יום שישי בבוקר: אני מתעוררת בחמש וחצי בבוקר כדי להיות באוטובוס לחיפה ברבע לשבע. הידיים כמעט קופאות על הכידון של האופניים אבל לא נורא – כבר התעוררתי מהדיווש והאוויר, ואני מצפה לבוקר חשוב. בתחנה של 904 לחיפה אני פוגשת את גיל, עמיתי הנאמן מסניף ירושלים. אנו בדרך לוועידה הרביעית שלי בתנועה הירוקה מאז הצטרפותי לפני קצת יותר משנתיים. עם הקפה, עם הנוף החורפי ויפהפה שמתחיל לחלוף, ובשיחה מהנה עם גיל –  טוב. חבל שההתחלה המבטיחה הזאת לא החזיקה. בוועידה ישבתי, נשארתי, ובסוף יצאתי בתחושות קשות ומבולבלות. למה הרגשתי כזה באסה? ולאיזה מציאות אנחנו מתעוררים כמה ימים לאחר מכן?

נתחיל עם הוועידה. הייתה זאת תערובת של נושאים לא פשוטים, והתנהלות קלוקלת. כנראה שאלה קשורים אחד לשני, אבל התנהלות כזאת בטח לא תשפר את המציאות. למי שלא היה בוועידה, סיכום קצר: למרות שעיקר הוועידה הייתה אמורה להיות מוקדשת לקביעת מדיניות חוץ של התנועה הירוקה, למעשה, אחרי עדכונים של היו"ר, המזכירות, הדובר, והמנכ"לית, והצבעות על שינויי תקנון טכניים, רוב הזמן הוקדש לעיסוק בתפקוד המפלגה ובפרט, תפקוד הנהגת המפלגה. בסוף, נשאר מעט מדי זמן להצגת הניירות המדיניים ודיון בהם והייתה הצבעה מהירה ומבולגנת שהסתיימה בבחירה של נייר מדיני שאותי, אישית, מדאיג מאוד.

בואו נכנס רגע לכיליים וניגע בשלושת התכנים המאוד כבדים שהתעסקנו בהם: ראשון, המצב הכלכלי של המפלגה. בעדכון שלה, מנכ"לית המפלגה, חגית הראתה לנו את מאזן ההוצאות וההכנסות, ובסופו של יום אנחנו נמצאים בגרעון, ואין לנו מאיפה לקחת. הקסמים של השנה לא ימשיכו:  לעמותה אין כסף להמשיך לשלם שכירות על המשרד המשותף עם המטה. שהמשמעות של הגרעון היא אי-יכולת לשלם משכורות לחודש הזה, ולהחזיק את המטה. חגית אמרה בוועידה שהיא מקווה שנמשיך להעסיק אותה. כמובן, שהיא לא תתפקד כמנכ"לית ללא שכר. אתמול קיבלנו את ההודעה על התפטרותה של חגית. תשאלו את עצמכם מה זה אומר בשבילנו.

שני: תפקוד המפלגה ובמיוחד ההנהגה הוא נושא שצף ועולה לעיתים קרובות. בפוסט של מיכאל למטה יש הרחבה על הנושא הזה. בקיצור, יש טענה רווחת שהועלתה כשאילתה בוועידה. היא אומרת שחברי ההנהגה לא עושים מספיק, ולא מקיימים את חובות השקיפות שלהם. רק להזכיר: לא פחות משלוש או ארבע חברי הנהגה שנבחרו בבחירות הקודמות פרשו, וגם כנראה שרוב משנשאר לא פעלתנים כל כך. מה לעשות? עיקר הדברים אפשר לנסח כשאלות (שבאמת, אני לא יודעת מה התשובה אליהן). כמה זמן חברי הנהגה מצופים להשקיע במפלגה? עד כמה תפקודם של ההנהגה צריכה להימדד בנתונים מדידים כגון גיוס כספים, חברים, חשיפה תקשורתית וכו'? מה אופי האנשים בהנהגה שנדרשת? עוד שאלה קשורה שאני שואלת את עצמי היא האם בכלל סביר לקיים פעילות ענפה, גיוס כספים, חברים וכולי בתקופה המשמימה בין בחירות? בוועידה כל חבר הנהגה התבקש לעלות ולספר מה הם עשו למען המפלגה לפי רשימה של קטגוריות. חלק ענו על הרשימה, חלק דיברו על כל מיני רעיונות שלהם ופחות התייחסו לפעילות של עצמם. תוך כדי היו אנשים שהתנגדו לשאילתה מכיוון שהיא גרמה לחשיפה מביכה למדי של אינפורמציה על מידת הפעילות של ההנהגה. מצד שני, לי היה גם מאוד מעניין וטוב ללמוד מה האנשים האלה כן עושים, כן חושבים, וכן מעוניינים בו. מצד שני היה לי בעיקר מאכזב לשמוע את חברי ההנהגה על רקע הדוח הכספי. נשמענו די חסרי שחר. העניין ארך כשעתיים  ארוכות ומתישות של רגשות אשם מכל הצדדים. הוא הסתיים בהצבעה על אמירה מרוככת שדורשת מחברי הנהגה לפרסם עדכון כל רבעון.

שלישי: הנושא המדיני הוא אכן נושא עדין. למרות שיכולת ההשפעה שלנו בו כנראה קטנה, יש דיון סוער במפלגה לפי מה נכון להחליט על המקום שלנו בציר המדיני. הדבר לא טריוויאלי כי הוא משפיע גם על פעילים ויכול לגרום (וגרם) לעזיבות ופספוסים לא פרופורציוניים לחשיבות הדבר. קיים מתח בין הצד ששואף למרכז משיקולים אלקטוראליים, לבין הצד ששואף לימין מאידיאולוגיה, לבין הצד ששואף לשמאל מאידיאולוגיה, לצד שמוותר על כל הסיפור ונשאר כביכול ניטרלי ללא אמירה. זה דיון חשוב שרק יכול להסתיים בהחלתה דמוקרטית. לדעתי, התוצאה של ההצבעה בוועידה, (שתמכה בנייר המדיני שאמר שעדיף להישאר בלי אמירה) לא הייתה מספיק דמוקרטית כדי לקחת אותה ברצינות. זה בלי בכלל לגעת בעובדה שאי-אמירה כגון זאת שנבחרה היא בעצמה אמירה פוליטית, ולדעתי אמירה חלשה ולא רצינית. אבל זה לזמן אחר.

כסיכום, שלושת הנושאים האלו שנחשפו בוועידה משאירים תחושה כבדה. אבל יותר גרוע, הם משאירים מציאות קשה. אין לנו כסף, אין לנו מנכ"לית, ואולי עוד רגע לא יהיה לנו מטה. יש לעובדות האלה משמעות ישירה מאוד לכל קמפיין, כל פגישה, כל תשלום/תרומה, וכל פעילות מפלגתית שדורשת תמיכה כספית או טכנית. בנושא ההנהגה, אני שואלת את עצמי ואתכם: למה הבקשה לשקיפות מההנהגה הפך לאירוע גועש עתיר אמוציות במקום דיווח פשוט ומשמח מהמנהיגים שלנו? העובדה שכך היה מספר לנו על אווירה דיכאונית והישגים נמוכים. אולי זה נובע מציפיות לא נכונות – של ההנהגה ושלנו. אחזור על משהו שאמר אמיר רוקמן בוועידה: זאת לא התקופה במפלגה שמנהיג זה מישהו שיושב ואומר לזה "כן" ולהוא "לא" – עכשיו זאת תקופה של העבודה הקשה, החסרת תודה של בנייה. זה לא פשוט להבין את הדבר הזה ולעשות איתו משהו. מבחינה מדינית החלטנו על נייר  עמדה קטסטרופלי בעיני, ובצורה חפוזה וחסרת אחריות. איפה זה משאיר אותנו? עברנו וועידה קשה ביותר, אנחנו בלי מנכ"לית, בלי שקל, במקום גרוע הן מבחינה פוליטית והן מבחינה ארגונית. כמו שאורי שיינס אמר, ונראה לי שזה מסכם לא רע: "אין לנו ממה לאכול".

בו בזמן עם העובדות הכבדות האלה, אנחנו חשים חימום בזירה הפוליטית לקראת מה שכנראה תהיה שנת בחירות. כרגע לא ברור לי איך מתקרבים לכנסת.

]]> http://hayeruka.wordpress.com/2012/01/10/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%94/feed/ 9 dmayz http://hayeruka.wordpress.com/2012/01/09/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/ http://hayeruka.wordpress.com/2012/01/09/%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94/#comments Mon, 09 Jan 2012 09:52:32 +0000 מערכת הבלוג http://hayeruka.wordpress.com/?p=2141 ]]> דברים רבים היו מטרידים בעיני בהתנהלות הועידה ביום ו האחרון.

על מנת להסביר את תחושותיי חשוב לי לספר שאני חברה ב"תנועה הירוקה" כמעט שנה וזו הועידה השנייה שאני משתתפת בה במהלך התקופה הזו.

התנהלות הועידות התנועתיות ובתוכן ההצבעות על נושאים שונים מטרידות אותי הרבה יותר ממה שעשו חברי ההנהגה מאז שנבחרו.

מה שקרה ביום ו' היה בעיני חבל ומצער ואפילו מחליש:

כל מי שארגן השתלמות, או כנס או יום למידה בכל תחום שהוא יודע שהגיוני ורציני לעסוק קודם כל בנושא המרכזי, תחום התוכן שעליו הוחלט ורק אחר כך, משאירים משבצת זמן קצרה יותר לעניינים נוספים. הועידה האחרונה התנהלה הפוך מכל הגיון בעיני.

מדוע הנושא המהותי, התכני והמרכזי שנקבע לועידה זו- הנושא המדיני– נדחק לקרן זוית? לא התקיים דיון אמיתי בנושא זה, ולא תהליך משמעותי של למידת ההצעות, למידה שבסופה תוכל להתקיים הצבעה רצינית, כזו שתוצאותיה יישקפו וייבטאו את הלכי הרוח, רצונותיהם ודעותיהם של חברי המפלגה.

לאחר הועידה חשבתי שאולי דחיקת הנושא המדיני שוב, היא מכוונת. אולי אנחנו נמנעים מלדון באמת בנושא הזה?? אחרת, אני פשוט לא מצליחה להבין מדוע סדר הדברים בועידה היה כפי שהיה!

זו הפעם השנייה שאני מתבקשת להצביע במהלך ועידה על נוסחים שנוסחו בזמן הועידה עצמה, בעל פה, באופן שהוא אולי חוקי על פי התקנון, אך אינו רציני, מכעיס ויוצר תחושה לא דמוקרטית. זה שחברי מפלגה מתבקשים להצביע עוד לא הופך את ההצבעה לדמוקרטית, כזו המשקפת את דעות החברים אשר ניתן להם זמן ללמוד ולהבין את הנושא הנידון.

ולא רק תוכן ההצבעות היה בעייתי, גם ארגון ההצבעה- באיזה אופן מצביעים, על ידי הרמת הפתק או מסירת הפתקים ליוזמי ההצעה (אופן הצבעה שהיה פתרון יצירתי לאותו רגע אך לא נכון כמבנה הצבעה קבוע).

ארגון ההצבעה אינו זוטות והוא חייב להיות קבוע מראש ובנויי כהלכה. וגם בעניין זה חשוב בעיני שנלמד מטעויות.

אני שמחה שנכחתי בועידה זו והלוואי שנצליח לשפר את ההתנהלות כי זו הנוכחית מחלישה אותנו ומרחיקה מצטרפים חדשים. זו לא ההתנהלות התקינה שדורשת מעצמה המפלגה הזו. אז בואו נשנה זאת בפעם הבאה. ואם בודקים ב"ציציות" את עשייתם של חברי ההנהגה בואו נבחן באופן מעמיק ומחזק את האופן שבו מתנהלות ועידות התנועה שאמורות להיות לבה של מפלגה דמוקרטית.

דפנה ליבנה,

חברת התנועה הירוקה

בחודש האחרון, מפגינים של OWS יחד עם פעילים בקהילה פרצו לבית במזרח ניו-יורק שעמד נטוש מאז שעוקל מבעליו בשנת 2008, ופינו אותו לטובת אישה ומשפחתה שהיו מחוסרי בית במשך 10 השנים האחרונות. בפעולות דומות בערים כמו קולומבוס, אטלנטה, סן פרנסיסקו וסאות'גייט, בתים מעוקלים שוממים נכבשים ע"י תנועת ה-OWS לטובת אנשים בלי בתים. פינויים שלעיתים מתרחשים אחרי חודשיים בלבד של אי-תשלום המשכנתא נתקלים עכשיו בהתנגדות של המוני אדם, כך שהמשטרה אינה מסוגלת להוציא בני אדם בכוח מהבית. דרך פעולה זו, ה-OWS מקיימת את מה שהבטיחה כשאמרה שתתמקד בבעיותיהן של קהילות עניות, ובדרך בה הן נפלו קרבן לשיטה הכלכלית שלנו. כמו כן חושפת התנועה חלק מהשאלות המרכזיות שעלינו לתת עליהן את הדעת, אם אנחנו רוצים לחשוב מחדש על הדרך בה ראוי לנהל את החברה שלנו.

כדי שהתנועה תצמח בשנה הקרובה, חשוב שהיא תוכיח שהיא רלוונטית בפתרון בעיות. ניתן לשמור על הרלוונטיות האמיתית של OWS , שנעוצה בהתחלת שיח חדש על איך אנחנו רוצים לראות את עתיד חברה שלנו, רק אם לא נצטמצם בהצבעה על הבעיות, אלא גם נציע פתרונות ויישומים בכל מקום שאפשר. רק אם נבחן את רעיונותינו, נוכל לראות אם הם אכן עובדים. אין לנו מה לפחד מהתהליך המבולגן של נסיון וטעיה.

ההתמקדות בבתים מעוקלים חושפת את אחד ההבדלים המרכזיים בין קפיטליזם לסוציאליזם, בין רכוש פרטי לרכוש קיבוצי, בין זכויות הפרט לזכויות הקהילה.  השאלה היא למה יש יותר ערך – לזכותו של הפרט לקנות בניין ולהשאיר אותו ריק מסיבה כלשהי, או לזכותן של 20 משפחות לדיור על חשבון אותו פרט?

עיר שייכת לכל תושביה. אדם שקונה חלקה בעיר שאושרה לדיור – יש לו זכות לא לפתח אותה? הרשיונות ושטרות הקניין מקנים לו את הזכות להרוויח מפיתוח בית משותף שישמש מספר משפחות, אבל הם אינם מקנים לו את הזכות לא לבנות את הבניין.

קשה למצוא את האיזון הנכון בין זכויות הפרט לזכויות של הקולקטיב. יש המון להגיד בזכות המושג של רכוש פרטי, בגבולות הגיוניים. לא קשה למצוא דוגמאות שבהן העריצות של הרוב, או של אלה המתיימרים לדבר בשם הרוב, דרסה את זכויותיהם של יחידים. אסור לתת לעובדה שזה יכול לקרות, וגם קורה הלכה למעשה בחברות קולקטיביסטיות, לשמש כתירוץ למניעת ביקורת על הקיצוניות ההפוכה.

אנו עדים לעריצות של יחידים, שצברו מספיק הון וכוח פוליטי כדי לרמוס את זכויותיו של הרוב ואת האינטרסים שלו, לטובת מעטים עם פריבילגיות יתר. מעבר להצבעה על העיוותים האלה, עלינו לוודא שאנחנו מקדישים די זמן לחשוב איך לשבור את מבני הכוח האלה, מבלי להחליף אותם במבני כוח אחרים בלתי מאוזנים ומעוותים לא פחות, ורק אחר-כך לפעול. משבר הדיור, שהוא לב-לבה של ההתמוטטות הכלכלית הנוכחית, יכול לשמש קרקע פוריה בה ננסה לחשוב מחדש על האיזון בין הזכויות האלו, במובנים מאד מעשיים.

 בתמונה שלנו, יש את המפלגה שלנו, יש את המחאה, יש את ההתקדמות, הסיפור, האופק ויש את הדמויות. אחד העקרונות עליהן בנינו את המפלגה הוא עקרון השקיפות. בעזרת עקרון זה רצינו תמיד להיות בסוד העניינים של המתרחש במפלגה, בכל חלק וצוות בה עד כמה שניתן. ניתן לומר שבגדול די עשינו זאת. את פרוטוקולי ישיבות המזכירות וההנהגה ניתן לקרוא באתר. חדשות אנחנו מקבלים בידיעון "ירוק בתנועה" ואת שאר הדברים אנחנו שומעים וועידה.

 בוועידה הקרובה הפעילים יעלו שאילתא על פעילותם והישגיהם של חברי ההנהגה, הלו הם הדמיות המרכזיות בתמונה שלנו. לי אישית נראה כי זה נושא מאוד חשוב שכולם רוצים לשמוע אך לא הרבה ייקחו חלק בדיון מאחר ולא ידעו על השאילה הנ"ל וכי חשבו שהועידה הקרובה הולכת לעסוק אך ורק בענייני מנהלה והדיון המדיני שהרבה חברים מעדיפים להימנע ממנו.

את השאילתא ניתן לראות כאן: שאילתא בנושא תפקוד ההנהגה

ובכן מדוע השאילתה עולה לדיון? מלבד השקיפות כמובן . ישנם חברי מפלגה שרואים את התקדמות המפלגה, את העבודה המועלה של המטה, ואת העבודה הקשה של צוותי העבודה השונים ומצד שני, לא מרגישים שההנהגה מצליחה להשתמש בהישגים אלה, להרים את המפלגה מספיק ולצבור הישגים של ממש וזאת במיוחד בימים אלה שהעם מחפש את מה שיש לתנועה לומר ולהציע, יותר מכל מפלגה אחרת. בן הסיבות לכך, הוזכרו במיוחד חוסר המיתוג של חברי ההנהגה בכובע המפלגה בחשיפה תקשורתית וציבורית הרבה שלהם, חוסר ההצלחה של ההנהגה להביא מסה קריטית של תרומות ותומכים חדשים וכו'.

בנוסף אספר כי יש ניסיון בהנהגה לפתור את העניין בעזרת מסמך שירכז את חובותיהם של כל חברי וחברות ההנהגה. המסמך אמור לתת אינדיקציה לרמת הפעילות של חבר ההנהגה ובמידה והיא איננה מספקת, תהיה זו עילה להפסק כהונה, השהייה או משהו בסגנון. מסמך מפורט נכתב ע"י יו"ר התנועה רחלי ונקרא "האמנה" נשלח לכל חברי ההנהגה בבקשה לחתום אליו. מספר לא מבוטל של חברי הנהגה היו לא מרוצים בלשון המעטה מן המסמך וסירבו להתחייב למשימות או לחתום על המסמך. נכון לדקות ספורות לפני פרסום הפוסט, מקור בכיר מוסר לי כי מסתמן שההנהגה תתחייב בועידה על הסעיפים של האמנה, יש הסכמה עקרונית להתחייב בפני הועידה על הגברת המחויבות, ויותר מכך על תוספת לפעילות ולקיחת אחריות על תחומים.

בכל מקרה אציין, שאני רואה את חברי ההנהגה משתפרים פלאים, בהשוואה למה שהיה לאחר הבחירות. תרצו או לא תרצו, זאת העובדה. התנועה אכן מתחזקת למרות שרוב העבודה עדיין מגיעה מאתם אנשים בהנהגה, במטה ובמזכירות. אני רוצה להזכיר לכם שהועידה בחרה אותם/ן כדי שיעמדו בראש ויובילו וזה מה שאנחנו מבקשים כרגע. שיתנו לנו יותר כוח, שיחזקו את שורתנו, יסחפו אנשים ונשים ונוער להצטרף,  וגם לא פחות חשוב, ימלאו את קופת מפלגתנו הריקה. כדי שבבחירות הבאות נוכל להכניס אותם ואותן לכנסת, למועצות המקומיות, לעיריות, לועדות ולכל מקום שירגשו ששם הם/ן יכולים לעשות את השינוי הגדול ביותר בשביל כולנו.

אם חברי ההנהגה מרגישים שלא הם/ן אלה שיעמדו בחוד הרשימה לכנסת ואין העבודה הקשה עכשיו תשפיע על מיקומם/ן ברשימה. אני אומר כי הנהגת התנועה הירוקה כרגע לתוך תודעת הציבור ולתוך עוצמה חדשה, היא למעשה הקמפיין הכי חזק לפריימריז. מי שלא יכול/ה להניע את המפלגה עכשיו, כנראה שלא תו/יוכל לעשות זאת גם בבחירות הגדולות עצמן ומי שכן ת/יצליח במשימתו ויבנה את המפלגה עכשיו יהיה מוסמך/ת עם קבלות גם להוביל אותה לכנסת.

בכל מקרה, אני מבקש מכל מי שאוהב את התנועה הירוקה ומאמין בדרכה להתגייס למצוא פתרון לבעיה. זה מתחיל בדיון כאן ונמשך בלהגיע לוועידה עצמה ולהשמיע את הקול ועד למצב שבו נוכל כולנו לומר שאנחנו בטוחים שנבחרנו עושים ויעשו כל מה שאפשר למען המטרה המשותפת. אם לא נשקיע כולנו ביחד בעוצמה, החזון הזה של נציגות ירוקה בכנסת פשוט לא יתממש. וחבל כי אנחנו רגל אחת בפנים. או שש רגליים, תלוי עם איזה סוקר אתם מדברים.

העברנו שם כנסים והקרנו סרטים ואפילו לאחרונה ערכנו את ערב הנשים המדליקות בו אירחנו נשים מצליחות מתחומים שונים לטקס הדלקת נרות חנוכה ושיחה על נשים והצלחה.

המשרד הקטן הזה הצליח להביא המון פעילות למפלגה והוא גם משמש לה כפנים. הרבה אנשים לא היו נחשפים לתנועה לולא המטה החדש. לאחרונה גיוס הכסף נעשה קשה יותר והמפלגה כמובן נתקלת בחוקי מימון המפלגות וקשיים אחרים. בחודש הבא הנהגת התנועה הירוקה צריכה להחליט כיצד להמשיך להחזיק את המשרד ו/או את הצוות המצומצם לאור הקופה הדלילה. אני רוצה להזכיר לכם שהמפלגה שלנו מקפידה במיוחד על החוק ולא רצה לבקש תרומות מטייקונים ומקפידה לאסוף רק תרומות קטנות מחברי המפלגה ותומכיה (100 ש"ח התפקדות ועד 1000 לשנה תרומה ). בחודש האחרון התחלנו לערוך במטה גם ערבי טלפונים לאיסוף תרומות. לפעמים יש הצלחה וביום הכי מוצלח שאני הייתי בו לפחות אספו שבעת המשתתפים בערך 5 אלף שקל בשלוש שעות. זה רחוק מלהיות מספיק אך מראה שהמשך קיומו של המשרד מחזק לאט לאט גם את מצבה הכלכלי של המפלגה.

מאז הקמת המטה, ניתן לראות בבירור כי התנועה נמצאת בתקשורת לעיתים תחופות יותר. החשיפה התקשורתית הזאת היא בזכות הדובר איתמר. אין דרך אחרת לעשות זאת. צריך דובר שיהיה זמין בכל רגע לתגובה בתקשורת ויעבוד כל יום כדי להכניס אותנו לשם בכלל עניין. שימו לב למספר הופעות התנועה הירוקה בתקשורות ביומיים האחרונים רק בהקשר של סמר וים המלח. דברים כאלה לא היו לפני ימי הדובר והמטה. כמו כן, גם התנועה עצמה התחזקה אירגונית ופעילות השטח שלה בהתאם. כל זאת מאחר ויש מנכלית בשכר שמרכזת את רוב הפעילות. האמת היא, שעדיין לא ברור למטה וההנהגה, או לפחות לא ישרו קו בנושא, מי הוא האחראי למימון. זה משהו שאנחנו עדיין צריכים לסגור בתוך המפלגה ולהגיע להחלטות אך כרגע אנחנו צריכים להבין משהו מאוד בסיסי. אני כן יכול לספר כי לאחר שכתבתי את רוב הפוסט הזה דברים נעשים בעניין זה בהנהגה ובועידה כנראה נקבל

אם כספים חדשים לא יגיעו למפלגה, ההנהגה תחליט בחודש הבא לצמצם את הפעילות. אני לא מוכן לתת לדבר כזה לקרות. כל ההתקדמות שלנו בחצי שנה האחרונה תרד לטמיון. נחזור שוב לישיבות בכל מיני משרדים של ארגונים חברים או בתי קפה. זה לא רציני, לא נראה טוב מבחוץ ונותן תחושה נוראית לפעילים כאילו שאין עתיד והכל לא באמת רציני. המשרד הקטן הזה ושלושת העובדים שלו הם עמוד השידרה של המפלגה ולא רק המנכלית והדובר הם העיקר כאן אלא גם המקום הזה שהופך מיום ליום לשוקק יותר ויותר. לפני כמה ימים אשכרה אמרתי למישהו במפלגה שאנחנו צריכים משרד גדול יותר כי אין מקום לכל האנשים בפנים, ואז לפני יומיים קבלתי את הבום הזה. שמעתי תקציר העניין מישיבת ההנהגה. אני לא רוצה להאשים אף אחד בהנהגה, כולם עושים עבודה מצויינת ואני חייב לומר שההנהגה השתפרה פלאים בחודשים האחרונים. הרבה כנראה בגלל אמיר רוקמן שנתן להם קצת בראש. אבל זה עדיין לא מספיק ומאחר שתמיד דברים זזים במפלגה הזאת מלטה החלטתי לכתוב פוסט זה.

עלות המטה המדוייקת תוצג בועידה הקרוב אבל אני יכול לשער שהיא בסביבות 30 אלף ש"ח בחודש.( שכר  דירה, הוצעות ומשכורות). זאת אומרת שאם אנחנו רוצים להמשיך על בסיס זה אנחנו צריכים לפחות 2000 מתפקדים בשנה הקרוב ומעל 1000 תורמים בסכומים גבוהים מדמי ההתפקדות. אלה מספרים שבתאוריה לפחות ניתנים להשגה. במיוחד אם עומדים לקראת המטרה הזאת עם עובדים בשכר, עם משרד ומספר מתנדבים נחושים להכניס את התנועה הירוקה לכנסת הבאה. מעט ימי הטלפונים שנערכו במטה מוכיחים כי הדבר אפשרי.  בשלוש שעות בלבד הצליחו חברי המזכירות לממן את שישית הוצאות המפלגה לחודש הזה. אם נפעיל יותר פעילים לאורך שעות יותר נצליח לגייס את הסכום הדרוש. לקראת המבצע הטלפוני נכתבו נהלים ודרכי שיחה עם התורמים הפוטנציאלים כל אלה דברים חדשים שרק משפרים את סכויי ההצלחה שלנו.

מה אני מבקש מכם ? אל תפלו בקיסמי הקמפיינים להתפקדות המונית לשלושת המפלגות הגדולות. גם עשרות אלפי מתפקדים לליכוד או קדימה לא יצליחו לשנות את המפלגות הללו ומקסימום יעלו דירוג של חבר בפריימריז או יורידו אחר. אבל עם זאת גם יחזקו את שאר המפלגה על כל עסקניה. אותו דבר גם במפלגת העבודה. למרות שאני אישית רואה במפלגת העבודה אופציה אמיתית לשתוף פעולה עתידי עם מפלגתנו, ההתפקדות ההמונית למען שלי יחמוביץ רק פגעה בתנועה הירוקה ובסכוייה שהיא תבנה חזית עמה בבחירות. מספר פעילים מרכזיים של התנועה התפקדו למפלגת העבודה כדי לעזור שלי לזכות בעמדת היו"ר. חלכם חזרו אך רובם נשארו חברי מפלגת העבודה. אני קורא להם לחזור. שלי נמצאת בעמדת היו"ר ותשאר שם עד הבחירות הבאות. מקומה מובטח ועכשיו הזמן גם של התנועה הירוקה. אם בכל זאת אתם רוצים להשפיע על אחת המפלגות הגדולות כמתפקדים מבפנים אך עדיין רוצים לראות את התנועה הירוקה בכנסת הבאה אז אני מבקש מכם לפחות לתרום משהו במקביל גם לתנועה הירוקה. כסף או עזרה. עדיף את שניהם. לכל המפלגות הגדולות יש בסיס כלכלי עצום שמתחיל מעצם העבודה שהם כרגע בכנסת ועד הונם העצמי. כולל מפלגת העבודה שכאילו כרגע בחובות אך נכסיה פזורים בכל הארץ. לנו יש רק משרדון קטנטן בשכירות ואנחנו לא מקבלים כספים מטייקונים.

אז מה ניתן לעשות כדי לחזק את מטה התנועה הירוקה והמפלגה ?

א. קודם כל ולפני הכל לתרום לתנועה הירוקה. 80 ש"ח לחודש זה הסכום המרבי שניתן לתרום על פי חוק. גם 10 ש"ח לחודש יכולים לעזור. ניתן לעשות זאת בקלות כאן

ב. להתפקד למפלגה לשנת 2012 ואם אפשר גם להגיע לועידה בחיפה ב  6.1.12

ג. להצטרף לצוות הטלפנים ולעזור אפילו פעם אחת לגייס כסף למפלגה ולפעילות. ליצור קשר עם סוזן היו"ר משותפת של המזכירות

ד. להצטרף לאחד מצוותי העבודה החשובים של התנועה הירוקה: המטה, המזכירות, צוות השטח או צוות האינטרנט . כל אחד מהצוותים הללו אחראי על קיום הפעילות והעצמת חוזקה של התנועה הירוקה. צרו איתי קשר כאן ואני אפנה אתכם למקום המתאים.

ראו גם טופס התנדבות באתר התנועה

משתתפות:
רחל עזריה, חברת מועצת עיריית ירושלים.
רחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה לישראל.
ריקי בליך, שחקנית, פעילה סביבתית וחברתית.
חן אלטשולר, מייסדת ומנהלת "הקרן הירוקה"
ד"ר יופי תירוש, משפטנית ומומחית למגדר, אוניברסיטת ת"א
ליאל אבן זוהר -חברת מועצת עיריית ראשל"צ

מנחה: רחלי תדהר קנר – יו"ר משותפת, התנועה הירוקה

יש לאשר השתתפות מראש במייל info@yeruka.org.il

האירוע יתקיים במטה מפלגת התנועה הירוקה, רחוב ההגנה 37 תל אביב. ממש ליד תחנת הרכבת.

חנוכה הוא חג האור, חג של משפחה,שמחה ואירוח. חג של מסורת שהיא גם דתית וגם עממית, גם רוחנית וגם לאומית. חנוכה הוא חג שבו רבים מהדברים היפים במסורת היהודית מתכנסים בשמונה ימים של חנוכיות דולקות בחלונות.

באופן מסורתי מדליקים חנוכיות בעזרת שמן זית, ולא בכדי שמן הזית הוא מרכיב חשוב כל כך במסורת היהודית. עצי הזית הם הגידול הנפוץ ביותר בארצנו ובזיכרון הקולקטיבי שלנו. בגלל זה, הייתי רוצה לנצל את המועד בכדי להתמקד באופן בו תעשיית שמן הזית בארץ מגלמת את המכאובים החברתיים העמוקים שהתגלו בקיץ האחרון בארץ.

אז כפי שאמרנו, שמן זית מיוצר ונאצר כאן בשפע . יותר משלושים אלף טונות של שמן זית מיוצרים בארץ – בישראל ובשטחים, כמות מספקת לכל הדעות כדי למלא את הצריכה המקומית. לאור זאת, עולה התהייה כיצד זה שתמיד יש לך בבית רק בקבוק אחד קטן של שמן זית, אשר עלותו כה גבוהה, כך שגם כאשר מכינים סלט צריך להתקמצן עליו? ומדוע אם יש כל כך הרבה שמן זית מסביבנו, אנו מוצאים את עצמנו מכינים בסופו של דבר את רוב הבישולים שלנו עם מוצרים שנויים במחלוקת מבחינה בריאותית כמו מרגינה, או שמני בישול? האם באמת בשביל להשיג שמן טוב אנחנו צריכים לקנות שמן "איטלקי" או "ספרדי" במקום לרכוש מהתוצרת העשירה ועטורת הפרסים שיש לנו כאן בבית?

ובכן, הסיבות לכך שאין אנו רוכשים שמן מקומי קשורות לסיבות המרכזיות היוצרות הרבה מן בעיות חברתיות אחרות בארץ:

כסף וביטחון.

 בגלל שיקולים קרים של רווח חברות שיווק גדולות רוכשות שמן זית ישן, מהול, שנוצר לעיתים מהכלאה בין שמנים רבים ממקומות שונים בעולם (שמן זית "איטלקי" יכול להכיל רק מעט מאוד שמן זית מאיטליה), מוכרות  לנו אותו במחירים מופקעים, וגורפות על גבינו רווחים עצומים. באותו אופן גורמים ישראליים מעדיפים לייבא מהגרי עבודה במקום להשתמש בכוח עבודה מקומי, או לחלופין מייבאים בגדים ומוצרים מסין וכך מייבשים את המפעלים בארץ.

כנראה מתירוצי "בטחון" מוכרים, החברות הגדולות, בעידוד הממשלה, מעדיפות להביא שמן ירוד מחו"ל, מאשר לספק לצרכן הישראלי שמן זית איכותי, טרי וזול שמיוצר למשל על-ידי חקלאים פלשתינים, אחת מהאוכלוסיות המוחלשות והמודרות ביותר בארץ. בנוסף לזאת, חקלאים אלה מקבלים יחס מהשלטונות הצבאיים כאילו היו אחראים ישירים לכל הבעיות הביטחוניות של המדינה.

באופן זה, חברות השיווק הגדולות של שמן הזית מרוויחות על חשבון הכלכלה המקומית, קידום אוכלוסיות מוחלשות והבריאות המתדרדרת שלנו.

כתוצאה מכך החקלאות נפגעת, משפחות שלמות של חקלאים פלשתינים נאלצות לוותר על העיסוק המסורתי בחקלאות ולעיתים נותרות ללא כל מנגנון כלכלי שיקיים אותן.

כלומר, אנו מקבלים שמן זית מחו"ל באיכות נמוכה ומשלמים עליו יותר. בסופו של יום נשאר לנו בבית אותו בקבוק "שמן זית" של חברה מסחרית, שעליו אנו מתקמצנים אפילו בשביל סלט בריא, ובמקביל נאלצים להאכיל את עצמנו ואת ילדינו בשמנים אחרים, זולים יותר, אשר פוגעים באופן ישיר בבריאות החיים שלנו ושל ילדינו וגם מחבלים בקשר שלנו לאדמה, לתרבות ולמסורות המקומיות.

המפגש הקולינרי עם שמן הזית הפלשתיני הוכיח שקיים פתרון אחר, כזה אשר משלב שיפור באיכות הצריכה שלנו וגם תרומה ישירה לצדק חברתי בר קיימא. גיליתי שישנם חקלאים אשר משוועים למכור בשוק המקומי שמן זית, חקלאים קטנים שבאמתחתם לא יותר מכמה מאות ליטרים של שמן, אך החברות הגדולות והקפיטליסטיות מתעלמות מהם, או שמכופפות את ידיהם בכדי למכור את מרכולתם במחירים מצחיקים ומשפילים. גיליתי שקל וכיף להשתמש בשמן זית בשפע במטבח, לבישול, אפייה, טיגון וכמובן טיבול עשיר לסלטים וללחם טרי. באופן זה אני נקשר מחדש לדרך שבה משפחות מהאזור היו מבשלות במשך מאות שנים.

בכל המדובר על שמן זית ישנה אלטרנטיבה! אפשר לעקוף את החברות הגדולות, ניתן להיות צרכנים חכמים ובריאים ולרכוש שמן זית ישירות מהחקלאי, או ממשווקים קטנים אשר עובדים עם חקלאים.

שמן זית כזה מגיע בדרך-כלל במיכלים, הוא טרי, איכותו גבוהה ומחירו זול בהרבה מהמחירים הקיימים בסופר. בדרך זאת, ניתן להשתמש בשמן זית יותר בחופשיות במטבח, וכך להיטיב עם הבריאות ואיכות החיים, וגם להפוך לצרכנים נבונים יותר, לתמוך בכלכלה מקומית ולהעמיק את הקשר עם האדמה והטבע המקומיים.

לא ייתכן שזו המדינה לה קיווינו, לא ייתכן שזו המדינה אותה נוריש לילדינו.
מדינה שמכסה פנים של נשים, שמעבירה אותן לשבת מאחור, שלא מכבדת את שירתן, ששר הבטחון והרמטכ"ל שלה יכולים לגחך על התופעה המחרידה הזו.

ביום שישי הקרוב בשעה 11:00 תצא צעדת מחאה מכיכר פריז בירושלים אל כיוון המשביר הישן. בידינו נאחוז בתמונות נשים. באזור המשביר תתקיים עצרת, בה תישא דברים בין השאר יו"ר "התנועה הירוקה", רחלי תדהר-קנר.
כולן וכולם מוזמנות ומוזמנים, לזעוק את זעקת הנשים.

הארוע שלנו בפייסבוק https://www.facebook.com/events/293784103992466/

יוזמה מבורכת של חברות מבן-גוריון, שהזמינו אותנו להצטרף – ולכבוד הצעדה החשובה, רחלי תדהר קנר תצטרף לדוברות באירוע:
http://www.facebook.com/events/293013924073749

"
חברות וחברים (וכל מי שחושב שמה שקורה כאן כרגע מגוחך), על הרגליים.

זוהי קריאה לכל מי שקוי ההפרדה מזכירים לה את חוקי ג'ים קרוו שהיו אי אז בארה"ב (זוכרים ששחורים ישבו פעם באחורי האוטובוס?) והשאר סתם קצת מזכיר לה את איראן.

לנשים מותר לדבר, לשיר, ומגיע להן לא פחות מלכל יצור חי אחר בעולם.

אי אפשר להשאר אדישות יותר.
גם אם מנסים להדיר את רגלינו מהמרחב הציבורי, אנחנו מתכוונות להיות נוכחות בו ולהצהיר על כך שעל הזכות הבסיסית הזו לא נוותר.
מטרת הצעדה היא נִראוּת – לדאוג שלכולם יהיה ברור שנשים ימשיכו להיראות, ברחובות ירושלים ומחוצה לה.

המון מאיתנו היו בצעדת המליון, ואף יותר מאיתנו יכולות לצעוד למען הזכויות הבסיסית ביותר שלנו – להיראות, להישמע.

אם בקיץ יכולנו להרים כאלה צעדות ענק, בואו ונרים כאן משהו גם עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

(הכתוב הוא בלשון נקבה, אבל מן הסתם מופנה לכל מי שרוצה להרגיש שהוא עדיין חי במדינה הזאת ללא הבדלי דת, גזע, מין ומגדר. גברים כנשים מוזמנים לתמוך ולצעוד.)
"

—————

שימו לב גם לאירוע הנשים מדליקות שיתרחש ביום ראשון במטה !