המוח הקולקטיבי – פוליטיקה בעידן הטכנולוגי
מספרים לנו שהדמוקרטיה נולדה בימי יוון העתיקה.
ושהדמוקרטיה היא ניסוי מתמשך
שהתחיל רק במאות האחרונות
בזמנים ההם… ועד לא מזמן,
מפאת המגבלות הטכנולוגיות,
השיח הדמוקרטי הצריך בחירה של נציגים על פי מצע אידיאולוגי כלשהו –
על מנת שהם ינהלו בשם כלל האזרחים, דיונים הקשורים לניהול המדינה
הסיבות שנבחרו נציגים ולא נערך משאל עם בכל נושא הן ש –
ברמת המרחב – לא הייתה אפשרות לכל אזרחי המדינה להתקבץ באולם אחד
ברמת הזמן – לא היה זמן לאפשר לכל אזרח לדון ולהחליט בכל נושא ונושא
היום, בזכות הטכנולוגיה, או ליתר דיוק בזכות היישום של טכנולוגיית המחשב לשם שיתוף מידע ברשתות גדולות – נוצרת מציאות חדשה
…עוד נחזור אליה…
–
אני מגיע לאחרונה להפגנות
ואני רואה כמה עשרות או מאות אנשים
אל מול כמות מרובעת ומשולשת בקניון השכן
וכמות מרובעת ומשולשת בתוך כלי הרכב החולפים לידינו
בהפגנה אנחנו עומדים ונושאים נאומים
אנחנו עומדים ונושאים שלטים
כאילו אנחנו נמצאים במרכז העיר אתונה בשנת 500 לפנה"ס
ולא עומדים בשולי צומת סואנת – במאה ה – 21 –
אחת מלא פחות מעוד לא פחות מ 5,000 צמתים סואנות בלתי מאוישות…
גם כאשר ההפגנה זוכה לסיקור תקשורתי היא עדיין נבלעת בים של תקשורת בידורית,
כך שההפגנות רלבנטיות לשאלת הזן:
אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שם, האם הוא משמיע קול
–
מקובל לומר שיש עייפות וייאוש מהמשחק הפוליטי בקרב הציבור
וגם תחושתי היא שלציבור כבר לא אכפת מה המפלגות מצהירות או מבטיחות
הוא התרגל לכך שאין קשר בין תדמית והבטחות – למה שקורה בפועל
הציבור מצביע מתוך עייפות ומתוך הרגל
מצביע מתוך תחושה שאי אפשר להשפיע
ותכל'ס
הציבור די צודק…
כי אנחנו – תנועות ירוקות, תנועות שלום, תנועות למען זכויות עובדים, תנועות למען פליטים ועובדים זרים,
תנועות למען בעלי חיים, ועוד רבות אחרות
מנהלים מלחמת מאסף
אנחנו פועלים בתוך שדה פוליטי בתור מיעוט קולני
ורצים כמו נמלים קטנות ממשבר למשבר, משחיתות לשחיתות
נלחמים בסימפטומים במקום לקבוע מדיניות
עשרות קמפיינים שאנו מנהלים, גם אם הם מוצלחים
הם תרופה לסימפטומים של המחלהולא ריפוי המחלה עצמה
או מעבר לכך –אינם ניהול חיים פוליטיים, ממסדיים – בריאים
–
תאוריית הדטרמיניזם הטכנולוגי טוענת כי שינוי טכנולוגי יוצר שינוי חברתי
כמו המעבר לחקלאות, כמו המהפכה התעשייתית, כמו הטלויזיה – הטכנולוגיה בה החברה משתמשת יוצרת שינוי חברתי בהתאם
השיטה הדמוקרטית הנוכחית היא שריד לעידן טכנולוגי קדום
לו הפוליטיקה היתה שייכת לתחום משחקי המחשב
מתכנני משחקי מחשב היו אומרים שיש שתי בעיות מרכזיות לפוליטיקה בתור משחק מחשב:
– הראשונה היא שאינה אינטראקטיבית מספיק – כי הבוחר עושה רק פעולה אחת כל כמה שנים….
– השנייה היא שאין חיווי על פעולות – משום שהבוחר אינו מקבל מידע עדכני, עמוק או רחב – על תוצאות הפעולה שביצע.
וגם במקרים בהם הוא יכול לקבל מידע, המידע אינו מוצג בצורה פשוטה וידידותית
כמה מאמץ מושקע בסרטים ובסדרות טלוויזיה בכדי לקרב ולעניין את הציבור?
לעומת המאמץ שמושקע באתרי אינטרנט ממשלתיים האמורים לספק מידע חשוב פי כמה וכמה
תארו לעצמכם משחק מחשב בו אתם מבצעים רק פעולה אחת כל כמה שנים
וקוראים על תוצאותיה רק אחרי כמה שבועות בעיתון
…מי ירצה לשחק במשחק כזה?
הציבור מצביע פעם בכמה שנים
ולא רואה או יודע כמעט כלום
על מה שהמפלגה שלו עושה
בייחוד אם איננה מפלגת שלטון
…ואז אנחנו מתפלאים שהמשחק הפוליטי אינו פופולארי?
… ושאף אחד לא מתעניין במה שקורה במדינה או בעיר שלו?…
רובנו הרי מתעניינים במוצר רק כשאנחנו צריכים לקנות אותו
ומתכוננים למבחן רק כמה ימים לפני המועד…
אז מדוע שנתעניין בפוליטיקה לאורך 4 שנים רצופות בהיעדר היכולת לבחור ולהשפיע
טענתי היא – שבלי קשר למצבו הכלכלי או הנפשי של הבוחר
כל עוד הפוליטיקה לא תוצג באופן נרחב, ידידותי ומעניין
וכל עוד הפוליטיקה לא תערב את האזרח בהחלטות ובניהול
הוא לא יתעניין…
–
כפי שציינתי בתחילת המאמר- המציאות הישנה משתנה – ונוצרת הקרקע לדמוקרטיה חדשה
לדמוקרטיה שמגשימה את הרעיון הדמוקרטי המקורי – שלטון העם
האינטרנט מבשר את הולדתו של "מוח קולקטיבי
"
מערכת של שיתוף משאבים מחשבתיים
אשר מקבלת מידע שוטף מכל מקום בעולם
אשר אוספת פתרונות מגוונים מכל מיני מקומות בעולם
ואשר מפיקה את הפתרונות בעזרת משתמשים פרטיים –
אשר משמשים גם כקבוצת לחץ על המערכות הפוליטיות והכלכליות "הישנות".
האנושות, בזכות טכנולוגיית התקשורת יכולה לפעול כמוח אחד
היא רק צריכה: קלט ופלט
שני הדברים הנדרשים לדמוקרטיה החדשה ברמת השלטון הם
קלט – מערכת של שקיפות שלטונית –
מערך טכנולוגי עצום של הקלטה, צילום ותמלול של כל ישיבה וכל החלטה –
בכל רמה של המערכת השלטונית (מלבד נושאי בטחון סודיים).
ויצירת אתר אינטרנט ענקי – עם ממשק נוח וידידותי –
בו כל אזרח יכול לשוטט ולראות הכל על כל החלטה..
מדוע שלא תוצג עוגת תקציב המדינה – מחולקת למשרדים – אשר ניתן ללחוץ ולהיכנס לרמת הפרטים הקטנים לכל משרד
מדוע שלא תוצג מפת המדינה – עם כל תכניות הבנייה והתשתיות – מרמה אזורית ועד מקומית
הצגה גראפית פשוטה וברורה – תמשוך את האזרחים להתעניין
הדמוקרטיה היום היא עיוורת
אנחנו שמים פתק בקלפי פעם בכמה שנים
וברמה היומיומית מנותקים לחלוטין מהנבחרים וניהול המדינה
אנחנו זקוקים לשקיפות בכדי לדעת מה הם עושים ולדעת אם אכן הם מקיימים את הבטחותיהם
כל נציג ועובד ציבור צריך לדעת שהוא משלם מחיר למען הציבור – והמחיר הוא פרטיות.
נציג הציבור צריך להיות נקי וטהור כפיים – וצריכה להיות מערכת שתבטיח זאת.
אין דרך אחרת…
פלט – מערכת משאלי עם מקוונים –
לאחר תקופה לא קצרה של הקמת מערכת השקיפות והטמעתה, תתאפשר מוכנות להטמעת מערכת מאובטחת בה האזרחים יכולים להצביע בנושאים שונים – על סמך מידע שמגיע ממערכת השקיפות – מהמחשב הביתי שלהם ובהתאם להבנתם ותפיסתם
לסיכום:
לאחרונה שוב מתקיימים דיונים על אופייה של התנועה הירוקה.
עולות שאלות של זהות עצמית ושאלות על תדמיתה של המפלגה:
סוציאל-דמוקרטי, יהודי-ירוק, שמאל-לאומי, ירוק-אדמדם ודובדבן בטעם אפרסק
🙂
זכורה לי היטב הרצאתו של ד"ר אילון שוורץ ממרכז השל באחת הועידות של התנועה הירוקה
בה הוא אמר שבתור תנועה ירוקה אנחנו צריכים להציע חזון חיובי לציבור ולא רק "לאיים" עליהם בנבואות שחורות
לדעתי, בעידן החדש התנועה הירוקה צריכה לעסוק גם בחזון דמוקרטי חדש
ולא רק בחזון חברתי-סביבתי-כלכלי- או מדיני
בעידן הטכנולוגי חשוב שנציע לציבור כלים לדעת ולהשפיע
ולא רק שנציע לו את עצמנו בתור נציגיו
הרי אם הציבור ידע ואם הציבור יוכל להשפיע
רוב המלחמות הקטנות שלנו יסתיימו עוד לפני שהן יתחילו…
כי שמאלני או ימני – קפיטליסטי או סוציאליסטי –
רוב הציבור יסכים על רוב המערכות הירוקות והחברתיות שאנו מנהלים
כי יש טווח רחב של הסכמה שבגלל הפוליטיקה הפרלמנטארית של גושים אידיאולוגים אינו בא לידי ביצוע
ואולי עם מספיק ידע גם תהיה הסכמה בנושאים מדיניים וכלכליים בין ציבור שנחלק היום לגושים השונים
בעידן החדש מפלגה צריכה להציע מערכת טכנולוגית לדמוקרטיה יעילה וצודקת יותר
ולא רק אידיאולוגיה… עוד אידיאולוגיה…
הפוליטיקה הישנה "מוכרת" ערכים ומדיניות
הפוליטיקה החדשה צריכה ויכולה "למכור" לציבור מערכת בה הוא יכול להחליט ולקבוע
– בהתאם לערכיו – ובהתאם למידע עמוק, רחב ועדכני
ראוי שתנועה פוליטית בעידן החדש תהיה דומה לחברת סטרט-אפ
ושמפלגה לפני בחירות – בדומה לחברת סטרט-אפ לפני שלב המימון
תתכנן אב-טיפוס – של מערכת דמוקרטית חדשה
ותציע אותה בתור מוצר לציבור הבוחרים
זה אמנם אב טיפוס שאפשר לבנות וליישם עם כלים ממשלתיים בלבד
אבל בשביל לתכנן אותו נדרשים רק קומץ אנשים עם מעט דמיון ומחשבה צלולה
סלוגן –התנועה הירוקה, זורעים זרעים של דמוקרטיה חדשה
🙂
– – –
מעט על הכותב
אושרי הילזנרט
מורה ליוגה, במאי קולנוע ומתכנן משחקי מחשב, חבר בתנועה הירוקה
כתוב תגובה להאזרח דרור לבטל
Flickr Photos
התנועה הירוקה תומכת בקמפיין מהיר בעיר בתל אביב
התנועה תומכת ב"פורום 15 דקות" לשיפור התחבורה הציבורית בירושלים
מערך תחבורה מבוסס בי אר טי בהודו
ירוק אדום כחול לבן 
אתם חלק מהבעיה, כתבת (הציבור) "התרגל לכך שאין קשר בין תדמית והבטחות – למה שקורה בפועל",
אבל הנה גוף שקורא לעצמו "התנועה הירוקה" שעוסק בנושאים שאין בינם לבין ירוק שום דבר, נאה דורש – נאה מקיים.
אני מזדהה עם רוב האמירות הירוקות של התנועה אבל לא מזדהה עם חלק מהאמירות האחרות שלו, ולכן אני לעולם לא אצביע לכם ולא אתמוך בכם פומבית כל עוד הקול שלי או התמיכה שלי עלולים לזלוג לנושאים להם איני מסכים.
גוף שקורא לעצמו "התנועה הירוקה" צריך לעסוק באגנדה ירוקה ותו לא. אם החלטתם שאתם עוסקים בעוד דברים תחת הכותרת ה-"ירוקה" אז אתם בעייתים כמו אחרון הפוליטיקאים שאתם מתלוננים עליהם.
כל האמור לעיל הוא דעתי האישית.
אין מקום בפוליטיקה הישראלית למפלגת נישה שאין לה אמירה בכלל הנושאים החושבים. התנועה הירוקה פרסמה את דעותיה בכל הנושאים הללו כבר מהיום הראשון ופעיליה עדיין ממשיכים לחדד את מצעה וסדר יומה בצורה שקופה ביותר האפשרית.
התנועה עצמה מורכבת מספקטרום רחב של פעילים בעלי דעות לא תמיד זהות, אבל ככה זה בחיים צריך להגיע לעמק השווה.
כל אחד מוזמן לנסות לקדם את הדעה שלו במפלגה. לא ברור לי איזה אמירות אחרונות אינן עולות יפה עם המצע או ניירות העמדה של התנועה
קודם כל למה להגיב בצורה אלמונית?
כנראה אנחנו חלוקים בשאלה מה זה "ירוק". או שלא ממש טרחת לקרוא את מצע המפלגה. "מפלגה ירוקה" (בדוק בויקיפדיה לדוגמה ) הוא הגדרה רחבה יותר מאשר מפלגה כזו או אחרת, ויש לה התייחסות לא רק לנושאי מחזור או שמירת טבע.
כשתרצה לפרט איזה נושאים לא קשורים לנושא הירוק אתה מוזמן לפרט אותם.
אני רוצה לברך את אושרי הילזנרט על יצירת משב רוח רענן בשיח הפוליטי הישראלי הרדום.
המלחמה למרקם הדמוקרטי:
להבנתי את המציאות שאנחנו חיים בה מאז המהפכה החקלאית, יחסי הכוחות בחברה קובעים את הרעיונות הרווחים בה, כמו גם את שיטות המשילה שבה.
על כן, עלינו לשים לב שהמרווח העומד בין הדמוקרטיה הייצוגית של ימינו לדמוקרטיה אמיתית שאנחנו מכוונים אליה, איננו פונקציה של פער טכנולוגי כלשהו, אלא הוא הבסיס של כל החברה שלנו.
כלומר, החברה שלנו מבוססת על אליטה, המשמרת בידיה את הכסף, התקשורת, המחקר האקדמאי.. והיא לא מתכוונת לוותר על שליטתה במוסדות הללו או בבני האדם שמצייתים להם.
מערכת שקיפות שלטונית ומערך משאלי עם מקוונים הם רעיונות מצויינים, שיוכלו להתממש רק בעקבות מלחמה חזיתית של הציבור באליטה.
דבר נוסף שאני רוצה להראות, הוא כי המערכים המקוונים הולכים ותופסים את מקומם של הכיכרות.
אומרים שדמוקרטיה מבוססת על שיחות.
בימינו הולכים ומצטמצמים המקומות בהם אנשים יכולים להיפגש, לפגוש דעות ורעיונות, לגבש את עמדתם, להתאגד סביב אינטרסים, ולתבוע אותם מהשלטון.
עד לפני שני עשורים היה מקובל שכל אדם חבר לפחות בוועד השכונתי, בוועד הורי בית הספר, ובוועד עובדים.
היום הוועדים האלה מרוסקים ברובם.
האם חברה של אנשים היושבים ספונים ומבודדים בבתיהם מול המחשב יכולה להחליף את "חברת הוועדים"?
לדעתי לא. ובנוסף, המגמה המקוונת מסיטה את השיח הציבורי מהעלמות הוועדים ובכך מחריפה את הדיקטטוריזציה ומחזקת את האליטה.
על כן, בנוסף למגמה המקוונת, יש להלחם למען יצירת מרקם דמוקרטי של החברה, היינו, קבוצות קבוצות של אנשים, השזורות זו בזו, ומאגדות אנשים סביב אינטרסים של חייהם.
תודה ליאור על ברכתך ועל תגובתך המעמיקה.
קודם כל אני מסכים עם כל מה שכתבת.
שנית, אני רוצה לומר שהטכנולוגיה לא תמיד שלילית.
אני חושב שיש קשר מהותי בין זה שכולנו הפכנו לפאסיביים לבין השימוש במכשירי הטלויזיה
ואני חושב שאינטרנט ומחשבים "מעודדים" אדם יותר אקטיבי
כדוגמא מחיי האישיים, בתור מפעיל תיאטרון בובות לילדים: יצא לי לא אחת לעשות הצגות מול חבורות של הורים שנפגשו בפורומים של "הורים וילדים" באינטרנט – ומשם עברו לפגישה פנים אל פנים
שום מהפכה לא פרצה מעצמה. תחילה היו אלו שרתמו את עצמם למאבק ואף לפעמים שילמו על כך קשות. לעיתים "פתאום" המהפיכה הייתה מצליחה ולפעמים גם לא. הכלכלנים קוראים לנקודת השינוי הזאת "נקודת מפנה". הם אינם יודעים אם היא תגיע או לא , אבל אם תגיע חייבים להיות מוכנים היטב להגעתה.
הירוקים מכינים את המצע שעליו תפרוץ מהפיכה או שלא תפרוץ. בכל מקרה אתם חייבים להכין את הרקע והקרקע. במידה ופתאום תגיע נקודת המפנה ולא תהייה תשתית מוכנה, ייתכן שתימוג.
רוב האנשים כמוני הם "נהנתנים" . הכוונה היא שאני רוצה את החיים הטובים שלי וזהו. לפעמים עוד אני קצת מתעניין במשהו. רוב האנשים דומים לי. אני זוכר שהפעם היחידה בחיי שהתכוננתי לצאת להפגין "וכנראה להשתולל" זה שרבין ז"ל רצה לפנות את סבסטיה. אז גם החל לצמוח מפעל ההתנחלויות וכנראה שאז נוצרה נקודת מפנה. אם המתנחלים שהיו עד אז מיעוט שולי, לא היו מוכנים לנקודת המפנה , הרי שההזדמנות הייתה נעלמת.
ולסיום בנימה אופטימית.
כאשר אייבי נתן ז"ל טס למיצריים וכאשר דיברו על שתי מדינות לשני עמים זה נראה בעיני רוב האנשים כשטות גמורה.
והיום….זו המדיניות הרשמית של ממשלת הימין !!!
באשר לשינויים בדמוקרטיה הקשורים לרשת יש קצת בעייה.
בערך 70% מחוברים לאינטרנט. קונים ברשת בקושי 9% מהם. רובם משתמשים ברשת לאי מייל וברורים פיננסיים.
אלו שמבררים נושאים קרדינליים בחיים דרך הרשת הם , לעניות דעתי, מועטים יחסית ושייכים לאיליטה שיכלית גבוהה, שלא חולקה בנדיבות על ידי הקדוש ברוך הוא.
הרשת, לדעתי, עדיין לא בשלה להוות כלי לבחירות דמוקרטיות.
תודה על תגובתך אחי 🙂
מעניינת ההסתכלות על נקודת המפנה וההתכוננות אליה.
לגבי הדמוקרטיה הישירה באינטרנט – אני מסכים שאין עדיין בשלות. לכן לדעתי צריך "לדמיין" את המציאות ולהציע אותה לבוחרים כחלק מהמצע. גם כאשר הצעה זו מתקבלת, תהליך בניית והטמעת מנגנון השקיפות אמור לקחת מספר שנים – שבמהלכן נוצרת יותר מודעות ונכונות. בכל אופן, המעבר לדמוקרטיה ישירה דרך האינטרנט הוא לדעתי התפתחות טבעית של המדיום האינטרנטי, שאם לא יופרע ע"י משחקי כוחות או מלחמה גלובלית – ימשיך לשם.
יפה מאוד, כתיבה יפה ונכונה.
אני חושב שכדי ללכת להצביע יש צורך במוטיבציה.
פעם הייתי קנאי מאוד והפצרתי באנשים ללכת להצביע בבחירות, לא היו לי פשרות בעניין הזה. היום אני חושב שאפילו אני לא אלך להצביע.
היום הקביעה המיואשת "אין למי להצביע" התרחבה ל- "אין לֶמה להצביע". שיטת הבחירות הקיימת לא משקפת את הרכב הממשלה בסופה של מערכת הבחירות. לפי הבחירות האחרונות, העם לא רצה את אהוד ברק ואת מפלגתו בשלטון ובכל זאת קיבלנו אותו, יתרה מכך, העם רצה את קדימה בשלטון וקיבל אותה בתור אופוזיציה אימפוטנטית. בכל מערכת בחירות העם לא רוצה את ש"ס ובכל זאת, כמעט אין ממשלה בלי ש"ס, עד כדי כך שזו הסיבה שהממשלה הקודמת נפלה וציפי לבני לא הצליחה להרכיב אחת חדשה. כלומר, כוחה היחסי לאחר הבחירות לא משקף את כוחה לאחר הבחירות.
כמו כן, מצע המפלגה המתמודדת לא משקף במיל את מה שיקרה לאחר הבחירות. ביבי הבטיח שלא יעלה מסים? שלא יכיר ב"שתי מדינות לשני עמים" מה קיבלו תומכיו? גורנישט! ההיפך. תארו לכם שאתם קונים מכונת כביסה בהבטחה שהיא תנקה לכם את הבגדים ומה שהיא עושה זה רק ליצור כתמים שלא ניתנים להסרה, לא תרגישו שהמוכר "דפק" אתכם, שיקר לכם? תמשיכו לקנות אצלו?
צר לי אם אני מזלזל בתנועה או במפלגה הירוקה אך אני מאמין שפוליטיקאים בדם הם פוליטיקאים שיוותרו על מצעם על מנת לקבל מושב בממשלה. אני פשוט לא סומך יותר על פוליטיקאים. אני חושב שהם רק רוצים את כספי העם לטובתם האישית.
דמוקרטיה היא מושג שצריך להרוויח ביושר, לעשות בחירות כל 4 שנים זה לא מספיק כדי לקרוא לישראל דמוקרטיה. לדעתי האישית הדרך עוד ארוכה. אמנם אין במדינה דריסה אלימה של זכויות האדם בצורה נפוצה ומכוונת לכלל האזרחים (למרות שכזו קיימת כלפי מיעוטים באזורים מסויימים). אז היא לא יכולה להיקרא "איראן", אך דמוקרטיה היא לא.
הקשר היחיד שיש לבוחר עם נבחריו הוא בחלון הזמן הקצרצר בערך חודש לפני הבחירות וגם אז זה לצורך ראווה בלבד ומכוון כלפי אנשים מסויימים (באסטיונרים בשוק מחנה יהודה) רוב הזמן הניתוק הוא טוטאלי והזרימה היא חד כיוונית, מכיסו של האזרח לחדר האוכל של הפוליטיקאים.
דמוקרטיה זו גם שאלה של רצון, בדיונים פוליטיים אני אוהב לדמות את המדינה לבניין מגורים משותף. הדיירים הם האזרחים וועד הבית עושה את המוטל עליו בניהול משק הבניין. אם להמשיל את הדוגמה על מדינת ישראל, וועד הבית לא שם קצוץ על תחזוקת הבניין ורווחת הדיירים, את כספי וועד הבית הוא לוקח לעצמו בעקיפין, משפץ לעצמו את הדירה ומוסיף לעצמו מרפסת, והדיירים, יורקים עליהם ואומרים שיורד גשם, לא אכפת להם מכלום והם ממשיכים לתת לוועד הבית כסף ואין להם שום רצון להחליף אותו.
זאת הסיבה שתמיד אותן ממשלות נבחרות שוב ושוב והן עושות כרצונן. העם המאולחש עד זומביות מוחלטת מצביע רק כשצביקה הדר מכריז "הקווים פתוחים." ביבי יכול לרסק עד אפר את מעמד הביניים, לגזול מהם את כל כספם, לזהם את האויר, להעמיד אותם 4 שנים בפקקים (בדרך לקלפי ובחזרה), להשוות את מחירי הלחם האחיד למחירי דירת חדר וחצי בת"א ולהעלות את מחירי ביטוח האופנועים לחצי מיליארד שקלים ב- 2 פעימות. הוא רק צריך להגיד "איום איראני" והופ! כולם שמים "ביבי" בקלפי.
זאת לא דמוקרטיה רבותיי.
חזזזקקק!
מסכים לגמרי. כמה מרגיז וכמה עצוב.
זאת בדיוק הסיבה שאני מציע לתנועה הירוקה לבנות את הבסיס לשיטה המבטלת את "ועד הבית".
– לפני שהם הרגישו את מנעמי הכיסא – 😉
הרעיון חשוב אבל יש בו כמה באגים.
קודם כל מי שרוצה שקיפות רבה יותר של הכנסת – מוזמנים להצטרף כקוראים וכתורמים לפרוייקט "הכנסת הפתוחה".
http://oknesset.org
היום יש דווקא הרבה מקומות בהם אנשים יכולים להפגש- ויקיפידה, פורומים, קבוצות בפייסבוק ועוד וזה כבר משפיע על הפוליטיקה גם אם כרגע לא תמיד רואים את זה. עיר לכולנו לא היתה קמה ומצליחה בלי האינטנרט (בלוג הפעילים שלה והבלוגים האחרים) ויוטיוב . אובמה לא היה מנצח את הילרי קלינטון בלי הבלוגים בארה"ב. לא אידאלי – נכון מאד.
אחת הבעיות הגדולות שלנו היא שהיום החלטות הן מאד מסובכות בגלל שכמות האנשים ביחידה מדינית גדלה מאד (יחסית לאתונה), ושינויי הטכנולוגיה הפכו כל החלטה לדבר מסובך – מי יודע לדוגמה מה ההשלכות של חקיקה בענף הלול על משק המים? מה הגורמים לבעיות במערכת החינוך?
דבר נוסף הוא שלאזרחי אתונה היה יותר זמן לעסוק בפוליטיקה. בגלל שמי שעבד היה קודם כל העבדים.
המערכת הקיימת היא דפוקה למדי, אבל לא קל להחליף אותה – אין זה מספיק רק מערכות של קלט ופלט – אלא גם מערכות עיבוד – כך שאנשים לא יקבלו החלטות על סמך מידע מוטעה ודמוגגי.
יש הקבלה מעניינת למשחק מחשב – אבל במשחק משחב צריך לקבל החלטות מהירות על פי מספר מוגבל של פרמטרים שלא דורשים הרבה השכלה. ומה כאשר יש החלטות איטיות שצריך לקבל על סמך כמות גדולה של פמרטים?
רעיונות לפתרונות של המצב הן
1 מערכות לשיפור רמות הדיונים – כמו אקלסיה לדוגמה – נסיון להציג את הדעות השונות על דבר מה תוך הדגשת ערכים של סובלנות ועובדות
2. מערכות להצבעה בצורה חכמה – לדוגמה דמוקרטיה דינאמית – שהיא שילוב של דמוקטריה ישירה ושלטון נציגים. בצורה זו בוחרים נציג זמני לנושא מסויים – כך שאפשר לבחור נציג מסויים בתחום הספורט, נציג אחר בתחום החינוך וכו' – על פי הדעות שמתאימות לכם. בכל רגע אפשר להחליף את הנציג ונציגים שונים יכולים לייצג כמות שונה של אנשים. בצורה זו בנושאים שבהם יש לכם ידע רב אתם יכולים להצביע בעצמכם, ובנושאים אחרים שבהם אין לכם הרבה ידע אפשר למנות נציגים בדומה למה שיש היום. אלא שנציגים אלה אינם מייצגים אתכם בכל דבר אלא רק בנושאים מסויימים – כך שאנשים שלא מסכימים בנושא המדיני יכולים להתאחד סביב אג'נדה כלכלית או חברתית.
שלום לאזרח דרור.
תודה על תגובתך המעניינת והמעמיקה. ותודה על תרומתך לחברה באופן כללי. (חקרתי קצת)
כמה הארות :
1. לגבי סעיף העיבוד – חשוב ביותר.
השמטתי אותו כי לא רציתי שהכתבה תהיה אינסופית וחיכיתי שמישהו יעיר על כך 🙂
לדעתי פה צריכה לבוא מערכת מורכבת שבעצם מבטאת תרשים זרימה – עץ התפתחות רעיון – שבו כל רעיון יכול לעבור עריכה ועדיין להישאר בגרסתו המקורית – כך שאתה יכול להצביע בשביל רעיון מסויים או בשביל שלב מסויים בהתפתחות שלו.
בדר"כ מי שיודע הכי הרבה על המערכות השונות – הם לרוב אלה שנמצאים בתוכן או סביבן. וכאן הייתי מכניס מערכת דמוקרטיה ישירה בכל משרד ממשלתי וכל מוסד ציבורי – כי מדוע שרק השר יחליט…
– הפוך את המשרד עצמו לכנסת קטנה ומקצועית שתחליט בעצמה
– או יותר מכך – הפוך כל משרד בכל תחום לכנסת שבוחרת איך להציג כל נושא בצורה הכי פשוטה וידידותית על מנת לאפשר לכלל האזרחים להצביע, או לפחות למתעניינים.
כמובן שהכל מתקיים עם תנאי חשוב לגבי בקיאות המצביע – הייתי עורך בחינת ידע בסיסית בכל תחום בו אזרח מבקש להצביע או לכתוב רעיון – בחינה רנדומלית מתוך בנק שאלות גדול.
2. לרעיון השני שלך – אני קורא agent והגדרת אותו בצורה מעולה.
אני אוסיף ואומר שבאופן כללי חשבתי על מערכת אזרחית שדומה לדף בפייסבוק – רק שבמקום חברים – אתה מתחבר עם נושאים שמעניינים אותך – כמו טבע וסביבה – או חינוך ובריאות – או מדיניות חוץ וכלכלה – ואז מקבל הודעות רק על תחומים אלה.
בנוסף האזרח מקבל באופן אוטומטי – אם אינך מבטל את האופציה – את כל ההודעות הקשורות לשכונת מגוריך – ויכול להירשם ברמה המקומית גם לעיר ואיזור – לפי תחומי עניין.
בכל תחום אתה יכול לבחור agent – שפה בעצם מתבטאות המפלגות – אלא ש agent יכול להיות גם אדם פרטי – אשר מציג לך את דעותיו הרלבנטיות – ושולח לך בסוף כל תקופה דוח פעילות. לטובת המערכת הייתי מכניס אופציה של ביטול רטרואקטיבי של agent עד 30 יום – כך שכל החלטה אינה סופית עד חודש אחרי אישורה, על מנת שתהיה לכל אזרח הזדמנות לקרוא את דוח הפעילות.
3. לגבי משחקי מחשב. ניכר כי לא שיחקת משחקי תפקידים, אסטרטגיה ומשחקי בניית ערים וכיו"ב. 🙂
במשחקים אלה אתה מנהל מערכות על פני מספר ימים ואמור להבין הקשרים והשלכות לרוחב ולעומק.
למעשה ארבעת המשחקים הפופולריים ביותר ל PC בכל הזמנים (ארבעת המקומות הראשונים) הינם משחקי סימולציה ואסטרטגיה – הדורשים זמן וידע רב יחסית על מנת לשלוט בהם.
ניתן להוציא הרבה ממשקים ורעיונות ממשחקי המחשב וליישם אותם בדמוקרטיה.
זהו… מספיק…
ציטוט של הגדרת מפלגה ירוקה מוויקיפדיה. אחד מהעקרונות זה דמוקרטיה שורשית
שזה קשור באופן מסויים למה שאתה מציע וגם לשקיפות שלטונית שזה משהו שהתנועה הירוקה דיברה עליו הרבה.
מקווה שפעילים לא יעזבו גם אם בבחירות הללו לא יצביעו לציפי וכן ימשיכו לקדם את המפלגה כל אחד בדרכו אבל מתוך הבנה של מה זה מפלגה ירוקה ורצון להקים כזאת.
מפלגה ירוקה
מפלגה ירוקה היא מפלגה המבוססת על עקרונות של "קווי מדיניות ירוקים". קווים אלה כוללים סביבתנות או קיימות, הישענות על דמוקרטיה שורשית, אי-אלימות, וצדק חברתי, כולל הזכויות של עמים ילידים. "ירוקים" מאמינים כי נושאים אלה קשורים באופן אינהרנטי לבריאות האקולוגית, החברתית והגופנית של בני אדם.