ראשי > דמוקרטיה, הדרך > ההצעות לסדר יום הוועידה

ההצעות לסדר יום הוועידה

סיכום ההצעות הפוליטיות

במסגרת וועידת המפלגת הירוקה 2010 יעלו להצבעה 6 הצעות שיסמנו את הצעד האסטרטגי הבא של המפלגה. להלן סקירה כללית של היעדים הפוליטיים שעלו בהצעות.

רוב ההצעות עוסקות במיקומה של התנועה הירוקה במפה הפוליטית והאם יש צורך בשיתוף פעולה עם מפלגות אחרות או שמירה על עצמאות ובידול.

הצעתו של צבי דביר מעלה את הצורך של התנועה הירוקה להוות את האופציה הסוציאל-דמוקרטית במפה הפוליטית ולמלא את הוואקום שנוצר במקום זה בעקבות החלשות העבודה וקדימה. לכן יש להתמקד בנושאים חברתיים-סביבתיים, ולהתרחק ממחוזות השמאל "הקשה". בהצעה מצוין כי התבטאויות מהכיוון השמאל-המדיני פגעו בעבר במפלגה.

בכיוון השני, גרשון בסקין מציע לוותר על האגו המפלגתי ולפעול להרכבת גוש פרוגרסיבי חדש עם שרידי מפלגת העבודה, מרצ, תומכי עלה ירוק, חד"ש וההתארגנות של אברום בורג. לפיו ערכי היסוד של התנועה הירוקה מעידים על ראיית עולם רחבה כשעל סדר יומה: סביבה, חברה, לאום. ובמונחי המאה ה- 21 – מפלגה פרוגרסיבית.

לאחר שהוא מציג ניתוח של פעילות התנועה הירוקה מאז הבחירות, אלון טל, מסמן כיעד פוליטי ראשון חבירה למפלגת הירוקים – המחזיקים בנוכחות של 40 חברי מועצה ברשויות מקומיות. הצעד לטעמו ייתן לחברי התנועה הירוקה תחושה של העצמה ותזוזה. בסעיף נוסף מציע אלון טל לשים דגש על התארגנות לבחירות הבאות – כדי לספק אתגר והכנסת אנרגיה לחברי התנועה, וכדי להחזיר לתנועה אופי פוליטי ולא של NGO נוסף. מבחינת מיקום במפה הפוליטית ההצעה מסמנת קו של "שוחר שלום – אך מתון" שיאפשר ל- 80% מהציבור להרגיש בנוח בשורות המפלגה. מבחינת כניסה לשותפות מוצע לחזק את המפלגה ולבחון הצטרפות מנקודת "מעצמה מקומית".

איתן כתר יעקב, מסמן את עתיד התנועה הירוקה תחת מיתוג ומיצוב של מפלגה סוציאל דמוקרטית, ומציעה מימוש שינוי שם ל"התנועה הירוקה הישראלית הסוציאל דמוקרטית". כחלק מכך הוא מסמן כיעדים הקפדה על הצטרפות למאבקים חברתיים ומאבקי עובדים והמשך מאבקים לחלוקת משאבים צודקת. בנוסף ההצעה עוסקת בנטילת הובלה רעיונית של חוקה אזרחית ברוח אמנת גביזון מידן – אשר תגדיר את עצמנו מחדש כעם וכאזרחים ישראלים, ותגדיל את החוסן החברתי לאומי שלנו. בסעיף נוסף ההצעה עוסקת באימוץ תוכנית מדינית רחבה לפדרציה דו לאומית (מאוגוסט 2002) – הכוללת ניהול משותף של ירושלים, והגדרת גבולות 1967 כגבול פוליטי. בסעיף רביעי עולה נושא המאבק להפחתת סבלם של בעלי חיים באמצעות חקיקה וביטול ניסויים.

הצעתו של ערן בן ימיני מעלה את הצורך לשתף פעולה עם ארגונים ומפלגות בצד השמאלי של המפה הפוליטית, להקמת יישות פוליטית חדשה. לפי ההצעה יש להיות ליישם בפועל עמדות שמאליות, עם חדות בנושאים חברתיים סביבתיים ובצורה רחבה בנושאים המדיניים. לפי ההצעה על התנועה הירוקה להתמקד בקמפיין ה- Green New Deal – תוכנית כלכלית למדינת ישראל, שהיא בעלת פוטנציאל לגיוס תקציבים ויצירת בידול ודימוי חיובי ורציני. לטעמו של בן ימיני, עיסוק בנושאים מקומיים לא יחזק את התנועה הירוקה ברמה הארצית, מאחר ובישראל יש הבחנה ברורה בין דפוס הצבעה ארצי ומקומי – כך שיש לעסוק בנושאים מקומיים ברמה העניינית וכדי לבנות תשתית של פעילים, אך לא על חשבון נושאים לאומיים.

מיכאל קורדובה מציע כיעד פוליטי מיזוג פוליטי עם הירוקים למפלגה דמוקרטית ללא שריוני כיסא. כמו כן הוא מציע הוספת נייר עמדה בנוגע לדה קרימנלזציה של המריחואנה ושילוב כוחות עם התנועה ללגליזציה. כמו כן הוא מעלה את בדיקת האפשרות לשיתוף פעולה עם השמאל הלאומי.

הצעתו של אלון טל
הצעתו של איתן כתר יעקב ראו נייר חדש למטה
הצעתו של גרשון בסקין
הצעתו של צבי דביר
הצעתו של ערן בן ימיני
הצעתו של מיכאל קורדובה

עדכון

תוכנית 10 נקודות – איתן כתר-יעקב

מודעות פרסומת
:קטגוריותדמוקרטיה, הדרך
  1. Ofek Birnholtz
    ספטמבר 27, 2010 בשעה 6:23 pm

    (sorry about the english, i'm in japan)

    is each proposition voted clause-by- clause, or as a whole? for example, can i support Eitan on Gabizon-Meidan but objcet on the bi-national federation?

    • ספטמבר 28, 2010 בשעה 9:16 pm

      שאלתי היום בחוג הבית את דדי מהצוות המוביל של הוועידה. אז אי אפשר.
      כל מקרה, ההצעות הן ראשוניות ואתה יכול להציע להן תיקונים או חיבורים.
      אחרי ששמעתי את רוב ההצעות וההסברים בחוג סביר להניח שאני אחבר את שלי לאחת מהן.

      • אוקטובר 3, 2010 בשעה 12:21 am

        שלום מיכאל
        בנוגע לשימוש בקנביס אני מבין שכתוצאה משינוי ההתיחסות לסם זה וההיתר שניתן למטרות רפואיות יש לשנות את ההתיחסות הפלילית לאחזקתו. נראה שנצטרך לגבש דרך נכונה בה לא נהווה קטליזטור לשימוש בסם בשל תופעות הלוואי הקשות, ראה כתבה: http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/973/785.html ומצד שני להסדיר את הלקונא בחוק, העוול וחוסר המידתיות ברישום הפלילי. נראה שללא קשר למצע המפלגה יש לעשות לטובת אותם הנפגעים ולקדם חוק המתקן את העוול. אני עדיין לא מתמצא בכל הפרטים אך וועדה עד-הוק לעניין זה עשוייה לגבש פתרון עוד לפני הבחירות.
        איתן.

        • אוקטובר 3, 2010 בשעה 12:55 am

          היי איתן. אני יודע שעדיין לא החלת לחקור את העניין לעומק. הדיסאינפורמציה כמו הכתבה שצרפת היא הסיבה מספר אחת מדוע אני מבקש לערוך מחקר אובייקטיבי של צוות המומחים בנושא. מיד שקראתי את הכתבה נדהמתי. על פי הסטטיסטיקה של הפסיכאטר המהולל לפחות עשרה מחברי צריכים לחוות אגורה-פוביה ופאניקה או להדליק איזה סכיזופרניה. ממש רחוק מהמציאות אלפי שנות אור. כל חברי ומקרים המעשנים הם אנשים עובדים, לומדים, מבלים, משלמי מסים והולכים למילואים. עדיין לא נתקלתי בכל שנותי הקצרות בחבר שנצרך טיפול פסיכאטר בגלל מריחואנה. ראה קליפ קצר שאולי ידליק לך נורה על הכותב ועיסוקו. מזל שבארץ עדיין לא מפרסמים את התרופות האלה בטלויזיה. או שזה יקרה בקרוב אם לא נעשה משהו בנידון http://www.youtube.com/watch?v=4cefoV_A878 צפיה נעימה. נדבר בקרוב.

  2. ספטמבר 28, 2010 בשעה 11:53 am

    התחלה של דיון מרתק שנפתח אתמול בחוג הבית הראשון בנושא בסבב חוגי הבית לקראת הוועידה.

    ההרגשה היא שהועידה הקרוב היא היא שהולכת לקבוע את מעמדה האמיתי של התנועה הירוקה בפוליטיקה הישראלית.
    האם היא הולכת לבית הקברות של השמאל ביחד עם מרצ הציוניים וחד"ש האנטי ציוניים עם חיזוק של התנועה האנרכיסטית המיותרת. או להציל את הסוציאל-דמוקרטיה שנשארה ללא יצוג הולם של ממש. יש מקום ענק בין קדימה למרצ ששם לפי דעתי צריכה להתמקם התנועה הירוקה. מפלגה ירוקה סוציאל-דמוקרטית ציונית. *

    כל ההצעות הן ראשוניות ויכולת להשתנות או להתחבר. כך אני מקווה לחבר את הצעתי האופרטיבית לכזו שמדברת על הדרך למרכז שמאל המפה. רק בודק מי בעד שינוי פקודת הסמים.

    * כן, ברור לי שיש בעיה עם הגדרת המילה ציונות כרגע אבל אולי זה בדיוק הזמן לשבת ולדבר ולנסות להבין מהי הציונות של ימינו ומה היא הציונות הירוקה כפי שהתנועה צריכה לראות אותה. הציונות בימינו צריכה להפוך לסמל למצוינות עברו העם היהודי כמו כן גם הגנה. זה לא אומר שצריך לפגע בעם אחר אלא רק להבין שהמשיח עדיין לא הגיע ואנחנו עדיין חיים בעולם שבו יש שינאה גדולה לעם היהודי. אסור לנו לפגוע בפלסטינים אך אסור לנו גם להרוס את המקלט היהודי היחידי בעולם. ישראל חייבית להישאר מדינת לאום יהודית. עם זכויות שוות למיעוטים ומדינה פלסטינית ליד. זה לא מופרך אפשר להשאיר את המתנחלים בפלסטין בדיוק כמו שיש כאן מיעוט ערבי. זה אפילו יכול רק להועיל

  3. אוקטובר 2, 2010 בשעה 11:41 pm

    ההצעה לחלק את הארץ לשלוש עלתה אצלי בשנת 2002 הופנתה אז אל אריאל שרון. ההצעה אומרת שהחלק הראשון והבילתי פתיר בטווח הבינוני ומעלה הוא החלק של עזה. חלק זה ישמש באופן המיידי ביותר טריטוריה פלסטינית מוכרת. על מנת להקצות טריטוריה זו כשטח טריטוריאלי פלסטיני מובהק היה צורך בהתנתקות חד צדדית (אשר טרם הושלמה), בפינוי הישובים והמתיישבים (2005). לשני החלקים הבאים אשר הם ישראל בקווי 67 והגדה המערבית יהוו את הפדרציה הדו-לאומית. במערכת זו תושבי הפדרציה יזכו ל-100% ארץ ול -50% מדינה מצב של WIN WIN. התהליך הוא רב שלבי שתחילתו בירושלים, בעוטף ירושלים, בהתיישובת היהודית ובהדרגה לכל הגדה וישראל. התוכנית מכירה בכך שלא ניתן לפתור סיכסוך רב שנים ושנאה ברגע אחד, אלא תהליך של דורות ולכן הוא רב מערכתי. נוגע לתחומי הכלכלה, המשפט, החינוך, הביטחון ועוד. חלק זה של התוכנית מחייב הכרה הדדית בזכות השיבה של כל אדם יהודי או פלסטיני לארצו תוך מתן זכות בחירה באזרחות הרצויה לו. כללי האזרחות נקבעים ע"י הרשות המדינתית והמבקש להגר לאותה מדינה חייב לעמוד בכללי אזרחות אלו (שפה, לימודי תרבות, דת ואזרחות) ובתנאים אשר תציב הפדרציה ( ביטחון, כלכלה ומשפט) ולתחומה בלבד. לא ניתן לפתור את הסיכסוך גם לדורות הבאים מבלי שבעיות כמו בעיית הפליטים היהודים והפלסטינים תבוא על פתרונה. אני מודע למורכבות הגדולה בהסברה הן פנימה והן החוצה ולכן בשלב הראשון אני מציע להצביע עבור הקמת ועדה לקיימות מדינית אשר תגדיר מהי קיימות מדינית, כיצד אנחנו רואים את הדור הבא מתמודד עם הבעיות והתמורות שהתוכניות הסטנדרטיות מנסות להביא איתן או משום שהן "סטנדרטיות" לא מביאות את העם הזה לחוף מבטחים.

  4. אושרי הילזנרט
    אוקטובר 5, 2010 בשעה 5:50 am

    אני בעד:
    1. מצע שמבוסס על חזון של כלכלה ירוקה. (כמו שערן ואלון כותבים)
    זה הכי חשוב, זה מבדיל אותנו מארגונים ירוקים. זה חזון אמיתי.
    שהיא בהכרח סוציאל דמוקרטית – אבל מהווה מהפך עמוק ויסודי עוד יותר

    2. מצע עם תכנון של שקיפות שלטונית עם שיניים –
    כהכנה לתשתית של דמוקרטיה מקוונת של משאלי עם בעתיד.
    אין דמוקרטיה בלי שקיפות – שקיפות ידודותית לאזרח – ולא מגילות חרטומים אינסופיות.
    מה? זה לא ברור כשמש? – אף אחד לא רואה שהמלך הוא עירום?

    3. מצע שאינו מתייחס לנושאים מדיניים (די כבר!!! – דחיל ראבקום עארס!!!)
    רוצים להיות עוד מפלגה בה כולם ממוקדים בויכוח שאין לו פתרון ובינתיים הכל קורס מסביב?
    מה? אין מספיק נושאים ירוקים? אין מספיק נושאים חברתיים וכלכליים?
    למה להרחיק מצביעים עם הסוגיות האלה עוד לפני שלמפלגה יש בשר ועצמות?
    בואו נהיה ריאלים – מפלגה עם 2-6 מנדטים לא צריכה לעסוק בזה – אלא לעשות מה שהיא יודעת לעשות בצורה הטובה והמסורה ביותר.
    כשנהיה מפלגה של 15 מנדטים… בבחירות הבאות.. אז נתייחס לנושא… בסדר? … מבטיחים…

    4. כמו שאלון טל אומר – חבירה לכל הירוקים האחרים ברמה המקומית.
    פעילות שוטפת.
    אחרת אנחנו קיימים בתיאוריה בלבד.
    זה בא בדיוק בהפוכה לפלצנות של השמאל המדיני (וגם הימין המדיני) – שכל מה שהוא יוצר זה בלאגן ופילוג והתמוטטות רב מערכתית כבר שנים… כולם ממוקדים בויכוח שאין לו פתרון ובינתיים הכל קורס מסביב.

    5. עזוב את הגראס קורדובה, תשאיר משהו לעלה ירוק
    בשביל מה להפסיד את כל עקרות הבית שממחזרות בקבוקי פלסטיק וחרדות לעתיד ילדיהן?
    בשביל מה להפסיד את כל הדור המבוגר יותר שפתאום מבין שהסביבה חשובה – אבל לא יבין לעולם עד כמה שאכטה מרחיבה לאדם את האופקים?

    יאללה ביי
    יש לי תינוקת בבית
    אל תהרסו לי את התנועה בינתיים מרוב רעיונות – להיות ירוק זה מספיק 😉

  5. אוקטובר 5, 2010 בשעה 7:55 am

    אושרי היקר, כנראה שאת החלק הרציני של הדיון אתה מעדיף להשאיר לאנשים אחרים, ומעדיף להסתפק ברעיונות פשוטים. נו שוין, זכותך. אבל אל תגיד משפט כמו 'אל תהרסו לי את התנועה בינתיים מרוב רעיונות- להיות ירוק זה מספיק'. זה לא מכובד והפוך לגמרי מכל העמדה הרעיונות של התנועה שדוגלת בתפישת עולם רחבה.
    מה זאת אומרת להיות ירוק זה מספיק? מה להיות ירוק מבחינתך? למחזר בקבוקים וניירות? גם אתה מודע לכך שישנן בעיות חברתיות, סביבתיות, תרבויות, חינוכיות, וכן, גם מדיניות, שצריך לעסוק בהן כחבילה אחת. אז מה זו ההתבטאות האסקפיסטית השטחית הזו פתאום?

  6. אוקטובר 6, 2010 בשעה 10:08 pm

    א. לפי מה שאני זוכר מדבריו של בסקין, הוא מציע לחבור לכוחות בשמאל, אבל בשמאל הציוני, לא בחד"ש.

    ב. לדעתי המצע המדיני של מרץ, העבודה, ליכוד וקדימה הוא מצע שמאלי של 2 מדינות ל-2 עמים. אפשר להגיד שאנחנו בעד זה ? (דעתי המדינית היא שצריך גבולות כדי להגן על המדינה – ובלי זה המתחים החברתיים והכלכליים יחלישו אותנו מדינית וצבאית – דבר שלא הימין ולא השמאל מדברים עליהם).

    ג. קשה לי להכריע בין ערן לבין אלון. אני לא מקבל את העמדה של אלון על התמקדות בנושאים ירוקים. כי לתמלוגי הגז לדוגמה יש השלכות סביבתיות לא קטנות – על ידי הגדלת הפערים וחיזוק השחיתות. וכשיש שחיתות בוועדי העובדים ברכבת – זה גם גורם לבעיות סביבתיות בסופו של דבר. מצד שני לי נראה שברמה הפרקטית ההצעה של אלון נכונה יותר – לבנות את הבסיס הכלכלי והלוגיסטי על בסיס פעילות מקומית – כמו שעושות מפלגות אחרות.

    לדעתי המפלגה צריכה לקחת 2-3 קמפיינים ברמה הארצית ולדחוף אותם בכל הכוח. – זה הצד של בינימני. הקמפיינים האלה צריכים להיות לא אישיים ושכן יכולים לדבר אל האנשים. הם גם צריכים להיות "מתקפה" (דרישה לתחבורה ציבורית) ולא מגננה (לעצור את התחנה הפחמית). אפשר לבצע גם דברים מפתיעים:
    1. לפעול לשינוי ברכבת ישראל מול וועד העובדים הבעייתי שם.
    2. לפעול למרכזי אינטנט שכונתיים
    3. לחזק את כוח לעובדים – וועד עובדים דמוקרטי.
    4. לקדם את הניו גרין דיל.

    אני בדעה שדווקא צריך לתקוף את הסוציאל דמוקטריה של יחימוביץ ולבדל אותנו ממנה. זכויות עובדים הם רק חלק קטן מהחזון החברתי שלנו והם לפעמים בעיה גדולה- כשמעלימים עין משחיתות, כששמים דגש על צמיחה וכשמאשימים את העשירים בכל הצרות – כאילו לאזרחים ולצרכנים אין חלק בחלק מהבעיות. (ולמעשה הדבר מקטין אותם בציפייה לתיקוני חקיקה מצד הממשלה במקום לקום ולעשות מעשה – כמו לדוגמה הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות).

    בנושא דמוקטריה ושקיפות לדעתי צריך להתחיל מהבית. אני בעד דמוקטריה ישירה, דמוקטריה דינאמית (נציגי ביניים שיכולים לייצג אנשים בנושאים מסויימים בלבד – על פי בחירת הבוחרים, ולא בכל נושא ונושא) ושיתוף. אין צורך לחכות עד הבחירות לכנסת – צריך להתחיל בזה אתמול, כשהמפלגה עוד קטנה ולפני שהתחילו כאן שחיתויות שמאפיינות את כל המפלגות – הטכנולויגיות ליצור כזה דבר קיימות – הדבר שצריך הוא רצון פוליטי מצד חברי המפלגה לקדם תרבות של שקיפות ו"קוד פתוח" בכל ההתנהלות. החל בשאלות תקציביות, וכלה בשאלת הפיקוח על הבחירות.

    "המהפכה לא תשודר בטלוויזיה" אומר השיר – צריך הרבה יותר נוכחות באינטרננט ובבלוגים של ראשי המפלגה – כולל בתגובות כאן וכולל סיכומים שבועיים על הפעילות שלהם. לאובמה זה עבד.

  7. אוקטובר 11, 2010 בשעה 8:19 pm

    עדכון
    נייר חדש מאיתן
    תוכנית 10 נקודות – איתן כתר-יעקב

  1. ספטמבר 28, 2010 בשעה 5:03 am

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: