך זמן מינימאלי, המחיר שהציע היה זול יחסית, ומה עוד? מסתבר שהוא גר ב- כפר יהושע…
(פעמיים הדברים הסתדרו לנוחיותנו מבחינה גיאוגרפית, ונחסכה הובלה מיוחדת, ובכך נחסך זיהום וניצול הכרוך בהובלה)
אבישי שוחח איתנו על מתנות ירוקות שהן אחד המוצרים שהוא משווק (לא, לא הכול ירוק) .
השיחות איתו העלו את עניין התנועה ואת חשיבות המודעות הסביבתית לתודעתו.
חשבנו על הדפסה בעסק עם ערך מוסף חברתי, ואף סומן עסק כזה- אך מקוצר הזמן לא יכולנו לעשות זאת הפעם.
אתם מוזמנים לתרום לתנועה 50 ₪ ולקבל חולצה בתמורה.
ניפגש בוועידת התנועה



איריס בן צבי ויעל אנקורי.  סניף טבעון עמק יזרעאל

מודעות פרסומת
:קטגוריותUncategorized, פעילות
  1. אושרי הילזנרט
    אוקטובר 13, 2010 ב- 6:40 pm

    תודה לכם, עשיתם אותי שמח יותר. כל הכבוד על ההשקעה והאחריות!

    • עדי נאמן
      אוקטובר 13, 2010 ב- 8:08 pm

      יוזמה ברוכה
      🙂 כבר שמה בצד שקלים לצורך תרומה בעד חולצות

  2. אוקטובר 13, 2010 ב- 8:18 pm

    הטענתם את החולצות האלה במשמעות וכבוד פנימי. יישר כח!

  3. גדי פור
    אוקטובר 13, 2010 ב- 8:59 pm

    תודה על הסיפור המקסים ועל הגישה המכבדת והמשמעותית לנושא שנהוג לטפל בו כלאחר יד.
    הראית איך הדרך לעשות שינוי היא לא רק לדבר עליו ולייחל לו אלא פשוט להכניס אותו לפעולות שלנו ולחיות אותו.

  4. אוקטובר 13, 2010 ב- 10:21 pm

    איזה יופי של דבר – גם המעשה עצמו, וגם זה שזה נעשה בצורה פומבית להראות שגם הדברים ה"קטנים" נעשים באופן מתחשב. תודה.

  5. אורי
    אוקטובר 13, 2010 ב- 11:23 pm

    איזה יופי!!! ישר כח

  6. טל-אל ויסמן
    אוקטובר 7, 2011 ב- 11:24 am

    סחתיין.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: