ראשי > הדרך > התנועה הירוקה המשותפת – אורי אפלבוים

התנועה הירוקה המשותפת – אורי אפלבוים

להלן הצעה שלא תעלה בוועידה הבא כיון שהתעוררתי מאוחר אבל אולי בהמשך…

אני יודע שרוב הקוראים יחליטו מהי דעתם בנושא בתום שתי פסקאות, אבל אשמח אם תוכלו להקדיש מספר דקות על מנת לקרוא את המסמך עד סופו בראש פתוח.

לאחר מכן, אשמח אם תגיבו ולו בכמה מילים.

האנומליה הקיימת בתחום הפוליטי בארץ

בכל המדינות מסתבר שהירוק, והקיימות, הן הסביבתית והן החברתית זקוקים לכוח ולייצוג פוליטי.

במדינת ישראל הדבר נכון שבעתיים, כיון שבתהליך ארוך ועקבי אנחנו מקריבים את המדינה שלנו, את הארץ שלנו ואת העתיד שלנו על מזבח הויכוח המדיני.

כתוצאה משיטת בחירות לא מתאימה, לדעתי, בשילוב עם הקונפליקט היסודי עם שכנינו, נוצר הקישור הבלתי נסבל בין שמאל חברתי כלכלי לשמאל מדיני, ונוצרות אנומליות מדהימות:

(ראה לדוגמא את דב חנין שקיבל כמעט 100000 קולות בבחירות המקומיות בת"א ומספר חודשים לאחר מכן 2500 קולות של תושבי ת"א בבחירות הארציות, שעון קיץ בתחילת ספטמבר, רפורמת קרקעות בתמיכת מפלגת פועלים ועוד).

יש להקים כוח שישנה את סדר העדיפויות.

לא נחכה יותר עד שייפתר הסכסוך על הארץ בכדי לטפל בתחלואי הפנים.

—————————————————————————————

מה אני בעצם מציע?

התנועה הירוקה המשותפת

אני חושב שהתנועה הירוקה צריכה להתרכז בנושאים הסביבתיים והחברתיים ולא להיות יונה מדינית. בניגוד להצעות שמדברות על תנועת מרכז, אני חושב שהתנועה כתנועה צריכה להכריז באופן ברור שהיא מאגדת אנשים עם מגוון דעות בנושא המדיני. ולהוציא כרגע לחלוטין את העניין המדיני מהמצע. אני יודע שזה נשמע מוזר כי אנחנו רגילים מאוד לתייג מפלגות בארץ כשמאל, ימין מרכז על פי יחסן לארץ ישראל ולערבים, אבל אפשר ונחוץ גם אחרת.

אני חושב שאסור להיות עמומים אלא נחרצים. שקיפות היא מאבני היסוד של תנועה ירוקה. אני חושב שהמפלגה צריכה להכריז באופן ברור שכל הצבעה בנושאים מדיניים תהיה הצבעה חופשית של חבריה. כלומר, המפלגה תכריז על כך שכמפלגה, היא אינה תומכת בפתרון מדיני מסוים לבעיות האיזור. מובן שלנציגים עצמם ישנה משנה מדינית ידועה ומפורסמת. נשמע נורא? מדוע בעצם? למה זה נראה הגיוני שיש כל כך הרבה מפלגות בארץ שאין להם אג'נדה תחבורתית למרות שכולנו יודעים שזו קריטית לקיומה של מדינת ישראל בטווח הארוך והבינוני?

זהו אינו טריק אלקטוראלי אלא אמירה אמיתית.

נדמה לי שלאחר הכרזה הבסיסית יש להרחיב את המצע כך שיכלול ביתר שאת את הנושא הכלכלי (כמובן דרך פן הקיימות) היהודי והחוקתי.

במקביל, יש לחרוש טוב את הצד הניצי של המפה הפוליטית ולמצוא נציגים ניצים, מתנחלים שהם אנשים ירוקים בכל רמ"ח איבריהם וחברים ירוקים במפלגות הימין ויש כאלה. רק ככה נוכל לאורך זמן לפרוץ את המחסומים האלקטוראליים הקיצוניים.

לאחר מכן נוכל להגיע לשכונות,  נוכל לגרום לעובדי קבלן להצביע למפלגה שתעזור להם ולילדיהם ולא למפלגה שנדמה להם שתהרוג בשבילם את הערבים. נוכל לגייס את תושבי הקריות שאינם רוצים לנשום למוות את בתי הזיקוק אבל הם מעדיפים להצביע ליברמן.

ברור שהעסוק המרכזי של התנועה יהיה עניני פנים על כל היבטיהם. יחד עם חברים מכל הצדדים נחליט בעוד כשנה איך זה יעבוד בכנסת מבחינת ענייני חוץ ובטחון. ישנן אפשרויות רבות: הימנעות בהצבעות על נושאי חוץ? חופש הצבעה? הכרזה על אי כניסה לממשלה? אולי ריצה בשתי רשימות בעלות מצע משותף ומוסדות מפלגה משותפים הנבדלות בניהן בעמדתן בנושאי חוץ ובטחון.

בעצם מפלגה כזו היא שינוי שיטת הממשל בדלת האחורית-  כי האוויר, המים, החינוך, הקרקעות, השוויון הם הקורבנות של השיטה הנוכחית הכורכת את הכל בבעיה האזורית.

אספתי מספר טיעונים שאנשים העלו נגד ההצעה וניסיתי דרך תשובותיי להבהיר את הרעיון

טיעונים ברמה המוסרית:

"איך אפשר להתעלם מהבעיה מספר אחת באזורנו?"

החברים בתנועה ממש לא מתעלמים מהבעיה. אלא ששינויים בסכסוך האזורי מעולם לא הושפעו בצורה משמעותית מהרכב הכנסת. למעשה הכנסת מסוגלת להתמודד עם בעיות חוקתיות ומנהליות,קשה לה מאד להשפיע באמת על בעיות של חוץ ובטחון. אפילו הממשלה כולה אינה משפיעה על התהליכים הנ"ל.

שני הגורמים המשפיעים על תהליכים אזוריים הם:

ראש הממשלה עם צוות מצומצם שהוא בוחר לו.

לדוגמא: רבין העביר את אוסלו ב' בממשלת מיעוט (בעזרת גולדפרבים למינהם). שרון שקידם את ההתנתקות בניגוד לדעת מפלגתו ולמצעה, ביבי שהחזיר את חברון ועוד.

הגורם השני המשפיע על התהליכים האזורים הוא התנועות החוץ פרלמנטאריות.

כך קרא שתנועת 4 אמהות היא שהוציאה את צה"ל מלבנון ולא תנועת מרץ שקראה לכך שנים. מצד שני כך קורה שהמתיישבים בגבעות יו"ש הם שמצליחים בינתיים לשמר את הריבונות של ישראל שם ולא תנועת מולדת או הליכוד.

כיוון שבעתיד הנראה לעין, ראש הממשלה לא יהיה חבר בתנועה הירוקה, נותר לחבריה להשפיע על הבעיה האזורית, איש על פי אמונתו, דרך ארגונים חוץ פרלמנטאריים. כך לדוגמא עושה גרשון בסקין, חבר מזכירות התנועה, בארגונו וכך ודאי עושים גם חברים רבים אחרים בתנועה. את הכנסת נשאיר לבעיות החוקתיות והחברתיות האמיתיות של ישראל עליהם ניתן להשפיע משם.

"אנחנו גורמים לכך שהמצביעים שלנו לא יכולים להביע את דעתם בנושא האזורי ולהשפיע עליו"

האם בגין, שהחזיר את כל סיני עשה ב79 את מה שמצביעיו בקשו ממנו?

האם ברק, שלא הוריד ולו מאחז בלתי חוקי אחד או מחסום אחד ושבזמן כהונתו כרה"מ אוכלוסיית המתנחלים גדלה בכ15-20% עשה את מה שמצביעיו ביקשו?

האם שרון בהתנתקות? האם מצביעי קדימה והעבודה של הממשלה הקודמת היו בעד עופרת יצוקה?

התנועה הירוקה תבטיח למצביעים שהיא תקיים את כל הבטחותיה בכלל הנושאים ולא תבטיח מה שאינה יכולה לקיים. בנושא האזורי התנועה תתמוך בקיום משאל עם לאישור כל הסכם שיגרור את חלוקת הארץ בדומה לנעשה בשאלות לאומיות גורליות בדמוקרטיות רבות בעולם.

מעבר לכך, בעוד זמן מסוים לאחר שנקבל לשורות המפלגה ימניים, נחליט ביחד איך ניתן לתת למצביעים את האפשרות הטובה ביותר להשפיע גם על ענייני החוץ (ראה רעיונות בעמוד הראשון)

"אבל המהלך יהיה לא אמין כיון שכל הנציגים בתנועה הם יונים. "

נכון, כרגע רוב חברי תנועה וגם נייר העמדה הרשמי הם יונים, אבל לאחר החלטה עקרונית על אי הכרזה מדינית ביטחונית צריך יהיה לעשות עבודת גיוס רצינית בקרב אנשי הימין ולגייס חברי תנועה ולאחר מכן גם חברי הנהגה אשר מזוהים עם הימין. ישנו ציבור גדול בקרב תושבי יו"ש, בקרב הציונות הדתית, בקרב תושבי עיירות הפיתוח ואחרים שמאמין בכל מה שאנחנו מאמינים באספקט החברתי – סביבתי אבל חושב שאסור לחלק את הארץ.

מעבר לכך אני חושב שהצגת התנועה כתנועת מרכז היא זו שאינה אמינה, כי ברור שרוב הנציגים כרגע הם יונים וכאשר הם יישאלו לדעותיהם הם שוב יתפתלו בתשובות בעייתיות כפי שהיה בבחירות האחרונות, ובטח כאשר יאלצו להצביע בכנסת על נושאי חוץ ובטחון. מוטב להיות ברור ואמיתי.

"אדם שהוא ירוק אמיתי הוא בהכרח בעל ערכים הומניסטיים ונגד כיבוש. הוא מרכז ושמאלה הוא לא יכול להיות ימין מדיני"

אני אדם עם דעות יוניות קיצוניות. חבר בתנועת שמאל הנחשבת קיצונית וגר בישוב ערבי. אבל, אני חושב שבבסיס הטענה הנ"ל יש התנשאות וחוסר הבנה של העמדה הימנית האידיאולוגית. אני יודע ומכיר אנשים רבים המאמינים בערכי הומניזם וזכויות אדם כמוני אבל לא יצביעו למפלגת שמאל או מרכז. ישנם אנשים שקיבלו את הרושם (שניסה בכוח לתת להם אהוד ברק) שאין פרטנר. ישנם אנשים שמוכנים לחלוקת הארץ אבל לא מסוגלים לקבל את חלוקת ירושלים. ישנם רעיונות שונים מפתרון שתי המדינות שכרגע נראים ממש לא מקובלים אולם גם רעיון זה היה לא מקובל במשך שנים. בקיצור, כהומניסט ותומך מושבע של מדינה פלסטינית בגבולות 67 עכשיו, אני לא מוכן לקבל את הסיווג האוטומטי של כל מי שלא מסכים עם פתרון זה כאדם שזכויות האדם הם אינם נר לרגליו.

טיעונים ברמה הטקטית-אלקטוראלית:

"אנשים לא רוצים להצביע למפלגת נישה."

התנועה הירוקה עוסקת בכל רובדי החיים: סביבה, חינוך, דת ומדינה, כלכלה, בריאות, בטחון פנים, ועוד. דווקא התנועות ה"כלליות" – ליכוד, עבודה, מרץ, ישראל ביתנו וכו' הן מפלגות שמתעסקות בפועל בעניין אחד- והוא הסכסוך עם שכנינו. על מזבח דעותיהן המדיניות הן מקריבות את כל שאר הנושאים, ונותנות לבעלי האינטרסים להשתלט עליהם. הן הן, מפלגות "נישה" שמתעסקות בנושא אחד, חשוב ככל שיהיה.

"אבל אנחנו יכולים להשתלט על הוואקום שנוצר בשמאל עקב היעלמותן של מפלגת העבודה ומרץ."

הוואקום המדומיין הזה נוצר כי חלק מהמחנה הזה הפך ניצי יותר בעקבות כשלון המשא ומתן וחלק הפך מיואש מחוסר יכולתו להשפיע על התהליך המדיני ואינו מצביע. את החלק הניצי לא נמשוך עם מפלגת שמאל והחלק המיואש מחכה למפלגה אחרת באמת ולא לעוד מפלגת שמאל. הוא מחכה למפלגה שתגיד ותעשה את אותו הדבר ולא תוותר על כל עקרונותיה כדי לשבת בממשלה שמקדמת כאילו תהליכים מדיניים.

ובכלל, אם רוצים מפלגה סביבתית, סוציאל דמוקרטית ויונית יש להצטרף למרץ או לעבודה. נראה לי תמוה שהתנועה הירוקה מורכבת מאנשים שמאמינים שעדיין לא מאוחר לשנות את המדינה ואפילו את העולם אולם מאוחר מדי לשנות מפלגה. עם הכוחות הנפלאים שיש בתנועה הזו ניתן להשתלט ולהשפיע מבפנים על מפלגת העבודה למשל ולהפוך אותה למה שהיא צריכה להיות באמת שזה דומה מאד למה שהתנועה הירוקה מציעה אם היא גם תהיה יונה מדינית. אלא שגם אם העבודה תחזור להיות מפלגה סוציאל דמוקרטית אמיתית היא תמשיך להיות כשלון אלקטוראלי, כי כאמור הבעיה המרכזית היא דפוס ההצבעה הניצי של הציבור בארץ.

בנוסף לכך גם תנועת השמאל הלאומי תופסת תאוצה רבה ואין ספק שגם שם, מרכזיותו של רעיון ההיפרדות מהשטחים יאלץ להביא לכרסום ביכולת להתמודד עם כלל הבעיות שאנחנו מכוונים אליהם.

"זו תמימות. ניסו זאת כבר בעבר ונכשלו"

ראשית, תמימות היא החטא המשותף לכל המהפכות שמקורן אמונה באדם וביכולתו לשנות. אני מקווה מאד שכולנו נכונים להלחם על שינוי עקרונות רבים שאנשים נכשלו בעבר בניסיונותיהם לשנות. מעבר לכך, אני לא מכיר ניסיון שכזה בעבר. לא מדובר במפלגת מרכז מעומעמת אלא מפלגה שמקרינה באופן שקוף את ההבדלים בין חבריה ביחס למדיניות החוץ, אבל מאחדת את כולם בכל שאר הנושאים. אם מישהו אחר מכיר ניסיונות דומים שנכשלו אשמח לשמוע על מנת לראות מה ניתן ללמוד.

"זה לא יעזור. אנשי הימין מצביעים רק לפי נושאי חוץ וביטחון"

יש לנו שנתיים לבדוק אם האמיתה הזו נכונה. אני בטוח שלא. אני בטוח שישנם הרבה שיצביעו לפי צו מצפונם הירוק. די לבקר בכנס של "טבע עברי" באפרת למשל. מעבר לכך הרבה ממצביעי הימין הם לא ימנים אידיאולוגים אלא אנשים שרואים בשמאל משהו מאוס, יהיר ותבוסתן. מובן שהכי חשוב זה שברשימה יהיו גם אנשים שדעותיהם שונות ממדינה פלסטינית בגבולות 67 וחלוקת ירושלים עכשיו.

הכי חשוב-

בואו ננסה. בואו נבדוק. בבחירות הבאות זה יהיו אלפים בודדים לאחר מכן הרבה יותר.

אשמח מאד לשמוע את דעתך

אורי אפלבוים

0544754664

מודעות פרסומת
  1. אוקטובר 11, 2010 בשעה 11:33 am

    אני נוטה להסכים עם הטיעונים שלך, אבל אני עדיין חושב שזו בעייה להשאיר חור במקום של המצע, ושלתנועה ירוקה לא יהיה מצע מדיני שמשותף לחבריה.
    אולי פתרון מתאים יהיה קביעה שהמצע המדיני ייקבע רק בקונצנזוס חזק, נגיד 80% וככה יהיה אפשר להחליט רק על קוים כלליים שיותר מקובלים בציבור עד שהתנועה תצבור יותר מומנטום והימנים והשמאלנים יתחילו לחשוב במושגים ירוקים משותפים על השאלה המדינית.

    • אורי
      אוקטובר 12, 2010 בשעה 6:48 pm

      עוז שלום,

      אני חושב, מהסיבות שציינתי שה"חור" הזה הוא הכרחי במצב העניינים הנוכחי. אני חושב שמצע מעומעם וכללי הוא בעייתי יותר מהכרזה שקופה ואמיתית.

      הצעד החשוב ביותר הוא בכלל לא המצע אלא גיוס אנשים מהצד הימני-מדינית של המפה הפוליטית. לאחר מכן בעוד כשנה למשל נחליט ביחד איך עושים את זה מבחינת ההחלטות המדיניות (יש מספר רעיונות בגוף הטקסט)

  2. אוקטובר 11, 2010 בשעה 2:21 pm

    אורי, ברגע שההצעה שלך תתקבל אפשר יהיה להתחיל מסע בחירות רציני. מפלגה קטנה היא מפלגת נישה, והסיכוי היחיד שלה לגרוף מספיק קולות הוא להתמקד בנושא האחד איתו היא מזוהה ולשכנע אנשים השכם והערב שזה הדבר החשוב ביותר עבור כולנו. התפזרות המסר רק פוגעת בסיכויים להכניס את התנועה הירוקה לכנסת.

  3. עדן ב.
    אוקטובר 11, 2010 בשעה 2:42 pm

    תובנה אפשרית שהיא גם קו הסברה/תעמולה בהמשך להצעה זו:
    המפלגות הגדולות עוסקות במה שמפריע לקיומה של ישראל.
    התנועה הירוקה (המשותפת?) עוסקת במה שמסכן את קיומה של ישראל.
    (הקרדיט שייך במקור לאליין ברדה מתוך תגובה לסטטוס של ג'קי אדרי בפייסבוק)

  4. אוקטובר 11, 2010 בשעה 10:07 pm

    הבעיה העיקרית, בשיטת ה"דמוקרטית" של היום היא שהיא מכריחה אותך להחליט לפי המנגנון הבא:

    ראשית בחר איזה נושא הכי חשוב לך – הנושא המדיני, הכלכלי, הסביבי וכו'.
    כעת בחר את המפלגה שאתה חושב שהכי קרובה לליבך בנושא זה.
    בכל נושא אחר, עליך להבין שהמפלגה עשויה לנקוט בקו אחר (ואפילו בנושא זה , אין ערובה לכך שההחלטה תהיה לפי הבטחה זו – זוהי רק הבטחה).

    אנחנו בוחרים מי יחליט עבורנו, במקום להיות מסוגלים לקבל החלטות בעצמנו.

    פתרון אחד הוא שבנושא המדיני יהיה משאל בקרב חברי המפלגה – לפי רוב יחסי בקרב החברים יהיו הצבעות הכנסת – אם יהיו 80% בעד דבר מה ועוד 20% בעד הדבר ההפוך – כך יתפלגו חברי הכנסת שלנו בנושא המדיני.

    אני חושב שהדיון על כן או לא לחלק את הארץ הוא שיח ימיני. הוא מסתכל על המילה "כיבוש" כאילו מדובר בשאלה האם כבשנו את הארץ או שחררנו אותה. לשמאל המילה "כיבוש" פרושה כיבוש של אזרחים – החזקה של מיליוני אנשים ללא זכויות אדם. לימין בארץ אין תשובה לשאלה מה עושים עם כל המיליוני האלה – וזו הסיבה שלמרות ההצבעה הניצית, המפלגות הולכות כל הזמן שמאלה. כולם לא רוצים לחלק את הארץ, אבל מצד שני יותר ויותר מבינים שהמשך הכיבוש מרסק את החברה , פוגע בכלכלה והורס את המדינה – לא רק שהוא הורס את תנאי החיים של הפלסטינים ואת כבודם כאדם – הוא גם אחד הדברים שיש סיכוי די טוב שיחסלו את המדינה.

    לדעתי לכן התנועה הירוקה אינה צריכה לרוץ ולחזר אחר הימין המדיני – די לנו שנחזיק בדעות שהיום מחחזיקים בהן הליכוד, המערך והעבודה – שם יש את 80% מהמצביעים – גם אם הם כרגע לא במיוחד מודעים לקיימות או לסביבה.

    עוד דבר – למה שאנשי הימין יעתרו לחיזורים שלך – ומה דמות תהיה לתנועה הירוקה לאחר הצירוף

    דוגמה אחרת – רבים מאנשי הימין מאמינים ב"כלכלה חופשית" וביד הנעלמה של השוק – או פשוט ב"לעזור לעניי עירנו" – מדינת סעד. – אני חושש שהמרוב רצון להתחבב על העם , נצטרך לוותר גם על החשיבה הכלכלית -חברתית ונהיה בליל של דעות וגישות גם בנושא זה.

    מדוע עלינו לא להגיש עמדה מורכבת יותר – שילוב של ניציות מדינית בהקשר של מדיניות חוץ, יחד עם הבנה שהמשך הכיבוש ירסק את המדינה – עמדה שמוחזקת לדעתי על ידי השמאל הלאומי – ושאינה זוכה כמעט לידי ביטוי – לדוגמה ליברמן מגונה על כך שהוא פאשיסט, או זוכה לתמיכה בגלל שהוא "מראה לערבים מי הגבר" – אבל אין קולות בזירה הציבורית שאומרים שליברמן הוא פשוט אידיוט שמחליש את ישראל על ידי חיזוק הסבירות של נידוי מדיני -> חרם כלכלי -> החלשות צבאית.

    • אורי
      אוקטובר 12, 2010 בשעה 6:58 pm

      זה ממש לא "עשה מתוך רצון "להתחבב על העם" אלא מתוך בחירה עקרונית שמטרתה להתגבר על החולאים שציינת בקשר לשיטה הדמוקרטית הנהוגה כאן.

      למה אתה מחליט מראש שאנשי הימין לא יתעניינו או יעתרו? ואני חושב שדמותה של התנועה הירוקה לאחר צירוף חברים מכל צדי הקשת הפוליטית הנוכחית תהיה מדהימה. דמותה תהיה של תנועה שמסוגלת לחולל שינויים עמוקים ואמיתיים בכלל נושאי הפנים של ישראל. לדעתי גם הדבר ישפיע בחיוב רב על הבעיות המדיניות אבל זה כבר סתם תחושה…

      • אוקטובר 13, 2010 בשעה 12:11 am

        א. לדעתי הרבה אנשים יראו את זה כנסיון פופוליטיס – כי אם אין לך עמדה בנושא המדיני – יחשבו שאתה טרמפיטס. השמאלנים לא יצביעו לנו בגלל שהם יפחדו שנמכור אותם לימין וגם להפך.

        לדעתי דבר דומה מושג על ידי עמדה יונית מתונה – בעד מו"מ אבל לא לחשוב כל הזמן על הבעיות של הפלסטינים.

        לדעתי הבעיה העיקרית של המפלגות בארץ היא הייאוש והתחושה שהכל מושחת. קשה לי להאמין שיש מפלגה שהבוחרים שלה מצביעים לה עם ברק בעיניים ואמונה שהדרך שלה באמת נכונה. – רואים את זה גם באי הנוכחות של פעילים ברחוב.

        לכן לדעתי אחד השינויים הגדולים שהתנועה הירוקה יכולה לעשות הוא להכניס דמוקטריה דינאמית (סוג של דמקורטיה שמשלבת את הטוב בין שני העולמות בין דמוקטריה נציגותית לדמוקטרטיה ישירה) – בשיטה כזו אתה לא בוחר נציג כל 4 שנים אלא יכול להיות מעורב במשך כל ה-4 השנים – גם בנושים מדיניים – ומצד שני אם אין לך זמן או כוח – פשוט תמנה מישהו או כמה שיהיו הנציגים שלך בנושאים שונים. (וכן, כל השילובים האפשריים באמצע – כמו נציג בנושא חינוך וכלכלה והצבעה ישירה בנושאים הקשורים למים).

        אני בעד לדבר עם כל מי שרוצה לדבר איתנו. נזק זה לא יכול לעשות.

        אגב, כשמדברים על סביבה וקיימות, האם באמת יש פרנטרים בצד הימני – או שזה נעצד ברמה של שמירת טבע ומחזור? שווה לגלות בכל מקרה (ולדעתי לא חייבים החלטת מליאה כדי לנסות לגשש – לפנות ולדבר זה לא מזיק).

        • אורי
          אוקטובר 13, 2010 בשעה 11:17 pm

          בגלל הפסקה הראשונה שלך צריך שיהיו ברשימה גם אנשי ימין.

          בקשר ל"אני בעד לדבר עם…": אני חושב שאם נחליט בשישי להיות תנועת שמאל אז אין מה ללכת ולדבר עם אנשים מהימין. קודם צריכה לעבור החלטה עקרונית בתנועה. אני גם חושב שרוב ההנהגה כרגע היא נגד העניין הזה (לפחות כל מי שענה לי במייל) וההנהגה חייבת להיות בעניין.

          בהחלט ישנם פרטנרים גם בנושאי קיימות וסביבה ולא רק טבע ומחזור. דרך אגב, חלק מהמצביעים של התנועה נוסעים בג'יפ מזהם, לחלק יש ששה או שבעה ילדים וחלק לא יודעים בכלל מה זה קיימות.וזה בסדר.

          • אוקטובר 14, 2010 בשעה 2:36 pm

            לא הבנתי מה הקשר בין הפסקה הראשונה לאנשי ימין. החשש הוא שרשימה שאומרת "לנו אין עמדה ברורה בנושא המדיני" היא רשימה שלא יצביעו לה לא משמאל ולא מימין. לעומת זאת העמדות העמומות יותר של הליכוד העבודה וקדימה לא מזיקות להן.

            יש הבדל מהותי בין מי שמצביע אליך, לבין ההנהגה. אם מישהו הוא בראש אחר לגמרי אז כשתתחיל לעבוד איתו הוא יפעל למען מטרות הפוכות.

            • אורי
              אוקטובר 15, 2010 בשעה 9:13 am

              התכוונתי שאם יהיו נציגים ימניים בהנהגה אז יקל על ימנים או על לא שמאלנים להצביע. ברור שיש חשש כמו שאתה מתאר אבל זה עניין של הסברה וזה יקח זמן. זה שהעמימות לא מזיקה לתנועות הגדולות זה לא אומר שצריך לאמץ את זה. אני חושב ששקיפות היא אחד העקרונות המרכזיים של התנועה ועמימות היא בעייתית במובן הזה.

              ההבדל בין ההנהגה למצביעים הוא ברור. מובן שיש מספיק פרטנרים להנהגה. חשבתי ששאלת אם יש מספיק מצביעים.

  5. אוקטובר 11, 2010 בשעה 11:03 pm

    נהנתי לקרוא!
    הזכיר לי את הסיסמא הישנה: "לא ימין, לא שמאל – רק קדימה הירוקים"

  6. נעמה
    אוקטובר 12, 2010 בשעה 12:15 am

    מסכימה שהמפלגה צריכה להתרכז בנושאי פנים, חברה וסביבה ומציעה לרכז קמפיין שמראה שבזמן ששאר המפלגות מתעסקות בבטחון עוד מעט לא יהיה מדינה להגן עליה כי אנחנו מתפוררים מבפנים. אבל לא מסכימה בכלל שצריך לחזר אחרי ימין כלשהו מהסיבה שלא מכירה מפלגת ימין בארץ או בעולם שהנושאים החברתיים והסביבתיים מעניינים אותם. דרך אגב גם לא הייתי מחזרת אחרי שמאל קיצוני. ולסיום רק השם של התנועה גורם לאנשים שסיפרתי להם על המפלגה להניח שזאת מפלגת נישה ירוקה ולהגיד שיש לנו בעיות קצת יותר רציניות לכן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להביע דעה בנושא שחשוב לכל כך הרבה אנשים. אפשר פשוט להצביע על נוסח שזה מה שיקרה כנראה בועידה.

  7. אושרי הילזנרט
    אוקטובר 12, 2010 בשעה 5:02 pm

    מסכים עם הכותב על עניני פנים בלבד.
    לגבי תגובתו של האזרח דרור, מסכים לגבי האופי הקלוקל של הדמוקרטיה כיום, בו אתה בעצם "קונה" חבילת דיעות ופתרונות ממפלגות – במקום לאסוף דיעות ופתרונות שונים.
    בתור חבר, אותה חבילה איננה מה שאני רוצה לקנות מהתנועה הירוקה.
    האנשים בתנועה משופשפים בעשייה סביבתית – אבל ירוקים בעשייה פוליטית-מדינית… אז למה לקפוץ מעל לפופיק?
    בנוסף לכך, התרשמותי היא כי לבוחרים רבים אין רצון לקשר את עצמם לסמטוכה המדינית, אלא רצון לפעול איפה שצריך ואיפה שיש הסכמה מקיר לקיר…ויש הסכמה על עניינים ירוקים של כמעט 90% מהאנשים שאני מדבר איתם, בכל מקום ומכל רקע סוציו-אקונומי…

  8. חיים מוסקוביץ
    אוקטובר 12, 2010 בשעה 8:06 pm

    אני מסכים עם כל מילה.

  9. חן ניר
    אוקטובר 13, 2010 בשעה 1:06 pm

    אני מציעה לפתרון את עקרונות החשיבה של הTNS המהווים מצפן סביבתי- על מנת לפעול בצורה מקיימת עלינו לענות -לא !!!! על 4 השאלות הבאות:
    1. האם אנחנו מעלים את ריכוזם של חומרים המוצעים מקרום כדור הארץ בסביבה?
    2. האם אנחנו מעלים את ריכוזם של חומרים יציבים ובלתי מתכלים המיוצרים על ידי האדם בסביבה?
    3. האם אנחנו הורסים מערכות אקולוגיות בצורה פיזית?
    4. האם האם צרכים אנושיים מקבלים מענה על ידי כולם?

    בעוד שלושת העקרונות הראשונים הם לכעורה מדעיים והתשובה להם פשוטה
    נותר לנו לעסוק בעיקרון הרביעי: החברתי שהוא הבעייתי מבחינת קביעת ימין או שמאל
    ומה אומר לנו עיקרו זה?
    שעל מנת להשיג קיימות עלינו לשאוף שכל בני האדם יקבלו מענה לצרכיהם האנושיים.
    ולמה זה רלוונטי כאן?
    כי מצע של מפלגה ירוקה צריך לכלול את ההסבר כיצד יש לפעול על מנת להשיג עיקרון זה!!!!
    זה אומר:
    להשתמש במשאבים בצורה הוגנת, צודקת, ויעילה על מנת שכל אדם שבהשפעתינו יוכל לממש את הצרכים האנושיים שלו כולל: הדורות הבאים, כולל עניים, כולל עולים חדשים וגם כולל ערבים ופלסטינאים.
    מכאן נגזרות שאלות רבות- הקשורות לכלכלה, לצדק סביבתי, ולשאלות מדיניות וביטחוניות.
    עליהן יש לתת מענה במצע ברוח הירוק ! ולא ברוח הימין או השמאל.
    מצע שינוסח בדרך זו יהיה אמין, ברור, לא מתחמק ויציג את השקפת העולם הסביבתית שמפלגה ירוקה צריכה להוביל.
    בדרך זו יהיה אפשר גם לענות על כל שאלה שהיא שתתעורר בקבלת החלטות עתידיות כאשר נגיע להצבעות בכנסת.
    מי שמצע זה יתאים להשקפת עולמו הוא בוחר פוטנציאלי של מפלגה ירוקה ולא משנה מה דעותיו ימניות או שמאליות.
    ולמי שרוצא לקרוא : The Natural Step Stoy – Karl Henrik Robert

  10. שימי שייידר
    אוקטובר 13, 2010 בשעה 8:13 pm

    דברים נכוחים,אכן אין צורך להיות מעומעמים,ביחוד כאשר "מפלגות הנישה הגדולות" לא מקיימות הבטחותיהן, אני מאמין בשוויון וזה לטעמי המפתח לכל סוגייה ,חברתית ,דתית,חינוכית או ביטחונית. אז יש ממוצעים ויש פשרות כשצריך.
    תנועה אזרחית חזקה עם 10,12 מנדטים יכולה לחולל מהפכות יעילות.ולהציג סדר יום חדש נכון ובריא יותר..הציבור לא מטומטם אך משלם.והנה באה פה תנועה יוצאת מן הכלל שמתעסקת בעניינים שלא זכו למספיק יחס מאז ומעולם.

  11. אנדרז אטינגר
    אוקטובר 16, 2010 בשעה 4:09 pm

    התפלאתי לקרוא נעמה שאת לא מכירה מפלגות ימין המתעניינות בסביבה / חברה.
    השינויים הרדיקליים ביותר היום בעולם בייחוד בתחומי הכלכלה מדברים יותר למקבלי החלטות שמרנים מליברלים.
    הצעת החוק הרדיקלית ביותר של העשורים האחרונים בבריטניה מקודמת מימין:
    http://www.positivemoney.org.uk/2010/09/steve-baker-mp-explains-whats-wrong-with-banking/
    ובגדול הרדיקליזם החברתי סביבתי מקודם אצל השמרנים על ידי פיליפ בלונד ודומיו:
    http://www.guardian.co.uk/theguardian/2009/aug/08/phillip-blond-conservatives-david-cameron
    הבעיה בישראל היא שאין שמרנים יש יונים ניאו ליברליות משמאל לצד גזענים שבטיים ו / או דתיים מימין
    לכן להבנתי עלינו להיות מפלגה הומניסטית סוציאל דמוקרטית מבלי להתנצל ולעשות את העבודה הסיזיפית של להראות לאט לאט לציבור למה מה שחשוב באמת לא נדון בפוליטיקת השמאל ימין הלא רלבנטית של היום- אני לא מכיר קיצורי דרך לתהליך הזה בהחלטות "שיווקיות" תחת כותרת הקוסמת לאלה או אלה.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: