ראשי > הדרך, מדיניות > לאן פנינו? גרשון בסקין, חבר ההנגה. – דיון מהאתר הרשמי של התנועה

לאן פנינו? גרשון בסקין, חבר ההנגה. – דיון מהאתר הרשמי של התנועה

Submitted by gershonbaskin on ב', 09/08/2010 – 08:28 גרשון בסקין

גרשון בסקין, חבר הנהגת התנועה
היעד המרכזי של התנועה הירוקה כמפלגה פוליטית הוא להיכנס לכנסת ולהיות בעמדה של כוח והשפעה.
כדי לבחון את יכולתנו להגיע ליעד הזה, עלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות:
– האם התנועה הירוקה יכולה לצבור די תאוצה וכוח ולגייס די חברים ודי כסף כדי לרוץ לבדה בבחירות הבאות?
– האם התנועה הירוקה יכולה לעבור בבחירות הבאות את אחוז החסימה (שייתכן שיועלה עד אז ל-2.5%)
– האם יש סיכוי למפלגה ירוקה להצליח בישראל בימינו כאשר הנושא הירוק הוא כבר רכיב קיים ברוב המפלגות הפוליטיות?
לדעתי, על פי מצבה של המפלגה היום (אוגוסט 2010) התשובה לשאלות אלה היא לא באל"ף רבתי! היכולת של התנועה הירוקה לרוץ לכנסת לבדה ולהצליח קלושה.
לכן עלינו לרענן את האסטרטגיה הפוליטית שלנו ולהתמקד ביעד המרכזי שלנו – להכניס כוח של ממש לכנסת ה-19.
תעודת הזהות הפוליטית שלנו
ראשית נגדיר את ערכי היסוד שלנו כמפלגה פוליטית
– דמוקרטיה שיתופית ושמירה עליה ובעיקר על זכויות האדם והאזרח
– צדק סביבתי
– צדק חברתי וחלוקתי
– מדיניות סוציאל-דמוקרטית
– מדינת ישראל כמדינת-הלאום של העם היהודי ושל כל אזרחיה
– שוויון אזרחי – אזרחות משותפת ושיתופית (לכל מגזרי המדינה)
– שלום עם הסביבה (תרתי משמע)
ערכי יסוד אלה מעידים שיש לנו ראיית עולם רחבה, והם צובעים את תעודת הזהות שלנו כמפלגה בשלושה צבעים – ירוק, אדום וכחול, המסמלים בהתאמה את שלושת התחומים העיקריים שעל סדר יומה – סביבה, חברה, לאום. במונחים של המאה ה-21, התנועה הירוקה היא מפלגה פרוגרסיבית, מתקדמת! שותפינו הפוטנציאליים במפה הפוליטית בישראל הם ממפלגת קדימה (חלקים ממנה) ושמאלה: מפלגת העבודה ושרידיה, מרצ, פליטי שינוי, תומכי עלה ירוק, חלקים של חד"ש ומי שמזדהים עם ההתארגנות החדשה של אברום בורג במפלגת ש"י.
התנועה הירוקה צריכה להוביל את הרכבת המפה הפוליטית החדשה של ישראל וליזום הקמת גוש פרוגסיבי חדש. גוש זה יצמיח מפלגה אחת חדשה ויבטל את המסגרות הקודמות של המפלגות הישנות. בשילוב כוחות, בוויתור על אגו מפלגתי קיים, אפשר להקים גוש פוליטי רחב שיצליח להיות אלטרנטיבה שלטונית. זאת צריכה להיות המטרה – אלטרנטיבה ממשית לשלטון – לא פחות מזה.
המפלגה החדשה צריכה להיות מפלגת שלום מובהקת, והנושא המדיני חייב להיות בראש סדר יומה. אי-אפשר לטפל בכל הבעיות והאתגרים הכבדים של המדינה בלי להשיג קודם כול שלום עם שכנינו הפלסטינים. סיום הכיבוש הוא הנושא הבוער והחשוב ביותר לטיפול, גם אם הוא מסובך, קשה ומתיש. אין בררה אלא להודות שאין אפשרות להתפנות לטיפול נכון ודחוף בסוגיות הסביבתיות והחברתיות של המדינה לפני הטיפול הדחוף בסוגיות של שלום וביטחון. בתנועה הירוקה רצינו להאמין ולשכנע שאפשר להקדים את הטיפול בסוגיות של סביבה וחברה לפני טיפול בסוגיית השלום עם שכנינו או אפילו להתעלם ממנה, אך דבר זה לא צלח בידינו. היינו מעטים מדי וכוחנו לא אפשר לנו להגיע לעמדות של כוח והכרעה.
כדי להצליח חייבים להחזיר את מחנה השלום לשלטון, ולשלב טיפול בסוגיות חברתיות בהשקפת עולם פרוגרסיבית שרואה את הקשר בין שלום לבין חברה וסביבה.
בניית מחנה פרוגרסיבי מנצח מחייבת התוויית חזון שיקבע מהו צביון המדינה הרצוי והחיוני לקיומה מהיום ולעתיד לבוא, שנוגע בכל תחומי החיים: מבנה המשק, חלוקת ההכנסות, מקומו של האדם העובד, החינוך והתרבות, יחסינו עם שכנינו והיחסים בין המגזרים השונים בתוכנו, שיטת הממשל ומבנה המערכת הפוליטית, התנהלות מנגנוני המדינה, מעמד שלטון החוק, היחס למסורת ולמקורות היהודיים, וכן הלאה.
להלן יפורטו שני תחומים מרכזיים במצע האדאולוגי של המפלגה הפרוגרסיבית החדשה: שאלת הזהות של המדינה והרב-תרבותיות בחברה בישראל.
שאלת הזהות והאזרחות – בסיס חדש לאזרחות משותפת
מדינת ישראל היא בראש ובראשונה ביתו הלאומי של העם היהודי. הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ-ישראל, השפה העברית, התרבות והיצירה העברית, הזהות היהודית, החגים והמסורת, והקשר המיוחד של ישראל עם התפוצות היהודיות בעולם– כל אלה מבטאים את המהות הזו של היות ישראל בית יהודי לעם ישראל. בה-בעת ישראל היא מדינה דמוקרטית, וככזו היא חייבת להיות בית גם לכל אזרחיה. לפיכך המפלגה הפרוגרסיבית החדשה חייבת להיות מפלגה יהודית-ערבית משותפת. מדינת ישראל לא תהיה פחות יהודית אם הפלסטינים אזרחי המדינה יוכלו לשמר ולפתח את מורשתם התרבותית וילמדו במערכת החינוך שלהם, לצד ליבה משותפת הנהוגה בכל בתי הספר במדינה, גם את התרבות וההיסטוריה הפלסטינית והערבית.
המפלגה הפרוגרסיבית החדשה חייבת גם לעמוד על פתרונות לתיקון המצב היום שבו האזרחים הפלסטינים בישראל חיים באי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי ומופלים לרעה בתחומים רבים, כמו שוק העבודה, מערכת החינוך והאקדמיה.
במדינה דמוקרטית אין לקבל מציאות שבה עשרות אלפי אזרחים חיים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ובלי מים זורמים, בלי הקצאה מספקת של קרקעות למגורים ולחקלאות, בתת-פיתוח של תשתיות פיזיות.
רב-תרבותיות בישראל
החברה בישראל היא חברה רב-תרבותית – יש בה יהודים ופלסטינים, חרדים ודתיים וחילונים, אשכנזים ומזרחים. הרבגוניות התרבותית היא נכס יקר ערך של ישראל, והיא שהופכת אותה למדינה מרתקת, מאתגרת ומפרה. עם זאת מדינה מגוונת אינה שם נרדף למדינה משוסעת ומקוטבת, ואסור שהרב-תרבותיות תתבטא בסקטוריאליזם, שכל מגזר יפעל לפי האינטרסים הצרים שלו בלבד. הנזק של הגישה הסקטוריאלית הוא איבוד היכולת של הקבוצות השונות לנהל דו-שיח ממשי זו עם זו, והגרוע מכול: סיכול האפשרות לשלב כוחות בעיצוב העתיד המשותף שלהן כחלק מחברה אחת. איבה, חוסר סובלנות והתבדלות מגזרית משתקות לא אחת את יכולתה של המדינה לנהל מדיניות לטובת החברה כולה.
יש צורך חיוני בדיון פתוח ודמוקרטי בין הקבוצות בחברה, ובכינון ערוצים לדיבור על המשותף בינינו, מתוך כבוד הדדי ובלי לכפות דבר זה על זה. יש ערכי יסוד שהם הבסיס לשותפות שלנו – ותכנית הליבה הנלמדת בבתי הספר של כל הקבוצות והזרמים היא אחד הביטויים הממשים והחיוניים לטיפוח המכנה המשותף לכל אזרחי המדינה.
כולנו אזרחים. כולנו "בעלי מניות" בחברה שיש לנו עניין בשגשוגה. כולנו ילדים של הורים, והרבה מאתנו הורים לילדים. כולנו דואגים לעתיד, וכולנו קשורים לפיסת הקרקע הזאת, שיותר מדי נלחמו עליה, ופחות מדי שמרו עליה. עתידנו משותף – נשגשג ביחד או לא נשרוד בכלל.
אנחנו התקוה!
אי-אפשר לבנות מחנה פוליטי חדש על בסיס מסרים שליליים בלבד, בלי תקווה ואופטימיות. גאווה לאומית היא מצרך חובה בבניית סולידריות פוליטית וביצירת מחנה בעל פוטנציאל לנצח. השמאל לא הצליח עד היום ליצור דימוי של נאמנות למדינה או לעם, כמעט להפך. למרבה הצער הוא כונה בפי רבים בציבור הישראלי כ"אוהב ערבים" או כ"עוכר ישראל", והצטייר כמאשים את מדינת ישראל ומנהיגיה בכל דבר רע, וכפוטר את הערבים מכל אחריות לו. השמאל איבד לגיטימציה כאשר ציבור רחב זיהה אותו כאנטי-ישראלי ו/או כאנטי-יהודי. לכן בבואנו לבנות מחנה מתקדם חדש שימשוך המונים, השפה החדשה שלנו שמבטאת עמדה וערכים פרוגרסיביים אמיתיים חייבת לבטא גם "גאוות יחידה".
ב-62 שנות קיומה של מדינת ישראל הגענו נגד כל הסיכויים להישגים מרשימים בכל תחומי החיים, ויש לנו בהחלט במה להתגאות. הישגי המדינה בתחומי ההיי-טק והרפואה מציבים את ישראל כמובילה בהם בעולם. בתחומי החברה יש בישראל יותר ארגוני מתנדבים לאזרח מבכל מדינה אחרת בעולם. כל מי שמבקר כאן מגלה חברה תוססת, פעילה, אכפתית, יוזמת ומקורית. ההיקף והאיכות של היצירה התרבותית לנפש עולים על אלה שבכל מדינה אחרת בעולם.
עם זאת הפוטנציאל לשגשוג גדול יותר הוא אמיתי ואפשרי. התנועה הירוקה צריכה ליזום ולדחוף להשגתו באמצעות איחוד הכוחות הטובים ביותר במדינה, ויחד להחליף את השלטון ולחולל את השינוי המקווה.

תגובות:

התנועה הירוקה היא קודם כל ירוקה
הוגש ע"י יובל ספיר ב־ב', 09/08/2010 – 10:26.
בסיס הכח והלגיטימציה שלנו, ולכן גם הפוטנציאל שלנו להכנס לכנסת, הוא הכח שלנו בנושאים סביבתיים. נמצאים אצלנו (או לפחות היו…) המובילים הסביבתיים בישראל. זה צריך להיות הדגל של התנועה הירוקה ולכן האיחוד החשוב הוא עם מפלגת הירוקים, ולא עם "מפלגת קדימה (חלקים ממנה) ושמאלה: מפלגת העבודה ושרידיה, מרצ, פליטי שינוי, תומכי עלה ירוק, חלקים של חד"ש ומי שמזדהים עם ההתארגנות החדשה של אברום בורג במפלגת ש"י."
רשימת המפלגות הזאת מראה שמיותר לבנות מפלגה על אג'נדה של שלום. בדרך הזאת אנו מאבדים מחצית מאנשי הסביבה שלא מזדהים עם השמאל. אג'נדה כזאת מייצרת more of the same. אין לנו עתיד כמפלגה פרוגרסיבית של שמאל חדש. אין אצלנו את המובילים של מחנה השלום. כן יש לנו את האנשים והנשים המובילות בתחומי הסביבה והחברה. שם יש לנו עתיד ככח פוליטי: בנישה הלא-ממומשת של הדאגה לסביבה ולחברה.
אנחנו צריכים להוביל את הרכיבים הירוקים (או הצבועים ירוק) בכל המפלגות. אנחנו צריכים להיות נושאי הדגל הסביבתי. תעודת הזהות הפוליטית שלנו היא צדק סביבתי וחברתי, שנובע מעקרונות מוסר עמוקים, ולא מטקטיקות ואינטרסים.

פנינו לצבוע את ישראל בירוק
הוגש ע"י מיכאל קורדובה ב־ב', 09/08/2010 – 11:55.
הבחירות לא בקרוב וזו הסיבה לכך שאיננו מוכנים לקראתן. תחושת הפעילים היא שההנהגה והמזכירות לא עשו די כי להמשיך את המומנטום שהיה לנו בשנה שעברה. כולם עסוקים בעשרות מאבקים ואינם יכולים לתייג את עצמם כחברי מפלגה כדי לא לפגוע בהצלחתם. תפקידים רבים נזנחו בגלל עומס עבודה ומשימות רבות לא בוצעו כי לא היה מי שזאת תהיה משימתו העליונה.
לאומת זאת צוות האינטנט הצליח להתחדש כמו לחלוטין ולהחליף את כל ה"פעילים" שהפעילו אותו, אותם בלוגרים שהצליח להביא את האופריה שאנחנו על גבול אחוז החסימה, אותם בלוגרים שחיים בבועת הבלוגספירה עזבו בטריקת דלת והחלו ללכלך עלינו ברחוב הוירטואלי שלהם. משום מה? משום שאנחנו לא מספיק שמאלנים ! אותם פעילים ניסו בכל הכוח למשוך אותנו כמה שיותר שמאלה וברגע שזה לא צלח הם פשוט נטשו אותנו. גם חבורה גדולה של סביבתנים ציונים ברחו לנו בגלל בגלל הפחד שהתנועה תהפוך למפלגה אנטי ציונית. עכשיו צריך להחזיר אותם, לומר להם שהמופרעים עברו כיתה.
בישראל אי אפשר לשבת בכנסת בלי עמדה מדינת ולכן אנחנו חייבים לבחור צד, אבל לא חייבים לשבת בקצה הכיתה איפה שהמופרעים, אפשר לשבת בשמאל מרכז איפה שנוכל לקדם את הירוק והחברתי ובכל זאת גם לקדם שלום וגם לשמור על האפשרות להגן על עצמנו כאשר זה הכרחי.
עכשיו הזמן שלנו להתחיל לעבוד,לחזק את מועצת המומחים שזה בעצם הייחוד הגדול ביותר שלנו. לפתוח עוד סניפים שמחכים לנו בסבלנות שנענה להם כבר. לנסות להעביר עלינו את כל סניפי ה"ירוקים" שחלקם כבר עם רגל בדלת.להעיר את הסניפים ולמצוא להם פעילות וגם אולי צריך לחשוב על להתחבר עם התנועה לליגליזציה. תנועה גדולה אשר איבדו את מפלגתם שעשתה מהם צחוק וסדרה מצחיקה ב"ביפ".
אולי כדאי לחשוב גם על פריימריז, לרענן את השורות, להזכיר לנבחרים שהם צריכים לעשות יותר כדי להשאר בהנהגה. והכי חשוב לצאת בקמפיין התפקדות.

הסכמה ואכזבה
הוגש ע"י dave holzman ב־ג', 10/08/2010 – 23:08.
קראתי את הפוסט של גרשון בסקין, ובאופן כללי מאוד הסכמתי לדרך ולכיוון.
כשעברתי לקרוא את התגובות – מאוד התאכזבתי לראות שאין עדיין הבנה של הדברים החשובים עליהם גרשון מדבר. במיוחד התאכזבתי מהתגובה הזאת, שמכנה אותי מופרע. מי שמך? מדוע יש לך זכות לקרוא לעצמך "אנחנו" ובאותו זמן לקרוא לנו (השמאלנים, וכנראה גם הרוב, בחבורה) מופרעים? אולי האנחנו זה בכלל מי שמבינים שכל דרך אחרת היא לא רק לא מוסרית או לא הומנית, אלא התאבדות מדינית, והאחרים הם המופרעים?

לא התכוונתי אליך
הוגש ע"י מיכאל קורדובה ב־ד', 11/08/2010 – 10:36.
לא יודע מי אתה ומה דעותיך וכנראה אתה לא יודע מי אני מה דעותי.
אז קודם כל נסביר לך יפה כדי שלא תתעצבן שוב סתם בלי הגיון, שגם אני שמאלני וכמוני רוב התנועה הירוקה שמזמן כבר הוגדרה תנועת שמאל. מכאן הזכות המלאה לקרוא לעצמי אנחנו. קבצת המופרעים אליה דברתי בהגזמה לא נמצאים איתנו כבר כמו שאמרתי.והם לא בדיוק היו שמאלנים, נסה אולי שמאל קיצוני עם נטיות אנרכיסטיות. הם גם לא באמת רצו לראות את התנועה מתחזקת ומגיעה לכנסת. יכול להיות שיותר עניין אותם להיות בתוך הטרנד הבא. וכאשר הטרנד לא הצליח הם חזרו בדרך לחד"ש או בחזרה לתנועה האנרכיסטית. תקופה קצרה אחרי הבחירות הם עדיין הסתובבות בפורמים האינטנרטים של התנועה והיה נראה כאילו רק רצו שנתחבר לחד"ש.
הדבר היחידי שאני לא מסכים עם גרשון הוא שלא צריך לשים את העניין המדיני בחזית המפלגה אלא את הסביבתי והחברתי. אנחנו חייבים שיהיה לנו צד מדיני חזק וגרשון הוא המתאים מכולם לגבש כזה אבל אסור לנו לשים את הצד המדיני בחזית משום שיש מפלגות אחרות שכבר עושות את זה וזו לא הדרך שבה בחרנו.

גרשון, מאוד נהנתי לקרוא ומקווה שחברי המפלגה יפנימו
הוגש ע"י naamats ב־ב', 09/08/2010 – 13:00.
אין ספק שהמדינה הזאת זקוקה למפלגה חברתית סביבתית גדולה שמורכבת מהרבה אנשים כולל כאלה שנמצאים היום במפלגות שמאל מרכז. לצערי לא רואה איך האנשים הללו יתגברו על האגו אבל כולי תקווה.
ההערה היחידה שיש לי היא לפסקה "המפלגה החדשה צריכה להיות מפלגת שלום מובהקת, והנושא המדיני חייב להיות בראש סדר יומה"
זה המשפט היחיד שיש לי איתו בעיה כי זה בדיוק מה שהפיל את מרצ. הבעיה בשלטון היום שאין אף מפלגה שהנושאים החברתיים סביבתיים הם בראש סדר יומה ולכן אנחנו מתפרקים מבפנים.
אני כן חושבת שהמפלגה חייבת להציג עמדה מדינית ולהיות מפלגת שלום מובהקת מצד שני אסור שזה יהיה הנושא העיקרי או היחיד שבו דנים כי זה בדיוק מה שהפך את מרצ והשמאל לנחשבים כשונאי מדינה, אוהבי ערבים וכו. כי בכל נושא מדיני שמעו את השמאל אבל לא כאשר נפלו קסאמים וגם לא כאשר נסגרו מפעלים..
בכל מקרה כמו שציינתי מאוד נהנתי לקרוא ומקווה ששאר חברי ההנהגה מסכימים איתך.

סקר חדש בבלוג פעילי התנועה המתחדש
הוגש ע"י מיכאל קורדובה ב־ב', 09/08/2010 – 23:12.
בוא להצביע בסקר ולבחור את הדרך בה התנועה תתנהל לקראת הוועידה הבאה
https://hayeruka.wordpress.com/2010/08/07/hello-world/

מיקוד תשומת הלב בנושא המדיני תהיה טעות חמורה.
הוגש ע"י Assaf Yekuel ב־ג', 10/08/2010 – 15:11.
אינני איש רב מעללים כמר בסקין. אני יודע כי הוא איש אמיץ שחותר ללא ליאות לעבר שלום בינינו לבין הפלסטינים. אולם, מה שלדעתי מר בסקין לא מקבל, הוא שייתכן שיעברו עוד עשרות שנים בטרם נגיע אל המנוחה ואל הנחלה. הסכסוך הישראלי-פלסטיני-ערבי נמשך מעל ל-100 שנה, ואנחנו היום כבר 17 שנה לאחר הסכמי אוסלו, ללא פתרון הנראה באופק. מנהיגים התחלפו מפה ומשם, אבל השלום מבושש לבוא.
ובינתיים, הסביבה שלנו קורסת. אני מניח שאינני צריך לפרט, הרי הפרטים ודאי ידועים לכל חבר מפלגה. ההתחממות הגלובלית שמתקרבת בצעדי ענק אל נקודת האל-חזור, השטחים הפתוחים שנרמסים תחת מכבשי הבולדוזרים והמגוון הביולוגי שהולך ונכחד. כל זה לא יכול לחכות עד שהסכסוך הישראלי-פלסטיני יסתיים. זעקת הסביבה ובעלי החיים נשמעת כעת, ועלינו להענות לה. אם נחכה עד שיושג השלום, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו חיים אומנם באחווה ודו-קיום עם שכנינו, אולם עלולים אנו לגלות שששיטחנו וביטנו את כל השטחים הירוקים, שהרעלנו את המים ושזיהמנו את האוויר. יהיה לנו כאן שלום ובטון, לא רק שלום ובטחון.
על כן, עלינו להבין שייתכן מאוד שבכל הנוגע למו"מ עם הפלסטינים מה שהיה הוא שיהיה, אבל בנוגע לסביבה ההולכת ומתכלה לנגד עינינו איננו יכולים לנהוג כך. עלינו להבין שמה שלא נעשה עכשיו, לא נוכל לעשות אחר כך. הסביבה אינה יכולה לחכות עוד, וכך גם אנחנו.

מפלגת שמאל
הוגש ע"י עודד נתנאל ב־ד', 11/08/2010 – 11:51.
אם התנועה הירוקה הופכת לעוד מפלגת שמאל, אני כנראה אחזור להצביע לעלה ירוק או משהו כזה.
ואני לא היחיד.
הצטרפתי רק כי זו המפלגה היחידה שלוקחת ברצינות את נושאי הסביבה והחברה ושמה אותם בראש סדר העדיפויות הלאומי.

לפי התגובות.
הוגש ע"י מיכאל קורדובה ב־ד', 11/08/2010 – 12:10.
התנועה הירוקה תשאר ירוקה וסביבתית ורק אחר כך שמאל מדינית.
כך אומר הרוב במפלגה וגם ניתן לראות מהתגובות כאן ובפייסבוק.
יש כבר מפלגת שמאל עם נגיעות ירוקת וקראים לה חד"ש ויש גם אחת יותר לייט שקוראים לה מרצ ועם שתיהן רוב המפלגה הצביע נגד התמזגות. לאומת זאת, אני רואה עוד ועוד חברים שמדברים על עלה ירוק וליגליזציה. צריך לחשוב על זה לעומק. יש הפוחדים כי עמדה של התנועה בעניין יכולה להחליש אותה ואני אומר שעם נעשה זאת בצורה נכונה זה רק יחזק אותה. כמובן לא ללכת עד הסוף עם הליגליזציה אבל לפחות לדרוש לתקן את פקודת הסמים ואת ביזבוז משאבי המדינה בלוחמה נגד משהו שהוא הרבה פחות מזיק מאשר אלכוהל

נקודה למחשבה למגיבים כאן
הוגש ע"י naamats ב־ד', 11/08/2010 – 14:32.
ככל שיותר אנשים הולכים יחד יש להם יותר כח להשפיע.
הסתגרות בתוך קבוצת פעילים ירוקים קטנה תשאיר את המפלגה מחוץ לכנסת וכאמור ללא השפעה.
הסתגרות בפני אנשים ממפלגות דומות כי הם לא חושבים בדיוק כמונו בכל נושא ועניין גם תשאיר את המפלגה מחוץ לכנסת ושוב ללא השפעה.
במקום להתווכח כאן על מה הנושא הכי חשוב או זה שצריך לעמוד בראש סדר היום. במקום לנסות להגדיר את התנועה הירוקה כמפלגה מסוג מסויים בלבד, צריך לחשוב בראש של מפלגה גדולה. אם נושא מסויים בין אם סביבתי, חברתי או מדיני נוגע ללב של מישהו והכי חשוב לו, אז שיקדם את הנושא בתוך המפלגה וכחלק ממנה.
דרך אגב מספיק לראות מה סקטוריאליות עשתה לפוליטיקה ולסולידריות במדינה.האם לשם פנינו? או בגדול, לחזון שהציג גרשון?

המטרה שלנו היא להפוך את קבוצת הפעילים הירוקים הקטנה לקבוצה גדולה
הוגש ע"י Assaf Yekuel ב־ד', 11/08/2010 – 19:31.
ככל שיחלוף הזמן תחלחל אצל האנשים ההבנה שהנושא הירוק הוא קריטי ושהוא יכול, צריך וחייב לעמוד בפני עצמו. אין מפלגות שדומות לתנועה הירוקה (חוץ מהירוקים). יש אסופה של מפלגות חסרות אג'נדה מלבד הרצון להיות להיות בכנסת ובשלטון. מה האג'נדה של קדימה? או של העבודה? אני אומר שאנחנו צריכים לעשות ההיפך. למצב את עצמנו כבעלי אג'נדה ברורה, כמובילי המאבק הסביבתי. קול ברור יבדל אותנו מכל שאר המפלגות שדומות זו לזו עד כי לא ניתן להבדיל בינהן.
עלינו להתאזר בסבלנות. אין כאן קיצורי דרך. עלינו לפעול מלמטה, מהשטח, דרך המועצות המקמיות, ומשם להגדיל את כוחנו ולשים פנינו אל הכנסת. אסור לנו בשם הרצון להכנס לכנסת לוותר על זהותנו ועל מה שמגדיר אותנו. עלינו לחשוב לטוח ארוך. אם לא נכנס לכנסת הקרובה אז ניכנס לזאת שאחריה, ובינתיים נכין את עצמנו כך שבבוא העת נוכל לפעול מהכנסת כמו שצריך.
מחק עדכן השב לתגובה זו

מודעות פרסומת
  1. אושרי הילזנרט
    ספטמבר 10, 2010 ב- 11:27 am

    חברים יקרים, ירוק זה הכל.
    ירוק זה שלום – כי מלחמה מבזבזת משאבים לריק.
    ירוק זה שיתוף פעולה – כי שיתוף פעולה מייעל תהליכים.
    ירוק זה צדק ושיויון – כי צדק ושיויון יוצרים עושר ושיגשוג של כל המערכת.
    ירוק זה אהבה לכל אדם וכל חי – כי כולנו חלק ממערכת אקולוגית אחת, בלתי נפרדים.
    אבל…
    ירוק זה לא לדפוק את הראש בקיר – אלא לזרום בנתיבים שאפשר להתקדם בהם.
    כמו שאין סיבה להילחם בטבע – ככה לא צריך להילחם בטבע האדם – אלא ליצור שינוי הדרגתי.
    צריך לקחת את הציבור הישראלי צעד-צעד אל תוך המהפכה הירוקה עד שהוא יפנים את כל הנאמר למעלה
    ולכן יותר חשוב שנשמור על הסביבה, נשמור על הטבע, נפעל לקידום מערכות החינוך והבריאות – כי שם רוב הציבור תומך בנו
    וגם נפעל לשיפור המערכת הדמוקרטית – וכאן אני דוחף את הכתבה שכתבתי כאן על הדמוקרטיה בעידן הטכנולוגי 🙂
    ועוד משהו קטן…
    בואו נפתח חזון ציוני ירוק – של המדינה הכי ירוקה בעולם
    של מדינה שרובה מדברית, מעצמה חקלאית, צפופה באוכלוסיה – שעושה מהפכה שקטה

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: